אוצרות היסטוריים · תמלולים Englishהערך בחב"דפדיה

אוצרות היסטוריים Historic Treasures

תמלולים מלאים של הסדרה של הרב שלום דובער שפירא מתוך ארכיון הרב ניסן מינדל (COLlive), באנגלית ובתרגום לעברית, פסקה מול פסקה. ברשימה 329 פרקים; ל־329 מהם יש כבר תמלול ותרגום. הפרקים הבאים יתווספו בהמשך.

רשימת הפרקים

  1. 1
    כ"ז באייר תשע"ט · 2019-06-01
    פתיחת הסדרה לרגל 25 שנה לג' תמוז: יציאתו של אדמו"ר הריי"צ מפולין דרך ריגה ושוודיה לארצות הברית בת"ש, כשכתבי היד שלו בידו, ושליחותו החשאית של הרב ניסן מינדל לברית המועצות בשנת 1962, בהוראת הרבי, להוצאת כתבי יד של אדמו"ר הריי"צ.
  2. 2
    י"ב בסיוון תשע"ט · 2019-06-15
    דברי אדמו"ר הריי"צ בהפלגתו לארצות הברית בת"ש על "שבירת הקרח" באמריקה, ראשית מרכז לעניני חינוך ובחירתם של הרב חדקוב והרב ניסן מינדל לעבודתו; הוראת הרבי להדפיס בספרי קה"ת את דף צוות המל"ח, ומענה הרבי משנת תשי"ג במשל "דבורה ולא עכביש" על מסירת דברי תורה וסיפורים כצורתם.
  3. 3
    י"ח בסיוון תשע"ט · 2019-06-21
    הפלגתו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית בחורף ת"ש, תפילות אמו הרבנית שטערנא שרה במהלכה, ומלוה מלכה שנערכה לכבודו זמן קצר אחרי הגעתו, שבה סירב לשירת שיר ציוני ורוב המשתתפים עזבו. מוצג מכתב תודה של אדמו"ר הריי"צ משנת תרצ"ט על מלווה מלכה קודמת שנערכה לטובתו בניו יורק.
  4. 4
    ד' בתמוז תשע"ט · 2019-07-07
    ביקורו של הרב ניסן מינדל אצל הרבי כארבעה חודשים לאחר האירוע המוחי, מכתב של הרבי לתומך על מהותה של צוואה כמסירת שליחות לדור הבא, ושתי צוואותיו של הרבי משנת תשמ"ח: הצוואה המשפטית באנגלית, שנחתמה לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא, והצוואה שמסר בחודש סיוון להרב חדקוב, להרב מינדל ולהרב פיקרסקי בעניין המשך פעולתם של מל"ח, מחנה ישראל ואגודת חסידי חב"ד.
  5. 5
    י"א בתמוז תשע"ט · 2019-07-14
    דוחות הרב ניסן מינדל לאדמו"ר הריי"צ על שיעור שבועי לאנשי מקצוע ואינטלקטואלים במנהטן בשנת תש"ד, שארגן אלכסנדר קאווען, ותשובות הרבי לשאלות בענייני תורה ומדע שעלו בו. מוצג סיפור שכתב אדמו"ר הריי"צ בכתב ידו על זימונו לצ'קה ברוסטוב בתמוז תרפ"א ("צעצוע זה מפחיד רק את מי שיש לו עולם אחד"), ושתורגם לאנגלית כדי שייקרא בשיעור.
  6. 6
    ט"ו בתמוז תשע"ט · 2019-07-18
    מאניע (מניה) רוזן, אחותה הרפואית של הרבנית שטערנא שרה, שהכירה את אדמו"ר הריי"צ בבית החלמה בריגה והצטרפה למשפחתו בדרכה לארצות הברית; מעיל הצמר שנתפר בריגה, שקיבלה מאדמו"ר הריי"צ שבועיים לפני הסתלקותו (מוצג בפרק), וגלגוליו לאחר פרשת הספרים. כן מסופר על קשריה עם הרבנית חיה מושקא ועל תפקידה בהתקף הלב של הרבי בשמיני עצרת תשל"ח.
  7. 7
    כ"ט בתמוז תשע"ט · 2019-08-01
    שני מכתבים של הרבי: מכתב באנגלית על החובה בלימוד החסידות, ובו הראיה מחסידים ששמרו על יהדותם תחת השלטון הסובייטי וההסבר ששש המצוות התמידיות שבספר החינוך אינן מתקיימות כראוי בלי לימוד חסידות; ומכתב על פשר המאמר "ותלמוד תורה כנגד כולם".
  8. 8
    כ' במנחם אב תשע"ט · 2019-08-21
    סיפורים מפי סבו של המגיש, ר' שניאור זלמן ווילענקין, מלמדו של הרבי ואחיו ביקטרינוסלב, לרגל יום ההילולא של ר' לוי יצחק בכ' במנחם אב: ביקורה של הרבנית חנה אצל אדמו"ר הריי"צ בעניין השידוך ו"הנדוניה" שביקשה, השמחה שנערכה ביקטרינוסלב לרגל חתונת הרבי, והסבר הרבי בילדותו בגימטריה מדוע התורה פותחת באות בי"ת.
  9. 9
    כ"א במנחם אב תשע"ט · 2019-08-22
    המשך הסיפורים על ר' שניאור זלמן ווילענקין: הגעתו לארצות הברית בשנת תשי"ג, היחס המיוחד שהפגין הרבי כלפי מלמדו, שליחת בחור מישיבת טלז לרבי, מצה שנתן הרבי עבורו בעת מחלתו והשתתפות הרבי בהלווייתו.
  10. 10
    כ"ח במנחם אב תשע"ט · 2019-08-29
    שלושת תחומי פעולתו של הרב ניסן מינדל: כתיבת מכתבי הרבי, ספריו ותרגומיו בהוצאת קה"ת, ובהם תרגום התניא לאנגלית (תשכ"ב) ותגובת הרבי עליו, ושליחויותיו, ובהן המשלחת לוושינגטון בשנת תש"ד; הסבר הרבי להתוועדות ביום הולדת, וסיפור ששמע המגיש מר' מענדל פוטערפאס על חסיד ברוסיה הסובייטית שהתוועד לבדו בי"ט כסלו כשלא הגיע קהל.
  11. 11
    ה' באלול תשע"ט · 2019-09-05
    מכתב של הרבי למחנכים, בהגהותיו, על פיקוח מתמיד על התלמידים גם מחוץ לשעות הלימודים ובחופשת הקיץ; מכתב של רב משיקגו לרבי בשאלה מתי וכיצד לדרוש בראש השנה ומענה הרבי, שעיקר הדרשה הוא שתהיה "יוצאת מן הלב"; ועצת הרב חדקוב למגיש, בהיותו מורה בתלמוד תורה בקווינס, ללמד תחילה ניקיון, דרך ארץ וכיבוד הורים.
  12. 12
    י"ב באלול תשע"ט · 2019-09-12
    חתונת אדמו"ר הריי"צ בי"ג באלול תרנ"ז בליובאוויטש וחתונת אדמו"ר הרש"ב בי"א באלול, והתנאים שקבע אדמו"ר המהר"ש לחתונת בנו; וחתונת בתו של המגיש בי"ג באלול תשמ"ט, שבה הזכיר הרבי בשיחתו את יום נישואי אדמו"ר הריי"צ והחסידים נהרו לשמחה.
  13. 13
    י"ט באלול תשע"ט · 2019-09-19
    פתק שכתב הרבי על פניית שלוחים בשנים הראשונות, על שמירת הלבוש, השפה והזהות היהודית גם בעת הפצת המעיינות; דבר תורה של הרב אברהם סנדר נמצוב על הלבשת יעקב בבגדי עשו כדי שהברכה תגיע גם ליהודים שאינם שומרי מצוות, ומעשה בשלושה חסידי סאטמר שהשתתפו בהתוועדות של הרבי.
  14. 14
    כ"ז באלול תשע"ט · 2019-09-27
    ההגדרה "אהבה" מלשון "הב" (נתינה) וארבע דרגות באהבת ישראל, ובהן אהבה ליהודי שאין מכירים אותו; ולקראת ראש השנה – על שמירת המראה החסידי, ובכלל זה מכתב של הרבי שבו הוכיח חסיד על גילוח זקנו, ומסירות הנפש של אבי המגיש לשמירת הזקן ברוסיה הסובייטית.
  15. 15
    י"א בתשרי תש"פ · 2019-10-10
    מאמר של הרב ניסן מינדל באנגלית על משמעות הריקוד החסידי, בהגהות הרבי, לקראת שמחת תורה; פירוש הומוריסטי לאותיות המילה "תשובה" מהתוועדות עם ר' יוחנן גורדון, גבאי 770, ודברי אדמו"ר הריי"צ על הנעליים הקרועות מריקודי ההקפות שנמצאו בגן עדן.
  16. 16
    ב' בחשוון תש"פ · 2019-10-31
    המבצע להפצת שבע מצוות בני נח, שבו פתח הרבי בהתוועדות י"א בניסן תשמ"ג: מכתב חריף שנשלח מהוותיקן לרבי נגד המבצע, מכתב הרבי באנגלית המסביר את המבצע, ועמדתו שאין לעודד נכרים להתגייר; כן מסופר על הצטרפותו של הרב ניסן מינדל לעבודת אדמו"ר הריי"צ בריגה ועל עבודתו, בהוראת הרבי, על ספר הלכות לבני נח.
  17. 17
    ט' בחשוון תש"פ · 2019-11-07
    מאמר קצר של הרב ניסן מינדל, בהגהות הרבי, על הטעם לאמירת לחיים דווקא על יין; וסיפורים מהארכיון ומזיכרונות המגיש על בקבוקי יין שנתן הרבי כסגולה לרפואה, ועל ברכת "רפואה שלמה" שנתן הרבי לאדם בריא בחלוקת הדולרים.
  18. 18
    ט"ז בחשוון תש"פ · 2019-11-14
    חליפת מכתבים בין קורא להרב ניסן מינדל בעקבות קביעתו ב"Talks and Tales" ששמות ימי השבוע באנגלית נקראו על שם אלילים, ותשובתו של הרב מינדל; וכן שכל כתביו של הרב מינדל, ובפרט "Talks and Tales", נבדקו ואושרו על ידי אדמו"ר הריי"צ, הרבי והרב חדקוב.
  19. 19
    כ"ג בחשוון תש"פ · 2019-11-21
    דברים שכתב הרב ניסן מינדל, בהגהות הרבי, על מקומה של האישה, על הפסוק "שקר החן והבל היופי" ועל שלוש מצוות הנשים; מכתב המיוחס לאדמו"ר הריי"צ על הטבעת הפשוטה שנותן החתן לכלה, מעשה בהרבנית רבקה ואדמו"ר המהר"ש, והשאלות ששאל הרבי חתן ביחידות על בניין ביתו.
  20. 20
    ל' בחשוון תש"פ · 2019-11-28
    מכתב תשובה של הרב ניסן מינדל ליהודי שהעביר אליו טענות של מבקר חב"ד, ובו התייחסות לחמש טענות: אופן הפנייה לרבי, קבלת מתנות והמחאות, מופתים, ייחוס "תואר אלוקי" לרבי, ומכוניתה של הרבנית חיה מושקא.
  21. 21
    ז' בכסלו תש"פ · 2019-12-05
    לקראת ה' בטבת: המשלחת ששלח הרבי בשנת תשמ"ח – הרב ניסן מינדל, הרב שלום דובער (בערל) לוין והרב שלום קונין – לאיתור ספרי אוסף שניאורסון במוסקבה, שנמצאו בספריית לנין, ומכתבו של הרב מינדל ביידיש על המשימה; וכן נסיעותיו הקודמות של הרב מינדל לברית המועצות בשליחות הרבי.
  22. 22
    י"ד בכסלו תש"פ · 2019-12-12
    מאמר ביידיש מאת הרב ניסן מינדל על ראשית חייו של אדמו"ר הזקן: הולדתו בי"ח באלול תק"ה, כישרונותיו בילדותו, נישואיו ולימודו אצל המגיד ממזריטש, והתנגדות המתנגדים לאחר שובו.
  23. 23
    י"ח בכסלו תש"פ · 2019-12-16
    המשך המאמר של הרב ניסן מינדל על אדמו"ר הזקן: הסתלקות המגיד ממזריטש בתקל"ג, הניסיונות להיפגש עם הגאון מווילנא, החרם על החסידים, כתיבת התניא והשולחן ערוך, מאסרו בפטרבורג ושחרורו בי"ט כסלו תקנ"ט, ומכתבו לחסידים "קטונתי" לאחר שחרורו.
  24. 24
    כ"א בכסלו תש"פ · 2019-12-19
    רשימה של הרב ניסן מינדל על דו-שיח בין הרבי לראש הישיבה הרב ישראל יצחק פיקרסקי בנוכחות חתן וכלה, בשאלה אם רבי יכול לטעות, בעקבות מעשה בבחור שהרבי הורה לו להמשיך בשידוך, שנישא, התגרש ושב ונשא את אשתו; וכן דברי אדמו"ר הצמח צדק בעניין דומה.
  25. 25
    כ"ח בכסלו תש"פ · 2019-12-26
    ראשית מרכז לעניני חינוך ופרסומיו הראשונים בתקופת אדמו"ר הריי"צ, ובהם תרגום התניא לאנגלית, "Talks and Tales" ולוח היום יום לשנת תש"ג, שמוצגת בו הקדמת הרבי בכתב ידו לילדים; וסיפור על החסיד ר' אלימלך לסקר, שאסף בגאווה מכתבי פיטורין שקיבל בשל שמירת שבת.
  26. 26
    ה' בטבת תש"פ · 2020-01-02
    דאגת הרבי לבריאותם של חסידים, הדרכתו למחנכים על קבלת עול כיסוד החינוך, ותגובת אדמו"ר הרש"ב לבקשה להרחיק בחור פרוע מישיבת תומכי תמימים.
  27. 27
    י"ב בטבת תש"פ · 2020-01-09
    מכתב של הרבי משנות השבעים, שהוכתב להרב ניסן מינדל, לפעיל שהתנדב לפעול להשבת ספרי אוסף שניאורסון וכתבי היד של אדמו"ר הריי"צ מרוסיה, והקשר למשלחת תשמ"ח; ודבר תורה מפרשת ויחי על אחדות כתנאי להצלחת השליחות.
  28. 28
    י"ט בטבת תש"פ · 2020-01-16
    משרת ההוראה הראשונה של המגיש בישיבה ליטאית בברוקלין, שבחר בה הרבי מתוך שבע הצעות; ומכתב של מגיד שיעור באותה ישיבה, שהיו לו ספקות באמונה, ומענה הרבי בכתב ידו, בעקבותיו החל ללמוד תניא.
  29. 29
    כ"ו בטבת תש"פ · 2020-01-23
    לרגל 70 שנה לי' בשבט תש"י: חתימתו של אדמו"ר הריי"צ בשנתו האחרונה, מכתבים שחתם ימים ספורים לפני הסתלקותו, מכתב שלא פורסם להרב ניסן מינדל על הגבלת הנוכחים בטקס קבלת האזרחות האמריקנית שלו (כ"ב באדר תש"ט), ומזוודת כתבי היד שנשא עמו, ובה סידורו של הבעל שם טוב.
  30. 30
    ד' בשבט תש"פ · 2020-01-30
    שלושה שבועות אחרי י' בשבט תש"י: מכתב שחתמו רבנים וחסידים על המשך דרכו של אדמו"ר הריי"צ, ומכתבו של הרב אברהם סנדר נמצוב, חותנו של הרב ניסן מינדל, לרבי, ובו הפציר בו לקבל את הנשיאות; וכן מדוע היסס הרבי לקבלה.
  31. 31
    ט' בשבט תש"פ · 2020-02-04
    מכתב של רבני חב"ד וחסידיה משנת תש"י על בניית האוהל על ציון אדמו"ר הריי"צ בבית העלמין מונטיפיורי בקווינס, הודעה לעיתונות באנגלית על קבלת הנשיאות בהתוועדות י' בשבט תשי"א, ומצלמת הווידאו שבה צילם הרב ניסן מינדל את ההתוועדות.
  32. 32
    י"ח בשבט תש"פ · 2020-02-13
    לקראת יום ההילולא של הרבנית חיה מושקא בכ"ב בשבט: אורח חייה הצנוע, הגעתה לארצות הברית בשנת תש"א וקשריה עם מאניע רוזן; ומכתב שכתב הרבי לרופא בעניין מצבה הבריאותי.
  33. 33
    כ"ה בשבט תש"פ · 2020-02-20
    מכתב שנכתב בשם הרבי וחתם עליו הרב חדקוב, בתשובה לפנייה בעניין חייל יהודי בקוריאה שהתעניין בקבלה, ובו המלצה על ספריו האנגליים של הרב ניסן מינדל; ומכתב נוסף של הרבי המזהיר מפני לימוד קבלה במקומות ובמסגרות שאינם ראויים.
  34. 34
    ב' באדר תש"פ · 2020-02-27
    דברי הרבי למלמדים בשנים הראשונות לנשיאותו: לימוד האל"ף בי"ת בניקוד, התרחקות מספרי קריאה פסולים, היחס לתוכן בעייתי בספרי מדע ("לתלוש דפים?"), חינוך מתוך אהבה ולא מפחד, והצורך במורות לבנות; ומענה הרבי לשאלת תלמידים אם כל יהודי יכול להגיע לרוח הקודש.
  35. 35
    י' באדר תש"פ · 2020-03-06
    לרגל הגעת אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית בט' באדר ב' ת"ש: התצהיר (אפידוויט) ששלח יוליוס סטולמן לקונסוליה האמריקנית בריגה בטבת ת"ש, רשימת נוסעי האונייה "דרוטנינגהולם", דברי אדמו"ר הריי"צ משנת תר"צ על הנוער היהודי באמריקה, מכתב ניחומים של הרבי ובו משל שתי הספינות, והקלטה נדירה של אדמו"ר הריי"צ בהתוועדות, כולל שיחה וניגון.
  36. 36
    ט"ז באדר תש"פ · 2020-03-12
    יוליוס סטולמן, איש עסקים ותומך של אדמו"ר הריי"צ: מכתב אדמו"ר הריי"צ ממרץ 1944 המזמין אותו לפגישה, ופרוטוקול הפגישה בכ"ח באדר תש"ד, שכתב הרב ניסן מינדל, ובו הצעת אדמו"ר הריי"צ שסטולמן ייטול תפקיד מרכזי בפעילות מרכז לעניני חינוך.
  37. 37
    כ"ג באדר תש"פ · 2020-03-19
    פרוטוקול פגישה נוספת שנערכה בחדרו של אדמו"ר הריי"צ ביוני 1944, בהשתתפות הרבי, הרב ניסן מינדל, אלכסנדר קאווען ויוליוס סטולמן, על השליחות שייעד אדמו"ר הריי"צ לסטולמן בתחום החינוך היהודי; ומכתב של סטולמן לרב מינדל מתקופה מאוחרת יותר.
  38. 38
    א' בניסן תש"פ · 2020-03-26
    הארכיון של הרב ניסן מינדל, שבו נשמרו כל מכתב וגזיר עיתון, והבדלים בין מכתבים מקוריים לנוסח שפורסם באגרות קודש; וכתבה מארכיונו של יהודי חילוני שלקח שנת שבתון כדי לחקור חצרות חסידיות שונות – קלויזנבורג, סאטמר, באבוב, גור, בעלז ולייקווד – וביקר לבסוף בהתוועדות ב770.
  39. 39
    ח' בניסן תש"פ · 2020-04-02
    סיפור מהארכיון, שנכתב במקורו ביידיש, על החסיד ר' יצחק הורביץ (איטשע דער מתמיד), שסירב לקדש בפסח על משקה שהתברר כחמץ, וסיפור דומה; וכן על הירצחו על קידוש השם בידי הנאצים.
  40. 40
    כ"ט בניסן תש"פ · 2020-04-23
    בעת סגירת בתי הכנסת והמקוואות במגפת הקורונה (כ"ט בניסן תש"ף): פסקה ממכתב של הרבי על הצורך לסדר עדיפויות כשהכוחות מוגבלים ("כל הבעיות בעולם קשורות זו בזו"), מכתב באותו עניין לשליח, וההוראות שנתן הרבי בעתות משבר קודמות, כגון מבצע תפילין לפני מלחמת ששת הימים.
  41. 41
    ו' באייר תש"פ · 2020-04-30
    לרגל מגפת הקורונה נקראו קטעים מכמה ממכתבי ניחום אבלים של הרבי באנגלית שטרם נדפסו, לאנשים שאיבדו בן זוג, הורה או ילד. הקטעים עוסקים בתכלית שבכל מאורע, בנצחיות הנשמה ובקשר הרוחני שבין קרובים, ובנחת שהנשמה מקבלת ממצוות ומשמחה, ומזהירים מפני יצר הרע המתעטף ביראת שמים כדי להאריך באבלות. הקריאה נפתחת בטבעת שלמה המלך שנחרת עליה "גם זה יעבור", ומשולב בה סיפור על גאון שאמו תבעה ממנו בחלום על שלא חילק משקה ועוגה ביום היארצייט. בסיום מוזכר חודש אייר כחודש של רפואה.
  42. 42
    י"ג באייר תש"פ · 2020-05-07
    מכתב של הרבי על כך שחינוך מוסרי שאינו מבוסס על דת אינו מספיק, כפי שמוכיח המקרה של גרמניה, ומכתב שלו לאם על כך שפרקי אבות קרויים כך משום שהם מכוונים להורים, שעליהם להיות דוגמה חיה לילדיהם. כן מובא סיפור על מנהל "האקדמיה העברית" שבפיקוח ישיבת טלז בקליבלנד. בביתו החזיק כל אחד משנים עשר ילדיו מזוודה ארוזה מתחת למיטה, כדי להיות מוכן לקבלת פני משיח.
  43. 43
    כ' באייר תש"פ · 2020-05-14
    מכתב של הרבי לתומך של מוסד תורני, ובו סירוב לבקשה לקבל אדם ליחידות, משום שהיחידויות הופסקו שנים קודם לכן בהוראת הרופאים, ומשום חובת התורה לנהוג כבוד שווה בכל אדם. לצדו סיפורים על הימנעות מהעדפה: סירוב הרבי לסדר קידושין לבתו של מזכירו הרב ניסן מינדל ולארח לסעודת שבת צעירה שפנתה אליו, וסירוב אדמו"ר הריי"צ לבקשת הרבנית חנה לנדוניה לבנה בשידוכו עם בתו הרבנית חיה מושקא, מחשש לקנאת ילדיו האחרים.
  44. 44
    כ"ז באייר תש"פ · 2020-05-21
    שני מכתבים של הרבי ליוליוס סטולמן: האחד משנת 1944, תודה על מימון הדפסת "אנציקלופדיית הכיס" ומשל האדם לעץ – השורשים הם האמונה, הגזע – קיום המצוות, והפירות – המעשים הטובים; השני נכתב בפריז בד' בסיון תש"ז ותורגם לאנגלית בידי הרב ניסן מינדל. כן מוצגים מכתבו לזוג שלוחים שחשו ייאוש, על ההבדל בין זריעת ירקות (כמות) לנטיעת עץ (איכות), ומכתב של הרב חדקוב על אופן בחירת השלוחים.
  45. 45
    י"ב בסיוון תש"פ · 2020-06-04
    מכתב חריף של הרבי לרב שאינו מזוהה, שגינה אנשים על סמך דיווח שלא נבדק. המכתב נפתח בפנייה "רב" ללא "יקר", כולל קטע בכתב יד הרבי ונחתם בידי המזכיר. הוא מסתמך על הוראת המשנה "הוי דן את כל האדם לכף זכות". כן נדונים הנהגת רב בשאלות כגון עישון, שאלת הרב ניסן מינדל לאדמו"ר הריי"צ בעניין הצום ביום הכיפורים, ופסק בשאלת כשרות תרנגולת של הרב מענדל דוברבסקי.
  46. 46
    י"ט בסיוון תש"פ · 2020-06-11
    דו"ח ותצלומים מארכיון הרב ניסן מינדל על מצעד הרבנים: צעדת כ-500 רבנים אורתודוקסים בראשות הרב אליעזר סילבר בוושינגטון בתשרי תש"ד, שלושה ימים לפני יום הכיפורים, למען הצלת יהודי אירופה בשואה. במצעד השתתפו נציגי אדמו"ר הריי"צ, ובהם הרב מינדל שצילם את האירוע. את הרבנים קיבל סגן הנשיא הנרי וואלאס, ואילו הנשיא רוזוולט יצא מהבית הלבן בדלת אחורית בעצת יועציו היהודים, ובהם סטיבן וייז.
  47. 47
    י"א בתמוז תש"פ · 2020-07-03
    לרגל י"ב בתמוז, יום פטירת הרב ניסן מינדל: נאום שנשא בראשית שנות ה-60 על סוד הצלחת חב"ד, שהוגש לרבי ונושא את הגהותיו. בנאום מתוארות דאגת אדמו"ר הריי"צ לרב מינדל במלון גרייסטון ימים ספורים לאחר הגעתו לארצות הברית, ועמידתו מול אקדח חוקר הג.פ.או. במאסר תרפ"ז, ומובא משל שליח בשיקגו על הגהת ספר תורה ותיקונו, בחקיקה ולא בכתיבה בדיו, כביטוי לאהבת ישראל.
  48. 48
    י"ז בתמוז תש"פ · 2020-07-09
    מאמר אנונימי באנגלית בשם "The Wonder Rabbi", מאת עד ראייה להגעת אדמו"ר הריי"צ לניו יורק באונייה "דרוטנינגהולם" בת"ש ולהלווייתו לאחר הסתלקותו בי' בשבט תש"י. המאמר, שנערך בידי הרבי (אז הרמ"ש) ומוצג עמוד ממנו עם הערות בכתב ידו, סוקר את תולדות אדמו"ר הריי"צ: לידתו בי"ב בתמוז תר"מ, הנהגת ישיבת תומכי תמימים, שליחויותיו לפטרבורג ומאבקו ביבסקציה.
  49. 49
    כ"ד בתמוז תש"פ · 2020-07-16
    מכתב בכתב יד של הרבי משנת תשי"א לאדם שסבל מנדודי שינה, ובו מייעץ כסגולה להחזיק מזוזה כשרה ליד מיטתו, ומביא את מנהג הנשיאים ובהם אדמו"ר המהר"ש להניח על שולחנם "שויתי ה' לנגדי תמיד", ואת דברי המשנה ותוספות יום טוב על מזוזה במקל. וכן סיפור מאותה שנה על אישה מחוסרת הכרה בבית החולים מאונט סיני, שהחלימה לאחר שהרבי הורה להניח מזוזה כשרה מתחת לכריתה ולקרוא באוזנה את שמה ואת שם אמה.
  50. 50
    ב' במנחם אב תש"פ · 2020-07-23
    מכתב של הרב ניסן מינדל לאדמו"ר הריי"צ משנת 1944, המתאר את המחסור במשרד, במזכירה ובכוח אדם במרכז לעניני חינוך ומציע שיעבוד בו 30 שעות בשבוע לצד עבודתו בישיבת תומכי תמימים, שישכרו משרד סמוך ל770 ושתועסק מזכירה. לצדו מתואר חדר משרדי המל"ח בקומה הראשונה של 770, שבו התגורר הרבי תחילה ולימים הפך לחדרו האישי ולחדר היחידות, ובו תורגם התניא לאנגלית.
  51. 51
    ט' במנחם אב תש"פ · 2020-07-30
    לרגל ט"ו באב: מדרש המטרונה שניסתה לזווג זוגות בעצמה, ומכתב המבאר מדוע החתן נותן לכלה טבעת זהב פשוטה ולא טבעת יהלום. כן מובאים דברי אדמו"ר הריי"צ על קדושת השידוך, רעיון על איסור הבערת אש בשבת כהימנעות מכעס בין בני הזוג, ועצת הרבי לרב טברסקי על חשיבות בית לדוגמה לשלום בית.
  52. 52
    ט"ז במנחם אב תש"פ · 2020-08-06
    סיפורו של הרב שלום בער גולדשטיין, שהגיע כבחור מארץ ישראל לארצות הברית בסוף שנות ה-40, על התנאי שהציב הרבי לסידור הקידושין בחופתו: גידול זקן לחתן וחבישת פאה נכרית לכלה, ועל סירובה הראשוני של הכלה והסכמתה לבסוף. כן מובאות תשובת הרבי במכתב מדוע אין לגלח את השיער אלא לכסותו, והוראתו ללמוד עם אשתו פרקי אבות בכל שבת בשנה הראשונה לנישואין.
  53. 53
    כ"ג במנחם אב תש"פ · 2020-08-13
    מכתב של הרב ניסן מינדל מתשמ"ח על היחידות שבה הטיל הרבי עליו ועל הרב חדקוב לממש את קריאתו בהתוועדות ט"ו באב להוספה בפעילות, ועל הקמת ועד בינלאומי (לימים "הוועד המסייע") ברחוב יוניון בברוקלין ועל שיחת ועידה עם השלוחים. נזכרת גם הצוואה שהכתיב הרבי לרב חדקוב ולרב מינדל בי"ד בסיון תשמ"ח, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא, וחזר עליה באלול בנוכחות הרב ישראל יצחק פיקרסקי.
  54. 54
    ל' במנחם אב תש"פ · 2020-08-20
    המשך הפרק הקודם: תזכירים פנימיים של הרב ניסן מינדל לרב חדקוב מחודש מנחם אב תשמ"ח. התזכירים עוסקים בדיווח שנכתב לבקשת הרבי לאחר ביקורו באוהל, על הוראתו שכל מוסד ימנה ועדה בת שלושה חברים לפיקוח על ההוספות במשך השנה, ובתשובת הרבי שהועברה דרך הרב יהודה ליב גראנער. בהמשך מוצגת רשימת הקהילות הראשונות שנענו ושמות חברי הוועדות, בין השאר בקראון הייטס, במילווקי, במנצ'סטר ובהולנד.
  55. 55
    ז' באלול תש"פ · 2020-08-27
    מכתב של הרב חדקוב לרבי, שנכתב בז' באלול, שנתיים לאחר שהרבי הטיל עליו ועל הרב ניסן מינדל לארגן את מבצע "הגברת הפעילות" בתשמ"ח, ובו סקירת העבודה, הודאה בהפסקתה ובקשת הדרכה לחידושה, ובעקבותיו נשלח מכתב של הרב מינדל לאנ"ש ולמוסדות. מוצגים גם דיווחים שנשלחו ל770 מוועדות מקומיות בברזיל, דטרויט ומונטריאול, וכן מוועדת נשים בניו יורק, ופרוטוקול פגישות הוועד עם הרבי בט' במרחשוון, בהן הביע נחת וביקש שהוועד יהיה קבוע.
  56. 56
    י"ד באלול תש"פ · 2020-09-03
    מכתב באנגלית של הרבי לאברך כולל שהתפאר בלמדנותו וביחוסו והתלונן שאשתו אינה מכבדת אותו. במכתב מבואר שלפי סדר האהבות בתורה אהבת ה' נבנית על האהבה שבין איש לאשתו, ושלימוד התורה צריך להביא לענווה, וממנה יבוא שלום בית. כן מובא מכתב של ילד בן אחת עשרה מקליפורניה שאביו לא יכול לשלם שכר לימוד, והרבי הורה לרב חדקוב לדאוג לקבלתו המיידית לישיבה.
  57. 57
    כ"א באלול תש"פ · 2020-09-10
    ביאור החסיד ר' אברהם סנדר נמצוב לאותיות הגדולות שבתחילת תפילות ראש השנה ויום כיפור במחזור, היוצרות את השמות יצחק ורבקה: רבקה הלבישה את יעקב בבגדי עשו כדי שברכות יצחק יחולו גם על יהודים רחוקים, הבאים לבית הכנסת פעם בשנה. כן נידונה חומרת הפגיעה ברגשות הזולת, ובעקבותיה הוחלט שלא לפרסם ברבים את הערות הרבי על שמות כותבי מכתבים.
  58. 58
    כ"ז בתשרי תשפ"א · 2020-10-15
    מכתב בעברית של הרב ניסן מינדל מלוס אנג'לס משנת 1949 לרבי, אז הרמ"ש, ובו שאלות על תורת "יצר המוות" ו"יצר החיים" של זיגמונד פרויד, על יחסה לנפש הבהמית שבתניא ועל מקורות לפסיכולוגיה בתורת חב"ד; תשובת הרבי לא הוצגה. כמו כן תיאור תרגום התניא וספר הזכרונות לאנגלית על ידי הרב מינדל בהגהות הרבי, ודבר תורה לשבת בראשית על פתיחת התורה באות ב'.
  59. 59
    י"א בחשוון תשפ"א · 2020-10-29
    עיקרי שיחה שנשא הרבי לרגל יום הולדתו, י"א בניסן תשמ"א, שתורגמה בידי הרב ניסן מינדל ונשלחה לנשיא רונלד רייגן לאחר ניסיון ההתנקשות בחייו. השיחה מוקיעה את האלימות הפוליטית ודוחה את ההסברים של טירוף נפשי או עוני. את ההידרדרות המוסרית היא מייחסת להיעדר חינוך לערכים המושתת על האמונה בבורא בבתי הספר בארצות הברית, ובסיומה ברכה לנשיא שיפעל לעקירת הטרור.
  60. 60
    י"ח בחשוון תשפ"א · 2020-11-05
    תשובת הרב חדקוב, עם הגהות הרבי, בעניין צעיר שאביו יהודי ואמו מצאצאי האנוסים, ובה פירוט דרישות הגיור לו ולאשתו הנכרייה; מכתב על כך ששבע מצוות בני נח אינן ממעטות במעלת אומות העולם, ועל הסכנה שבמוסר שאינו נשען על סמכות אלוקית; וסיפור משנות ה-50 על כהן שנשא גיורת, שהרבי הפנה אותו לרבנים, ובהם הרב זלמן שמעון דווארקין, והרב משה פיינשטיין פסק שאין ראיה מספקת לכהונתו.
  61. 61
    כ"ה בחשוון תשפ"א · 2020-11-12
    נאום של הרב ניסן מינדל באו"ם על שבע מצוות בני נח, שהרבי עבר עליו, הוסיף בו הערות רבות והורה לפרסמו בעיתון ניו יורק טיימס. הנאום קובע כי השלום העולמי שניבא ישעיהו ("וכתתו חרבותם לאתים") יושג רק באמצעות חוקים אלוקיים ולא בחוקים מעשה ידי אדם, ומפרט את שבע המצוות על פי הערות הרבי.
  62. 62
    ג' בכסלו תשפ"א · 2020-11-19
    מכתב של הרבי לבן תורה שהקשה על האיסור על ממזר לבוא בקהל, בטענה שאין להעניש ילדים חפים מפשע על חטא הוריהם. הרבי משיב שאין זה עונש אלא חוק נצחי של התורה, וממשיל זאת לילדים הנפגעים גופנית או נפשית בשל מצב הוריהם; המכתב נכלל בכרך החמישי של "The Letter and the Spirit", ובהמשך מובא סיפור על בחור ישיבה שבסוף שנות ה-60 גילה בעת חופתו שהוא ממזר.
  63. 63
    י' בכסלו תשפ"א · 2020-11-26
    לקראת י"ד בכסלו: על קדושת הנישואין היהודיים, על אופייה הצנוע והעדין של הרבנית חיה מושקא, על ידידותה הקרובה עם מניה, אחות רחמנייה מריגה ובת משפחתה, ועל מפגש אישי של הרב שפירא עמה בביתה בשנות ה-50. כן נידונו אמרתה שהרבי ואדמו"ר הריי"צ שייכים לחסידים, והשינויים בהנהגת הרבי לאחר פטירתה בשנת תשמ"ח: הפסקת ההתוועדויות בימות החול, שינוי בכתיבת המכתבים, כתיבת הצוואה וריבוי הביקורים באוהל.
  64. 64
    י"ז בכסלו תשפ"א · 2020-12-03
    לרגל י"ט כסלו: מכתבי הרבי על החובה ההלכתית ללמוד חסידות כדי לקיים את שש המצוות התמידיות, על עדיפותה על פני לימוד המוסר, ועל כך שלאחר השלטון הקומוניסטי בברית המועצות נותרו שומרי מצוות רק מי שלמדו חסידות. כמו כן מכתב של הרבי על הדרך הנכונה להעיר למדברים בשעת התפילה, באופן אישי ובנועם כדרכו של אהרן הכהן, על רקע הקריאה להימנע מדיבור בתפילה בעת מגפת הקורונה.
  65. 65
    כ"ה בכסלו תשפ"א · 2020-12-11
    בעקבות הגעת אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית בשנת ת"ש (1940), ושאיפתו "לשבור את הקרח" של יהדות אמריקה: מכתב מהבית הלבן מנובמבר 1940, בחתימת סטיבן ארלי, מזכיר הנשיא רוזוולט, להרב ניסן מינדל, ובו תודה על ביקורו ועל איגרת הברכה. ברקע: המאמצים להנהגת "שעת השחרור" ללימודי דת בבתי הספר הציבוריים, ההתנגדות לה מצד חילונים ושומרי מצוות, והקבלה בין המתייוונים בימי חנוכה לתנועה הרפורמית.
  66. 66
    ה' בטבת תשפ"א · 2020-12-20
    נסיעותיו של הרב ניסן מינדל לרוסיה הסובייטית ולמוסקבה בניסיון להשיב משם את ספרי אוסף שניאורסון, והיחידות שלאחריהן. מוצגים הקשיים בבדיקות המכס של המזוודות ומכתב הוקרה על המאמץ "להביא הביתה את הספרים וכתבי היד הקדושים". כן מתוארת נסיעה של שליח צעיר יותר באותה מטרה, שלא צלחה. הפרק פורסם לרגל ה' בטבת.
  67. 67
    ט' בטבת תשפ"א · 2020-12-24
    בתוכנית Released Time ("שעת השחרור") בלונג ביץ' שבלונג איילנד בשנות ה-80 הדליקה ילדה, שאמה אסרה עליה להדליק נרות שבת, נר נשמה בחדרה במקומם. ועוד: תשובת אדמו"ר הריי"צ לבחורים שחששו מביטול תורה בשל הפעילות בתוכנית, ומשלחת שלוחי הרבי לוועידת הבית הלבן לילדים ולנוער בוושינגטון ב-1960, ובה הרב ניסן מינדל, הרב יעקב יהודה העכט והרב יצחק זלמן פוזנר, עם הוראות הרבי ומשל הננס על כתפי הענק.
  68. 68
    ט"ז בטבת תשפ"א · 2021-02-11
    רשימה בכתב ידו של הרב ניסן מינדל המתעדת שיחה עם הרב חדקוב, ככל הנראה סביב כינוס השלוחים: כל העושה את עבודת הרבי נחשב שליח, ואין השלוחים בדרגה גבוהה יותר; השליח הוא שליח בכל שעות היממה, ועליו להבחין בין העיקר – מצוות ולימוד תורה – לבין הטפל, כגון רכב ובניין בית חב"ד; והכינוס הוא זמן לחשבון נפש שנתי, בדומה לאלול. בסיום מובא ביאור הפסוק "מה טובו אהליך יעקב".
  69. 69
    כ"ג בטבת תשפ"א · 2021-01-07
    לקראת י' בשבט, שנת השבעים להסתלקות אדמו"ר הריי"צ: רשימות בכתב ידו של הרב ניסן מינדל, שנכתבו לבקשת אדמו"ר הריי"צ ובהן אמרותיו עם הגעתו לארצות הברית בשנת ת"ש. האמרות עוסקות בשליחותו להפוך את אמריקה ל"מקום תורה", בדברי זקני החסידים בריגה לפני צאתו, בהקפדה על זקן וציצית ובשמירת שם, לבוש ולשון יהודיים בלי בושה, בהבדל בין לימוד בחברותא לשמיעת הרצאות ובחשיבות ניצול הזמן.
  70. 70
    א' בשבט תשפ"א · 2021-01-14
    בהמשך לפרק הקודם, נדונים דברי אדמו"ר הריי"צ על החינוך בבית היהודי: האב באמריקה, השקוע בעסקיו ויוצא לעבודה בשעה שילדיו עדיין ישנים, לעומת הבית היהודי באירופה. כן נדונים חשיבות שולחן השבת לחינוך הילדים, משל הנר המאיר את החושך ומשל האדם הישן בבניין בוער, והקריאה לאנשים טובים שלא לשתוק.
  71. 71
    ח' בשבט תשפ"א · 2021-01-21
    המשך אמרות אדמו"ר הריי"צ מתוך רשימות בכתב ידו של הרב ניסן מינדל, לרגל 70 שנה להסתלקותו: על הפשרת "הקרח האמריקאי" בחום חסידי עם בואו לארצות הברית; אמרתו משנת 1943 שהגלות בארץ ישראל בין יהודים, בהשפעת הציונות החילונית, קשה מהגלות בין גויים; ומהו חסיד: התקשרות באמצעות לימוד חסידותו של הרבי ולא בהבטה בתמונותיו. בנוסף, תשובת הרבי לסטודנטיות מסטרן קולג' שביקשו להשלים את לימודיהן בארץ ישראל.
  72. 72
    ט"ו בשבט תשפ"א · 2021-01-28
    שני מכתבים של הרבי לשני זוגות שלוחים שלא ראו פירות לעבודתם לאחר שנים רבות בשליחות, וביקשו להיות מוחלפים. הרבי השיב במשל ההבדל בין זריעת ירק לנטיעת עץ, שגידולו ממושך ודורש אמונה, אך פירותיו לדורות. לצד זה מובאים מכתב על טעם הפרי וריחו כמשל לתורה ולמצוות, גימטריה הקושרת את נתינת המעשר ("תעשר") ל"מזלך" לרגל ט"ו בשבט, ודברים על אמונתו של יוסף הצדיק.
  73. 73
    כ"ב בשבט תשפ"א · 2021-02-04
    לרגל כ"ב בשבט, יום ההילולא של הרבנית חיה מושקא: מענה הרבי לפעילה בהסברת טהרת המשפחה כיצד לשכנע זוגות שלא לרווח בין הלידות, ומענה חריף לאישה שערערה על טעמי טהרת המשפחה. בנוסף, מכתב הרבי לרעיית הרב שלום דובער שפירא, יושבת ראש ועדה בנשי חב"ד, להוסיף לתוכנית לבנות הסבר על צניעות ועל גיל ההתבגרות מפי מרצה אישה, ומכתב של הרב חדקוב בנושא.
  74. 74
    ו' באדר תשפ"א · 2021-02-18
    מענה הרבי למשפחת אישה ששכבה שנים רבות במצב צמח בבית החולים: העולם נברא לתכלית, דבר אינו לבטלה, ואין לאבד תקווה. כן נכללו דברים על ההרבות בצדקה, בייחוד לקראת פסח, על ההורות כמצב תמידי של עשרים וארבע שעות ביממה, על הכנסת אורחים באוהלו של אברהם אבינו ועל האחריות לטיפול בהורים מבוגרים.
  75. 75
    כ' באדר תשפ"א · 2021-03-04
    דפים מארכיון הרב מינדל: הערות הרבי בכתב ידו על ה־Junior Code of Jewish Law, קיצור שולחן ערוך לילדים באנגלית שהכין הרב מינדל לבקשת הרבי. ההערות נכתבו על גב דפי שאלות ותשובות בכתב ידו של מזכירו של הרב אברהם דוד לאוואוט, בעל קב נקי וסב סבו של הרבי מצד אמו. בין הדפים תיעוד מקרה של עגונה שזיהתה את בעלה, מורה לשפה הרוסית שהתכחש ליהדותו.
  76. 76
    כ"ז באדר תשפ"א · 2021-03-11
    דברי אדמו"ר הריי"צ לרב ניסן מינדל שההתקשרות לרבי באה על ידי לימוד בפועל ולא בצפייה בלבד, ודעתו של חסיד ותיק שהתוועדות ב"זום" בתקופת מגפת הקורונה אינה התוועדות אמיתית, שכן האחדות והחום שבה מחייבים ישיבה משותפת. משל על משיח הבוחן לומדים ליטאים וחסידים, סיפור על חשיבות ה"לחיים" ביום היארצייט, וההתוועדות האחרונה של הרבי לפני האירוע הבריאותי, בשבת פרשת ויקהל תשנ"ב, שעסקה באהבת ישראל.
  77. 77
    ו' בניסן תשפ"א · 2021-03-19
    זכרונות חסידים ותיקים, שהועלו בהתוועדות מקוונת בעת מגפת הקורונה, על קבלת הנשיאות של הרבי בי' בשבט תשי"א, ולצידם פעולות הרבי באמריקה בעשור שקדם לנשיאות, בשליחות אדמו"ר הריי"צ, על פי רשימות הרב ניסן מינדל: המאבק בקשיי שמירת השבת, עידוד פליטי השואה, הוצאת לוח היום יום, הירחון Talks and Tales והתניא באנגלית, תוכנית שעת השחרור ועבודתו במספנת חיל הים.
  78. 78
    כ"ו בניסן תשפ"א · 2021-04-08
    הסבר לטעם לימוד פרקי אבות בשבתות שלאחר פסח, לצד עיסוק ברפואה ובסיפור על רופא בשם ד"ר וואלך שביקש מחילה מאדמו"ר הריי"צ. כן נידונים הרעיון שכל יום מחיי האדם בעולם הוא נס, חידוש הבריאה בכל רגע, ותפקיד ההורים בלימוד בימי הקיץ והחגים.
  79. 79
    ג' באייר תשפ"א · 2021-04-15
    מכתב משנת תשכ"ז אל הרב ניסן מינדל ובו שאלה על מקור מנהג טבילת הפת במלח שלוש פעמים בכתבי האריז"ל, על פי הגימטריא של "לחם" ו"מלח" (78) כנגד ג' הויות דחסד וג' הויות דגבורה. על גבי המכתב תשובת הרבי בכתב ידו, ובה מקורות המנהג, ביאור הויות החסד והגבורה בבריאה ובצמצום, והמתקת הגבורות על ידי הטבילה.
  80. 80
    י' באייר תשפ"א · 2021-04-22
    עצת הרב ניסן מינדל והרב חדקוב, לשעבר מנהל בתי החינוך "תורה ודרך ארץ" בלטביה, לרב שלום דובער שפירא, מורה בתלמוד תורה לילדים חילוניים בברוקלין שהוריהם התנגדו לקיום המצוות: ללמד תחילה את המצוות שבין אדם לחברו. כמו כן מכתב של הרבי על חילול השבת באניות חברת צים שבבעלות יהודית, ובו נקבע שרבנים שהתירו את ההפלגה הוטעו במידע טכני חסר. המכתב מובא לצד מכתב של הרבי בעניין עישון, בהקשר לוויכוח על החיסונים בתקופת מגפת הקורונה.
  81. 81
    י"ח באייר תשפ"א · 2021-04-30
    מכתב של הרבי לרב של קהילה אורתודוקסית גדולה בארצות הברית, ששאל באיזה נושא לדרוש בשבת, ובו הוראה שהעיקר שהשומעים יחזרו על הדברים בסעודת השבת ויחיו עמם; משל אדמו"ר האמצעי על הנואם כדבורה ולא כעכביש; החובה לומר דבר בשם אומרו, ומכתב הרב חדקוב בנושא זכויות יוצרים; ומברק באנגלית של אדמו"ר הריי"צ, שנוסח בידי הרב ניסן מינדל, לעורך שצנזר את דבריו, בדרישה לפרסמם מחדש במלואם בצירוף התנצלות.
  82. 82
    כ"ד באייר תשפ"א · 2021-05-06
    בהמשך לעניין מצוות תוכחה: מכתב של הרבי על מעלת לימוד חסידות על פני לימוד מוסר ועל שש המצוות התמידיות. ושני מכתבים נוספים של הרבי: האחד, משנת תשל"ט, נכתב לאדם שהתלונן על דיבור בשעת התפילה בבית הכנסת, ובו הוראה להוכיח באופן אישי ובנועם, ברוח אהרן הכהן; והשני נכתב לאדם שדיבר לשון הרע, ובו הצעה לבדוק את התפילין והמזוזות שלו.
  83. 83
    ב' בסיוון תשפ"א · 2021-05-13
    עיון לקראת חג השבועות בעליות ובירידות שבחיי האדם, בגשמיות וברוחניות, וברעיון שהאדם אינו יודע מה באמת טוב עבורו ושהקב"ה הוא המכריע בכך. בכלל זה מובאים ווארט מהרב חדקוב, דברי הרבי על החג, משל האב המלמד את בנו ללכת צעד אחר צעד, וסיפור על איכר וסוסו.
  84. 84
    ט' בסיוון תשפ"א · 2021-05-20
    מברק של הרבי מראשית שנות ה-50 האוסר לנסוע בראש השנה לצורך תקיעת שופר, קריאה בתורה או הנהגת תפילה בציבור; מכתב משנת תשמ"א לאדם שתקף שליח בטענה שהקים רק בית חב"ד, ובו פירוט פעילותו – מוסדות חינוך, שיעורי תורה למבוגרים ופעילות בקרב מהגרים מברית המועצות – ודרישה לבסס טענותיו או לחזור בו; וקטע ממכתב למועצה הארצית של יאנג ישראל, המתאר את השלוחים כצעירים המוותרים על משרות נוחות למען החייאת היהדות במקומות נידחים.
  85. 85
    ט"ז בסיוון תשפ"א · 2021-05-27
    לקראת ג' תמוז, תשובות לשאלות של תלמידים לשעבר של הרב שפירא, כיום ראשי ישיבות שאינם חב"דיים. בהיעדר רשימות בנושא מאת הרב ניסן מינדל והרב חדקוב, מובאת דעתו האישית על פירוש "יעקב אבינו לא מת" ועל מעלת הצדיק לאחר הסתלקותו, על כך שכל נשיא הדור מתאים לדורו, ועל שיחה שבה השיב הרבי לשאלה אם הוא משיח בהדגשת המילים "עם ישראל".
  86. 86
    כ"ג בסיוון תשפ"א · 2021-06-03
    לקראת ג' תמוז: אופן כתיבת מכתבי הרבי על פי רשימות הרב ניסן מינדל, שנכנס לחדר הרבי שלוש פעמים בשבוע, רשם בקצרנות את תשובות הרבי שנאמרו ביידיש וניסח אותן ביידיש, בעברית, ברוסית או באנגלית להגהת הרבי; השינוי באופן הכתיבה לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא; והוראת הרבי לרב חדקוב לקבל מיד לישיבה ילד שלא התקבל בשל שכר לימוד.
  87. 87
    ל' בסיוון תשפ"א · 2021-06-10
    שלישי בסדרת פרקי ההכנה לג' תמוז, ועניינו הוראת הרבי שכל אדם נברא כדי להשפיע על זולתו: סיפור הרב קסטנבאום, נשיא יאנג ישראל בלונג ביץ', שביקש ביחידות "ברכה קטנה", ותשובת הרבי לבן שאמו מאושפזת מחוסרת הכרה, שתכלית חייה בכיבוד האם של צאצאיה. כן נידונים דברי הזוהר שהצדיק נמצא לאחר הסתלקותו יותר מבחייו וההתקשרות של החסידים לרבי, ומסירות נפשו של הרבי, שלא יצא לחופשה והמשיך בעבודתו ב-770 גם לאחר האירוע הלבבי בשמיני עצרת תשל"ח.
  88. 88
    ז' בתמוז תשפ"א · 2021-06-17
    מקומו של י"ב בתמוז כהמשך לפורים, חנוכה וי"ט כסלו, ושאלתו של אדמו"ר הריי"צ ביום הבר מצווה שלו לאביו אדמו"ר הרש"ב מדוע אומרים לפני התפילה "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ותשובתו: כדי לרצות את האב שבשמים, האוהב כל יהודי. לרגל יום פטירתו של הרב ניסן מינדל הוכרז על הספר "Gallery of the Great", ליקוט מכתביו בTalks and Tales שעברו את עיון הרבי.
  89. 89
    י"ד בתמוז תשפ"א · 2021-06-24
    הצעת הרב חדקוב והרב ניסן מינדל שאגודת חסידי חב"ד, מל"ח ומחנה ישראל יאתרו, על פי רשימת הנוסעים, את צאצאי היהודים שיצאו עם אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית בת"ש בהצלתו, ואת צאצאי הכותבים אליו ולרבי, ויתעדו את זכרונותיהם. כמו כן מתוארים כתבי היד שהחזיק אדמו"ר הריי"צ בטיסה מריגה לשוודיה, ונמסרו דרך הרבי לרב מינדל לתרגום התניא לאנגלית.
  90. 90
    כ"א בתמוז תשפ"א · 2021-07-01
    מכתבים מקוריים של אדמו"ר הריי"צ והרבי ליוליוס סטולמן, שחתם על תצהיר הערבות להגעתו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית. ביניהם מכתב מאדר תש"ד, במלאת ארבע שנים לקשריהם, ובו הזמנה לפגישה עם הרבי, אלחנן קאווען, הרב חדקוב והרב ניסן מינדל. כמו כן, תרומותיו לבניין חדש לבית רבקה, לאחר ששמע שהתלמידות פוחדות להשתמש בשירותים שבמרתף החשוך של הבניין הישן.
  91. 91
    כ"ח בתמוז תשפ"א · 2021-07-08
    דו"ח ששלח הרב ניסן מינדל לאדמו"ר הריי"צ בכ' בחשון תש"ד על שיעור התורה השבועי לאנשי מקצוע במנהטן, שמסר עורך הדין אלכסנדר קאווען. בדו"ח תיאור המשתתפים, שאלותיהם (האם העולם נברא במחשבה או בדיבור, ומדוע חכמת התורה אינה נפוצה בעולם) והצעותיו לשיפור השיעור. כמו כן מובאת הוראת אדמו"ר הריי"צ לרב מינדל לשאול "רב חכם" בעניין צום תשעה באב.
  92. 92
    ו' במנחם אב תשפ"א · 2021-07-15
    מכתב של אדמו"ר הריי"צ לרב ניסן מינדל מכ"ז במנחם אב תש"ד, בתגובה לדיווחו על שיעור התורה במנהטן. במכתב מאשר אדמו"ר הריי"צ את הצעותיו לשיפור השיעור ומציע לעורר את המשתתפים בסיפור. לשם כך העתיק פרק מזכרונותיו על חקירתו בידי הצ'קה ברוסטוב בתמוז תרפ"א, ובו תשובתו לחוקר שהרים אקדח, שליהודים "אל אחד ושני עולמות", והמשל על הבנת האמונה מתוך קיום המצוות.
  93. 93
    י"ג במנחם אב תשפ"א · 2021-07-22
    רשימה בכתב יד הרבי שנמסרה להרב ניסן מינדל לדיון בשיעור לאנשי מקצוע ומדענים במנהטן, ובה השאלה מדוע במעשה בראשית נאמר "כי טוב" דווקא על האור של היום הראשון. בתשובה מבחין הרבי בין בחינת העשייה (אור) לבחינת ההפסקה (חושך) שבבריאה, ומדגים זאת בבניין ארמון, בשינה ובלימוד חשבון אצל ילד, ומסיק שרק האור טוב מצד עצמו, והחושך אינו אלא הכנה לו.
  94. 94
    כ' במנחם אב תשפ"א · 2021-07-29
    כתב יד של הרבי ובו שלוש הקדמות לתשובה על שאלת קבוצת הלימוד במנהטן, שעמה היה בקשר אדמו"ר הריי"צ, מדוע נאמר "כי טוב" בימי הבריאה: ההבדל בין דומם, צומח וחי לבין המדבר, השותף לבורא בתיקון העולם; אין בבריאה דבר מיותר, כחלקי מכונה; ו"טוב" פירושו שלמות גמורה. כן מוזכרים The Letter and the Spirit, תרגום אגרות קודש לאנגלית, ותרגום ספר הזכרונות לאנגלית, שניהם בידי הרב ניסן מינדל.
  95. 95
    כ"ז במנחם אב תשפ"א · 2021-08-05
    המשך תשובת הרבי לקבוצת לימוד במנהטן על הפסוק "וירא אלוקים כי טוב": האדם עלול לטעות ולייחס לעצמו את תיקון העולם, או לחשוב שהקב"ה לא יכול היה לברוא עולם שלם, אך העולם נברא שלם מתחילתו ותפקיד האדם לגלות את הכוח הגנוז בו. תשובות אלו נכללו בעבודת הדוקטורט של הרב ניסן מינדל על ספר התניא (1962), שנכתבה בעידוד הרבי, שסייע לו בכתבי יד בעת תרגום התניא בהוראת אדמו"ר הריי"צ.
  96. 96
    ד' באלול תשפ"א · 2021-08-12
    כתב יד של הרבי מתקופת היותו הרמ"ש, בתשובה לשאלת קבוצת לימוד במנהטן: מה פשר המאמר שהקב"ה "בונה עולמות ומחריבן". את השאלה העביר הרב ניסן מינדל לאדמו"ר הריי"צ, והוא הפנה אותה לרבי. בתשובתו מבאר הרבי שהרע נברא לשם בחירה חופשית, ומביא את משל הבעל שם טוב שבתניא על בן המלך והאשה המפתה, שממנו עולה שאין לרע מציאות עצמית.
  97. 97
    י"א באלול תשפ"א · 2021-08-19
    סיפור על החסיד ר' אברהם סנדר נמצוב בלונג ביץ', שהתאמץ לארגן מניין לקבלת שבת בזמנה ולא מוקדם, כדי למעט בחילול שבת של יהודים הנוסעים בערב שבת. בנוסף, פירושו לאותיות הגדולות בתפילת "המלך" שבמחזור ראש השנה, היוצרות את השמות "יצחק" ו"רבקה": רבקה הלבישה את יעקב בבגדי עשו כדי שהברכות יגיעו לכל יהודי, גם לשאינו שומר מצוות; ומסר של אהבת ישראל לקראת הימים הנוראים.
  98. 98
    י"ח באלול תשפ"א · 2021-08-26
    מכתב של הרבי מי"ח באלול תשי"א על ההכנה לשנת השמיטה תשי"ב, ורישומים של הרב ניסן מינדל משנת תש"ד על קונטרס הלכות מעשיות מתוך קיצור שולחן ערוך שערך בהוראת הרבי, שחלקו נכלל לימים בספר המנהגים. ברישומים הוראות חינוך להורים בשם אדמו"ר הריי"צ: הקפדה על עניית אמן יהא שמיה רבא, תפילה במניין, הימנעות מדברים בטלים ומלשון הרע, הידור בצניעות, וסיפורי צדיקים לילדים לפני השינה.
  99. 99
    כ"ה באלול תשפ"א · 2021-09-02
    שיחה על קריאת פרשת נצבים לפני ראש השנה ועל האחדות בין יהודים פשוטים ללומדי תורה, הנלמדת מארבעת המינים, מהושענא רבה ומחסדה של רבקה אמנו. בשיחה מובא ביאור שנאמר לרב ניסן מינדל ונרשם על ידו, ולפיו עושי החסד משולים לתפילין של יד והלומדים לתפילין של ראש. עוד בשיחה פירוש "ותלמוד תורה כנגד כולם" וטעם טבילת התפוח בדבש.
  100. 100
    כ"ג בתשרי תשפ"ב · 2021-09-29
    מאמר על פרשת בראשית שכתב הרב ניסן מינדל, ובו הגהות רבות של הרבי. עיקרו: התורה היא מלשון הוראה ואינה ספר היסטוריה, ולכן כאלפיים השנים הראשונות מתוארות בקיצור ומלידת אברהם אבינו ואילך הסיפור מפורט; בפתיחה מובאים טעמים לפתיחת התורה באות ב' והמספר תשע כנגד "אמת", ובין ההגהות הקפדת הרבי לכנות את חוה באנגלית בשמה העברי ולא "Eve".
  101. 101
    א' בחשוון תשפ"ב · 2021-10-07
    לרגל פרשת נח: דברי הרבי בכתב ידו, שלפיהם אילו נשמרו שבע מצוות בני נח לא הייתה מתרחשת השואה, ותכתובת מארכיון הרב ניסן מינדל על ספר בהלכות בני נח שהוגש לרבי. מחבר הספר נפגש עם הרב מינדל בלונג ביץ' בכסלו ותכנן להכין שולחן ערוך לבני נח, ואילו הרבי השיב בעניין הדפסת הספר כי מדובר באחריות גדולה. מוצג מכתב של כומר קתולי מאנגליה לרבי, ובו תרומה של עשר לירות שטרלינג לטובת יהודים שהגיעו מרוסיה וברכה ליום הולדתו של הרבי. לצדו מוצג מכתב תשובה של הרבי, ולפיו השואה במלחמת העולם השנייה צמחה בעם שהצטיין בפילוסופיה ובמוסר, משום שמוסר המבוסס על השכל בלבד ניתן לעיוות. בסיום מובא סיפור על רופא שהזהיר מפני עישון ועישן בעצמו.
  102. 102
    ח' בחשוון תשפ"ב · 2021-10-14
    כפתיחה לסדרת פרקים על My Prayer של הרב ניסן מינדל, לקט מטורי Talks and Tales עם הגהות רבות של הרבי, מובאים דברי אדמו"ר הריי"צ לרב מינדל ולרב חדקוב, שהגיעו עמו בת"ש, על הצורך "לשבור את הקרח" של אמריקה, שהיא מדבר של "נחש ועקרב". לצדם מובא ביאור הרבי למשנה שלפיה עקרב מפסיק את תפילת שמונה עשרה ונחש אינו מפסיק: הקרירות והאדישות חמורות מחום היצר הרע. עוד מובאים דברי הרבי כי הופעת תרגום התניא לאנגלית (1962) ראויה לעורר רעש גדול משעורר הספוטניק, ושאלתו מדוע לא צוין "דוקטור" על כריכת My Prayer. בסיום מוזמת הטענה שהרבנית חיה מושקא כתבה את Wonder of Nature, שמקורה בשמיעה שגויה של הרב שלום דובער גורדון מניו ג'רזי, שהרב מינדל אמר לו כי רעייתו, "הרבנית שלי", מסייעת לו.
  103. 103
    ט"ו בחשוון תשפ"ב · 2021-10-21
    הכרך השני של הספר "My Prayer" מאת הרב ניסן מינדל, העוסק בענייני שבת, ועליו כתב הרבי הערות. נדונים בו האור כסמלה של השבת, הנכנסת בהדלקת הנרות ויוצאת בנר הבדלה, כמשל לאור האין סוף שאינו משתנה; ה"גוף" של השבת – הנרות, הסעודות, הבגדים, הזמירות והשינה – וה"נשמה" שלה, הכוונה בתפילה; ועניין "מיניה מתברכין כולהו יומין", המשתקף בשמות ימי השבוע. מובאים מנהג אכילת דגים בידיים כדי לגעת ב"גוף" השבת, סיפור על באי בית כנסת בצפון מדינת ניו יורק שנסעו ברכב לקידוש משום שטעם המאכלים שם שונה וקדוש, ודברי אדמו"ר הריי"צ על אב המזכיר לבנו לבדוק את כיסיו לפני היציאה לבית הכנסת, כדוגמה לחינוך הילדים.
  104. 104
    כ"ב בחשוון תשפ"ב · 2021-10-28
    בהמשך לפרק הקודם נדון הגוף והנשמה שבשבת: האשה פותחת אותה בהדלקת הנרות והבעל חותם אותה בהבדלה, בדומה לאברהם ושרה שבפרשת השבוע. מובא מכתב של הרבי שלפיו "אשת חיל" היא הנותנת עצה והכוונה לבעלה, וכן שאלתו מדוע נאמר "שקר החן והבל היופי" אף שהתורה משבחת את יופיין של שרה, רבקה, רחל ואסתר. בתשובה נקשרות שלוש מצוות הנשים, הדלקת נרות, הפרשת חלה וטהרת המשפחה, לכוח ההבדלה שניתן לאשה. לרגל כינוס השלוחים מובאים דברים שאמר הרב חדקוב בשיחה עם הרב ניסן מינדל על ההבחנה בין הטפל, כגון בניין בית חב"ד ורכב, לבין העיקר: מספר המניחים תפילין, הלומדים תורה והילדים שהלכו לישיבה.
  105. 105
    כ"ט בחשוון תשפ"ב · 2021-11-04
    המשך רשימותיו של הרב ניסן מינדל משיחתו עם הרב חדקוב לקראת כינוס השלוחים. על פי "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל", ה"אוהל" הארעי, כגון שולחן, בית חב"ד, טלפון וכסף, הוא הטפל, והעיקר הוא ה"משכן": כמה יהודים יניחו בכל יום תפילין, יישלחו לישיבה, יחזרו בתשובה וילמדו תורה. עוד נאמר שכל אחד מאנ"ש נחשב שליח. מובאת תשובת הרבי לשואל מדוע אין חב"ד עוסקת בכשרות ובביקור חולים כמו חסידות סאטמר: לכל אחד שליחות משלו, ושליחות חב"ד היא קירוב בעלי תשובה. בסיום נאמר בשם הרב חדקוב שאין צורך לחפש שיטות חינוך חדשות, שכן הכול מצוי בחסידות ובספרים, ואף לתוכניות של"ה קיימים מדריכים למורים שהרב מינדל עבר עליהם.
  106. 106
    ז' בכסלו תשפ"ב · 2021-11-11
    המשך דברי הרב חדקוב להרב ניסן מינדל בענייני חינוך, על רקע שנותיו כמנהל תלמוד תורה בריגה. עיקרם: הכישורים הדרושים הם של המורים וההורים ולא של הילדים, ובראשם היותם דוגמה חיה. מורה המדבר בשעת התפילה או מאחר לשיעור, וכן אם המבקשת מילדה לומר בטלפון שאינה בבית, מאבדים את כבוד הילד כלפיהם. מוצגים דפים משנות ה-40 שהרבי (שכונה אז "הרמ"ש") הוציא מתוך שמות וכתב עליהם הגהות בכתב ידו לאחר עיון של כחצי דקה, ושנמסרו לרב מינדל. כן מתוארות ישיבותיו של הרבי עם הבחורים בקומה העליונה של 770, התעניינותו בלימודם ובמצבם הגשמי, ועיונו המהיר בספרים בחדר צדדי.
  107. 107
    י"ד בכסלו תשפ"ב · 2021-11-18
    לקראת י"ט בכסלו: ההקדמה שהרבי כתב לתרגום הראשון של ספר התניא לאנגלית מאת הרב ניסן מינדל. התרגום הגשים את משאלתו של אדמו"ר הריי"צ עוד מתקופתו בריגה. בהקדמה נקבע, בעקבות דברי אדמו"ר הזקן, כי כל לשון המשמשת להפצת תורה ומצוות מתעלה לקדושה. התרגום מוגדר בה כתרומה להפצת המעיינות, שכן הוא הראשון מאז הופעת הספר 165 שנה קודם לכן ובא לאחר ניסיונות קודמים שלא צלחו. המתרגם מכונה בה "ד"ר" עוד לפני שקיבל את התואר. מוצגות גם רשימות הרבי בכתב ידו על פשר השם "ליקוטי אמרים", על "דרך ארוכה וקצרה" ועל הפסוק "כי קרוב אליך הדבר", וכן הערות הרב מינדל על הבינוני.
  108. 108
    כ"א בכסלו תשפ"ב · 2025-03-22
    לקראת י"ב בתמוז מובא הסבר מהתוועדות: הגזירות על עם ישראל עברו מפרעה, שביקש להשמיד את הגוף, לגזירות על הנפש ועל פנימיות התורה בידי היוונים, ועד ניסיון השלטון הקומוניסטי להעביר את המנהיג עצמו, במאסרו של אדמו"ר הריי"צ. מוצגים מכתבי הרבי משנים שונות, חלקם לא פורסמו, המציבים אותו כדוגמה לעמידה איתנה. מובאים שני סיפורים: תשובתו לחוקריו המזוינים ("מי שיש לו עולם אחד ושני אלוקים מפחד מצעצוע זה"), וסירובו בראשית שנות ה-40 לשירת שיר ציוני בדינר התרמה שנערך עבורו בארצות הברית, אף שרוב המשתתפים עזבו. בסיום מובא מכתב על השגחה פרטית כפיקוח מדוקדק בדומה לכשרות, המסיר ספקות וחוסר ביטחון, ועל הופעה יהודית ניכרת לקראת הקיץ.
  109. 109
    כ"ח בכסלו תשפ"ב · 2021-12-02
    לרגל חנוכה: לקחים מנר חנוכה על פי דברי הרבי וחז"ל. הדלקת הנרות לאחר השקיעה מסמלת את הארת העולם שבחוץ בתורה ומצוות, ההוספה מדי לילה מלמדת על הוספה מתמדת, והצבת הנר משמאל הפתח כנגד המזוזה שמימין מסמלת את שמירת הבית היהודי מפני השפעות החוץ, ובכללן האופנה שעליה עמד אדמו"ר הריי"צ. מוצג מכתב באנגלית של הרבי לרב קונסרבטיבי, ובו דרישה לומר את הדברים כהווייתם ("take off your kid gloves") וקביעה שאין שלושה דורות של יהדות רפורמית. נדון הקשר בין המתייוונים למשכילים ולתנועות הרפורמית והקונסרבטיבית, וההבחנה בין היהודי לבין התנועה. בסיום מובא הלימוד מבני ישראל במצרים, שלא שינו את שמם, לשונם ולבושם, וזו אחת הסיבות שבזכותן נגאלו.
  110. 110
    ה' בטבת תשפ"ב · 2021-12-09
    פרטים על ה' בטבת הראשון, יום הניצחון בפרשת הספרים בתשמ"ז. סמוך לריקודים ההמוניים מול 770 קישר הרב יהודה ליב גראנער שיחת טלפון בין הרבי להרב ניסן מינדל, ובה הוזכר הפסוק "בנפול אויבך אל תשמח". לתפילת מנחה ירד הרבי ברצינות ולא עודד את השירה, ותמה מדוע אין אומרים תחנון, עד שנודע לו כי הדבר נבע מנוכחות חתן. מובא ביאור של אחד המשפיעים ליישוב הסתירה בין פסוק זה לפסוק "באבוד רשעים רינה": השמחה פסולה כשהיא נובעת מסיבות אישיות. בהמשך נקבע ה' בטבת כיום טוב גדול בחב"ד, אישי לרבי בדומה לי"ט בכסלו.
  111. 111
    י"ב בטבת תשפ"ב · 2021-12-16
    פרק בסדרה על שליחויות הרב ניסן מינדל לברית המועצות על פי צרור רשימותיו מן הנסיעות. הפרק עוסק בנסיעתו הראשונה בשנת 1958 או 1959, כתייר, בשליחות הרבי להבאת כתבי היד שהשאיר אדמו"ר הריי"צ ברוסיה. הרב מינדל היה הנציג הראשון שהרבי שלח לשם, בתקופה שבה אנ"ש קיימו ישיבות במחתרת תחת סכנת מאסר מצד הק.ג.ב.. ארבעה חסידים שנודע להם על בואו של "איש הרבי" ארבו לו ליד המלון. הם כיסו את עיניו בתחנת אוטובוס והביאוהו במכונית למרתף. לאחר שהשתכנע שאינם סוכני השלטון, תיאר בפניהם את הנעשה אצל הרבי וב770. הוא גם לימדם ניגון שלימד הרבי בשמחת תורה, והם בכו בשעת הלימוד.
  112. 112
    י"ט בטבת תשפ"ב · 2021-12-23
    בפרק נסקרות בקצרה שליחויותיו של הרב ניסן מינדל מטעם הרבי לארץ ישראל, למרוקו, לאירופה ולארגנטינה, להדפסת התניא בקהיר, לנשיא שז"ר ולראש הממשלה דוד בן גוריון, שאמר לו כי מעולם לא החזיק סידור, וכן ליווי אדמו"ר הריי"צ בנסיעתו לשיקגו ב-1942. עיקר הפרק בנסיעתו השנייה לברית המועצות ב-1961 להוצאת כתבי יד של אדמו"ר הריי"צ, שאליה הצטרפו בני משפחתו לביקור אצל אחיותיו בריגה. בבדיקת המזוודות בתחנת הרכבת עמד השומר להצביע על המזוודה שהכילה את כתבי היד, אך באותו רגע טפח שומר אחר על כתפו, והיא דולגה. כן מובאת הוראת הרבי לחבוש כומתה במקום כיפה, כדי שאנשי הק.ג.ב. לא יזהו אותו כאדם דתי.
  113. 113
    כ"ו בטבת תשפ"ב · 2021-12-30
    רשימה בעברית של הרב ניסן מינדל משנת תשמ"ח על שליחותם של שלושה שלוחים שנשלחו על ידי הרבי לברית המועצות לאתר את ספריית ליובאוויטש. הספרייה הועברה מליובאוויטש למוסקבה בשנת 1915, בעת מלחמת העולם הראשונה, ונפלה לידי השלטון הקומוניסטי. השלוחים יצאו כאורחים רשמיים של משרד התרבות בתיווך ד"ר ארמנד האמר. שר התרבות זכרוב הבטיח כי כתבי היד שיימצאו יוחזרו לאגודת חסידי חב"ד, אך משרד התרבות לא הושיט להם עזרה. השלוחים גילו כי האוסף שמור בשלמותו בספריית לנין תחת שם אחר. מוצג גם תזכיר מ-13 בינואר 1988 על רשימת עשרים ספרים שנמסרה לספרייה, ועל התוכנית לבדוק ארכיון "שניאורסון" בספרייה בלנינגרד וספרים שהועברו למכון לתרבות יהודית בקייב.
  114. 114
    ד' בשבט תשפ"ב · 2022-01-06
    סיום רשימת הרב ניסן מינדל על ספרייתו של הרב לוי יצחק שניאורסאהן בדנייפרופטרובסק: כ-4,000–5,000 כרכים, רבים מהם עם הגהותיו, ומאות כתבי יד, שנותרו בעיר לאחר הגלייתו ועדיין לא הוחזרו. מוצגת רשימת נסיעותיו החשאיות של הרב מינדל לברית המועצות בשליחות לרבי בשנים 1958–1967, ובהן נסיעה לאחר מלחמת ששת הימים לארץ ישראל, לפגישה עם הנשיא שז"ר, ומשם ללנינגרד ולמוסקבה. מובאת בקשת הרבנית חיה מושקא, יום לאחר י' בשבט וזמן קצר לפני הסתלקותה, לקבל ממנו דו"ח על נסיעתו האחרונה, וכן מפגש של הרב שפירא עמה בביתה. בסיום מובאים שלושה תנאים לשליחות מפי הרב חדקוב: לשאול מה היה הרבי עושה, אחדות והיעדר נגיעות אישיות.
  115. 115
    י"א בשבט תשפ"ב · 2022-01-13
    לרגל י' בשבט וי"א בשבט נדונים מסירות נפשו של אדמו"ר הריי"צ תחת השלטון הקומוניסטי, דברי הרב ניסן מינדל על פעולתו של הרבי בהשבת יהודים לתורה ולמצוות, ההשוואה בינו לבין הבעל שם טוב ומשמעות ההתקשרות. מובאים פרטים מילדות הרבי: בקשת אדמו"ר הרש"ב לקרוא את הנולד בשנת תרס"ב על שם הצמח צדק, ומינויו של הרב שניאור זלמן ווילענקין, סבו של המגיש, למלמד ביקטרינוסלב לבקשת אביו של הרבי, הרב לוי יצחק. עוד מובאים שני סיפורים שבהם הצביע הרב לוי יצחק על גדלות בנו, וכן קבלת הסמיכה מהגאון הרוגוצ'ובר. בסיום נסקרות השנים 1923–1928, עד נישואי הרבי והמעבר לברלין.
  116. 116
    י"ח בשבט תשפ"ב · 2022-01-20
    מובא קטע ממכתב של הרבי על התפוררות התא המשפחתי, גם בקרב שומרי תורה: האבות שקועים במרדף אחר הצלחה חומרית, והאמהות מחפשות סיפוק אישי על חשבון המשפחה. הרבי מציע שבני המשפחה יסעדו יחד בליל שבת. עיקר הפרק הוא מכתב של הרבי לאישה שחשה חוסר סיפוק בעיסוק בבית ובילדים. במכתב נקבע שהאישה מוצאת את מלוא סיפוקה כעקרת הבית, על פי "כל כבודה בת מלך פנימה", ושהתפיסה המחייבת עבודה מחוץ לבית הביאה ל"היפוך הערכים". מובאת גם תשובה חריפה של הרבי לשלוחה שלא רצתה להרות, ולפיה הילד שעתיד להיוולד עשוי להיות גדול הדור ולקרב רבים יותר ממנה. לצד זאת נזכרת חנה, שוויתרה על העלייה לרגל לבית המקדש כדי לטפל בילדיה.
  117. 117
    כ"ה בשבט תשפ"ב · 2022-01-27
    לקראת יום היארצייט של הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג) בו' באדר א', חתנו של אדמו"ר הריי"צ וגיסו של הרבי (חלק ראשון מתוך שניים): מכתבים מארכיון הרב ניסן מינדל שכתב הרש"ג לרבי לאורך השנים, החל מהשנים הראשונות. בהם ביקש עצה וברכה עבור תורמים שפנו אליו, וכן עבור עצמו, אשתו ובנו. נזכרים הגעתו לארצות הברית עם אדמו"ר הריי"צ באונייה, חלקו ברכישת 770 ושיחת הרבי ביום היארצייט שלו, שבה שיבחו. כמו כן מובא מכתב ניחום אבלים שכתב הרבי בשנות הארבעים במקום ביקור בשבעה. במכתב משל על אונייה חדשה היוצאת למסעה הראשון בין המוני חוגגים, לעומת אונייה ישנה השבה לנמלה ורק מעטים מקבלים את פניה, כנגד הולדת תינוק לעומת פטירת אדם זקן שעבר את ניסיונות חייו.
  118. 118
    ב' באדר א' תשפ"ב · 2022-02-03
    המשך הפרק הקודם, לרגל יום היארצייט של הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג): מוצגים מכתבים שכתב, צוואתו בכתב ידו, שבה הוריש את רכושו לעבודתו, ומכתב של הרבי לדינר השנתי של ישיבות ליובאוויטש המאוחדות שנערך בתוך השלושים לפטירתו, ובו מתואר כיו"ר הוועד הפועל. עוד מוצגים מכתבי תשובה של הרבי על תנחומים, מכתב לאנשי מקסיקו על עמידתו בראש תומכי תמימים שייסד אדמו"ר הרש"ב, ודברים בכתב יד אדמו"ר הריי"צ המזכירים את "חתני". בסיום מובא מעשה בהרב ניסן מינדל, שסידר טליתות ותפילין שהושארו ביאנג ישראל בלונג ביץ', ועליו אמר הרבי שמה שאדם עושה בעולם הזה עושה גם בעולם הבא, וביקור ניחום אבלים של הרבי אצל האדמו"ר מסאטמר בשנת 1953 או 1954, שבו ביאר את הכינוי "מקום" לקב"ה.
  119. 119
    ט' באדר א' תשפ"ב · 2022-02-10
    לקראת פורים קטן בשנה מעוברת: מעלת פורים קטן, החל שבע פעמים בלבד במחזור של 19 שנה, ושינויים בהנהגת הרבי בשנת תשנ"ב שקדמו לאירוע המוחי בכ"ז באדר א'. ביום הראשון של חג סוכות עמד הרבי משעות הבוקר ועד אחר הצהריים מול הנכנסים לברך על ארבעת המינים, ובחודש האחרון לא קידש את הלבנה. מוצג הקונטרס האחרון שחילק הרבי בפורים קטן תשנ"ב עם שני דולרים ופרוסת עוגה, ובו מאמר שנאמר בפורים. בהתוועדות האחרונה, בשבת פרשת ויקהל, דיבר הרבי על אהבת ישראל ועל צדקה. כמו כן מובא ביקורו של הרב ניסן מינדל אצל הרבי כחמישה חודשים לאחר האירוע, ובו בירך את הרבי "כאורח" ברפואה, ופני הרבי אורו.
  120. 120
    ט"ז באדר א' תשפ"ב · 2022-02-17
    בעקבות פניות של צופים ותלמידים נבחנת השאלה אם יש מקור בדברי הרבי, הרב ניסן מינדל או הרב חדקוב למנהג הכנסת פתק לכרך של אגרות קודש ופתיחתו באקראי לקבלת תשובה. מובאות טענות אחד הפונים בעד המנהג, ובהן מכתב בכרך הראשון של אגרות הקודש מלפני י' בשבט על הנחת פ"נ בין דפי מאמר של אדמו"ר הריי"צ. נדונה ההבחנה בין סגולות ומנהגים של קהילות אחרות, כגון אמירת שירת הים לפרנסה, לבין מנהגי חב"ד. מוצגת הערת הרבי שלפיה, אף שגורל הוא מנהג ישראל, מפני הזהירות הנדרשת בספרי קודש יש להימנע מלהשתמש בהם לשם גורל, ובפרט בענייני חולין. לבסוף מובאת המלצה לחפש את תשובות הרבי בנושאים כגון בריאות ופרנסה באמצעות המפתחות.
  121. 121
    כ"ג באדר א' תשפ"ב · 2022-02-24
    בהמשך לפרק הקודם על הכנסת מכתבים לאגרות קודש, נדונה השאלה אם אמירה לאחר התפילה המזהה את הרבי כמשיח משקפת את רצונו, על רקע ויכוח בהתוועדות שבו ביישו חסיד שלא אמר אותה. מובאות עדויות על ענוותנותו של הרבי, ובהן דברי אדמו"ר הריי"צ עם הגעת הרבי לארצות הברית בתש"א ודברי הרב חדקוב שאין זה מדרכו של הרבי לומר כך על עצמו. תנועת ידו בשירה במניינו נבעה מהניגון ולא מהמילים. מוצג מענה בכתב יד הרבי: אין חובה לחפש את זהות המשיח, אך חובה לאהוב כל יהודי ולהרחיק כל מחלוקת. בסיום מובא סיפור מליל הסדר אצל אדמו"ר הריי"צ ב-770: אורח טבל מצה בבורשט בניגוד למנהג השרויה, ואדמו"ר הריי"צ אמר לבחורים שהתרעמו: "מוטב להאדים את המצה מאשר להאדים את הפנים".
  122. 122
    ל' באדר א' תשפ"ב · 2022-03-03
    לציון 82 שנה להגעת אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית בט' באדר ב' ת"ש, לאחר רדיפותיו ומאסרו בברית המועצות. מתואר מסעו מריגה לשוודיה ומשם באונייה לניו יורק, ומובאת מתוך רשימות הרב ניסן מינדל אמרתו כי "אמריקה" היא "עם ריק" ובאו "לשבור את הקרח", על רקע הזלזול הנפוץ בשמירת שבת. מובאים ביאורו ל"ויזנב בך", שעמלק ריפה את ידי ישראל מתפילין, והקשר בין תפילין של ישראל ל"תפילין" של הקב"ה, וכן הוראת הרבי לציין בעלוני השבת את איסור הנסיעה ברכב בשבת. בפתח הפרק גימטריה על "יין" לרגל פורים.
  123. 123
    ז' באדר ב' תשפ"ב · 2022-03-10
    רשימות של הרב ניסן מינדל מדברים שאמר אדמו"ר הריי"צ לו ולרב חדקוב לאחר הגעתו לארצות הברית בת"ש. בדברים מובע צערו על חילול שבת ועל מצב החינוך בהשוואה למה שראה בביקורו בשנת 1929. הוא קרא להורים לשלוח את ילדיהם לתלמודי תורה כשרים כדי להצילם מ"שמד", ולהקפיד על טהרת המשפחה, צניעות וכשרות. כן מובאים דברי מוסר שאמר לתלמידים על לימוד החסידות ומסירתה בפנימיות, לשם עבודת ה' ולא מתוך ישות. בסיום מובא הסיפור על מלוה מלכה שנערכה לטובת אדמו"ר הריי"צ, שבה סירב לשירת שיר ציוני אף שרוב המשתתפים עזבו בשל כך. מבין הנותרים יצאו לימים מקימי 770.
  124. 124
    כ"א באדר ב' תשפ"ב · 2022-03-24
    לקראת י"א בניסן תשפ"ב, יום הולדתו ה-120 של הרבי: מכתבים של אדמו"ר הריי"צ למרצים, ובהם ביקורת על נואמים המאריכים בתאוריות ובפילוסופיה ומקצרים בעניין המעשי. לפני אנשי מדע ובוגרי אוניברסיטאות יש מקום לעיון לחיזוק האמונה, ואילו לפני נשים והציבור הרחב יש לתת הדרכה מעשית: חינוך הילדים, הדלקת נרות שבת, הנהגת האב בליל שבת, הקפדה בכשרות ובשמירת שבת וזהירות בכבוד כל יהודי. כמו כן נדון מנהג אמירת המזמור בתהילים לפי מספר השנים ביום הולדת, הנמשך אצל רבותינו נשיאינו גם לאחר 120 שנה. מובא ביאור על מזמור קכ"א, "שיר למעלות": העזרה באה "מאין", שלמעלה מהשגה, והוא רומז לגאולה נצחית שאין אחריה גלות.
  125. 125
    כ"ח באדר ב' תשפ"ב · 2022-03-31
    לקראת י"א בניסן, יום הולדתו ה-120 של הרבי, הוקרא נוסח צוואת הרבי בתרגומה לאנגלית. את הצוואה הכתיב הרבי ביום שלישי, י"ז באלול תשמ"ח, לפני הרב חדקוב, הרב ניסן מינדל והרב ישראל יצחק פיקרסקי, ראש ישיבת תומכי תמימים, לאחר פגישה קודמת בסיון; הרב מינדל רשם אותה בעברית ותרגמה לאנגלית בהוראת הרבי. בצוואה נקבע כי מוסדות חב"ד ימשיכו לפעול כמנהגם, וכי מרכז לעניני חינוך, מחנה ישראל ואגודת חסידי חב"ד שחודשה הם שלושת עמודי התנועה, וביניהם יחולקו כספי ה"מעמד" כמנהג אדמו"ר הריי"צ. שלושת הרבנים מונו למבצעי הצוואה, הנבדלת מצוואה אנגלית קודמת שנועדה לרשויות ועסקה בנכסים החומריים.
  126. 126
    ו' בניסן תשפ"ב · 2022-04-07
    מכתב באנגלית מארכיון הרב ניסן מינדל, המתואר כמכתב הראשון שכתב הרבי לאחר שנעשה רבי, בשנת 1950, ובו הערות בכתב ידו באנגלית ובעברית. במכתב נקבע כי לכל אדם השואף להתקדם בחיים יש קשיים, ונזכרת היחידות האחרונה של הנמען אצל אדמו"ר הריי"צ זמן קצר לפני הסתלקותו. ביחידות זו נכח גם הרבי, והיא נחשבת כעין צוואה, ושליחות נשמתו של הנמען נאמרה לו על ידי אדמו"ר הריי"צ. על נאום ששלח הנמען מעיר הרבי כי השכל לבדו אינו מספיק כדי להגיע לאמת, ויש לכוון את המחשבה, הדיבור והמעשה באמצעות המצוות, כגון תפילין ושבת. עוד מעיר הרבי כי שם ה' לא נזכר בנאום במפורש. לצד המכתב מובא סיפור על רופא שהזהיר מפני עישון ועישן בעצמו.
  127. 127
    ד' באייר תשפ"ב · 2022-05-05
    ביאור דברי הרבי בכ"ח בניסן "עשיתי הכול" בעניין הבאת משיח, על פי הסברו של הרב ניסן מינדל. מטרת בואם של אדמו"ר הריי"צ והרבי לארצות הברית הייתה הפצת היהדות והבאת הגאולה. הרבי מסר עצמו לכך כל ימיו: ללא חופשה, בחלוקת לעקח ודולרים במשך שעות, ובהגהת פרסומים רבים. מוצגים פרסומים לילדים בהגהת הרבי, ובהם Talks and Tales, "שמועסן", The Commandments, מדריך למורי של"ה ו־Who, What, When and Where. כן מובא סיפורו של הרב שמואל לויטין, שמצא את אדמו"ר הריי"צ בוכה בה' באייר תש"ח, יום הקמת מדינת ישראל, משום ש"נולד משיח, אך היה נפל".
  128. 128
    י"א באייר תשפ"ב · 2022-05-12
    לרגל 70 שנה לפטירתו: סקירת תולדות ר' ישראל אריה לייב (לייבל) שניאורסון, בנם השלישי של הרב לוי יצחק והרבנית חנה ואחיו הצעיר של הרבי, שנולד בניקולייב וגדל ביקטרינוסלב. מובאים סיפורים על כישרונותיו ושקיעותו בלימוד, על קרבתו לאדמו"ר הריי"צ בלנינגרד ועל יחידות אצל אדמו"ר הרש"ב. נסקרים בריחתו לברלין ב-1930, נסיעת הרבנית חיה מושקא מפריז לברלין הנאצית ב-1933 להסדרת מסמכי עלייתו לארץ ישראל, חייו בתל אביב, הפרסומים ששלח לו הרבי, ובהם היום יום, ומעברו לאנגליה ב-1950, שם נפטר בי"ג באייר תשי"ב לאחר התקף לב; בהוראת הרבי הובא לקבורה בצפת.
  129. 129
    י"ט באייר תשפ"ב · 2022-05-20
    מכתב ברוסית בן שני עמודים מאת הרבנית חיה מושקא לידידה ששמה אינו נמסר. במכתב ניחומים ועידוד לשמור על בריאותה למען בנה, ידיעות על מכרה משותפת ששברה את ידה השמאלית, ואזכור קניות לבת אחיו של הרבי, ר' לייבל, באנגליה. מוצג גם המכתב האחרון של הרבנית חנה, שנכתב ביום שישי שלפני הסתלקותה בו' בתשרי ונשלח לגב' נמצוב, חמותו של הרב ניסן מינדל, לצד דוגמאות מכתב ידן של רבניות נוספות. לקראת יום היארצייט של הגב' נמצוב, שנפטרה כבת 115 ונטמנה סמוך לרבנית חנה ליד האוהל, מובא סיפור על חדות דעתה בגיל 106 לערך: לפני פסח בבורו פארק הבחינה בצנצנת דגים שלא סומנה ככשרה לפסח.
  130. 130
    כ"ה באייר תשפ"ב · 2022-05-26
    מובא סיפור על יחסו של הרבי למלמדו בילדותו, הרב שניאור זלמן ווילענקין, שידע בעל פה את ששה סדרי משנה. כשלקה בשבץ ביום שישי, מסר הרבי לנכדו במוצאי שבת מצה, "מיכלא דאסוותא", והורה לתת ממנה בפיו. בלווייתו עמד הרבי מחוץ לשער בית העלמין, משום שלא התכונן לכניסה לאוהל אדמו"ר הריי"צ, וביקש לממן מצבה שתציין כי למד אצלו. לאחר פטירת אשתו בירר הרבי אם נקברה מול קברו. בהמשך מובא ביאור הרבי לחודש אייר כראשי תיבות "אני ה' רופאך". עמו מובא סיפור על ד"ר ואלך, שטיפל באדמו"ר הריי"צ באונייה לאחר פרעות תרפ"ט וביקש ממנו מחילה על שהיה בה.
  131. 131
    ג' בסיוון תשפ"ב · 2022-06-02
    לקראת חג השבועות: מברק ששלח הרבי לנשיא המדינה זלמן שז"ר לאחר מלחמת ששת הימים, ומברק נוסף מאותה תקופה לרב הראשי של אנטוורפן, ובו קבע הרבי כי אסור לקיים ברומא אסיפה של יהודים, ובפרט של רבנים ומנהיגים. מובאים רישומי הרב ניסן מינדל על ילד חולה לב שניסה לקשור את שרוך נעלו של אדמו"ר הריי"צ בסעודת שבועות ב770 וזכה לברכת אריכות ימים, ועל מאמצי הרבי להסדיר את קבורתו של חסיד שנפטר בערב שבועות תש"ט. כן מוצגים מכתב שכתב הרבי בפריז ליוליוס סטולמן לפני שבועות, בתרגום הרב מינדל, ובו לקח ממגילת רות – "מגיורת למשיח", ומכתב של אדמו"ר הריי"צ מתש"ג לנערה, שבו סירב לברך את שידוכה משום שהחתן מחלל שבת.
  132. 132
    י' בסיוון תשפ"ב · 2022-06-09
    "מיום ליום", לוח יומי לילדים באנגלית שיצא לאור בתש"ג ובתש"ד, אוחד לימים לספר From Day to Day בתוספת תרגום עברי. את תכניו בחר הרבי בעצמו והכתיב אותם להרב ניסן מינדל, בשונה מהיום יום, שבו ליקט הרבי אמרות של אדמו"ר הריי"צ. מובאת תשובת הרבי באגרות קודש לאחד מכותביו, שמכתבו לא נענה בשל העיסוק בלוח. מוצגים ערכי פרקי אבות משתי השנים עם הערות הרב מינדל בכתב ידו: על דברי שמאי – לימוד תורה כנשימה, נתינה מעבר להתחייבות כאברהם אבינו ובניגוד לעפרון, וקבלת כל אדם בסבר פנים יפות; ועל דברי שמעון הצדיק – שלושת העמודים כנגד המוח, הלב והכבד, ועדיפות גמילות חסדים על צדקה.
  133. 133
    י"ז בסיוון תשפ"ב · 2022-06-16
    הזמנה לחתונתו של הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) בירושלים, שנשלחה בהוראת הרבי להרב ניסן מינדל. הרב מינדל היה מורהו, ועמו התכתב רבות בענייני התניא. נדון מבנה הזמנת החתונה החב"דית, שארבע פסקאותיה פותחות באותיות המילה "אהבה". מוצג גם דף מודפס שתויק עמה, ובו שאלה לרבי על ברכה לשלום בית, ארבעת סוגי האהבה ומקורות על כבוד האשה. מובאים סיפור על נשיא יאנג ישראל שביקש מהרבי "חתיכת ברכה", ודברים המיוחסים לאדמו"ר מגור על עזרה לאשה בשטיפת כלים במוצאי שבת כסגולה לשלום בית. לבסוף מוצג מכתב של הרבי על הנהגות בהיריון, ובהן אי-פרסומו עד החודש החמישי ונתינת צדקה בימי שני וחמישי ובערב שבת לפני הדלקת הנרות.
  134. 134
    כ"ד בסיוון תשפ"ב · 2022-06-23
    לקראת ג' תמוז: על פי רשימות הרב ניסן מינדל מתואר אופן ניסוח מכתבי הרבי באנגלית ובעברית. הרבי מסר לו את הנקודה העיקרית, והרב מינדל רשם אותה בקצרנות, ניסח את המכתב והביאו להגהת הרבי עד לחתימתו. מודגש הצורך לציין את מקור המכתב המצוטט, כגון אגרות קודש או "The Letter and the Spirit", ולהבחין בין דברי הרבי לבין פרשנות אישית. מובא מרשימות הרב מינדל סיפור על בחור שנענה שלוש פעמים "להמשיך" בפגישותיו עם בחורה, נישא לה, התגרש כעבור שלושה חודשים והתלונן בפני הרבי. בתשובתו כתב הרבי כי אירעה אי-הבנה, משום שלא נאמרו דברים שהיה צריך לומר. כעבור שנה עד שנה וחצי נישאו בני הזוג מחדש.
  135. 135
    א' בתמוז תשפ"ב · 2022-06-30
    לקראת ג' תמוז: מכתב באנגלית של הרבי על החובה בלימוד החסידות. במכתב מובאת ראיה לכך שהחסידות "עובדת" מיהודי ברית המועצות, שרק אלה מהם שלמדו חסידות וגדלו בבתים חסידיים שמרו על יהדותם תחת השלטון הקומוניסטי. עוד מבואר שמבין תרי"ג מצוות, שרובן אינן חלות על כל אדם בכל עת (כגון שמיטה ופדיון הבן), ישנן שש מצוות תמידיות: האמונה בה', שלילת אלוהות אחרת, ייחוד ה', אהבת ה', יראת ה' ואי־תרות אחר הלב והעיניים, ורק החסידות מלמדת כיצד לקיימן. נדונה גם השאלה מדוע אין די בלימוד עצמי של הזוהר ושל כתבי האריז"ל במקום התניא של אדמו"ר הזקן, ומובאים משלים וסיפורים על השינוי שהחסידות מחוללת בהסתכלות על העולם הגשמי.
  136. 136
    ח' בתמוז תשפ"ב · 2022-07-07
    מסמך בעברית ללא חתימה מארכיון הרב ניסן מינדל, ככל הנראה רישום שיחה של הרב מינדל והרב חדקוב עם הרבי. המסמך מציג תוכנית שהציע מרכז לעניני חינוך בהצעת הרבי לבעיית חופשת הקיץ הארוכה של התלמידים בארצות הברית. בין שמונת סעיפיה: הסברת מטרת הקיץ לתלמידים, מינוי איש צוות לשמירת קשר עמם, כינוסי מורים ותלמידים, שיתוף פעולה בין בתי הספר, שיעור תורה בן רבע שעה לילדים לפני ערבית בידי מתנדבים, הקפדה על צניעות גם אצל בנים, שיתוף ההורים ובחירת מחנות קיץ כשרים. כן נדונות השמטת עמוד הנחיות מרכז לעניני חינוך מהדפסות חדשות של סידור תהלת ה' והדפסתו מחדש של הירחון Talks and Tales באיות של הרב מינדל במקום האיות של הרבי.
  137. 137
    ט"ו בתמוז תשפ"ב · 2022-07-14
    לקראת י"ז בתמוז ושלושת השבועות: מכתב באנגלית של הרבי לתלמיד לשעבר בישיבת ליובאוויטש. התלמיד התבלבל בעקבות האזנה במשך שנה וחצי לתוכנית רדיו מיסיונרית על ביאת המשיח. הרבי מפנה אותו למשנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים פרקים י"א–י"ב, ומבאר שכדי לבטל את הגלות יש לבטל את סיבתה, "מפני חטאינו", בחיזוק התורה והמצוות. עוד הוא ממליץ לו לבדוק את תפיליו אם לא נבדקו בשנה האחרונה, ולומר כמה פרקי תהלים בכל יום. כמו כן מובא סיפור על ראש ישיבה שראה בלימוד החסידות ביטול תורה; אחיו שאל את הרבי כיצד להשיב לו, והרבי הורה לבדוק את תפיליו. בבדיקה אצל סופר נמצאו הבתים ריקים.
  138. 138
    כ"ב בתמוז תשפ"ב · 2022-07-21
    המשך הפרק הקודם: מכתב ושיחות של הרבי מראשית שנות נשיאותו, בתשובה לשאלה מדוע נמשכת הגלות, על פי פרקים א' ו־ז' של אגרת התשובה לאדמו"ר הזקן. לצד שנאת חינם, המתבטאת בקנאה וברדיפת כבוד, מצוינת סיבה שאינה נידונה לעיתים קרובות: פגם בשמירת הברית והצורך בשמירת העיניים. כדוגמה מובאים חכם שהיה סגי נהור והחוזה מלובלין. נדון סדר התיקון: טבילה, שמירת הלשון ולאחר מכן שמירת המחשבה, הדיבור והמעשה, מתוך שמחה ולא מתוך עצבות. כמו כן נדונה עמידתו של יוסף הצדיק בניסיון עם אשת פוטיפר בזכות דמות דיוקנו של יעקב אבינו, ומודגש כי תיקון זה מוטל על כל יחיד, לשם קירוב הגאולה.
  139. 139
    כ"ט בתמוז תשפ"ב · 2022-07-28
    מכתב של הרבי לאדם שעסק במשך כמה שנים בקירוב נוער יהודי אקדמי והצלתו מהתבוללות ומנישואי תערובת, ושאל אם להצטרף לכולל. במכתב נקבע כי אף שלימוד תורה הוא העניין העליון, מצב הנוער בזמן הזה הוא בגדר פיקוח נפש. מאחר שהנמען כבר הצליח בתחום שבו גורם הזמן מכריע, ההכרעה נעשתה בידי ההשגחה, ועליו להמשיך בפעילותו. ללימוד התורה רשאי הוא להקדיש את זמנו הפנוי, או למנות ממלא מקום חלקי לחלק מתפקידיו. בסיום מובא הדרוש הראשון בספר לקוטי תורה של אדמו"ר הזקן על צדקה המעלה את האדם פי אלף. דרוש זה חל גם על צדקה רוחנית, ולפי ביאור הצמח צדק הדבר הוא כפשוטו.
  140. 140
    ז' במנחם אב תשפ"ב · 2022-08-04
    בפרק השני בסדרת קריאת מכתבי הרבי במלואם עד לאחר תשעה באב מובא תחילה מכתב קצר, ובו מוסבר כי הביטחון בעצותיו נובע משנותיו הרבות במחיצת חותנו אדמו"ר הריי"צ. במכתב השני, לאדם שטען כי השכלה אקדמית הכרחית לפרנסה וכי יש לדחות את הנישואין עד לעצמאות כלכלית, נדחות הטענות גם מבחינה חילונית: רוב בוגרי המכללות מתפרנסים בתחומים אחרים, הכלל בשולחן ערוך (פרנסה, בית ואחר כך אשה) חל רק כשהוא מעשי, ודחיית הנישואין פוגעת במוסר. הקמת משפחה בגיל צעיר מוצגת כמכה ליורשי היטלר לאחר השואה. במכתב השלישי מובאים דברי הרמב"ם ביד החזקה על חובת המגורים בסביבה דתית, ובסיום מוסבר כי השלוחים יוצאים למקומות רחוקים בכוחו של הרבי.
  141. 141
    י"ד במנחם אב תשפ"ב · 2022-08-11
    לרגל יום היארצייט של הרב יעקב יהודה העכט בט"ו באב נדונה פעילותו בראש תוכנית שעת השחרור (Released Time), שעת לימוד דת שבועית לתלמידי בתי ספר ציבוריים. אדמו"ר הריי"צ קידם אותה מאז בואו לארצות הברית בת"ש, חרף התנגדות רבנים שראו בה ביטול תורה לבחורים, והרב העכט פעל למענה בוושינגטון ובאלבני לחקיקת חוק. מתוארת התוכנית שנפתחה בלונג ביץ' בסוף שנות ה-70 או בתחילת שנות ה-80 לבקשת הרב ניסן מינדל, ומובא סיפור על תלמידה שבעקבות תקנת הרבי על הדלקת נרות שבת בידי בנות הדליקה בחשאי נר נשמה, ובשל כך נשלחה לבית ספר יהודי. בסיום מוצג מכתב של הרבי למי שהביע דאגה לבריאות הרב העכט, ובו שבח מסירותו לחינוך ופעילות הוועד הלאומי לקידום החינוך היהודי.
  142. 142
    כ"א במנחם אב תשפ"ב · 2022-08-18
    מכתב של הרבי המשבח את כותבו על דאגתו לבריאותו של יהודי אחר כביטוי לאהבת ישראל, ורשימות הרב ניסן מינדל על דרכו של הרבי לשלב בתשובותיו בענייני בריאות, פרנסה וילדים עצות בגשמיות וברוחניות, כגון הקפדה על טהרת המשפחה ועל כשרות ובדיקת המזוזות לשם שלום בית. מוצגים מכתב של הרבי לרופא "בשמה של מרת שניאורסון ובשמי", ובו תודה על טיפולו ברבנית חיה מושקא וצירוף המחאה לשכרו, ומכתב בעניין נדודי שינה של בעלה של הכותבת, ובו הוראה להניח מזוזה מכוסה ליד מיטתו, בצירוף מנהג אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הריי"צ. בסיום מובא סיפור משנות ה-80: בתו של הרב מינדל, אשת הרב שפירא, שתתה דם רב בלידת תאומים, והרבי מסר לרב מינדל מטבעות עבורה והורה לבדוק אם יש בבית החולים מטבח כשר.
  143. 143
    כ"ח במנחם אב תשפ"ב · 2022-08-25
    סיפורים מהתוועדות שנערכה בשבת שבין ג' בתמוז לי"ב בתמוז, יום היארצייט של הרב ניסן מינדל, עם חסידי קלויזנבורג, בעלז, ויז'ניץ וטאש. מובאים סירובו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג לקבל כספי ממשלה מדוד בן גוריון, ודחייתו את בקשת עשרה ראשי ישיבות לעמוד בראש החרם על מבצע תפילין לאחר מלחמת ששת הימים, בנימוק שהתנגדותם אינה לחוף הים אלא לתפילין. כן מובא סיפור על חולה לב שלא הצליח להיכנס ליחידות אצל הרבי וקיבל ברכה מהאדמו"ר מוויז'ניץ. בסיום מתואר יהודי חילוני חשוך ילדים 16 שנה, שנפגש בברית מילה בלונג ביץ', וביקר אצל האדמו"רים מסאטמר ומבאבוב ואצל הרבי, שהורה על טהרת המשפחה ונתן לו תפילין, ולאחר מכן נולדה לו בת.
  144. 144
    ה' באלול תשפ"ב · 2022-09-01
    בהמשך ההתוועדות מובא סיפור על בוגר ישיבת מיר שהיו לו ספקות באמונה, ושלח לרבי מכתב בן שמונה עמודים באמצעות הרב יהודה ליב גראנער. בתשובה בכתב ידו, בת מילים ספורות, הורה לו הרבי להקפיד על חלב ישראל. לאחר שמצא מקור הקושר בין השניים החל ללמוד תניא, ושלום הבית בביתו השתפר. נדונים קשרי הרבי עם אדמו"רים אחרים: ביקור האדמו"ר מגור, ביקור ניחום של האדמו"ר מסאטמר לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא והשיח ביניהם על "פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון" ועל "המקום ינחם", וסירוב הרבי לשמוע דברי גנאי על סאטמר מפי הנשיא שז"ר. בסיום מובאים מכתב ניחום אבלים של הרבי על המוות כמעבר ממקום למקום, ותשובת אדמו"ר הריי"צ לחוקריו במאסרו: "אלוקים אחד ושני עולמות".
  145. 145
    י"ב באלול תשפ"ב · 2022-09-08
    המשך הדיון באדמו"רי בעלז: הרבי ביקר אצל האדמו"ר מבעלז לאחר חתונתו, והאדמו"ר שאל לזהותו בשל "ידו החמה". נדונים גם קשרי רבי שלום מבעלז עם אדמו"ר המהר"ש, וגדלות הרבי כגאון שעסק גם עם אנשים פשוטים, בדומה לאברהם אבינו בדברי אדמו"ר הריי"צ. מובא דיווח של חסיד קלויזנבורג בכינוס אגודת הרבנים בשנות ה-80 על עידוד הרבי לפעילות למען בית החולים לניאדו בנתניה, שייסד האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג. הדיווח עסק גם בהמחאת תרומה מהרבי שלא נרשם בה תאריך, משום שהתאריך הלועזי אינו תאריך יהודי. כן מובא, מפי הרב ניסן מינדל, משל הדבורה והעכביש שאמר הרבי לאדם שהתקשה בגיוס כספים, כהוראה לשאת דרשות ולמסור תורה שלמד מאחרים.
  146. 146
    י"ט באלול תשפ"ב · 2022-09-15
    המשך תיאור היחידות של משלחת חסידי צאנז-קלויזנבורג אצל הרבי, על פי ארכיון הרב ניסן מינדל. כמנהג אדמו"ר הריי"צ פתח הרבי בשאלה על בריאותו בגשמיות של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, ולשאלת המשלחת על בריאותו שלו השיב: "כשהסביבה טובה, אני מרגיש טוב". הרבי שמח על כך שהאדמו"ר נוהג אף הוא בלימוד ברבים בדרך הפשט, והסביר את טעמיו: כנגד החידושים בטומאה יש להעמיד חידושים בקדושה, והפשט, הדרגה התחתונה בפרד"ס, מעלה את עולם העשייה. כן מובאות שאלת הרבי מדוע אומר האדמו"ר את הפרשה לפני קריאת התורה, ותשובת המשלחת שנמסרה לאחר זמן, שכך נהג זקנו.
  147. 147
    כ"ו באלול תשפ"ב · 2022-09-22
    מכתב של הרבי ל-Jewish Braille Institute of America, שנשלח בדואר מהיר לפני ראש השנה, בעקבות הצעתו, שהועברה באמצעות הסופר הרמן ווק, להנגיש לעיוורים את פרקי קיצור שולחן ערוך העוסקים בתשרי ובהכנות לו בסוף אלול. הרבי מורה לצרף לקלטות השמע בעברית ובאנגלית הודעה שהן מיועדות לימות החול בלבד ולא לשבת וליום טוב, בניגוד לחומרים בכתב ברייל ובאותיות מוגדלות. במכתב נוסף, כעבור שבועיים, הוא מורה כך גם לגבי קלטות על החומש. בהמשך מוצע שתוכניות יהודיות ברשת יזהירו מפני צפייה בשבת, ומובאים פסק רב שלפיו מזמינים אורחים לשבת רק כשיש מיטות לכולם, מברק של הרבי נגד הגעה ברכב לאירוע, ומעשה ברב מטורונטו שהתחייב לפני כל נדרי לשלם את קנסותיהם של מי שישאירו את רכבם וישובו ברגל.
  148. 148
    ד' בתשרי תשפ"ג · 2022-09-29
    פרטים מהשנים הראשונות של הרבי ב770 לאחר הגעתו עם הרבנית חיה מושקא לארצות הברית: החדר ששימש לימים לקבלת יחידות היה בלילה חדר שינה וביום משרד מרכז לעניני חינוך, ובו עבדו הרבי והרב ניסן מינדל על תרגום התניא לאנגלית ועל Talks and Tales, שאת הפצתו ניהל הרב חדקוב. נזכרים גם עבודת הרבי במספנת הצי, עזרתו לפליטים במרפאת רופא במנהטן והנחת תפילין דרבנו תם בהסתר. מוצג מכתב של הרב מינדל לאדמו"ר הריי"צ משנת 1944 על מחסורי מל"ח – משרד, מזכירה, מחסן ומגייס כספים. במכתב הוא מציע לשכור משרד סמוך ל־770 בעשרה דולר לשבוע ולהעסיק מזכירה, ומביע נכונות לעבוד במל"ח 30 שעות בשבוע.
  149. 149
    י"א בתשרי תשפ"ג · 2022-10-06
    מכתב שהרבי כתב ביוזמתו לרב לאחר יחידות, כתיקון לדעה שהביע בה בעניין ריקוד נשים עם ספר תורה בהקפות של שמחת תורה. במכתב מובאים דברי השולחן ערוך (סימן פח) ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן בהלכות קריאת שמע על מנהג הנשים שלא להיכנס לבית הכנסת בימי נידתן. מנהג זה הותר בימים הנוראים משום הצער הגדול שבעמידתן בחוץ. מכאן מסיק הרבי שאין לחדש מנהג שאין לו תקדים, בשונה מבתי ספר לבנות ומהדלקת נרות על ידי בנות, שהיו נהוגים בדורות קודמים. הרבי ביקש מהרב ניסן מינדל לוודא שהמכתב התקבל, ורצה שיפורסם.
  150. 150
    כ"ה בתשרי תשפ"ג · 2022-10-20
    לקראת פרשת בראשית: טעמים לפתיחת התורה באות בי"ת ולא באל"ף. ביניהם, שדרך ארץ קודמת לתורה, עניין שהדגיש אדמו"ר הריי"צ בחינוך ילדים, וכן משמעות המספר תשע: גימטריית "אמת" (441) מצטרפת לתשע, ו"שקר" (600) לשש. מוצגת שיחה על פרשת בראשית שרשם הרב ניסן מינדל בהגהות הרבי. בשיחה מתוארת התורה כמורה דרך המלמדת בשלוש דרכים: סיפורים, מצוות ולימוד מעמיק. בה גם הסבר מדוע אלפיים השנים הראשונות מתוארות בקיצור, ואילו מתחילת פעולתו של אברהם אבינו בשנת ב' אלפים לבריאה, 52 שנה לאחר לידתו בשנת א'תתקמ"ח, מפורטים המאורעות. בסיום מובאת הערה שתיקן הרבי, שלפיה אין לכנות את חוה באנגלית "Eve".
  151. 151
    ב' בחשוון תשפ"ג · 2022-10-27
    לרגל פרשת נח: מסמכים מארכיון הרב ניסן מינדל בעניין חיבור שולחן ערוך לשבע מצוות בני נח. את החיבור ביקש הרבי תחילה מהרב מינדל, והוא נמנע מכך מחוסר זמן. מוצגות תשובות הרבי לעוסקים בחיבור שהחלו בו מאוחר יותר, ובהן הסתייגות מפרסומו בשל האחריות הכרוכה בכך והחשש מעוררות התנגדות. מוצג גם מכתב של אחד מהם לרב מינדל לאחר פגישתם בלונג ביץ', ובו כי הרבי הורה לו להתייעץ עמו בכל צעד. כמו כן מובאים מכתב של כומר קתולי מאנגליה לרבי, ובו תרומה לטובת יהודים יוצאי רוסיה וברכה ליום הולדתו, ומכתבי הרבי בנושא, ובהם הקביעה כי אילו נשמרו שבע המצוות לא הייתה השואה אפשרית.
  152. 152
    ט' בחשוון תשפ"ג · 2022-11-03
    מענה בכתב ידו של הרבי, שכונה אז "הרמ"ש", לשאלה שעלתה בשיעור התורה השבועי לעשרים וחמישה אנשי מקצוע צעירים במנהטן בשנות הת"ש. את השיעור מסר עורך הדין אלכסנדר קאווען, והרב ניסן מינדל השתתף בו בעידוד אדמו"ר הריי"צ ודיווח לו עליו. אדמו"ר הריי"צ ביקש מהרבי לרשום את שאלות המשתתפים ולהשיב עליהן, והתשובות נידונו בשיעור. השאלה הייתה מדוע במעשה בראשית נאמר ביום הראשון "וירא אלקים את האור כי טוב", ובשאר הימים רק "וירא אלקים כי טוב". בתשובה מחולקת הבריאה לבחינת פעולה ולבחינת הפסקת הפעולה, ההכרחית לכל התקדמות, כהריסת בית איכר לפני בניית ארמון מלך, שינה לצורך עבודה ומעבר ילד מחשבון לאלגברה. האור טוב מצד עצמו, ואילו החושך אינו אלא הכנה לאור.
  153. 153
    ט"ז בחשוון תשפ"ג · 2022-11-10
    המשך המענות בכתב ידו של הרבי לשאלות קבוצת לימוד במנהטן, שהרבי ואדמו"ר הריי"צ התעניינו בה ושלחו אליה מדי שבוע את הרב ניסן מינדל. המענה עוסק בפסוק "וירא אלוקים כי טוב" במעשה בראשית, ופותח בשלוש הקדמות: הדומם, הצומח והחי (כגון הנמלה, תולעת המשי והדבורה) פועלים על פי טבעם בלבד, ואילו האדם, בעל בחירה חופשית, שותף לבורא בתיקון העולם; הבורא אינו בורא דבר מיותר, ולכן תיקון העולם הוא חובת האדם; ו"טוב" אמיתי הוא שלמות גמורה. התשובה היא שהקב"ה ראה כבר מתחילת הבריאה את השלמות הגנוזה בה בכוח, והאדם רק מגלה אותה בפועל. בכך נשללות שתי טעויות: שהאדם לבדו משלים את העולם, או שהקב"ה לא יכול היה לברוא עולם שלם. בסיום מוזכרת שאלה נוספת של הקבוצה, ככל הנראה על המבול.
  154. 154
    כ"ג בחשוון תשפ"ג · 2022-11-17
    המשך הפרק הקודם על ה"גוף" וה"נשמה" של השבת: האישה, עקרת הבית, פותחת את השבת בהדלקת הנרות והבעל מסיימה בהבדלה. מובא ביאור הרבי לאשת חיל הנאמרת לפני הקידוש, ובו תשובתו במכתב באנגלית לשאלה מדוע "שקר החן והבל היופי", הרי התורה משבחת את יופיין של שרה, רבקה ורחל, ונס פורים בא ביופיה של אסתר. היופי הוא הבל רק כששלוש מצוות האישה, הדלקת הנרות, הפרשת חלה וטהרת המשפחה, שעניינן הבדלה והפרשה, נעשות בלא פנימיות. לרגל כינוס השלוחים מובאים דברי הרב חדקוב להרב ניסן מינדל על ההבחנה בין העיקר, הנחת תפילין ופעילות המבצעים, לבין הטפל, כגון רכב ובניין בית חב"ד.
  155. 155
    ל' בחשוון תשפ"ג · 2022-11-24
    המשך הרשימה מארכיון הרב ניסן מינדל המתעדת שיחה בינו לבין הרב חדקוב לקראת כינוס השלוחים: על פי הפסוק "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל", הבית, הטלפון והכסף של השליח הם בבחינת "אוהל" ארעי, ואילו העיקר הקבוע הוא העבודה הפנימית – הנחת תפילין, שליחת אנשים לישיבה, קירוב בעלי תשובה ולימוד תניא. מובאת תשובת הרבי לשאלה מדוע חב"ד עוסקת בכשרות פחות מאשר בביקור חולים: שליחותה היא לעשות את האנשים עצמם "כשרים". נדון גם ביאור מעלת בעל התשובה על הצדיק. בסיום עמדת הרב חדקוב, שהיה מורה ומנהל, כי אין צורך לחפש שיטות חינוך חדשות, שכן ההדרכה כבר נכתבה בידי רבותינו נשיאינו.
  156. 156
    ז' בכסלו תשפ"ג · 2022-12-01
    המשך לפרק הקודם: רשימות של הרב ניסן מינדל משיחותיו עם הרב חדקוב על חינוך ילדים. לפי הרשימות אין צורך בשיטות הוראה חדשות, אלא שהמורים, המנהלים וההורים יגלו אכפתיות כלפי הילד ויהיו לו דוגמה חיה. מובאות דוגמאות: אב הנוזף בבנו בבית הכנסת על שאינו עונה בתפילה, מורה הדורש כבוד ותפילה במניין ואינו נוהג כך בעצמו, ואם המורה לילד לומר בטלפון שאינה בבית. כן מובא פירוש הרבי למצוות כיבוד אב ואם כ"כבד את האב והאם שבך". בנוסף מוצג ספר שנלקח מן השמות בשנות ה-40, שהרבי, שנקרא אז הרמ"ש, כתב בו הגהות בעת שישב עם הבחורים ב770, ושניתן במתנה לרב מינדל.
  157. 157
    כ"א בכסלו תשפ"ג · 2022-12-15
    נ.ב. ממכתב של הרבי לאדם ששמו אינו מוזכר, בתשובה לשאלתו על ההתמודדות עם היצר הרע ומחשבות זרות: אין להתווכח עם המחשבה, אלא להסיח ממנה את הדעת מיד בעניין אחר, ובעדיפות במצווה. מאחר שהתורה נקראת אור ו"מעט אור דוחה הרבה חושך", הברכה והכוונה הפנימית בהדלקת נרות חנוכה מסייעות במלחמה זו. בתחילת המכתב הורה הרבי לנמען לעזוב את חבורתו הקודמת "לגמרי", ומילה זו מסומנת בקו. בהמשך לעניין הכוונה מובאים שלושה סיפורים: משל העגלה שבו הוסברה תפילתו המהירה של אחד מאדמו"רי בעלז; חסיד עני ברוסיה שהכין סעודת י"ט בכסלו אף שבתחילה לא הגיע איש; ושני רבנים שבאו לברך על אתרוג מהודר של גביר באוסטרליה, כל אחד מתוך כוונה אחרת.
  158. 158
    כ"ח בכסלו תשפ"ג · 2022-12-22
    מכתב חנוכה בכתב יד הרבי מהשנים הראשונות, שנמצא בארכיון הרב ניסן מינדל ובו מחיקות של הרבי. בדרך כלל הכתיב הרבי את מכתביו לרב מינדל. המכתב עוסק בהפצת אור התורה לסביבה באופן של "מוסיף והולך" כשיטת בית הלל בנרות חנוכה, בדוגמת אדמו"ר הריי"צ, שהדליק את נשמות ישראל "על פתח ביתו מבחוץ" כדי להאיר את רשות הרבים. הוא מסתיים בברכה שהאור יתוסף עד ביאת המשיח. במכתב לרב קונסרבטיבי השווה הרבי את התנועות הקונסרבטיבית והרפורמית למתייוונים ולסיסמת המשכילים להיות יהודי בבית ו"גוי" בחוץ. עוד ציין במכתב זה כי ישראל נגאלו ממצרים בזכות שלא שינו את מלבושיהם, מנהגיהם ושמם.
  159. 159
    ה' בטבת תשפ"ג · 2022-12-29
    זיכרונות מחגיגת ה' בטבת הראשונה לאחר הניצחון במשפט הספרים, שבה רקדו אלפים ב770, ובעיצומה התקיימה שיחת טלפון בין הרבי לבין הרב חדקוב ורב נוסף, ובה נאמר "בנפול אויבך אל תשמח". לתפילת מנחה ירד הרבי ברצינות ולא עודד את השירה, ולאחר שמונה עשרה תמה מדוע אין אומרים תחנון, והרב יהודה ליב גראנער השיב שנוכח חתן. חסיד חשוב יישב את הסתירה לכאורה בין הפסוק לבין "ובאבוד רשעים רינה": אם השמחה אישית, כבעניין קריעת ים סוף, אין לשמוח, ואם היא על כך שהנופל רשע, יש לשמוח. בסיום מובעת תקווה להשבת ספרי חב"ד מרוסיה, שתביא לגאולה האמיתית.
  160. 160
    י"ב בטבת תשפ"ג · 2023-01-05
    עיון בפרשת ויחי: דברי רש"י על בקשת יעקב אבינו מיוסף לקברו בארץ ישראל כ"חסד של אמת", ועל כך שהתורה אינה אומרת במפורש שיעקב מת, משום שחייו של צדיק הם אהבה, יראה ואמונה, ולכן הם נמשכים גם לאחר פטירת הגוף, והוא מעניק חיים למתקשרים אליו. מובא סיפור על חסיד שנחקר בידי הק.ג.ב. באיומי נשק משום שסירב לדבר רוסית והמשיך לדבר ביידיש, ולא פחד מן המוות. כמו כן מובא הסבר המיוחס לרבי בניחום אבלים של אדם בדרום אמריקה שאיבד את בתו, מדוע אומרים לאבל "המקום ינחם". לבסוף מובא טעם בכייתו של רבינו הקדוש לפני פטירתו: משום שלא יוכל עוד לקיים מצוות.
  161. 161
    י"ט בטבת תשפ"ג · 2023-01-12
    המשך לפרק הקודם: מכתב של הרבי מה' בטבת, משנות ה-80, בתשובה למכתב שנכתב בג' בטבת. במכתב מוסבר כי הסתלקות הנשמה היא שחרור מהגבלות הגוף ועלייה לעולם עליון. האבלות שקבעה התורה נועדה לתת ביטוי לצער הטבעי, ואילו צער החורג מגבולותיה גורם צער לנשמה. את קיום המצוות, שאינו עוד בידה, ניתן להשלים בהוספת מצוות של הנותרים. מובאים גם המאמר שצדיקים קרויים חיים לאחר פטירתם וגופם אינו כלה, וסיפור על פתיחת קברו של אדמו"ר הרש"ב בשנת 1940 בשל תוכנית לסלול דרך במקום, ובה נמצא גופו שלם. בסיום נזכרים כ' בטבת, יום ההילולא של הרמב"ם, ותקנת הרבי ללימוד הרמב"ם.
  162. 162
    כ"ו בטבת תשפ"ג · 2023-01-19
    רשימות הרב ניסן מינדל לנאום שבו הציג את הרב מאיר גרינברג בתחילת שנות ה-50, ובהן דברי אדמו"ר הריי"צ לאחר ביקורו הראשון באמריקה בתרפ"ט–תר"צ. בניגוד לדימוי של יהדות אמריקה כ"בקעת עצמות יבשות" (המילה "מתות" נמחקה בידי הרבי), הביע אדמו"ר הריי"צ אופטימיות בשל ה"תמימות" של הנוער היהודי בה, ובבואו כפליט בת"ש פעל להחייאתה. מובאים גם סיפור רופא האונייה שביקש ממנו מחילה כשחלה בדרכו מארץ ישראל לאחר פרעות תרפ"ט, תיאור מזוודת כתבי היד שלא הרפה ממנה גם בטיסה מריגה לשוודיה, וסיפור על חסיד שסידר את התור בחלוקת הדולרים ואושפז זמן קצר לאחר שקיבל דולר מהרבי, והחלים.
  163. 163
    ד' בשבט תשפ"ג · 2023-01-26
    המשך מכתב של הרבי בתשובה לשאלות מרוסיה על פעילות קירוב בלי פשרות בהלכה. לאורחים שאינם שומרי מצוות מוטב להגיש משקאות אחרים במקום יין, ובסעודת שבת יעשה המארח לבדו קידוש. בשל הנסיבות במדינה הותר לצרף נשים לשיעורי הגברים, בתנאי שיילמדו רק נושאים המחייבים גם נשים, כגון אמונה, אהבת ה', יראת שמים ותפילה הנדונים בחסידות, ובישיבה נפרדת, ובלי שהדבר ישמש תקדים. לקראת י' בשבט מוצגים פתקים בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ, שהתקשה לדבר, להרב ניסן מינדל משנת 1949. בפתקים הוראות לטקס קבלת אזרחותו האמריקנית ב770, ובהן מי יוזמן ומי לא, וכן הוראות בעניין חלוקת מצה ליהודי רוסיה, בעניין שיקגו ובעניין חבישת שטריימל.
  164. 164
    י"א בשבט תשפ"ג · 2023-02-02
    לרגל י' בשבט וי"א בשבט: זכרונות מפי מלמדו של הרבי בילדותו ביקטרינוסלב, שוחט שעבר לעיר לבקשתו החוזרת של הרב לוי יצחק ולימד את הרבי מגיל חמש או שש ועד גיל אחת עשרה לערך. הרבי אמר עליו לימים "הוא העמיד אותי על רגליי". מובאות הוראות אדמו"ר הרש"ב להורים על הטיפול בתינוק, וכן כישרונותיו של הרבי בצעירותו והסמיכה שקיבל מהרוגוצ'ובר. מובאים שני סיפורים: על הרבי כילד שהבין את דרשת אביו בקבלה בשבת הגדול, ועל יהודי שישב עשרים שנה בכלא ברוסיה. לאותו יהודי הראה אביו של הרבי את בנו בעת לימודו, והרבי שאל אותו לימים ביחידות: "האם אני מועיל לך?".
  165. 165
    י"ח בשבט תשפ"ג · 2023-02-09
    לקראת יום היארצייט של הרבנית חיה מושקא בכ"ב בשבט: זכרונות ממפגשים עם הרבנית, ובהם ביקור בביתה אחרי התוועדות י' בשבט כדי לאסוף משם את מניה, ששימשה אחות אצל אדמו"ר הריי"צ והייתה מחברותיה הקרובות של הרבנית, ומוצגת תמונה של שתיהן. מוצג מכתב של הרבי המודה על מתנת "לוח ירושלים" לשנת תרכ"ז עם הגהות הרב אברהם דוד לאוואוט, סבו של מקבל המכתב וסב סבו של הרבי, ומבקש כתבים נוספים לספרייתו. מוצג גם מכתב משנת 1968 של מהנדס בעל תואר דוקטור על הריון שהרופא כינה נס, לאחר שמירת טהרת המשפחה בעצת הרבי. הרבי ציין על המכתב להעבירו לספרייה. בסיום מובאים דברי הרבנית לאשת המהנדס, שהשוותה את מופתי הרבי ואת אהבת ישראל שלו לאלו של אביה.
  166. 166
    ב' באדר תשפ"ג · 2023-02-23
    סיפור בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ ביידיש, שמסר להרב ניסן מינדל בשנת 1941 או 1942 לפרסום בירחון לילדים שיחות לנוער (שמועסן ו־Talks and Tales). בסיפור נפקדת אישה בבן בברכת הבעל שם טוב, והבן נפטר בגיל שנתיים, מיד לאחר שהובא אל הבעש"ט לברכה. הבעש"ט מבאר להורים כי בנם היה נשמה קדושה שירדה לעולם כבנו של מלך שגזר גזירה על היהודים אם לא ייוולד לו בן בתוך שנה; הנסיך, שלמד אצל האפיפיור וגילה שהוא יהודי בסתר המתעטף בטלית ותפילין, התגייר, ולתיקון שנתיים שבהן גודל בידי נכרים נדרשה נשמתו לשנתיים בבית יהודי כשר. מוצגת גם עטיפת הכרך השלישי של ספר הזכרונות עם חתימת אדמו"ר הריי"צ, ונדונה מהימנותם של סיפורי צדיקים.
  167. 167
    ט' באדר תשפ"ג · 2023-03-02
    לרגל ט' באדר, יום הגעת אדמו"ר הריי"צ להשתקעות בארצות הברית בת"ש, מתוארים מסעו במטוס לשוודיה ומשם באונייה במשך 13 יום, עם קבוצה בת אחד עשר איש ובהם הרב חדקוב, וקשיי שמירת שבת באמריקה של אז. מוצג מכתב תודה משנת 1939 על מלוה מלכה שערך לטובתו יוליוס סטולמן, ומובא סיפור על מלווה מלכה נוספת, שבה סירב אדמו"ר הריי"צ להתיר שירת שיר ציוני ורוב המשתתפים עזבו. כן מובאים משל בית החרושת לזכוכית, שבו הסביר הרבי לתורמים שביקרו ב770 את ערך הישיבה; מכתבו האחרון של אדמו"ר הריי"צ לסטולמן, שנכתב יומיים לפני הסתלקותו; והדרכתו להרב ניסן מינדל בחינוך ילדים: קידוש, נשיקת המזוזה, כיפה מלידה ונטילת ידיים בבוקר.
  168. 168
    ט"ז באדר תשפ"ג · 2023-03-09
    מתוך ערמת ברכות לי"א בניסן שהרבי מסר להרב ניסן מינדל כדי להשיב עליהן, ובהן גם איחולי רפואה לאחר התקף הלב ולאחר השבץ המוחי, מוצגים מכתבים מארץ ישראל: מרבנים ראשיים, מהרב יצחק הוטנר ומראשי ישיבות, מאל על ומארגונים שונים, וכן מאישי ציבור ובהם אלי ויזל, יעקב הרצוג, אריאל שרון, הנשיא שז"ר, יצחק שמיר, דוד לוי ודוד בן גוריון. על אחד ממכתביו של בן גוריון כתב הרבי "לא נדפס". מובאת הוראת הרבי, שהועברה באמצעות הרב קליין, לרב מינדל להשיב לכותבים, ומוקרא כרוז של מדינת ניו יורק משנת 1986 על יום החינוך לכבוד יום הולדת הרבי, המזכיר את מבצע ספרי התורה ואת לימוד הרמב"ם היומי. כן נדונה הקפדת הרבי לומר "ארץ ישראל" ולא "מדינת ישראל".
  169. 169
    כ"ג באדר תשפ"ג · 2023-03-16
    המשך הצגת ברכות ליום הולדת הרבי מאישי ציבור, ותצלומים ורשימות של הרב ניסן מינדל על מצעד הרבנים בוושינגטון בתשרי תש"ד, שלושה ימים לפני יום הכיפורים. למצעד שלח אדמו"ר הריי"צ משלחת, ובה הרב מינדל והרב שניאור זלמן גוראריה. ברשימות מתוארים הצעדה מתחנת יוניון אל הקפיטול, קבלת הפנים מסגן הנשיא הנרי וואלאס, קריאת העצומה בידי הרב אליעזר סילבר בבקשה להקים סוכנות להצלת יהודי אירופה בשואה, והתחמקותו של הנשיא רוזוולט מהפגישה בעצת יועציו היהודים, אף שלוח זמניו היה פנוי. בסיום מוצגת הכרזת הנשיא רייגן על Education Day USA בי"א בניסן תשמ"ז, לכבוד יום הולדתו ה־85 של הרבי.
  170. 170
    א' בניסן תשפ"ג · 2023-03-23
    תוכנית שלישית בסדרה לכבוד יום הולדתו של הרבי בי"א בניסן, ובה מוצגים מסמכים רשמיים. ביניהם הכרזת מושלת מדינת וושינגטון דיקסי לי ריי על 30 במרץ 1977 (תשל"ז) כ"יום הרב מנחם מענדל שניאורסון", ומגילת הקונגרס לרגל יום הולדתו ה-80 של הרבי, שעליה חתם הנשיא רייגן בערב י"א בניסן תשמ"ג. מוצגות גם הכרזות ממילווקי, מויסקונסין ומניו יורק, וכן ההזמנה לטקס הענקת מדליית הזהב של הקונגרס ב-1994. לצדם מוצגים מכתב מהבית הלבן להרב ניסן מינדל משנת 1940, מכתבי הרבי לסופר הרמן ווק ולנשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון בתש"ל, ודו"ח על משלחת חב"ד לוועידת הבית הלבן לילדים ולנוער, שבה השתתפו הרב יעקב יהודה העכט והרב יצחק זלמן פוזנר. בסיום מוצגים מכתבי הרבי להנשיא קרטר לאחר התקף הלב ולרגל יום נישואיו ה-50, וברכות נשיאים לחמותו של הרב מינדל לרגל הגיעה לגיל מאה.
  171. 171
    ח' בניסן תשפ"ג · 2023-03-30
    מכתב ששלח הרב ניסן מינדל בהוראת הרבי בתשרי תשל"א לשירות ההגירה וההתאזרחות של ארצות הברית בברלינגטון שבורמונט. במכתב הודה על הדאגה לזכויות חסידי חב"ד במקומות העבודה על פי חוק זכויות האזרח, וצירף הצהרה על דרישותיהם הדתיות. ההצהרה נכתבה בעברית בידי הרב זלמן שמעון דווארקין לבקשת הרבי, תורגמה לאנגלית בידי הרב מינדל ונחתמה בידי הרב דווארקין. נדונים בה שעטנז בבגדי עבודה, זקן ופאות, כיסוי ראש וצניעות, שבת וימים טובים, הפסקות לנטילת ידיים ולמנחה, ודיני אבלות ושבעה. כן מוצג צרור מכתבי ברכה לרבי לי"א בניסן ממושלים, ראשי ערים ומכובדים ברחבי העולם, ובהם מכתב מושל פלורידה בוב גרהאם ליום הולדתו ה־82.
  172. 172
    כ"ט בניסן תשפ"ג · 2023-04-20
    לרגל חודש אייר, ראשי התיבות של "אני ה' רופאך": מכתבים באנגלית של הרבי בנושא דיכאון וחרדה, ובהם מענה לאדם שאכילת יתר הביאה אותו לדיכאון ופגעה בשלום ביתו. נדונים בהם התודעה שהאדם עומד תמיד לפני ה', החל מאמירת "מודה אני", חיזוק הביטחון בהשגחה הפרטית, היוועצות ברופא וברב ועזרה לזולת. במכתבים נוספים בענייני שלום בית מודגשים שמירת הלכות טהרת המשפחה ותפקיד האשה כ"עקרת הבית", כולל הכנסת אורחים בשבת. בסיום מובא ביאור הרבי, מתוך רשימות הרב ניסן מינדל, לנתינת טבעת פשוטה ולא טבעת יהלום תחת החופה: טבעת פשוטה שנשברה ניתן לתקן ללא כל סימן, וכך יוכלו בני הזוג לשוב תמיד לשמחת יום החתונה.
  173. 173
    ו' באייר תשפ"ג · 2023-04-27
    לרגל לימוד פרקי אבות מובא סיפור על אדמו"ר הריי"צ, שבאחת מסעודות פסח ב-770 מנע את הלבנת פניו של אורח שטבל מצה בבורשט: "מוטב להאדים את המצה מאשר להאדים את הפנים". מוצג מכתב של הרבי מו' באייר לאדם שהתלונן על המדברים בבית הכנסת בשעת התפילה, ובו הוראה להעיר בדרכי נועם וביחידות, בדוגמת אהרן הכהן ובימי ההכנה למתן תורה. מובאים גם קטעי מכתבים על ריכוז בתפילה, באמצעות תפילה בציבור ומתוך סידור, ועל קביעת מקום לתפילה. בסיום מוצג מכתב ביידיש מהקבלן קליין לרבי בעת הרחבת בית הכנסת ב-770, ובו הצעות בענייני אקוסטיקה, תאורה, ניקיון המקווה, סדר המניינים והפרדת מקום התפילה ממקום הלימוד; הרבי סימן בו את המשפט "הבריאות חשובה מן הכסף".
  174. 174
    י"ג באייר תשפ"ג · 2023-05-04
    לרגל חודש אייר, ראשי תיבות "אני ה' רופאך", מובא ביאור הרבי שהוא זמן מסוגל לרפואה בהיותו המשך לנסי ניסן, שבהם פעל הקב"ה בעצמו ולא על ידי שליח. נדונה גם בהירות מכתבי הרבי באנגלית, בזיקה לבקשת אדמו"ר הריי"צ מהרב ניסן מינדל בשנת 1939 לתרגם את התניא לאנגלית. עיקר הפרק הוא מכתב הרבי לאישה ששקעה בעצבות בשל הסבל בעולם, ובו נקבע כי שאלה זו נשאלה כבר על ידי משה רבינו, כי השכל האנושי מוגבל ("כי לא מחשבותי מחשבותיכם") וכי הנשמה נצחית. עוד נאמר בו כי בכל ייסור טמון טוב, כדברי הפטרת אחרון של פסח "אודך ה' כי אנפת בי", כמשל האם המובילה את ילדה לחופה.
  175. 175
    כ' באייר תשפ"ג · 2023-05-11
    לרגל היארצייט של הרב שניאור זלמן ווילענקין, מלמדו של הרבי בילדותו ביקטרינוסלב וסבו של הרב שפירא מצד אמו, מובא משל מתוך מכתב ניחום אבלים של אדמו"ר הריי"צ על ספינה ישנה השבה מהפלגה ארוכה ומעטים מקבלים את פניה. לצדו מובאים זיכרונות מענוותנותו של הרב ווילענקין ומהימנעותו מלשון הרע. מתוארים השבץ שלקה בו בשנת תשכ"ג, מצה ששלח לו הרבי במוצאי שבת כ"מיכלא דאסוותא", התעניינות הרבי במצבו עד פטירתו כעבור שבוע, בכ"ג באייר, ועמידת הרבי מחוץ לשער בית העלמין בעת הקבורה. כן מתוארת עמידת הרבי בפני מלמדו ביחידות ובהתוועדויות, והתעניינותו במקום קבורת אשתו השנייה, זלדה.
  176. 176
    ה' בסיוון תשפ"ג · 2023-05-25
    מכתב של הרבי למי שהתעניין בביקורת על מדיניות חב"ד בעניין קירוב רחוקים לעומת ישיבה ולימוד בכולל, המובא בעקבות שאלות שעלו בהתוועדות של הרב שפירא עם תלמידיו. במכתב נדרשת משנת הלל הזקן "דעלך סני לחברך לא תעביד", ונקבע כי בדורות הקודמים העיקר היה הגדלת התורה, ואילו כיום, נוכח סכנת ההתבוללות ונישואי התערובת, הצלת יהודים כיהודים קודמת לכל. כדוגמה מובאת מסירות הנפש לעזרת הזולת מאז אדמו"ר הזקן ועד אדמו"ר הריי"צ, שעמד לבדו על החזקת התורה בברית המועצות, ומוצע מבחן לכנות המבקרים. כן מובא מכתב שלפיו "תלמוד תורה כנגד כולם" רק כשקודמים לו כיבוד אב ואם, גמילות חסדים, הכנסת אורחים ושלום בית, וסיפור על ראש ישיבה ששיבח בחור שהמשיך ללמוד כשחברו נפגע בתאונה.
  177. 177
    י"ב בסיוון תשפ"ג · 2023-06-01
    מכתבים של הרבי באנגלית מארכיון הרב ניסן מינדל, בתשובה לשאלות שנשלחו לתוכנית. במכתב הראשון משיב הרבי לשואל שביקש לקבוע אבן מגולפת קטנה בכותל המערבי: הציווי "לא תוסיפו" ו"לא תגרעו" נשנה בתורה פעמיים, והאיסור להוסיף מוקדם בו, שכן גם הוספה על דבר קדוש פוגעת בממדו האלוקי; לפיכך אין לגרוע מקדושת הכותל וגם אין להוסיף עליה. בהקשר זה מוזכר מנהג חב"ד שלא לקשט את הסוכה. במכתב השני, על קרובת משפחה המתגוררת בסביבה נוכרית שבה פועלים להמיר את דתם של יהודים, מבקר הרבי את האפיפיור, שסירב להתערב לטובת יהודי רומא בזמן הכיבוש הגרמני, ובעקבות זאת גורשו אלפים מיהודי איטליה למחנות ההשמדה; מכאן שאין לבקר אצל האפיפיור בוותיקן. כמו כן מוזכר מכתב חריף של הרבי לחסיד שביקר אצל האפיפיור ושר עמו, ולאחריו לא השיב לו הרבי עוד.
  178. 178
    י"ט בסיוון תשפ"ג · 2023-06-08
    לקראת ג' בתמוז: מחברות הקצרנות של הרב ניסן מינדל, שבהן רשם במשך כחמישים שנה את התשובות שהכתיב לו הרבי בחדר הרבי, ומעשה באדם שנענה שלוש פעמים להמשיך בשידוך שהיסס לגביו, נישא, וכעבור שלושה חודשים התגרש והאשים את הרב מינדל שלא חיווה את דעתו. כשהרבי הראה לרב מינדל את מכתבו של אותו אדם ושאל לדעתו, נמנע הרב מינדל מלהשיב. מוצג מכתב בן ארבע־עשרה שורות שכתב הרבי לאותו אדם, ובו עידוד לשוב ולשאת את גרושתו, מעשה הקשור בברכה מיוחדת לילדים בריאים, על יסוד חיים על פי התורה והמצוות. לצדו מובאים מעשים על ראש ישיבה בלונדון שלא השיב לשאלת הרבי בעת חלוקת דולרים "האם הדיוט יכול לעשות מלך", ועל אב שנסע בניגוד לעצת הרבי.
  179. 179
    כ"ו בסיוון תשפ"ג · 2023-06-15
    לקראת ג' תמוז: מכתב של הרבי בתשובה לטיוטת צוואה שנשלחה אליו, ובו הנחיות לכתיבת צוואה יהודית: הקצאת חומש מהעיזבון הנקי לצדקה וחלוקתו מיד, הסדרה מראש של הוצאות הלוויה והמצבה, מתן חלקו המלא של יורש שנפטר לילדיו כדין תורה, והבחנה בין בנים לבנות, שיקבלו את חלקן כמתנה ולא כירושה. כמו כן מוצגת רשימה של הרב ניסן מינדל המתעדת דברים שאמר הרבי בעל פה בחודש סיוון לו, להרב חדקוב ולהרב ישראל יצחק פיקרסקי בעניין צוואתו: המשך מוסדות חב"ד במתכונתם, הורשת חפצי ביתו לבת אחיו ישראל אריה לייב ולילדיה, והכרעה בספקות בידי הרב מינדל והרב חדקוב.
  180. 180
    ג' בתמוז תשפ"ג · 2023-06-22
    טיוטת צוואת הרבי הרוחנית בכתב ידו של הרב ניסן מינדל, בעברית ובתרגום לאנגלית, מיום שלישי י"ז באלול תשמ"ח, שבו זימן הרבי את הרב חדקוב, את הרב מינדל ואת הרב ישראל יצחק פיקרסקי, ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית. בצוואה נקבע כי מרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל ואגודת חסידי חב"ד, שחודשה, יהיו שלושת עמודי התווך של תנועת חב"ד. נמנו בה מנהלי המוסדות, ובהם הרב חיים יהודה קרינסקי, ונקבעו חלוקת הכספים שנמסרו לרבי לשלושה חלקים וסמכות ההכרעה בספקות לרב חדקוב ולרב מינדל. ברשימה נלווית מוסבר כי הצוואה לא נחתמה, משום שסעיף ביטול הצוואות הקודמות היה מבטל את הצוואה המשפטית באנגלית, שנערכה לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא בעקבות פרשת הספרים.
  181. 181
    י' בתמוז תשפ"ג · 2023-06-29
    מכתב בעברית שאדמו"ר הריי"צ כתב וחתם בשנת 1944 להרב ניסן מינדל, שתרגמו לאנגלית. המכתב נועד להיקרא בפני חוג לימוד שבועי של אנשי מדע במשרד רופא שיניים במנהטן, שמסר הרב אלחנן קאווען. הרב מינדל דיווח על החוג מדי שבוע, ושאלות המשתתפים הועברו גם לרמ"ש, שהשיב עליהן. במכתב מתוארת חקירתו של אדמו"ר הריי"צ בצ'קה בתמוז תרפ"א: שלושה צ'קיסטים, שניים מהם אנשי היבסקציה, באו לקחתו באמצע התפילה, וועדה ביקשה לברר עמו שאלות בקבלה ובחסידות. מובאים גם סירובו לדבר בשפה אחרת מלבד יידיש, תשובתו לאיום באקדח, ומשלי הטלסקופ ועיכול המזון, שלפיהם קיום המצוות קודם להבנתן.
  182. 182
    ב' במנחם אב תשפ"ג · 2023-07-20
    מכתב באנגלית של הרבי לאדם המתגורר באמריקה, בתשובה לשאלותיו על פעילות בקרב יהודי ברית המועצות. יהודים משומדים המבקשים להצטרף לקבוצת לימוד תורה יש לבחון כל אחד לגופו, בהבחנה בין מיסיונר לבין מי שהמיר את דתו מסיבה חיצונית או שהוא בגדר תינוק שנשבה. בהתוועדויות עם יהודים שאינם שומרי מצוות יש להגיש משקאות אחרים במקום יין. שיעורים משותפים לגברים ולנשים הותרו שם בשל הנסיבות המיוחדות, בתנאי שיילמדו בהם רק נושאים המחייבים גם נשים ושהישיבה תהיה נפרדת, ובלי שישמשו תקדים לארצות אחרות. בפתח מובאים סיפורים על "רב חכם" ("קלוגער רב"). בהם הוראת אדמו"ר הריי"צ להרב ניסן מינדל, שנזקק לאכול כל שלוש שעות, לשאול רב חכם בעניין צום יום הכיפורים. כמו כן מובא פסק של הרב מנחם מענדל דוברבסקי בשאלת כשרות עוף.
  183. 183
    כ"ג במנחם אב תשפ"ג · 2023-08-10
    מתוארים השינויים בהנהגת הרבי לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא בתשמ"ח: התוועדויות בשבת בלבד, הפסקת הכתבת המכתבים הכלליים להרב ניסן מינדל וביקורים תכופים באוהל. מוצג תזכיר של הרב מינדל בחתימת הרב חדקוב מי"ח במנחם אב תשמ"ח, ובו הוראת הרבי, שנמסרה לאחר תפילת מנחה, למנות שלושה אחראים בכל קהילה ומוסד. האחראים יקיימו כינוסים כמה פעמים בשנה, ברוח ט"ו באב שממנו הלילות מתארכים, וישלחו אחת לשלושה חודשים דו"ח על הגברת הפעילות בתורה ובמצוות לוועד שבראשות השניים, ולא לרבי או למזכירות. עוד מובא דיווח על שיחת ועידה בין־לאומית שארגן הרב חיים יהודה קרינסקי להעברת ההנחיות, כולל לפעילי חב"ד בקליפורניה.
  184. 184
    ל' במנחם אב תשפ"ג · 2023-08-17
    המשך הפרקים על הקמת ועד המוסיפין. מוצג תזכיר של הרב ניסן מינדל להרב חדקוב על בקשת הרבי, שהועברה בטלפון על ידי הרב יהודה ליב גראנער, לקבל דו"ח על התקדמות המבצע עוד לפני מנחה. בתזכיר מפורטת הוראת הרבי שהנהלת כל מוסד תמנה ועד חדש של שלושה, שיפקח על ההוספות מט"ו באב ואילך וידווח לוועד הבינלאומי. הרב מינדל מציע לשלוח מכתב כללי לכל המוסדות באמצעות אורחים השבים לקהילותיהם, כדי שהתשובות יגיעו עד יום כיפור קטן של אלול. מוצגת גם רשימת השמות הראשונים שנשלחו, חלקם עם הערות הרבי, מקהילות בארצות הברית, אנגליה, צרפת, איטליה, מרוקו, קנדה וארץ ישראל, ובהם הרב משה פלר ממינסוטה והרב ישראל שמוטקין ממילווקי.
  185. 185
    ז' באלול תשפ"ג · 2023-08-24
    חלק שלישי בסדרה על מבצע "הגברת הפעילות" שהכריז עליו הרבי בהתוועדות. מוצגים מסר שהעביר הרב יהודה ליב גראנער להרב ניסן מינדל, ובו תודת הרבי על דו"ח הפעילות, ותשובת הרב מינדל. בתשובתו ציין כי בידו רק רשימה חלקית של חברי הוועד הארצי שהשיבו, והציע שהרב חיים יהודה קרינסקי ירכז את הדיווחים. בהמשך מוצג מכתב של הרב חדקוב לרבי, שנכתב שנתיים לאחר תחילת המבצע. במכתב הודה כי העבודה נפסקה בשל טרדות, "ואולי גם תירוצים", וביקש הדרכה לחידושה. בעקבות תשובת הרבי נשלח מכתב לאנ"ש ולמוסדות, ואליו צורפה שיחת הרבי בנושא.
  186. 186
    י"ד באלול תשפ"ג · 2023-08-31
    רשמים משהות של כשישה שבועות בקיץ תשפ"ג בשכונת גאולה בירושלים, ובהם התפילה ב"שטיבלך", ומכתב של הרבי לבחור שאמו אסרה עליו לשוב לקבר לאחר שנתקל שם בשני ערבים, אלא אם הרבי יתיר זאת. עיקר הפרק בשאלות שהעלו מתפללי המקום בהתוועדות משותפת. בעניין משיח מובא סיפור על אדמו"ר חסידי שהשיב למתנגד במעמד אצל אדמו"ר הריי"צ, ומובאים "שלושת הכתרים" של הרבי מרשימות הרב ניסן מינדל. נדונים גם עמידת הרבי שעות ארוכות בחלוקת דולרים, הימנעותו מהמילה "מדינה" לצד עמידתו על קדושת ארץ ישראל וחשיבות כל חלק ממנה, והשאלה מדוע אינו חובש שטריימל, עם סיפור על בחורים שהסירו את השטריימל בהתוועדות של שבת והרבי העיר להם על כך.
  187. 187
    כ"א באלול תשפ"ג · 2023-09-07
    מכתב של הרב ניסן מינדל לאדמו"ר הריי"צ מערב שבת פרשת שופטים תש"ד, ובו פירוט החסרים בעבודת מרכז לעניני חינוך – משרד מסודר, מזכירה, מחסן לחומר המודפס ומגייס כספים – והצעה לשכור משרד סמוך ל770 ולהעסיק מזכירה. בעקבות המכתב החל המרכז לפעול כארגון, ויוליוס סטולמן היה מתורמיו הראשונים. ברקע מתוארות שנותיו הראשונות של הרבי בארצות הברית מתש"א: מגוריו ועבודתו בחדר היחידות ב-770, עבודתו עם הרב מינדל על Talks and Tales ועל תניא באנגלית, עבודתו במספנה ימית, ביקוריו אצל פליטים חולים במרפאה במנהטן, הנחת ארבעה זוגות תפילין בצנעה וריקודו בשמחת תורה ללא נעליים. כן מובא עיצוב סמל קה"ת בידי אדמו"ר הריי"צ, הרבי, הרב חדקוב והרב מינדל.
  188. 188
    כ"ט באלול תשפ"ג · 2023-09-15
    דברים בענייני תשובה שנשא הרב ניסן מינדל בפני קבוצת סטודנטים בישיבה יוניברסיטי, על פי רישומי חתנו: המחילה בי"ג מידות הרחמים שנאמרו לאחר חטא העגל מותנית בהליכה בדרכי ה' ולא באמירה בלבד, וההרים, השמים והארץ, השמש, הירח והכוכבים שסירבו לבקש רחמים על רבי אלעזר בן דורדיא מסמלים את הטלת האחריות על ההורים, הסביבה והמזל, עד שהבין כי הדבר תלוי בו בלבד. עוד מובא וורט ששמע הרב מינדל מחותנו, שלפיו הלבישה רבקה אמנו את יעקב אבינו בבגדי עשו כדי שגם יהודי שחזותו כעשו יזכה לברכה. הראיה לכך היא מ"אנו מתירין להתפלל עם העבריינים" שבמחזור לפני כל נדרי. בסיום מוסבר טעם קריאת פרשת העריות במנחה של יום הכיפורים: להוציא את קדושת היום אל העולם.
  189. 189
    י"א בחשוון תשפ"ד · 2023-10-26
    על רקע אירועי השבועות האחרונים נזכרת הדגשת הרבי בכוחם של ילדים להביס את האויב, כבימי מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. מוצג מכתב בעברית ששלח לרבי באמצעות הרב ניסן מינדל חסיד ממילאנו, ובו סיפורים מפי אחיו. האח שימש עד סוף מלחמת העולם השנייה באוהל אדמו"ר הזקן בהאדיטש, הקים בביתו מקווה סודי וארגן מניין בבית אביו. בין הסיפורים: מקור המנהג לדפוק שלוש פעמים על דלת האוהל, לאחר שמשמש ששמע שם קולות משונים התחרש; כלב שנבח שבועות על קבר סמוך; מניין בכ"ד בטבת שבו נמנה אדמו"ר הזקן כעשירי; ואורח חייו הסגפני של שד"ר בשם ר' ניסן. המכתב נשמר משום שהרבי החזירו לרב מינדל לפרסום בכתבי עת כגון Talks and Tales.
  190. 190
    י"ח בחשוון תשפ"ד · 2023-11-02
    על רקע המלחמה שפרצה לאחר הטבח בשמחת תורה תשפ"ד נסקרים מבצעי אדמו"ר הריי"צ בשנות מלחמת העולם השנייה, על פי ארכיון הרב ניסן מינדל. המבצעים כללו קריאה לתשובה ואת השבועון "הקריאה והקדושה" (1941–1945), שבו פורסמו מאמרים של הרב מינדל בשמות בדויים; משניות בעל פה, ובכלל זה קטע מהיום יום; שמירת שבת; מסיבות שבת של מרכז לעניני חינוך בהשתתפות הרבי; אמירת תהילים יומית; וחינוך. מוצגים מכתב של האדמו"ר מגור לאדמו"ר הריי"צ על ועד אורתודוקסי לשמירת היהדות בורשה, דף בכתב ידם של הרבי ואדמו"ר הריי"צ בענייני חינוך (בנושא זה נשלח מכתב גם להרב הרצוג), ותצלומים ממצעד הרבנים. מובא גם סיפור על חנווני בבראונזוויל שהחל לשמור שבת.
  191. 191
    כ"ו בחשוון תשפ"ד · 2023-11-10
    קיצור שולחן ערוך שהוכן בשביל ילדי בתי הספר הציבוריים שלמדו בשיעורי לימודי הדת, ביוזמת הבחורים שלימדו בהם ובהשתתפות הרב ניסן מינדל. על גב דפי הטיוטה ועל פתקים נפרדים כתב הרבי הגהות ומראי מקומות. בפרק "השכמת הבוקר" נדונות שש המצוות התמידיות, ובהן אמונה בה', יראת ה' ו"לא תתורו". כן נדון המאמר "הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי", שהרבי ביאר על פי ארבעת היסודות (אש, רוח, מים ועפר) הנזכרים גם בתניא. מוזכרות גם הגהות הרבי על ירחון הילדים Talks and Tales ועל נאום במכללה, ומובא סיפור על ענוותנותו של הרבי בעת הגעתו לארצות הברית בתש"א.
  192. 192
    ג' בכסלו תשפ"ד · 2023-11-16
    המשך לפרק הקודם: מתוך כתבי הרב ניסן מינדל מובא משל שהרבי ביאר על פי דין המשנה בבית ועלייה של שני בעלים שנפלו. בעל העלייה מבקש מבעל הבית לבנות את הבית, ואם זה מסרב, בונה בעל העלייה את הבית ודר בו עד שבעל הבית ישלם לו את הוצאותיו. בנמשל, הקב"ה הוא בעל העלייה ועם ישראל בעלי הבית, ומשנחרב הבית אין מקום לשכינה, והקב"ה מבקש מישראל לבנותו באמצעות קיום המצוות. גם כשישראל אינם בונים, השכינה שרויה עמם בגלות ומצטערת בצערם עד שיעשו תשובה, ותכלית הדבר היא הבאת הגאולה ועשיית דירה לקב"ה בתחתונים.
  193. 193
    י' בכסלו תשפ"ד · 2023-11-23
    המשך לשני הפרקים הקודמים, שבהם הוצגו דברי הרבי בכתב ידו על מהותו של חסיד. נדונים ההבדל בין לימוד תורה סתם ללימודו של חסיד, הנעשה לשם שמים בלא יישות, וחינוך הילדים מתוך דוגמה אישית: אב המתפלל בכוונה ואם הבוכה בשעת הדלקת נרות שבת. נדונים גם נוסח מכתבי הבר מצווה של הרבי, המברך את הנער לגדול להיות חסיד, והטעם להקדמת המילה "חסיד" להנחת תפילין, וכן מעלתם של בעלי תשובה שנעשו חסידים. בסיום מובאים דברי אדמו"ר הזקן שהחסיד ניכר בכל מעשיו, אף באכילה ובשינה, ומנהג השינה בכיפה.
  194. 194
    י"ז בכסלו תשפ"ד · 2023-11-30
    חלק שלישי בסדרה על דמותו של החסיד לפי דברי הרבי: חסיד המלמד אחרים או אומר מאמר מביא זכות לזקניו וברכה לבניו ולנכדיו. כמו כן יש להביט אל מי שגבוה ממנו, ולהודות על שאינו כמי ששקוע בגשמיות כבהמה שראשה כפוף, ויש להקפיד על שמירת הזמן. מובא סיפור על הרבי בילדותו, שביאר בגימטריה מדוע התורה פותחת באות ב': סכום כל שלוש אותיות רצופות החל מן האות ב' מתכנס בספרותיו לתשע, כמניין "אמת", ואילו החל מן האות א' הוא מתכנס לשש, כמניין "שקר". בסיום נדונה ההתנגדות לתורת החסידות ומובא משל על חסיד ומתנגד בגן עדן ובגיהנום. עוד מוזכרת שהותו של אדמו"ר הזקן בבית מתנגד לאחר שחרורו ממאסר, שהייתה קשה לו יותר מן המאסר עצמו.
  195. 195
    כ"ה בכסלו תשפ"ד · 2023-12-08
    מכתב ביידיש ששלח להרב ניסן מינדל יהודי שעבר בשנת 1924 מפולין לרוסיה והתגורר כשלוש־עשרה שנה ביקטרינוסלב. המכתב מתאר יהודי ירא שמים בשם שניאורסון שעמד בשנות ה-20 בראש מחלקת הכספים של הרשות המקומית, ושואל אם הוא קרוב משפחה של הרבי. בו מובא סיפור מחנוכה בסביבות 1925: יהודי ביקש משניאורסון בבכי ברכה לישועה בלי לפרט את מצוקתו, הוזמן לביתו וקיבל נרות להדלקה, ושניאורסון רמז לבעיה שלא נאמרה לו. הרב מינדל הראה את המכתב לרבי, שהזמין את הכותב לסעודה בביתו והעניק לו תמונה של אדמו"ר הריי"צ ותמונה של אביו, הרב לוי יצחק שניאורסון, ובכך זוהה שניאורסון מיקטרינוסלב כאבי הרבי.
  196. 196
    ב' בטבת תשפ"ד · 2023-12-14
    בהמשך לפרק הקודם על תמונות אבי הרבי ואדמו"ר הריי"צ שהרבי נתן לאדם שחווה נס, נדונה חשיבות נשיאת תמונת צדיק או דולר מהרבי כסגולה ושמירה מחטא. הדבר נלמד מדברי הרבי שיוסף הצדיק עמד בניסיון בזכות דמות דיוקנו של אביו, ומוזכרים גם מכתבי הרבי על הצבת תמונה בחדר שינה של ילד נגד חלומות רעים. מובאת תשובת הרבי לרב שפירא, שחשש מטיסות, לשאת עמו דולר ולהקפיד על כשרות הציצית. עוד מובא סיפור על כ-775 דולרים מחלוקת הדולרים שנגנבו מביתו, ורובם הוחזרו כעבור שמונה חודשים דרך בעלת חנות. אחד מהם, ככל הנראה מן הדולרים שנגנבו, התגלגל דרך תא אגרה בפנסילבניה, תואר בעיתון Jewish Press והוחזר לבסוף לבעליו.
  197. 197
    ט' בטבת תשפ"ד · 2023-12-21
    סיפור מברית מילה בלונג ביץ' שבלונג איילנד על יהודי שאינו שומר מצוות, שלא נולדו לו ילדים במשך אחת עשרה או שתים עשרה שנה. בעצת ידידו פנה לאדמו"ר מסאטמר, שנתן לו קמיע לשאת בכיסו, ולאדמו"ר מבאבוב, שהורה לו לחבוש כיפה. לרבי, שהתעניין בחייו, נתן לו זוג תפילין, הורה לו להניחן מדי יום ובירכו. כעבור כתשעה עשר חודשים נולדה לו בת, ומאז הוא מניח תפילין מדי יום. לקראת עשרה בטבת תשפ"ד מוצג מכתב קצר של אדמו"ר הריי"צ להרב ניסן מינדל, שנזקק מטעמי בריאות לאכול כל שלוש שעות. במכתב דרישה נמרצת שלא יצום כלל, אף ביום צום חמור, ושייתן צדקה במקום הצום. כמו כן מובאת הוראת אדמו"ר הריי"צ לשאול "רב חכם" בעניין צום תשעה באב.
  198. 198
    ט"ז בטבת תשפ"ד · 2023-12-28
    סיפור על איחול "שנה טובה" ששמע הרב ניסן מינדל מהרבי ב-1 בינואר, וסיפור המיוחס לבעל שם טוב (ויש המייחסים אותו למגיד ממזריטש) על חסידים שראו גויים נושאים צלב שנחצב מקרח נהר קפוא, ועל הלימוד ממנו בדבר סכנת הקרירות והאדישות ברוחניות. עיקר הפרק הוא מכתב באיטלקית ששלח לרבי יהודי מאיטליה בעקבות ביקור האפיפיור בבית הכנסת ברומא, ובו טיעונים הלכתיים נגד הביקור: דין בית הכנסת כמקדש מעט, י"ז בתמוז ומקורות מהרב משה פיינשטיין. הכותב שאל אם לפרסם את המכתב בעיתון היהודי באיטליה או למסרו לרבנים, והרבי השיב שיש להודיע על כך לרבנים אך לא לפרסם בעיתון, והסתייג מביקורי יהודים אצל האפיפיור ובוותיקן.
  199. 199
    כ"ג בטבת תשפ"ד · 2024-01-04
    עקרונות העולים מאגרות הקודש של הרבי באנגלית: הימנעות מקביעות גורפות, מתן עצה במקום ציווי, כתיבה בגוף שלישי, הפניית שאלות הלכתיות לרב ולמשפיע, ומיעוט חידושים. כך הדלקת נרות שבת על ידי בנות מגיל שלוש הוצגה כחידוש מנהג קדום, ואילו לימוד הרמב"ם היומי הוא מן החידושים המעטים. מוצג מכתב של הרבי לאישה חשוכת ילדים שחששה כי מצבה עונש, ובו נקבע שהמושג "עונש" אינו שייך אצל הקב"ה, והפורענות היא תוצאה של מעשי האדם. בהקשר זה נדונה מתקפת 7 באוקטובר תשפ"ד לאור מכתב שהכתיב הרבי בעקבות מלחמה בארץ ישראל, ובו מתוארת הארץ כארמונו של המלך, שהחיים בה מחייבים רמה גבוהה של קיום המצוות, שאם לא כן תקיא הארץ את יושביה.
  200. 200
    א' בשבט תשפ"ד · 2024-01-11
    המשך לפרק הקודם: מכתב ארוך של הרבי על ברית בין הבתרים, ובו הוכחה שהגלות אינה עונש אלא אמצעי להגיע לגאולה. ההוכחה היא מכך שה' בישר לאברהם אבינו על שעבוד בניו דווקא בשעת האהבה הגדולה ביותר ביניהם. מובאים דברי המדרש על ארבע הגלויות שהראה לו, ומשלי האם הרוחצת את תינוקה במים חמים והמלמד המסב פניו מתלמידו כדי להעמיק ברעיון שעלה בדעתו. בסיום מובא סיפור על אדמו"ר הריי"צ, שחלה קשות באונייה בדרכו מארץ ישראל כששמע על פרעות ביהודים, ככל הנראה פרעות תרפ"ט. רופא דתי מארץ ישראל שהיה על האונייה בכה וביקש את סליחתו: ה' אינו מביא מחלה בלי שתהיה לה רפואה, ולולא נכח שם, לא היה אדמו"ר הריי"צ חולה.
  201. 201
    ח' בשבט תשפ"ד · 2024-01-18
    מכתב באנגלית של הרבי לאישה ששאלה מדוע הביא עליה ה' מחלה, לאחר שקיבלה מהרופא תחזית קשה. בתשובה שלוש נקודות: גם גדולי הרופאים טועים באבחנה; ברפואה מתגלים מדי יום תרופות וטיפולים חדשים; ומצב החולה קשור במידה רבה למערכת העצבים ולכוח העמידה של הגוף, וככל שחזקים אמונתו בריפוי ורצונו להחלים, כך גדל כוחו להבריא. לקראת י' בשבט מובא מכתב על חשיבות יום ההולדת כהזדמנות שנתית לברכת כל אדם, סיפור על אדם שביקש מהרבי "שטיקל ברכה" ונענה שהרבי נותן רק ברכה שלמה, ומכתב על הקדמת "בני" ל"חיי ומזוני". בסיום נדונה חשיבות השלום והאחדות בעם ישראל כמפתח לשלום בעולם כולו.
  202. 202
    ט"ו בשבט תשפ"ד · 2024-01-25
    מכתב של הרבי באנגלית לאדם שכתב לו שהוא סובל מדיכאון בעקבות חלומות רעים, אכילה מופרזת ועודף משקל, ושאל מה ההבדל בין עצבות למרירות. בתשובה, על פי הפסוק "שויתי ה' לנגדי תמיד" של דוד המלך, נקבע שהאדם עומד תמיד לפני מלך מלכי המלכים, שזיכה אותו בתפקידים חשובים. עוד נקבע שהעצבות נובעת מתחושת חוסר חשיבות, ואילו כל יחיד חשוב ובכוחו להשפיע על אחרים כדוגמה חיה. בתוספת (P.S.) נדונים חלומותיו על חיבוט הקבר וכף הקלע המוזכרים בספר התניא, עם הוראה לדחות מחשבות אלו ולהסיח את הדעת לעניינים אחרים. בהסבר המכתב מובחנת העצבות המשתקת מהמרירות הממריצה, ומובא הפתגם שאף שהעצבות אינה עבירה היא מביאה למה שאין עבירה מביאה, כשם שהמקווה מביא למה שאין מצווה מביאה.
  203. 203
    כ"ב בשבט תשפ"ד · 2024-02-01
    מכתב הרבי ליהודי שומר מצוות שכתב כי הוא מתבייש במעשיו ומבקש לשוב בתשובה: לעיתים הוא הולך לישון ללא קריאת שמע שעל המיטה, מתפלל ביחידות אף שיש בידו זמן לתפילה במניין, נגרר לדבר לשון הרע, מבזבז זמן ושוכח לברך ברכה אחרונה. הרבי הורה לו ללמוד חסידות וכתב כי חיי האדם תלויים באוויר הסובב אותו, ואת האוויר מטהרים באותיות התורה – באמירת דברי תורה בחנות, ברחוב וברכבת התחתית – וכך נחלצים מן העצבות שהיצר הרע מושך אליה. כן מובא מענה הרבי, שנמסר באמצעות הרב יהודה ליב גראנער, למלמד בישיבה בברוקלין שהתייסר בשל דיבור לשון הרע: הרבי שאל אם הוא שותה משקה והורה לו לשנן תמיד דברי תורה בעל פה, ובעקבות זאת חל בו שינוי ניכר.
  204. 204
    כ"ט בשבט תשפ"ד · 2024-02-08
    מענות הרבי מארכיון הרב ניסן מינדל בכמה עניינים: המנהג שבת צעירה המתארסת לפני אחותה הבכורה תפריש מכספה להוצאות חתונת אחותה, וכך גם ההורים; והגבלת שתיית משקה לבני פחות מארבעים, עד שלוש כוסות לחיים, למעט יום טוב ויין קידוש והבדלה. במכתב על השימוש בליקר בנדיקטין, המיוצר בידי נזירים, ציין הרבי כי נהגו בו אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב, שביקרו כמה פעמים במקום ייצורו, וכי כשרותו אושרה בבירור נוסף. בהקשר זה מובא סיפור על אורח שטבל מצה בבורשט בפסח, ועל האמירה כי מוטב להאדים את המצה מאשר את הפנים. במענה נוסף מסתייג הרבי מהמונח "חצר" ביחס לליובאוויטש, ומעדיף "בית ליובאוויטש", הפתוח לכל.
  205. 205
    ו' באדר א' תשפ"ד · 2024-02-15
    על רקע המלחמה נדונה הוראת הרבי בעת מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים ליהודי התפוצות להתחזק בקיום המצוות, ובפרט במצות תפילין. מוצג מכתב שכתב הרבי בשנים 1942–1943 בשם אדמו"ר הריי"צ לחיילים יהודים, ובו קריאה להניח תפילין בכל יום חול כזכות לשובם בשלום. מכאן שההדגשה על תפילין קדמה למבצע תפילין. כן מוצג מכתב הרבי בעניין יהודי שהתנה את הנחת התפילין בתמורה. לפי המכתב, קיום המצוות, ולא עצמאות מדינית, טריטוריה או שפה, הוא ששימר את העם, והתפילין נותרו ללא שינוי, כפי שמעידות גם התפילין שנמצאו במצדה. בסיום מובאת תשובת הרבי שלא לממן את נסיעות בחורי ישיבת טלז ללימוד בקליבלנד, וסיפור על חלוקת מצות בחינם.
  206. 206
    י"ג באדר א' תשפ"ד · 2024-02-22
    מכתב של הרבי להורים שביקשו הדרכה כיצד לנהוג בבתם הבכורה, ובו שלושה יסודות בחינוך הילדים. הראשון הוא שההורים ישמשו דוגמה חיה ויציבו לעצמם רף כפול לפחות מהמינימום שהם מצפים לו מילדיהם. השני הוא היכרות עם ההשפעות הסובבות את הילדים ועם חבריהם, והנחלת גאווה במורשת האבות. השלישי הוא חיזוק שלום בית בין בני הזוג. מובאים גם דברי הרבי במכתב אחר על הקדמת "בני" ל"חיי", וביאורו לכך שהחתן נותן לכלה בחופה טבעת פשוטה ולא טבעת יהלום: שבר בטבעת פשוטה ניתן לתקן בלי שיישאר סימן, וכך יש לתקן גם מחלוקות בין בני הזוג. לבסוף מובא המנהג לקבוע את המזוזה באלכסון, כסמל לפשרה בין בני הזוג.
  207. 207
    כ' באדר א' תשפ"ד · 2024-02-29
    שיעור לקראת פרשת כי תשא על מחצית השקל ככפרה על חטא העגל, חטא כללי של הדור שנגע בנפש הכללית. נדונות ההימנעות ממניית בני אדם ישירות מפני עין הרע, כמובא ברש"י, והמנהג הנובע ממנה למנות מניין באמצעות פסוק בן עשר מילים, וכן טעם התפילה במניין, שאינה נבדקת כתפילת יחיד. בהמשך נדונים הקשר לפרשה הקודמת, פרשת תצווה, שבה לא נזכר שמו של משה רבינו, ונושא ההתקשרות לצדיק. במענה הרבי לשואלים מדוע נדרשת התקשרות לצדיק כשאדם לומד ומתפלל, מובא כי האמונה שבכל יהודי היא חיצונית, ורק באמצעות הצדיק שבכל דור, "רועה נאמן" כמשה, היא נעשית פנימית.
  208. 208
    כ"ז באדר א' תשפ"ד · 2024-03-07
    חבילת מסמכים בת כ-200 עמודים, שהרבי מסר להרב ניסן מינדל, על פעילות שליח מטעמו בספרד בשנים 1985–1986. הפעילות נסבה סביב החגיגות בקורדובה לציון 850 שנה להולדת הרמב"ם, ובחבילה התכתבות עם הרב יהודה ליב גראנער, עם מלך ספרד ועם הנשיא רייגן. מוצגים עלון החגיגות, מכתב השליח למלך ובו בקשת ראיון, ודיווחו לרבי על פגישתו עם המלך והמלכה במדריד בערב שבת בחודש אלול. בפגישה נמסר מסר בן ארבע נקודות מהרבי, ובהן משל "המלך בשדה" וראש השנה כהכתרת המלך. למלך ניתן תניא בספרדית, וניתנו מתנות, ולדיווח צורפו תצלומים מהפגישה. כן מובאים מכתב הרמב"ם על סדר יומו כרופא הסולטאן בקהיר וקווי דמיון בין הרמב"ם לרבי, לרגל 40 שנה לתקנת לימוד הרמב"ם היומי.
  209. 209
    ד' באדר ב' תשפ"ד · 2024-03-14
    נדונה השאלה האם צדיק ורבי יכולים לטעות או לשכוח, והאם הרבי יודע מראש את העתיד בעת מתן עצה או ברכה. מוצג מכתב של הרבי לאדם שאירוסיו בוטלו, ובו הסבר כי בשל הבחירה חופשית אין ברכה ועצה ערובה, וכי אין דרכו לתת אלא עצה ולא ציווי. מובאים סיפורים על שליחות הרב ניסן פינסון ורעייתו למרוקו, ועל ראש ממשלת ישראל ששינה את מועד טיסתו בעקבות שאלת הרבי, ואותו מטוס נחטף. כן מובאת שיחה של הרבי עם הרב ניסן מינדל על אדם שנישא ונפרד לאחר שהרבי הסכים לפגישותיו, בהשוואה לבקשת רבן יוחנן בן זכאי מאספסיאנוס.
  210. 210
    י"א באדר ב' תשפ"ד · 2024-03-21
    בתענית אסתר, סמוך ליום פטירתו של הרב משה פיינשטיין בי"ג באדר שני, מובא מכתבו מתשל"ח, שנכתב על רקע מצבו הבריאותי של הרבי. במכתב הוא קורא לרבנים לעורר את קהילותיהם בבתי הכנסת לסייע במבצעי המצוות, כגון מזוזה ונרות שבת, שבזכותם התקרבו אלפי יהודים לשמירת מצוות, וקובע כי כל פעולה בכיוון זה תחזק את בריאות הרבי. לפני כן מובאות דוגמאות לקשרי הרבי עם גדולי ישראל: משלחת בראשות הרב וויליגר מטעם האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, שביקש לברר את מנהג הרבי באמירת תהילים; ביקור ניחום אבלים אצל שז"ר ושיחה על הכינוי "מקום"; וברכת הרבי לילדים להרב יצחק הוטנר, שלאחריה נולדה בתו ברוריה. בסיום מובא סיפורו של אדם שהתייעץ עם הרב פיינשטיין בעניין ספקות באמונה ודיווח על כך לרבי.
  211. 211
    י"ח באדר ב' תשפ"ד · 2024-03-28
    נ.ב. ארוך באנגלית למכתב של הרבי להרב עמנואל יעקובוביץ, הרב הראשי של בריטניה, מתוך תיק התכתבות ביניהם בארכיון הרב ניסן מינדל. בנ.ב. נקבע כי על פי ההלכה אסור להחזיר שטחים מיהודה ושומרון ואת בארות הנפט בסיני, והסכמי קמפ דייוויד מתוארים כהבטחות שלום "על הנייר". כדוגמאות למדיניות "מחלקות רבות בממשלה" (תיקון בכתב יד הרבי במקום "הממשלה") מובאות הפסקת החיפוש אחר יוזף מנגלה והפסקת החפירה במנהרה שמתחת להר הבית, לעומת היחס להפגנות נגד החפירות בעיר דוד. כן חוזרת עמדת הרבי ממלחמת יום הכיפורים לכבוש את דמשק לנטרול האיום, ונדחית ההאשמה שחב"ד עמדה מאחורי הפגנה נגד הרב הראשי.
  212. 212
    כ"ה באדר ב' תשפ"ד · 2024-04-04
    מכתב שהרבי כתב ביוזמתו לשחקן שחמט יהודי, בעקבות דיווח בניו יורק טיימס מ-18 במרץ 1984 (תשמ"ד) על זכייתו במקום הראשון המשותף בטורניר בינלאומי, שבו עמד על זכותו שלא לשחק בשבת על אף ניסיונו של מתחרה יהודי מברית המועצות להכשילו. הרבי קושר את הקידוש השם לפורים ול"מרדכי לא יכרע ולא ישתחוה", מפרש "ליהודים היתה אורה" כ"אורה זו תורה" ומעודדו בקביעת עתים ללימוד תורה. בתוספת למכתב מבקש הרבי ממנו לנסות לקרב ליהדות את בובי פישר, שהתרחק בשל חסרון חינוך יהודי. מובא גם סיפור על הרבי בשנות ה-40, שבירך יהודי בחיוך והנהון בלבד ושוחח עם גוי, בנימוק שאינו קד ליהודי.
  213. 213
    ג' בניסן תשפ"ד · 2024-04-11
    מכתבי הרבי מארכיון הרב ניסן מינדל לשואלים שאלות באמונה. במכתב לאדם שלא מצא מענה לשאלותיו בהרצאות ששמע נכתב שגם זקני הלומדים אינם יודעים לענות על הכול, ושאין בכך כדי להחליש את קיום המצוות. עוד נכתב בו שרוב השואלים מבקשים הצדקה לעצמם, שאין להיחשף לסביבה לא דתית כדי להוכיח איתנות, ושמי שאינו רב צריך להימנע מוויכוחים אלא בעת הצורך. מובאות גם ההבחנה בין דורו של הרמב"ם לדורו של אדמו"ר הזקן, ומענה הרבי למי שביקש רישיון נהיגה לצורך חלוקת מצות והנחת תפילין. במענה למכתב מ-18 ביולי על תחזית שבשנת 1999 יאוחד העולם תחת דת אחת, הפנה הרבי לתורה, לרמב"ם ולעיקר "אחכה לו בכל יום". לשואל אם המשיח יכול להיות אישה הורה הרבי ללמוד תורה במקום לעסוק בכך.
  214. 214
    א' באייר תשפ"ד · 2024-05-09
    מנהג חב"ד ללמוד פרקי אבות בשבתות הקיץ שבין פסח לראש השנה, לחיזוק בעניינים שבין אדם לחברו, ודמיונו לנושאי פרשת קדושים, ובהם אהבת ישראל. מוזכרים מכתב של הרבי על הזהירות בצניעות גם ביחסים האישיים, כגון הימנעות מלחיצת יד, ומכתב מהשנים הראשונות לבואו לארצות הברית למרצה, ובו הדרישה לנאום כדי לקרב את השומעים לשמירת ההלכה ולא לשם התפארות. מובא ביאור לשם "אבות", שלפיו זהו פרק להורים ולמחנכים, שעליהם לשמש דוגמה חיה בכל עת. בסיום מובא סיפור על הרב ניסן מינדל, מנהל ישיבה בברוקלין, שלא הפסיק לבחון תלמיד בלשכתו בשביל תורם שהגיע לבקרו, והתורם התרשם מכך והגדיל את תרומתו פי שניים או שלושה.
  215. 215
    ח' באייר תשפ"ד · 2024-05-16
    מענה לשאלות הצופים על יחס הרבי ליום העצמאות בה' באייר: ההבחנה בין קדושת ארץ ישראל לבין מדינה חילונית ככל המדינות, הימנעות הרבי מהמונח "מדינת ישראל", והסיוע ליהודים היושבים בארץ והתפילה לשלום החטופים, הנובעים מקדושת הארץ ומהיותם אחים. בשנות ה-50 שלח הרבי את הרב ניסן מינדל לפגישה עם ראש הממשלה דוד בן גוריון. בן גוריון התרשם מן העברית שלו, השאובה מן התנ"ך, הראה לו את ספרייתו שאין בה סידור ואמר שאם כזה הוא המזכיר, ניתן לשער מיהו הרבי. לשאלת בן גוריון מדוע אין אומרים הלל ביום העצמאות ניתנה התשובה "כשאתה תאמר הלל, אומר גם אני הלל", ועוד מובא סיפור מתש"ח, שלפיו ביום הכרזת המדינה "נולד משיח, אך הייתה זו הפלה".
  216. 216
    ט"ו באייר תשפ"ד · 2024-05-23
    לרגל חודש אייר, שראשי תיבותיו "אני ה' רופאך": ההבדל בין רפואה על ידי רופא, שאחריה נותר רושם המחלה, לבין רפואה מה' עצמו, המקדים רפואה למכה. נס יציאת מצרים בניסן, שנעשה בידי ה' עצמו ולא על ידי מלאך, נמשך אל אייר. מובא סיפור על אדמו"ר הריי"צ, שחלה באונייה בשובו מארץ ישראל בתרפ"ט עם היוודע טבח חברון, ועל רופא ירא שמים מירושלים שהתנצל, שכן מחלתו באה בשל נוכחותו באונייה. מובא גם סיפור על יהודי מפלטבוש שקיבל מהרבי בחלוקת דולרים דולר לרפואה אף שלא היה חולה, וימים אחדים לאחר מכן לקה בדימום פנימי והחלים. בסיום מתוארת כניסתו של הרב ניסן מינדל לרבי, בתיווך הרב יהודה ליב גראנער, ארבעה חודשים לאחר התקף הלב.
  217. 217
    כ"ב באייר תשפ"ד · 2024-05-30
    סיפורים על ר' זלמן ווילענקין, מלמדו של הרבי בילדותו. הוא הוזמן במברקים על ידי ר' לוי יצחק שניאורסאהן, שקיבל את משרת הרבנות ביקטרינוסלב, ללמד את בניו: הרבי, בערל ולייבל. מתואר יחס הכבוד של הרבי אליו בארצות הברית. בביקורו הראשון בחדר הרבי עמדו השניים כשעה וחצי, ובאמצע התוועדות קם הרבי לכבודו. לאחר שלקה בשבץ, שלף הרבי במוצאי שבת פיסת מצה ממגירתו ושלחה אליו בידי נכדו, הרב שפירא, כ"מיכלא דאסוותא", והתעניין במצבו עד פטירתו ביום שישי. כן מתוארת התעניינותו של הרבי במקום קבורתה של אשתו השנייה, זלדה.
  218. 218
    כ"ט באייר תשפ"ד · 2024-06-06
    סיפורים על החסיד ר' אברהם סנדר נמצוב. בעת שהותו בצרפת, כשמפאת מצב בריאותו לא קיבל איש, ביקש אדמו"ר הריי"צ שייכנס אליו, ואמר לו שחיפש את האמת, מצא אותה וחי עמה. באנגליה הציע לאדם שביקש פרנסה לפתוח מכולת סמוך לחנות של אשתו. הוא גם היה הראשון שקרא "יחי" בהתוועדות. עיקר הפרק עוסק בתקופה שלאחר שעבר בסוף שנות ה-40 ללונג ביץ' שבלונג איילנד: בכל שבוע בקיץ טרח לארגן מניין לקבלת שבת בזמנה, כדי שהשבת לא תחול על כל העיר מוקדם ויהודים שאינם שומרי שבת לא יחללוה. כשהרבי שמע על כך, הוא הביע נחת רבה. בסיום מובא ביאור הרבי לכינוי "המקום" בנוסח ניחום אבלים, לקראת יום היארצייט שלו.
  219. 219
    י"ד בסיוון תשפ"ד · 2024-06-20
    רקע למכתב מארכיון הרב ניסן מינדל שיוצג בפרק הבא: נסיעות הקיץ של בחורים מטעם מרכז לענייני חינוך בשנות ה-50 וה-60. בנסיעות אלה יצאו זוגות בחורים לערים בארצות הברית, כגון קליבלנד וקולומבוס, באישור הרב חדקוב ועל פי הדרכתו, ומכרו תפילין, את Talks and Tales ואת ספרי הרב מינדל. מובאים דברי הרבי על השפעת מראהו של בחור בעל זקן על יהודים ועל ילדיהם, שהוא מזכיר להם את הוריהם. כמו כן מובא סיפור ששמע הרבי מאחד התמימים על רב קונסרבטיבי, מורה או מנהל בית ספר, שתיאר לתלמידיו את מנהגי חסידי חב"ד והביא לבית הספר בחור בעל זקן כדי להוכיח שחסידים כאלה חיים באמריקה.
  220. 220
    כ"א בסיוון תשפ"ד · 2024-06-27
    המשך הפרק הקודם, על ראשית בית חב"ד בהונולולו שבהוואי. בשנת 1982 הורה הרב חדקוב לזוג צעיר, שהתלבט בין הונולולו להצעות אחרות, לדאוג תחילה לבניית מקווה במקום. בשנת 1987 התקבלה ברכת הרבי למעבר, והכספים לשם כך גויסו בברזיל. מוצג מכתב מארכיון הרב ניסן מינדל של רופא יהודי מהוואי לרבי, ובו הודיה על שליחת שני בחורים להוואי ותיאור מצב הקהילה: בית כנסת רפורמי עם עוגב, תפילה קונסרבטיבית בחדר שכור בכנסייה יוניטריאנית ותפילה אורתודוקסית בבסיס ימי מרוחק. בתשובתו הורה לו הרבי לחזק את שמירת התורה והמצוות שלו עצמו, שכן כל ישראל הם גוף אחד.
  221. 221
    כ"ח בסיוון תשפ"ד · 2024-07-04
    לאחר הסבר למעמדו של ג' בתמוז כהכנה לגאולה בפתח שלושת השבועות, מובאים מכתבים מארכיון הרב ניסן מינדל שכתב הרבי בג' בתמוז לאורך השנים, ורובם עוסקים בשלום בית. ביניהם מכתב בכתב יד הרבי שלא נדפס, מג' בתמוז תנש"א, ככל הנראה האחרון שכתב לפני האירוע הבריאותי. הוא נשלח לאשה שסירבה לשמור טהרת המשפחה, ובו נאמר כי כשם שבעניין שן היא סומכת על רופא, עליה לסמוך על לומדי התורה בעניין המשפיע על שלום ביתה ובריאותה. עוד מוצגים מכתב על תפקיד האשה כ"עקרת הבית", ומכתב באנגלית למורה שסבר שהוראת ילדים קטנים אינה לפי כבודו, ובו קבע הרבי שאם כך אין לו להיות מלמד. לכך נלווה סיפור על מלמד שדילג על פירוש רש"י על עשו לאחר אובדן הברכות.
  222. 222
    י"ב בתמוז תשפ"ד · 2024-07-18
    לקראת י"ב בתמוז: פרק זכרונות בן שני עמודים בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ, שנכתב בשנת 1944 עבור הרב ניסן מינדל לאחר שדיווח כי משתתפי שיעור התנ"ך השבועי של אלכסנדר קאווען במנהטן זקוקים להשראה. הרב מינדל תרגם את הפרק לאנגלית והקריאו בשיעור. בפרק מתוארת חקירת אדמו"ר הריי"צ בצ'קה ברוסטוב בתמוז תרפ"א, בעודו באבל על אביו אדמו"ר הרש"ב. מובאים בו עמידתו על דיבור ביידיש בלבד, תשובתו לחוקר שהציג אקדח ("ליהודים אל אחד ושני עולמות") ומשלי הפלנטריום והעיכול, שלפיהם קיום המצוות קודם להבנה. כן מובא סיפור על אדם שמכתביו לא נענו, וקיבל תשובה למחרת לאחר שהרב מינדל הזכיר את הדבר.
  223. 223
    י"ט בתמוז תשפ"ד · 2024-07-25
    לרגל י"ט בתמוז, יום ברית המילה של אדמו"ר הריי"צ: מכתב בר מצווה חריג של הרבי, בעברית ובאנגלית, המבאר מדוע אומרים תחנון ביום הבר מצווה אף שהזוהר משווה אותו למתן תורה: כדי להבטיח לנער שאין דבר העומד בפני התשובה, ידיעה שתסייע לו גם בקירוב רחוקים. נדונים גם שינוי הנוסח הקבוע של מכתבי הבר מצווה, שבתחילה היה כנוסח אדמו"ר הריי"צ, ועדות הרב ניסן מינדל שאת רוב המכתבים הקבועים שלאחר השבץ חתם בשם הרבי המזכיר שהדפיסם, ולא מכוח הוראה שרק הוא יחתום. בסיום מובאים סיפור על בנו של אדמו"ר ששאל ביום הבר מצווה שלו שאלה בעניין התפילה, ודברי המגיד ממזריטש על אהבת הבעל שם טוב לילדים, כדוגמה לאהבת ישראל.
  224. 224
    כ"ו בתמוז תשפ"ד · 2024-08-01
    שיחה לרגל שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב על חורבן שני בתי המקדש ועל התשובה הנדרשת כיום, בעקבות דברי הרבי, על עבודה זרה – רדיפת ממון וכבוד, ובתוספת המגיש גם השימוש באינטרנט ובטלפונים חכמים; על גילוי עריות – שמירת העיניים, טהרת המשפחה וטבילה במקווה; ועל שפיכות דמים – הלבנת פני הזולת. מובאים פתגם המיוחס לאדמו"ר הצמח צדק ש"געלט" (כסף) הוא "זבל", המזיק כשהוא נצבר ומועיל כשהוא מפוזר לטובת אחרים, וסיפור על חסיד שטבל 310 פעמים בנהר קפוא ברוסיה. עוד נדונים הקושי לשוב משנאת חינם הנובעת מקנאה, רצון יעקב אבינו לגלות לבניו את הקץ, וחזון מקל השקד בספר ירמיהו ביחס ל-21 הימים, והטעם לכינוי התקופה "שלושה שבועות" ולא "21 יום".
  225. 225
    ד' במנחם אב תשפ"ד · 2024-08-08
    לקראת תשעה באב נדונה הגלות בימי בין המצרים כשלב הכרחי בדרך לגאולה ולא כעונש. הדיון נשען על המדרש על ברית בין הבתרים, שבה הוראו לאברהם אבינו שלושת בתי המקדש, ומלווה במשל הרב המתרחק לשעה מתלמידו ובמשל האם הרוחצת את בנה. מובא סיפור על הרב ניסן מינדל, שהוכה בצעירותו בישיבה ונזקק לאכול כל ארבע שעות, ועל הוראת אדמו"ר הריי"צ לשאול "רב חכם" בעניין הצום ביום הכיפורים; כן מוצג מכתב שלו אליו ובו הוראה שלא לצום אף שעה אחת בתענית ציבור. עוד נדונים פטור אסתר מצום ושני מקרים של פסיקת רבנים: היתר להשתתף בחתונת בתו של המגיש ביום פטירת אמו, והכשרת עוף ברוסיה.
  226. 226
    י"א במנחם אב תשפ"ד · 2024-08-15
    הפרק מוקדש לזכר הרב שמואל בוטמן לקראת השלושים לפטירתו, ונדון מנהגו לברר את אמיתות סיפורי הרבי לפני שחזר עליהם. מובא מכתב של הרבי לנכדו של צדיק הקבור בהר הזיתים בירושלים: לאחר ששני ערבים חמושים בסכינים עמדו מאחוריו ליד הקבר, אסרה עליו אמו לפקוד אותו ללא היתר מהרבי. הרבי הורה לו לשאול את הממונה על הקבר, שהתיר לו לבוא שלא לבדו ובשעות הבוקר בלבד, וכן הורה לבדוק את המזוזות והתפילין; התפילין נמצאו פסולות, ובעקבות זאת נעשה חסיד. כן מוצג מכתב של הרבי באנגלית, המזכיר את הבשורה שמסר הרב בוטמן על תוצאות בדיקה רפואית של בת הנמען ואת הצהרת אדמו"ר הריי"צ עם בואו לארצות הברית שאין לו "זכויות יוצרים" על פעולותיו להפצת היהדות.
  227. 227
    י"ח במנחם אב תשפ"ד · 2024-08-22
    המשך הפרק הקודם: מכתב מהרבי לאותו אדם, שנכתב סמוך לתשעה באב, על קידוש לבנה במוצאי שבת כסימן להתחדשות ישראל, על קבלת החלטות טובות בכינוסי תורה בשבת מברכים אלול ועל הפיכת ימי הצום לששון ושמחה. בהוספה למכתב מזכיר הרבי את יום היארצייט של אביו, ר' לוי יצחק, שנאסר והוגלה בשל הפצת היהדות מאחורי מסך הברזל. במלאת שמונים שנה להסתלקותו בכ"ף מנחם אב תש"ד מובאים שני סיפורים. בראשון, ר' לוי יצחק הראה לבחור שבא לביתו אדם הלומד לאור נורה עמומה ואמר "זה יועיל לך", ולימים, כשהבחור הזכיר זאת לפני הרבי, שאלו הרבי בחיוך "האם אני מועיל לך?". בשני, ר' לוי יצחק ציין באמצע מאמר שהנער העומד ליד הדלת, הרבי בגיל תשע עד אחת עשרה, מבין את דבריו.
  228. 228
    כ"ה במנחם אב תשפ"ד · 2024-08-29
    על רקע המלחמה שפרצה בשמחת תורה תשפ"ד: מאמר שכתב הרב ניסן מינדל בהוראת הרבי לעיתונות על הפיגוע בכפר חב"ד באפריל 1956 (תשט"ז), שבו נרצחו תלמידים ומדריכם בשעת תפילת ערבית בבית הספר החקלאי. במאמר מתוארות המחאות בארצות הברית, ובהן משלחת שהתקבלה במחלקת המדינה, וכן מברק הרבי לתושבי הכפר מיום המחרת, שקרא להגיב בהרחבת הכפר ומוסדותיו. בסיום המאמר מובאים דברי נער בן 13 מעולי מרוקו שנפצע בפיגוע. מוצגים גם תצלום משלחת התלמידים שנשלחה לארץ ישראל ובה הרב קרינסקי, משלחת שבדרכה נשאה דברים במדינות אירופה, ותצלום של הרב חדקוב והרב מינדל, שהרבי ביקש שיתלוו אל התלמידים ביציאתם לדרך.
  229. 229
    ב' באלול תשפ"ד · 2024-09-05
    בהמשך לפרק הקודם, שעסק בפיגוע בכפר חב"ד בתשט"ז ובהוראת הרבי להרחיב את הבנייה בעקבותיו, מוצג מכתב של האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר בעל ה"אמרי אמת", לאדמו"ר הריי"צ. במכתב מתוארים הפגיעה של המלחמה בשמירת היהדות בורשה ובערים נוספות בפולין, ייסוד אגודת ישראל, מטרותיה והצטרפותו אליה, ומשתמע ממנו רצון שגם אדמו"ר הריי"צ יצטרף, אך הוא לא נענה לכך. מוצג גם מכתב שנשלח לאדמו"ר הריי"צ מירושלים, המתאר את מקומה של העיר בתולדות עם ישראל ואת הצורך באחדות במשל אגודת הקנים. בתשובתו קרא אדמו"ר הריי"צ לחזק את הנחת התפילין, את בדיקת התפילין והמזוזות ואת שמירת השבת.
  230. 230
    ט' באלול תשפ"ד · 2024-09-12
    זכרונות מחתונת בתו של הרב שלום דובער שפירא, שהחופה בה נערכה ב770. לאחר החופה יצא הרבי, בנוכחות הרבנית חיה מושקא, נשא דברים, חילק דולרים לחתן ולכלה, להורים, לסבים ולכל הנוכחים, וקרא לציבור להשתתף בשמחה. בעקבות זאת הגיעו אלפים לחתונה שהוזמנו לה 450 מנות. מובאים גם דברי הרבי על הנישואין כבניין עדי עד, שחבל שהוא נמסר בידי צעירים. כן מובא סיפור על הרב חיים ליבערמאן, מזכירו של אדמו"ר הריי"צ, שאמו באה להציע שידוך בינו לבין בתו של אדמו"ר הריי"צ. אדמו"ר הריי"צ השיב שאין בידו כסף לנדוניה, וכי בתו הבכירה תקנא אם ישיא את אחותה לפניה.
  231. 231
    י"ח באלול תשפ"ד · 2024-09-21
    לרגל י"ח באלול, יום ההילולא של המהר"ל מפראג: עדות שמסר בשנת 1969 שמש בית הכנסת אלטנוישול בפראג להרב ניסן מינדל, שהרבי עבר עליה. העדות נוגעת לעליית הגג שבה טמון הגולם מכוסה בשמות, ולניסיון של שני גנרלים נאצים לחשוף אותו למחרת כיבוש פראג, שבמהלכו מת חייל שנעץ כידון בערימת השמות. השמש, ששרד מחנה ריכוז במלחמת העולם השנייה, גילה זאת עם שובו. מובא גם סיפור הרבי על ביקור אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ בבית הכנסת, ומכתב של הרבי שלפיו ראה אדמו"ר הריי"צ בעליית הגג את שרידי הגולם, והספקות על הספר נפלאות המהר"ל אינם נוגעים לעצם העניין. כמו כן נדונים מקור השם "אלטנוי" ומקורות תורניים על יצירת גולם.
  232. 232
    כ"ג באלול תשפ"ד · 2024-09-26
    לקראת ראש השנה מובא ביאור של הרב ניסן מינדל מדוע הלבישה רבקה את יעקב בבגדי עשו לקבלת ברכות יצחק: כדי שהברכה תחול על כל יהודי, גם על מי ש"לובש בגדי עשו". לכך נרמז בפתח המחזור של יום הכיפורים, היום שבו באים לבית הכנסת גם מי שאינם באים במשך השנה. מוצג מברק של הרבי האוסר לנסוע ביום טוב כדי לתקוע בשופר, לקרוא בתורה או לערוך תפילה בציבור. במכתב נוסף, בתשובה לשאלה על שיחה והתנהגות בלתי ראויה בבית הכנסת בשעת התפילה, מורה הרבי לפנות באופן אישי ובדרכי נועם ולא ברבים, בדומה לאהרן הכהן "אוהב שלום ורודף שלום", ומזכיר את אחדות ישראל במעמד הר סיני.
  233. 233
    כ"ד בתשרי תשפ"ה · 2024-10-26
    רשימה של הרב ניסן מינדל על הטעמים לאמירת "לחיים" דווקא על יין. בין הטעמים: ההבדלה בין עץ החיים לבין עץ הדעת שהביא מוות, שכרותו של נח, כוס היין הניתנת ליוצא להיהרג והיין הניתן לאבל. מובאת גם תשובת הרבי לשואל מדוע הוא אומר לחיים באמצע התוועדות: ההתוועדות היא זמן של ברכות, ויצחק אבינו שתה יין לפני שבירך את יעקב. כן מוצג מסמך של הרב חדקוב המפרט את תפקידי המזכירים ומציין את מסירותם של הרבנים סימפסון, גראנער, קליין וקרינסקי. עוד מובאים ברכת "אורח" (מלשון אור) שבירך הרב מינדל את הרבי כשנכנס אליו לאחר מחלתו, וביאור הרבי לקריאת פרשת העריות במנחה של יום הכיפורים.
  234. 234
    א' בחשוון תשפ"ה · 2024-11-02
    בפתיחה נדונה סגולת סיפורי הבעל שם טוב והצדיקים. מוצג מכתב של רב משיקגו שביקש מהרבי הכוונה לנושאי דרשותיו בשבת, ותשובת הרבי שיהיה "אספן" של סיפורים ודברי חסידות שהמאזינים יחזרו עליהם בסעודת שבת. מובא סיפור שהכתיב הרבי להרב ניסן מינדל בתשובה למשולח, על עגלון שצדיק הורה לו להיות מגיד "כדבורה ולא כעכביש", כלומר לאסוף ולא לחדש מדעתו. בהקשר זה מתוארים ספר התניא של אדמו"ר הזקן והיום יום, שערך הרבי מאמרות אדמו"ר הריי"צ, כפרי של איסוף, ומובאת הוראת אדמו"ר הריי"צ לנואמים להביא מקורות. בסיום מוצג מכתב הרבי לאספן בולים שביקש חתימה על מעטפת יום ראשון, ובו קריאה להיות אספן של מצוות ומעשים טובים.
  235. 235
    ח' בחשוון תשפ"ה · 2024-11-09
    לכבוד מוצאי שבת מובאים סיפורים, בחלקם מפי הרב ניסן מינדל, בשאלה אם צדיק יכול לטעות. הרבי חתם בעצמו על כל מכתב ולא השתמש בחותמת, שכן "בעולם של שקר, החתימה לא תהיה גם היא שקר". בחור שהרבי הורה לו להמשיך בשידוך נישא, ולאחר מכן כתב שבכוונתו להתגרש. רב שאחד מנכדיו התגרש שלושה חודשים לאחר חתונה שהרבי בירך שאל את הרבי בחלוקת הדולרים ב770 "האם מלך יכול לטעות". הוא נענה בהסבר מדוע לא ביקש רבן יוחנן בן זכאי להציל את בית המקדש, וכעבור כשנתיים נישאו בני הזוג מחדש. בסיום מובא סיפור על אביו של הרב שפירא, שנשלח לקליבלנד. כשנתן לו הרבי בקבוק יין, "שכח" כביכול את מקום מגוריו, כרמז להרחבת פעילותו בעיר.
  236. 236
    ט"ו בחשוון תשפ"ה · 2024-11-16
    רשימות מארכיון הרב ניסן מינדל על עמדת הרבי בענייני שלום בית: מכתב שעליו השיב הרבי בכתב ידו "Yes" לשואל אם לנסות לשמור על שלמות משפחתו, ורשימת הרב מינדל שלפיה יש לשמור על שלום הבית בכל מחיר, להימנע ככל האפשר מגירושין ואף מפרידה, ולהתייעץ עם חברים, רב או פסיכיאטר. מובאת גם עצת הרבי לקבוע את המזוזה באלכסון, כסמל לפשרה בין בני הזוג. בתשובה לזוג החלוק בשאלת מקום מגוריו מובא הסיפור מפרקי אבות על חכם שסירב לעזוב מקום תורה תמורת עושר, עם הדרכה להתחשב ברגשות האישה ולגור במקום המיטבי לחינוך הילדים. כן נדונים ברכת הרבי לשלוחים במקומות מרוחקים, שאינה פוטרת את ההורים ממאמץ, והקשר שבין היעדר שלום בית לעצבות.
  237. 237
    כ"ב בחשוון תשפ"ה · 2024-11-23
    נדונה השאלה האם רשאי שליח לעסוק בעבודה נוספת. מובאת תשובת רב שנשאל בעניין: השליח הוא שליח בכל שעות היממה, ומי שעוסק בעבודה נוספת אינו נקרא שליח במלוא מובן המילה. מוצגת גם פסקה ממכתב של הרבי: על השליח להיות נקי מכל חשד להנאה חומרית, ולכן אין לקשור את פעולות השליחות בעסקים, אף לשם מימון הפעילות הרוחנית. כמו כן מוצגת רשימה של הרב חדקוב שנמסרה להרב ניסן מינדל. היא מבחינה בין שלוחים שהרבי בחר בעצמו, כגון הרב יצחק דוד גרונר באוסטרליה, לבין שלוחים שיזמו את יציאתם וקיבלו את ברכת הרבי. לבסוף נדונה האחריות המוטלת על השולחים שלוחים לאחר ג' תמוז, כגון מל"ח, לפעול בטהרת כוונה.
  238. 238
    כ"ט בחשוון תשפ"ה · 2024-11-30
    דברים שאמר להרב ניסן מינדל רב שעמד בראש אחד הארגונים, על שנותיו הראשונות של הארגון, ובהם ההבחנה בין העיקר לטפל, כמשמעות השם יעקב ("עקב"): הבית והעסק טפלים, והעיקר הוא המבצעים, כגון הנחת תפילין והדלקת נרות שבת. מובאות שאלות של חסיד סאטמר לרבי. הראשונה הייתה מדוע אין חב"ד מתמקדת בכשרות, והתשובה הייתה שכל אחד נברא לתכלית מיוחדת. השנייה הייתה מה תכלית חייה של אמו השרויה במצב צמח, והתשובה הייתה שהמבקרים ילמדו מצאצאיה על כיבוד אב ואם. כן מובאת תשובה לרב ששאל מדוע מודגשים המבצעים יותר מלימוד תורה: הלימוד מגיע לדרגתו העליונה כשמקיימים כראוי כיבוד הורים, תפילה ושלום בית. בסיום מובא מכתב קצר שבתשובה עליו הדגיש הרבי את המצוות שבין אדם לחברו.
  239. 239
    ו' בכסלו תשפ"ה · 2024-12-07
    מכתב בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ ביידיש, שמסר להרב ניסן מינדל כדי שיכלול אותו ב־Talks and Tales. במכתב סיפור על הבעל שם טוב, שאדמו"ר הריי"צ המליץ לקרוא לילדים לפני השינה. בסיפור נפטר בגיל שנתיים בן שנולד בברכת הבעש"ט. הבעש"ט גילה להוריו כי נשמתו ירדה בעבר לעולם כבן מלך כדי לבטל גזירת גירוש על היהודים. אותו בן מלך למד אצל האפיפיור, שהיה יהודי בסתר, התגייר וחי כיהודי. משום שגדל שנתיים בידי נכרים, נדרשה נשמתו לשוב לעולם לשנתיים ולגדול בבית יהודי כשר. מובאת גם אמירת הרבי כי בקריאת "The Wonder of Nature" שב־Talks and Tales הוא חש צמרמורת. כן מוצגת כריכה שהוכנה לסיפור, השלישי מבין הסיפורים שמסר אדמו"ר הריי"צ לרב מינדל ושטרם נדפס, לקראת הדפסתו.
  240. 240
    י"ג בכסלו תשפ"ה · 2024-12-14
    רשימות הרב ניסן מינדל על מענה הרבי לאדם שכתב על ספקות, קושי בקבלת החלטות ותחושת בדידות. התחושה נובעת מאמונה שטחית שאינה חודרת לחיי היומיום, והעצה היא הפנמת ההשגחה הפרטית באמצעות קיום מצוות מתוך כוונה: הדלקת נרות שבת, הנחת תפילין, ציצית ותפילה. לכך מצורף משל של אדמו"ר הריי"צ על השמש המאדימה בבוקר. באותו מכתב נשאל הרבי על חיים בכוכבים אחרים, והשיב שאין בכך נפקא מינה לעבודת ה', אך הזכיר דעה על כוכב מיושב. על ההבדלים בין דרכי החסידויות השיב בהשוואה למחלוקות האמוראים ובהפניה להקדמת ספר התניא. בסיום מובא סיפור על חסידים שהסירו את השטריימל מתוך כבוד לרבי בבואם להתוועדות שלו, והרבי אמר להם לחבוש אותו.
  241. 241
    כ' בכסלו תשפ"ה · 2024-12-21
    מכתב שנשלח לרבי, ובו סיפור על בקבוק יין שקיבל הכותב מהרבי לרפואה וחילק לאחרים, ובהם בעל מכבסה שהתנה עמו לסגור את עסקו בשבת, ובעקבות זאת החלים וזכה לפרנסה. מוצגת תשובת הרבי לשאלה על כשרות ליקר בנדיקטין המיוצר בידי נזירים, שהיה בשימוש אצל אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ: הליקר כשר, אך מטעם שלא פירש לא חידש הרבי את המנהג. מובאים סיפורים על ההקפדה על שרויה בפסח, ובהם אורח שטבל מצה בבורשט בסדר של אדמו"ר הריי"צ ("מוטב להאדים את המצה מאשר את הפנים"). כן מוצג מכתב הרבי המסתייג מהביטוי "חצר ליובאוויטש", שטבעו המשכילים, שכן חב"ד היא בית ולא חצר, ותיקונו לשימוש בשם Eve, ומוצעת הסתייגות דומה מהמילים funeral ו"גוי".
  242. 242
    כ"ו בכסלו תשפ"ה · 2024-12-27
    בפרק שהוקלט במוצאי שבת חנוכה נדונה הצבת נרות חנוכה משמאל הפתח והמזוזה מימין, כמסמלת את החובה להאיר את הבית מבפנים ואת העולם שבחוץ. מובא סיפור על תלמידי אחד הצדיקים שראו בליל 25 בדצמבר גויים ברוסיה ובפולין נושאים צלב חצוב בקרח, ורבם למד מכך שהקרירות במצוות היא הגרועה מכול, כהבחנה במשנה בין נחש לעקרב בשעת התפילה. עיקר הפרק הוא מכתב בעברית של הרב ניסן מינדל לרמ"ש משנת 1949 על תורת "יצר המוות" ו"יצר החיים" של זיגמונד פרויד, בהשוואה לשיטת התניא בעניין הנפש הבהמית שמקליפת נוגה ונפשות אומות העולם, ובו בקשה למקורות בתורת חב"ד בענייני פסיכולוגיה. תשובת הרבי למכתב אבדה ולא אותרה.
  243. 243
    ד' בטבת תשפ"ה · 2025-01-04
    לרגל ה' בטבת נדונים יחסו המאופק של הרבי לניצחון במשפט הספרים, שנגע לבני משפחה, וביקוריו התכופים באוהל בתקופה שלאחר מכן. מוצג מכתב משנת 1948 ששלח חזן מאיטליה להרב יהודה ליב גראנער, כדי שיוצג לרבי ויפורסם בירחון שיחות לנוער. במכתב סיפורים שנמסרו מפי אחיו, ששמר על אוהל אדמו"ר הזקן בהאדיטש עד סוף מלחמת העולם השנייה וקיים בסתר מקווה ומניין תחת השלטון הקומוניסטי: מקור המנהג לדפוק שלוש פעמים על דלת האוהל, כלב שנבח במשך שבועות ליד האוהל, ומניין בכ"ד בטבת שבו נמנה אדמו"ר הזקן כעשירי. בסיום מובא סיפור על שוחט חסיד ברוסיה שבברכתו נרפא אדם מאבנים.
  244. 244
    י"א בטבת תשפ"ה · 2025-01-11
    לרגל פרשת ויחי מבואר מאמר חז"ל "יעקב אבינו לא מת", ונלמד ממנו כי פטירת אדם היא מעבר ולא טרגדיה. מוצג מכתב בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ על חקירתו בידי החוקרים הסובייטים בעת מאסרו. במכתב נאמר כי מי שיש לו עולם אחד ושני אלוהים ירא מן ה"צעצוע" (האקדח), ומי שיש לו שני עולמות ואל אחד אינו ירא ממנו. מובאים ביאור הרבי לכינוי "המקום" שבנוסח הניחום, שנאמר בביקור ניחום אצל האדמו"ר מסאטמר בשנות ה-50, וטעם ריבוי הפרשיות העוסקות ביעקב לעומת אברהם. בסיום מובא סיפור על זוג חשוך ילדים שפנה לאדמו"רי סאטמר, באבוב וחב"ד. הרבי נתן לבעל זוג תפילין והורה לו להניחן מדי יום, וכעבור שנה נולדה להם בת.
  245. 245
    י"ח בטבת תשפ"ה · 2025-01-18
    תשובה לשאלת תלמידים לשעבר, כיום רבנים בלייקווד, בולטימור וקליבלנד, מדוע אין רואים את קשרי הרבי עם גדולי ישראל. מובאים ביקור הרב משה פיינשטיין אצל הרבי ומתנת זוג תפילין, ובקשת הרב יצחק הוטנר לברכה לילד. מובא סיפור על ראש ישיבת טלז בקליבלנד שהורה לאחד מרבני הישיבה, שדיבר שלא בכבוד הרבי, לנסוע ולבקש ממנו מחילה, ועל תגובת הרבי לשמע הדברים. נדונים גם הקשר עם הרב אליעזר סילבר סביב מצעד הרבנים, וההתייעצות של האדמו"ר מגור בעל "בית ישראל" עם הרבי ערב מלחמת ששת הימים. כן מוצג מכתב ברכה של אדמו"ר הריי"צ מכ"ט בטבת תש"ח להאדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג לרגל נישואיו השניים.
  246. 246
    כ"ה בטבת תשפ"ה · 2025-01-25
    המשך סיפור משלחת שביקרה אצל הרבי בשנת 1980 מטעם אדמו"ר שנהג ללמוד תורה ברבים, על פי עדות נכדו של ראש המשלחת. הרבי שאל תחילה לשלומו הגשמי של האדמו"ר, כהוראת אדמו"ר הריי"צ, ולשאלתם מתי הוא עצמו מרגיש טוב השיב: "כאשר הסביבה שלי טובה". בעניין הלימוד ברבים ביאר הרבי, על פי איסור חדש קודם הבאת קרבן העומר, שכנגד חידושי העולם יש להעמיד חידושים בקדושה ולברר את הניצוצות בעולם העשייה לקראת ביאת משיח. עוד שאל אם השיעור נערך לפני התפילה או אחריה, וכשלא נענה שלח לברר כעבור יומיים. מובאים גם תרומת הרבי לבית חולים, שנמסרה ללא תאריך, והקפדת חב"ד על כפתור הבגד ימין על שמאל.
  247. 247
    ג' בשבט תשפ"ה · 2025-02-01
    מכתב בכתב יד שכתב רב קשיש כבן שמונים לרבי ביום חמישי, פרשת משפטים, כ"ט בשבט תש"י, כשלושה שבועות לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בי' בשבט. במכתב הוא הפציר ברבי לקבל על עצמו את הנשיאות ואת תואר האדמו"ר, ונתן לו לשם כך "כוח ועוז" משלו. זאת בתגובה לסירובו של הרבי מחמת ענווה ובטענה שלא הוסמך לכך. במכתב מובאים רמזים מן הספירות: אדמו"ר הריי"צ כנשיא השישי כנגד ספירת היסוד, והרבי כממשיך ספירת המלכות. כן נרמזים הדברים בפסוקים "ויתמהמה" ו"ויחזיקו האנשים בידו". מוצגים גם מברק התנחומים של הכותב, שכבר רמז בו לנשיאות הרבי, ונספח לחתנו, שעבד עם הרש"ג. בנספח מוסבר העיכוב במשלוח המכתב: בעצת רב באנגליה המתין הכותב לשובו של הרב דובוב מארצות הברית.
  248. 248
    י' בשבט תשפ"ה · 2025-02-08
    מאמר הוקרה בן שבעה עמודים שכתב הרב ניסן מינדל לבקשת הרבי (אז הרמ"ש) שבוע לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בי' בשבט תש"י, ובו קורותיו בפולין, ברוסיה ובעשר שנותיו בארצות הברית. נדונים שני האתגרים שעמדו בפניו באמריקה: הבורות בתורה, והתפיסה של המהגרים כי "אמריקה אנדערש". תפיסה זו הגיעה גם למנהיגים רוחניים והובילה לוויתורים, ובהם בפיקוח על הכשרות, כגון משגיח בעל זקן שהכשיר דג נגוע בתולעים. מובא גם תיאור קבלת הנשיאות ב770 ביום ההילולא הראשון בתשי"א: בשעה 22:40, לאחר קריאה של אחד החסידים, החל הרבי לומר מאמר לראשונה מאז ההסתלקות. בסיום מובאים דברים על התקשרות ועל הקשר בין מחצית השקל לצורת האות א'.
  249. 249
    י"ז בשבט תשפ"ה · 2025-02-15
    זיכרונות בסמיכות לי' בשבט על הרבנית חיה מושקא: מגוריה עם הרבי לאחר הגעתם לארצות הברית בתש"א בחדר ב770, ששימש גם כמשרד ושבו עבד הרב ניסן מינדל עם הרבי על פרסומים במשך עשר שנים. נדונים גם קשריה ההדוקים עם מאניע, האחות הרחמנייה שלה מרוסיה, שהייתה מקורבת גם למשפחת מינדל, ובקשת הרבנית לשמוע מהרב מינדל דו"ח על רוסיה עם שובו משם. מוצג תצלום מעילו של אדמו"ר הריי"צ, שנתן למאניע כשבוע לפני הסתלקותו. מאניע העניקה אותו לרב שפירא, שביקש להחזירו לרבי באמצעות הרב מינדל ביחידות, והרבי הורה להשיבו לו. נדונים גם צניעותה, סירובה להצטלם ובדידותה בבית בשעה שהרבי שהה ב-770, וכן תפקיד האם בבית.
  250. 250
    כ"ד בשבט תשפ"ה · 2025-02-22
    שאלה שהעלו חסידים מחוגים אחרים: מדוע אנ"ש משוחחים ביניהם באנגלית ולא ביידיש, בעוד הרבי ונשיאי חב"ד דיברו ביידיש גם בפני הציבור הרחב. בהקשר זה מובאים שלושת הדברים שבזכותם נגאלו ישראל ביציאת מצרים – שלא שינו את שמם, לשונם ולבושם – וכן קריאתו של אדמו"ר הריי"צ ליהודי ארצות הברית לאחר בואו בשנת ת"ש. עוד מובאת שאלת הרבי ביחידות שבה נכנס הרב שפירא עם רעייתו וילדם הבכור – באיזו שפה ידברו עם הילד – וכן סיפורו של אדמו"ר הריי"צ על חקירתו בעת מאסרו בברית המועצות, שבה השיב לחוקריו ביידיש אף שנדרש לענות ברוסית ושלט בה היטב.
  251. 251
    א' באדר תשפ"ה · 2025-03-01
    לקראת חודש אדר, שבו הגיע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית מריגה דרך שוודיה עם אחד עשר מלווים, נדון שיעור שבועי שיזם לאנשי מקצוע במנהטן. את השיעור העביר עורך הדין אלחנן (אלכסנדר) קאווען, בהשתתפות הרב ניסן מינדל. מובאת הקדמה בעברית של אדמו"ר הריי"צ לספר "Bible Unauthorized" מאת אהרן לוויט, ששימש ספר לימוד בשיעור. בהקדמה נכתב כי הרבי עבר על הספר לבקשת אדמו"ר הריי"צ לאחר בואו בתש"א, וכי אדמו"ר הריי"צ לווה 2,000 דולר להדפסתו. כן מוצג מכתב חתום של אדמו"ר הריי"צ לרב מינדל, בתרגומו לאנגלית, שנועד להקראה בשיעור. במכתב מתוארים מעצרו בידי אנשי הצ'קה, שניים מהם מהיבסקציה, וחקירתו ברוסטוב בתמוז תרפ"א, ותשובותיו לחוקרים על אמונה ועל קיום המצוות.
  252. 252
    ח' באדר תשפ"ה · 2025-03-08
    סיפור המלוה מלכה שערכו נדיבים לאדמו"ר הריי"צ במנהטן שבועות ספורים לאחר הגעתו לארצות הברית בת"ש: הוא סירב לשירת שיר ציוני שנקבעה בתוכנית, ורוב המשתתפים עזבו. מאירוע זה החלו להיאסף הכספים לרכישת 770. מובא גם מקרה של שני תורמים שביקרו בבניין והתלוננו על לבושם ואופן אכילתם של הבחורים, והרבי, שכונה אז הרמ"ש, השיב להם במשל על בית חרושת לבדולח. לבסוף מוצגים דברים בכתב יד הרבי לשיעור במנהטן על מעשה בראשית: מדוע רק על האור נאמר "כי טוב", וההבחנה בין פעולה להפסקתה כשלבים בהתקדמות.
  253. 253
    ט"ו באדר תשפ"ה · 2025-03-15
    תשובות הרבי לשאלות נשים בעניין טהרת המשפחה, מתוך ארכיון הרב ניסן מינדל. הנשים התלוננו על כעס בעליהן בימי הנידה, או שאלו על הצורך בטבילה ובהרחקות. בתשובה בכתב ידו השווה הרבי את הדבר לפנייה לרופא שיניים ולא לעורך דין, וקבע שטהרת המשפחה חיונית לשלום בית ולבריאות האשה, הבעל והילדים. במכתבים אחרים כתב שההרחקות מביאות לקירוב, עסק בהסתגלות בין בני זוג שבאו ממשפחות שונות, והמליץ לבני הזוג ללמוד קטע מהתניא כמה פעמים בשנה כדי להתגבר על כעס. בתשובות בעניין הריון קרא לביטחון בה', ובאחת מהן הוסיף בכתב ידו בקשה לבדוק אם הייתה רשלנות בטהרת המשפחה. בסיום מוזכר מכתב של אשה שבעלה ביקש ממנה לגלח את שערה.
  254. 254
    כ"ב באדר תשפ"ה · 2025-03-22
    פרק לעילוי נשמת אביו של הרב שלום דובער שפירא בשבוע היארצייט: מכתב בכתב יד של הרבי לכיתת ילדים במנהטן שלמדה את פרשת בראשית, ובו תשובה לשאלה מדוע נאמר "וירא אלוקים כי טוב" לאחר כל יום מימי מעשה בראשית. התשובה מבוססת על שלוש הקדמות. ההקדמה הראשונה היא חלוקת הבריאה לדומם, צומח, חי ומדבר, ויכולתו של האדם בזכות הבחירה החופשית לתקן את העולם ולהיות שותף בבריאה. השנייה היא משל המהנדס, שבמכונתו אין חלק מיותר או חסר, והשלישית היא הגדרת "טוב" כשלמות גמורה. מכאן שהעולם נברא שלם מתחילתו, ותפקיד האדם הוא לגלות בפועל את הטוב הגנוז בכוח בבריאה ובעצמו.
  255. 255
    ז' בניסן תשפ"ה · 2025-04-05
    לקראת פסח: דברי הרבי על התכונות הנדרשות ממי שעורך התוועדות: לדבר מעט, לחשוב יותר ולעשות עוד יותר, להיות דוגמה חיה בלימוד, בתפילה ובעבודה עצמית, להימנע מביוש הזולת ולהרבות שלום. מתוך כתבי הרב ניסן מינדל מובא סיפור על החסיד ר' יצחק הורביץ ("איצ'ה דער מתמיד"), ששימש כרב באחת הערים. ביום הראשון של פסח אמר תהילים ממושכות בדמעות והשהה את הקידוש, עד שהגיע שליח מחברו שהכין לו משקה משזיפים והודיע כי נפלה בו טעות והוא חמץ. כמו כן מובא מקרה של סבתה של אשת הרב שפירא, שהתגוררה עם משפחת מינדל בלונג ביץ' ונפטרה בגיל 115. כבת 103 חשה כי צנצנת דגים על השולחן אינה כשרה לפסח.
  256. 256
    כ"ח בניסן תשפ"ה · 2025-04-26
    לאחר פסח, עם תחילת לימוד פרקי אבות: בשנות ה-70 לימד המגיש בתלמוד תורה של אחר הצהריים ילדי בתי ספר ציבוריים, ואם רפורמית ביקשה להוציא משם את ילדיה. הרב חדקוב הורה לו לפתוח בפרקי אבות ובמידות שבין אדם לחברו, וביאר כי המסכת נקראת "אבות" משום שעל ההורים להיות דוגמה חיה לילדיהם. מובאים דברי הרבי שעל ההורים לדעת מי חברי ילדיהם, ומכתב שלו שלפיו בחירת ישיבה תלויה בחברים; שיחה בלקוטי שיחות על חשיבות דיבור יידיש בין חסידים; ודברי משפיע על אמירת מאמר חתן בעל פה וביידיש. בסיום סיפור על משפחה מקליבלנד שהחזיקה מזוודה מוכנה לכל ילד לקראת ביאת משיח, בהשראת החפץ חיים.
  257. 257
    ה' באייר תשפ"ה · 2025-05-03
    מכתב ששלח אחד החסידים להרב ניסן מינדל, ובו שאלה על המנהג לטבול את הפת במלח שלוש פעמים. השואל הביא מכתבי האריז"ל כי גימטריית "מלח" (78) שווה לשלוש פעמים שם הוי', וביקש לדעת היכן הדבר כתוב ומהי "המתקת שלוש הויות דגבורה בשלוש הויות דחסד". הרבי כתב את תשובתו על גבי המכתב, והרב מינדל הדפיסה ושלחה לשואל. בתשובה מצוין שבחלק מכתבי האריז"ל נזכרת טבילה שלוש פעמים ובחלקם טבילה סתם. עוד מבוארות בה שתי בחינות של שם הוי' בבריאה, ההשפעה וההגבלה, ושלושה אופנים של חסד ושל גבורה, שהמתקתם נעשית בטבילה. מובאים גם טעמי המלח על השולחן, הנמשל למזבח. כן מוצגות מחברות הקצרנות של הרב מינדל, ובהן טיוטות מכתבים באנגלית ואגרות קודש.
  258. 258
    י"ב באייר תשפ"ה · 2025-05-10
    התוכנית הראשונה בסדרת תוכניות לזכר הרב שניאור זלמן ווילענקין, סבו של הרב שפירא ומלמדו של הרבי בילדותו ביקטרינוסלב. מתוארות הפצרותיו של הרב לוי יצחק אליו לבוא וללמד את בנו, והשיעור הראשון שנפתח ב"שויתי ה' לנגדי תמיד". עוד מתוארים הרבי כילד שקדן ומופנם, אחיו לייבל ובערל שישבו בחדר, ולימוד חומש עם רש"י, משניות, תניא ותוספות במשך כתשעה זמנים עד הבר מצווה. כן מובאים פרטים על רבנותו של הרב לוי יצחק מ־1909 ועל הכנסת האורחים בביתו. בסיום מובאים דברי הרבי על המלמד בברית בנו של הרב שפירא: "הוא העמיד אותי על הרגליים".
  259. 259
    י"ט באייר תשפ"ה · 2025-05-17
    המשך הסיפורים על נעוריו של הרבי מפי מלמדו, הרב שניאור זלמן ווילענקין: העברת קברי הרבנים מבית העלמין היהודי ביקטרינוסלב, שעליו החליטה מועצת העיר להקים פארק, בפיקוחו של ר' לוי יצחק. פני רבה הקודם של העיר נמצאו כביום קבורתו, עשרים שנה לאחר פטירתו. מובאת תשובת ר' לוי יצחק שמוטב שלא לשמור מים שלנו למצה בכלי ברזל: בראשי התיבות של "ברזל" (בלהה, רחל, זלפה, לאה) קודמות השפחות לאמהות, דבר המרמז לגאווה, ההפך מן המצה המסמלת ענווה. כן מובאת עדות הרב חיים ליברמן, מזכיר אדמו"ר הריי"צ, על שיחת אם הרבי עמו בעניין הנדוניה. מתוארים גם המברק בן 101 המילים ששלח ר' לוי יצחק לחתונת הרבי, והחגיגה בבית ההורים שבה עלה המלמד על השולחן והכריז על זכותו.
  260. 260
    כ"ו באייר תשפ"ה · 2025-05-24
    המשך זיכרונות על מלמדו של הרבי, הרב שניאור זלמן ווילענקין. בפתיחה מובא ביאור הרבי לסגולת חודש אייר לרפואה: רופא מרפא ולעיתים נותר רושם של המחלה, ואילו ריפוי מאת ה' שלם ומונע את המחלה מלכתחילה, כהמשך לניסי ניסן. מובא גם סיפור על אדם שסידר את התור בחלוקת הדולרים וקיבל מהרבי דולר נוסף "לרפואה", ופירושו של הרב ניסן מינדל לכך; כעבור ימים אחדים אושפז האיש בשל דימום פנימי. בהמשך נדונים הגירת המלמד לאחר שבץ דרך רוסיה, גרמניה וצרפת לקליבלנד ומשם לניו יורק, והיחידות שלו בשנת 1953, שבה עמד הרבי לפניו שעה וחצי לפחות, וכן התוועדות שבה הפסיק הרבי את דבריו בכניסתו וביציאתו, כלימוד על התקשרות.
  261. 261
    ד' בסיוון תשפ"ה · 2025-05-31
    המשך הסיפורים על הרבי ומלמדו הרב שניאור זלמן ווילענקין. מובאים שני דברים שהרבי ציטט בשם מלמדו בהתוועדויות: דברים על ל"ו צדיקים נסתרים, שהוזכרו ככל הנראה בשנת 1981, ומעשה שהיה המלמד מביא מדי שנה בלימוד פרשת האזינו, על תלמיד שסר מדרך התורה ושמו נמצא רמוז בפרשה. בהמשך מתוארים ימיו האחרונים של הרב ווילענקין. לאחר שלקה בשבץ, מסר הרבי לנכדו בצאת השבת, לפני ההבדלה, מצה בשבילו, וביקש לממן אחות צמודה בבית החולים. הרב ווילענקין נפטר ביום שישי, והרבי צפה בהלוויה מחוץ לשער בית העלמין. עוד מובאות היחידות ביום פטירת אשתו זלדה, שבה שאל הרבי על מקום קבורתה והורה לקיים מניין ולהדליק נר נשמה, וכן מעשה בדוד שהגיע מברית המועצות וחשש להיכנס לרבי בלי זקן.
  262. 262
    י"א בסיוון תשפ"ה · 2025-06-07
    מענות הרבי מתוך מכתבים ומרשימות שרשם הרב ניסן מינדל מדי יום לאחר עבודתו עם הרבי. לשואל אם חובה לאהוב כל מה שברא ה', נענה שהכל טוב אך יש להשתמש בו בשכל ישר, כגון רעל בתרופה, שמש, מים ואש. בהקשר זה מובאים סיפורי נחום איש גם זו ורבי עקיבא. מובאות גם תמיהת הרבי על שואל בעניין שיריים, שאינו יודע שאין זה מנהג חב"ד; ביאור שחלומות משקפים לרוב את הרהורי היום, ורק אדם מזוכך זוכה לחלום שיש בו בחינת נבואה; ותשובה לעוסק בהצלת ילדים מנישואי תערובת שביקש לחזור לכולל, שאין הצדקה לעזוב את עבודתו, אך יוכל להקדיש כמה שעות ללימוד. בסיום מובא סיפור על הרבי, שעם בואו לארצות הברית ביקש לשבת וללמוד, נענה "שריפה" ועסק במל"ח ובהוצאה לאור.
  263. 263
    י"ח בסיוון תשפ"ה · 2025-06-14
    מחברת קצרנות של הרב ניסן מינדל שבראשה הכיתוב "רמ"ש" והשנה 1948, המעידה על רישום מכתבים מפי הרבי עוד לפני קבלת הנשיאות, ומכתב של הרבי ביידיש משנת תש"ט (אגרות קודש, כרך ג', עמ' 114) לר' אברהם קאליסקער, ובו דרישה להפסיק לדחות ולהצטרף לעבודתו. מובאים תולדות הנמען, יליד קאליסק (1890) שלמד בליובאוויטש ובאמריקה חדל לשמור מצוות. בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית ב־1929 שימש נהגו בהתנדבות, ואדמו"ר הריי"צ והרבי קירבוהו, עד שהרבי החזיר לו את מפתחות חנותו "לשישה ימים בשבוע" והוא החל בשמירת שבת. כמו כן מובחן הנמען מרבי אברהם מקאליסק, תלמיד המגיד ממזריטש.
  264. 264
    כ"ה בסיוון תשפ"ה · 2025-06-21
    לקראת יום הגעתה לארצות הברית: סקירת תולדות הרבנית חנה, אם הרבי ובתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי, רבה של ניקולייב. את שידוכה עם הרב לוי יצחק עשה אדמו"ר הרש"ב. לאחר פטירת בעלה עשתה את דרכה מאלמא אטא דרך מוסקבה וקרקוב לפריז, ושם פגשה את הרבי בתמוז תש"ז. מוצגים מסמכי אזרחותה האמריקנית מט"ז באדר תשי"ג, שבהם שימשו עדים הרב ניסן מינדל והרב י"י העכט, ומכתבים שכתבה ימים ספורים לפני פטירתה בו' בתשרי תשכ"ה. כן מוצגים מכתב שכתבה לגברת אשכנזי על חשיבות לימוד תורה לבנות, ונאום הרב מינדל בדינר חינוך לזכרה בשנת 1981, שהרבי הגיה. בנאום הושוותה ל"אשרי יולדתו" שנאמר על רבי יהושע בן חנניה.
  265. 265
    ב' בתמוז תשפ"ה · 2025-06-28
    פרק לרגל ג' בתמוז, יום ההילולא של הרבי, יום המיועד ללימוד משניות, להתוועדות, לתפילה באוהל ולקבלת החלטות טובות. נדון עניין חיי הצדיק, שאינם חיים גשמיים אלא אמונה, יראה ואהבה כמבואר בתניא, ולכן לאחר ההסתלקות ניתן לקבל ממנו יותר מאשר בחייו. בהקשר זה מובא הסבר לכינוי ה' "מקום" בניחום אבלים. מוזכרת הקדמת הרב ניסן מינדל ל-"Letter and Spirit", תרגום מכתבי הרבי לאנגלית, על "שלושה כתרים" של הרבי. מובא מכתב קצר לקראת ג' תמוז הקורא להתאסף בבתי כנסיות ובבתי מדרש ולבקש ברכה בבני, חיי ומזוני. בסיום מובאת הקבלה בין הבעל שם טוב, שעורר את האמונה לאחר הפוגרומים, לבין הרבי שניחם את העם לאחר השואה, ונדונה ציפיית הרבי למשיח.
  266. 266
    ט' בתמוז תשפ"ה · 2025-07-05
    לקראת י"ב בתמוז, יום פטירתו של הרב ניסן מינדל, שנולד בב' בניסן, יום הסתלקות אדמו"ר הרש"ב: דברי הרבי בהקדמה לתרגום התניא לאנגלית על עבודת התרגום של הרב מינדל, ורשימה שלו על אדם שלא נענה במכתביו, וכשהרב מינדל שאל על כך השיב לו הרבי שכמזכיר היה עליו להזכירו. נדונה הוראת הרבי "להיות כדבורה ולא כעכביש", כלומר לומר דברים מתוך מקורות ולא מהשקפה אישית, ומוצג מכתב הרבי לשואל מדוע אין די בשולחן ערוך ויש ללמוד חסידות: את שש המצוות התמידיות, ובהן אמונה בה', אהבת ה' ויראת ה', אפשר לקיים כראוי רק על ידי לימוד, ויהודי ברית המועצות ששמרו מצוות היו אלה שלמדו. כן נדונה תפיסת האלוקות של ילד לעומת מבוגר, ומובא סיפור על אורח מרוסיה שראה בבנייני מנהטן מעשי מלאכים.
  267. 267
    ט"ז בתמוז תשפ"ה · 2025-07-12
    לקראת י"ז בתמוז ותחילת שלושת השבועות: הסבר לכך שהימים נקראים "שלושת השבועות" ולא "עשרים ואחד יום". המספר 21, שנתפס כשלילי, קשור לשקד, שענפו פורח בעשרים ואחד יום. המספר שלוש קשור לעניינים חיוביים, כגון מתן תורה בחודש השלישי, ולעתיד לבוא, בביאת המשיח, יהפכו ימים אלו לימי שמחה. בהמשך נדון י"ב תמוז, ומובאת תשובת אדמו"ר הריי"צ לחוקר שאיים עליו באקדח במאסרו. ממכתבי הרבי מובאים מסרים על אי-התפעלות מהמלעיגים ומהאנטישמיות, שלילת "פתרון שתי המדינות", שמירת לשון ולבוש יהודיים, והשגחה על הילדים במחנות הקיץ ועל תפילתם במניין. כן מוצג מכתב של הרב חדקוב על חובת מנהלי בתי הספר להיות מעורבים אישית בקיץ של תלמידיהם.
  268. 268
    כ"ג בתמוז תשפ"ה · 2025-07-19
    בימי בין המצרים מובאת הוראת הרבי לאבל שלא להחמיר יתר על המידה באבלות, שכן כשמחמירים כאן מחמירים עם הנפטר בעולם העליון, ומוצג מכתב ניחומים של הרבי ובו משל על ספינה חדשה היוצאת למסע ארוך ומאות חוגגים לכבודה, לעומת ספינה ישנה השבה טעונה סחורה ומעטים בלבד מקבלים את פניה – כנגד לידה וסיום חיים שלמים. לאדם ששאל מה תכלית חייה של אמו המאושפזת במצב צמחי השיב הרבי כי הכיבוד שמפגינים ילדיה ונכדיה משמש דוגמה למבקרים בבית החולים. כן נדונה הגימטריה "געלט" = "בלאטע" (112): הכסף, כמו זבל, מועיל רק כשהוא מפוזר בצדקה. בסיום מובא סיפור על חותנו של הרב ניסן מינדל בלונג ביץ', שטרח לכנס מניין לקבלת שבת מאוחרת כדי לקצר בשעה את חילול השבת בעיר.
  269. 269
    א' במנחם אב תשפ"ה · 2025-07-26
    לקראת תשעה באב ובבין המצרים: מכתבי הרבי בעניין המונח "מדינה". הרבי נמנע לאורך כל שנות נשיאותו מלהזכיר את המילה "מדינה" כדי שלא לייחס לה משמעות, והדגיש את קדושת ארץ ישראל ואת החובה לשמור על היהודים היושבים בה. מוזכרים מכתבים בעברית שהכתיב הרבי להרב ניסן מינדל אל דוד בן גוריון, אל מנחם בגין ואל אנשי צבא, וכן מכתב לרב רפורמי, ומובא בכיו של אדמו"ר הריי"צ ביום הקמת המדינה. בהמשך נדונה חשיבות השכל הישר בפסיקה: הוראת הרבי לרב מינדל, שנזקק לאכול כל שלוש שעות, לשאול "רב חכם" בעניין הצום; שאלת השתתפותו של הרב שפירא בחתונת בתו ביום פטירת אמו, בעת השבעה; ופסיקתו של הרב דווארקין, שהכשיר עוף שאביו של הרב שפירא פסל.
  270. 270
    ט"ו במנחם אב תשפ"ה · 2025-08-09
    עמדת הרבי בשאלת קבלת תלמידים למוסדות חינוך תורניים לקראת שנת הלימודים, על פי מכתב שלו בעניין קבלה לישיבה. מסיפור הלל הזקן ושומר בית המדרש שבתלמוד לומד הרבי לקח כפול. על הממונים על הקבלה ("שומרי הפתח") למצות כל דרך כדי שכל ילד וילדה יקבלו חינוך תורני, גם כשיש חשש שההורים מתחמקים מתשלום, ושלא לבייש איש. המבקשים להתקבל מתבקשים לנהוג במסירות כהלל ולשלם ככל יכולתם, אך אין בכך תנאי לקבלה. מובאים גם דברי אדמו"ר הזקן למלמד בנו על חובת האב ללמד את בנו, ודוגמת אנשי מוסדות שעסקו בעצמם בגיוס כספים, ובהם הרש"ג שחיזר על הפתחים בקליבלנד.
  271. 271
    כ"ב במנחם אב תשפ"ה · 2025-08-16
    המשך לפרק הקודם בנושא שכר הלימוד: מובא סיפור מפי הרב ניסן מינדל על מכתב ששלח לרבי ילד בן 11. הילד נשלח לביתו מהישיבה משום שאביו לא יכול היה לשלם שכר לימוד, ובעקבות מכתבו הורה הרבי להרב חדקוב להתקשר למוסד, והילד הוחזר לישיבה בתוך שעה. נדונים תפקידי ההנהלה הגשמית של מוסד חינוך, שעניינה גיוס כספים בלבד, כשמשכורות המלמדים קודמות לכל הוצאה אחרת, ללא מעורבות בקבלת תלמידים, בשכר לימוד או בהעסקת מורים. כמו כן מוצעת הקמת ועדת שכר לימוד נפרדת המתייעצת עם ועד רבנים. בסיום מוקרא ביידיש מכתב של הרבי על אחריות ההנהלה הגשמית ועל הכספים המצויים בניו יורק, ומודגש הצורך לפצל כיתות צפופות ולהעסיק מלמדים נוספים.
  272. 272
    כ"ט במנחם אב תשפ"ה · 2025-08-23
    מסמכים מארכיון הרב ניסן מינדל על מבצע הגברת הפעילות בתורה ובמצוות, שהנהיג הרבי בתשמ"ח בעקבות התוועדויות ט"ו באב ושבת נחמו. בי"ח במנחם אב קרא הרבי להרב חדקוב ולרב מינדל, והורה שכל מוסד חב"די וכל קהילה של אנ"ש ימנו ועד בן שלושה חברים, שישלח אחת לשלושה חודשים דו"ח ישירות לביתו של הרב חדקוב ברחוב יוניון ולא ל770. מוצגים רשימת ההוראות, דו"ח של הרב מינדל לרבי על כנס טלפוני עולמי שארגן הרב יהודה קרינסקי ועל הפנייה להרב שלמה קונין בקליפורניה, ותזכירים לרב חדקוב על ארגון הדיווחים. בפתח נדונים השינויים בהנהגת הרבי לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא, וההקבלה לאדמו"ר הצמח צדק.
  273. 273
    ו' באלול תשפ"ה · 2025-08-30
    בהמשך לפרק הקודם על "מבצע חינוך", שהטיל הרבי בתשמ"ח על הרב חדקוב ועל הרב ניסן מינדל, מוצגים תזכיר של הרב חדקוב לרב מינדל על הדיווחים שהגיעו לוועד ועל פרסום של הרב אפרים וולף, ומכתב הרב חדקוב לרבי בתש"נ. במכתב הודאה בהפסקת הפעילות בקיץ תשמ"ט ובקשת הוראה אם ואיך לחדשה. בתשובתו בכתב ידו קבע הרבי כי "כל עניין של הפצת היהדות נחוץ" והורה להמשיך בהוספה, שכן אלול מתקרב ו"המלך בשדה", ובעקבות זאת יצא מכתב גלוי לציבור בחתימת שניהם. מוצגת גם חבילת הדו"חות שנשלחה לרבי והוחזרה לרב מינדל, ובה דיווחים מכפר חב"ד, דטרויט, ווסטר, מונטריאול, בוסטון ומיאמי על שיעורי טהרת המשפחה, קייטנה חינם לילדים לא דתיים ואמירת קריאת שמע שעל המיטה, ועליהם הערות הרבי.
  274. 274
    כ' באלול תשפ"ה · 2025-09-13
    לקראת ראש השנה וסוכות: על חשיבות השמחה והרחקת העצבות בחודש אלול, ועל ההתוועדות הראויה. מובא סיפור מתוך רשימות ההכתבה של הרב ניסן מינדל על משולח, עגלון במקצועו, שלא הצליח באיסוף כספים. הוא נצטווה להיות "מגיד" ולהידמות לדבורה ולא לעכביש, כלומר לאסוף דברי תורה וסיפורי צדיקים ולמסור אותם הלאה בלי להוסיף מדעתו. לצד זה מובאים דברי אדמו"ר הריי"צ שהמתוועד צריך להיות דוגמה חיה. בסיום מוצג מכתב של הרבי לאספן בולים שביקש ממנו חתימה. הרבי דחה את הבקשה, ובמכתב קרא לו להיות "אספן" של מצוות ומעשים טובים ולהשפיע על אחרים מתוך אהבת ישראל.
  275. 275
    כ"ז באלול תשפ"ה · 2025-09-20
    רשימה של הרב ניסן מינדל ועליה הגהות רבות של הרבי בכתב ידו, על משמעות המספר ארבעים ועל ארבעים הימים שמראש חודש אלול עד יום הכיפורים. נדונים בה שלוש התקופות של ארבעים יום שבהן שהה משה רבינו בהר סיני, עד הירידה עם הלוחות השניים ומחילת חטא העגל; קדושת המספר עשר (עשרה מאמרות, עשרת הדברות, מניין) והמספר ארבע (שם הוי"ה), שמכפלתם ארבעים; ושימושי המספר בתורה: המבול, ארבעים שנה במדבר, ארבעים מלקות וארבעים סאה של מקווה. עוד נדונים גיל ארבעים כגיל הבינה ושנות חיי אדם, מאה ועשרים, שהן שלוש פעמים ארבעים. בפתיחת הפרק מובא ביאור הפסוק בישעיהו "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו" בעניין ענווה וביטול הדעה העצמית, ובסיומו טעם טבילת התפוח בדבש בראש השנה.
  276. 276
    ה' בתשרי תשפ"ו · 2025-09-27
    מכתב פרטי של הרב ניסן מינדל לאדם מאנגליה שהעביר אליו ביקורת על ליובאוויטש, ובו מענה לטענות אחת לאחת. נדונים דרכי הכבוד ביחידות, כגון פנייה בגוף שלישי, עמידה והליכה לאחור, וסירובו של הרבי לקבל מתנות אישיות מלבד ספרים לספרייתו. עוד נדונים המופתים, ובהם תשובת הרבי לקבוצת סטודנטים שכל יהודי המקיים מצווה מסוגל לפעול מופתים, דחיית הטענה בדבר האלהתו, והקדילאק של הרבנית חיה מושקא, שהרב מינדל ליווה אותה ברכישתו. ברקע מובאות ההתנגדות לאדמו"ר הזקן, הצעיר בתלמידי המגיד ממזריטש, ותמיכת אדמו"ר הריי"צ בשיעורי של"ה בבתי הספר הציבוריים בניו יורק, שאחד מגדולי התורה התנגד להם.
  277. 277
    י"ב בתשרי תשפ"ו · 2025-10-04
    מאמר באנגלית של הרב ניסן מינדל, "What is the Significance of Dancing", שהרבי הוסיף בו הגהות רבות, ובהן קטע באנגלית על חשיבות הרגליים. המאמר פותח בכך שהפנים משקפות את הלב, וקובע כי הריקוד הוא הביטוי הנעלה ביותר לשמחה הפנימית. נדון ההבדל בין ריקוד במעגל, כבשמחת בית השואבה, לבין ריקוד במקום בשעת צפיפות, כבהתוועדויות הרבי. מבואר משל הראש והרגליים בגוף, בנשמה (השכל והאמונה הפשוטה), בכלל ישראל (החכמים ופשוטי העם) ובאלוקות (שלמעלה מהטבע ובתוך הטבע), המאוחדים במעגל שאין לו התחלה וסוף. כמו כן נדונים הריקוד בתפילה בימי הבעל שם טוב, דברי התניא על הקשר בין הגשמי לרוחני, ודברי אדמו"ר הזקן על העלאת הגשמיות באמצעות מצוות כציצית, תפילין ואתרוג.
  278. 278
    כ"ו בתשרי תשפ"ו · 2025-10-18
    שיחה לרגל פרשת בראשית: התורה אינה ספר היסטוריה אלא ספר הוראות לחיים, ופתיחתה בבריאת העולם מלמדת את יסוד האמונה שהקב"ה ברא את העולם ומשגיח עליו. נדונים טעמי פתיחת התורה באות בי"ת ולא באל"ף: המדרש על טענת האל"ף והבטחת פתיחת עשרת הדיברות בה, קדימת האמונה ללימוד התורה ופתיחת מסכתות הגמרא בדף ב', וחשבון גימטריה של "אמת" (9) ו"שקר" (6). כן מובאים דברי רש"י על זכות ישראל בארץ ישראל ודברי הרבי על הצורך להשמיעם בימינו, ונדון הפירוט הרב בתורה על יעקב אבינו לעומת אברהם אבינו ויצחק אבינו. בסיום נדון המעבר מתשרי למרחשוון והבאת השפעת חודש החגים לחיי היום יום.
  279. 279
    ג' בחשוון תשפ"ו · 2025-10-25
    תשובה של הרב ניסן מינדל, עם הערות הרבי, לשאלה מדוע אומרים "לחיים" דווקא על יין ומשקה: היין גרם לקללה בימי נח, ניתן בסעודה הראשונה של האבל ולנידון למיתה כמתואר בגמרא, ויש בו כוח לטוב ולרע. מובאים סיפורים על הפסקת השימוש בליקר בנדיקטין בהתוועדויות הרבי, ככל הנראה לאחר שנאמר בפניו כי על הבקבוק צלב קטן, ועל מרק שהרבי הרחיק בפסח בעקבות הערה אגבית של מלצר. כמו כן מוצגת תשובת הרבי לשאלת כשרות הבנדיקטין, שעלתה לאחר ששניאור זלמן שז"ר, שנבחר בתשכ"ג לנשיא מדינת ישראל, הביא בקבוק משקה מהרבי להתוועדות י"ט כסלו; בתשובה נכתב כי המנהג נהג אצל אדמו"ר הריי"צ ואצל אביו, וכי כשרות המשקה נבדקה מחדש ואושרה.
  280. 280
    י' בחשוון תשפ"ו · 2025-11-01
    מכתב באנגלית שהרבי הכתיב להרב ניסן מינדל והוסיף בו הערות, בנושא שלימות הארץ. המכתב נשלח לאיש תקשורת כשנה וחצי לאחר הסכם קמפ דייוויד, בהוראה לפרסמו בקרב יהודים ואומות העולם. במכתב, המובא במלואו, נקבע כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל מכוח הברית עם אברהם אבינו, המוכרת גם לנוצרים ולמוסלמים. נמנות בו הפרות ההסכם בידי מצרים, ובהן אי־פירוז שטחי סיני, בניית מנהרות ומסירת מידע על המשא ומתן לאש"ף. כן מצוינת בו נטיית ארצות הברית לטובת העמדה הערבית, ומנומק כי הסכם אינו מחייב כשהצד השני מפר אותו, וכי אין נציג ממשלה מוסמך לוותר על ביטחון העם. מובא גם סיפור על דוד בן גוריון, שהציג לפני הבריטים את התנ"ך כשטר הבעלות על הארץ.
  281. 281
    י"ז בחשוון תשפ"ו · 2025-11-08
    לרגל פרשת חיי שרה: מנהג חב"ד שלא להספיד, והטעם להספד שנערך לשרה אמנו, ששנותיה "כולן שוות לטובה". מוצגים מכתבי הרבי בענייני צניעות ושידוכים: השמלה צריכה לכסות את הברכיים גם בישיבה כמינימום כללי, ורבני המקום רשאים לקבוע חומרה, שייתכן שהיא מחויבת על פי ההלכה. נערה דתייה אינה צריכה להינשא לבחור ה"מתקרב" ליהדות, והרבי מסרב לברך שידוך עם בחור המחלל שבת אף שלא ברצונו, אך מתנגד לדחיית בת בשידוכים בשל עברה הלא-דתי של אמה. בסיום, על רקע כניסת רבקה אמנו לאוהל, נדונות שלוש מצוות האשה, הדלקת הנרות, הפרשת חלה וטהרת המשפחה, וההקפדה עליהן כביטוי ל"אשה יראת ה'" שבפסוק "שקר החן והבל היופי".
  282. 282
    כ"ד בחשוון תשפ"ו · 2025-11-15
    לקראת כינוס השלוחים: מכתב של הרבי על מטרת הכינוס, עצות וברכות הדדיות לחיזוק השלוחים ולהתגברות על קשיים, ועל ירידת הנשמה לגוף כדי לעשות דירה בתחתונים. כמו כן מכתב תשובה של הרבי לשאלה מה מבדיל בין שליח לבין מי שעושה פעולות דומות לצד עבודה לפרנסתו, ובו נקבע כי שליח הוא שליח עשרים וארבע שעות ביממה, בדומה לדרשה על כיבוד אב ואם. מובאים דברי הרב חדקוב על ההבחנה בין הטפל, כגון רכב ובית, לבין העיקר: הנחת תפילין, בר מצוות והדלקת נרות. כן מובאת הנחיה שכתב בשם הרבי ושנמצאה בארכיון הרב ניסן מינדל, לפיה השלוחים יעלו את נאומיהם על הכתב ויוציאו מהם ספר שנתי, יוזמה שהחל בה שליח משיקגו.
  283. 283
    ב' בכסלו תשפ"ו · 2025-11-22
    מאמר של אדם שסייר במשך שנה בישיבות ובחצרות חסידים ברחבי העולם וסיים את מסעו ב770. בהפניית הרב יהודה ליב גראנער ראיין את הרב ניסן מינדל בלונג ביץ'. במאמר מתוארות ענוותנותו של הרבי, ישיבתו בהתוועדות במשך שבע שעות בלי להישען לאחור, ואמירת לחיים לכל משתתף בנפרד. כמו כן מובאים דברי הרבי בעקבות תלונות של אמהות ונשים על שתיית משקה של בניהן ובעליהן: הגבלה לשלוש כוסות קטנות שיחד פחותות מרביעית, מלבד יין הקידוש, ובפרט עד גיל ארבעים ולמי שאינם נשואים; דברי אדמו"ר הריי"צ שהמשקה "מאוס" ומחזק את הנפש הבהמית; סיפור על חסיד שרקד עם משקה בבשורת גאולת אדמו"ר הזקן בי"ט בכסלו ולא שתה; והחרגת פורים מן ההגבלות.
  284. 284
    ט' בכסלו תשפ"ו · 2025-11-29
    לרגל ט' בכסלו, יום ההילולא של אדמו"ר האמצעי, ולקראת י"ט כסלו: סיפור על תלמיד מלונדון, בוגר ישיבת מיר, שלמד בישיבה הליטאית "Yeshiva of Brooklyn", שאליה שלח הרבי את הרב שפירא ללמד במקום לצאת לשליחות. התלמיד, שהתייסר בספקות באמונה, כתב לרבי מכתב בן ארבעה עמודים וחצי, שהועבר באמצעות הרב יהודה ליב גראנער, וקיבל תשובה בת שש-שבע מילים: "אזכיר על הציון" ושאלה אם הוא שותה. בעקבותיה מצא מדרש נדיר העוסק בספקות באמונה, והחל ללמוד חסידות עם הרב שפירא במשך שנים. בהתוועדות י"ט כסלו ב770 סימן לו הרבי לומר לחיים. כן מובא ביאור של הרב חדקוב, שלפיו ההשגחה בוחרת מבין רצונותיו של האדם עצמו.
  285. 285
    ט"ז בכסלו תשפ"ו · 2025-12-06
    לקראת י"ט בכסלו נדון ייחודו כיום טוב לכלל ישראל, כראשית הפצת תורת החסידות, ונסקרות שש המצוות התמידיות: ידיעת ה', שלילת אלוה אחר, אהבת ה', יראת ה', ייחוד ה' ו"לא תתורו". קיומן העמוק תלוי בלימוד החסידות. מובא מכתב של הרבי לשואל מדוע יש ללמוד חסידות בנפרד ממוסר ולא לחקור בעצמו, שכן אדמו"ר הזקן כבר עשה זאת בתניא. כן מובא מספרו של הרב ניסן מינדל "Philosophy of Chabad" סיפור על צדיק שלמד בוילנא ובמזריטש: בווילנא שלט הוא בגמרא, ובמזריטש שלטה הגמרא בו. בסיום נדון סוף החלק הראשון של התניא בעניין הזהירות מדיבור בשעת התפילה, ומכתב של הרבי על הדרך הנעימה להעיר על כך.
  286. 286
    כ"ג בכסלו תשפ"ו · 2025-12-13
    לקראת חנוכה: ביאור הדלקת הנרות בפתח הבית משמאל, כך שהבית מוקף במזוזה ובנרות, כהוראה להאיר את העולם שבחוץ ובה בעת לשמור על הבית מפני השפעת החוץ ואופנותיו. לצד זה נדונות שיטת בית הלל ב"מוסיף והולך" כהוראה להוסיף במצוות בכל יום, והנחת המזוזה באלכסון כסמל לשלום בית. עיקר הפרק במכתב של הרבי לרב רפורמי (או קונסרבטיבי), שבו תולה הרבי את שורש התנועה במתייוונים שלמדו תורה כתרבות, ובמשכילים שהטיפו להיות יהודי בבית וכגוי בחוץ. במכתב מציין הרבי שאין משפחות רפורמיות לאורך שלושה דורות, ונמנע מלכנות את הנמען "רב". מודגשת ההבחנה בין התנועה לבין היהודים המשתייכים אליה, ומובאת הדוגמה של בני ישראל במצרים, שלא שינו את שמם, לשונם ומלבושם.
  287. 287
    ל' בכסלו תשפ"ו · 2025-12-20
    לקראת ה' בטבת: מסמכים מארכיון הרב ניסן מינדל על שליחותו עם שני שלוחים נוספים לברית המועצות בטבת תשמ"ח, בהוראת הרבי, לאיתור ספריית ליובאוויטש. הספרייה הועברה מליובאוויטש למוסקבה ב-1915 בעקבות מלחמת העולם הראשונה ונפלה לידי השלטון הקומוניסטי. במכתב ביידיש לידיד מתוארים הנסיעה הרשמית כאורחי משרד התרבות בתיווך ד"ר האמר, הבטחת שר התרבות זכרוב להחזיר את האוסף לאגודת חסידי חב"ד אם יימצא, גילוי האוסף בן כ-12,000 הכרכים כשהוא שלם בספריית לנין תחת שם אחר, והקריאה בתורה בלנינגרד בי' בשבט. מוצג גם תזכיר על ספרייתו וכתביו של אבי הרבי בדנייפרופטרובסק, שנותרו בעיר לאחר גלותו בתרצ"ט.
  288. 288
    ז' בטבת תשפ"ו · 2025-12-27
    השליחות הראשונה מתוך חמש שליחויות של הרב ניסן מינדל מטעם הרבי לברית המועצות, בשנת 1958 לערך בתקופת השלטון הקומוניסטי, להבאת כתבי יד של אדמו"ר הריי"צ שנותרו שם. בכתבי יד אלה השתמש הרב מינדל לימים בתרגום התניא. נדונות הוראות הרבי להסוואה, ובהן חבישת כומתה ללא כיפה תחתיה. מתואר כיצד נודע דבר בואו לאנ"ש המקומיים דרך עובדת במשרד התיירות. הם חטפו אותו כשעיניו מכוסות והביאוהו למרתף, ולאחר שזיהה אותם על פי שמות הוריהם ביקשו ממנו לשיר ניגון שלימד הרבי. כמו כן מובא סיפור על הרב מענדל פוטערפאס, שהשלטונות מסרו לו ידיעת שווא על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.
  289. 289
    י"ד בטבת תשפ"ו · 2026-01-03
    סיפור נסיעתו השנייה של הרב ניסן מינדל לברית המועצות, ככל הנראה בשנת 1961, בשליחות הרבי, לאיתור כתבי יד של אדמו"ר הריי"צ שנותרו מאחור ביציאתו מריגה בת"ש. בטיסה ההיא היו עם אדמו"ר הריי"צ אחד עשר נוסעים, ובהם הרש"ג, אמו, הרב חדקוב והרב מינדל. הרב מינדל נסע עם אשתו כתייר לבקר את אחיותיו בריגה ורכש שם מזוודה של כתבי יד. בבדיקה אקראית בתחנת רכבת בדרך לשדה התעופה הוסטה אצבעו של השומר מהמזוודה ברגע האחרון, והרבי כינה זאת "נס מחותני". מובאים גם פגישותיו עם שז"ר ועם דוד בן גוריון, שאמר כי מעולם לא נגע בסידור, ועדכון על הוצאת כרכי המכתבים באנגלית.
  290. 290
    כ"א בטבת תשפ"ו · 2026-01-10
    בירור האם יש מקור מהרבי למנהג הנפוץ להכניס פ"נ לכרכי אגרות קודש ולקבל מהם מענה. בארכיון הרב ניסן מינדל לא נמצא מקור לכך, ואילו הוראות הרבי הידועות הן לשאול בענייני עסקים, להתייעץ עם שני רופאים בענייני בריאות ולהניח פ"נ באוהל. נדונים מנהגים של צדיקים מחצרות אחרות, כגון חלוקת שיריים, אכילת דגים בידיים ולבישת טלית בליל שבת, שאינם ממנהגי חב"ד. כמו כן מובאת הערת הרבי בתורת מנחם (עמ' 489) על הזהירות שלא להשתמש בספרי קודש לעניינים גשמיים ולעריכת גורל. בסיום מובא מקרה שבו נפל הגורל פעמיים על אשתו של הרב שפירא לנסוע לעיר מסוימת בכינוס חורף של חב"ד מחוץ לניו יורק.
  291. 291
    כ"ח בטבת תשפ"ו · 2026-01-17
    מכתב ששלח הרב אברהם סנדר נמצוב, חותנו של הרב ניסן מינדל, יחד עם הרב יצחק דובוב מאנגליה לרבי כשלושה שבועות לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בי' בשבט תש"י. במכתב ביקשו מהרבי לקבל על עצמו את הנשיאות, חרף ענוותנותו וטענתו שלא קיבל הסמכה מאדמו"ר הריי"צ. המכתב מתאר את אדמו"ר הריי"צ, הנשיא השישי, כנגד מידת היסוד, ומביא רמזים מפרשת השבוע. בשל שמו של הרב דובוב וגילו השמונים של הרב נמצוב, נותנים החותמים לרבי "כוח הגבורה" להמשיך את מידת המלכות עד ביאת משיח. מובאים גם פרטים על כתב ידו של הרב נמצוב, שבזכותו הוצב בשירותו בצבא הרוסי במשרד ולא בחזית, ומכתב נלווה לרב מינדל המסביר את העיכוב במשלוח.
  292. 292
    ו' בשבט תשפ"ו · 2026-01-24
    לקראת י' בשבט: רשימות מארכיון הרב ניסן מינדל על הקמת האוהל של אדמו"ר הריי"צ. בהן רשימת הרבנים שחתמו על הקריאה לבנותו כמקום תפילה, וההודעה לעיתונות שבה הוכרז חתנו של אדמו"ר הריי"צ כממשיך שושלת חב"ד. עוד בהן הוועד שטיפל בכתב ההתקשרות לרבי, ובו הרב מאיר אשכנזי, רבה לשעבר של שנחאי. נדונים חודש שבט כחודש פטירתן של הרבנית רבקה, הרבנית שטערנא שרה והרבנית חיה מושקא, ההשוואה בין הרבי לבעל שם טוב לאחר השואה, ו"שלושת הכתרים" של הרבי. בסיום מובא סיפור על האדמו"ר מקופיטשניץ והתייחסות לאזהרות הרבי מפני שתיית משקה מופרזת.
  293. 293
    י"ג בשבט תשפ"ו · 2026-01-31
    מובא סיפור על מלוה מלכה לסיוע לאדמו"ר הריי"צ, שנערך בת"ש בבית הכנסת של הרב יאנג במנהטן, זמן קצר לאחר שהשתקע בארצות הברית. אדמו"ר הריי"צ אסר לשיר שיר ציוני בפתיחת האירוע, ורוב המשתתפים עזבו. מבין הנותרים, ובהם סטולמן והאחים קרמר, צמחו תומכיו הראשונים של 770. מוצג גם נוסח דברי הפתיחה שכתב הרב ניסן מינדל בשנת 1952 או 1953 לכבוד הרב מאיר גרינברג, בהגהות הרבי, שמחק את המילה "dead" בתיאור יהדות אמריקה כ"עמק העצמות היבשות". בנוסח מתוארים ביקור אדמו"ר הריי"צ באמריקה בתרפ"ט, התרשמותו מ"תמימות" הנוער היהודי שם ומאמציו להחיות את היהדות לאחר שהשתקע בה. בשולי הדברים מובאים מחלתו באונייה לאחר מאורעות תרפ"ט, וכן הסבר הזיעה שלאחר קבלת אנשים: התלבשות במצבו של כל נכנס.
  294. 294
    כ' בשבט תשפ"ו · 2026-02-07
    לקראת יום ההילולא של הרבנית חיה מושקא בכ"ב בשבט נדון תפקיד האשה כ"עקרת הבית", בהקשר לציווי לדבר תחילה אל הנשים במתן תורה שבפרשת יתרו, ומובא הסבר להנחת המזוזה באלכסון כסמל לפשרה בין בני הזוג. מוזכרת האחות הרחמנייה של אדמו"ר הריי"צ, שהגיעה עם משפחתו באונייה, נחשבה בעיניו כבת והייתה מקורבת לרבנית. מובאים מכתבים של הרבי על אחדות המשפחה, ובהם תפילה בבית כנסת אחד וסעודת ליל שבת משותפת, ועל תפקידה העיקרי של האשה כרעיה ואם לעומת עבודה מחוץ לבית, ברוח "כל כבודה בת מלך פנימה". כמו כן מובאת תשובתו החריפה לאשה שלא רצתה להרות בשל עבודתה: "מי את שתשחקי עם אלוקים?", ודוגמת חנה, שנמנעה מלעלות לבית המקדש כדי לטפל בבנה.
  295. 295
    כ"ז בשבט תשפ"ו · 2026-02-14
    קטעים ממכתבי הרבי באנגלית שכונסו בספר Letter and Spirit, המובאים בעקבות הטבח בסידני שבאוסטרליה, ובהם הקביעה כי אסון אינו עונש אלא תוצאה טבעית של מעשי האדם: ארץ ישראל כארץ רוחנית "מקיאה" את החוטאים, המספר לשון הרע ניזוק, ולידת ממזר נובעת ממעשי האם. עוד נדונים הוראת הרבי לבדוק תפילין ומזוזות בעת חולי ועניין הגלגולים, ונזכרים פרעות תרפ"ט והפיגוע בכפר חב"ד בתשט"ז. בסיום מובא סיפור על התוועדות בשנות ה-40, שבה אמר אדמו"ר הריי"צ כי אהבת הורים לילד עם צרכים מיוחדים גדולה מאהבתם לשאר ילדיהם, וכך גם אהבת ה' ליהודי שאינו שומר מצוות, וכן הוסבר כי אף הגלות אינה עונש אלא דרך לביאת המשיח.
  296. 296
    ד' באדר תשפ"ו · 2026-02-21
    לרגל חודש אדר ופורים מובא חידוש של הרב ניסן מינדל בגימטריא: לאסתר ולמרדכי ערך שווה, 13 כל אחד, ויחד הם עולים 26 כשם הוי"ה, ואילו אצל המן וזרש הערכים 14 ו־12 אינם שווים. מובאים גם תשובת הרבי על ארבעה סוגי אהבה לפי סדר הופעתם בתורה, וויכוח עם רב רפורמי בלונג ביץ' על נשיקת יעקב אבינו ובכייתו. עיקר הפרק בחתונת אדמו"ר הרש"ב באברוץ', שבה לא נכח אדמו"ר המהר"ש בשל חוליו, ובשלושת התנאים שהתנה עם בנו: שלא יחבוש שטריימל, שישוב לליובאוויטש מיד לאחר החופה, ושלא יחלק שיריים. ניסיון חותנו לחבוש עליו שטריימל הביא לדחיית החתונה מיום שישי למוצאי שבת, ובסיום מובא ביאור הרב מינדל לריקוד המהר"ש, שבו הרגליים הנושאות את הגוף כולו הן משל לאמונה.
  297. 297
    י"א באדר תשפ"ו · 2026-02-28
    לרגל ט' באדר, יום הגעתו של אדמו"ר הריי"צ להשתקעות בארצות הברית, מוצגת רשימה של הרב ניסן מינדל על איתור סידור שהרבי דאג למקומו. הסידור נמצא בעזרת הספרן הרב ליברמן במזוודה של אדמו"ר הריי"צ, יחד עם כתבי יד נוספים. עיקר הפרק הוא עמוד מתוך רשימות שכתב אדמו"ר הריי"צ בעיפרון לרב מינדל בי"ז באדר תש"ט, כנוסח למכתב לעורך הדין קרמר על הפגישה עם השופט בעניין אזרחותו. בו הוא תמה על הידיעה שאנשים שאינם קשורים לעניין יצורפו ויפרסמו אותו בעיתונות, ומניח שמדובר בטעות. הוא מורה שרק מעטים, ובהם השופט קליינפלד והרב קזנובסקי, יהיו נוכחים, ומדגיש שהסדרת אזרחותו היא מעשה ידי חתנו, הרב שניאורסון, לבדו. בסיום מוצגים מסמכי ההתאזרחות של הרבנית חיה מושקא מט"ז באדר תשי"ג, שהרב מינדל חתום עליהם כעד.
  298. 298
    י"ח באדר תשפ"ו · 2026-03-07
    פרק לזכר הוריו של הרב שפירא, הרב ליפמאן שפירא (יום פטירתו בכ"ח באדר) ורעייתו חנה. נסקרים הישיבה המחתרתית "תפארת בחורים" שניהל בברית המועצות, דרכו דרך פוקינג וצרפת לארצות הברית בשנת 1953 ומשם לקליבלנד בהוראת הרבי, וויתורו על רכישת מאפייה שנשרפה כעבור שבועות. מובאים מענה הרבי בהושענא רבה שאין עוזבים את התוועדות שמחת תורה, אף שהדבר סיכן את פרנסתו כשוחט, ולאחריו נדחתה אסיפת השוחטים, ומענה הרבי בעניין שיעור תניא חשאי לבחורי ישיבת טלז, שלפיו אין להשפיל את החסידות עד כדי מימון הגעתם ללימוד. בסיום דברי הרבי להרב יעקב יהודה העכט שיש למכור מצות ולא לחלקן בחינם.
  299. 299
    כ"ה באדר תשפ"ו · 2026-03-14
    זיכרונות מפי אביו של הרב שלום דובער שפירא, השליח בקליבלנד. הרב מרדכי גיפטר, ראש ישיבת טלז, ביקש למסור לרבי כי הרחיק מהישיבה בחור שדיבר שלא בכבוד על הרבי, עד שיבקש ממנו מחילה. הרבי הגיב: "כשיש קניין בחסידות, מסתלק ההסתר של החסידות". כמו כן מובאים דברי הרבי לאב ביחידות לאחר שמחת תורה, שייתכן שחסיד יגור בעיר והעיר לא תדע על כך, ובעקבותיהם החל האב למסור שיעורים בבתי הכנסת. מובא גם סיפור על חסיד בברית המועצות שהתוועד בי"ט בכסלו אף שאיש לא הגיע. עוד מתוארת התרגשותו של דודו של הרב שפירא, שהגיע מרוסיה בשנת 1970 ללא זקן. לבסוף מתוארת יחידות הבר מצווה של הרב שפירא, שבה סידר לו הרבי עלייה לתורה והורה לו לרכוס את מקטורנו מימין לשמאל.
  300. 300
    ג' בניסן תשפ"ו · 2026-03-21
    בחודש ניסן, לקראת פסח: מעלת האישה היהודית, שבזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ביציאת מצרים. מובאים דברי אישה ביחידות אצל הרבי, שאדמו"ר הזקן עשה חסידים ממתנגדים, כל אחד מהאדמו"רים שאחריו מקבוצה אחרת, והרבי – מנשים. מוצגים שני מכתבי הרבי בתשובה לשאלות מדוע רמת לימוד התורה של בנות שונה משל בנים ומדוע גברים מברכים "שלא עשני אשה": על האישה הוטל התפקיד הנעלה של עקרת הבית וחינוך הדור הבא, ולכן נפטרה בעיקר ממצוות עשה שהזמן גרמן, ואילו לגבר ניתנו מצוות נוספות כפיצוי, ועליהן הוא מברך. כן נדונה פניית משה רבינו לנשים תחילה ("כה תאמר לבית יעקב"), ומעלת הנשים לעתיד לבוא – "נקבה תסובב גבר".
  301. 301
    י' בניסן תשפ"ו · 2026-03-28
    בתכנית מקוצרת לקראת י"א בניסן ופסח מובאים שני סיפורים על אדמו"ר הריי"צ מהתקופה שלאחר הגעתו לארצות הברית בת"ש. בראשון, שמקורו בהרב ניסן מינדל, חסיד חשוך בנים נטל בליל הסדר את האפיקומן מתחת לכרו של אדמו"ר הריי"צ, והתנה את השבתו בהבטחה לברכה. כעבור כשנה וחצי עד שנתיים נולדה לו בת שלא רווה ממנה נחת, והרב שמואל לויטין, שנכח בסדר, הסיק מכך שאין לכפות ברכה מהרבי. בשני, בסעודת חול המועד, הקימו בחורים מהומה על יהודי שאינו חב"די שטבל מצה בבורשט, בניגוד למנהג להימנע משרויה, ואדמו"ר הריי"צ העיר שמוטב להאדים את המצה מאשר את פני האדם. בסיום מובא ביאור הפסוק "והיה כאשר תריד" כרמז להוספת חומרות מיותרות: "תרי"ד" מצוות.
  302. 302
    א' באייר תשפ"ו · 2026-04-18
    לקראת חודש אייר, שראשי תיבותיו "אני ה' רופאך", מובא ביקורו של הרב ניסן מינדל אצל הרבי באייר, לאחר תקופה שבה לא חש הרבי בטוב והרב מינדל נמנע מלהיכנס אליו: בתיווך הרב יהודה ליב גראנער נכנס והציג עצמו כ"אורח" – "אור ח'", רמז לברכת "רפאנו", השמינית בשמונה עשרה, ועל פני הרבי עלה חיוך שלא נראה כמותו בחמישים שנות עבודתם המשותפת. נדונים טעמי לימוד פרקי אבות בקיץ ושמה: "מילי דחסידותא" של לפנים משורת הדין, ומסכת להורים ולמחנכים שעליהם להיות דוגמה חיה. מוצג מכתב של הרבי לרב משיקגו ששאל במה לעסוק בדרשת השבת, ובו כי כל נושא תורני ראוי ובלבד שיהיו הדברים יוצאים מן הלב. בסיום מובא סיפור על ילד שהואשם שלא בצדק בגניבה ונדחק מדרך הישר.
  303. 303
    ח' באייר תשפ"ו · 2026-04-25
    הקלטה מארכיון הרב ניסן מינדל של הרבי מכתיב מכתב כללי, ובה ביאור אמירת "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" לפני פרקי אבות: השפעת הלימוד תלויה בהכרה שכל יהודי קדוש. בעקבות שיחה עם חסידי סאטמר, בעלז, גור ובאבוב נדון כינוי היהודים ה"ציונים" בארץ ישראל "פושעי ישראל", ונטען כי רובם בגדר תינוק שנשבה. מובאים יחס אדמו"ר הריי"צ ליהודי שאכל ביום הכיפורים מול 770; ביקור ניחום אבלים של הרבי אצל האדמו"ר מסאטמר לאחר פטירת בתו ושיחתם על "פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון"; תגובת הרבי על התבטאות שז"ר נגד האדמו"ר מסאטמר; ודברי אדמו"ר הריי"צ להרב שמואל לויטין ביום הכרזת מדינת ישראל בתש"ח.
  304. 304
    ט"ו באייר תשפ"ו · 2026-05-02
    הקדמה שכתב הרב ניסן מינדל לקראת תהלוכת ל"ג בעומר תשל"ג ונבדקה על ידי הרבי. ההקדמה נכתבה לאחר שהרבי הורה להרב יעקב יהודה העכט לפנות אליו; הרב העכט נהג להקריא את ההקדמה לפני הופעת הרבי בתהלוכות. באותה שנה לא יצא הרבי לתהלוכה, ולא ידוע אם ההקדמה הוקראה. בהקדמה מתוארים מנהיגי הדורות כ"אבות האומה" ו"עיני ישראל", ונשיא הדור מתואר כ"משה רבינו שבדור", המעורר את הניצוץ שבכל יהודי. מובא בה משל לאדם הרואה בחושך ומוביל את התועים במנהרה אל היציאה, ונכללת בה קריאה לקרב את הזולת לתורה ולמצוות. בסיומה מוכרזת שיחת הרבי ביידיש, המועברת ליהודים ברחבי העולם, ובהם יהודי מירון, מקום מנוחתו של רבי שמעון בר יוחאי.
  305. 305
    כ"ב באייר תשפ"ו · 2026-05-09
    לרגל יום היארצייט של הרב שניאור זלמן ווילענקין, סבו של הרב שפירא ומלמדו של הרבי בילדותו ביקטרינוסלב, מובאת אמרת הרבי עליו "ער האט מיך אויפגעשטעלט אויף די פיס". כן מתוארת יחידות בשנת 1953 שבה עמדו שניהם כשעתיים. מובאים זכרונותיו על הרב לוי יצחק שניאורסאהן: שיעורו בהמשך תרס"ו ושיחתו על כך עם אדמו"ר הרש"ב, פירושו לרש"י על דרך הקבלה, פינוי בית העלמין בעיר, דרשת שבת הגדול, והמברק בן 101 המילים ששלח לחתונת הרבי בורשה. בסיום מתוארת המצה שנתן הרבי במוצאי שבת לסב, שהיה שרוי בתרדמת לאחר שבץ. עוד מתוארות עמידת הרבי מחוץ לשער האוהל בשעת הקבורה ותשלומו עבור המצבה, שעליה נכתב כי לימד את הרבי.
  306. 306
    כ"ט באייר תשפ"ו · 2026-05-16
    מכתב של הרבי לישראל לייב לאוואוט, ובו תודה על מתנת "לוח ירושלים" עם הערות בכתב ידו של סב־סבו מצד אמו, הרב אברהם דוד לאוואוט, ובקשה למסור לספרייתו כתבים נוספים שלו, במתנה או בהשאלה. בהקשר זה נדונה שיחת הרבי בתשמ"ה, בעת פרשת הספרים, שלפיה החזקת חפצים וכתבי יד של אדמו"ר הריי"צ בבית היא כ"פצצה". מובא גם סיפור המעיל שנתן אדמו"ר הריי"צ שבוע לפני הסתלקותו למניה, אחותו הרפואית ומקורבת להרבנית חיה מושקא, שמסרה אותו לרב שפירא. לאחר השיחה ביקש הרב שפירא להחזירו באמצעות הרב מינדל, והרבי הורה להשיבו לו ובירכו. עוד מובאים הזמנת מניה אל הרבי בעת התקף הלב, כשסירב להתאשפז, ופגישתו של הרב שפירא עם הרבנית בביתה.
  307. 307
    ז' בסיוון תשפ"ו · 2026-05-23
    רשימה מארכיון הרב ניסן מינדל על דברי המדרש בעניין נתינת מעשר כסגולה לעושר, ובה גימטריה: עשירית ערכן של אותיות "תעשר" יוצרת את המילה "מזלך". עיקר הפרק בהשמעת הקלטה נדירה מהתוועדות של אדמו"ר הריי"צ, שהוקלטה כחצי שנה לפני הסתלקותו. בהקלטה נשמעים חזרה על משל המשפיע כמשפך, וקולו של אדמו"ר הריי"צ בדברים על השאלה "וואס געדענקסטו" שעברה בשלשלת רבותינו, על תפילה כיגיעה ועל אהבת ישראל. בסופה ניגון שהושר בהתוועדות, שבה נכחו גם הרבי, הרב חדקוב והרב מינדל. בסיום הפרק מובאות שאלתו של אדמו"ר הריי"צ לאנשים רבים אם אכלו ארוחה חמה, והזיעה שכיסתה אותו לאחר קבלת אנשים, משום ש"התלבש" בכל אחד מהם.
  308. 308
    י"ד בסיוון תשפ"ו · 2026-05-30
    לקראת כ' בסיוון, שבו אירעו צרות רבות בתולדות ישראל ורבנו תם קבעו ליום תענית, מוצג דו"ח מארכיון הרב ניסן מינדל על מצעד הרבנים בוושינגטון בתשרי תש"ד, שלושה ימים לפני יום הכיפורים, למען יהודי אירופה בשואה. למצעד שלח אדמו"ר הריי"צ ארבעה נציגים, ובהם הרב שניאור זלמן גוראריה והרב מינדל. מובאת העצומה שקרא הרב אליעזר סילבר לפני הבית הלבן, ובה בקשה להקים סוכנות מיוחדת להצלת שארית יהודי אירופה. הנשיא רוזוולט נמנע מלפגוש את הרבנים בעצת יועציו היהודים שמואל רוזנמן וסטיבן וייז. בסיום מובאים מכתב הרב סילבר לאדמו"ר הריי"צ, ולפיו המחאה סייעה להצלת יהודים רבים, ותשובת אדמו"ר הריי"צ שאין לשכוח לעולם את שאירע ליהודי אירופה ויש לפרסם את דבר המחאה.
  309. 309
    כ"א בסיוון תשפ"ו · 2026-06-06
    מכתב ששלח לרבי ילד בן 11 שנשלח הביתה מהישיבה בשל אי־תשלום שכר לימוד. בעקבותיו הורה הרבי להרב חדקוב לדאוג שהילד יוחזר לישיבה בתוך שעה, ובמשך כל אותה שנה לא השיב למכתבי המנהל. בהסבר שנתן הרב חדקוב לאבי הילד נקבע כי אין לדחות ילד מלימודיו בשל שכר לימוד, וכי הבירור הוא בין ההורים להנהלה בלבד. מוצג גם מכתב של אם שהתלוננה כי מתיבתות מתנות את קבלת בנה בציונים ולא בדרך ארץ, ונדון העיקרון "דרך ארץ קדמה לתורה". בסיום מובא סיפור על הרב מניס מנדל, מנהל ישיבת ברוקלין, שסירב להפסיק בחינה ברש"י עם ילד כדי לפגוש תורם, והתורם הכפיל בשל כך את תרומתו. בעקבות הדיווח לרבי נשלחה בהוראתו המחאה לישיבה.
  310. 310
    כ"ח בסיוון תשפ"ו · 2026-06-13
    לקראת ג' בתמוז, במלאת 32 שנה להסתלקות הרבי בתשנ"ד: עיון בדברי התניא באגרת הקודש על הצדיק ש"אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי", ותשובת הרבי למגיש התוכנית בעניין פחד מטיסה: ללבוש טלית קטן כשר ולשאת תפילין וקופת צדקה בטיסה. מובאים סיפורים על בדיקת תפילין בעקבות בעיות לב, על מדינאי ישראלי שהרבי יעץ לו לדחות טיסה שנחטפה לאחר מכן, על רב שהרבי העיר לו בשבת באיסטרן פארקוויי על בעיית שלום בית אצל זוג שסידר את קידושיו, ועל חתונה שהתקיימה בברכת הרבי בעת מלחמת ששת הימים. נדונים גם כתיבת מכתבי הרבי בשפות רבות, יחסו לעיסוק בכשרות, ופירושו לנוסח "המקום ינחם אתכם".
  311. 311
    ה' בתמוז תשפ"ו · 2026-06-20
    מדוע נקרא תמוז, מחודשי האבלות, בפי החסידים "חודש הגאולה", ומה ייחודו של שחרור אדמו"ר הריי"צ ממאסר בי"ב בתמוז. מובאת השוואה בין פורים (גזרה על הגוף), חנוכה (על הנשמה), י"ט כסלו (על פנימיות הנשמה) וי"ב בתמוז (על הנשיא עצמו), ולפיה גאולה זו היא גאולת כלל ישראל. נדונה אהבת ישראל כתיקון לשנאת חינם, ובכלל זה שאלת אדמו"ר הריי"צ ביום הבר מצווה שלו לאדמו"ר הרש"ב, וכן מכתב באנגלית של הרבי המבאר את המילה "אהבה" מלשון "הב" (תן). בסיום, לקראת יום פטירתו בי"ב בתמוז, סקירה על הרב ניסן מינדל: תרגום התניא לאנגלית לבקשת אדמו"ר הריי"צ, עבודת הדוקטורט שכתב על התניא ותגובת הרבי להדפסת התרגום בשנת 1962.
  312. 312
    י"ב בתמוז תשפ"ו · 2026-06-27
    הודעה על הכנסת הכרך הראשון מתוך שישה של "The Early Years of Chabad in America", המבוסס על ארכיון הרב ניסן מינדל, לדפוס. על כריכתו שולחן העבודה של הרב מינדל, הטלפון, מכונת הכתיבה והמצלמה שבה צילם את ההתוועדות הראשונה בי"א בשבט תשי"א. מתואר תהליך כתיבת מכתבי הרבי: הרב מינדל רשם את דברי הרבי שנאמרו ביידיש וניסח את המכתבים באנגלית ובשפות אחרות, והרבי הגיה וחתם, כך שנוסח המכתבים האנגליים הוא של הרב מינדל. מוצגים מכתב של אדמו"ר הריי"צ המשבח את יושרו וכתבי יד שמסר לו הרבי לתרגום התניא לאנגלית, ונדונים חלוקת התפקידים במזכירות ושיטת שמירת העתקי המכתבים.
  313. 313
    י"ט בתמוז תשפ"ו · 2026-07-04
    בימי בין המצרים: מכתב של יהודי לרבי, ששאל מדוע הגלות נמשכת ואם משיח אכן יבוא לאחר הבטחת אדמו"ר הריי"צ, ובשל כך האזין שנה וחצי לתוכנית רדיו מיסיונרית. בתשובת הרבי נאמר כי מוטב להקדיש את הזמן ללימוד תורה, לבדוק את התפילין, להתפלל במניין ולומר תהילים. מרשימה בארכיון הרב ניסן מינדל מובא סיפור על יהודי שהחל ללמוד תניא, ואחיו, ראש ישיבה ליטאי ומתנגד, התנגד לכך. הרבי הורה שהאח יבדוק את תפיליו אף שאין זה חודש אלול, ובעצת הרב מינדל נשלחו לבדיקה יחד עם תפילי אחיו ונמצאו ריקות מפרשיות, ובעקבות זאת השתנה יחסו לחסידות. בסיום מובא סיפור על אדם שיצא לדרך בניגוד להוראת אדמו"ר הרש"ב, ולפי השמועה הפליג בטיטאניק.
  314. 314
    כ"ו בתמוז תשפ"ו · 2026-07-11
    שיחת הרבי מערב שבועות תשל"ו ומכתב באנגלית משנותיו הראשונות מבחינים בין סיבת הגלות, שהיא שנאת חינם, קנאה, חמדה, לשון הרע וגאווה, לבין אריכותה, הנובעת מחוסר שמירת עיניים ומחטא הנעורים. תיקונו של חטא זה בטבילה במקווה ובשמירת הלשון, מתוך שמחה ולא מתוך עצבות. מובאות דוגמאות מיצחק אבינו, מהחוזה מלובלין ומחסיד ברוסיה, ידידו של הרב מענדל פוטערפאס, שטבל 300 פעמים בנהר קפוא. עוד נדונים יוסף הצדיק ומרדכי, שנקראו "צדיק" בשל עמידתם בניסיון "יום יום", ואדמו"ר הריי"צ כיוסף שבדור. בחתימה מובאים שני מכתבים על כיבוד אב ואם. הראשון הוא משל הספינה החדשה היוצאת לדרכה מול הישנה השבה לנמלה. השני הוא תשובה לאדם שאמו שוכבת חסרת הכרה בבית אבות, ולפיה תכלית חייה בכיבוד שמפגינה משפחתה לעיני המבקרים.
  315. 315
    ד' במנחם אב תשפ"ו · 2026-07-18
    מסמך שכתב הרב חדקוב בעברית, "פתרון בעיית החופשה בחיי התלמידים", המסכם שיחה בינו לבין הרב ניסן מינדל שהובאה לידיעת הרבי. המסמך דן בחופשת הקיץ, הנמשכת עשרה עד שנים־עשר שבועות בארצות הברית, ובנזקיה: ביטול זמן, פריקת עול ושכחת הלימוד. בהצעת הרבי קבע מרכז לעניני חינוך תוכנית לימי הקיץ: הסברת מטרת החופשה לתלמידים, מינוי אנשי צוות לשמירת קשר עם התלמידים, כינוס מורים ותלמידים בט"ו באב, תיאום בין מוסדות ועידוד לימוד תורה עם התארכות הלילות. מוצג גם הדף שבסוף הסידור המפרט את הנהלת מל"ח, ובה אדמו"ר הריי"צ כנשיא והרב חדקוב כמנהל, דף שהושמט מסידורים שנדפסו לאחר ג' בתמוז.
  316. 316
    י"א במנחם אב תשפ"ו · 2026-07-25
    לקראת ט"ו באב: רשימות של הרב ניסן מינדל משיחותיו עם הרב ד"ר אברהם טברסקי בענייני שלום בית ונישואין, שחלקם נדונו עם הרבי. ברשימות ההצעה שבעלי תשובה, ובמיוחד בנות, ישהו כשנה לפני נישואיהם בשבתות בבית דתי קבוע שישמש להם דוגמה חיה. כן מובא בהן הסבר למנהג לתת לכלה טבעת חלקה: אם נשברה ותוקנה, אין ניכר בה סימן לשבר, ובשעת מחלוקת יש לזכור את ליל החופה. מוצג מכתב הרבי לאברך כולל שהתלונן כי אשתו אינה מעריכה את לימודו, ובו ביאור ארבעה סוגי אהבה, שלפיו אהבת ה' באה אחרי אהבת איש ואשתו. כן נדונים בהירות מכתבי הרבי באנגלית, הימנעות מתארים בחלוקת כיבודים כדי שלא לבייש, וזהירות הרבי בסדר העליות בקריאת התורה.
  317. 317
    י"ח במנחם אב תשפ"ו · 2026-08-01
    רשימות של הרב ניסן מינדל מדברים ששמע מאדמו"ר הריי"צ בענייני חינוך: הילדים לומדים כיבוד אב ואם מהכבוד שנוהגים ההורים והמורים, שנדרשים להיות דוגמה חיה בכל שעות היממה. אדמו"ר הרש"ב מנע את הרחקתו של בחור בישיבה בליובאוויטש שהכניס חתול לארון הקודש, והבחור נעשה לימים חסיד חשוב. למחנכים העיר שאילו היו דוגמה טובה יותר, לא היה הדבר קורה. באירופה ראו הילדים את האב מניח תפילין ומתכונן לסוכות, לחנוכה ולפסח, ואילו בארצות הברית טרדת הפרנסה מטילה את החינוך על המורים. בסיום מובא ביאור הרבי על "נחש שרף ועקרב" שבפרשת עקב: הנחש מסמל את חום התאווה והעקרב את הקרירות, והיא מצבה של אמריקה, שאת הקרח שלה בא אדמו"ר הריי"צ לשבור.
  318. 318
    כ"ה במנחם אב תשפ"ו · 2026-08-08
    רשימות בעברית של הרב ניסן מינדל מדברים ששמע מאדמו"ר הריי"צ על בואו לארצות הברית בת"ש. הרשימות עוסקות בחששו להשתקע ב"מדינה טריפה" ובהחלטה הקשה לעזוב את רוסיה ויהודיה. עוד מובאים דברי זקני החסידים לפני צאתו מריגה, שלפיהם ה' מוליכו לאמריקה "בשלשלאות ברזל". מתוארת הטיסה במטוס הקטן מריגה לשוודיה עם אמו הרבנית שטרנא שרה, בתו הרבנית חנה, הרש"ג, הרב חדקוב, ר' חיים ליברמן ואחרים, ושישה מקומות פנויים במטוס מולאו ביהודים נוספים. מובא סיפור על הרב חדקוב, שהביא בעל חנות יהודי לסגור את חנותו בשבת. כן מובאים דברי אדמו"ר הריי"צ נגד הבושה בסממני היהדות כגון הזקן, ודבריו על צניעות ועל שמירת הזמן, שהובאו לקראת חודש אלול.
  319. 319
    ב' באלול תשפ"ו · 2026-08-15
    מתואר אופן כתיבת מכתבי הרבי על פי רשימות של הרב חדקוב והרב ניסן מינדל, ומוצגות מחברות הקצרנות של הרב מינדל, שבהן נרשמו רוב אגרות הקודש והמכתבים באנגלית. לפני ההכתבה לבש הרבי סירטוק וכובע, פתח בעצמו כל מכתב וקבע את שפת התשובה. הרב מינדל הדפיס עותק אחד להגהת הרבי, ולאחר התיקונים הדפיס את הנוסח הסופי על נייר המכתבים של הרבי, עם העתק לעצמו והעתק למרכז לענייני חינוך. מכאן נשללת הטענה שהמכתבים באנגלית שבארכיונו הם טיוטות. הרבי הטיל עליו לכנסם בספר Letter and Spirit, וידע על עבודתו זו זמן רב לפני ג' בתמוז. נדון גם מעמדם המיוחד של הרב חדקוב והרב מינדל לעומת שאר המזכירים, ומוצג מכתב של הרב שלום דובער ליפסקר שביקש להוציא את מבוא הרב מינדל לספר בקונטרס נפרד.
  320. 320
    ט' באלול תשפ"ו · 2026-08-22
    לקראת י"ג באלול, יום חתונת אדמו"ר הריי"צ בתרנ"ז, מובאים פרטים על חתונת אדמו"ר הרש"ב באלול, שנערכה בעיר הכלה, בת דודו. אדמו"ר המהר"ש לא השתתף בה אך התוועד בשבוע החתונה, והתנה עם החתן שלושה תנאים: שלא יחבוש שטריימל, שישוב מיד לליובאוויטש ושלא יחלק שיריים. חבישת שטריימל לחתן בקבלת הפנים עוררה מהומה, ובעקבותיה נדחתה החופה מיום שישי. מובאים דברי המהר"ש שמסר הרז"א על ריקוד החסידים כבגן עדן וכבביאת המשיח, ונדון הקשר בין שמחה לתשובה באלול. בסיום נזכרת חתונת בת המגיש בי"ג באלול ב770, שאליה קרא הרבי בשיחה להשתתף, ומוצגים מברקי ברכה מהרבי, מזלמן שז"ר ומראש הממשלה לוי אשכול לחתונה אחרת במשפחה.
  321. 321
    ט"ז באלול תשפ"ו · 2026-08-29
    לקראת ראש השנה: מכתב של הרבי על ההחלטה בחודש אלול להתרחק מהגשמיות ומהרגלי העולם, וכתב היד המקורי של קיצור שולחן ערוך לילדים, שכתב הרב ניסן מינדל באלול תש"ד לבקשת הרבי. בכתב היד הערות ומראי מקומות רבים של הרבי, שהורה להתמקד בהלכה המעשית ולא בפילוסופיה. ברשימות הרב מינדל מתקופת העבודה המשותפת הוראות להורים, בחלקן בשם אדמו"ר הריי"צ: עניית אמן יהא שמיה רבא ותפילה במניין לעיני הילדים, שמירה מלשון הרע, הידור בכשרות, הקפדה על צניעות, וניגון או סיפורי צדיקים לילדים לפני השינה. כן נזכרים הלוח היומי לילדים שקדם להיום יום, כתיבת החלטות טובות לשנה החדשה וטבעת שלמה המלך שעליה נחרט "גם זה יעבור".
  322. 322
    כ"ג באלול תשפ"ו · 2026-09-05
    שיחה לקראת ראש השנה בשבת פרשת נצבים-וילך על אחדות ישראל, הממחישה את הרעיון בארבעת המינים (ובכך שהושענא רבה אינו חל בשבת, משום שהערבה מוקצה בשבת), בתפילין של יד ושל ראש וברבקה אמנו ששאבה מים. מובא סיפור שהרבי, עוד לפני קבלת הנשיאות, שמע מאדמו"ר הריי"צ ומסר בהתרגשות ליד המעלית ב770: אדמו"ר הריי"צ קירב קהל מעורב של שומרי מצוות ושאינם שומרים, והמשיל את אהבת ה' ליהודי שאינו שומר מצוות לאהבתו היתרה של אב לילד בעל צרכים מיוחדים. כמו כן מובאים מכתב של הרבי, ולפיו "תלמוד תורה כנגד כולם" רק כאשר שאר המצוות מקוימות כראוי, וביאור הקדמת "בני" ל"חיי", הקשור לחינוך באמצעות דוגמה חיה.
  323. 323
    ח' בתשרי תשפ"ז · 2026-09-19
    תוכנית לקראת יום הכיפורים, ובה בקשת מחילה מן המאזינים וביאור טעם טבילת התפוח בדבש. נסקרים מנהגי ערב יום הכיפורים: כפרות (בחב"ד עוף לכל אחד, ולמעוברת שלושה), חלוקת לעקח על ידי אדמו"ר הריי"צ והרבי, טבילה במקווה, מלקות, צדקה, אמירת תהלים, ברכת הילדים ושתי סעודות. מובא כי הרב לוי יצחק שניאורסון, אבי הרבי, שנהג לאכול ביד אחת, אכל בערב יום הכיפורים בשתי ידיו על השולחן. כמו כן מובאים ביאור בפרשת האזינו על הצורך להיות דוגמה חיה לפני מתן מוסר, טעם קריאת פרשת העריות במנחה שלפני נעילה, והכרך הראשון בסדרת הספרים "Chabad in America".
  324. 324
    כ"ג בתשרי תשפ"ז · 2026-10-04
    פרק שצולם במוצאי שמחת תורה: הטעם לכך שבסוכות, החג האחרון בחגי תשרי, נאמר שלוש פעמים "זמן שמחתנו", מנהג שירת ניגון "קאזאק" ששר אדמו"ר הריי"צ, והפרידה מחבר בדבר הלכה. מובא סיפור על שני חסידים שנפרדו, ואחד מהם נסע מגרמניה לצרפת, ושקבעו ביניהם סדר יום זהה, מהשכמה ומקווה ועד לימוד משנה. עיקר הפרק בסיפור מילדותו של הרבי על הטעם לפתיחת התורה באות בי"ת: חשבון גימטריה שבו "אמת" עולה תשע ו"שקר" שש, וספירת אותיות האל"ף בי"ת בשלשות מהבי"ת המגיעה תמיד לתשע. בסיום נדון הקשר בין בי"ת של בראשית ל"בית" ולהמשכת החגים לשנה החדשה.
  325. 325
    כ"ט בתשרי תשפ"ז · 2026-10-10
    סיפור על יחידות של משלחת חסידי קלויזנבורג אצל הרבי בשנת 1985, שבאה לבקש ברכה לרפואת האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג. הרבי שאל תחילה על בריאותו הגשמית, כמנהג אדמו"ר הריי"צ, הביע שמחה על כך שהאדמו"ר מלמד רש"י ברבים, והזכיר את הטענות שהופנו כלפיו על כך ששיעוריו שלו נראים כ"חדר". את טעם לימוד רש"י ברבים ביאר הרבי על פי "חדש אסור מן התורה": כנגד החידושים שבעולם יש להעמיד חידושים בקדושה, ולימוד הפשט, הדרגה התחתונה, מביא את הגאולה לעולם העשייה. עוד שאל הרבי אם האדמו"ר דורש לפני קריאת התורה או אחריה, ובפרק מוזכר גם מכתב חריף של הרבי למלמד שביקש לעזוב את ההוראה ולכהן כרב.
  326. 326
    ו' בחשוון תשפ"ז · 2026-10-17
    לקראת פרשת לך לך: דברי אדמו"ר הריי"צ שפרשת נח היא סדרה "קאלאמוטנע" (עגומה), בדומה למר חשוון שלאחר חגי תשרי, ואילו פרשת לך לך פותחת בשליחותו של אברהם אבינו בגיל 75. על פי לקוטי שיחות נדון הרעיון שהתורה היא הוראה ולא ספר היסטוריה, ושכל יהודי הוא שליח של הקב"ה. מובאות תשובת הרבי לחסיד סאטמר בעניין כשרות ותשובתו על תכלית חייה של אישה במצב צמח, ומבואר מדוע היוצא מיחידות נעשה שליח אף שיש שולחן ערוך. בסיום מובא קטע ממכתב הרבי ליוליוס סטולמן על פגישתו האחרונה עם אדמו"ר הריי"צ, מתוך הכרך הראשון בסדרת הספרים Chabad in America.
  327. 327
    י"ג בחשוון תשפ"ז · 2026-10-24
    מכתב של מלמד צעיר לרבי, מסוף שנות ה-70 או תחילת שנות ה-80, ובו ביקש לעזוב את ההוראה ולפתוח בית חב"ד. על המכתב השיב הרבי בכתב ידו: "מי אמר שמורה אינו שליח?", וציין שהוא עצמו שליח של אדמו"ר הריי"צ ומלמד חומש ורש"י. מובאים דברי הרב חדקוב על ההבחנה בין העיקר לטפל בשליחות, על פי הפסוק "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל", ועל כינוס השלוחים כזמן לחשבון נפש, בדומה לאלול. כן מובאים דברי הרב אברהם קארף, ראש השלוחים בפלורידה, שלפיהם השליח נדרש להיות שליח בכל שעות היממה, על פי ההבחנה בין תפקידו של יששכר לתפקידו של זבולון.
  328. 328
    כ' בחשוון תשפ"ז · 2026-10-31
    לרגל כ' בחשוון, יום הולדת אדמו"ר הרש"ב: סיפור שכתב אדמו"ר הריי"צ בכתב ידו על שני עמודים בשנת 1944 להרב ניסן מינדל, וחתם גם על העתקו המודפס. הסיפור נכתב כדי שהרב מינדל יספר אותו בשיעור השבועי בתנ"ך לאנשי מקצוע שמסר הרב אלחנן קאווען, לאחר שהשיעור איבד מחיותו. בסיפור מתוארת חקירתו בידי הצ'קה ברוסטוב בתמוז תרפ"א, בשנת האבלות על אביו. שלושה צ'קיסטים, שניים מהם מהיבסקציה, באו לקחתו באמצע התפילה. בחקירה סירב לדבר בשפה אחרת מלבד יידיש, והביא סיפור על אדמו"ר המהר"ש שזיהה יהודי בקייב. לחוקרים השיב במשלי הטלסקופ והאכילה, שלפיהם קיום המצוות - תפילין, כשרות ושבת - קודם להבנה. מכאן נלמד הלקח של "נעשה ונשמע".
  329. 329
    כ"ז בחשוון תשפ"ז · 2026-11-07
    לקראת פרשת חיי שרה: מכתב של אישה שביקשה מהרבי ביאור לברכת "שלא עשני אשה" שבברכות השחר, וכתבה שהנשים מרגישות כ"סוג ב'", הצופות מן הצד בגברים העושים קידוש ורוקדים עם ספר התורה. תשובה אליה לא נמצאה בארכיון, ובמקומה מובאת תשובה שכתב הרב ניסן מינדל בשם הרבי לאישה אחרת: ניהול הבית וחינוך הילדים דורשים כישורים רבים, ולכן פטרה התורה את האישה ממצוות עשה שהזמן גרמן, והאיש מברך על ההזדמנות לקיים מצוות נוספות. נדונות גם מעלת חוה ושרה אמנו ושלוש מצוות הנשים, ומובא מכתב לרבי שלפיו כל נשיא חב"ד קירב ציבור אחר: אדמו"ר האמצעי בעלי בתים, הצמח צדק רבנים, המהר"ש סוחרים, הרש"ב תלמידי תומכי תמימים, הריי"צ ילדים, והרבי – נשים.