הרב פרץ חן | -חוויה של שולחן שבת- איך אגרום לילדיי להישאר סביב השולחן?

00:00 שלום לכם. אז כמה סעודות כבר עשינו ועוד נעשה בעזרת השם בחגים הקרובים. סעודה ועוד סעודה. ראש השנה הוא כל כך הרבה סעודות. מי ש-- מי שגר בחוץ לארץ בכל חג יש להם יומיים שזה הרבה, הרבה סעודות, סעודה ועוד סעודה ועוד סעודה. ואיך לגרום לילדים לשבת איתנו יחד סביב השולחן? כמה אנחנו טורחים ועובדים על הסעודות האלה. זה, זה הרבה, הרבה, הרבה, הרבה עבודה. אז מה אפשר לעשות באמת שהילדים ישבו בסעודה הרבה יותר? אז האמת שבשיעורים קודמים דיברנו קצת על הנושא. למשל, באחד השיעורים דיברנו על זה שצריכים בסעודה לעשות משהו מיוחד, לשים דברים מיוחדים על השולחן, דברים שהילדים אוהבים. לומר מחמאות אחד לשני בשולחן שזה מאוד, מאוד יחבר אותם ויבנה אותם, שאני מחמיא לאשתי ואשתי מחמיאה לי ומחמיאים לילדים. דרך אגב, על השיעור הזה קיבלתי תגובה מאיזושהי משפחה בירושלים. הם מספרים שיש להם ילד אחד והילד הזה יושב איתם בסעודה, אבל הסעודה נראית ממש עצובה כזו, וההורים היו מאוד, מאוד מוטרדים מהנושא הזה, כי הם פשוט פחדו לאבד אותו, כי יש להם כבר רקע לא נעים כל כך ב-בנקודה הזו. הם פחדו לאבד את הילד הזה. זאת אומרת שהוא כבר לא ימצא עניין בכלל איתם בסעודת שבת. ו-- ואותה גברת ששמעה את ה-- את השיעור, היא החליטה לעשות מעשה והיא שיתפה והיא סיפרה שהיא, היא שמה על השולחן כוסות כזה מיוחדים לאמירת לחיים ובעלה מראש הכין דבר תורה קצר ומותאם גם לילד. ואיך שהתחילה הסעודה אמרו לחיים והיא החמיאה לבעלה ובעלה החמיא לה והילד שלהם שם לב, ככה היא מספרת, שקורה כאן משהו לא שגרתי. והיה כל כך אווירה פתאום נעימה שהוא לא הכיר והוא ככה נכנס

01:56 לאווירה והוא התחיל פתאום לשתף על מה שקל לו, על מה שקשה לו. אותה אישה התבטאה ואמרה זה פשוט הציל את החיים שלה. ככה, ככה היא מרגישה, ככה היא חשה. היא הרגישה סוג של סוג של תסכול לא רגיל שהיא הולכת פה לאבד משהו יקר וזה הציל לה את החיים. זאת אומרת, זה טיפ מאוד, מאוד חזק. להחמיא אחד לשני בסעודה, הורים לילדים, הילדים אחד לשני. מחמאות, מחמאות, מילים טובות בסעודה. דיברנו גם באחד השיעורים האחרונים ממש על לספר סיפור מסקרן בשולחן השבת בשולחן החג. סיפור עם דרמה, סיפור מרתק, סיפורי חסידים, סיפורי צדיקים. אז גם אחד ה-- המאזינים, אה, כתב בתגובה על הסרטון שהוא צודק מאוד, שלא רק שאפילו סיפור מהמשפחה, אפילו לספר משהו יפה על נוף ועל טבע, אבל שהשולחן יהפך לחוויה והוא כל כך צודק. חייבים שהשולחן יהפוך לחוויה, למשהו שנעים, שכיף, שכבר מצפים לשבת שם, אה, כל השבוע. אני רוצה לשתף שכשבועיים, כשבועיים לפני שהתחתנתי, שני שבתות לפני החתונה שלי, הייתי בניו יורק אצל הרבי, כמו שנהוג בחב"ד שלפני-- בתקופה שלפני החת-- החתונה נמצאים אצל הרבי. ובסעודת שבת בליל שבת, עוד פעם, שבועיים לפני החתונה, התארחתי בבית של יהודי מאוד מיוחד. יש, ישנה יהודי, קראו לו הרב סימון ג'ייקובסון. הוא, אה, הוא מרצה, מרצה בעל שם עולמי, יהודי חכם, יהודי עמוק, יהודי מרתק מאוד. אז הוא הזמין אותי אליו לסעודה. אנחנו משפחה, אנחנו הסבת-- הסבתות הן אחיות. אז אני באתי אליו לסעודה ולסעודה ישבה רק אשתו והוא ישב ואני האורח שלהם. והייתה סעודה מאוד מרתקת. יהודי ממש מעניין, מרתק, הוציא ספרים רבי-מכר ואחד מהדברים שהוא אמר לי בסעודה הוא דיבר איתי על סעודות שבת, והוא

03:58 אומר לי, "אתה צריך לדאוג שבבית שלך סעודת השבת תהיה משהו מעניין, משהו חווייתי." הוא אמר, "תביא אורחים. אורחים תמיד עושים מעניין, צבעוני, שמח בסעודה." הוא אמר, "תספר סיפורים, תספר בדיחות, תעשה מעניין. תעשה שהשולחן שבת יהיה מעניין, שלילדים יהיה חשק להיות שם. והוא כל כך צודק וזה הרעיון של סיפורים ושל מחמאות. אבל היום בשיעור נדבר על עוד טיפ. טיפ מאוד מאוד חזק שיכול לגרום לילדים להתחבר לשולחן, לשבת בשולחן ואגב גם למבוגרים. והרעיון הזה זה רעיון שראיתי עד כמה הוא עוצמתי. אה לאחרונה בסעודת ליל ראש השנה, בלילה השני הגיעו אלינו אורחים לסעודה בבית והיו אורחים את המשפחה ובלי עין הרע היו הרבה ילדים, הילדים שלי, הילדים שלהם. היה-- הייתה קבוצה גדולה של ילדים. בהתחלה כולם ישבו ואכלו ונהנו מהדגים והסלטים הטעימים, אבל כמה דקות אחרי פתאום השולחן נהיה ריק. רק המבוגרים והילדים בכלל הלכו לחצר, הסתובבו, שיחקו, דיברו ואני רציתי שישבו איתנו. אז החלטתי ככה שבוא, בוא נעשה משחק. איזה משחק? אז אני אומר לילדים בוא, בוא, יש משחק, יש משחק, משחק מעניין. וחלקם הגיעו. משחק זה מושך ילדים. ואז עשינו משחק, אה משחק של, של אמרתי להם אנחנו רוצים שתהיה לנו שנה טובה. אז בואו עכשיו נאמר איזו שנה תהיה טובה תהיה לנו לפי סדר האותיות של האלף בית. אז אני אומר השנה תהיה לנו שנת-- אז מישהו אומר שנת אורה, מישהו אומר שנת אמונה, מישהו אומר שנת אהבה, מישהו אומר שנת אהבת ישראל ואז, ואז אני אומר אוקיי, עכשיו עוד ב'. השנה תהיה לנו שנת, שנת ביטחון. שנת, שנת בינה. ג', שנת גאולה וככה כל על כל אות התחילו להגיד מילים. מילה כזו. כל אחד

06:05 אמר מילים והדגשנו רק מילים חיוביות כמובן. וככה לאט לאט לאט לאט נהיה כזה עניין והמבוגרים נהנו לא פחות מהילדים וכל אחד נהנה מההברקה, מהמילה שהוא מצא. וזה היה כל כך יפה וכל כך מרתק. אבל הרווח העיקרי היה עוד כמה דקות שחלק מהילדים איתנו בשולחן בצורה חווייתית, לא בצורה של "תשב כאן כי עבדנו קשה" ואם לא תשב הצוף הזה לא תקבל מהקינוח. לא תקבלי איזה ממתק. זו גם זו אפשרות. אבל מה נרוויח מזה? שום דבר חוץ מלהכריח אותם מסכנים לשבת ולא כיף להם לשבת. אז מה? מה נרוויח מזה לעתיד? אבל כשעושים משחק, למשחק יש כוח. למשחק יש, יש עוצמה מאוד מאוד חזקה. בדיוק לאחרונה ראיתי וידאו שהרבי מליובאוויטש מדבר, והרבי אומר שם מדבר שם על על האחריות של אמא בחינוך הילדים. ובין השאר הרבי אומר שם שחלק מהגדילה הבריאה של ילד זה שמשתעשעים איתו, שמשחקים איתו, שעושים איתו שעשועים. זה חלק מהגדילה הבריאה שלו כילד, כבן אדם, ולכן בעצם התפקיד שלנו זה לדאוג להכניס להם כמה שיותר שעשועים חיוביים, מרתקים ובשולחן השבת ובשולחן החג זה יכול להרים את זה לגבהים מאוד מאוד גדולים. בכלל, אנחנו רואים את באופן את הכוח הזה של משחקים. מה הכוח של משחק? אחד מהדברים החזקים ש-שהרבי ממש תמך בהם זה היה שבימי הקיץ עושים לילדים קייטנות קיץ, מחנות קיץ, קמפים. והרבי מליובאוויטש מאוד ייקר את הנושא הזה, עד כדי כך שזה המקום היחיד. הרבי מעולם לא נסע לאף מקום חוץ מהבית שלו, בית המדרש, אה הציון של חמיו, הרבי הקודם. המקום היחיד שהרבי נסע אליו היה למחנה הקיץ של הילדים. זה נקרא קאמפ גן ישראל. שמה עושים? והרבי דיבר מה המיוחד

08:11 בקאמפ הזה, ששמה נותנים לילדים את היהדות בחוויה, באווירה מיוחדת, עם משחקים, עם פעילויות, יש להם שם בריכה וככה מ-מצליחים להחדיר להם יהדות בצורה חווייתית, כיפית, בצורה שתלווה אותם והם ירצו את זה לכל המשך החיים שלהם. וישנם סיפורים על ילדים שמה שבנה את היהדות שלהם, זה שהם בעתיד הקימו משפחה, משפחה של יהודים יראי שמיים, זה בזכות אותם מחנות קיץ. בזכות זה שמביאים לילדים את היהדות בחוויה, במשחק, במשהו, במשהו מעניין. כי בעצם אם קצת ני-ניכנס לעומק הדברים, כל דבר שיש בעולם צריכים לכוון אותו לכיוונים של הקדוש ברוך הוא. כל דבר יכול להיות גם חיובי וגם שלילי. למשל, אם נ-נחזור למשחק שדיברנו קודם, אפשר את אותו המשחק לעשות בצורה מאוד, מאוד שלילית. במקום להגיד על האות אל"ף אהבה, אחווה ואהבת ישראל, אפשר לומר על, על, על האות אל"ף ארור ועל האות אה, ועל האות אה בי"ת גם לומר איזושהי מילה אה כמו בלגן, כן? ועל האות גימ"ל לומר גזל. אפשר, אבל אפשר את אותו משחק לקחת לכיוון מאוד, מאוד חיובי, וזה הרעיון בעצם שניקח את המשחקים, ניקח את מה שקיבלנו וניקח אותם לכיוון החיובי שלהם, לכיוון הטוב שלהם, לכיוון, לכיוון שבו הם יקדמו אות-אותנו ואת המשפחה ואת הילדים ואת הילדים הלאה. זה מעניין העוצמה של משחקים שאפילו ישנה שיחה, שיחה של הרבי מליובאוויטש, שהרבי מדבר שם על משחק השחמט. משחק השחמט זה משחק מאוד יפה, מאוד יחו-- מאוד מיוחד, מאוד, מאוד חכם וישנה שיחה שלמה, דבר תורה שלם שהרבי הקדיש והסביר איך כל מהלך במשחק השחמט יש בו מסרים בעבודת השם שלנו. זה שה-ה-ה-החייל הולך כך והרץ הולך כך וזה הולך כך וזה הולך כך, וצורת הפסיעות שלהם

10:25 במשחק בלוח המשחק זה לא סתם, זה מסמל על כל מיני מהלכים בחיים שלנו כאן, כאן בעולם הזה. משחק הוא משהו חזק מאוד. אפשר הרבה, הרבה ללמוד ממשחקים, ולכן המשימה שלנו אם כן, לקחת את המשחקים, לקחת את הנושא של משחק ולהכניס אותו לתוך סעודת השבת שלנו, לתוך סעודת החג שלנו, ואפשר לעשות דברים נפלאים. עוד מעט מגיע חג סוכות. אפשר בסוכות לעשות למשל את אותו משחק עם האל"ף בי"ת, אבל בהקשר של חג הסוכות. איזה מילה יש או מילים שקשורים לחג הסוכות באות אל"ף? אז מישהו יאמר אתרוג, מישהו יאמר ארבעת המינים, מישהו יאמר אושפיזין. איזה מילים באות אה, באות בי"ת יש שקשורים לחג הסוכות? מי שיגיד ברכות, יש הרבה ברכות על לולב, על, על ישיבה, על, על לשבת בסוכה. אה אות גימ"ל, אות גימ"ל יש לנו, יש לנו אה גימ"ל טפחים, כן? ש-- שהמרחק בין כשעושים סוכה עם חוטים או עם ברזלים צריך שיהיה ביניהם מרחק של גימ"ל טפחים, מה שנקרא לבוד בשפה ההלכתית וכך הלאה, הלאה. דל"ת, דל"ת מינים וכולי וכולי וכולי, ואפשר להגיע לדברים נורא, נורא נפלאים. או למשל דוגמה למשחק שאפשר לעשות, אבל זה דורש את התחנה מראש. לקחת מראש לצלם, להדפיס כמה תמונות. למשל ל-להדפיס תמונה של רגל ולהרים את התמונה, את הציור הזה בסעודה ולומר מי יודע מה הקשר בין התמונה הזו לחג? אז מישהו יגיד אה רגל זה אחד משלושת הרגלים, כן? וככה לעשות כל מיני דברים, כל מיני תמונות למיניהן והילדים יחשבו מה, מה זה קשור? לשים תמונה של, של מעיין. אה, מי שמבין ידע שמעיין השילוח שממנו שאבו מים לשמחת בית השואבה. זה דברים חמודים, דברים יפים שיכולים מאוד מאוד

12:21 מאוד לשדרג את הסעודה. לעשות סעודה נעימה וכיפית ואנחנו ההורים נרגיש אחרי זה וואו, איזה סעודה הייתה, איזה כיף היה, איזה חג עוצמתי ומיוחד היה. זה דורש מאיתנו הכנה, מחשבה. לא כולנו מומחים. איך לשלוף משחקים מהרגע להרגע. אבל כמו כל דבר טוב בחיים שדורש הכנה וכשעושים הכנה נכונה אז הדברים הולכים טוב. אז אם כן, לסכם על מה דיברנו. דיברנו על כמה חשוב לדאוג שהסעודה תהיה חווייתית, מרתקת, תדבר לילדים. בשביל זה מה שנעשה. אז בעבר דיברנו על מחמאות אחד לשני, דברים שהילדים ייהנו, מיוחדים, שישמחו את הילדים, משהו לא שגרתי שהילדים לא רגילים. דיברנו על לספר סיפורים, סיפור טוב, סיפור דרמטי, סיפור מרתק, סיפור שימשוך את הלב שלהם. דיברנו היום על להכניס משחקים בסעודה, משחקים עם משחקים תואמים גם. דיברנו על כמה על שני סוגים של משחקים שאפשר לשדרג. כמובן שכל אחד וכל אחת כיד השם הטובה להם יכולים להוסיף עוד ועוד דברים וזה יכול יכול להרים לגבהים. אפשר גם לומר לילדים שהם יכינו משהו. כן, אולי אולי הגדולים יותר שיודעים לעשות דברים איכותיים. אפשר לעשות מזה עסק ועניין שלמים ואתם תראו שאתם ההורים תיהנו, הילדים ייהנו, האורחים שלכם ייהנו, כולם ייהנו, כולם ייהנו. אז יהי רצון שנעשה את הדברים. אני מאוד מאוד אשמח שתשתפו את השיעור ה-הכל כך חשוב הזה. אם תשתף אתה עם חבר, תשתפי את עם חברה. בואו נביא גם להם את הרעיונות הפשוטים אבל העוצמתיים האלה מאוד מאוד מאוד. ויהי רצון בעזרת השם שנזכה להרבה הרבה נחת מהילדים שלנו. נזכה לצעוד איתם בחג הסוכות הקרב לבית המקדש השלישי. נעלה איתם יחד לרגל לבית המקדש מתוך שמחה, מתוך נחת, מתוך שלווה גדולה. אני אשמח גם

14:27 שאתם תגיבו בסוף בתגובות למטה תרשמו מה דעתכם. תנו טיפ למשחקים בשולחן שבת וחג. תשתפו גם אותנו. בואו נשתף אחד את השני ושיהיה שוב פעם הרבה הרבה נחת ושיהיה חג שמח. הרבה הרבה הצלחה. שנזכה לגאולה שלמה בקרוב ממש. אמן כן יהי רצון. תודה רבה. בשורות טובות. כל טוב.