"יש לי כל כך הרבה לתקן... איך בכלל מתחילים?"

00:00 מי לא רוצה לעשות תשובה בימים האלו? ימי הרחמים והסליחות, חודש אלול. כולנו רוצים. הבעיה היא שהמילה תשובה נתפסת אצל רובנו כמו מילה כבדה, מילה חשובה אבל כבדה. כמה פעמים אנחנו שומעים יהודים אומרים אחד לשני, נו, צריכים לעשות תשובה, ומוציאים איזו אנחה. נפלטת לה אנחה, פורצת מהלב. אוי, מה יהיה? חודש אלול, צריכים כבר להגיע לראש השנה נקיים, שלמים. איך אנחנו בדיוק חוזרים בתשובה? כל אחד ואחד באופן שלו, במצב שלו. אבל שהתשובה תהיה תשובה עם חיות, עם שמחה, עם כוח. זה אחד מהדברים הנפלאים שהבעל שם טוב לימד אותנו: תורת החסידות. אנחנו בשבועות הבאים, אנחנו נעשה בעזרת השם סדרה של כמה שיעורים כדי להסביר את נושא התשובה במשקפיים של תורת החסידות, של תורת הבעל שם טוב. נפתח ונגיד בתור הקדמה שדבר מאוד מעניין שהאדמו"ר הריי"צ כותב את זה באחת מהשיחות שלו, שבהתחלת תקופת החסידות אז עדיין חסידים לא היה להם שם. התואר חסידים זה תואר שקיבלנו אחר כך. לא חסידות, לא חסידים. והבעל שם טוב בשלב מסוים אמר שהיה לו רצון, היה לו חשק לקרוא את החבורה שלו, תלמידיו, שהנחיל להם את דרכו המיוחדת בעבודת השם, דרכו של הבעל שם טוב. הוא רצה לקרוא דרך התשובה, ולחסידים הוא רצה לקרוא להם בעלי תשובה, כי בעצם תורת החסידות גילתה את מהות התשובה. תורת החסידות גילתה את העומק שבעבודת התשובה. וכמו שהאדמו"ר הזקן, שהוא זה שהביא את שיטתו של הבעל שם טוב לחכמה, בינה ודעת, הוא הוריד את זה, הלביש את זה במילים, בהסברים הנפלאים בספר התניא ובספריו הנפלאים ליקוטי תורה, תורה אור וספרי המאמרים שלו. אז האדמו"ר הזקן כמה וכמה פעמים, כשהוא מדבר על נושא התשובה, במיוחד במאמרים של

02:33 ימים אלו של חודש אלול, חודש תשרי, הוא כותב שהמושג של תשובה לא כטעות העולם. זאת אומרת שיש איזו טעות, תפיסה מוטעית בעולם בנושא התשובה. והאדמו"ר הזקן חוזר ואומר כמה פעמים: לא כטעות העולם. העולם טועה בהסתכלות, בהבנה, בדרכי התשובה, באופן עשיית התשובה, מהו העיקר ומהו הטפל בתשובה. וכאן יש לנו את אדמו"ר הזקן. נתחיל בספר התניא. שמה יש חלק שלם בספר התניא, אגרת התשובה, ואחר כך בהרבה מהמאמרים שלו, שעושה לנו סדר בנושא התשובה ומסביר בצורה נפלאה ועמוקה מהי התשובה במהותה, מהם חלקי התשובה, ענפי התשובה, ואנחנו בעזרת השם נשתדל כל שבוע לדבר על נקודה מסוימת בנושא התשובה. מכיוון שהזכרנו את אדמו"ר הזקן, אני גם רוצה לספר מאחד הסיפורים שגם כן סיפר אדמו"ר הריי"צ, מה ששמע מאביו אדמו"ר הרש"ב נשמתו עדן, שהוא סיפר שהיה פעם אדמו"ר האמצעי. היה לו איזה חלום, חלום מעניין שלא ניכנס עכשיו לכל הפרטים, ובחלום הוא ראה כמה צדיקים שהלכו על איזשהו קרש שהיה מונח על גבי נהר, שהמים הלכו עם זרם מאוד חזק, וחלק מהצדיקים הלכו והתנענעו, ואז הוא ראה את אביו, אדמו"ר הזקן, הולך על גבי הקרש, והוא הצליח לעבור את הנהר מצד לצד בצורה חזקה, בריאה, בלי להתנענע. ואז הוא רצה לברר מה בדיוק הסיפור, והאדמו"ר הזקן הסביר לו את פשר החלום, שזה בזכות נושא התשובה, בזכות הבעלי תשובה שהוא עשה. זאת אומרת שבעצם נושא התשובה זה נושא מהותי ביותר, מרכזי ביותר בתורת החסידות בכלל ובתורת חסידות חב"ד במיוחד. אז היום אנחנו נעמוד דבר ראשון על הנקודה הראשונה, על הבסיס, על המהות של התשובה. אנחנו ניקח את המילים של האדמו"ר הזקן בספר התניא, אגרת התשובה, בו הוא פותח באמצע

05:00 הפרק הראשון כמה שורות קצרות באופן מתומצת, בהיר ומהותי על העצמיות, על הנקודה הפנימית של התשובה. מאוד מעניין שבכלל ידוע בקשר לנושא התשובה יש כמה דברים לא ברורים בספרי הראשונים, ספרי הפוסקים. דבר ראשון, ישנה מחלוקת בכלל בספרי הפוסקים בקשר לתשובה: האם יש מצווה לעשות תשובה או התשובה היא לא מצווה? יש בזה אריכות גדולה וכל מיני שיטות עוד בראשונים. אנחנו רואים שיש כאלו מגדולי הראשונים שלא הביאו את התשובה בתור מצווה. למשל הרמב"ם, כשמסתכלים בספר ההלכות של הרמב"ם, ספר המצוות, בספר יד החזקה משנה תורה, הרמב"ם שמדבר בנושא התשובה, אז הרמב"ם לא כותב כל כך שמצווה לעשות תשובה. הרמב"ם כותב שכשיהודי עושה תשובה הוא צריך להתוודות. זאת אומרת שלפי שיטת הרמב"ם המצווה היא לא עצם התשובה, אלא המצווה זה הווידוי. והרמב"ם גם מביא את הפסוק, הפסוק שהרמב"ם מביא על תשובה זה פסוק בפרשת נשא, שם הפסוק: "והתוודו את חטאתם". זאת אומרת לפי הרמב"ם עיקר מצוות התשובה זה הווידוי. זאת אומרת שאחרי שבן אדם מתחרט והוא רוצה לחזור בתשובה, אז חלק מהתשובה יש את המצווה, התורה מצווה עליו לומר וידוי, להתוודות, להגיד חטאתי, לבקש סליחה. נוסח הווידוי כפי שהרמב"ם מסביר בספרו מהו. מעניין מאוד. יש אבל ראשונים אחרים חולקים על הרמב"ם. כך משמע גם כשיטת הרמב"ם. יש בזה אריכות גדולה, שהם פה טוענים שבפירוש תשובה היא גם כן מצווה. בנוסף למצוות הווידוי בפרשת נשא יש גם כן מצווה של תשובה כפי שהיא כתובה בפרשת ניצבים, "ושבת אל ה' אלוקיך". זאת אומרת שזו מצווה. הרמב"ם כנראה סובר, יש בזה כמה אופנים איך ללמוד את שיטת הרמב"ם. יש אומרים שהרמב"ם סובר שהיא לגמרי לא מצווה. זאת אומרת זה ניתן לבחירת האדם.

07:33 התורה לא מחייבת את האדם לעשות תשובה, כמו שבן א-- התורה לא מחייבת אותנו לאכול בשר, לדוגמה. התורה אומרת: אם אתה רוצה לאכול בשר, אתה צריך לשחוט. התורה לא מצווה את האדם להתגרש, חס ושלום. אם בן אדם מחליט להתגרש, אז הוא צריך לעשות את התהליך של הגט, שם זה המצווה. אותו דבר לפי הרמב"ם, לפי השיטה הזאת ברמב"ם לפחות, זהו-- הרמב"ם סובר שאין חובה על האדם לעשות תשובה. התשובה ניתנת לבחירתו של האדם. אם הבן אדם מחליט לעשות תשובה, אז התורה מצווה עליך לעשות, להגיד וידוי יחד עם התשובה, וזוהי המצווה. אבל כמו שאמרנו, יש שיטות של גדולי הראשונים שחולקים על הרמב"ם וסוברים שהתשובה היא מצווה. עוד יותר, יש אומרים שגם הרמב"ם בעצמו, יש מגדולי מפרשי ההלכה שאומרים שגם הרמב"ם עצמו בעצם סובר שהתשובה היא גם כן מצווה, שבהחלט התשובה היא גם כן מצווה. המצווה היא לא רק וידוי. הרמב"ם גם סובר שיש מצווה בהחלט לחזור בתשובה. הסיבה למה הרמב"ם לא מביא שתי מצוות, הוא מביא רק את מצוות הווידוי, אז יש כמה הסברים לזה. הסבר אחד הוא שהרמב"ם סובר שכשיש לך שני חלקים של מצווה, חלק אחד הוא חלק יותר רגשי, לבבי, חלק של רגש, וחלק שני הוא חלק מעשי, אז אנחנו במצווה רק מביאים את החלק המעשי. דוגמה: תפילה. לפי הרמב"ם תפילה היא מצווה מן התורה, והרמב"ם בפירוש כותב בתפילה הרי יש שני חלקים. יש את החלק הלבבי של התפילה. איזוהי עבודה שבלב, אומר הרמב"ם ומביא מהגמרא, זוהי תפילה. תפילה זה עבודה שבלב. מצד שני יש חיוב להתפלל. דיבור התפילה, להגיד את התפילה. והרמב"ם כמובן לא מחלק את זה לשתי מצוות. יש פה מצווה אחת להתפלל. אותו דבר גם

09:42 בתשובה. תשובה מורכבת משני חלקים. הנושא של התשובה עצמה, ועל זה נאמר "ושבת עד ה' אלוקיך", ויש את הנושא של וידוי. אלא מה? שבמצווה אנחנו רק לוקחים את החלק המעשי. אנחנו יודעים שבכלל בתורה ומצוות, במצוות התורה, בעיקר אנחנו תמיד ניקח את החלק המעשי. אז גם פה אנחנו ניקח בעיקר את החלק המעשי, שזה הווידוי. אבל התשובה היא גם כן אחד מחלקי מצוות התורה. נחזור לאדמו"ר הזקן, לדבריו בתניא. אז מאוד מעניין. אדמו"ר הזקן פותח את ה-- אחרי שאדמו"ר הזקן מביא חלק מהברייתא בסוף מסכת יומא בקשר לתשובה וכפרה, שזה עוד נושא לעצמו, אז אדמו"ר הזקן פותח ואומר: "והנה מצוות התשובה מן התורה". כלומר, אדמו"ר הזקן אומר לנו בצורה בהירה ומוחלטת שהתשובה היא מצווה. אנחנו רואים מדברי אדמו"ר הזקן גם בהמשך הפרק שלדעתו אין ספק שתשובה היא מצווה גם לשיטת הרמב"ם. רואים בזה שאדמו"ר הזקן גם כן מביא את הרמב"ם באותו עמוד, בהמשך העמוד, והוא לא אומר שזו שיטה אחרת. זאת אומרת שהוא לומד כפי המפרשים ברמב"ם, שבעצם גם הרמב"ם סובר שהתשובה היא מצווה. אז יש פה הרבה מה לדבר. אנחנו צריכים להבין מ-מה בדיוק חילוקי הדעות. למה יש אומרים שהתשובה היא לא מצווה? למה יש אומרים שתשובה היא כן מצווה? זה הסבר מאוד מרתק להבין את שני הצדדים. גם נוגע מאוד לעבודת ה'. אנחנו נדבר על זה בהמשך. גם אנחנו צריכים להבין למה צריכים גם תשובה, גם וידוי. מה בדיוק הווידוי? למה הווידוי הוא כל כך חשוב? אנחנו רואים באמת שהווידוי יש לזה חשיבות עליונה. דבר ראשון, כי התורה מצווה על זה, בפרט לפי הרמב"ם, שזה עיקר המצווה. אנחנו גם רואים את זה מזה שמגיע יום הכיפורים, אז הווידוי

11:53 הוא חלק מרכזי בעבודת יום הכיפורים, החל מהכוהן הגדול שהיה עושה את הווידוי עם כל קורבן, כמו שאנחנו רואים בעבודת יום הכיפורים, ועד לימינו אלו שהעבודה העיקרית ביום הכיפורים בכל התפילות זה הנושא של הווידוי. על חטא, אשמנו, עושים מזה נושא מרכזי. אנחנו נצטרך להבין למה וידוי הוא נושא כל כך מרכזי. גם על זה נדבר בהמשך. אבל דבר ראשון, מה שאנחנו נעמוד היום זה להבין מהו הנושא של התשובה במהותה. עצם המהות של תשובה. מה זה תשובה? אנחנו יודעים שהמילה תשובה בעולם מתפרשת כמו חרטה. זאת אומרת, נשאל יהודי פשוט, בן אדם רגיל, תסביר לי מה זה תשובה, הוא יגיד לך התרגום של המילה תשובה היא להתחרט. חרטה על העבר, קבלה על העתיד. בן אדם עושה חשבון הנפש, הוא רואה שהוא חטא, פשע, פגם. הוא עשה דברים לא טובים במשך השנה. מגיע רגע התשובה. אומרים לבן אדם: תשובה פירושו להתחרט. עד כדי כך שבכמה שפות, באנגלית ובספרדית ובכל מיני שפות, אז אפילו מתרגמים את המילה תשובה בתור חרטה. כשמתחילים להסתכל בספרים של הראשונים, וניקח את חובות הלבבות, לבבות, שער התשובה, ספר שערי תשובה לרבינו יונה. ספרים נפלאים, ספרים מגדולי ישראל. אז אנחנו נמצא שבנושא של התשובה יש הרבה חלקים. התשובה מורכבת מכמה וכמה חלקים. לפעמים כתוב שהתשובה מורכבת משלושה חלקים, לפעמים כתוב אפילו יותר. בחובות הלבבות הוא מביא עשרים חלקי התשובה. הוא מחלק אותם לחמישה חלקים וכל חלק, סליחה, לארבעה חלקים וכל חלק לחמישה. אז בסוף יוצא עשרים חלקים בחלקי התשובה. כמובן כשיהודי שומע שיש כל כך הרבה חלקים בתשובה, לפעמים זה עוד מוסיף כבדות על הכבדות. וואו. אני צריך לעשות תשובה. יש לי פה עשרים דברים

14:13 שאני צריך לעשות. יש פה תהליך ארוך מפרך של עשרים חלקים כדי לעשות תשובה. כמובן שכל הדברים הם חשובים ועיקריים, ואיזה חלק? הכל חלק מחלקי התשובה. אבל השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו, וזה אחד מהדברים הנפלאים שהאדמו"ר הזקן מסביר לנו בתניא: מה באמת המהות של התשובה? אחד מהדברים שהאדמו"ר הזקן מסביר לנו בספר התניא בכלל, וזה דבר נפלא בכלל לדעת ורואים את זה בספרו של האדמו"ר הזקן. אחד מהדברים היקרים שיש בתניא, שבכל דבר האדמו"ר הזקן חותר לנקודה הפנימית. הרבה דברים ביהדות מורכבים מהרבה חלקים. בכלל, כל הנושאים של הלכה, מצוות התורה, כל דבר ביהדות הרי מורכב מהרבה חלקים. כל מצווה, כל דבר. מגיע שבת. אז השבת מורכב מריבוי חלקים. יש את האיסור מלאכה בשבת, יש עונג שבת, יש כבוד שבת, וכל אחד מהם שלושים ותשע מלאכות. בכל מלאכה יש את הדאורייתא, דרבנן והשבות וההרחקות ועבודה זרה. המון פרטים. עד כדי כך שלפעמים ברוב הפרטים לפעמים בן אדם קשה לו לדעת מה בדיוק המהות של השבת. מה הנקודה הפנימית המרכזית המהותית בכל השבת, וזה אחד מהדברים הנפלאים של פנימיות התורה. פנימיות התורה שבאה לגלות את הפנימיות שבכל דבר. אז גם בנושא הזה מגיעה החסידות ומחפשת את הפנימיות. מה הנקודה המהותית? ואחרי זה מה הם הענפים, החלקים והפרטים. אבל יש את המהות. המהות של יהודי, המהות של תורה, המהות של מצווה, המהות שבכל עניין ועניין, לחפש את המהות. ואותו דבר אומר לנו האדמו"ר הזקן: אנחנו צריכים לדעת דבר ראשון מהו המהות של תשובה. אומר האדמו"ר הזקן, המהות של תשובה נמצא במילה תשובה, במילה של תשובה עצמה. אם ניקח את המילה הזאת ונתעמק בתרגום הכי פשוט של המילה, אנחנו נגיע לעומק

16:20 הכי גדול של התשובה. אומר האדמו"ר הזקן, מה זה התרגום של המילה תשובה במובן הכי פשוט שלה? לשוב. אומר הרבי: וזהו פירוש לשון תשובה. לשוב עד ה', לשוב עד הקדוש ברוך הוא באמת ובלב שלם. זאת אומרת, המילה של תשובה פירושה לשוב אל הקדוש ברוך הוא, לקבל על עצמי עול מלכות שמיים, שלא למרוד במלכותו יתברך. יש לנו פה מסר מאוד מאוד חשוב, מאוד עמוק ושנוגע בנקודה הכי עמוקה והכי פנימית של התשובה. וגם פה אני רוצה לנגוע בנקודה נפלאה שכולנו שמים לב אליה. אחד מהדברים שקורה לנו כשאנחנו רוצים לחזור בתשובה, כל אחד כמו שאמרנו, חודש אלול, חודש חשבון הנפש, ובן אדם מתיישב והוא מתחיל לחשוב קצת מה עבר על השנה ומתחילים לעשות חשבון הנפש, ואז אנחנו מוצאים בעצמנו הרבה חטאים. כל אחד ואחד, וחשבון הנפש שלו, מוצא הרבה דברים, אם זה ביטול תורה, ביטול תפילה, תפילה בכוונה, אם זה לשון הרע וכולי וכולי. כל אחד יודע בעצמו הדברים שהוא צריך לחזור עליהם, ואנחנו מתחילים לחשוב ולחשוב, ואנחנו רואים שיש לנו חשבון כבד בבנק של התשובה. זאת אומרת שיש פה המון פרטים ופרטי פרטים. ואם בן אדם יתחיל לחשוב: אני צריך לתקן את זה ולתקן את זה ולתקן את זה, ועל כל דבר, על כל חטא ועוון, אם זה מצוות עשה, מצוות לא תעשה, אם זה דרבנן, אם זה דאורייתא, לבדוק מה חומר החטא, איך אני מתקן את זה, לחפש תיקוני תשובה בספרים, בספרי מוסר, בספרי קבלה. יש כל מיני ספרים שיסבירו לנו: החטא הזה, זה השורש של החטא והחומר של החטא. ואיך מתקנים את זה, איזה תיקונים אמורים לעשות על זה ועל זה, והלאה זה לא נגמר. מגיע

18:32 הרבי בתניא באיגרת התשובה, והאדמו"ר הזקן אומר לנו: חבר'ה, יש פה נקודה אחת. במהות של התשובה, לפני שאתה נכנס לפרטים ותיקון הפרטים, ולחשוב מה בדיוק אני צריך לתקן בחיים שלי, המהות של התשובה זה נקודה אחת ויחידה בלבד. אני אגיד את המילים של אדמו"ר הזקן. הוא מתחיל ואומר: "והנה מצוות התשובה מן התורה היא עזיבת החטא בלבד". מה פירוש עזיבת החטא? אז היינו יכולים לחשוב, אז במחשבה השטחית, עזיבת החטא, כמו שאמרנו, כמה חטאים עשיתי ולחזור לעזוב אחד אחד, כל אחד מהם להחליט, להתחרט, להגיד: זהו, אני לא אעשה את זה יותר. אני אקח החלטה ואני אתקן איך לעשות ולעשות שהדברים לא יבואו ויחזרו. אומר האדמו"ר הזקן: לא. אתה יודע מה פירוש עזיבת החטא בלבד? החלטה פנימית מהיום והלאה לא למרוד במלכותו יתברך. זאת אומרת, אדמו"ר הזקן מגלה לנו שבעצם לפני שאתה נכנס לתקן פרטים בחיים שלך ולראות כל פרט ופרט מה צריך ומה אסור ומה מותר ומה עשיתי ומה אני צריך לתקן וכולי, במהות התשובה נמצאת נקודה אחת ויחידה: קבלת עול מלכות שמיים. זאת אומרת שבבסיס של כל החטאים שבן אדם עשה במשך השנה נמצאת בעצם גם כן נקודה אחת ויחידה: הנושא של מרידה במלכותו יתברך, פריקת עול מלכות שמיים. כלומר, יהודי הוא עבד ה', כמו שכתוב בתורה: "כי לי בני ישראל עבדים". יהודי הוא עבד ה'. עם ישראל במתן תורה, בתורה, נהיינו עבדי הקדוש ברוך הוא. "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון, תעבדון את האלוקים על ההר הזה". בהר סיני, בהר סיני, ביציאת מצרים, כשהקדוש ברוך הוא אמר: "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". ואומר לנו רש"י הקדוש מייד בהתחלת עשרת הדיברות: הוצאתיך מארץ מצרים על

20:57 על מנת כן הוצאתיך כדי שאתם תהיו עבדים לי. יהודי הוא עבד הקדוש ברוך הוא. זה המהות שלנו. יהודי, כל שנה בראש השנה, בתחילת השנה, אנחנו מקבלים על עצמנו עול מלכות שמיים. כשיהודי נכשל באיזה חטא שהיה, יש בו נקודה אחת: פריקת עול מלכות שמיים. הוא פורק מעצמו את העול. הוא מורד במלכותו יתברך. כשאני בא לחזור בתשובה, מה זה מצוות התשובה מן התורה? איזה מילים התורה משתמשת בפרשת ניצבים על התשובה? ״ושבת עד ה' אלוקיך״. לחזור לקדוש ברוך הוא. לחזור לקבל על עצמי עול מלכות שמיים. ברגע שקיבלתי על עצמי עול מלכות שמיים, אני כבר בתשובה. הקדוש ברוך הוא סלח לי. זה המהות של התשובה. ברגע שיש תשובה, אז הבן אדם קיים את מצוות התשובה מן התורה. כמובן שאחר כך יש את הפרטים. מצוות שבין אדם לחברו, צריכים לבקש סליחה. אם היה פה גניבה, צריכים להחזיר עם כל ההלכות. זה השלב הבא. אבל המהות של תשובה, מצוות התשובה מן התורה, היא עזיבת החטא בלבד. זה המהות של התשובה. לקבל על עצמי עול מלכות שמיים מחדש. כשאנחנו נכנסים לחודש אלול, אומר לנו אדמו"ר הזקן במאמר המפורסם ד"ה אני לדודי ודודי לי, שמסביר לנו את המהות של חודש אלול. מה זאת אומרת אני לדודי? האני היהודי מתקרב לקדוש ברוך הוא, לדודי, מאהבה, וזה המהות. התשובה של חודש אלול. אומר אדמו"ר הזקן במשל המפורסם שמה קורה בחודש אלול: יוצאים לקבל את פניו יתברך בשדה. משל למלך שקודם בואו לעיר, יוצאים אנשי העיר לקבל את פניו בשדה, ואז רשאים, יש רשות ויכולים, יש יכולת לכל אחד ואחד שרוצה לצאת לקבל את פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים צוחקות לכולם. זה המהות

23:19 של חודש אלול. מה זה אומר במילים פשוטות? המשל היפה והנפלא שאדמו"ר הזקן מסביר לנו על הימים האלו הנפלאים של חודש אלול. אני לדודי. ההתקרבות של יהודי לקדוש ברוך הוא. לצאת לקבל את פני המלך. זה המילים הקדושות של אדמו"ר הזקן במאמר הנפלא ד"ה אני לדודי ודודי לי. זה אומר לצאת. לצאת מהרוטינה, מהיום יום, מהחומריות, מהמצב שהייתי עד עכשיו, ולקבל את פני המלך. לקבל על עצמי עול מלכותו יתברך, עול מלכות שמיים. קבלת עול מלכות שמיים זה המהות של העבודה של חודש אלול. כי זה בעצם המהות של תשובה. עם זה היהודי מתקן את המרידה. זה עיקר התשובה. זה נקודת התשובה. זה מהות התשובה, עצם התשובה מהתורה. ואחר כך מגיעים התשובה. אז זה מה שאנחנו לומדים היום, וזה גם כן דבר מאוד מעניין שהנושא שאנחנו מדברים היום על מהות התשובה קשור לא רק עם חודש אלול, כמו שאמרנו, עם המלך בשדה, לקבל את פני המלך, זה קשור גם כן בפרשת השבוע. אחד מהדברים ש-- החסידות מלמדת אותנו הקשר של הפרשה, לחיות את הפרשה עם הזמן. בפרשת השבוע שופטים, שזו הפרשה שתמיד קוראים בהתחלת חודש אלול, מדובר על המצווה של ״שום תשים עליך מלך״. מצוות מינוי מלך. אנחנו יודעים מה שכתוב בספרים, הרמב"ן, מפרשים כל הנושא של מלך, כי על ידי זה שבוחרים במלך, מלך ישראל, בעצם אנחנו בוחרים במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. התפקיד של המלך האמיתי זה לחבר את העם עם המלך הגדול, עם המלך הקדוש ברוך הוא. אז בעצם המצווה של ״שום תשים עליך מלך״ זה הנושא של קבלת עול מלכות שמיים, וזה בעצם עיקר העבודה שאנחנו צריכים להשקיע בה בימים האלה. בן אדם צריך להתבונן בזה

25:27 שהקדוש ברוך הוא מלך מלכי המלכים, והוא זה שהוא מנהיג את העולם, מחיה, מהווה, מקיים. כמו שאדמו"ר הזקן מסביר בתניא בפרק מ"א, הפרק המפורסם שבו אדמו"ר הזקן מסביר בצורה מאוד מאוד יסודי ובסיסית איך יהודי מתבונן בנושא של המלכות של הקדוש ברוך הוא ומחליט לקבל על עצמו עול מלכות שמיים. זה בעצם הבסיס של העבודה שאנחנו צריכים לעבוד עליה במשך הימים האלה של חודש אלול, ולדעת גם כן שברגע שיהודי יוצא לקבל את פני המלך, אז המלך מקבל אותנו בסבר פנים יפות, מראה לנו פנים צוחקות, שלכן בעצם זה דודי. דודי זה אהבה, להתקרב, כמו שהב"ח כותב על הטור בהלכה בקשר לחודש אלול, שזה הזמן שאנחנו מתקרבים אל דודנו הקדוש ברוך הוא כביכול מתוך אהבה. תשובה מאהבה זה התשובה האמיתית שאנחנו אמורים לעשות בימים האלה. שהקדוש ברוך הוא ייתן לכל אחד ואחד מאיתנו כתיבה וחתימה טובה, שנה טובה ומתוקה, שננצל את הימים הגדולים האלה, הימים המאירים של חודש אלול, של אני לדודי ודודי לי, להתקרב אל דודנו באהבה והוא יתקרב אלינו באהבה, ושנזכה כבר לגאולה השלמה על ידי משיח צדקנו.