אוצרות היסטוריים · תמלולים Englishהערך בחב"דפדיה

פרק 327 · י"ג בחשוון תשפ"ז · 2026-10-24 · 16:22

The Holiness of the Kinus Hashluchim

מכתב של מלמד צעיר לרבי, מסוף שנות ה-70 או תחילת שנות ה-80, ובו ביקש לעזוב את ההוראה ולפתוח בית חב"ד. על המכתב השיב הרבי בכתב ידו: "מי אמר שמורה אינו שליח?", וציין שהוא עצמו שליח של אדמו"ר הריי"צ ומלמד חומש ורש"י. מובאים דברי הרב חדקוב על ההבחנה בין העיקר לטפל בשליחות, על פי הפסוק "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל", ועל כינוס השלוחים כזמן לחשבון נפש, בדומה לאלול. כן מובאים דברי הרב אברהם קארף, ראש השלוחים בפלורידה, שלפיהם השליח נדרש להיות שליח בכל שעות היממה, על פי ההבחנה בין תפקידו של יששכר לתפקידו של זבולון.

ברוכים הבאים לתוכנית השבועית שלנו, מבצע יהדות שבת. תוכנית זו היא המשך לשבוע שעבר.

Welcome to our weekly Mivtza Yiddishkeit Shabbos program. This program is a continuation of last week.

בשבוע שעבר דיברנו על כך שכל יהודי הוא שליח, למדים זאת מאברהם אבינו. לכל יהודי יש שליחות בעולם הזה. ואף על פי שיש לנו שולחן ערוך שאומר לנו מהי השליחות שלנו, בכל זאת יש אנשים שנקראים שלוחים ויש אנשים שלא נקראים שלוחים. אף על פי שכל החסידים הם "אין משפחה אחת", משפחה אחת, וכל היהודים הם שלוחי השם, יש הבדל בין אנשים שנוסעים לכינוס השלוחים ובין אנשים שלא נוסעים. ומה יודעים האנשים בכינוס השלוחים — מה הם צריכים לדעת?

Last week we spoke that every Yid is a shliach, learned from Avraham Avinu. Every Yid has a shlichus in this world. And even though we have a Shulchan Aruch that tells us what our shlichus is, nevertheless some people are called shluchim and some people are not called shluchim. Even though all chassidim are ein mishpacha achas, one mishpacha, and all Yidden are shluchim of Hashem, there is a difference between people that go to Kinus Hashluchim and people that don't. And what do people at Kinus Hashluchim know — what should they know?

כפי שהרב חדקוב הזכיר — ואני אשתף אתכם בווארט של הרב חדקוב וגם של השליח הראשי, יש לי את זה כתוב — אבל לפני כן אני רוצה להזכיר שמצאתי מכתב. הזכרתי זאת לפני כמה שבועות, שחיפשתי אותו, ומצאתי אותו.

As Rabbi Hodakov mentioned — and I'm going to share with you a vort of Rabbi Hodakov and also of the head shliach, I have it written down — but first, before that, I want to mention that I found a letter. I mentioned it a few weeks ago, that I was looking for it, and I found it.

בחור צעיר יותר כתב לרבי — חסיד — שהוא מורה. הוא מלמד תינוקות של בית רבן, הוא מלמד בכיתות הנמוכות יותר. הוא גם מלמד בכיתות הגבוהות יותר, והוא מאוד מצליח. אבל מכיוון שהרבי — זה היה בסוף שנות השבעים, תחילת שנות השמונים — דיבר אז על בתי חב"ד, אז הוא רוצה להיות שליח. עד עכשיו הוא מורה, ועכשיו הוא רוצה להיות שליח ולפתוח בית חב"ד. זה מה שהוא כותב לרבי.

A younger man wrote to the Rebbe — a chossid — that he's a teacher. He's a melamed of tinokos shel beis rabban, he teaches younger grades. He also teaches older grades, and he's very much matzliach. But since the Rebbe — now this was the late 70s, early 80s — was speaking about Chabad Houses, so he wants to become a shliach. Till now he's a teacher, and now he wants to become a shliach and open a Chabad House. This is what he writes to the Rebbe.

ובכן, קודם כל, הרבי לא היה מרוצה ממכתב זה. הרבי כתב קו על זה, הוא כתב. הרבי כתב כך: "מי אומר שמורה אינו שליח?" ובתחתית החומר הרבי כתב כמה דברים משלו: "אם מורה מלמד, ואת היסוד הזה אתה צריך לבנות, אי אפשר להפסיק. מה יכולה להיות שליחות גדולה יותר ממורה? אם כן למה אתה אומר שאתה רוצה להיות שליח? מה אתה עושה עכשיו?" ואז הרבי אומר: "אני שליח של אדמו"ר הריי"צ" — הוא אפילו נשבע — "ואני מורה, חומש ורש"י, פשוטו של מקרא", לימד הרבי. הרבי לימד את זה, כמו מורה.

Now, first of all, the Rebbe was not happy with that letter. Like the Rebbe gave — he gave a line over there, he wrote. The Rebbe wrote like this: "Who says that a teacher is not a shliach?" And at the bottom of the material the Rebbe wrote a few little things of his own: "If a teacher teaches, and the base of this you have to build, you cannot stop. What can be greater shlichus than a teacher? So why do you say that you want to become a shliach? What do you do now?" And then the Rebbe says, "I am a shliach of the Frierdiker Rebbe" — oh, he swore — "and I am a teacher, Chumash and Rashi, pshuto shel mikra," the Rebbe taught. The Rebbe taught this, like a teacher.

אם כן, מכאן אנו לומדים את הרעיון שהמחשבה שצריך דווקא לפתוח בית חב"ד כדי להיות שליח אינה נכונה. לא, אני לא אומר את זה — זה מהרבי, אפשר לראות כאן. כל מי שעושה עבודת קודש הוא שליח של הרבי, הוא שליח של המשלח. מה יכול להיות גבוה יותר מללמד ילדים תורה?

So from here we learn the concept that the idea that you have to go open a Chabad House to be a shliach is not correct. No, I'm not saying it — this is from the Rebbe, you could see here. Anybody who does holy work is a shliach of the Rebbe; he's a shliach of the Meshaleiach. What could be higher than teaching children Torah?

אף על פי שכינוס השלוחים הוא חשוב מאוד — הרבי דיבר על כינוס השלוחים, ש[לא ברור] יביא את משיח. הם יסתכלו על מה שהם עושים, יסתכלו על עבודת הקודש שהם עושים. אבל עלינו לדעת שזה צריך להישאר קדוש, שלא יבזבזו זמן על דברים שלא שייכים אליהם, כפי שהרב חדקוב כותב, ואשתף אתכם בקרוב.

Even though Kinus Hashluchim is very important — the Rebbe has spoken about Kinus Hashluchim, that [unclear] will bring Moshiach. They will look at what they do, look at the holy work that they do. But we have to know that it has to stay holy, that they shouldn't waste time on things that do not belong to them, as Rabbi Hodakov writes, and I'll share with you soon.

הרבה פעמים — כינוס השלוחים הוא קדוש. אנשים מתכנסים יחד, שלוחים, כולם עוזרים זה לזה. אבל אנשים צריכים להתכנס יחד למען הרעיון הנכון, לא לבזבז זמן. יש אנשים שבאים בשביל התמונות — חשוב מאוד לצלם תמונות, אראה לכם בקרוב מה הוא אמר — אבל זה לא העיקר. הבנקט חשוב, הוא לא העיקר. יחסי הציבור חשובים, אבל הם לא העיקר.

A lot of time — Kinus Hashluchim is holy. People come together, shluchim, everyone helps each other. But people should come together for the right idea, not to waste time. Some people come for the pictures — it's very important to take pictures, I'll show you what he said soon — but that's not the main thing. The banquet is important, it's not the main thing. PR is important, but it's not the main thing.

ולפעמים שלוחים מבלים כל כך הרבה שנים בבניית הבית עם הכסף, ונכנסים לחובות, ובינתיים נלקח זמן מלקרב אנשים — מלהביא אנשים קרוב ל[לא ברור]. אלו דברים מהרבי.

And sometimes shluchim spend so many years building the house with the money, and they go into debts, and all the while time is being taken away from making people — from bringing people closer to [unclear]. These are words from the Rebbe.

אם כן, אנשים צריכים לדעת מהו העיקר ומהו הטפל. ומהו העיקר אצל השלוחים? יחסי הציבור חשובים, אבל זה לא העיקר, ויש אנשים שמבזבזים יותר מדי זמן על יחסי ציבור.

So people have to know what is the main thing and what is the secondary — the ikar and the tofel. And what is the ikar of the shluchim? PR is important, but that's not the main thing, and some people spend too much time on PR.

כשמישהו — מישהו אמר שמישהי מחפשת שידוך, היא רוצה בעל טוב. אז היא אומרת לשדכן: "תן לי בעל טוב." הוא אומר: "יש לי בעל, השליחות שלי — יש לי את הבעל הכי טוב בעולם, הוא נפלא." אז האבא אומר לו: "נפלא, אני יודע — אבל תגיד לי, יש לו דעת?" אז השדכן אומר: "אין לו דעת." "אין לו דעת? אני לא רוצה אותו." זה בלתי אפשרי.

When somebody — somebody said somebody's looking for a shidduch, he wants a good husband. So he says to the shadchan, "Give me a good husband." He says, "Oh, I have a husband, my mission — I have the best husband in the world, he's marvelous." So the father says to him, "Marvelous, I know — but tell me, does he have da'as?" So the shadchan says, "He has no da'as." "He has no da'as? I don't want him." It's impossible.

לכל דבר יש רכות וחומרה. יש רכות של שלוחים, יש רכות של כינוס, אבל יש גם חומרה, ואנחנו צריכים להזכיר גם את הרכות וגם את החומרה. לא רק רכות — אתם יודעים, הם עושים הרבה ראיונות, וזה טוב, והם עושים יחסי ציבור יפים, יפים. אבל אדם צריך להזכיר גם מה חסר — משיח עדיין לא כאן. כי אם השלוחים היו עושים מאה אחוז, משיח כבר היה כאן. אז אנחנו מבזבזים יותר מדי זמן — הכל טוב, אבל זה גם לא הכל טוב.

Everything has a mildness and a harshness. There is a mildness of shluchim, there is a mildness of a Kinus, but there's harshness too, and we have to mention the mildness and the harshness. Not only mildness — you know, they do a lot of interviews, which is good, and they make a beautiful PR, beautiful. But a person has to mention also what is missing — Moshiach is not here. Because if the shluchim would do 100%, Moshiach would be here already. So we're spending too much time — everything is good, but it's also not all good.

אתם יודעים, "הערה על העבר" — אלו מילים קדושות מהרב חדקוב — "הערה על העבר, קבלה טובה על הבא". צריכים להיות מקבלים על הבא, אבל צריכה להיות הערה על העבר — מה לא עשינו? לא הכל טוב. כל מה שעשינו שהוא טוב, שהרבי רצה — אבל צריכים לדעת גם מה שהיה צריך להיעשות ולא נעשה, לעשות חשבון הנפש. אז הכינוס הוא בעצם חשבון הנפש, בדיוק כמו אלול. צריכים לשבת ולחשוב: מה לא עשינו, ומה צריכים לעשות יותר טוב? וזה מה שצריך לדבר עליו — לא הכל זה מאה אחוז. והרב חדקוב ציין שזו נקודה חשובה.

You know, he'arah al he'avar — these are holy words from Rabbi Hodakov — he'arah al he'avar, kabbalah tovah al haba. You have to be mekabel al haba, but there has to be he'arah al he'avar — what didn't we do? Not everything is good. Everything that we did that is good, that the Rebbe wanted — but we have to know also what should have been done and wasn't done, to make a cheshbon hanefesh. So the Kinus is basically a cheshbon hanefesh, just like Elul. We have to sit down and think: what didn't we do, and what should we do better? And this is what should be spoken — not everything is 100%. And Rabbi Hodakov mentioned this is an important point.

הוא אמר את המילים — וזה כתבתי לעצמי — הוא דיבר על זה עם הרב מענדל בשנים הראשונות של כינוס השלוחים. הוא אומר, כתוב בתורה: "מה טובו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל" — כמה טובים האוהלים שלך, יעקב, המשכן, מקום המשכן של ישראל. יעקב אבינו נקרא יעקב וישראל. אז אצל "אהליך", אוהל, הוא אומר את המילה יעקב. אצל "משכנותיך" הוא אומר את המילה ישראל. יעקב הוא עקב, זה החלק התחתון של יהודי; ישראל הוא ראש, זה החלק העליון. "אהליך", האוהל, הוא דבר זמני; "משכנותיך" הוא דבר קבוע.

He said the words — and this I wrote down — he spoke to Rabbi Mendel about it in the early years of Kinus Hashluchim. He says, it says in the Torah, "Ma tovu ohalecha Yaakov, mishkenosecha Yisrael" — how good are your tents, Yaakov, mishkan, the dwelling place of Israel. Yaakov Avinu was called Yaakov and Yisrael. So by "ohalecha," tent, he says the word Yaakov. By "mishkenosecha" he says the word Yisrael. Yaakov is eikev, that's the lower part of a Yid; Yisrael is rosh, that's the higher part. Ohalecha, tent, is temporary; mishkenosecha is permanent.

שליח צריך לדעת — אמר הרב חדקוב — מה זה עיקר ומה זה טפל. אל תעשה את הטפל לעיקר, ואת העיקר לטפל. הוא צריך לדעת שה"אהליך", האוהל, הוא דבר זמני. לשליח, הוא אומר, חייב להיות שולחן עבודה, כמובן שצריך להיות לו רכב, צריך להיות לו בית חב"ד, צריכה להיות לו מכונת כתיבה, בוודאי צריך טלפון — אבל זה "אהליך", זה דבר זמני, זו הדרגה התחתונה של יהודי, של שליח. "משכנותיך", העיקר, זה מה שנמצא בתוך בית חב"ד.

A shliach should know — Rabbi Hodakov said — what is ikar and what is tofel. Don't make the tofel the ikar, and the ikar the tofel. He has to know that ohalecha, the tent, is temporary. A shliach, he says, must have a desk, of course should have a car, he should have a Chabad House, he should have a typewriter, should have a telephone for sure — but that's ohalecha, that is temporary, that is the lower level of a Yid, of a shliach. Mishkenosecha, the ikar, is what's in the Chabad House.

כמה אנשים — הוא כותב כאן — אדם עושה חשבון נפש: כמה אנשים נעשו שומרי שבת השנה? כמה אנשים הייתי יכול לעשות לשומרי שבת אילו לא הייתי מוציא כסף על יחסי ציבור, זמן על יחסי ציבור, או דברים גשמיים אחרים? העיקר הוא "משכנותיך", ישראל, מקום המשכן — זה העיקר של יהודי.

How many people — he writes here — does a person make a cheshbon hanefesh: how many people became shomer Shabbos this year? How many people could I have made shomer Shabbos if I wouldn't spend money on PR, time on PR, or other gashmiyus'dike things? The ikar is mishkenosecha, Yisrael, the dwelling place — that's the ikar of a Yid.

ואותו דבר גם — אנשים באים לכינוס השלוחים, חלקם באים עם כיסוי תקשורתי טוב, כמובן, ויש אנשים חשובים, התמונות חשובות — הן חשובות, אבל זה לא העיקר של הכינוס. הכינוס צריך להיות יותר רוחניות, והאנשים צריכים לדעת מה היינו צריכים לעשות ולא עשינו. לא הכל, כל הראיונות, הם מאה אחוז — הם לא מאה אחוז, לא הכל הוא מאה אחוז. וכשאנשים יודעים את ה[לא ברור] של ההתעוררות אז הם יפעלו את מה שהם צריכים. זה מהרב חדקוב. צריכים לעשות מהעיקר עיקר ומהטפל טפל, לא טפל שהוא עיקר ועיקר שהוא טפל.

And the same thing also — people come to Kinus Hashluchim, some come with a good cover, of course, and some are important, the pictures are important — they're important, but that's not the ikar of the Kinus. The Kinus has to be more ruchniyus, and people should know what we should have done and we didn't do. Not everything, all the interviews, are 100% — they're not 100%, not everything is 100%. And when people know the [unclear] of hisorerus then they'll accomplish what they have to. This is from Rabbi Hodakov. You have to make the ikar an ikar and the tofel a tofel, not a tofel ikar and an ikar tofel.

זה דבר אחד שאני רוצה לספר לכם. דבר נוסף שאני רוצה לספר לכם, וזה מהרב קורף [לא ברור — "מאהלי תורה שלום"], כמו שאמרתי. היו לי כמה שנים לפני שהוא נפטר, דיברתי איתו זמן מה, זמן ארוך, והוא הסביר לי — הוא אמר לי — למה מורים מסוימים אינם בכינוס השלוחים. מה ההבדל בין להיות שליח לבין אדם שלא נקרא שליח? הוא עושה עבודה טובה, אבל הוא לא שליח.

This is one thing I want to tell you. Another thing I want to tell you, and this is from Rabbi Korf [unclear — "of Oholei Torah Sholom"], like I said. I had a couple of years before he passed away, I spoke to him for a while, a long time, and he explained to me — he told me — why aren't some teachers in Kinus Hashluchim. What's the difference between being a shliach or a person that's not called a shliach? He does good work, but he's not a shliach.

האדם הזה, הוא אומר, מורה מלמד 7 שעות ביום, 6 שעות ביום. הוא הולך הביתה, הוא עושה עבודה טובה, אבל הוא בבית. במשך היום הוא מלמד, יש לו עבודה, והוא עושה עבודה טובה, אבל הוא לא 24 שעות. שליח, הוא אומר, פירושו שהוא צריך להיות 24 שעות בשליחות. האדם הזה שייך לכינוס השלוחים. זה מה שהוא אמר לי. והוא אומר — כלומר הוא היה הראש של פלורידה — הוא אומר שהוא צריך לעבוד עם כמה שלוחים שהוא לא יודע אם הם שייכים לכינוס השלוחים, הוא אמר לי. הוא צריך לעבוד על זה. זה דבר בצד.

This person, he says, a teacher teaches 7 hours a day, 6 hours a day. He goes home, he does a good job, but he's home. During the day he teaches, he has a job, and he does a good job, but he's not 24 hours. A shliach means, he says, has to be 24 hours in shlichus. That person belongs in Kinus Hashluchim. That's what he told me. And he says — I mean he was the head of Florida — he says he has to work on some shluchim that he doesn't know whether they belong in Kinus Hashluchim, he told me. He has to work at it. That's beside the point.

במילים אחרות, השלוחים צריכים להיות 24 שעות. והוא אמר לי, מהרבי — ראיתי את זה גם במכתב — זבולון צריך להיות זבולון, יששכר הוא יששכר. יששכר לא צריך לקחת את התפקיד של זבולון; זבולון לא צריך לקחת את התפקיד של יששכר. והוא אומר לי, אם לשליח יש עבודה אחרת, או שהוא עוסק בנדל"ן או אפילו בהשגחה, וזו העבודה שלו 5-6 שעות ביום, הוא אומר, למה הוא שליח? למה הוא שייך לכינוס השלוחים? הוא אמר לי את זה. שליח פירושו 24 שעות. הוא אומר שיש הרבה שלוחים שיש להם דברים אחרים — אז, אז הם — זה אותו דבר גם: מורה מלמד, אז גם הוא צריך להיות בכינוס השלוחים.

So in other words, the shluchim have to be 24 hours. And he tells me, from the Rebbe — I saw it also in a letter — Zevulun has to be Zevulun, Yissachar is Yissachar. Yissachar should not take the job of Zevulun; Zevulun should not take the job of Yissachar. And he tells me, if a shliach has another job, or he's involved in real estate or even hashgacha, and that's his job 5-6 hours a day, he says, why is he a shliach? Why does he belong in Kinus Hashluchim? He told me this. A shliach means 24 hours. He says there are many shluchim that have other things — so, so they — it's the same thing also: a teacher teaches, so he should also be in Kinus Hashluchim.

זה מה ששמעתי מהרב קורף, ואני מרגיש שהוא היה — הוא היה שליח, הוא היה שליח ותיק, והוא צדק — הוא בעצם עשה הרבה, ורציתי לחזור על מה שהוא אמר. אל לנו לשכוח את העניינים האלה — מה זה העיקר ומה זה לא העיקר. אז כינוס השלוחים פירושו שצריכה להיות הרוחניות, שכל מי שהוא 24 שעות בשליחות — יש אנשים עם עבודות אחרות, אז הם עושים דברים טובים, ואולי הם צריכים עבודות אחרות, אף אחד לא אומר לא — אבל להיות מצוטט, מה שהרבי רצה, כל העניין הזה של כינוס השלוחים — הוא לא יודע מה — זה חלק מזה. בכל אופן, חשבתי להזכיר לכם את זה.

This is what I heard from Rabbi Korf, and I feel he was — he was an emissary, he was an elder shliach, and he was right — he actually did a lot, and I wanted to repeat what he said. We shouldn't forget about these inyanim — what is the ikar and what is not the ikar. So Kinus Hashluchim means that there has to be the ruchniyus, that everybody who is 24 hours in shlichus — people have other jobs, then they do good things, and maybe they need other jobs, nobody says no — but to be quoted, what the Rebbe wanted, this whole thing of Kinus Hashluchim — he doesn't know what — that's part of it. Anyway, so I thought I would mention this to you.

עכשיו, בשבת הזאת — בשבוע הבא, זהו השבוע שלפני כינוס השלוחים — אז יש עוד כמה דברים שרציתי לומר על כינוס השלוחים, מה שהרב חדקוב הזכיר. הכל כתוב — הרב חדקוב דיבר עם הרב מענטליק, אלו דברים מהשנים הראשונות. אז בשבת הזאת, בשבוע הבא, נמשיך עם עוד ענינים על כך שהם כה חשובים, ענין כינוס השלוחים. אבל דבר אחד אנחנו צריכים לדעת: אצל הרבי, השלוחים היו העיקר, הכי חשוב. הם יעמדו לפני משיח והם יביאו את משיח. אבל אנחנו צריכים לעשות את הדבר הנכון מהסיבה הנכונה.

Now, this Shabbos — next week is the week before Kinus Hashluchim — so there's more things that I wanted to say about Kinus Hashluchim, what Rabbi Hodakov mentioned. All written — Rabbi Hodakov has spoken to Rabbi Mentlik, these are from the early years. So this Shabbos, next week, we will continue more inyanim about why they are so important, the inyan of Kinus Hashluchim. But one thing we have to know: by the Rebbe, shluchim was tops. They will stand in front of Moshiach and they will bring Moshiach. But we have to do the right thing for the right reason.

בשבת הזאת, בשבוע הבא, נמשיך שבוע של התכנית. תודה רבה.

This Shabbos, next week, we'll continue a week of the program. Thank you.