ציונות ע"פ שיטת רבותנו נשיאנו

00:01 דובר 1 נדבר היום בעזרת השם לפי הזמן שהשם ייתן. נדבר היום על הנושא שביקשו לדבר כאן, בקשר לארץ ישראל. מה השיטה? מה השיטה של הרבי והשיטה של חב"ד? כל היחס לעניין של ארץ ישראל. צריך להקדים שאנחנו מדברים כאן. כאן אנחנו מדברים שיחה פנימית עם בחורים, אנשי פנימיים, בחורים חסידיים, ישיבה־בחורים, מותר להם לדעת איך השיטה האמיתית של הרבי בקשר לכל העניין של ארץ ישראל, זה היום הציונות, מדינת ישראל וכולי. יהיו כמה דברים שנדבר על זה שצריכים להיות זהירים, וטוב שבחורים ידעו עליהם. אבל לא כל דבר שאדם יודע הוא גם צריך לספר את זה לכולם. יש פתגם של חסידים שאומרים את האמת. יש פתגם של חסידים שאומרים שכתוב בתורה "מדבר שקר תרחק". בתורה כתוב "מדבר שקר תרחק", אבל בתורה לא כתוב שצריכים להגיד את האמת. זאת אומרת שצריכים להיזהר לשקר. זה בטוח. אסור לשקר. אבל לא כל דבר שזה אמת צריכים להגיד. אז לכן בן אדם צריך תמיד שיהיה לו שכל. רק הסיבה למה מדברים על העניין הזה? אחת מהסיבות זה, זה נוגע הרי למבצעים של בחורים. הולכים למבצעים ושואלים אותם שאלות. צריכים לדעת מה לענות. וגם צריכים שכל לדעת מה לענות, למי לענות, מתי לענות וכולי. לא כל הדברים שאני יודע אני צריך לשפוך את זה על כל בן אדם. יש פתגם, עוד פתגם של חסידים שאומרים: יש מושג שנקרא אמת שלא במקומו. אדם אומר דבר אמיתי, אבל הוא לא אומר את זה במקום הנכון. אמת שלא במקומו. אמת שלא במקומו זה גם כן לא טוב. אה, זה אמת, אבל לא, זה לא במקום. זה לא. מה זה אמת שלא במקומו? למשל, אם בן אדם ילמד חסידות

02:48 דובר 1 ויתבונן בהסברה ארוכה בעניין של "אמת ה' לעולם", מתבונן ב"אמת ה' לעולם". אחר כך יגיע לתפילה ויתבונן כל התפילה על הנושא הזה. יגיע לשמע ישראל ויצעק: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אמת". מתבונן בעניין של "אמת ה' לעולם" וממילא יצא לו המילים "ה' אלוקינו ה' אמת". זה אמת? כן, זה אמת, אבל זה לא במקום. כאן, לא כאן צריכים להגיד את השם אלוקות. אז בכל אופן, זה עניין של תורה הקדושה, שלא כל הסיפורים שאנחנו נשמע היום זה. יש הרבה סיפורים, סיפורים פנימיים שצריך להישאר בתוך, בתוך הד' אמות. וכל אחד מוחו ורעיונו צריך לדעת מה מגיע לדעת להסביר לאחרים ומה מגיע. בכלל זה תורה קדושה. נגיע לפועל. בכלל הקשר של חב"ד עם ארץ ישראל התחיל עוד לפני כל העניין של הציונות. כבר הקשר עם ארץ ישראל היה קשר מאוד חזק עם כל הרביים עוד מההתחלה. כולם יודעים שהבעל שם טוב ניסה עם כל הכוחות שלו לעלות לארץ ישראל. הוא כבר נסע וכבר הגיע עד טורקיה וכבר יצא עם אונייה. אבל הקדוש ברוך הוא לא רצה שהוא ייסע ועשה שמה כל מיני צרות בדרך. האונייה נשברה והייתה סערה והגיעו שודדים וכמעט הרגו אותו והיה לו כל מיני בלגנים. ידוע שזה היה באחרון של פסח שהבעל שם טוב ניצל וזה אחד מהסיבות לכל העניין של סעודת משיח. סעודת הבעל שם טוב. אצל הפוילישע חסידים חוגגים באחרון של פסח את העניין. אנחנו קוראים לזה סעודת משיח; אצל הפוילישע חסידים, אצל הרבה מהם זה נקרא סעודת הבעל שם טוב. זה בגלל ההצלה שלו מהצרות שהיה לו בים. ומזה יודעים שהבעל שם טוב ניסה וניסה כמה פעמים. בסוף זה לא הצליח, זה

04:54 דובר 1 אחרי זה אנחנו יודעים שגם האלטער רבי ניסה לנסוע לארץ ישראל ועוד יצא אפילו לדרך. הוא הגיע עד למוהילוב, זה מקום ליד הים שהאונייה הייתה צריכה לצאת שמה לטורקיה, יחד עם רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי מנחם מנדל מהורודוק. אז הרבי כבר היה עם כל הפקלאך והכל מוכן, הוא עם כל המשפחה. אבל כשהוא הגיע לשם, רבי מנדל מהורודוק, רבי מנדל מהורודוק היה בשבילו, בשביל האלטער רבי, הוא היה חצי רבי, חצי חבר. רבי מנדל מהורודוק היה הרבה יותר מבוגר מהאלטער רבי בכמה וכמה שנים. יש אומרים שרבי מנדל מהורודוק עוד היה אצל הבעל שם טוב כמה פעמים כי היה הרבה יותר מבוגר ממנו, וכשנפטר המגיד האלטער רבי החזיק את רבי מנדל מהורודוק כמו רבי וכמו חבר. ממילא כשהאלטער רבי, כשרבי מנדל נסע לארץ ישראל אז גם האלטער רבי נסע. כשהגיעו ליד הים היו כבר צריכים לעלות. אז רבי מנדל מהורודוק שאל את האלטער רבי: ומה יהיה עם חסידים אם אנחנו ניסע? מה יהיה עם חסידות ברוסיה? כל ווייס רוסלנד, כל רוסיה הלבנה, ליטבניה, ליטא, היא שייכת לחסידות. אז האלטער רבי הבין שהוא לא צריך לנסוע. זה היה מסירות נפש מאוד גדולה. רבי מנדל מהורודוק נסע לארץ ישראל. ר' אברהם מקאליסק נסע לארץ ישראל, כדי, כדי הצדיקים שהם היו יותר מבוגרים. האלטער רבי כן נסע, אבל האלטער רבי קיבל את הפקודה, את הגדר איך שיהיה והוא חזר לרוסיה. ואז האלטער רבי נהיה ברשות רבי מנדל מהורודוק, המנהיג של חסידות חב"ד ברוסיה. ואחרי זה אפילו שהאלטער רבי בעצמו לא נסע לארץ ישראל, אז האלטער רבי שלח קבוצות. האלטער רבי יסד את הכולל. בהתחלה זה היה כולל, לא היה

06:56 דובר 1 כולל חב"ד. בהתחלה זה היה כולל לכולם, לכל החסידים בכלל. דרך אגב, היו שתי קבוצות שעלו באותן שנים, ומדובר, מדובר, מה שאני מדבר עכשיו זה בשנים של האלטער רבי, אחרי הסתלקות של המגיד, בשנת תקל"ו עד תקל"ז. בשנים ההן, זאת אומרת לפני מאתיים שלושים שנה. והאלטער רבי אז, באותה שנה, באותה תקופה, נסעו שתי קבוצות גדולות מרוסיה. קבוצה אחת של מתנגדים, תלמידי הגר"א. זה נקרא עלייה בעולם, בעולם ההיסטורי זה נקרא עליית תלמידי הגר"א, ובראשם היה אחד שקראו לו רבי ישראל משקלוב. לא יודע איך קוראים, היה תלמיד הגר"א. והייתה קבוצה יחד עם רבי מנדל מהורודוק, שהיה עליית החסידים. זה היה שתי עליות באותה תקופה בהפרש של כמה שנים. לא בדיוק היה עלייה. זה היה מתנגדים והחסידים, שאחר כך נהיה מזה בארץ ישראל שתי קהילות גדולות. עד היום הזה עדיין קיים זכר מהם, שזה נקרא קהילת החסידים וקהילת הפרושים. בירושלים עדיין יש בית כנסת. כאן יש לנו איזה נכד של סבא שלנו, רבי ספרא, הם היו קרויים. בתקופה מאוחרת יותר, בזמן של האדמו"ר האמצעי, אז ידוע הרי שהאדמו"ר האמצעי ייסד ה-ה-החסידים של האלטער רבי גרו בעיקר בטבריה ובצפת. אה, אחר כך האדמו"ר האמצעי שלח חסידים לחברון. האדמו"ר האמצעי ייסד את היישוב החב"די בחברון, שזה היה יישוב שהחזיק מעמד הרבה שנים, היישוב בחברון. עד כדי כך שהאדמו"ר האמצעי, כדי לחזק, חסידים לא רצו לנסוע. אצל האדמו"ר האמצעי הרי האדמו"ר האמצעי דיבר כל כך הרבה חסידות, היה כזה שפע מאמרים של חסידות, וחסידים לא רצו לנסוע. רצו להיות ולשמוע חסידות. אז האדמו"ר האמצעי רצה לשלוח לו-- רצה לשלוח את החסידים הגדולים. אז כדי לשכנע אותם האדמו"ר האמצעי עשה שני דברים.

11:42 דובר 1 דבר אחד, האדמו"ר האמצעי הבטיח להם שהוא ישלח כתבים לארץ ישראל, שהוא ישלח הרבה כתבים עם מאמרים לארץ ישראל. באמת כך היה. האדמו"ר האמצעי שלח כתבים לארץ ישראל, עד כדי כך שיש ריבוי מאמרים של האדמו"ר האמצעי היום שנדפסו, שלא היו בספרייה של הרבי מליובאוויטש. מצאו את זה בארץ ישראל, בספרייה הלאומית בירושלים, שיש שמה באוניברסיטה של ירושלים. שמה נמצאו המון כתבי יד של האדמו"ר האמצעי, מהעתקה של החסידים, מאמרים של האדמו"ר האמצעי. אחד מהם למשל זה אמרי בינה חלק ג'. כולם מכירים את הספר אמרי בינה, אבל היה עוד חלק של אמרי בינה שלא היה בדפוס עד לפני כמה שנים, לפני עשרים שנה, וזה נדפס משמה, מהספרייה של האוניברסיטה בירושלים. האדמו"ר האמצעי היה שולח פשוט כתבי יד, גוף כתב יד שלו, היה עד כדי כך, היה עצמו מגיע לבנות את היישוב בחברון. אבל גם אם זה לא היה מספיק, האדמו"ר האמצעי שלח את הבת שלו לגור בחברון. זה היה הרבנית מנוחה רחל ובעלה רבי יעקב כולי סלונים, שזה הזה של השליח טוני סלונים[?]. איפה צריכים, באיזה שהוא מקום. כן, הייתה הרבנית מנוחה רחל, שהייתה הבת של האדמו"ר האמצעי. האדמו"ר האמצעי, כדי לחזק את היישוב היהודי החב"די בחברון, אז הוא שלח את הבת שלו שהיא תלך לגור שמה, ושמה יצאו משפחות גדולות, שעד היום עשרות אלפי נכדים, נינים, שהם צאצאים של האדמו"ר הזה, פה לפני.

13:21 דובר 12 The second time?

13:22 דובר 1 אה?

13:23 דובר 12 Second time?

13:24 דובר 1 שלח כתבים, שלח את הבת שלו. זה היה שני הדברים. אחד מהסיפורים שמספרים, סתם דרך אגב, בית הרב. היא הייתה ממש רבצין. הסיפורים מספרים, היא הייתה פשוט בעלת מופת וכל מיני עניינים. אחד מהסיפורים שהפרידיקער רבי מספר, סתם דרך אגב, שהרבנית מנוחה רחל לא רצתה כל כך לנסוע לארץ ישראל, והוא ניסה להפציר בה. האדמו"ר האמצעי הפציר בה שהיא תיסע. היא לא כל כך רצתה, ועד שפעם אחת היא אמרה שהיא לא רצתה לנסוע לארץ ישראל. למה? כי היא שמעה שיש שם הרבה גשם והיא לא אוהבת את הגשם. אז האדמו"ר האמצעי הבטיח לה שאף פעם לא תירטב. She's not gonna get all wet. הגשם. אה? וככה אומרים שהברכה ככה התקיימה, שהיא כל חייה, המון שנים חיה בארץ ישראל, ואף פעם לא יצא ש-- הסגנון שכתוב שם, שהיא הלכה בין הטיפות, אני חושב. אני לא יודע אם זה הפירוש, כי פשוט הטיפות, או הפירוש הוא שיצא לה תמיד שהגשם לא, לא ירד. איך שיהיה, כן? האדמו"ר האמצעי. אז הוא בנה את היישוב החב"די בחברון. אחר כך הצמח צדק המשיך הלאה. הוא גם כן שלח חסידים לחברון, והוא המשיך להרחיב את החצר, החצר בחברון. כן, כמה וכמה מכתבים. ואז גדל יותר גם העניין של חב"ד, בזמן של הצמח צדק. אבל כל זה, זה היה עדיין ארץ ישראל בלי עדיין בלגנים של, של הציונות. זה עדיין היה לפני שנברא כל המושג ציונות. זה היה כי פשוט זה היה לגמרי קדושה ותכלית, וכל העניין היה לנסוע לארץ ישראל בשביל עלייה לארץ ישראל. חסידים היו אצל חסידים, היה תמיד עניין שארץ ישראל, עבודת השם, עבודת השם בדרך החסידות, שזה עבודה באופן של קדושה

15:41 דובר 1 טהרה באופן מיוחד. אנחנו רוצים להתקרב לאלוקות. אז בארץ ישראל אפשר להתקרב לאלוקות באופן יותר חזק מאשר בחוץ לארץ. כן, כמו שהרבי כותב באיגרת הקודש כמה וכמה פעמים, שארץ ישראל זה שער השמיים, ושם אפשר-- שם נמצא הגילוי השכינה יותר מכל העולם. אז לכן היה אצל חסידים תמיד רצון, כן, ללכת לעלות לארץ ישראל, כמו אצל יהודים בכל הדורות היה רצון תמיד בכל הזמנים ליהודים לעלות לארץ ישראל, ארץ הקודש, ואצל חסידים היה זה יסוד, זה יסוד. לאידך גיסא, אנחנו מוצאים בזמן של הצמח צדק את הסיפור הידוע, שכולם יודעים את זה, שהיה אחד מהחסידים הגדולים של זמן הצמח צדק רצה לעלות לארץ ישראל. הוא הלך לצמח צדק לבקש ממנו שהוא רוצה לנסוע לארץ ישראל, והצמח צדק אמר לו שלא. הצמח צדק אמר לו שלא ייסע לארץ ישראל. הוא הפציר והפציר. הצמח צדק אמר לו את הפתגם הידוע: רבי הלל וויל ניט פארן קיין ארץ ישראל, און דיר ווילט זיך יא? מאך דא ארץ ישראל. זה הלשון, וחלק מהלשון זה ודאי שידוע, אבל הלשון של הצמח צדק היה: רבי הלל לא צריך לנסוע לארץ ישראל. רבי הלל היה הרי בזמן של הצמח צדק. הוא היה החסיד רבי הלל. מי היה יותר גבוה מרבי הלל? הלל היה החסיד הכי, הכי, הכי קדוש, הכי גדול, חצי רבי. אז אם רבי הלל לא מבקש לנסוע לארץ ישראל, אתה כן צריך לבקש לנסוע לארץ ישראל? אז הצמח צדק אמר לו: תעשה כאן ארץ ישראל. אה?

17:20 דובר 14 לא שם

17:22 דובר 1 זאת אומרת שמשהו השתנה בזמן של הצמח צדק. כן, צריך לומר, יא, שהצמח צדק התחיל לתבוע נקודה אחרת. למרות שהצמח צדק בעצמו הרחיב את ה-, את ה-, את ה-, את הישיבה בחברון והוא השקיע בזה הרבה כסף וכולי. אף על פי כן, הווארט הזה שהצמח צדק אמר זה ווארט יסודי שאחר כך רואים שהרביים השתמשו בזה. בפרט הרבי השתמש בזה המון בתור יסוד הגישה של חסידות חב"ד, וכל העניין שזה נקרא ״מאך דא ארץ ישראל״, תעשה כאן ארץ ישראל. שהעבודה שלנו עכשיו בזמן הגלות זה לא לעלות לארץ ישראל אלא לעשות את ארץ ישראל בחוץ לארץ. זה העניין שעכשיו יהודי נמצא בכל מקום ועושה שם נוגה בקדושה וכולי, עושה ארץ ישראל במקום שהוא נמצא, וזה שינה את כל הגישה שלאו דווקא שהעניין שלנו, העבודה שלנו עכשיו, המטרה שלנו בחיים זה לעלות לארץ ישראל. העניין צריך להיות לעשות חוץ לארץ ארץ ישראל. וכי אבל אם נכנסים קצת להיסטוריה של העניין, באותה תקופה התחיל קצת העניין של ציונות. אז יש כאלה שרוצים לקשר את העניין הזה של הצמח צדק, שהצמח צדק כבר קירר את העניין של עלייה לארץ ישראל בגלל שאז ארץ ישראל התחיל להיות עניין שהחיצונים לקחו את זה. התחיל קצת את העניין שהתחילו, ארץ ישראל התחיל להיות עניין פוליטי. התחילו להשתמש בזה לעניין של, של, של חיצונים, של משכילים, כמו שעכשיו אנחנו מתחילים לספר. אז לכן התחילה אז כבר הגישה של הרביים שהעבודה זה לא לעלות לארץ ישראל, אלא העבודה היא לעשות את ארץ ישראל כמו שזה עניין של דירה בתחתונים. מה קרה באותה תקופה? באותה תקופה בעצם זה התחיל בזמן של הרבי מהר"ש. אם מסתכלים היסטורית

19:20 דובר 1 כאילו בפועל, ההיסטוריה מתחילה בזמן של הרבי מהר"ש, אבל כמובן כל דבר לוקח זמן עד שזה מתפתח. בתקופה של הרבי מהר"ש, זאת אומרת מדברים כאן לפני בערך מאה ועשרים שנה. שנות תרל"א, תרמ"א, בשנים ההם. אז התחיל ברוסיה, היו אז ברוסיה, בגרמניה, בכמה מקומות היו אז המשכילים. משכילים היו לא משכילים חסידים. משכילים מתכוונים למשכילים השכלה. איך אומרים, אילומיניסטים? קוראים לזה בקיצור. אה? אילומיניסטים. אה? משכילים, משכילים היו מסכנים בעצמם. זה צריך שיעור בפני עצמו להסביר את ההיסטוריה של המשכילים. משכילים זה היה דבר שהתחיל בזמן של האדמו"ר. הם התחילו בגרמניה. מה קראו לו המנהיג שהוא התחיל את כל העניין של ההשכלה, והמשכילים, המטרה שלהם הייתה ל-- להתחיל לעשות יותר מודרני את היהדות, להכניס קצת מודה, קצת לימודי חול, קצת יהדות להתקשר עם העולם, שהדתיים, שהיהדות לא יהיה דבר כזה פרימיטיבי. רצו לעשות איזה דבר יותר זה, ואז הם התחילו להיכנס עם כל מיני חוקים ושינויים, ולאט לאט נהיה מזה כל העניין של היום, זה הרפורמיסטים וה-- והקונסרבטיבים וכל השמות שקוראים להם היום, וזה היה משכיל. המשכילים התחילו בגרמניה, נכנסו לעוד מקומות וניסו להיכנס גם ברוסיה, ואז הייתה מלחמה מאוד גדולה שזה התחיל בזמן של האדמו"ר. אבל המלחמה הגדולה הייתה בזמן של הצמח צדק. כולם יודעים שהצמח צדק היה יותר מחצי שנה בפטרבורג באסיפת הרבנים, עשרים ושתיים פעמים הצמח צדק ישב במאסר בגלל שהוא נלחם נגד הממשלה, כי הממשלה היו בעד המשכילים, והצמח צדק, יחד עם ר' איצלה מוולוז'ין, אז המתנגדים והמשול[?] נלחמו נגד המשכילים.

21:34 דובר 15 מתי זה היה?

21:36 דובר 1 המשכילים באו מגרמניה לרוסיה. הם רצו לבנות את המוסדות שלהם ברוסיה. לא רק רצו, הם גם הצליחו לעשות את זה כי הממשלה נתנה להם הרבה. ממשלת רוסיה נתנה להם הרבה פאוור. הם רצו שזה יהיה. הם שכנעו את הממשלה שזה לטובת, לטובת רוסיה ולטובת הממשלה. והיו אסיפות, אסיפות גדולות, והצמח צדק כבר היה לו מספיק פשוטות[?]. עד כדי כך שאני לא עובר. עובר כאן עניינים, הולכים רגע. אז עוד פעם אני רוצה. אז כוחם של המשכילים היה אז חזק לפה[?]. המשכילים הצליחו במידה מסוימת להכניס. אף על פי שברוך השם בכוח של הצמח צדק, ברוך השם, אז, אז, אז לא היה להם הרבה כוח, אבל היה להם מספיק כוח. לפחות מצד הממשלה היה להם הרבה כסף והרבה גב לעשות כל מה שהם רצו. איך שהיה אז בזמן של הרבי מהר"ש התחילה אז הרוח באירופה, הרוח של ציונות. זה התחיל להיעשות דרך המשכילים. המנהיג של הציונות קראו לו הרצל. שם משפחה שלו תיאודור, תיאודורה. השם העברי שלו זה בנימין זאב. הרצל היה משכיל, פשוט יהודי שלא היה שייך ליידישקייט בכלל. משפחה מתבוללת, אסימילציה. לא היה לו שום קשר עם היהדות בכלל. הוא היה יהודי, אבל יהודי לא יותר מזה. הוא לא היה יהודי רחוק מיידישקייט לגמרי, והוא היה מהמנהיגים של המשכילים ב-- ב-- איפה שהיה גר באוסטריה, איפה שהיה גר בדיוק, והוא התחיל לחלום על העניין שבאותה תקופה היה משבר מאוד גדול.

23:23 דובר 15 מתי זה היה, הצמח צדק?

23:24 דובר 1 זה היה כבר בזמן של הרבי מהר"ש.

23:27 דובר 15 איזה שנה?

23:28 דובר 1 אה? טוב, תר"מ בערך, מ'.

23:33 דובר 15 היה נכד של משכיל?

23:34 דובר 1 המשכילים, אה?

23:38 דובר 15 נכד משכיל?

23:39 דובר 1 היה אלא משכיל. הוא היה נכד של משכילים. סבא שלו היה מגדולי המשכילים. אבא שלו היה ממשפחה מתבוללת, מהנכדים של המשכילים. הוא כבר לא היה שייך ליידישקייט בכלל. מה, אבל היה אז משבר מאוד גדול אצל המנהיגים של המשכילים. הם ראו שהדרך שלהם לא הצליחה. כל המטרה של ההשכלה. מה הייתה מטרת ההשכלה? הם היו בטוחים שעל ידי זה שיעשו שההשכלה תהיה יותר מודרנית, אז שיהיה, סליחה, שהיהדות תהיה יותר מודרנית, יותר פתוחה, אז זה יהיה, זה יוריד את האנטישמיות. כן? זה היה כל המטרה. כאילו, זה היה המטרה שלהם, היה להיות אפשר לעשות מה שהם רוצים, לחיות כמו באמת. אבל כאילו האידיאולוגיה של המשכילים הייתה שכיוון שאי אפשר לחיות ככה, יש שנאת, שנאת ישראל. יש מצב של אנטישמיות בעולם בצורה נוראה ואיומה. הדרך היחידה לשבור את האנטישמיות, שהיהודים לא יהיו כאלו סגורים, כאלו שחורים, כאלו, זה, יהיו יותר ככה סימילר. זאת אומרת, השכלה. כשהם אבל ראו שזה לא עובד, עברו דור ועוד דור והאנטישמיות רק נהייתה יותר גרועה. אז התחילו כל הפוגרומים באותן שנים, תרמ"א, תרמ"ב, היו הפוגרומים הגדולים ברוסיה שנהרגו מאות אלפי יהודים. פוגרומים, פוגרומס, משהו, רחמנא ליצלן, בהיסטוריה. כן, אז נהרגו, אז המון העם ברוסיה יצאו. אז היו אז המון העם אנשים מאוד רשעים, אכזריים. המציאו עלילה שהיהודים הם אשמים בכל הצרות שבעולם. כן, והיו אז פוגרומים מאוד גדולים שהרגו. קיצור, הם ראו שזה לא עובד.

25:34 דובר 16 לא עסקנו בציונות.

25:37 דובר 1 אה?

25:37 דובר 16 לא עסקנו בציונות.

25:39 דובר 1 כמובן שגוי הורג אז זה לא מסתכל. עדיין לא הייתה ציונות. רגע אחד. מה שקרה אז, שהמשכילים, אז הרצל הוא היה מנהיג מאוד חשוב, מקובל מאוד אצל, אצל ה... אצל המון העם שלו, אצל המשכילים. אז בהתחלה הוא הגיע עם הצעה. תשמעו איזו הצעה יפה. ההצעה הייתה שכדי לבטל את האנטישמיות צריכים לעשות שכל היהודים יתנצרו. שמעת? זהו. נגמר. אה? קונברטיר. איך אומרים קונברטיר? אוטראס לאס. היהודים יהיו, שמעת, שיהיו נוצרים, כמו הנצרות, על ידי זה. והיו הרבה באמת שעשו את זה אפילו. התנצרו הרבה מהמשכילים באותה תקופה, התנצרו כי פשוט חשבו שעל ידי זה... טוב, כמובן שאז התחילה מלחמה מאוד גדולה ביניהם, פוליטיקה מאוד גדולה. הוא ראה שזה לא יעבוד ואז התחיל החלום של ארץ ישראל. שהדרך היחידה כדי שבני היהודים יוכלו לחיות בשלום, הם צריכים מדינה. תהיה להם מדינה, ארגוניזציה פוליטית, יהיה להם כוח, וזה יהיה הדרך להציל את עם ישראל. שעם ישראל תהיה לו מדינה נפרדת, אז יהיה להם כוח לעמוד. כך בני ישראל זרוקים בגולה, אין להם הנהלה, עידוד, לא שייכים לשום מדינה, אז אין להם כוח. שתהיה להם מדינה ככל הגויים. לא, לא התכוונו מדינה של ארץ ישראל. בכלל לא התכוונו לשום קדושה. הכוונה הייתה פשוט מדינה בתור עניין לאומי. איך אומרים בספרדית? בתור עניין, אה... כמו שזה לאומי, אה...

27:21 דובר 16 לשון.

27:21 דובר 1 נראה לי שיש מילה אחרת. כן, אה? נראה לי שיש מילה אחרת. יהיה אגופונים. ממילא זה היה, זה היה המטרה שלו. שתהיה מדינה, מדינה עם כוח כמו המדינות האחרות. כמו שיש רוסיה, יש פולוניה, יש מדינה יהודית, יהיה להם כוח. עד כדי כך הוא היה כזה, כזה, כזה לא שייך לכל המושג, שהרצל בכלל לא רצה ארץ ישראל. החלום של ה... ההצעה שלו הייתה לעשות מדינה באוגנדה. אוגנדה. אוגנדה זה מדינה. אנחנו קוראים לזה ככה בספרדית. אוגנדה זה... כמו שזה איזה קזבז'אן. זה אוגנדה? אוגנדה זה מדינה, איזשהו מקום שמה באפריקה. אנטבה, לוב, אוגנדה יש שמה. הגופנים הוא הרצל. מה היה הרעיון שלו? זה, זה היה התחלת הרעיון הציונות. רעיון הציונות התחיל עם מדינה באוגנדה. מה זאת אומרת? המשכילים התחילו ל... המשכילים היו עוד בזמן של האלטער רבי, שהם רצו לבטל את האנטישמיות העולמית שהייתה בזמן ההוא. היה ניקולאי הצאר, התחיל הקנטוניסטים. כל מיני צורות. יהודים סבלו כל החיים, כל השנים, כל הדורות. והם רצו ל... חשבו שעל ידי זה שיהודים יהיו קצת יותר ציוויליזאדוס, קצת יותר עולמיים, קצת יותר למודה וקצת יותר חברמנים, אז הם יסתדרו בעולם. אחרי חמישים שנה ראו שזה לא עבד. אז הגיעו עם החכמה הזאת, שליהודים תהיה מדינה, כוח פוליטי וכוח פוליטי, אז אף אחד לא יתחיל איתם ויוכלו לחיות. אז ההתחלה זה היה. זה היה התחלת הרעיון הציונות, והמטרה הייתה שהם ייסעו לאוגנדה ושם יקנו שטחים מאוד גדולים ויבנו שם מדינה. וזה גרם עוד מלחמה שמה בין, בין הציונים. אוגנדה. אם כבר, שיהיה בארץ ישראל. בסוף באמת התבטל הרעיון של לנסוע לאוגנדה, ואז התחילו לגבש את הרעיון של לנסוע לארץ ישראל. באמצע היה

30:04 דובר 1 עוד רעיון, שזה היה ארגנטינה. ארגנטינה היה גם כן חלום מסוים, חלק מה... חלק מהחלומות באותו זמן. זה היה באותן שנים. זה היה קצת יותר מאוחר. זה כבר היה בזמן של הרצל, שזה היה ברון הירש, היה אחד מהתלמידים של הרצל. היה אחד מהגבירים הגדולים באותה תקופה, ברון הירש, והוא טען שנעשה מדינה יהודית בארגנטינה. הוא קנה שטחים מאוד גדולים ושלחו הרבה אנשים. שלחו אותם לארגנטינה, ובאמת באותן שנים, מדברים לפני בערך, זה לפני מאה ועשר שנים בערך נגיד, שנסעו אלפים של יהודים מרוסיה, מפולניה, מכל מיני מקומות, והם בנו כאן את העיירות, כל מיני עיירות כמו מוזס ויליה, באסאווילבאסו. נו, כן, פלאסיו. יש כאן הרבה כפרים, שטעטלעך, שהם היו פשוט יהודים. בנו את זה עם שמות יהודים ועם משמעות יהודית. היה שמה בית כנסת וספר תורה וזה. מי היה? ברון הירש קראו לו. ברון הירש היה גביר מאוד גדול שהוא, שהוא קנה את כל השטחים והוא שילם את כל אלו שרצו לנסוע. והחלום היה שיעשו מדינה יהודית כאן בארגנטינה. בפועל מה קרה? אז חלק, רוב רובם לא, כמובן, אבל היה חלק גם של אנשים דתיים. חלק קטן של יהודים שהגיעו לכאן, יהודים. וכמובן שאלו שהיו דתיים, אבל לבנים שלהם כבר לא, כי הם לא, לא, לא, לא, לא חשבו על הדור הבא. כל אחד חשב רק להציל את עצמו כי היה שם הרבה רמאות. הוא הבטיח להם שיבואו לכאן, יהיה להם לחם ... וזבת חלב ודבש. ובפועל הביא אותם לפה ולא נתנו להם שום דבר, ולא נתנו להם שדות בלי כלום, והיו צריכים לבנות בעצמם ופשוט לא היה להם. לא היה להם את המינימום. אנשים מתו כאן.

32:15 דובר 1 כאן הרבה הרבה צרות. כן? איפה אתם גרים? קונקורדיה? דונדיס? מי יודע בכלל? סנטה פה. כן, סנטה פה, סליחה. טוב, אני לא מאוד מאוד מבין את הסיפור הזה. אה? מה זה? מה זה? מר דפיורי[?] ושיש ארץ ישראל. כן, בארץ ישראל. לא, לא, זה לא זה. אין להם מים ואוכל. אין להם. אין. ככה הם גרו. אין. בארץ ישראל. רגע, בארץ ישראל עדיין לא היה כלום. ארץ ישראל כלום. זאת אומרת, עדיין לא היה. עדיין היה רק חלום. אז באותן שנים, באותן שנים נהיה ברוסיה קבוצות. אז התחילה הציונות. הציון היה, זה היה ציונות. היה זה הרעיון לעלות לארץ ישראל סוף סוף ולעשות שארץ ישראל תהיה מדינה יהודית, אבל לא מדינה קדושה. מדינה יהודית לאומית, שזה יהיה מקום ששם אנשים יהודים יוכלו לחיות שמה, ושיהיה מדינה ככל המדינות. יהיה להם כוח חזק, כוח פוליטי, ויעשו, ינהיגו את העולם ויהיה להם כל מה שהם רוצים. ומה זה? התחילה אז ברוסיה שתי קבוצות שהתעסקו בזה. קבוצה אחת קראו לזה חיבת ציון, שזה בקיצור ציונים, והקבוצה השנייה קראו לזה ביל"ו. שמעתם פעם על ביל"ו? ביל"ו זה ראשי תיבות בית יעקב לכו ונלכה. שזה היה ביל"ו, עד היום יש עדיין זכר של ביל"ו ויש עדיין עוד איזשהו זכר. נראה לי שכבר כמעט לא קיים, אבל. והם כמובן, הם ראו שכדי להצליח בעניין הזה, אז אם זה יהיה רק משכילים אז זה לא יעבוד. אם רק משכילים יתעסקו בעניין הזה זה לא ילך. יהודים, הם רצו שכל, כל היהודים ירצו ללכת. אז ממילא הם הבינו שכדי שזה יצליח חייבים אנשים דתיים שגם כן יתלהבו על העסק. אז, אז הם הלכו, המשכילים הלכו אז

34:37 דובר 1 ועשו אסיפות עם כל מיני גדולי ישראל והם ניסו להדליק אותם על הרעיון של יישוב ארץ ישראל. אז כדי להלביש את זה בעניין של מצווה, לא יכולים להגיד לבן אדם דתי סתם רוצים לעשות מדינה גויית בארץ ישראל ואף אחד לא ירצה ללכת. אז כמובן יישוב ארץ ישראל זה מצווה מאוד גדולה, שכל הדורות יהודים תמיד בגלות חשבו על יישוב ארץ ישראל, ומי שיכל לעלות לארץ ישראל זה היה חלום החיים. יישוב ארץ ישראל זה מצווה. יש מחלוקת, בכלל, כאן נוגע העניין על פי פרק. יש מחלוקת בכלל בין הראשונים אם בזמן החורבן יישוב ארץ ישראל זה מצווה או זה לא מצווה. הרמב"ן, הרמב"ן, הרמב"ן יותר, הרמב"ן אפילו יותר חזק מהרמב"ם, פוסק שיש מצווה להיות בארץ ישראל. כל יישוב ארץ ישראל זה מצווה, מצווה דאורייתא. יהודי שגם בזמן הגלות הולך לגור בארץ ישראל אז הוא מקיים מצוות תורה. ככה זה השיטה של הרמב"ן. יש אומרים שגם הרמב"ם, הרמב"ם סובר ככה. עכשיו הרמב"ם נמצא בימים ההם, בסוף הרמב"ם בשופטים יש שמה בהלכות מלכים או לפני זה, לא זוכר איפה הרמב"ם מדבר על העניין הזה, איך זה הדין של יישוב ארץ ישראל בזמן הגולה? הכופרים כן. הרמב"ם עד כדי כך שידוע שהרמב"ם עצמו רצה לעלות לארץ ישראל. בסוף הוא היה שם רק שבעה ימים והיה צריך לברוח. והרמב"ן גם כן עלה לארץ ישראל. הרמב"ן נפטר בארץ ישראל. איך שיהיה. נחזור לענייננו. אז כדי לשכנע את היהודים הדתיים, שידעו שבלי, בלי שיהודים דתיים, זה לא יעבוד. אז, אז הם הלכו לכל מיני גדולי ישראל והיו אז, אז נהיה כמה מגדולי ישראל שהתלהבו מאוד מאוד חזק על

36:25 דובר 1 הרעיון הזה. כמה, כמה מגדולי ישראל ראו את זה בתור עניין מאוד חיובי. בין גדולי ישראל שהיו אז באותה תקופה שהיו בעד הציונות, וידועים השמות, ידוע אחד מהם הכי גדול זה רבי צבי הירש קלישר, שהיה רב מאוד חשוב, והיה עוד אחד, רב שמואל מוהליבר, והיה עוד אחד שקראו לו... לא זוכר את השמות כולם. היו אז והיו רבנים חשובים, לא היו חסידים, אבל היו רבנים מאוד חשובים, אנשים מאוד מקובלים, והם נדלקו על הרעיון של יישוב ארץ ישראל, של הציונות, והם טענו שזה חלק מכל מיני... מהגמרא, מהש"ס, מהגמרא, מכל מיני מקומות, שבאמת כך צריך להיות, שצריך להיות. לא לחכות שמשיח יבוא מהשמיים וייקח את היהודים לארץ ישראל. כל מיני ראיות מכל מיני מקומות שהיהודים עצמם מתעוררים לעלות לארץ ישראל, זה ניצוץ של קדושה. איי, זה אנשים חילוניים שהם באו עם ההצעה הזאת, זה המשכילים, אבל בגלל שהם יהודים אז זה סוף כל סוף ניצוץ יהודי. לא צריכים לקלקל את זה. אדרבה, אם היהודים הדתיים ייכנסו לעניין אז הם יצליחו להפוך את זה לעניין יהודי דתי, לא לעניין חילוני כמו בכל העולם. זה היה השיטה של הרבנים שהיו בעד זה. הרבנים שהיו נגד זה טענו שאפשר לראות מהמקור, אם הדבר הזה, כל ההסתייגות שלו הגיעה מהמקום הזה. מאיפה זה הגיע? ממה, מהקליפות? כל ההסתייגות לעניין של שיבת ציון הגיעה ממי? הגיעה מהמשכילים, סימן שאי אפשר להיות בזה עניין של קדושה. בטוח שזה המקור, זה עניין של קליפה. אז ממילא הם יצאו נגד זה, נלחמו עם זה. ואחד מהסיפורים הידועים בנוגע לחב"ד זה מגיע לרבי מהר"ש, שבאו לבקש מהרבי מהר"ש שישתתף עם העניין של שיבת ציון. זה היה דווקא

38:22 דובר 1 מהארגון של ביל"ו. הם באו לרבי מהר"ש לבקש ממנו, אז הרבי מהר"ש אמר להם: לא, בשום אופן. התחילו להתווכח, אז הרבי מהר"ש אמר להם: פשוט מאוד. הפסוק אומר: "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'". מה הראשי תיבות של הארגון שלכם? ביל"ו זה "בית יעקב לכו ונלכה". בדיוק נפל אחרי המילים, "באור ה'" נפל מהראשי תיבות, "באור ה'" נשאר מחוץ לראשי תיבות. אם אתם תוסיפו את המילים "באור ה'" לקבוצה שלכם, זה יהיה השם של הקבוצה שלכם, אז אני לוקח חמישים אלף חסידים ועולה לארץ ישראל. זה הדברות שהרבי מהר"ש אמר. שאם תוסיפו את ה"באור ה'" לביל"ו, אז באותו יום הוא לוקח חמישים אלף חסידים לעלות לארץ ישראל. נו, כמובן שכיוון שהרבי מהר"ש לא עלה לארץ ישראל, אז ממילא מובן שלא היו מוכנים להוסיף את ה"באור ה'". אבל כמובן שזה גילה את כל שורש העניין ואת המטרה האמיתית שלהם. זה היה עניין של ככל הגויים בית ישראל.

39:34 דובר 17 Even the

39:38 דובר 1 לא, כמובן. אז הרבנים הדתיים שהיו בעד זה, הם חשבו, מה היה המחשבה שלהם? שהם יצליחו להשפיע שם. הם יצליחו לשכנע ולהפוך את זה. יהיה להם לאסוף... הקדושה של ארץ ישראל תשפיע, כל מיני חלומות שחשבו שזה יעבוד בצורה של... כן. אה? לא, לא, לא, לא, לא, ביל"ו נהיה פרייבנץ. לא יודע, לא יודע. זה הון רן אינסטיטוציות. כלומר, כמו איטנס הכוח. איך קוראים לזה? העברית? זה היה מוסדות שונים, אתה מבין? זה היה בזמן של הרבי מהר"ש. בזמן של הרבי רש"ב נהיה המלחמה הזאת יותר גדולה. אז היה עיקר, עיקר המלחמה. לאט לאט התחילו אז... להתחמם העניין. זה היה הנושא המדובר בכל התוקף. כמה שנים? נשמס, אפשר להגיד תר"מ בערך עד תרע"א. אותם שלושים שנה זה היו השנים שכל בני ישראל, כלומר הפוליטיקה, תראה, הפוליטיקה הבוערת אצל היהודים היה העניין הזה. כן ציונות, לא ציונות. כן זה לא, זה לא, זה כן. אה, הרבי רש"ב הוא היה אחד מהלוחמים הכי גדולים בעם, ברבנים, מהרבנים הדתיים, מהלוחמים הכי גדולים נגד הציונות היה הרבי רש"ב. הרבי רש"ב כתב אלפי מכתבים והוא נכנס לעניין עם כל התוקף. הוא היה פשוט לוחם עם כל התוקף והוא סבל מזה ייסורים גדולים. עד כדי כך שהפרידיקער רבי, אחד מ... בתרס"ב, שאז היה מהתקופות הכי חמות בכל העניין. תרס"ב זה השנה שהכריזו, אם אני לא טועה, תרס"ב, תרס"ג אם אני לא טועה. אז זה היה השנה שהכריזו באופן רשמי על הקמת מדינה בארץ ישראל, שהולכים להקים את זה. ואז התחילו. באותם שנים זה היה. זה היה תקופה מאוד חמה בכל העניין. הרבי רש"ב אז נלחם עם כל התוקף. דרך אגב, ישיבת

42:06 דובר 1 תומכי תמימים, יש מכתב של הפרידיקער רבי, הפרידיקער רבי כותב שהרבי רש"ב יסד את תומכי תמימים כדי להילחם בציונות. כך כותב. שהמטרה של ייסוד תומכי תמימים היה כדי להילחם בציונות. הרבי רש"ב ראה שהציונות גובר ומתגבר, הולך וכובש את הדור הצעיר, שאז היו המון בחורים דתיים שירדו מהדת בגלל הציונות. הציונות זה נהיה כמו, כמו היום. איך אומרים, זה נהיה כמו קלופס, כאילו הם הציונות המודרנית התחילו להיכנס עם הרעיון של ארץ ישראל. אז הם הדליקו אצל ה... אצל הצעירים. צעירים, בחורים צעירים חיפשו משהו אטרקטיבי או משהו פלפלי, משהו, איזה כוח קצת. אז הם הדליקו עם הרעיון הזה. יש לנו את ישראל, נכבוש את המדינה ואנחנו נבנה שמה, חלוצים חלוצים, לכבוש את הארץ. היה פיונירס, פיונרה, קומו סה דיסה? פיונרה. כן, פיונירס. חלוצים. חלוצים, נלך לארץ ונבנה מדינה. והתחילו, ואז התחילו כל מיני ארגונים בחוץ לארץ, כל מיני שמות. אחד מהם היה פועלי ציון, קראו ל... בליובאוויטש היה אפילו ארגון. בליובאוויטש עצמו היה ארגון שקראו לו פועלי ציון. פעם סיפרתי לו על שהיו קוראים לזה די פייצ'אלניק. כן, היה רשום. הם היה קבוצה שהם, שהם היו בליובאוויטש עצמה והם עשו הרבה צרות. ואז, אז, אז הרבי רש"ב שיסד את תומכי תמימים זה היה פשוט כי הוא ראה שהציונות מקבלת כוח מאוד חזק והרבה, הרבה, רחמנא ליצלן, אלפים ורבבות של ילדים צעירים מבתים דתיים, מבתים שהיו תורה ומצוות, התקלקלו אז ככה וחבילות. מאוד משך כל ה... כל הרעיון של הציונות זה היה משהו רבולוצ... רבולוציונרי, איך אומרים? זה היה... אז הוא יסד את תומכי תמימים כדי להציל את הדור הצעיר מזה. אז הרבי רש"ב אמר שבכוח החסידים נוכל לכבוש

44:12 דובר 1 אותם. זה באמת מה שקרה. סוף כל סוף תורת חיים. קודם כל זה הציל. מי שהציל באותו זמן הציל. זה הציל מאות ואלפים, אלו שזכו ללמוד בתומכי תמימים באותם שנים. חוץ מזה תומכי תמימים אחרי זה התפשט, ונהיו רבנים, שלוחים, שהם אלו שאחר כך נלחמו נגד כל העניינים האלה. וזו השיחה הידועה. מי שקורא את השיחה של כל היוצא למלחמת בית דוד, אז כתוב שם מפורש. הרבי הרש"ב מדבר שם באמצע השיחה של כל היוצא למלחמת בית דוד. הוא אומר שיש ״חרפו אויביך ה', חרפו עקבות משיחך״. יש חברה מפיצי השכלה, והוא מקלל אותם שם עם כל הקללות. ואחר כך הוא כותב שיש עוד קבוצה חדשה, שזה אלו שרוצים לעלות לארץ ישראל ולבנות את ארץ ישראל, והם הופכים את הפסוק ״בונה ירושלים ה', נדחי ישראל יכנס״. והם חושבים הפוך: קודם כל נדחי ישראל יכנסו, והם יכנסו את עצמם, ואחרי זה הם יבנו את ירושלים. והם לוקחים את הפסוק הפוך, והוא גם מקווה שזה לא, שזה לא יצליח וכו' וכו'. אבל בפועל אז הייתה התחלה של העניין. ומייסד תומכי תמימים היה נלחם נגד הציונים, ושם הוא כותב, השיחה של תמימים, עם חסידים שלומדים את זה, זה כלי מלחמה, ״לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי״. שעל ידי לימוד תמימים יוכלו לנצח את כל, את כל, את כל העניינים האלו. ומה זה? הפרידיקער רבי באותה תקופה, בתרס"ב, אז היה. הם ידעו שהרבי הרש"ב נלחם נגד כל העניין הזה, והם עושים את כל הצרות. היו עושים את זה רבנים. אז עשו אז מלחמות מאוד גדולות. זה לא היה פשוט. אז הם

46:01 דובר 1 רצו להרוג את הרבי. היה סיפור, תרס"ב, שהפרידיקער רבי היה ברכבת ופתאום ניגש אליו צעיר. אז המוהר"ש היה סיפור אחר. גם בתרס"ב היה סיפור אחד. אז המוהר"ש היה סיפור אחר. היה ברכבת וניגש אליו שם, ראה איזה בחור צעיר שם ישב. ואז הרבי, הצעיר, הרבי ניגש אליו ואומר לו: תיתן לי מה שיש לך ביד. הרבי מוהר"ש היה גם סיפור. זה עוד סיפור. כן, הרבי מוהר"ש זה היה מהמשכילים, אבל עם הפרידיקער רבי זה היה מהציונים. הפרידיקער רבי. וקודם זה היה אז ורצו ורצו. תן לי מה שיש לך ביד. הוא צעק עליו מאוד חזק והוא הוציא ממנו את הרובה. וזה היה. לא זוכר בדיוק מה היה הפרטים, איך, איך, איך, איך נמשך הסיפור, אבל באותו, באותו המשך הפרידיקער רבי אז ישב. זה היה אחד מהמאסרים. הפרידיקער רבי אז ישב במאסר. וכמה, כמה ימים, זה היה אחד מהשישה מאסרים שהיה לפרידיקער רבי, היה באותו קיץ תרס"ב. יותר מה היה? כן, היה לו גם, היה, וזה היה בתרס"ב. אחרי זה בתרס"ו היה עוד פעם שהם באו ושוב שלם. הם לקחו אחד מהבחורים מליובאוויטש, שהיה איזה בחור קצת חלש, שהם תפסו אותו והם לקחו אותו לצד שלהם. והיה אז גם, הבחורים באו, הבחורים מליובאוויטש, הם גנבו אותו חזרה. אה? כן, זה קרה, בחור, היה כל הסיפור שלהם על כל הלוך חזור. ואז הם באו לתומכי תמימים והם שברו כל החלונות, כיסאות, ובאותו זמן גם כן הם ירו, מוצאי שבת קודש, ירו. כן, היה שהם ירו, רצו להרוג את הפרידיקער רבי, והם ירו לחדר הפרידיקער רבי, וזה בדרך נס. מי היה

47:55 דובר 1 שם? אפילו לא, לא, לא קרה שום דבר. ולמה זה הם הרסו שם את כל הזאל, כל הבלגן. ואז אחרי זה, זה הכול היה בגלל איזה סיפור עם בחור שלקחו אותו ממקום אחד לשני. הסיפור, הסיפור, הסיפור ארוך. אבל אם נגיע למעשה, היה אז באותה תקופה הרבי הרש"ב עשה מלחמות מאוד גדולות נגד הציונים. אחד מהסיפורים שיש מאותה תקופה זה מי שרוצה יכול לקרוא בהקדמה לקונטרס ומעין. שמה יש באריכות את המכתב שהביא תורת שם הרבה זה האפיקורס והמתכונן כל העניין. אז יש את המכתב. היה אז ר' שמואל סלונים גם כן, היה אז אצל הרבי הרש"ב בקשר לעוד עניינים וגם בקשר לעניין הזה. ואז היה הרבי הרש"ב, ואז כתב אז את המכתב הידוע שמסביר למה, מה הקונץ שיש בעניין הציונות. בפשטות, הרבי הרש"ב ראה כבר את העתיד, שעם הציונות לא רק שלא יהיה הישג בזה קדושה, אלא להיפך, שכל העניין זה סוף סוף, המטרה האמיתית זה להחריב את היהדות, ללכת להילחם נגד החומה של היהדות. והם נתפסים על מצווה אחת, אבל המטרה זה כדי להרוס מצוות אחרות. אז יש בזה אריכות שלמה, אבל זה היה הזמן של הרבי הרש"ב שהוא נלחם נגד הציונות. כמה שנים אחרי זה, באותה תקופה אז היה ככה. אז מהרבנים הדתיים היו כמה שהיו בעד הציונות, אבל אפשר להגיד שרוב הרבנים הדתיים היו נגד זה. אבל כמה שנים אחרי זה, אחרי שכבר נהיה המציאות שהתחילו כבר לנסוע לארץ ישראל, וברוסיה אז היו פוגרומים מאוד גדולים. תרס"ד, תרס"ה, היה אז פוגרומים מאוד גדולים ברוסיה. ידוע גם כן הסיפור עם הרבי הרש"ב שאמרו לו שאם הרבנים לא יהיו יחד, לא יעבדו יחד עם הממשלה, יעשו

49:51 דובר 1 אז פוגרומים במאה ואחת עיירות, והם לא רק, הם קיוו את זה. אז היה הווארט הידוע שהרבי הרש"ב אמר שהוא לא מתפלא שרק הגוף הלך לגלות, הנשמה לא הלכה לגלות. על הגוף יש לגויים שליטה, על הנשמה לא. זה הווארט הידוע שהרבי הרש"ב, שהוא התעלף אחרי שהוא גמר לדבר. הרבי הרש"ב התעלף, ואחרי זה רבי חיים בריסק, ועשו אותו במאסר כי דיבר נגד הממשלה. ואז רבי חיים בריסק בא לבקר אותו ושאל אותו: אתה למה? הוא ראה אותו בוכה. שאל אותו: למה אתה בוכה? הרי עשית מה שיכולת. הוא אמר: כן, עשיתי מה שיכולתי, אבל הרי לא, לא פעלנו את העניין. להסביר את ההבדל בין פועל לאחד שהוא בעל הבית. ובעל הבית לא אכפת לו רק שהוא עשה את מה שיכול, אכפת לו שיהיה הבדל. בכל אופן, זה סיפור ידוע בקשר לעניין הזה. למעשה, הרבי הרש"ב נלחם מאוד חזק נגד הציונות, וכמה שנים אחרי זה מה שקרה זה שחלק מהקהילה הדתית החסידית ראו שבאמת אי אפשר כבר להמשיך לחיות ברוסיה וצריכים לעלות לארץ ישראל. אז הם עשו בתור עניין נפרד משהו שנקרא אגודת ישראל. זה היה לא ממש חלק מהציונות, אבל הם עבדו ביחד באופן... זאת אומרת, ככה צריכים לחלק בין הדתיים עצמם. אלו שהיו בעד עלייה לארץ ישראל צריכים לחלק לשתי קבוצות. הייתה קבוצה שהם היו הדתיים הראשונים הציונים, שהם עבדו ממש יחד עם הציונים. רק מה, הם העלו מלחמות מבפנים, ניסו לשנות דברים וזה לא הלך להם, אבל לפחות הם ניסו. עד כדי כך, כשראו שזה לא הולך להם... אז שכחתי להגיד דבר חשוב. זה היה אז באותם שנים, בא שם גם הרבה יסוד גמרא.

51:38 דובר 1 שכשהדתיים הציונים ראו שזה לא עובד, אז הם ייסדו את המוסד שנקרא עד היום המזרחי. לא משפחת מזרחי, המזרחי, מזרחי, מזרחיסטים בארץ ישראל. המזרחי זה, זה, זה, זה התחיל אז. המזרחי היו הקהילה הדתית שהיו בעד הציונות, אבל ציונות באופן דתי. זאת אומרת, ציונות עם מטרה דתית, יישוב ארץ ישראל, שזה יהיה הכל על פי תורה ומצוות וכולי. זה היה הציונות הדתית של המזרחי שאחר כך... אה? כן, היו יהודים דתיים לגמרי, מאה אחוז. זה היה, הראש שלהם באותה תקופה היה מי שייסד את המזרחי. קראו לו הרב ריינס. אחר כך היה הרב קוק, שהוא היה... אנחנו נזכיר את כל השמות כאן. קוק וכולי. אה? היו אורתודוקסים לגמרי. החריג ב... ה-ה-ה-הרעיון שלהם היה, השיטה שלהם הייתה שבאמת יישוב ארץ ישראל זה דבר מאוד גדול. זה אתחלתא דגאולה, וזה היה השיטה שלהם, שהעלייה לארץ ישראל, כל הרעיון הזה של יהודים עולים לארץ ישראל, זה עניין של אתחלתא דגאולה. ככה הם הסתכלו על זה, ובאמת לכן צריכים לעודד את זה, רק צריכים לעבוד שזה יהיה באופן דתי. אז ממילא, אז היסודות שלהם היה שתורה ומצוות... אבל יישוב ארץ ישראל זה כאילו התכלית והמטרה והעיקר. זה המצווה וכו', שהרי זה בנוי כל היידישקייט, זה המטרה, זה, זה הגאולה. אה?

53:17 דובר 18 זה המקור שלהם בתורה.

53:19 דובר 1 המקור שלהם בתורה זה תלמוד ירושלמי. רוצים לדעת המקור שלהם בתורה? המקור שלהם בתורה זה איזה תלמוד ירושלמי. יש איזה תלמוד ירושלמי שכתוב שהגאולה, כתוב ״למנצח על אילת השחר מזמור לדוד״. אומר הירושלמי: מה זה אילת השחר? אילת השחר זה בבוקר כשמתחיל להיות אור. אז יש את העלטה. פה זה נקרא ג'אנר דון. זה כשמתחיל לבוא, לבוא, לבוא, לבוא האור, קצת כזה, כן, עניין העלטה. אפרופו, אילת השחר, שזה הולך לאט לאט. אז על זה אומר הירושלמי, אומר שכמו שאילת השחר זה דבר שבא לאט לאט, כל פעם יותר ויותר, אז על דרך זה גאולתם של ישראל. איזה אופן תהיה הגאולה? לא שבפעם אחת יבוא משיח ויבוא ממילא גאולה, גאולה, אלא גאולתם של ישראל יהיה כמו, כמו אילת השחר. לאט לאט יתעוררו בני ישראל. זאת אומרת, יש מקום בירושלמי שהעניין של הגאולה תבוא בצורה כזאת, של כמו, כמו על ידי שיהודים לאט לאט יעלו לארץ ישראל. לא קיבוץ גלויות פעם אחת על ידי משיח צדקנו... אפרופו, אם זה היה מקום בירושלמי, עוד מעט נתייחס לזה. מה השיטה של הרבי, של חב"ד? תראה, יש להם מקום. מה הבעיה עם זה? עוד מעט נתייחס לשיטה של הרבי וכל העניין הזה. למה יש זה?

54:43 דובר 18 אגודת ישראל.

54:45 דובר 1 אגודת ישראל התחיל על ידי רבנים מאוד חשובים, בעיקר. אה? לא, רגע, רגע, רגע. לא, זה לא הייזי. לא, אתה לא צריך להזכיר את זה. אגודת ישראל. אתה מזכיר את הרבי הרש"ב, אז אני באמת אתחיל עם הרבי הרש"ב. אז זה התחיל כך. הסיפור של אגודת ישראל התחיל בשנת תרס"ט. הייתה אסיפה מאוד גדולה. בעצם קודם, תרס"ח, לפני מאה ואחת שנים, הייתה אסיפה מאוד גדולה ברוסיה, שבאסיפה הזאת הייתה אסיפה בשביל לחזק את היהדות האמיתית הדתית ברוסיה ובאירופה בכלל וברוסיה בפרט. מי שהיה שמה, היו שמה כל בני ישראל, היו בזה. זה היה קשור עם זה שבאותה תקופה הציונים המשכילים היה להם, התחילו לתפוס רחמנא ליצלן הרבה צעירים וזה, אז כדי לעשות משהו נגד, אז התחילו אז. אבל זה לא היה נקרא אגודת ישראל, זה נקרא חברה מחזיקי הדת. מחזיקי הדת. ככה זה היה נקרא אז. היום זה בעלז שנקרא מחזיקי הדת. אפרופו, אז זה היה ככה. חברה מחזיקי הדת זה החברה שהרבי הרש"ב ייסד יחד עם ר' חיים בריסקר, ר' חיים עוזר, ורבי יענקל ליפשיץ היה רב חשוב ברוסיה, היה גם מה... בפולניה היה הרי הבבא מגור, האמרי אמת. היה כל מיני צדיקים, גדולים, רבנים חשובים שהיו בעניין הזה. הרי רבי מסלונים היה אחד מהגדולים, רבי שמעון סלונימסקי[?]. הם גדולים, והם מחסידים והם מתנגדים. עבדו אז כמו קבוצה. זה היה תקופה די טובה בעניינים האלה. אז חסידים ומתנגדים חיו בשלום. והמטרה הייתה מלחמה נגד הציונים. והם נלחמו לא רק נגד הציונים הלא דתיים, גם נגד הציונים הדתיים. הם היו בשיטה אז נגד ארץ ישראל. מה שקרה זה... טוב, אז מזה נהיה אחר כך גם כן בתרס"ח הייתה אסיפה.

56:56 דובר 1 אחת שהאדמו"ר מגור היה שם. אחר כך בתרס"ט היה עוד אסיפה שאז דנו לא רק-- האמת, אני אומר שאנחנו מדברים עכשיו על ארץ ישראל. אפשר לחשוב שדנו רק על זה. דנו על עוד המון עניינים. אחד מהעניינים זה היה זה. היה אז גם כן הממשלה ברוסיה, אז רצו לעשות גזירה. רצו, רק רצו. היה אז גזירה שכל הרבנים צריכים ללמוד באוניברסיטה. רב לא יכול להיות רב אם אין לו, אם אין לו דיפלומה, אם אין לו, איך אומרים, degree, אם הוא לא למד חכמות חיצוניות. זה היה דבר ראשון מהממשלה. אז היה מלחמה עם זה גם כן. רבנים בעד, נגד. כן, לא, חצי, שליש. היה בזה גם כמה שיטות. כן, עוד בכל מיני עניינים. אחד הדברים הבסיסיים היה לייסד את העניין הזה של הזה. שנה אחרי זה, תרס"ט, היה אסיפה מאוד גדולה, שזה היה אסיפה שהרבי הרש"ב היה מאחורי הקלעים. הוא זה שניהל את כל האסיפה. הוא רשם את הכל ועשה. זה היה אז. הרבי הרש"ב כותב ש-- אומר זה 200 אלפי, הוא נותן שמה לשון שמה, דיו שנשפך כמים בשביל האסיפה הזאת עד שזה יתקיים, עד שזה נהיה. איך שיהיה, בסוף זה היה. הגיעו שם המון רבנים, החשובים הרבנים מכל המדינות, והיה לזה הרבה השלכות. ומעשה היה ששנה אחר כך היה אמור להיות עוד אסיפה, שזה נקרא אסיפה ידועה שנקרא אסיפת קטוביץ. אסיפת קטוביץ, קטוביץ היה אמור להיות המשך של אסיפה הזאת. עוד אסיפה כדי לגבש את זה יותר במעשים. אבל באותה תקופה, בהתחלה הרבי הרש"ב היה בתוך העניינים חזק. הבריסקר, הגר"ח. אבל קרוב לסוף התקופה התחילו לראות שהרוח של האסיפה הולכת לכיוון לעודד את

58:51 דובר 1 העלייה לארץ ישראל. להתחיל לעודד בפועל שכן, כן לעלות לארץ ישראל. אז היה אדמו"ר מגור, שהוא אז היה מנהיג מאוד גדול. אדמו"ר מגור, חסידות גור היה ברוסיה, חסידות אומרים-- ברוסיה אני מתכוון בפולניה. היו אומרים חצי פולין זה גור וחצי השני זה אלכסנדר. כן, אז חסידות גור זה היה חסידות עצומה. זה היה להם כמה, כן, יותר ממיליון נפש, והיה לו השפעה מאוד גדולה. ויחד איתו היו עוד כל מיני אדמו"רים וכל מיני רבנים וצדיקים שהם.

59:28 דובר 19 מי זה היה?

59:30 דובר 1 ורט[?], סלאבה בן גר[?]? אמרי אמת. אמרי אמת. זה תת של דייספול[?]. זה תת של צלאת דרעי[?]. זה תת של דרי גר אמת[?]. אמרי אמת. האמרי אמת היה רבי מתרס"ה. האבא של האמרי אמת, השפת אמת, נפטר בתרס"ה. ובתרס"ה נהיה אמרי אמת רבי, והוא היה רבי עד תש"ח. הוא נפטר בתש"ח. היה רבי יותר מארבעים שנה. הוא נפטר בתש"ח בארץ ישראל. אז האמרי אמת, הוא היה מוחה מאוד גדול בעד עלייה לארץ ישראל. הוא שינה את הגישה. זאת אומרת, הוא טען שהגיע הזמן לעלות לארץ ישראל. על אף, מעשה, משהו שיהיה לגמרי בלי קשר לחלוצים, לציונים וזה. כמובן נשתמש במה שיכולים להשתמש איתם, מה שצריכים לזכות את ארץ ישראל, אבל בלי שום התחייבויות. לזכות להיות מובדל מהם לגמרי. אז זה שתי הקבוצות שרציתי להגיד שהיה אז. הרבי הרש"ב הודיע שהוא לא הולך לאסיפה בסוף. זה הכל היה ברגע האחרון. הרבי הרש"ב הודיע שהוא לא ישתתף בה, לא ייכנס לאסיפה, ואז חיים בריסקר אמר שגם לא ילך לאסיפה, ואז נהיה באופן רשמי העניין של הפילוג בין הרבנים האנגליות ואלו שהיו בעד אגודת ישראל ואלו שהיו נגד אגודת ישראל. מזה השתלשל אחרי זה. או שרוצים לדעת קצת את ההיסטוריה, מזה השתלשל אחרי זה העניין של מה שנקרא היום בפוליטיקה של ארץ ישראל. זה ה-- הציונים הראשונים הדתיים, שזה מה שאמרתי קודם, כל כל האלו שהיו הרב קוק וכל זה. זה מה שנקרא היום חרדים לאומיים או חרדים דתיים לאומיים. זה מה שכתוב כאן בדף, חרד"ל. מי שרוצה לדעת מה זה הראשי תיבות חרד"ל: חרד"ל זה ראשי תיבות חרדים דתיים לאומיים. זה הדתיים

1:01:36 דובר 1 שהולכים בשיטה של המזרחי, שזה השיטה של הרב קוק, השיטה ש-שהמטרה בחיים זה יישוב ארץ ישראל, והכל יחד עם שמירה קפדנית של יהדות, תורה ומצוות. וזה היהודים שהם גרו שמה בעזה. פשוט הם הולכים על מסירות נפש. בעצם הם היהודים היחידים שמאמינים היום, שמאמינים עדיין בארץ ישראל. היום מסתכלים היום על הציונות, לא נשאר כלום בציונות החילונית. אין כבר זה, אין היום ציונות, זה הכל שטויות. הכל היום זה נלחמים על הכיסא בכנסת. מי יהיה לו את הכיסא לארבע שנים? מי ירוויח את הכסף? אין שיטה. זה לא שיש היום איזו השקפה ציונית. לא קידש כלום. רגע, מהציונות הדתית יש את העניין של אלו ש-- הם של המתיישבים, מתנחלים מה שנקרא, שהם גרים בחברון. הם גרים במקומות מסוכנים ממש בשומרון, בהרי יהודה. ב-- איך קוראים לזה?

1:02:44 דובר 20 ירושלים.

1:02:45 דובר 1 כל המקומות, זה המתנחלים. יש שם, יש שם. יהודה, שומרון, עזה. אז זה, זה מה שקרה. זה מה שהשתלשל מהדתיים הלאומיים. מהאסיפה של קטוביץ, שהיו אז הגר רבה[?] וכל הקבוצה האלו, השתלשל מזה מה שנקרא היום אגודת ישראל. זה אגודת ישראל עד היום. אגודת ישראל, זה יש להם את המייצג דגל התורה וכו', שהם התחברו אחר כך גם כן, חלק מהמתנגדים. אף על פי שרב חיים בריסקר היה נגד, אבל אחר כך היו מתנגדים אחרים שהיו בעד. ומזה נהיה אחר כך, מייסד דגל התורה בארץ ישראל, שאני לא מוכן לדבר על זה. מה שכן נוגע זה שהרבי הרש"ב ברגע האחרון התחמק, או ייאמר, אז באותו שעת מעשה לא היה מובן למה הרבי הרש"ב כל כך נגד. כי באמת אגודת ישראל היה, לא, הם לא הלכו, הם לא היו בשיטה של הציונים, אפילו לא הציונים הדתיים. זה לא היו כאלה שאמרו יישוב ארץ ישראל, אתחלתא דגאולה. ממש לא. אלא מה? פשוט ראו שמתחיל היטלר, מתחיל לעלות לשלטון. באותם שנים התחילה האנטישמיות המאוד גדולה ברומניה. ראו שיש צרות ברוסיה, התחילה אז המהפכה ברוסיה. זה היה כמה שנים קודם, אבל כבר התחילו להרגיש באוויר שהולך לקרות דברים שאי אפשר עוד לחיות באירופה. האנטישמיות הלכה וגדלה בממדים מאוד עצומים. אי אפשר לחיות כאן, חייבים לברוח, וממילא אז ארץ ישראל זה עכשיו הולך ונבנית. יש את החלוצים שבונים את ארץ ישראל ונותנים להם רשות. האנגלים היו אז בארץ ישראל ונתנו להם רשות לבנות ולעשות כל מיני דברים. אז למה לא?

1:04:30 דובר 2 למה לא אמריקה?

1:04:32 דובר 1 אה?

1:04:33 דובר 2 למה לא אמריקה?

1:04:34 דובר 1 כי אמריקה היה מאוד מסוכן ליהודי לחיות. אמריקה היה מדינה מתבוללת. אם רוצים לחיות כמו יהודים אין מקום אחר. אמריקה היה בלתי אפשרי לחיות אז. ליהודי דתי היה בלתי אפשרי לחיות באמריקה. פירושו ללכת לרדת מהיהדות פשוט. הגערער רבי לא נתן רשות לנסוע לאמריקה אז לפני המלחמה בשום אופן.

1:04:57 דובר 2 איזה רב?

1:04:59 דובר 1 לא נתן.

1:05:00 דובר 2 אה?

1:05:01 דובר 1 אפילו אחד יהודי כאן סיפר לי שהוא הגיע לפני המלחמה לכאן, לארגנטינה. הוא היה גערער חסיד. אבא שלו היה גערער חסיד וסיפר לי שהם הלכו לשאול את הגערער רבי. אז הוא אמר: ארגנטינה טרפה מדינה.

1:05:16 דובר 2 אני יודע מי היו הרביים שבאת אליהם?

1:05:20 דובר 1 זה המונקאטשער. המונקאטשער היה מהקבוצה של הרבי הרש"ב. המונקאטשער היה קנאי עצום. היה אנטי־ציוני באופן, באופן חזק יותר.

1:05:32 דובר 2 ציוני.

1:05:36 דובר 1 המונקאטשער היה אנטי־ציוני עצום. המונקאטשער היה צועק שציוני זה עבודה זרה ממש. היה בשבילו ציוני היה עבודה זרה. זה היה יין נסך. פופניק. כי פעם הרבי הרש"ב אמר דבר נפלא. הרבי הרש"ב אמר שהוא לא יודע להגדיר מה הבעיה שלו. הרבי הרש"ב, שאלו אותו למה הוא לא הולך לאסיפה הזאת, האסיפה שעשו אז בקטוביץ, האסיפה של הייסוד של אגודת ישראל. הרבי הרש"ב אמר שהוא לא משתתף. הוא אמר, הוא לא יודע להגיד מילים, אבל הוא מרגיש שזה לא, שזה לא, לא מריח טוב, שזה לא הולך לכיוון הנכון. יש ווט. הרבי מביא את זה אפילו במאמר, ששאלו את הרבי הרש"ב: ממילא אתה אומר על הראשי שכל, אז אפשר על שכל, שכל, שכל לתת שכל. למי שאתה אומר עניין שכלי אז אפשר. מה זה לסמוך על הרגש רק בגלל שאתה לא מרגיש? בגלל זה אתה לא הולך?

1:06:52 דובר 2 אומר: לא מרגיש. הוא אומר שזה לא מריח.

1:06:59 דובר 1 לא שניגבן שמייק די מעשה דרבי עציון. די מעשה. מעשה דרבי עציון. אז הרבי הרש"ב אמר שיהודי שמאיר אצלו יחידה שבנפש יכול לסמוך גם על הרגש. זאת סיבה לבוא. הייד ווס ביים לייכט יחידה שבנפש קען דוז מיני חיות. אה? דוד שייטע נושאים. דער מעשה דרבי עציון. זה מאמר און מיטסגיסלע ט"ו ד', זה מאמר דרבי. זה גם מעשה. די מעשה דין ט"ו ד'. דין. אמר רבי שייע.

1:07:40 דובר 2 הרב אשכנזי.

1:07:54 דובר 1 כן. מזה, מזה נהיה אחר כך מחלוקת גדולה שאולי לא כדאי לדבר על זה בפרוטרוט. גם כן, רוב הפרטים לא כל כך יעילים. היה אז מחלוקת גדולה בין הרבי הרש"ב עם הגערער רבי. התחיל אז ונמשך עוד יותר. נהיה יותר קשה. בזמן של הפרידיקער רבי היו הרבה מכתבים הלוך חזור. אה, הגערער רבי עודד את עליית הארץ והוא עודד את כל העניין הזה והרבי הרש"ב היה נגד. נלחם מאוד חזק ונלחמים. נפתחו מכתבים הלוך חזור. יש מכתבים מהפרידיקער רבי שהרבי לא נתן להדפיס את זה. לכן אני אומר שאולי לא ניכנס לכל הפרטים של הסיפור. וכשהלכו להדפיס את האגרות קודש של הפרידיקער רבי וגם של הרבי הרש"ב, אז היה הוראה של הרבי שכל המכתבים שמדובר בנוגע לאגודת ישראל לא להדפיס. אז כל הספרים האלה זה נמצא בספרים אחרים, אבל לא בספרים, ספרים שלנו.

1:08:58 דובר 3 למה?

1:09:00 דובר 1 למה, יש אדמו"רי החסידות וארץ ישראל, ספרים שבארץ, יש החסידות בארץ ישראל. יש ספרים כאלה מודרניים שהם, שהם הוציאו. יש גם כן, הסאטמרים הדפיסו, הדפיסו ספר של הקנאים וכל קהל ישראל שהיו נגד, נגד הציונים. אז הם הדפיסו שם את כל המכתבים של הרבי הרש"ב, של הפרידיקער רבי, ויש מכתבים מאוד מאוד חריפים, מכתבים מאוד חריפים, מאוד.

1:09:34 דובר 3 מה הבעיה?

1:09:35 דובר 1 אה?

1:09:35 דובר 3 מה הבעיה עם הרבי? מה הבעיה של הרבי הרש"ב?

1:09:40 דובר 1 הרבי הרש"ב טען שסוף כל סוף יצטרכו לתת חשבון. עצם זה שאתה משתתף, אפילו שאתה אומר שאתה כלום, שום דבר. אבל עצם ההשתתפות, לא מה שאתה חושב. אתה צריך לחשוב מה הם חושבים. הם לוקחים את זה בתור הסכם שאתה יחד איתם. אתה משלנו. אז ממילא לא משנה מה הם יחשבו, בשבילם זה כבר פירוש שאתה, אתה גם כן ציוני. ובאמת זה ככה. סוף סוף אגודת ישראל נכנס לממשלה ויש להם שם דעה והם עובדים שם בתוך בית כנסת. זה לא פשוט. הם אומרים שסוף כל סוף אתה חייב להסכים על המציאות של הציונים. היה אז הרבי הרש"ב, ואחר כך הפרידיקער רבי המשיך את המלחמה נגד הציונים בצורה מאוד חזקה. נעבור הלאה. נגיע לרבי. בתוך הפרידיקער רבי עדיין יש עוד כמה מכתבים חשובים. בתוך ש"ך.

1:10:41 דובר 3 רציתי רק להגיד.

1:10:43 דובר 1 אוכל לספר על תרפ"ט, תרפ"ט. הפרידיקער רבי הודיע שהוא נוסע לארץ ישראל. זה היה הרבי הראשון מחב"ד והיחיד שנסע לארץ ישראל. נהיה שטורעם עולמי גדול ביותר. היה שטורעם בעולם בצורה גדולה ביותר, אפילו שניסו לשמור על זה בסוד. אבל זה התגלה מיד בכל העולם שהפרידיקער רבי נוסע לארץ ישראל, וזה היה בתרפ"ט. עדיין היה באמצע מלחמה נגד. דרך אגב, שכחתי להגיד דבר מאוד חשוב: באותו זמן שהרבי הרש"ב היה במלחמה, שכחתי להגיד, נגיע לדברים מאוד חשובים. באותו זמן שהרבי הרש"ב היה במלחמה נגד הציונים, באותו זמן הרבי הרש"ב גם כן בנה את ישיבת תורת אמת לחברון. הוא קנה את החצר בחברון, בית רומנו. זאת אומרת, הרבי הרש"ב מצד אחד הוא היה נלחם נגד הציונות, ומצד שני הרבי הרש"ב בנה את היסוד של חסידות חב"ד בירושלים, בארץ ישראל. בתרע"ב, דבר מאוד חשוב ששכחתי לספר על זה, אבל זה מגיע להיסטוריה. בתרע"ב הרבי הרש"ב שלח את רב, את רב שלמה, רב זלמן הבלין בתור משפיע יחד עם קבוצה של בחורים. תשעה בחורים, והם היו השלוחים הראשונים. אז התחיל העניין של שליחות. השלוחים הראשונים שנשלחו, תלמידים מתומכי תמימים ליובאוויטש לארץ ישראל, לחברון, וייסד את הישיבה תורת אמת. זה התייסד בחשוון תרע"ב. הרבי הרש"ב אז... האמת היא שהרי היו חסידי חב"ד בארץ ישראל לפני זה גם כן. היה כבר חב"ד גם לפני זה והיה אפילו ישיבה של חב"ד גם לפני זה שקראו לזה מגן אבות. אבל מה? הרבי הרש"ב ראה שאם לא ישלחו תמימים מליובאוויטש זה לא יהיה מה ש... זה יהיה משהו אחר. לא למדו חסידות. זה היה ישיבה שקראו לזה חב"ד, אבל לא היה שום קשר לחב"ד. איך מ... לפועל היה

1:12:54 דובר 1 ישיבה ישראלית שלמדו שם כל היום רק גמרא. חסידות לא למדו כי לא היה מי שילמד. אז הרבי הרש"ב ראה שאם לא ישלחו משהו אורגינלי מליובאוויטש זה לא יעבוד. ואז בתרע"ב הוא שלח את רב אלט-- את ר' זלמן הבלין, שהוא היה מהחסידים הגדולים שגדלו בליובאוויטש, יחד עם קבוצה של תמימים, התמימים הכי, הכי מובחרים. ביניהם היה ר' אלתר שמחוביץ, היה ר' הילקה פצ'פר[?], היה רב, רב השפייגל[?]. אין? הילקה, הילקה פצ'פר[?] היה מספרים עליו סיפורים גדולים. הווה אומר היו הבחורים הכי, הכי מובחרים, המצוינים של ליובאוויטש. שלחו אותם לשליחות לתורת אמת. אה, אז הוא יסד-- באותו זמן הרבי הרש"ב גם כן שילם המון כסף, אלפים, כן? לקנות את החצר בלובא-- בחברון. הוא קנה את זה, בית רומנו, זה חצר בחברון שהוא קנה את זה והוא רשם את זה על השם שלו ועוד כל מיני חצרות. החצר הגדולה, החצר הקטנה. אני לא כל כך מומחה ב-ב-בדיוק איך זה עובד, אבל הוא קנה שטחים גדולים. הוא גם כן ציווה לחסידים לקנות בתים. חסידים ברוסיה שיקנו בכסף בתים בחברון. זאת אומרת הוא כבר חלם, הרבי הרש"ב באותו זמן כבר גם כן חלם על העתיד. הולך להיות-- יצטרפו פעם עוד את העניין, כמו שנראה בהמשך, שזה בעצם היה היסוד של חסידות חב"ד בדרך החסידות המיתיס הקוקוניית. הרבי הרש"ב יסד אז את הישיבה בחברון, תרע"ב. בתרפ"ט, הרבי הריי"צ הודיע שהוא הולך לנסוע לארץ ישראל. והרבי הריי"צ התחיל אז מיד לצאת לעיתון. זאת אומרת שהרבי הריי"צ גם כן נותן הסכמה, זאת אומרת שהרבי הריי"צ כבר גם כן נותן חתימה ל... ואז התחילו לשלוח לו מכתבים מטעם ה-- כל מיני מוסדות בארץ ישראל.

1:14:46 דובר 1 מהציו-- מהציונו-- ציונות הדתית ומאגודת ישראל. כל מיני דברים, כל מיני מכתבים של שלום עליכם וברוכים הבאים. הרבי הריי"צ כתב מכתב חריף. הוא אומר שהוא רוצה להודיע שאף אחד לא יעשה לו לא, לא-- שאף אחד לא יעשה לו ברוכים הבאים. הוא לא מגיע בתור שום דבר, שאף אחד לא ייקח מזה שום עניין. הוא לא נוסע לארץ ישראל מצד עניין של, של עלייה לארץ ישראל. שום דבר. אין שום קשר. הוא נוסע לארץ ישראל אך ורק בשביל לבקר בקברי אבות. בגלל שיצאתי מרוסיה ואני לא יכול לחזור לשמה וה-- האבות שלי קבורים ברוסיה, אני לא יכול להגיע. אני רוצה ללכת על קברי אבות, אז אני נוסע לארץ ישראל. זה היה המטרה ושאף אחד-- והוא כתב מילים מאוד חריפות, שאף אחד לא יעז אפילו להגיד פשט לה בפירושים אחרים, עניינים אחרים. זה אך ורק זה ושום דבר אחר. יותר מזה אפילו. וכשהרבי הריי"צ הגיע לארץ ישראל אז הוא פחד שאולי סוף סוף יעשו עדיין עסק. אז הוא שלח לקרוא כמה מהאנשים החשובים שם, מהמנהיגים ה-- של אגודת ישראל ומה, מה, מהמזרחי, עם כל מיני אנשים שם שניהלו את העניינים של הפוליטיקה הדתית בארץ ישראל. קרא להם ואמר להם שאם מישהו יעז, תראו מה זה הרבי הריי"צ זה, שאם מישהו יגיד איזשהו וורט, ישתמש עם הזה שמגיע לארץ ישראל בתור איזשהו עניין של השתתפות בעניין של פוליטיקה של ארץ ישראל, אז אני אעשה אותו שליח לעולם האמת. זה היה המילים שלו. אז אפשר כבר להבין שכולם הבינו את הרמז, כמו שאומרים. אז בזה זה נגמר הסיפור. והרבי הריי"צ היה אז בארץ ישראל שבועיים, ואז באמת הוא היה

1:16:33 דובר 1 אז בכל הקברי צדיקים היה אז, נסע לחברון, נסע למירון, נסע ל... זה היה אז כאילו שכאילו שהיה בעל בית מאוד גדול. הפרידיקער רבי היה שבועיים בארץ ישראל וכל ה... יש הרבה סיפורים על זה גם כן. זה אין כאן המקום להיכנס לכל הפרטים כי יש ספר שלם, מי שרוצה, מסע הריי"צ בארץ הקודש. ואחרי שיצא הספר הזה, אחרי שיצא הספר, התגלו המכתבים שהפרידיקער רבי כתב להרביצין. הפרידיקער רבי נסע לבד, אבל היה כותב כל יום מכתב להרביצין, לאשתו. ועכשיו, אחרי שיצא הספר, התגלו המכתבים האלה. כמובן לא כל המכתבים התפרסמו, אבל חלק מהמכתבים התפרסמו. זה מכתבים... זה מכתבים עצומים ביותר. הפרידיקער רבי מתאר בפרוטרוט עניינים מסוימים שם. מאוד מיוחד. איך שהיה הפרידיקער רבי היה בארץ ישראל, אבל הוא הדגיש שהנסיעה ארצה אין לזה שום קשר לשום עניין, רק על קברי אבות. עד כדי כך מעניין שיומיים לפני כ"ז אדר, בשבת ויקהל תשנ"ב, אז כולם יודעים, אם לא יודעים אז צריכים לדעת. בשבת ויקהל תשנ"ב, שזה היה השיחה האחרונה ששמענו לעת עתה מהרבי, אז הרבי הזכיר על זה שהרביים עלו לארץ, אה לא, רצו לעלות ארצה, אבל בפועל אף אחד מהרביים לא עלה לארץ ישראל. הרבי אמר, ידוע שמהבעל שם טוב הלאה. אז מרבות-- מרביים של חב"ד אף אחד לא עלה לארץ ישראל. ר' מענדל הורודוקער, אבל הוא לא היה חב"ד. אבל בכל זאת רביים של חב"ד לא עלו, אף אחד, לארץ ישראל. ומה שהיה של הרבי, אז הרבי אז אמר פתאום: הרי הפרידיקער רבי כן עלה לארץ ישראל. אז היה כמו שהוא עצמו אמר, שזה לא היה עניין של ארץ ישראל, זה היה עניין של

1:18:27 דובר 1 קברי אבות. הרבי וכאילו שלא-- שמאוד משנה. שלא היה. אה? היה בתל אביב, היה בתל אביב. למה הוא היה? כן, זה היה. לא צריך היה. בלי זה. אחרי זה. נטורי קרתא היה סיפור אחר. נטורי קרתא. כשהפרידיקער רבי הגיע, נטורי קרתא באו אליו עם ה... עם ה... עם ה... עם השמונה בגדים. מה? עם השמונה בגדים. ירושלים, הנטורי קרתא, צריכים לספר גם כן אחד מהדברים. נטורי קרתא, נגיע. אחד מהדברים. אחד מהדברים שנטורי קרתא עמדו מאוד חזק, שהם הקפידו על כל המנהגים של ירושלים בתחום הזה, הכבוד. שלא יהיה שום שינוי, שאף אחד לא יעז. והם נלחמו מאוד חזק על זה. אז כל פעם שהגיעו רבנים חשובים לירושלים, אז הם היו מיד הולכים אליהם עם הבגדים הירושלמיים. השטריימל עם ה... עם הגלימה, עם הקפטן, צורתם בירושלים. זה כאן אסור לשנות. צריכים ללבוש, והרבה מגדולי ישראל שעלו לירושלים קיבלו את זה. עכשיו, רובם, אלו גדולי ישראל שעלו לירושלים. אז זה היה כאילו תנאי. מגיע לירושלים, היו מגיעים נטורי קרתא, מקבלים את פניו. הסבא-- הסבתא שלי הייתה-- היו את הזמן-- היו את הבובה שלי, הייתה תופרת את ה..., אה, את הקפטנים, והם היו הולכים לזה והיו נותנים מתנה. קפטן והשטריימל, הלבוש. אז היו הגמורים של הלל הרבי עלה לארץ ישראל, שעלי דיסקין היה מגדולי ישראל. אה, כל מיני. לא לשנות. איפה זה התחיל? לא משנה, אבל כל היסוד של הדת זה שאסור לעשות שום שינוי. כל שינוי זה פרצה. כל שינוי זה פרצה.

1:20:51 דובר 4 Where did the Shamash come from?

1:20:53 דובר 1 אה?

1:20:53 דובר 4 Where did the Shamash come from?

1:20:54 דובר 1 גוטע קשיא. על כל פנים, מה שהגיע למי שזה. מה שהגיע למי שזה. מה שהגיע למי שזה. כשהגיעו לרבי הריי"צ, אז הרבי הריי"צ הסתכל עליהם בצורה חריפה והוא שאל אותם: מי שמכם לראש? מי בחר בכם? זה זיינט איר. זה זיינט איר. ואתם ואתם מחליטים, ואז ירדה ידי זה וזה. מי שמכם לראש? והוא זרק אותם. הוא הרגיש את זה.

1:21:34 דובר 4 איך הם הגיעו לארץ ישראל? הם היו מאוש-- הגיעו ל...

1:21:37 דובר 1 מי?

1:21:37 דובר 4 נטורי קרתא.

1:21:40 דובר 1 עוד מעט נספר את כל הסיפור. רגע. אנחנו נמשיך רגע אלינו.

1:21:44 דובר 4 וואס די גאנצע שיטה פון...

1:21:57 דובר 1 חלילה, יש... סידור דברים. אבל אה, אצל הרבי הרש"ב היה במכתבים שהוא כותב על העניין שהוא קונה את חברון וכל זה. הוא כותב שבגלל שהמיטל רבי, האלטער רבי והמיטל רבי, הצמח צדק, הם השקיעו הרבה מהכוחות שלהם בבניית היישוב היהודי בחברון, אז הוא רוצה גם כן, אה, להמשיך בזה.

1:22:24 דובר 4 פשוט באותה תקופה.

1:22:25 דובר 1 כאילו, כאילו שזה-- לא, כי היה תקופה. זה היסטוריה בפני עצמה. היה סיפור ככה שהייתה הצמח צדק, אז התחילו לשלוט שמה נכדים אחרים של הצמח צדק. לא מ-, לא מליובאוויטש. התחילו לקחת שליטה שמה ה... ברסלבר והמיגלר[?], קלכסברג[?]. ממילא, אז הרבי הרש"ב ראה שזה מתחיל להפסיד את ה-- זה לא ליובאוויטש. אז הוא נכנס להם בזה. הם עושים היסטוריה.

1:22:55 דובר 4 מה הסיפור עם הצמח צדק בירושלים?

1:22:58 דובר 1 אה?

1:22:59 דובר 4 הסיפור של הצמח צדק בירושלים.

1:23:01 דובר 1 הסיפור של הצמח צדק בירושלים זה שהיה חסיד של הצמח צדק שקראו לו רבי יוסף ריבלין. הוא היה חסיד של הצמח צדק ועוד היה אפילו לפני זה, של המיטל רבי, אבל בעיקר הוא היה חסיד של הצמח צדק. הוא היה תלמיד חכם, גאון עצום. הוא היה רב בשלוויאך[?], אם אני לא טועה, ברוסיה. שלוב[?]. על כל פנים, היה אישיות מאוד חשובה ברוסיה והיה רב מאוד גדול, חב"די, חסיד של הצמח צדק, ובסוף ימיו הוא עלה לארץ ישראל. מה קרה? הסיפור הידוע איתו זה שהוא היה חולה באיזו מחלה בלב והוא הלך לצמח צדק לבקש ברכה. הצמח צדק אמר לו שהמחלה שיש לך, יש מחלוקת הפוסקים אם המחלה הזאת זה מהטריפות, אם זה טרף או לא. רבי יוסף פוסק את זה כשר, אבל בגלל שהרב יוסף מקבל כשר, אז אם פוסקים שזה טרף אז אתה צריך למות. אם פוסקים שזה כשר תוכל לחיות עם זה. וממילא מכיוון שבארץ ישראל מי זה הרב הראשי של ארץ ישראל? זה רבי יוסף. רבי יוסף הרי היה הרב בצפת, הוא היה מרא דארעא דישראל. אז בגלל שהרב יוסף הוא מרא דארעא דישראל, אז אם תלך לארץ ישראל אז תוכל לחיות עוד כמה שנים. אז הוא עלה לארץ ישראל והוא חי איזה עשרים שנה, משהו כזה. לקח מההלכה, תירץ בעל הבית הלא אומר תירץ ודין אתרתיס. אז זה נחשב לטריפות. טריפות, אי אפשר לחיות אם זה לא נחשב לטריפות. הוא פסק שאפשר לחיות. זה המחלוקת. כן. אז הוא לקח מזה, אז הצמח צדק אמר לו: נסע לארץ ישראל. לפי רבי ליאופולין[?] נסע לארץ ישראל, נסע לארץ ישראל. אז הוא התחיל את היישוב החב"די בירושלים. היה

1:24:47 דובר 1 כבר יישוב בצפת, היה בטבריה והיה בחברון. והוא התחיל, התחיל קצת גם לפני זה, אבל בעיקר היה הוא ועוד קבוצה באותה תקופה שהם התחילו את היישוב החב"די בירושלים, והם בנו את בית הכנסת הזה. לא קראו לזה צמח צדק אז, לא היה שום קשר. זה היה החסידים של הצמח צדק שהם בנו את בית הכנסת לקהילה שלהם. מה שקרה זה שהערבים כבשו את הטורקים שם, שהערבים כבשו את העיר העתיקה בתש"ח. אז מתש"ח עד תשכ"ז, אז הרי הייתה העיר העתיקה בידיים של הערבים. יהודים לא היו יכולים להיכנס לעיר העתיקה. כן, מתש"ח עד תשכ"ז היה כמעט עשרים שנה שהעיר העתיקה הייתה סגורה והיה חילוף אש והחריבו. אז בתש"ח הרי החריבו חלקים של ירושלים. בתשכ"ז, כשהייתה מלחמת ששת הימים, אז רוב העיר העתיקה נחרבה. כמעט לא נשאר זכר. בית הכנסת, הכל. דברים עתיקים היו שם. בית כנסת תפארת ישראל, ניסן ב"ק שול, היה בית כנסת עתיק גבוה, הכי גבוה בעיר העתיקה. הכל נחרב. בית כנסת זה נקרא תפארת ישראל. חורבה גם נחרב והכל נחרב. עכשיו הם עושים את זה. על כל פנים, הפלא היה שבית הכנסת היחיד שנשאר בשלמות בלי שום שינוי זה היה בית הכנסת הזה של רבי ליאופולין[?]. בית הכנסת היחיד שנשאר, ובתשכ"ז, כשכבשו את העיר העתיקה, היהודים כבשו את העיר העתיקה, מצאו את בית הכנסת בשלמות. אז מיד הרבי כתב מכתב שיקחו את בית הכנסת, שיקראו לזה צמח צדק. ואז נהיה השם בית הכנסת על שם צמח צדק. והרבי מיד מינה גבאים שיהיו מקושרים, שלא יעשו מה שהם רוצים. הרבי תמיד דאג. ארץ ישראל היו תמיד תמיד בעיות. כן, היו צריכים תמיד לשמור מי יהיה המנהיג שם. היו

1:26:43 דובר 1 כל מיני מוסדות. על כל פנים, אז הרבי כתב אז מכתב שיבחרו. מאוד מעניין המכתב שהרבי כתב אז, זה היה בתש"ח, היה חילוף אש, והרבי אז כתב שיבחרו מכל מוסד בארץ ישראל אחד שהוא יהיה בוועד. כאילו, איך אומרים ועד? כן, כמו איזה שהוא נציג מכל מוסד של חב"ד, שהם יהיו המנהלים, שהם יהיו הניהול של בית הכנסת הזאת. מצעירי אגודת חב"ד, מ-- כולל חב"ד, מ-- תומכי תמימים. מכל המוסדות של חב"ד שישלחו. מה הרבי כתב? כי בינתיים, הרבי כותב, מכיוון שאין זמן לעשות כאילו וכולי וכולי, יכול לקחת הרבה זמן, אז בינתיים אני מציע כך, הרבי כותב, שהוועד של כל המוסדות ביחד יהיה אברהם פריז. וזה היה מהרב. מי שיודע מי היה אברהם פריז מבין למה הרבי בחר באברהם פריז. על כל פנים. על כל פנים, זה היה היסוד של צמח צדק. צמח צדק. מה קרה? כבר מאוחר. סימן שזה מאוחר.

1:28:17 דובר 5 פרידיגער רבי בארץ ישראל. אם אתה לא יודע מה פרידיגער רבי בארץ ישראל.

1:28:21 דובר 1 פונים. טוב, ההמשך של הסיפור זה שאחר כך היה מלחמת העולם השנייה. דרך אגב, מלחמת העולם הראשונה, אני תמיד נזכר בדברים ששכחתי, אני פשוט יודע. במלחמת העולם הראשונה נפסקה הישיבה של תורת אמת. תורת אמת התחילו בתרע"ב, אמרנו. בתרע"ד התחילה המלחמה, וכל הבחורים יחד עם המשפיע חזרו לליובאוויטש. אז היה הפסק לישיבת תורת אמת כמה שנים, כל מלחמת העולם הראשונה, ואחרי המלחמה זה התחיל שוב. כמה שנים אחרי זה, הרבי כבר היה בזמן של הרבי הריי"צ, והרבי הריי"צ שלח אז את אלתר שמחוביץ' שהוא ינהל את הישיבה מחדש. אז הם פתחו תורת אמת מחדש, אבל לא בחברון, כי זה כבר היה, חברון היה אז, היו צרות נוראות וכולי. אז היה את הישיבה, תורת אמת, בירושלים, שזה היסוד של ישיבת תורת אמת בירושלים עד היום הזה. על כל פנים, אה, נחזור לענייננו. במלחמת העולם השנייה כל העולם נעצר, ואז אחרי מלחמת העולם השנייה אז באמת יהודים היו צריכים לעלות לארץ ישראל, ואז התחילה המלחמה הגדולה. טוב, אז חלק מהחסידים, חסידי חב"ד, לא ידעו מה לעשות. ידעו הרי שהרבי הוא נגד ארץ ישראל וכל העניין. הרבי לא הורה לחסידים לעשות. בינתיים החסידים היו כולם באירופה, בפריז, באוסטריה, בגרמניה. חסידים שיצאו מרוסיה באותן שנים, היה מלחמה תש"ו או ז', יצאו אלפים ורבבות חסידים, יצאו מרוסיה. יציאת מצרים הגדולה של רוסיה. אז נשארו כולם באירופה. חלק הגיעו לאמריקה, חלק נשארו באירופה באותה. אז בתש"ח היה מלחמת השחרור מה שנקרא. כלומר, השחרור. אה? מלחמת השחרור היה בתש"ח, היה מלחמה מאוד קשה. נהרגו אז הרבה הרבה יהודים. ומה היה המטרה של מלחמת השחרור? לעשות באופן רשמי שיהיה מדינת ישראל. אף על

1:30:29 דובר 1 פי שההכרזה על הקמת המדינה, אמרנו, שזה היה בתרע"ז משהו שמה, תר"ס משהו. זה היה הרבה שנים קודם, אבל היה באמצע מלחמת העולם הראשונה. אז הכול התבלבל, ואחרי זה היה כל הפוליטיקה שזה הסתדר, והיה אז אנגלים והטורקים והטורקים והערבים, והיו מלחמות והיה אצ"ל ולח"י. זה בלגן שלם מה שהיה שם על ארץ ישראל. למעשה לא הצליחו לעשות את זה עד תש"ח, שאז היה המלחמות מאוד כבדות בין החלוצים הישראלים, הארגונים הישראלים, שזה נקרא אז, זה היה נקרא אצ"ל ולח"י. הם היו ארגונים חזקים, ישראלים, שמזה השתלשל אחרי זה מה שנקרא היום העבודה והליכוד, הימנים והשמאלנים, ימין ושמאל וכולי. אז זה היה אז ה-ה-החבר'ה שנלחמו נגד האנגלים, וסוף כל סוף הם ניצחו. ואחרי שנשפך הרבה דם רחמנא ליצלן, המון יהודים נהרגו, נהיה אז היום של... טוב, אז הם הכריזו שזה היום של, רחמנא ליצלן, ש-ש-ש-הם קוראים לזה יום העצמאות. יהיה, יהיה.

1:31:39 דובר 5 הכרזה הייתה לפני המלחמה.

1:31:43 דובר 1 הכרזה לפני המלחמה?

1:31:44 דובר 5 הכרזה.

1:31:44 דובר 1 יכול להיות. יכול להיות אני טועה. טוב, איך שיהיה. למעשה, למעשה מה שמגיע לפועל, זה מעניין מה קרה אז עם הרבי. חסידים עדיין לא ידעו מה קורה. כן, לא, לא, כן. לפועל היו הרבה יהודים שעלו לארץ ישראל. איך שיהיה, בזמן המלחמה אז אנשים ברחו לאן שיכלו, וכמובן אלפי יהודים עלו לארץ ישראל. זה היה מקום אחד מהמקומות היחידים שיהודים יכלו ללכת, ללכת. היה קשה להגיע, בפרט כי הרי ידוע בזמן המלחמה עצמה, אניות שעלו הרגו אותם רח"ל, שלחו אותם לקפריסין, כל מיני דברים. היה, היה בלגן. אבל, אבל אחרי המלחמה פתחו את השערים, ונכנסו הרבה יהודים, נכנסו אז לארץ ישראל. אבל מצד שני לא ידעו מה השיטה של חב"ד. ידעו שהפרידיגער רבי הוא אנטי ציוני. זה ידעו. ידעו שהוא קנאי שנלחם נגד, והיה, הוא יחד עם אבא שלו, היה... הפרידיגער רבי, הרבי הרש"ב נלחם נגד עברית גם כן. יש מכתבים שלמים שאסור לדבר עברית. אז היה ממש קנאי אמיתי, ובמילא מה עושים? ואז נסעו לרבי אז משלחת מארץ ישראל. היה אז גם כן מאגודת ישראל יהודי בשם משה פורוש, האבא של ר' מנחם פורוש, הסבא של פורוש החדש שקוראים לו בני פורוש. הוא אומר, שם המשפחה פורוש זה מהפרושים שדיברנו קודם. הליטאים שעלו לארץ ישראל בזמן הגר"א, היה צאצאים מהעלייה הזאת, הגר"א. משפחת פורוש, משפחה מאוד חשובה בארץ ישראל עשרות דורות מזמן, מזמן.

1:33:26 דובר 6 דורותיים לפורוש?

1:33:27 דובר 1 אין התוכנים אז. אז היה אז אצל הריי"צ, והריי"צ אז אמר להם שבאמת הולך להשתנות העניין, שהריי"צ אמר להם שעכשיו שבעצם הוא נגד ארץ ישראל. הריי"צ אז אמר אפילו ביטוי. הריי"צ אז אמר ביטוי, אני צריך לקרוא. הריי"צ אז אמר ביטוי שאם הציונים יצליחו ורח"ל יעשו מדינה בארץ ישראל, אז הם ידחו את הגאולה לעוד... עוד חמישים שנה. ככה הריי"צ אז התבטא באחד מה... הריי"צ מאוד לא רצה שיהיה. הריי"צ היה מאוד נגד העניין, אבל בפועל הקימו את המדינה. אז הריי"צ אז אמר, שככה הריי"צ אז אמר, וזה היסוד של כל העניין. הריי"צ אמר שאף על פי שדידי לא גברא. אבא היה נגד וגם אני נגד. אבל אחרי שבפועל ממש אלפי יהודים נמצאים שם, התפקיד שלנו זה כמו שהצמח צדק אמר שהתפקיד של חסידים זה אנן פועלי דיממא. חסידים צריכים להאיר בכל מקום, אז אנחנו צריכים לעשות שארץ ישראל יהיה מקום של קדושה, שיהיה, שיהיה ארץ הקודש. אז במילא אז עכשיו צריכים לראות, לבנות את ארץ ישראל ולהשתדל שזה יהיה ארץ הקודש. ואז זה היה היסוד של כפר חב"ד. באותה תקופה הגיע שז"ר לרבי. שז"ר היה בן של חסידים, נכד של חסידים. הוא היה אחד מהראשים המנהיגים של אותה תקופה, של הזמן ההוא. ושז"ר, בגלל שהוא היה ממשפחה של חסידים, אז היה לו קרבה עם הרבי הקודם, עד שההורים היו מהחסידים החשובים שעזרו הרבה לרבי הרש"ב. כך אז רובשוב זה מוזכר אפילו.

1:35:46 דובר 6 גם הם?

1:35:47 דובר 1 רובשוב. הוא היה, לא היה דתי, הוא התקלקל. הוא היה מהצעירים שהתקלקלו ברוסיה בזמן ההוא. יש אומרים שאפילו למד בליובאוויטש וזרקו אותו. יש כזאת שיטה שזרקו אותו מליובאוויטש. הוא היה מהמשפחות, מהבחורים שהתקלקלו באותן שנים בתרסנ"א, ותוך שנת ח' הוא הגיע. תוך מתס הוא הגיע לבקר את הרבי. ויש סיפור מעניין שאומרים שהרבי שאל אותו: מה קורה עם היהדות שלך? אז הוא אמר: "עבדא בהפקירא לא ניחא ליה". ככה אמר. "עבדא בהפקירא לא ניחא ליה". אה? איך שמעתי? "עבדא בהפקירא לא ניחא ליה". ומה זה? הרבי הקודם ביקש משז"ר שאחרי שהוא הפקר, אבל הוא לא, לא ניחא ליה. אני סובל. בפה אני עוד חי הפקר, אבל לא ניחא לי. אני לא, אני לא, אני לא מרוצה עם זה. ואז הרבי אמר לו ווארט, שהווארט הזה הפך אותו. והוא אז היה לגמרי לא משנה. הוא היה לגמרי רחוק מכל העניינים. הוא לא היה שז"ר שאנחנו מכירים מהתמונות. הוא היה שז"ר, אז היה לגמרי רחוק מיידישקייט לגמרי. לא היה אכפת לו משום דבר. אבל היה ווארט אחד שהפרידיקער רבי אמר לו באותה יחידות, וזה הפך אותו לגמרי. הפרידיקער רבי אמר לו ביחידות שלוש מילים: "זאָלסט משפחת רובשוב ניט פאַרשעמען". זה היה מילים שהפרידיקער רבי אמר. אל תבייש את רובשוב. וזה היה ה... רובשוב היה שם המשפחה שלו ברוסיה. המשפחה שלו, החסידים הזקנים, הסבא שלו היה רובשוב. הם היו חסידים גדולים של הרבי. אל תבייש את רובשוב. וזה מה שפעל אצלו מהפכה פנימית בנפש, שהוא אמר שהוא יעשה את הכל בשביל חב"ד. אז הוא... אז הם קנו את החלק הזה שהיום זה כפר חב"ד. היום כפר חב"ד זה שווה. כפר חב"ד, כפר חב"ד זה היה

1:37:50 דובר 1 המרכז של הארץ. אתם לא יודעים כמה ניסו אחרי זה, שהם שמו לב שהם נתנו שטח כל כך טוב? כפר חב"ד זה ליד תל אביב, זה, זה, זה, זה המקום הכי נפלא בשביל לבנות מקום, שטח. זה הרי, זה הרי, זה, זה לחיות במרכז. ניסו כל הצורות להוציא את ה... הבטיחו דברים, שטחים במקום אחר, בית שמש, כל מיני מקומות בארץ. כפר חב"ד יהיה המרכז של הארץ, הלב של ארץ ישראל. לא ויתרו על זה שום דבר. עשו הרבה צרות, עשו. אה?

1:38:27 דובר 7 עם היישוב חב"ד מירושלים.

1:38:31 דובר 1 זה יוצא ג'וס פטר. בתש"ח. אה, בתש"ט התייסד היסוד של כפר חב"ד. כפר חב"ד היה אז, זה היה כפר קטן שלא קראו לזה כפר חב"ד. קראו לזה צפריה. צפריה. יש לזה כל מיני שמות. היום קוראים לזה צפריה, אבל אז לא קראו לזה צפריה. צפריה זה כבר שם מעוברת. הערבים לא קראו לזה צפריה. צפריה. צפריה. אה?

1:39:01 דובר 7 צפריה. צפריה נשארו.

1:39:04 דובר 1 כן, אבל צפריה זה נקרא בשם ערבי. אבל אז הציונים עשו מזה צפריה. זה נשמע קצת צליל יהודי. אה? אבל סבא שלי היה בצפריה. אני מכיר. הלטר זה יש לי. אז קודם, אה, כפר חב"ד היה כפר ערבי שהערבים ברחו משם אחרי מלחמת השחרור. זה היה כפר נטוש, שומם. ומה זה? חסידים שבאו מרוסיה והתיישבו שמה. הפרידיקער רבי שלח אז ספר תורה מיוחד לארץ ישראל. יש את המכתב בספר האדמו"ר בתש"ט. הפרידיקער רבי שלח אז ספר תורה מיוחד מאמריקה לארץ ישראל בתור השתתפות שלו ליסוד של כפר חב"ד, בברכות וכולי. זה היה עכשיו בחודש אייר תש"ט, בדיוק עכשיו נהיה בחיר. צריך להיות עכשיו שישים שנה. זה היה, אם אני לא טועה, אז זה היה בערב שבת קודש פרשת בא תש"ט, המכתב הזה. אם אני לא טועה זה היה אז. ככה זכור. צריכים לבדוק את זה. ומאז התחיל היסוד של חב"ד, ואז שינה הפרידיקער רבי, זאת אומרת, את השיטה לא שינה. הפרידיקער רבי היה נגד הציונות לגמרי, נגד העניין של אתחלתא דגאולה. הפרידיקער רבי טען שזה חורבן ליהדות, עצם הרעיון הציוני. אבל מה צריכים חסידים לעשות? יש עם היהודים בארץ, מה, צריכים לזרוק אותם? צריכים להפך. צריכים לעשות, ל-ל-להאיר, להביא, לעשות ממדינת ישראל צדק. זה היה הסיסמה שהפרידיקער רבי התחיל, ואחרי זה הרבי, הרבי הרחיב את זה. דרך אגב, יש סיפור נפלא, שאנחנו נמצאים בין, בין אנ"ש. מותר לספר את זה. תיזהרו, זה לא מותר לספר בחוץ. כן. יש סיפור נפלא. שמעתי את זה כאן. ר' לייבל גרונר סיפר את זה, אה, שהוא שמע את זה מ-- שיש מעשה, היה אצל הרבי ביחידות אחד מגדולי הציונים הדתיים הלאומיים, אחד מגדולי הרבנים

1:41:15 דובר 1 של ה-- של המזרחי. קראו לו הרב נריה. שמעתם הרב נריה? הרב נריה היה רב מאוד חשוב. היה לו את הבן שלו, היה כאן לפני כמה שנים גם כן. היה לו כאן נכד שלמד בת"ת. איך שהיא, הרב משה צבי נריה. יהודי שהיה מאוד מקורב לרבי. היה לו קשר מאוד טוב לרבי. משה צבי, לא?

1:41:32 דובר 8 משה.

1:41:34 דובר 1 משה צבי נריה. קיצור, הרב נריה יצא לרבי, ובין הדברים ביחידות אז הוא אמר לרבי שהוא רוצה לדעת. יש לו שאלה: למה חב"דניקים לא חוגגים את יום העצמאות? אין לו שאלה כל כך מצד אתחלתא דגאולה, הוא כבר יודע שהרבי היה נגד כל העניין של אתחלתא דגאולה וכולי וכולי. אבל השאלה שלו זה: בפועל קרה נס גדול. קרה נס. זה היה הצלה לעם ישראל ממש. כן, מלחמת השחרור זה היה הצלה ליהודים, והיהודים ניצלו בזכות זה והיה להם איפה ללכת. והיהודים ברחו מהמלחמה השנייה. אז איך יהיה? אתה לא חוגג את מדינת ישראל, אבל לפחות להודות לה' על הנס. אז הרבי אומר לו: אתה מוכן לשמוע מה שאני אגיד לך? אתה לא תיפול מהכיסא מה... ככה זה היה הלשון. אתה לא תיפול מהכיסא מה שאני אגיד לך. מה שהרבי יגיד אני מוכן לשמוע הכול. אז הרבי אמר לו: לדעתי לא רק שלא היו צריכים לעשות יום טוב, היו צריכים לקבוע היום יום של אבלות. אז הוא מסתכל ככה. אז הרבי אמר לו: במלחמת השחרור נהרגו אלפים ורבבות של יהודים. ולמה הם נהרגו? למה הם נהרגו? הרי הממשלה האנגלית נתנה ליהודים חופש לגור בארץ ישראל תחת האנגלים. ארץ ישראל הייתה יכולה להיות כמו היום קנדה. מה זה קנדה היום? קנדה, יש להם את התמונה של המלכה על המטבע. חוץ מזה אין להם שום שייכות. כמעט, לא יודע, אולי צריכים איזה פעם... ממשלת קנדה, אבל זה אוסטרליה. זה ממשלות שנחשבות כאילו מתחת לאנגלים. בפועל יש להם אוטונומיה מלאה. יכולים לעשות מה שהם רוצים. חיים בהרחבה. הכול כן. רק מה, אולי יש תמונה של המלכה על המטבע?

1:43:48 דובר 1 זה כל העניין. כן. אנגליה הציעה לארץ ישראל אותו דבר. תעשו מה שאתם רוצים. אוטונומיה מלאה, חיים, תעשו חיים טובים. רק הדבר היחיד זה שזה יהיה כאילו באופן, באופן רשמי ממשלת אנגליה. אבל אין ל... השם זה תקראו לו איך שאתם רוצים. תתנהגו איך שאתם רוצים. השאלה יותר. אלא מה? בגלל הגאווה, ככה, בגלל הגאווה של הישראלים, שהם לא רצו לסבול שיש מישהו אחר שאומר להם די. אנחנו צריכים להיות בשלטון. אז הם היו מוכנים להקריב אלפים ורבבות קורבנות. זה היה האומץ של הרבי. לא, לא, סיפור.

1:44:40 דובר 9 וואס איז די... שמעתי מגילת העצמאות?

1:44:42 דובר 1 הקפה של הרבי. אה?

1:44:43 דובר 9 וואס איז די... שמעתי מגילת העצמאות?

1:44:45 דובר 1 וואס איז, וואס איז שמעת?

1:44:46 דובר 9 די מעשה. צו שיינא די ווערטער אז נאר ניט שיינא.

1:44:50 דובר 1 איז, איז א מעשה? איז א מעשה? אה? איז א מעשה?

1:44:58 דובר 9 נאר א קליין ביט.

1:44:58 דובר 1 היה ויכוח מאוד גדול אז בין הרבנים. במגילת העצמאות לא מוזכר השם של הקדוש ברוך הוא. אה? היה כתוב בשם, זה לא שם.

1:45:14 דובר 9 צור ישראל. מתוך ביטחון.

1:45:16 דובר 1 מתוך ביטחון וצור ישראל. צור ישראל אפשר לפרש בשתי צורות. צור ישראל, הקדוש ברוך הוא, או צור ישראל זה הכוח של הישראלים, כופר. זה אחד מהדברים שהיה.

1:45:27 דובר 9 רבות גיראת[?].

1:45:27 דובר 1 רבות גיראת[?], אני זוכר. איז איז א מעשה? דרבות גיראת[?] כבר. וואס האב איך געהערט? די תקוה וואס איז זך. איזו דרבות גיראת[?] עד כאן נמי אז זה נמאס לי שזאת. אז אני נוכח אפילו באמריקה. לפי השיטה של הרבי. אני מדבר קצת, פשוט מדברים סיפורים שצריכים להסביר את ההסבר. ההסבר של העניין. השיטה של הרבי זה ככה. הרבי כותב דבר מאוד פשוט. דבר ראשון, הציונים מגיעים עם גמרא ירושלמי. זה כתוב בירושלמי, גאולתן של ישראל קמעא קמעא ועוד כל מיני מאמרים כאלו. אז הרבי אומר דבר מאוד פשוט. בעניינים של הלכה מי פוסק? הלכה פוסקת. יש ספרים של הלכה והם פוסקים. יש שולחן ערוך, יש רמב"ם, יש טור והם פוסקים. בן אדם לא יכול לפסוק הלכה מהגמרא. כשיש פסק דין ברור צריך להסתכל על הפסק דין. בעניין הגאולה הפסק דין הרמב"ם. הרמב"ם כתב. אם יש מישהו שחולק על הרמב"ם אז יש מחלוקת. יש שתי שיטות של פוסקים. ככה זה העניין. וממילא אם אני רוצה לדעת מה הדין, הלכה למעשה, בעניינים שקשורים עם הגאולה, צריך לפתוח רמב"ם ולראות מה הרמב"ם כותב. השולחן ערוך לא כתב על הלכות של משיח. הרמב"ם כן כתב. אז הרמב"ם כותב מפורש בדיוק איך יהיה. מלך המשיח, אם יעמוד איש מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה. זה הלכה ברמב"ם, פרק ד' הלכה א'. מישהו כותב נגד הרמב"ם שם? יש איזה פוסק שאומר שאולי הרמב"ם לא צודק? מישהו מביא את הירושלמי וכותב שלא, יש עוד אופן? לא. אף אחד לא חולק על הרמב"ם. זאת אומרת שהעניינים, יש דברים אחרים שכן חולקים, אבל העניינים שלא חולקים על הרמב"ם

1:47:29 דובר 1 זאת אומרת שזה הלכה חד משמעית. אי אפשר לחלוק על זה. ובמילא מי אתה מגיע לי עם ירושלמי? עם מדרשים, עם עניינים? הרמב"ם ידע את הירושלמי, את המדרשים, ואף על פי כן הוא פסק שזה הדרך של הקדוש ברוך הוא, ואם זה לא ככה זה לא משיח. פשוט זה היה האומץ של הרבי. ההיגיון על פי תורה, על פי ההלכה של הרבי. תמיד ראינו את הנקודה הזאת אצל הרבי. העניין זה תורה בעל הבית של העולם. שולחן ערוך. היה מלחמה נגד השטחים. יותר מאוחר הרבי נלחם נגד החזרת השטחים. מה הרבי? הרבי מצד אחד, הרבי היה נגד כל העניין של הציונות, נגד כל העניין של ארץ ישראל. מצד שני, כשהגיע לרגע הזה של להחזיר שטחים, הרבי נלחם נגד החזרת השטחים. מה הרבי אמר אז נגד? הרבי לא דיבר מצד קדושת ארץ ישראל. הרבי לא דיבר מצד יישוב ארץ ישראל. הרבי דיבר שלא יכולים להחזיר שטח מארץ ישראל, פשוט בגלל שזה הלכה בשולחן ערוך, שפיקוח נפש דוחה כל התורה כולה. וכשגויים מגיעים, אפילו לא בארץ ישראל, יהודים גרים ב־ב־באוסטרליה, באיזשהו קו בעולם, ויש גויים שמגיעים לאיזושהי עיר יהודית אפילו באמצע שבת, ואפילו הם לא באים לממון, הם באים על עסקי קש ותבן. אז מותר באמצע שבת לצאת להילחם איתם ולהרוג אותם? זו הלכה מפורשת, לא... זה שולחן ערוך אומר. זה היה אצל הרבי הקודם. ובמילא יהודים גרים בארץ ישראל. אז ערבי מגיע ומתחיל לעשות ויכוחים על השטחים, אז על פי ההלכה צריכים ללכת, פיקוח נפש. צריך ללכת להילחם איתו. משם הרבי לקח את הנקודה שאסור להחזיר את השטחים. זה היה נקודה אצל הרבי.

1:49:12 דובר 10 Sometimes to give back land officially to be more safe because they regard and all stuff.

1:49:16 דובר 1 אז הרבי... אז נכון, היו כאלה ששיקרו ורימו את העולם וטענו שזה יהיה דרך לשלום. אז הרבי עמד וצעק, "אתה אומר שזה שלום? השולחן ערוך אומר שזה לא!"

1:49:28 דובר 10 הפך השלום.

1:49:29 דובר 1 אז השכל שלך אומר שאם תחזיר לערבים איזה חלק אז יהיה שלום. השולחן ערוך אומר שהגוי כשמגיע להילחם עם יהודי, אפילו לא להילחם, רק לריב על קש ותבן, אז צריכים ללכת למלחמה נגדו כי אי אפשר לעשות שלום איתו. אז אתה, התורה אומרת ככה, התורה אבל באה מתלמידי חכמים. בפועל אז היו הרבה שלא היו נגד הרבי. היום כולם כבר מודים. חס ושלום. היום אחרי כל הצרות, אז כל ה-- כל גדולי הרבנים. הו, רבי, כן.

1:49:56 דובר 10 הרבי פה. הרבי דיבר על זה שעשו, שזה פיקוח נפש. השולחן ערוך אומר שזה מה שככה, שרואים שהערבים אומרים שזה.

1:50:04 דובר 1 הרבי צעק שזה הלכה, ואחרי זה לאט לאט עם הזמן הרבי כל הזמן הראה איך שרואים שבפועל זה גם ככה. בהתחלה לא היה במציאות. בהתחלה היה הלכה. הרבי צעק מיד תשכ"ז. מיד אחרי מלחמת העולם, מלחמת ששת הימים, התחילו להחזיר את השטחים. אז התחילו כבר להגיד אז.

1:50:25 דובר 10 למה לא?

1:50:26 דובר 1 אז הרבי מיד יצא. אז עדיין חשבו. אף אחד לא עלה בראש שלו מה שהרבי אמר, כאילו על פי שכל. מה זאת אומרת? צריכים לעשות אה מסחר. אם רוצים שקט צריכים להחזיר להם משהו, להשתיק אותם וגמר הסיפור. שלום על ישראל. תש"ל, כשעדיין שום דבר לא זז. כן, היה מיד אחרי מלחמת ששת הימים. כולם פחדו. הערבים פחדו מהיהודים. רק התחילו לעשות קצת ביזנס. היהודים היו אלו שהתחילו להוריד את הפחד. הם אלו שהתחילו לחפש ביזנס עם הערבים. אולי כן לעשות, להחזיר להם משהו, להחזיר משהו. אולי באמת אנחנו לא צודקים. זה היה הבעיה של יהודים בגלות. כן, שיהודים מפחדים מעצמם. אז ה-- אז ה-- התחילו לעשות טוב. תש"ל הרבי כתב שאם ידברו על שטח קטן בשכם, בסוף יחזירו את ירושלים. כשהרבי כתב את זה זה היה בושה. אנשים התביישו לספר את זה ברחוב. חסידים. כזה כאילו דמיון כזה פרוע. של ליובאוויטש, הרבי מדבר דברים לא צנועים. פשוט לא היית יכול להציע דבר כזה, להחזיר ירושלים. חלום של חלומות. כן, אבל במשך הזמן כל הזמן הרבי הראה שזה הולך. עם הזמן. תש"ל, תשל"ח, אחרי זה היה גם תשל"ט, היה זה להחזיר מסיני. כל ההמשך שהיה אצלם.

1:51:49 דובר 10 מה עם שטחי? מה עם סגר שטחי?

1:51:55 דובר 1 בקיצור, אז אם נגיע למעשה אז עוד דבר. עוד דבר. רגע, עוד דבר. הרבי צעק כמה פעמים בכמה פארבריינגנס שאלו שאומרים שארץ ישראל, כיבוש ארץ ישראל היה אתחלתא דגאולה, אז לא רק שזה לא אתחלתא דגאולה, הם גורמים לעשות את הגלות יותר, חס ושלום. להאריך את הגלות, זה גורם לעשות חושך יותר. למה? כי אומרים על דבר שבעצם הוא חושך, אומרים שזה הגאולה, אז זה עצמו עושה את הגלות יותר גדולה. זה היה אחד מהדברים גם כשהרבי צעק שאתחלתא דגאולה, איך יכולים להגיד אתחלתא דגאולה? אתחלתא דגאולה פירושו שצריך להיות טהרה מיצר הרע יותר וכו'. ומאז שהתחילה ארץ ישראל בתור מדינה אז הם נלחמים נגד הדת ומנסים כל מה שיכולים לשבור ולהילחם ולבטל עניינים של דת. איך זה נקרא אתחלתא דגאולה? אדרבה, זה חילול כופר בתוך ארץ ישראל. פלטרין של מלך. עוד ועוד אחד שאני רוצה להגיד, ועוד אחד מעניין שגם כן של הרבי, כששאלו אותו פעם על העניין הזה: איך זה שהקדוש ברוך הוא? איך זה אם באמת ארץ ישראל זה? איך זה שסוף כל סוף היה מלחמת השחרור וניצחו יהודים? אם הקדוש ברוך הוא לא רצה את זה, הוא היה יכול לעשות שזה לא יקרה, והרי הקב"ה נתן כוח. אז הרבי אמר מאוד מאוד חזק. הרבי אמר אז שאישה גרושה מבעלה, שהייתה רחוקה מבעלה, לא היה לה איפה לגור. הייתה גרה ברחוב והייתה נמצאת במצב מאוד חמור. אז בעלה בגלל שריחם עליה, אז הוא נתן לה מקום בבית שלה שהיא תהיה שמה. פשוט הוא ראה שאין לה. אז הוא פתח לה את הבית ונתן לה מקום שהיא תוכל לישון ולשים את הראש. אז דרך זה הרבי הסביר שזה מה שקרה

1:53:52 דובר 1 בארץ ישראל. בני ישראל בזמן הגלות זה נחשב כמו אישה גרושה. הקדוש ברוך הוא כביכול, והקדוש ברוך הוא ריחם על עם ישראל ופתח להם את ארץ ישראל שיהיה להם מקום להיות. אבל זה עדיין לא הופך את זה לגאולה. זה היה אחד מהאות שהרבי אמר. אז זה הגיע לעניין של יישוב ארץ ישראל, שזה גם כן עוד שאלה. למה יש מצווה של יישוב ארץ ישראל? אז מצד זה אנחנו צריכים כולנו לעלות לארץ ישראל. על זה הרבי ענה גם כן שיישוב ארץ ישראל לפי השיטה של כמה ראשונים נכון שזה ככה, אבל יש תוספות בסוף מסכת כתובות, רבינו חיים שם בתוספות, שהוא אומר שבגלל שאי אפשר לקיים את המצוות ומאוד קשה לקיים את כל המצוות שבארץ ישראל וכל הדינים של פירות ומעשרות וכו' וכו'. יש הרבה קשיים לקיים את המצוות בזמן בארץ ישראל. אז ממילא זה לא מצווה לעלות לארץ ישראל עכשיו. אחרי זה הרבי מביא גם כן מהמאירי, זאת אומרת שזה מחלוקת הראשונים עם כל העניין של עלייה לארץ עכשיו בזמן הגלות, זה כל כך מצווה באמת מצד הבעיות שיכול להיות. וראו את זה אצל הרבי. ראו באמת מאוד חזק ומאוד מאוד נזהר. ידוע שהרבי לא אכל אף פעם מפרי ארץ ישראל, ואפילו כמה פעמים ניסו להביא לרבי כל מיני יין ומשקה ודברים מארץ ישראל. הרבי אף פעם לא אכל ולא שתה מפרי ארץ ישראל, אפילו שהיה בטוח שהביאו עם מעשרות וכו'. אז הרבי תמיד היה לו פחד מההלכות של ארץ ישראל, וזה מידה מיוחדת מאוד מעניינת. הרבי מאוד נזהר לא לאכול מארץ ישראל.

1:55:34 דובר 11 זה אונה מצווה, פרו אס אלגו בואנו.

1:55:37 דובר 1 אה?

1:55:37 דובר 11 זה אונה מצווה, פרו אס אלגו בואנו, סי.

1:55:40 דובר 1 זה הסיפור שהרבי כותב שם בראשונים. יש פוסקים שאומרים שבגלל הקושי לקיים מצוות עשה דאורייתא, אז אין חיוב היום לעלות לארץ ישראל.

1:55:49 דובר 11 פרו אס בואנו.

1:55:50 דובר 1 בואנו אס, סגורו.

1:55:51 דובר 11 אס לה מצווה.

1:55:52 דובר 1 כן, כן, כן. אחרי זה היה כשהרבי נסע לארץ ישראל, וכששאלו את הרבי למה הוא לא רוצה לנסוע לארץ ישראל. שאלו את הרבי הרבה פעמים, ניסו לשכנע את הרבי לנסוע לארץ ישראל. הרבי לא רצה לנסוע לארץ ישראל אף פעם. היה בזה כמה וכמה עניינים, ויש כמה וכמה סיפורים בעניין הזה. אחד מהסיפורים זה סיפור מאוד מעניין, זה של הרב שלמה גורן. היה אחד מהרבנים הראשיים, שלמה גורן. הוא סיפר סיפור נפלא, שהוא היה אצל הרבי כמה פעמים ביחידות, ושכל פעם שהוא היה ביחידות הוא היה שואל את הרבי את השאלה. בכל פעם היה שואל למה הרבי לא מגיע לארץ ישראל. ארבע פעמים הוא שאל את השאלה, והרבי ענה לו כל פעם תשובה אחרת. אחרי התשובה הרביעית הוא הבין שזאת התשובה הנכונה. מה היה? אני לא זוכר את הסדר, אבל אני זוכר. אני אספר מה שאני זוכר. קראתי את זה לפני הרבה שנים. היה סיפור אחד ככה, שהוא היה פעם ראשונה. הוא אמר לרבי: למה הרבי לא עולה לארץ ישראל? אז הרבי ענה לו שבגלל שהוא רוצה להיות בקשר עם כל היהודים, ובארץ ישראל יש מדינות שאי אפשר להתקשר. כל מיני מדינות, מרוקו, תוניסיה, רוסיה, מדינות שמארץ ישראל אי אפשר להתקשר. בגלל שהוא רוצה להתקשר עם כל העולם, אז הוא גר בחוץ לארץ. זה היה מה שהרבי אמר לו פעם אחת. פעם שנייה הרבי התבטא שאם אני אעלה לארץ ישראל, אני לא יודע איך לחזור. לנסוע לארץ ישראל זה בסדר, אבל לצאת מארץ ישראל אסור על פי ההלכה, אלא מה, צריכים היתר מיוחד לצאת מארץ ישראל. אני לא בטוח בהיתר. אז אני נוסע לארץ ישראל.

1:57:48 דובר 1 אני כבר לא יודע אם אני אוכל לחזור כי זה.

1:57:52 דובר 13 אה? רק אני נוסע.

1:57:54 דובר 1 כנראה זה המשך לקודם. אני אסע.

1:57:58 דובר 13 לא אחד מהקברטים.

1:58:01 דובר 1 אני מספר את הסיפור. פעם השלישית, אז הוא שאל את הרבי. אז הרבי אמר לו... אה, לא זוכר. היה את התשובה השלישית.

1:58:13 דובר 13 מה היה?

1:58:14 דובר 1 זה היה הרביעי והאחרון.

1:58:16 דובר 13 תן של השנה.

1:58:19 דובר 1 למה יש לי לא קוונטה?

1:58:20 דובר 13 נו, זה חיים שלי.

1:58:23 דובר 1 של יהושע.

1:58:23 דובר 13 עושים אתכם נואביק. תמיד עושים אתכם נואביק. עושים אתכם נואביק הגדול בתוך מה לא היה. זה עושים את זה, עושים כאן קריאות וזהו.

1:58:33 דובר 1 לא, איזה פקח? עכשיו בסוף מה יש? איזה פקח עכשיו?

1:58:37 דובר 13 עשו את זה מפה. אני יודע.

1:58:42 דובר 1 קופונים. אז היה הדבר האחרון, שהרבי, פעם האחרונה שהוא היה, הוא שאל את השאלה. אז הרבי אמר לו: אני קיבלתי על עצמי, קיבלתי על עצמי ודשביר איזב עבד, שמכאן אני הולך רק איתו. כשהייתה ההסתלקות של חמי הרבי, קיבלתי על עצמי שמכאן אני הולך רק איתו, רק עם... ואז הרבי התחיל לבכות, ירדו דמעות. אז הוא הבין שכאן זה נגמר הסיפור.

1:59:18 דובר 13 זה. זה המזל הזה.

1:59:20 דובר 1 היי, איך זה עשה?

1:59:21 דובר 13 זה לא שמדבר.

1:59:25 דובר 1 ומאיזה זה? כמובן שיש עוד הרבה דברים לדבר, אבל הזמן קצר. המלאכה מרובה, ומגיע לפסוק של תשנ"א. עם זה אני אגמור, על הדבר האחרון. בתשנ"א, כשהייתה תקופה חזקה של הרבי, דיבר על העניין של משיח ומתכוננים למשיח. אז היה בשבת של פרשת פנחס תשנ"א. אז הרבי דיבר בהתוועדות שלמה על הפתגם של הצמח צדק: ״מאך דא ארץ ישראל״. הרבי אז הסביר באריכות איך שזה כל העניין הזה, ״מאך דא ארץ ישראל״, זה העניין של מה שנקרא הכנה למשיח. אז הרבי הסביר בפרוטרוט שכל הדברים שכתוב בתורה, איך עושים ארץ ישראל. אז הרבי גירול, שוב דיבור ומעשה, כל האבות שם? פרשת פנחס הרבי הסביר באריכות בעבודה את כל אחד, שצריכים שהמחשבה, דיבור ומעשה יהיו בשלימות, ושזה דווקא הכנה כדי להיכנס לארץ ישראל, לעשות ארץ ישראל כאן. השם יעזור לנו ולכל הארץ, נלך יחד שנעלה לארץ ישראל.