תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

על החינוך החב"די · פרק 33 · 2026-10-28 · 1:07:27

מה שרואים משם: יוצר פודקאסט "לב אבות" בשיחה פתוחה על חינוך | אהרן פריימן #019

תיאור הפרק

אורח הפרק: אהרן פריימן – יוצר ומגיש הפודקאסט החינוכי "לב אבות" (המונה כבר כ-39 פרקים), אברך עם אכפתיות ששם לו למטרה לפתוח את הנושאים הכי כואבים והכי בוערים בעולם החינוך החב"די והישיבתי, בשיחה על המסע שלו בגובה העיניים וללא שום פשרות. אנחנו שולחים את הילדים לישיבה, פוגשים אותם בשבתות, ומצפים שהמערכת תעשה את שלה. אבל מה קורה באמת בחדרי החדרים? בפרק הזה אנחנו צוללים לעומק עולם החינוך החב"די: החל מהסיפור המטלטל על תמונת הילד עם הטלטלים שהפכה למצפן של מחנך, דרך האתגרים העצומים של בחורים אחרי 'קבוצה', ועד לצורך הקריטי במערכות קשב אמיתיות ותומכות לכל תלמיד ותלמיד. שיחה פתוחה, אמיצה ונוקבת על האכפתיות שנמצאת מתחת לפני השטח, ועל הדרך שבה כל אחד מהם – הורים, רבנים ומחנכים – יכול לחולל שינוי אמיתי. למעקב אחרי הפודקאסט החינוכי 'לב אבות': https://open.spotify.com/show/0ysvNiAibGilxXFMbz0SZl?si=263a4224dd7a4c9e 🤍 שותפים לעשייה: רוצים לקחת חלק? נודה מאוד לתמיכתכם: לתרומה בארץ (בשקלים): לינק יעלה בהמשך. לתרומה בארה"ב (בדולרים): https://ko-fi.com/alchinuchchabad 🔗 לינקים ויצירת קשר: לערוץ היוטיוב שלנו: http://www.youtube.com/@Al.ChinuchChabad לעמוד הקישורים שלנו: https://links.fans/al.chinuchchabad ליצירת קשר במייל: al.hachinuch@gmail.comלהצטרפות לקהילת הווצאפ שלנו: https://chat.whatsapp.com/GMMomYKk0gTDwnJiHif8La פרקים (Timestamps): 00:00 – פתיחה: היכרות עם אהרן פריימן ומאחורי הקלעים של פודקאסט "לבבות"15:10 – הסיפור המטלטל: החסיד מבלז, תמונת הילד עם הטלטלים, ומה שזה מלמד אותנו על כל תלמיד19:37 – הולדת הפודקאסט: ממאמרי חסידות בקורונה ועד ליצירת שיח פתוח על חינוך23:09 – שותפות אמיתית: כשהורים ואנשי צוות יושבים יחד ומדברים על האמת של הישיבות27:24 – מתחת לפני השטח: כמה אכפתיות קיימת בישיבות, ולמה אנשים מפחדים לדבר פתוח מול המצלמה?34:33 – מנוע הדרייב: מה מניע אברך צעיר להשקיע את נשמתו בהתנדבות מלאה למען עולם החינוך?42:46 – מערך קשב לתמימים: הצורך הקריטי במעטפת רגשית ואישית לכל בחור ובחור בישיבה55:42 – משבר ה"אחרי קבוצה": האתגרים של בחורים מבוגרים, והפתרון של ישיבה וירטואלית וליווי מרחוק01:12:50 – טיפ לסיום ונקודה למחשבה: מה אנחנו באמת רוצים שיצא מהבחור, גישה יצירתית, ואכפתיות בלי פשרות

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:00 דובר 1 קשב. מילה אחת שאולי הצורך הכי עמוק של כל בחור. אבל איך מייצרים מערכת שבה בחור יכול לדבר בפתיחות ועל הכול? כדי לענות על השאלה הזאת התיישבתי לשיחה עם אהרן פריימן, יוצר הפודקאסט החינוכי לב אבות, לשמוע ממנו על השיחות שלו עם הצוותים בישיבות ואנשי החינוך, על מה שקורה מתחת לפני השטח ואיך אכפתיות ותשומת לב יכולות לעשות את כל ההבדל בחייו של בחור. שווה לכם להאזין. אני מאיר ווישנפסקי ואתם מקשיבים לעל החינוך החב"די. אהרן פריימן, ברוכים הבאים.

00:34 דובר 2 שלום למורים והנמצאים.

00:35 דובר 1 ראשית, כיף גדול שאתה פה. גם, אמ, אני קצת אדבר על ההיכרות שלנו לפני.

00:40 דובר 2 אהמ.

00:40 דובר 1 אמ, אז, אה, וקצת, אה, לשמוע על הפעילות שלך ומה אתה עושה בתחום, אה, של חינוך, חינוך חב"די. אז, אה, לפני כמה חודשים ככה, כשצללתי לתוך הפרויקט, התוכנית של תוכנית אירוח של אנשי החינוך, אז קיבלתי שיחת טלפון, אה, שיחת טלפון ממך ודיברנו קצת ונחשפתי לעולם שלם שאתה, אה, התעסקת בו. אחרי זה הסתבר לי שכבר שנים, ושהוא ממש עוסק בתוכנית, אה, חינוכית חב"דית שמפורסמת בפלטפורמה של פודקאסטים בכל הערוצים שצריך.

01:20 דובר 2 אהמ.

01:21 דובר 1 ויצא לי לשמוע וליהנות וממש גיליתי קולגה לשליחות, קולגה למטרה, והייתי שמח לשמוע קצת ממך על הפעילות, על מה אתה עושה, ולדבר קצת על נושאים שגילית שם עם המסע שלך, עם כל הדרך שעברת שם ועדיין עובר. אז נראה לי נתחיל קצת בלספר על עצמך, קצת מההתחלה, איך התגלגלת למקום הזה.

01:41 דובר 2 טוב, אז אל"ף כול תודה לך על ההזמנה. השיחת טלפון שהרמתי אליך, אני אחשוף קצת, הייתה שאני בשנה וחצי האחרונות מתעסק בפודקאסט חינוכי בצורה ישירה, בחינוך ועם הרבה מאוד רבנים והרבה מאוד דמויות. אה, בהתחלה זה התחיל עם שיתוף פעולה עם ארגון שנקרא קרבן שלי[?] ואחרי זה נפרדנו. אבל אמרתי לך, תקשיב, אין תחרות בחינוך, וכל מיזם, יוזמה חינוכית שעולה לאוויר היא מקודשת וחשובה, בפרט שאתה מביא פה באמת למקום להחמיא. רמה גבוהה של פודקאסט איכותי עם וידאו מדויק, שאלות מוכנות. אחרי זה העיצוב הגרפי, העורכים, הכול פה ממש, אה, זה כבר שיש כמה הכנות מלפני איזה חודשים אחורה. אז זו ההזדמנות שלי להגיד לך, בתור אחד שמתעסק בתחום הזה, אני חושב שאני, יש לי מלא ללמוד ממך. כל הכבוד לך ואני מודה לך על הזכות להיות פה. אה, אני רוצה לפתוח בסיפור. אולי זה קלישאתי לפתוח בסיפור. אני אפתח בסיפור בכל זאת. אה, אנחנו, ההורים שלי גרים בירושלים. לפני החתונה אני גרתי בירושלים. אבא שלי במשך שנים, אה, קשור לאחד מנחם[?], עובד שמה, מתעסק ב... אני לא יודע בדיוק את הפרטים של הדברים שהוא התעסק בהם, אבל, אה, מתעסק, היה חלק מהמערך שמה של המקום, ויצא לו יום אחד להיות שמה. אני חושב שזה הספר שנים ראשונות. הוציאו את הספר שנים ראשונות. הייתה שם תמונה של הרבי, אה, לפני החלאקה או החלאקה, עם תלתלים. מגיע איזה חסיד בעלזא לאבא שלי. אבא שלי מעובדי המקום והוא ככה משתף אותו והוא מדבר איתו על זה שאצלי בכיתה אני, הוא אומר, אני חסיד בעלזא, אני מלמד בתלמוד תורה של בעלזא. אצלי בכיתה למעלה יש תמונה, את התמונה הזאתי של הרבי. עכשיו,

03:17 דובר 2 בוא נעשה שנייה הפרדה לפני שאני אגיד את מה שאני אגיד. אנחנו כחסידי חב"ד לא מסתכלים על הרבי כמו איזה ילד יהודי שבהרבה מאמץ והשקעה ונגד כל הסיכויים או עם הסיכויים הגיע לגדולות. אנחנו, ברור לנו שהרבי הוא נשיא דור מהרגע שהוא נולד, זה הייעוד שלו, זה התפקיד שלו, זו הנשמה הכללית. אבל הוא בעיניים שלו אומר, "תשמע, הרבי הוא כמוני כמוך", הוא אומר, "כל פעם שאני רואה את הרבי", אני אומר, תשמע, אותו ילד עם תלתלים שנראה לך ילד קטן ותראה לאיפה הוא הגיע. הוא אומר, כשאני רואה ילד בכיתה שמעצבן אותי, שלא לומד, שמ... אז אני אומר, תשמע, אם הילד הזה בתמונה נהיה הרבי מליובאוויטש, אולי הוא, הקטן שדי דומה לו פיזית, אולי הוא הרבי מליובאוויטש הבא. עכשיו לא יודע אם הוא אמר את "הרבי מליובאוויטש הבא" או המילים, אה, לא נכנס למילים מדויקות, אבל המסר היה: אני מסתכל על התמונה של הרבי ואני אומר, תשמע, זה נראה ילד קטן וזה יהיה משהו עצום. כל ילד בכיתה פה אצלי יכול להיות משהו עצום. הסיפור הזה כל כך ריגש, שבאותה שנה בבית המחנכים בניר עציון סיפרו את הסיפור הזה וכל מחנך קיבל תמונת עץ מודפסת של התמונה הזאתי עם הסיפור הזה.

04:17 דובר 1 וואו.

04:17 דובר 2 זאת אומרת, עכשיו, עכשיו אנחנו לא, אף אחד לא מסתכל על התלמיד שלו ואומר, "אה, זה יהיה..." לא. אבל כל אחד אומר, תשמע, אתה רואה את הילד ה... אולי זה ילד מפרץ שבא, אולי זה... הילד הזה אבל עכשיו הוא שובב, עכשיו הוא משתולל. עכשיו, אני חושב שזה סיפור שאולי לפתוח איתו הוא, הוא אמירה של מה אנחנו רוצים לראות בחינוך, לא מה יש עכשיו אלא מה יהיה. אה, אני חושב שהקשר שלי, אה, לחינוך קודם כול ודבר ראשון, עצם היותי בחור ישיבה. כלומר, זה שעברתי את עולם הישיבות ולמדתי בו כמו כולנו, זה הופך אותי ל... בתור... יש אנשים שעוברים את זה ומפתחים אכפתיות, התעניינות בנושא. אה, יצא לי להיות, אה, כשהייתי שליח בישיבה בצרפת, אה, גם מחנך של כיתה ב', משפיע של חסידות, ואחרי זה בארץ הגעתי לתקופה של שידוכים. הייתי צוות בישיבה בביתר, עם זה למדתי עם בחורים באופן אישי, עם בחורים רגילים, בחורים שמתקשים, מסירת שיעורים. הייתי אפילו מדריך. אחרי החתונה, אחרי הכולל, יצא לי להיות תקופה, אה, מחנך של כיתה.

05:10 דובר 1 ממ.

05:11 דובר 2 ומעבר לזה יש את הפודקאסט, שהוא תחום ענק ועצום, שהתחיל גם עם המון שיחות עם רבנים על חינוך. נרחיב עליו בהמשך.

05:19 דובר 1 כן.

05:20 דובר 2 ובעיקר אני חושב שמעבר לפודקאסט נוצרו מלא שיחות על מיזמים. אם זה... אפשר לדבר בהמשך על כל הדברים שהיו וכמעט קרו או קרו. ישיבה לבחורים אחרי קבוצה במתכונת וירטואלית, או לנסות להקים מערך קשר לבחורים בישיבות.

05:35 דובר 1 אז תמיד היית סביב עולם החינוך. זאת אומרת, אתה במערכת והתעסקת בזה הרבה.

05:39 דובר 2 כלומר, גם באופן אישי יצא לי להיות מחנך, אם אפשר להגיד את זה ככה בעצמי, בכל מיני כובעים, וסוג של לדבר עם הרבה אנשי חינוך בבת אחת על בוא ננסה או לעורר שיח או ליזום דברים.

05:50 דובר 1 אז בוא נדבר על זה. איך התחלת עם התוכנית הזאת? איך זה, איך זה הגיע?

05:54 דובר 2 ספציפית לדבר הזה?

05:55 דובר 1 כן, הפודקאסט החינוכי.

05:57 דובר 2 הייתי, אה, בארץ. כשחזרתי הייתי ב-ב-בישיבה בצרפת, ואז בית חב"ד בספרד, וחזרתי לארץ לתקופה של שידוכים. הייתי בישיבה בביתר. היו בחורים שליוויתי ועזרתי להם ומסרתי שיעורים, ושמתי לב שכאילו יש לי, יצא לי כבר בעבר שלי להוציא פודקאסטים. אפשר לצלול על זה אם אתה רוצה, שאני כבר הייתי מוקדם שאר בחינוך, אבל, אה, יצא לי כבחור בקורונה, אה, ישבתי בבית והייתה ישיבה תקופה שהייתה סגורה, ועבדתי על איזשהו ספר. קראתי לו "כוסית של מאמר". הניסיון שלי לכתוב את מאמרי החסידות בשפה מונגשת, כך שכל ישראלי, גם כשלא יודע חסידות ולא, יוכל להבין את זה. אמרתי, תשמע, איך אני משווק דבר כזה בלי כסף ו-ו-ו...?

06:38 דובר 1 רגע, היית בישיבה גדולה, ישבת בבית, היית, בוא'נה, אני כותב ספר, הסבר--

06:42 דובר 2 כן, לא, הייתי בכלל-- יצא לי, יצא לי להיות בחור שיחסית, אה, משקיע בלימוד שלו. למדתי גמרא כמה-- הרבה מסכתות וקודשי סדרס, כלומר, והייתי מסכם על דפים את השאלות שלי, והייתי עם ספר החינוך מסכם את השאלות, כלומר, ואמרתי, תשמע, אני, יש לי איזה צימאון, יש לי איזו יכולת הסברה. אני רוצה לממש אותה בהסברה של מאמרי חסידות. ואז אמרתי, איך אני משווק את הדבר הזה? אמרתי, בוא נ-בוא ניצור גרסה מוקלטת של הספר: במקום "כוסית של מאמר", "אוזניות של מאמר". העליתי את הפרק הראשון.

07:10 דובר 1 ממ.

07:11 דובר 2 יצא לי בפודקאסט הזה גם לארח את דוקטור יחיאל הררי ואת סיון רהב מאיר. אז זה היה מיזם של בחור בישיבה גדולה שמנסה להניע איזושהי, אה, הפצה של מאמרי חסידות ו-

07:19 דובר 1 אז היית מקליט פרקים עם תוכן שאתה כתבת, הסבר על מאמרים, ומעלה אותם לרשת.

07:24 דובר 2 כן, ספוטיפיי, רק ספוטיפיי.

07:26 דובר 1 כן.

07:27 דובר 2 ואחרי שבוע אני מגלה שיש לי האזנות במדינות אחרות בעולם, ואתה אומר, תשמע, בלי תקציב, מתי שרציתי, בשתיים בלילה זה יכול היה להיות או בעשר בבוקר, אני יכול להגיע לשווייץ, אני יכול להגיע לשוודיה, אני יכול להגיע לצרפת. היכולת, לא משנה למי הגעתי. אולי שמע אותי בטעות איזה שווייצרי והוא לא הבין מה, מה זה הפודקאסט הזה בעברית, אבל התלהבתי על היכולת הזאת, וככה באמת עלו הרבה פרקים על מאמרי חסידות. כשהגעתי לארץ אמרתי, תשמע, אני חושב שחסר שיח לבחורים, להורים, לאנשי צוות על חינוך. אמרתי, תשמע, אולי זה הזמן שלי. אם אני בארץ ושידוכים, ויצא לי להיות בישיבה בצרפת ובישיבה בארץ ולפגוש מקרוב, אולי זה הזמן שלי באמת. ופניתי לארגון כרמי שלי, שכאן המקום שלי להודות להם על שיתוף הפעולה, על ההיענות, על באמת, אם זה הרב הלפרין ואם הרב נתי גליצקי, הרב סיוולס[?] והרב דליגלטי[?] שהיה קשור. אה, בהמשך הדרך אנחנו נפרדנו וכל אחד הלך לדרכו. אבל, אה, על התקופה שהייתה ביחד, המון פרקים, המון עשייה, המון. זה באמת מבורך. וכאן-

08:21 דובר 1 בעצם כרמי שלי, מה, מה הארגון מתעסק ב...?

08:24 דובר 2 הארגון מתעסק ב-- אה, אה, בישיבות. הם בקשר עם, עם הישיבות ועם צוותי החינוך, בשלל התחומים שלהם. הפודקאסט הוא, הוא בעצם גם לעורר שיח, אבל גם דרך השיח, עם פרקים שעולים, לדבר עם אנשי הצוות וההורים על אוקיי, מה עוד צריך לשנות או מה עוד צריך שנדבר.

08:40 דובר 1 מממ.

08:41 דובר 2 ואמרתי להם, "תשמעו חבר'ה, בואו נעלה איזשהו מיזם." היה, היה את השלבים שלוקח זמן עד שמשתכנעים לך, ואז משתכנעים. אז אוקיי, באמת הרב הלפרין השקיע בזה המון המון שעות. גם הרב דליגלטי[?], המון המון שעות. פעם היינו מקליטים פיזית, אז היינו ממש נוסעים לכל מקום עם ציוד הקלטה. אני הייתי מגיע לכל פרק, גם כשנסענו למגדל העמק ממש. אה, אה, ובאמת היו מסורים לזה.

09:05 דובר 1 בעצם אתם הולכים לאנשי חינוך.

09:07 דובר 2 קובעים מראש, מדברים. אה, אני חושב שההתרגשות הראשונה הכי גדולה שלי הייתה כשישבתי בישיבה באלעד, חדר מוזיקה אגב, את פרנק[?], המנהל, ההורה ואת הרב זקלס[?], שהוא צוות מהישיבה, לדבר. הייתה תמונה שהרב הלפרין ישב באמצע ביניהם, וזה היה רגע מאוד, אה, אה, גדול לראות את זה. אני חושב ש-

09:25 דובר 1 למה?

09:26 דובר 2 כי אני חושב שהדבר הכי חשוב כדי, כדי שחינוך יצליח זה שכל השלושה שותפים. אם יש שלושה שותפים באדם, שזה הקדוש ברוך הוא וההורים שלו, אבא ואמא, בחינוך השלושה שותפים זה המחנך, המחונך וההורים שלו. כשאתה רואה איזשהו מעגל ראשוני של הורה ואיש צוות יושבים ביחד לשיחה, אתה מרגיש שקורה פה משהו טוב. זו הזדמנות, זו הזדמנות, זו הזדמנות של ההורה, אה, אה, להשמיע מה הוא מצפה. זו הזדמנות של ה-- עכשיו קורים דברים כאלה באסיפות צוות או באסיפות הורים, אבל יש משהו קסום בזה שזה קורה בצורה ציבורית, שזה כאילו קצת מנרמל את, חבר'ה, זה לא שמור רק לאסיפות צוות או אסיפות הורים. כלומר, זה הורים. מה שקורה בישיבה קשור, קשור אליכם, וצוות ההורים הם. דרך אגב, זה מה שאמרו בפרק הזה. זה היה פרק ראשון. אז בזה זה עסק.

10:12 דובר 1 במה?

10:13 דובר 2 בקשר בין הורה לישיבה.

10:14 דובר 1 ממ.

10:15 דובר 2 וכמה חשוב שההורה, גם אם הוא שונה מצוות הישיבה, שהוא יכבד ושהוא ידריך את הילד שלו שהישיבה יודעת מה היא עושה. וכמה חשוב שהורה לפעמים ידע לשמור על קשר סמוי עם הישיבה במקרים של קושי חברתי. ואני חושב שזה היה פרק מאוד-

10:29 דובר 1 שהורה יהיה מעורב בכל מה שקורה שם.

10:31 דובר 2 כן, כן, כן. אה, לפעמים יש מושג ששמעתי מאחד הרבנים. אגב, אחד הדברים שיצא לי לקבל בפודקאסט, המון שיחות עם המון רבנים, רובם אני לא יכול לומר את השמות, פשוט המון שיחות.

10:41 דובר 1 המלצות בישיבות.

10:42 דובר 2 המון שיחות. הרב רוצה לבוא לפרק, הרב רוצה להתארח, הרב רוצה להתארח. תוריד את זה, תעלה את זה. המון שיחות, ומישהו אמר לי שיש הורים. אני מניח שרוב ההורים לא כאלה, אבל יש הורים. אגב, אולי ממקום אפילו הם חשבו שככה זה צריך להיות, של שגר ושכח. הוא בישיבה, יש צוות, הם מקבלים את הכסף כדי לעשות את זה. הם יודעים מה הם עושים, ולפעמים יש אפקט שהאבא אומר, נו, דיברתי עם הרב היום. נו, מהרבה כיוונים, וזה מה שהפודקאסט מנסה לעשות, לגעת בכל הדברים האלה. אבל, אה, ואז הפודקאסט התגלגל והגיע לממדים גדולים. שוב, אנחנו עבדנו בלי אולפן פיזי ובלי, אה, אה, הכול היה ראשוני. חלק מהדברים לא דיברנו כי הרגשנו שזה מוקדם מדי או ראשוני מדי. חלק מההורים לא-

11:22 דובר 1 זה באמת חשש גדול שגם אני פוגש הרבה. זה גם כשאתה רוצה לדבר על דברים, אז תמיד יש את החשש של לקחת את הדברים לקצה או להשאיר את זה ככה באמצע, עד ש-

11:32 דובר 2 לעשות את זה פרווה או להגיד את זה כנה.

11:34 דובר 1 כן, זה תמיד חשש. מה, איך אתה היית מתמודד עם הדברים האלה או עדיין איך אתה מתמודד עם הדברים האלה?

11:38 דובר 2 אני חושב שמה שלא נדבר עליו לא ידברו עליו אף פעם. כלומר, בסוף אף אחד לא יהיה אמיץ לדבר על דברים כאלה. עכשיו מצד שני, אתה לא צריך להגיד את כל המשפטים מפורשים. כלומר, אם אתה רוצה לדבר על זה שהוא נגיד. אני מביא דוגמה לצורך דוגמה. היה פרק על סמארטפונים. ישב הרב חוני לייציס[?] מאלעד עם ההורה שימי סגל ודיברו. אני מניח שהרבה דברים בשיחה שאולי רצו להיאמר, ואני לא אומר פה שום דבר על המציאות, כי אני, אני לא מכון מחקר שבדק כמה מכשירים למי יש, מה רואים. לא נכנס לזה. כן, אני יכול להגיד לך שיש אנשי מקצוע מחוק להם חושבים דברים שהם חייבים הרבה הורים והרבה צוותים לחשוב ביחד יותר מעמיק, אבל לא אמרו שום דבר מאוד מפורש.

12:19 דובר 1 כן.

12:20 דובר 2 מצד שני כן דיברו על זה. כן, בפרק הראו: יש דבר כזה שצריך להתמודד איתו.

12:24 דובר 1 שזו מציאות וצריך להתמודד איתה.

12:26 דובר 2 כלומר, חבר'ה, תראו, יש אתגר. מה האתגר בדיוק? אה, אני לא נכנס לפרטים, אבל יש אתגר. אתה רוצה את הפרטים? אמרתי, הרבה רבנים מפחדים לדבר כנה. אולי לא, לא כי הם לא, אה, אה, אה, פטריוטים של הנושאים, אלא תשמע, זה לא יעשה טוב שנדבר על זה. זה סתם יפגע. אמרתי, תשמע, אבל אתה תעלה לדבר על הנושא. תדבר הכי, הם קוראים לזה שבדי שיש. תדבר שבדי, אל תגיד כלום. אבל אחרי זה שדיברת, ישב איזה מאזין בבית, יגיד לעצמו, "למה הוא לא אמר את זה?" ואז הוא יגיד לחבר שלו, לאמא שלו, לאבא שלו, "ואתה עשית-"

12:59 דובר 1 אתה מייצר גל.

13:00 דובר 2 כלומר, יש פרקים שמוקלטים בבית בלי מיקרופון, אה, בעיניי.

13:03 דובר 1 חזק. אוקיי, אז אמרנו שהתחיל, התחלת את הפרקים, את המיזם ל-ו אני רוצה לשאול ב-ב-ב-במסע הזה. כלומר, זה לא מ-

13:13 דובר 2 זה לא רגע אחד.

13:14 דובר 1 כן, זה לא רגע אחד, זה לאורך זמן. זה שנים. תוך כדי אתה גם מתחתן, נכון?

13:18 דובר 2 תוך כדי גם נולדת, נולדת ילדה.

13:20 דובר 1 אה, מזל טוב. אז תוך כדי גם זה. והשאלה שלי זה בעיניך מה אתה חושב שעם, עם כל, מה הדברים שלמדת? כאילו בסוף הפרק, זמן של תקופה, מה למדת על העולם הזה? יצא לך לשבת עם הרבה צוותים, הרבה צוותים בישיבות, הורים, מפגשים של הורים וצוות, הרבה מיזמים שעוד נדבר עליהם. מה אתה חושב שהדברים שלמדת מהמסע הזה?

13:41 דובר 2 וואו. קשה לכמת לתוך טבלה מסוימת דברים שלמדתי. אני חושב שחלק מהדברים פשוט אני אולי כבר רוצה, אולי כבר לא שם לב שהבנתי אותם מרוב שהם כאילו נכנסו לי ב-

13:51 דובר 1 אהמ.

13:51 דובר 2 אני חושב שהבנתי שיש המון אכפתיות מתחת לפני השטח שאף אחד לא יודע בדיוק איך לתרגם אותה לפלקט רשמי.

13:58 דובר 1 מה הכוונה? תסביר.

13:59 דובר 2 כלומר, אה, יש הרבה, יש, אתה יודע, כל היהדות היא בנויה על הנעה של שאלות. אז אדמו"ר הזקן מסביר שאדם הראשון מקבל שאלה "איכה", ו"מה ה' אלוקיך שואל מעמך". כלומר, הרבה דברים גדולים, אם אתה, אם, תשמע, אם אתה רוצה לעורר בן אדם אתה צריך לשים לו סימן שאלה. כשאתה אומר לבן אדם, אה, משפט רגיל אז הוא עונה לך כזה רפוי, אבל כשאתה שם לו סימן שאלה, אתה מעורר לשנייה. תגיד, אתה, אני אתן דוגמה שנייה, תגיד אתה, אתה ניקית את החדר שלך היום? אז שמת סימן שאלה על מה שהוא עשה, אז הוא עונה לך בתקיפות יותר, "לא, ב-בטח שניקיתי את החדר שלי." אתה אומר לו, "אבל ניקית, ניקית את החדר שלך?" הוא לא, הוא לא, הוא לא, לא יודע אם הדוגמה הייתה הכי חדה בעולם. הנקודה שלי אומרת שיש הרבה מאוד דברים במציאות שדורשים מענה ודורשים חשיבה ודורשים עוד יותר חשיבה, גם אם כבר יש חשיבה והמציאות השתנתה. ואני חושב שהרבה אנשים פשוט אומרים, "תשמע, אני הייתי רוצה לשאול בכלל מה עושים עם זה. לא יודע, אין לי את האומץ לשאול. מי אני שאני אשאל?" אתה יודע, מישהו פעם אמר לי, "אם אין לך פתרונות אז זה לא עוזר לדבר." אני חושב שכשמדברים על דברים אתה מאפשר למישהו אי פעם לשאול פתרון.

15:09 דובר 1 כי אתה מעורר, אתה אומר. הדבר הזה מעורר את הנושא אצל אנשים. שמת להם סימן שאלה.

15:14 דובר 2 כי אם אתה תמיד תישאר עם נקודה או סימן קריאה, אז אף אחד לא ינסה לפתור את הדבר. כאילו אף אחד לא, כאילו הכול בסדר, הכול טוב. אני חושב שיש המון רבנים והמון, אגב, בחורים, גם, גם פניות כאלה אני עצמי מקבל, אה, והמון, אה, אה, אנשי צוות והורים ו-

15:31 דובר 1 אהמ.

15:32 דובר 2 שאומרים, תשמע, היינו רוצים לעשות משהו, היינו רוצים לדבר, אבל זה לא כזה. כאילו יש, אפשר לזכות, אפשר לזכות את המצב כמו שהוא. אני חושב שהמטרה של הפודקאסט הוא לא-- אגב, צריך להגיד, הישיבות הן בעלות הבית, הן מחליטות, הן יודעות מה הן עושות. ובאותה נשימה יש פה איזושהי הזדמנות להגיד אנחנו מה שנקרא רוצים יחד עם הרבנים בישיבות, הרי כל מי שמתארח בפרקים זה רק רבנים בישיבות. יחד איתם, יחד עם ההורים שבאים, יחד עם הבחורים שהולכים ושבים. אה, אה, להגיד, חבר'ה, אנחנו רוצים להגיד שנגיד קל לקחת את האוכל. הרבה פעמים אוכל בישיבות יכול להיות טוב או לא טוב.

16:09 דובר 1 זה חשוב מאוד.

16:10 דובר 2 ממש.

16:11 דובר 1 אתה יודע.

16:11 דובר 2 לא, באמת, מה זה חשוב? אני לא, אני לא עוקר גלגלי עיניים.

16:13 דובר 1 עכשיו, עכשיו יש איזו תוכנית שאנחנו מתחילים, אז יש את ח"י אלול שהתחילה הישיבה. אתה זוכר מתי מתחיל, נכון? ויש את הסבו, מתי זה התייסד? מה נפתח בתוך זה?

16:22 דובר 2 על האוכל.

16:23 דובר 1 על האוכל. אז התחיל ה-- התחילה הישיבה, מה שנקרא נפתחה.

16:27 דובר 2 נכון, נכון.

16:28 דובר 1 וזה לא סתם, זה...

16:29 דובר 2 אני חושב שהנקודה של החדר אוכל היא מבטאת המון. אולי רציתי לדבר עליה בהמשך. בוא נראה איך בדיוק ניגע בה, אבל אני אומר שכשהאוכל בישיבה סביר, אז גם אם היו רוצים לשפר אף אחד לא קם ומתריעים ומארגן טבח ו-- נשרוד עם זה. אבל כשהאוכל נגיד מגיע ממש לקצה בעייתי, אז פתאום מביאים טבח חדש. פתאום מביאים מטבח חדש. כאילו...

16:50 דובר 1 עושים ריסט להכול.

16:52 דובר 2 אני חושב שאנשים מפחדים מהקצה. אנשים, אנשים, אנשים רק בקצה מתעוררים.

16:58 דובר 1 כן.

16:58 דובר 2 ואני חושב שכל הזמן אנחנו לא בקצה בהרבה דברים, זה כזה, תשמע.

17:02 דובר 1 הכול טוב. בוא נשאיר את זה ככה, זה נוח.

17:03 דובר 2 עכשיו יש הרבה דברים שיורדים טוב. אולי אני ארחיב שנייה את המשפט שלי. הרבה-- מתחת לפני השטח יש הרבה אכפתיות והרבה מסירות. אם זה הורים שבודקים שלילד שלהם יש כל מה שהוא צריך בגשמיות, אם זה הורים שמשלמים לאנשי הצוות כסף נוסף על שעות למידה ושעות הקשבה, ואם זה הרבנים שנשארים שעות, אם זה הרבנים אגב שעובדים בישיבות בשכר שהוא, מה לעשות, לא בראש השכר הממוצע הישראלי.

17:26 דובר 1 ראש הטבלה, כן.

17:28 דובר 2 ואני חושב שיש המון אכפתיות ורובה מתורגמת למעשים ליום יום. אם זה רב שמשקיע בתלמידים שלו חצי שעה, אם זה הורה שמביא לאיזה, איזה ממתק ככה בין הלימודים, ובסוף יש עוד המון, אבל מתי עולים רמה יותר גבוהה? וזה כנראה קורה כשהופכים את הדברים לפומביים, כשהופכים את הדברים לכולנו רוצים, לכולנו מאמינים בזה. ואז בשיח עם הרבנים ועם הישיבות הכול, הכול, הכול בפיקוחם. הכול ב-- אף אחד לא אומר לראש ישיבה מה לעשות. כשהישיבה יח-- הרבנים שלה ואנשי הצוות יחד עם ההורים יבינו משהו ביחד, הם יפתרו אותו, הם יקדמו אותו.

18:01 דובר 1 וואו. אז אתה מנסה לייצר את הגל. אתה מנסה להתחיל לייצר איזשהו גל?

18:05 דובר 2 אני אגיד שאני חושב שאני מנסה, אה, לחשוף את הגל.

18:08 דובר 1 כלומר הוא קיים.

18:09 דובר 2 הגל קיים, הגל קיים.

18:10 דובר 1 חזק.

18:11 דובר 2 א-א-אני חושב ש-- הרי תקשיב, הפודקאסט שלי הוא לא, מעט מאוד פרקים היה לי, בוא נגיד ככה, בכל העשרים פרקים הראשונים אפילו אני לא הגשתי אותם. רק בפרקים האחרונים זה כבר מגיע לכמות גדולה יחסית.

18:27 דובר 1 היית ממש מאחורי הקלעים.

18:30 דובר 2 כן ולא, כי, כי בסוף אגב, אין כל כך מאחורי הקלעים. כלומר אני לא באמת רצתי עם איזה מקל בום וו-ו-והחזקתי ו-ו-- זה היה יותר פשוט לתאם שיחה. עכשיו על מה אני אדבר ועל מה לא אדבר ואיזה שאלות, ואתה אומר לרב על מה לדבר ומה לא לדבר. אתה מגיד לרב מה שחשוב. אני קראתי לזה יותר עריכת תוכן. פשוט הייתי, הייתי יוזם את התוכן והייתי מצד גם בשלב הלוגיסטי של לעצב את זה ולשלוח את זה ולהעלות את זה ול-- בפרקים האחרונים שאני התיישבתי לדבר בתור מישהו ש-- אני לא יודע אם מנחה זה המילה, כי, כי, כי מנחה זה משהו מאוד, מאוד רשמי ובשיחה אתה יותר פשוט מעלה שאלות של הקהל, אבל אני פשוט נותן לרבנים ולהורים לדבר. הם אומרים את, את מה שיושב על ליבם. הרבה פעמים אני יכול להזדהות, להאמין בזה, אבל בסוף, כלומר זה לא שיש פה איזשהו, אה, אה, אה, אמרתי לך את זה לפני הפרק, שבוודאי שיש לי זווית. בוודאי שיש לי מבט ודעה כמו כל בן אדם, אבל בפרקים האלה לא באתי לשלוח איזושהי מש-מש-משנה חינוכית. יכול להיות שאני בשם מה שאני מבין אני מנסה ליצור פרק. שמע, אני חושב שהנושא הזה נורא חשוב. אני חושב שהשאלה הזאתי מאוד חשובה. בוא נדבר עליה. אבל אני אומר תשמע, אני באיזשהו מקום אני לא מאן דאמר, אגב מאן דאמר יכול להיות שאני אומר דברים, אבל אני לא פוסק הלכה למעשה.

19:43 דובר 1 כן.

19:44 דובר 2 אני מאן דשואל. אני רק, אני רק שואל.

19:47 דובר 1 חזק.

19:47 דובר 2 וואי אני חושב שבסוף אתה שומע אנשים מדברים, אתה שומע הורים מדברים. אגב, אני חושב שעל כל פרק מוקלט יש לפחות נגיד בגרסה, בגרסה הזה חצי פרק או פרק לא מוקלטים כי לא היה זמן, כי לא היה יכולת. כלומר הרצון לדבר הוא הרבה יותר גדול. אני חושב שגם אתה פוגש את זה.

20:03 דובר 1 כן.

20:03 דובר 2 אתה מנסה גם פה. הרצון לדבר הוא עצום, כי אנשים רוצים לדבר על המצ-- אגב גם לשבח אותה, גם לחזק אותה. לא תמיד זה איזשהו, אה, לצאת בראש. נו, נו, צריך יותר טוב.

20:14 דובר 1 כן.

20:15 דובר 2 אבל אנשים רוצים לדבר, אנשים רוצים שזה יהיה בבמה.

20:19 דובר 1 אגיד לך, אני, מהשיחות שלנו, ככה בין לבין, אמ, כל-- אני-- יש משהו שאני רואה בך והוא מדהים, זה הדרייב הזה. יש לך איזשהו דרייב, אה, אה, לא נגמר גם. אתה מבין, אה, ת-ת-- רק, רק מתחילים איזה נושא, פה, פה, פה, שולף עניינים. מ-מאיפה הדר-- אוקיי, אז אתה יכול לעסוק בהרבה נושאים. אתה גם צריך לעשות לביתך, היום אתה כבר נשוי עם ילדה. מ-מאיפה הדרייב שלך לבוא ולעשות כזה דבר? כלומר, מה אותך לא, אה-- כי מה עם-

20:47 דובר 2 מה מניע אותי?

20:47 דובר 1 מה המניע העמוק שלך בדבר הזה? כלומר, מה אתה כביכול מרוויח בדבר הזה?

20:52 דובר 2 או, או.

20:52 דובר 1 כן, שנינו יודעים.

20:53 דובר 2 אני שנייה אשים כוכבית. אני עושה את הדבר הזה בהתנדבות מלאה. התקופה שהייתי ב"קרמי שלי"[?] היה משהו, אתה יודע, במסגרת, הייתי גם אחראי על הפודקאסטים וגם אחראי על עוד דברים שם שניסינו לקדם, הצליחו, לא הצליחו, זה משהו אחר. לא תמיד הכול תלוי בבן אדם שפועל. לא היה שכר. אגב, הייתי אז רווק, עברו, עברו-- בחור, לא-- אבל, לא, אחרי החתונה תקופה קצרה הייתי ועזבתי ובחודשים האחרונים הדבר הזה פועל בהתנדבות מלאה.

21:18 דובר 1 זהו, אז מה שם, מה הדרייב? מה, מה, מה מניע אותך לבוא ולעשות כזה דבר? יש לך מספיק על הראש נראה לי. ילדה ופרנסה ולימודים והכול. מה הדרייב?

21:28 דובר 2 וואו, אה, שאלה גדולה. אני חושב שלוקח המון זמן לענות תשובה אמיתית עליה. אה, בוא נשלב פה כמה דברים. בראש ובראשונה אני חושב שזה פשוט הבנה כמה זה חשוב ומתוך הבנה כמה זה חשוב, אכפת לך מזה. עכשיו, אה, הסיבה שאכפת לך יושבת על זה שאתה הבנת לעומק כמה חשוב שידברו על זה והרגשת כמה זה יכול לעשות טוב. מה בדיוק יוצר את זה? זה יכול להיות העובדה שאה, הקשבת לאנשים מסוימים בדרך שאמרת וואלה, שמעתי כאן כמה רצפים של משפטים שאומרים, תשמע, אני מסכים עם מה שהם אומרים. לעומת בן אדם שלא פגש אנשים האלה ולא דיבר איתם, ש-- נגיד לדוגמה, מי שגדל בסביבה של, אה, ביזנסמנים כנראה שהוא יותר מבין בביזנס, הוא שמע הרבה מביזנסמנים. מי שגדל בסביבה של, אה, טבחים כנראה שהוא מבין בבישול. מי שבישיבות ניגש לרבנים, אנשי צוות, הוא דיבר איתם ופה הוא אמר, "תשמע, הרב, זה המצב כרגע בישיבה. מה דעתך על המצב הזה?" או איך משנים את זה? אגב, גם בישיבה הקטנה שהייתי, לא יודע בדיוק למה, אבל, אבל היה לי תמיד, אה, רצון כזה, הייתי ניגש לבחורים שיעור א' לפעמים שיותר היה להם ח-- אני לא אגיד מתקשים בלימוד, אלא חדש להם לימוד. לפעמים גם מתקשים בלימוד.

22:38 דובר 1 שאתה-

22:38 דובר 2 ולקחתי, לקחתי עליהם אחריות.

22:40 דובר 1 שאתה שיעור גימל או משהו כזה.

22:41 דובר 2 שיעור ב' אפילו.

22:42 דובר 1 ממ.

22:43 דובר 2 ממש. אני זוכר שהייתה פעם אחת הפסקת חשמל בישיבה וכל שיעור א' ככה התלהבו ואתה יודע, זה היה חשוב והביאו פנסים וזה, ואני אמרתי לבחור משיעור א', כאילו, בעוד שבע שנים הוא כאילו, מה זה משנה? כאילו, אה, אה, יהיה-- אני חושב שבסוף זה אכפתיות עם איזשהן כנראה תכונות, איזה יכולות. כלומר, יש עוד הרבה אנשים שנמצאים בחינוך. מה מניע אותם להיות שם? למה כל רב אחר היום נמצא בעולם הישיבות ולא הולך לעשות משהו אחר? אז כנראה הוא יגיד לך שזה גם כנראה אכפתיות וזה גם כנראה, אה, יכולות. אני חושב שאתה מתק-- אולי שמת את האצבע על זה שאני מחדש דברים ואני עם אנרגיה בדברים, זה יותר פשוט, אה... אני חושב כמה זה-- אני חו-- אני חושב שככל שזה יותר, אה, בוער לך, כי אתה אומר, תשמע, המציאות יכולה להיות הרבה יותר טובה.

23:27 דובר 1 אז משם הנקודה, אתה אומר. אתה מרגיש שהמציאות יכולה להיות הרבה יותר טובה ממה שהיא.

23:30 דובר 2 אגב, בסוף, בסוף אני גם חושב שזה קצת DNA וקצת גנטיקה וקצת אופי, כאילו, כנראה ששאר הדברים שאני עושה, גם כשאני יוצא לערוך שיחה בבית כנסת וגם כשיוצא לי דברים אחרים שאני עושה, עוד פעם, להיות, אה, קצ-- כנראה קצ-- עם הטאץ' הזה, עם, עם הסגנון שלי.

23:43 דובר 1 ממ-המ.

23:44 דובר 2 אה, יכול להיות שבזה אני עוד יותר. יכול להיות שבזה אני משקיע יותר שעות. אה, אגב, אני חושב שבעיקר, אה, אתה יודע, אני, אחד הסיפורים שהכי תפסו אותי זה הסיפור של הרבי על הקבוצת נשים שנתקעה במישיגן, נתקעה. מתקשרים למזכירות ביום שישי, נשים נשואות עם ילדים מקראון הייטס, והם אומרים מה הם יעשו ויש שלג, והמזכיר שואל אותם, הרבי שואל מה זה תקועות. עכשיו הם כבר... והשיחה הולכת להיגמר והיא אומרת לו, "מה זאת אומרת מה זה תקוע? אין לי זמן עכשיו להסברים פילוסופיים". הוא אומר לה, "לא, לא, אני לא חושב שהרבי לא יודע מה זה תקוע. אני חושב שאם אתן נמצאות במישיגן והקדוש ברוך הוא שם אתכם שם והוא מנהל את העולם, ואת מאמינה בזה שהוא מנהל את העולם, אז כנראה שאת לא סתם, לא, לא סתם נמצאת שם". ואז באמת מספרות שהם עשו שם מבצע נש"ק והם זיהו איזו יהודייה או כמה יהודיות ו... אני לא יכול. אגב, לכן כל כך התרגשתי שאתה הרמת את הפודקאסט. לא ראיתי המון אנשים אחרים שעושים את זה. אני, אני אגיד לך בכנות, אני, אני מדי שבוע בזמן האחרון פונה לאיזשהו גורם בעיתון כפר חב"ד ואומר לו, "תשמע, העיתון כל כך יפה, כל כך מושקע, אבל צריך הרבה יותר, אה, לדבר על חינוך, לדבר על האתגרים, לדבר על הפתרונות, לדבר על ההצלחות, לדבר". כלומר, אני חושב שבאמת במקום שאין מספיק תהיה. עכשיו יש המון מחנכים והמון אנשי חינוך. האם יש מישהו שהופך את זה לקשור להורים? קשור לבחורים?

24:59 דובר 3 שעושה את החיבור הזה.

25:01 דובר 2 כן. כלומר יש, יש, כלומר יש, יש הרבה תוכן והרבה חינוך והרבה זה, אבל זה נשאר בתוך. אם אתה בבית הישיבה אתה דואג לזה. אם אתה הורה אז פחות, ואני חושב שיש רצון לחבר את זה.

25:12 דובר 3 כן, ממש. אני גם כל פעם שאני מזמין, מזמין פה אנשי חינוך אז הרבה אומרים לי, התשובה הראשונית הרבה זה לא, המצלמות, זה הכול.

25:20 דובר 2 אצלי אין מצלמות, אבל, אה, עדיין.

25:22 דובר 3 מה פתאום להתחיל לדבר ומה? עכשיו הם יכולים לדבר בישיבה מול שלוש מאות, ארבע מאות תלמידים, אין בעיה. אבל כשזה יוצא החוצה זה חושב-

25:28 דובר 2 אחד אמר, אחד אמר לי, "אם זה מוקלט אז לא".

25:30 דובר 3 כן.

25:30 דובר 2 עכשיו זה כזה, אוקיי, תחשוב שזה לא מוקלט.

25:32 דובר 3 עכשיו אצלי הכאב הוא ש-- נו אוקיי, ואני אומר חבל, יש פה כל כך הרבה אנשים שמשנים, מתעסקים בתחום, שנים בתחום, שנים מתעסקים בלמצוא פתרונות, כי בחינוך אין פתרונות. אתה יודע, עובדים בזה, עובדים, מקריבים את החיים.

25:45 דובר 2 הכלל הראשון בחינוך שאין כללים.

25:47 דובר 3 לא, ממש ככה. עובדים קשה ב-ב-במקום כל כך, אה, איך אמרנו? לא, לא, לא, לא בטבלה הכי גבוהה של המשכורות ומוסרים נפש והמון צוותות בכל, אני פוגש כל כך הרבה-

25:58 דובר 2 אני חושב שצריך להגיד שכל איש צוות אולי לא, אתה יודע, אנחנו כל כך לוקחים את זה כמובן מאליו שאנחנו לא מספיק אומרים את זה. כל איש צוות בישיבות הוא לא מובן מאליו והוא מדהים שהוא שם וכל הכבוד לו שהוא שם. אפשר בכל מוסד, אני מניח שיש מישהו שרוצה להגיד לחבר שלו או איש צוות, "תראה, עדיף שתעשה את זה יותר טוב, עדיף..." בסדר, אבל עצם זה שאתה שם, עצם זה שאתה נכון לתת מעצמך זה מדהים. אתה יודע, פעם דיברתי עם אחד הרבנים, אני לא אגיד את השם שלו, אבל רב ידוע שרציתי שיבוא. הוא אמר לי, "לא, אני לא אבוא לדבר כשיש מיקרופון דולק". אמרתי לו, "ואם זה היה שיעור תניא לבוגרי הטכניון בחיפה, לא דתיים, גם אז היית מוותר? אולי אתה יכול לגרום להם לשמוע?" כאילו, הוא קצת שתק לי ואז הוא אמר לי, "זה לא אותו דבר". אני חושב, אתה יודע, אה, אני חושב שחלק מהרצון שלנו כחב"דניקים זה לחנך את הילדים לתת תמיד לאחר, ויש בי תחושה שבתוך חב"ד זה כזה, תשמע, גם ככה אנחנו בעולם הישיבות אז אין, אין, אין, אין, אין איזושהי באמת חובה לדבר כל הזמן, כל הזמן. אני חושב שאף אחד לא חייב כלום. לפעמים חלק מהאורחים לא באים כי אין להם זמן, אין להם כוח, אין להם. זה גם אישי. אתה יכול סתם, אדם לא אוהב מצלמות, לא אוהב מיקרופון.

27:08 דובר 3 כן.

27:09 דובר 2 אבל אם היה, ואני לא קורא מחשבות, אבל אם היה ואין שום שיקול על השולחן חוץ מ"לא, לא מרגיש את זה דחוף", אני חושב שזה איזשהו פספוס, כי מה שנקרא, אה, אה, יש קהל שכמו שאמרנו באמת מחכה לזה.

27:22 דובר 3 ממ-המ.

27:23 דובר 2 אז תדמיין בראש שאתה פשוט מול קהל מקורבים. תדמיין בראש שכאילו אתה עושה אירוע, תחשוב שאתה הולך למסור שיעור לחבורת אנשים שלא שומעים תורה במתכונת. אולי אתה השיעור תורה. אני אומר, תשמע, הם ישמעו שיעור תורה עכשיו איתך או אף פעם לא. היית אומר לי לא, אני אקח מיקרופון?

27:40 דובר 3 חב"דניקים תמיד יותר קל לנו כשזה הולך החוצה, כשזה פנימה זה מלא חששות ומה ואיך. החוצה חב"ד, זה ישר, אנחנו ישר שם. אמרת שאתה עושה עוד הרבה מיזמים מעבר לדבר, או תוך כדי המסע הזה שלך אתה, אה, נחשפתי גם לאחד בנושא של שידוכים. אז יש איזה מיזם ספציפי שתרצה ככה לשתף, שהתחלת לעבוד עליו, אם נתקע, אם באמצע, אם חלום.

28:04 דובר 2 אז אני, אז יצא לי להיות, בוא נגיד ככה, חלק מהדברים אני בכלל לא ייסדתי. חלק מהדברים פשוט אני שמעתי על הזמנה ונעניתי להצטרף אליה. חלק מהיוזמות הן יוזמות רדומות שנפלו לפני עשור או יותר או פחות, וחלק מהיוזמות הייתי הטלפון הראשון שהרים בנושא, אבל, אה, יצא לנו לעשות כמה. היה לנו-

28:22 דובר 3 תן אחד. תבחר אחד מכל ה...

28:24 דובר 2 אז אני רוצה לדבר על משהו שלא הצליח לקום אז, אבל אני חושב שחשוב שהוא יקום. דיבר עליו גם דובי ברוד בפרק הקודם שעשיתי איתו ב-ב-בפודקאסט של לב אבות. דיברו עליו עוד רבנים מאחורי הקלעים. אגב, אנשים משמעותיים מאוד בעולם היהדות החב"דית ניסו לקדם את זה ואני חושב שזה צריך לקום.

28:41 דובר 3 יאללה, סבבה. מה המיזם?

28:44 דובר 2 הציגו את זה מכמה כיוונים. אני חושב שנ-נ-נ-נתחיל ללכת על כל הנקודות. מערך קשב לתמים. אה, אנחנו יודעים את החשיבות של עשה לך רב מההוראה של הרבי, אבל לא רק. מעבר להוראה של הרבי של עשה לך רב, שאנחנו אומרים, "מה זה הוראה של הרבי?" אגב, הרבי אומר, שהרבי אומר שזו בקשה נפשית. מה זה בקשה נפשית שלי שיהיה לכל חסיד עשה לך רב. מעבר לזה, אנחנו מבינים היום את הצורך, כמה חשוב. אגב, אנשים הכי מוצלחים בעולם ל-ל-ל-להבדיל במיליוני הבדלות, זה שחקני כדורגל הכי טובים בעולם. יש איזשהו מאמן אישי, יש, יש תמיד יש איזה מישהו שמלווה אותך. לאנשי עסקים יש.

29:23 דובר 3 כן, היום עולם הליווי מאוד, מאוד תופס מאוד.

29:25 דובר 2 ליווי מאוד, והפוך. אם יש לך ליווי זה אומר שאתה תותח.

29:28 דובר 3 מישהו אמר לי משהו יפה, שפעם זה היה, זה גם היה מצב של, אתה יודע, יש משפיע בהתוועדות, זורק איזה משפט או מישהו מעיר לך איזו נקודה אם בהתוועדות, אם בשיחה אישית ונגמר. מה שחשוב היום זה לא ה-

29:42 דובר 2 לתרגם את זה.

29:43 דובר 3 אלא ל-ל-ללוות את ה-, את, את, את הנער, את הבחור, וגם שאנחנו, יהיה לנו את הבן אדם הזה גם כשאני בן שלושים, בן עשרים, לא משנה הגיל, התחתנתי, זה לא, לא, לא פוטר אותי מהאירוע. להתקשר למשפיע. המצב שלי לא טוב, יידישקייט, אני רוצה להיות במקום יותר טוב, יותר גבוה ושם.

29:58 דובר 2 נכון.

29:59 דובר 3 כאילו הליווי הוא מאוד חשוב. מעבר לנקודה של, אה, אתה יודע, לתת איזשהו מענה.

30:02 דובר 2 אני חושב שהמילה המסכמת היא היישום. מה ליישם?

30:07 דובר 3 כן.

30:08 דובר 2 וואאא, אני, אתה יודע, בערוץ ה-ה-החשיבה שלי הייתה, יש לי ערוץ וואטסאפ של לב אבות. החשיבה שלי הייתה שמעל הכול מקום למצוא בו את התכנים. אפשר גם ללכת אחורה גם. זו הזדמנות גם, אבל אולי זה ניסיון, יש כ-- צריך לדייק אותו, לשפר אותו, לא לשנות אותו, אבל, אה, לתת לקהל להשמיע. גם כי זה חשוב לשמוע את הקהל, לא כי הוא קובע ואומר מה לעשות. פשוט בוא נשמע באמת מה, מה הורים ובחורים, אגב, גם בחורות, אם זה נושא שידוך, הם חושבים.

30:37 דובר 3 כן.

30:38 דובר 2 וגם כי זה אומר וואו, הוא כתב על זה? לא יודע מי זה ההורה הזה כי זה אנונימי, אבל הוא כתב על זה. אני גם רוצה להתעניין בילד שלי. אני גם רוצה לכתוב על זה. אני גם רוצה לדבר על זה. אני גם רוצה אפילו לתרום לזה. לא, לא, לא, לא משנה איזו קופה. יכול להיות שהוא ילך ויתרום לקופה של התלמוד תורה של הילד שלו. לא לב אבות, לא, ללב אבות אין קופה כספית ולא מתרים ולא כלום. פשוט להגיד כמו, כמו שאמרנו אנחנו מנסים הרי לעורר-

30:59 דובר 3 כן.

30:59 דובר 2 לחשוף את הגל. עשיתי סקר כמה בחורים מדברים עם העשה לך רב שלהם או לכמה בחורים יש עשה לך רב? מספרים מאוד נמוכים. עכשיו אתה יודע, זה אין לך, אין לך אלף חמש מאות הצבעות. אתה לא מגריל פרסים ב-ב-בערוץ שלך הזה, אבל אולי מחר צריך לעשות שם באמת משהו כזה. אבל נגיד תוך דקה יש לך שבעים מגיבים. אז עכשיו אתה יודע תמיד, אתה יודע, זה כמו ב-ב-במנדטים של פוליטיקה. אתה אומר תשמע, תראה את המגמה.

31:28 דובר 3 כן.

31:28 דובר 2 אם הגיבו לך שבעים בעד ועשר נגד, אז אתה יודע שייתכן שיש שבע מאות ומאה, לא באמת מדויק, אבל אתה יודע איך רוח הציבור.

31:36 דובר 3 ובאמת מה עלה שם?

31:37 דובר 2 מספרים נמוכים מאוד.

31:38 דובר 3 וואו.

31:39 דובר 2 זה מגיע ל-- אני לא זוכר בדיוק את המספר, אבל אני חושב זה היה באזור השלושים וחמש מצד אחד וחמש מצד שני. אני, עכשיו יכול להיות שאני לא זוכר. יכול להיות שאחרי זה המספרים עלו. יכול להיות שאחרי זה ההצבעות ירדו. אתה יודע, יש לבטל הצבעה.

31:48 דובר 3 כן.

31:49 דובר 2 יכול להיות שהמספר הזה לא מדויק.

31:50 דובר 3 פחות או יותר. לא משנה, זה היה-

31:51 דובר 2 מספרים נמוכים. עכשיו לא הייתי צריך את הסקר בשביל לשמוע את זה. עכשיו יותר מזה, אני חושב שכשעושים את הסקר הזה אז הורים בערוץ ובחורים בערוץ אומרים וואו, יש פה שלושים וארבעה חבר'ה ש-ש-שחשבו את זה, ואני חושב שהמציאות היא שבחורים לא יוצאים לשיחות עם הרבנים כל כך. אולי זה טבעי. אולי כי, כי, כי זה מוזר לגשת לרב. אולי כי אין לי מה לדבר עם הרב בפתיחות. אולי כי אם אני אדבר עם ה-- אם אני אדבר עם הרב, עם הרב פתוח על עצם ההערה שלי, המעמד שלי יישחק. הרבנים, אגב, יצא לי לדבר לאחרונה עם כמה רבנים, עמוסים מאוד. כלומר הם גם מפרנסים בתים וגם לומדים בישיבות. דיברתי לאחרונה עם רב שאמר לי, "תשמע, אני נורא רוצה לדבר עם בחורים שעות, פשוט אני בישיבה על תקן של משיב. אני צריך להכין את החומר של הגמרא ואני צריך ללמד".

32:36 דובר 4 אתה יודע מה יפה? אה, עכשיו אני אספר, מישהו על הנושא הזה והוא סיפר לי שבישיבה שלהם, אה, נגיד זה דבר חיובי, ישיבה קטנה בצפת, הם משלמים שעות ל-לשיחות אישיות ל-

32:53 דובר 2 זה הרעיון של הגברת הקשר.

32:54 דובר 4 ו-ו-והם מקבלים על זה כסף. זאת אומרת עכשיו יש סכום. עכשיו לכאורה בהתחלה אמרתי לו, "מה?" כאילו, כאילו השיחה האישית זה כאילו מאולץ כזה, אתה יודע. שיחה אישית זה אמור להיות משהו רגשי, משהו שאני רוצה לשבת עם הבחור. הוא אומר, הוא אומר, "זה קורה". כאילו הוא אומר, "אם זה-- אם לא היה את זה, זה לא היה קורה בכלל". אני חושב שזה שהם משלמים על זה ויש שעות מוגדרות לשיחות אישיות עם תלמידים, זה מטורף.

33:18 דובר 2 מה שאתה אומר פה עכשיו זה פחות או יותר הרעיון של מערך הקשר. דיברתי עם רבנים, אה, מהישיבות, אפשר להגיד רבנים באופן אישי, לא... לוד, קרית גת, עוד כמה ישיבות, באופן אישי, באופן פרטי ועם גורמים מאוד משמעותיים בעולם החינוך החב"די של הישיבות, אה, שהם אמרו, "תשמע, אנחנו רוצים ויכולים להקשיב לבחורים. אני לא יכול כשיש לי משפחה לפרנס, אני צריך לחזור מוקדם לישיבה, אני צריך..." עכשיו מה שאתה אומר שעשו בישיבה שם זה פחות או יותר המודל. היה מאמצים כבר וראו כבר בקצה, לפני כמה שנים, תשתית כלכלית לדבר הזה, תשתית ארגונית. אתה גם רוצה לסדר שלא יהיה מצב שרב מקבל תקציב והוא גומר את זה על מספר בחורים קטן, אלא לא, דיברתי עם הבחור הזה, החודש הזה תפנה שיחה.

33:58 דובר 4 וואו.

33:58 דובר 2 והדבר הזה ני-ניסו להקים אותו כמה אנשים מכמה כיוונים. מסיבות טכניות זה נפל ואני חושב שהדבר הזה, הוא צריך לקום. היה לנו מאמץ בלב אבות לנצל את העובדה שיש לנו חשיפה של קהל, להגיד, "תשמעו חבר'ה, הורים, בואו תדעו שזה קיים, בואו תתמכו, בואו נציג את זה לרבנים, בואו נציג את זה לגורמים כספיים". אה, מה שאמרת שקורה שם.

34:15 דובר 4 הצלחתם? הצלחתם? כאילו זה התקדם?

34:16 דובר 2 כרגע, כרגע זה נשאר בגדר מאמצים אבל, אה-

34:19 דובר 4 וואו. זה מזה חשוב.

34:21 דובר 2 אני חושב שהמשפט שהייתי צריך באיזשהו שלב להודיע כנראה ש-- עכשיו אתה יודע ש-- אמרתי באיזשהו שלב אמרתי, "חבר'ה, אנחנו נורא רוצים שזה יקום". אני אפילו לא אקרא לזה בעל הבית. פשוט אני בורג בשיחות על זה ואני בורג בדברים על זה ויצא לי או לדחוף על זה או להניע על זה או לעשות שיחות עם גורמים על זה. אם דובי ברוד[?] אפילו פוגשים מול כולם ודובי ברוד[?] יושב, קם ממקומו ואומר, "חבר'ה, זה מה שחסר". אפשר לצלול עוד מעט לתוך בדיוק, כי כבר התחלנו לדבר על הפתרון, אבל הצורך הוא שכל בחור יוכל לגשת לרב שיקשיב לו על הכל, הכל, ולדבר על גם דברים אסורים ומותרים, לא ממקום של זה מותר, אלא ממקום של, "תשמע, אני חייב לשמוע אותך. אתה".

34:57 דובר 4 כן, אני הרבה פע-- אני, אני בחינוך זכיתי ואני חווה הרבה פעמים שאתה יכול לדבר עם בחור אפילו שיחות עמוקות, אבל-

35:05 דובר 2 הוא לא יגיד לך את ה-

35:06 דובר 4 אבל יש דברים ש-ש-שהוא מקיים עולם מקביל ממש. זאת אומרת, אם זה מדברים על סמארטפון-

35:12 דובר 2 ואנחנו לא יודעים.

35:13 דובר 4 כן, אנחנו לא שם.

35:13 דובר 2 זה קרחון.

35:14 דובר 4 אנחנו לא שם.

35:15 דובר 2 אנחנו, הקטע הוא שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים. אני חושב שיש לי משבצת קצת, אני לא אגיד שאני בחור צעיר, אבל אני עד לא מזמן הייתי בחור. כלומר-

35:24 דובר 4 כן.

35:25 דובר 2 שלוש, ארבע שנים קבוצה, עוד פוגש את העולם הזה מהזווית היותר בחורית ואני יודע כמה פיתוי היה לי בתוך החיים של קבוצה של וואלה, זה הבחור הזה שם, הבחור הזה שם. אני מניח שהיום עם הטכנולוגיה, אגב, אתה יודע שהיום AI הוא קיים גם בטלפונים עם אס-אם-אסים, הוא קיים גם בטלפונים כשרים, בחיוג. אז אני חושב שיש המון אתגרים לדבר עליהם. אגב, לא רק אתגרים כאלה, אתגרים מנטליים, רוחניים, חברתיים. המון.

35:50 דובר 4 מטורף, המון עבודה ואני חושב שהקשב הוא פותר הרבה מהדברים. אם מישהו נמצא שם וחשוב להגיד, אני מניח, אם יש פה בחורים ששומעים, ההורים, הצוות בישיבות הוא שם, כאילו-

36:01 דובר 2 בשביל זה הוא שם.

36:02 דובר 4 כן, בשביל זה הוא שם. תלכו, תפנו. לפחות מההיכרות שלי, זה ככה גם חוויתי בישיבות שלי שתמיד תמיד שרציתי יכולתי. זה פשוט צריך להעיז לבוא ל-לעשות את זה.

36:13 דובר 2 אני חושב שכמובן צריך להיות קריאה כזאת לבחורים. חלק מהם יאמרו, "תשמע, כשיגיע אליי בחור לא תמיד יהיה לי את ה-"

36:19 דובר 4 כלים.

36:19 דובר 2 "קשב", מה עם כלים? יכול להיות או "תקציבי, אני פשוט צריך להביא הביתה לחם. יש לי עוד עבודה זמנית מהצד".

36:25 דובר 4 את האמת שאת הנושא הזה ספציפית של שיחות בישיבות עכשיו, אה, אני חושב, הכנו לזה תוכן מאוד יפה שנשמיע, אבל אני חושב שזה סופר קריטי, והמיזם, ואיך אפשר לתמוך בדבר הזה? אם, אה, אם אני כן רוצה לתמוך?

36:38 דובר 2 אז אני חושב, אני חושב נקודה מאוד פשוטה.

36:40 דובר 4 רגע, בעצם אתה רוצה להקים משהו שהוא לא משנה, הוא מערכת שעובדת בישיבה ספציפית או בכל הישיבות?

36:44 דובר 2 החזון אני חושב שבכל ישיבה יהיה דבר כזה. אגב, לא משנה בדיוק מי יהיה הבעלים שלו. כלומר, מבחינתי שבכל ישיבה תהיה טריטוריה עצמאית, שזה יהיה ארגון גג, שזה יקום, שזה יקרה. אה, ל-- אני ב-באופן אישי לא התכוונתי להיות מנהל פעיל של הדבר הזה. אגב, שוב אני לא, אולי ממקום עקרוני לא רוצה בשלב כזה לקחת דברים שהם דורשים משכורת עליי על הראש בדברים כאלה, גם כש-- אגב, ל-להיכנס למשהו שהוא של התרמות וקמפיין זה איזה אירוע שהוא, אבל אני לא יכול להגיד שמות, אבל יש שמות של רבנים מאוד משמעותיים שמהשם שלהם היה נאמר פומבית פשוט על הסיטואציה סופית. אבל כולם אומרים וואו, אז-אז גדולי המחנכים בחב"ד כבר בפנים. אז פשוט טכנית הם-הם עסוקים בעוד דברים ועוד מטלות ועוד דברים ואני מגיע מהצד ואומר, "תשמעו, אתם עסוקים במלא דברים, אני יודע. אני חושב שזה נושא חשוב ואני לא עסוק במיליארד דברים. אני רוצה לפקס אתכם על זה" וזה מה שזה מה שהיה השיח. איך אפשר לתמוך בזה? אני חושב שזה ליצור קשר עם הישיבות, אולי הקודקודים, אולי הרבנים הצעירים, אולי הרבנים ה-ה-הפשוטים, האלה שמנהלים את ה-- אני מדבר לא על איזה ישיבת הנהלה, גם רב פשוט בישיבה להגיד תשמע, זה חשוב שזה יקום, זה חשוב לשפר את זה. מה שאמרת על ישיבה בצפת קיים בהרבה ישיבות ומודלים בשנים עברו. אולי זה נפסק, אולי זה ממשיך. אני לא עוקב. חסר איזשהו, אה, אה, אה, הרחבה של הדבר הזה, חיזוק של הדבר הזה בסוף, אה-

38:05 דובר 4 אז אם אני רוצה-

38:06 דובר 2 אם אתה רוצה לתמוך בזה, פשוט לעורר על זה שיח. פשוט לדבר על זה עם ההורים ולדבר על זה עם אנשי הצוות, עם הפונדראיזרים. ואם יש לכם איזשהו קשר עם השפעה כספית או השפעה ציבורית גם, אה, בסוף ככל שהדבר הזה... אגב, אפשר לשלוח למערכות של העיתונים כפר חב"ד ושל COL ושל עוד גופים. פשוט תפמפמו את השיח הזה. אם זה חשוב לכם, תפמפמו על זה. מישהו שמזהה נגיד שבעיר שלו יש איזה קו תחבורתי שעובד על הפנים, והוא כותב ברשת כדי שמשהו ישתנה. הוא לא מחכה שמישהו אחר יכתוב בעניין התחבורה, הוא, הוא כותב בעניין התחבורה. אני חושב שגם הפנייה נתונה לכל הרבנים, אנשי הצוות ואנשי המקצוע שעוסקים בהמון דברים. גם הדבר הזה שאתם עובדים עליו, אולי חשוב לחשוב יצירתי איך כן מזיזים את זה מוקדם יותר. אתה יודע, דיברו בהתחלה על כמות בחורים ענקית. דיברו על אלף בחורים.

38:55 דובר 4 מה דיברו? אלף בחורים-

38:57 דובר 2 המערך הזה, שלכל-

38:58 דובר 4 זה המערך הטלפוני ברעיון הראשוני שלו?

39:01 דובר 2 כאן יש את מה שקראנו משלי, יש לי מערך טלפוני, זה לא קשור. דיברו על מערך שבתוך הישיבות אנשי הצוות יקבלו תגמול על שעות שהם נשארים, יעברו מקצוע, הכשרה, יעברו התאמה, איזה רבנים יותר טובים בזה והבחורים מתחברים אליהם, והתמקצעות ו-ו-ו-ואולי, אולי, אולי, אולי דברים שהישיבות היו יכולות להחליט עליהם, שעם הגופים, עם אותם תורמים, עם אותם גופים, זה שלהם, אף אחד לא יכול להחליט להם. ודיברו בהתחלה על זה שרוצים להגיע לאלף בחורים וזה מגיע לסכומים אסטרונומיים ויש עוד אילוצים ועוד דברים ועוד. אבל, אבל, אבל אני אמרתי, תשמע, אולי, אולי אפשר בקטן יותר, אולי אפשר פיילוט ואולי אפשר ישיבה אחת, אולי אפשר רק כמות בחורים קטנה, אולי. אני חושב שמשהו, אתה יודע, אה, יש דברים שהם לא קריטיים ואנחנו מוותרים עליהם. דברים שהם קריטיים אסור לוותר עליהם. אז אתה מלווה הלוואה. אז עכשיו אני לא פונה לאף אחד להלוות הלוואות. אני לא אומר לאף אחד מה לעשות. אני אומר את דעתי. תאר לעצמך לו לא הייתי, אה, מוביל את הפודקאסט החב"די לב אבות, סתם הייתי הורה או בחור או איש חינוך. אתה יודע, תחשוב, תחשוב ש-שהייתי, אה, אה, מחנך מקצועי מ-ממשרד החינוך והייתי פשוט מגיע ואומר את דעתי. הייתי אומר, תשמעו, לדעתי האישית אני לא מחייב אף אחד, אני לא יודע מה. אני יכול להגיד שהציבור רוצה את זה, שההורים רוצים את זה, שהרבנים רוצים את זה. אפילו שיהיה תורם, ישלמו על זה כסף. חשוב למצוא דרך יצירתית שבה שמים רגל בדלת, שהדבר הזה ייפתח. אפילו תא קטן.

40:19 דובר 4 מטורף. וואו, בהצלחה עם זה. תשמע, זה חתיכת אירוע. אני-

40:23 דובר 2 כן, אני גם, אני גם, אני, אני מאחל לך-

40:25 דובר 4 אני שמח שאתה פה מדבר על זה. זה נראה לי, אה, התחלה שאני יכול לעזור בדבר הזה. אמ, אז יש, יש מיזם שהזכרת כבר בתחילת השיחה, שזה ישיבה לבחורים אחרי קבוצה.

40:37 דובר 2 אה, כן. זה היה-

40:38 דובר 4 אתה יכול קצת, אה, להרחיב על הדבר הזה?

40:40 דובר 2 טוב, אה-

40:41 דובר 4 בעצם היום מה קורה אצלנו בישיבות? בחור נוסע לקבוצה, מסיים קבוצה ו-- או בשליחות בבתי חב"ד או בשליחות בישיבות, ואם לא, איפה?

40:51 דובר 2 אני-

40:53 דובר 4 אין תשובה.

40:54 דובר 2 כן, אני, אני חושב יותר מזה. אני חושב שבאיזשהו שלב הקשב ותשומת הלב של בחור מתפזרים. וקצת אחרי קבוצה או בקבוצה עצמה או אפילו קצת לפני הקבוצה, יגידו. אתה יודע, דיב-- היה פרק ש-- לא פרק, לא, לא, לא. פרק שיעור ד' עלה. היה עוד פרק של שיעור ד' שרציתי להעלות ולא הצלחתי להשיג אורח על הפרק הזה ממישהו שקשור לישיבת שיעור ד' בצורה ישירה. דיברתי עם אחד הרבנים מישיבות, ישיבות גדולות, ישיבה גדולה שהיא גדולה בכמות ו-

41:24 דובר 4 ממ-ממ.

41:24 דובר 2 ישיבה חשובה מאוד, לא אגיד את השם. הוא אמר לי משהו שלא, לא שמור רק לישיבה הזאת, קשור לכל הישיבות הגדולות. הוא אמר לי, "תראה, הרצון להקים את שיעור ד' הוא רצון חיובי". אחד המשגיחים בעבר בישיבה, ככה הוא אמר, משגיח שלא נראה לי חי היום כבר, אחד המשגיחים פה בישיבה אמר שקשה לי בשיעור ג' לתפוס את הבחורים. אז איך אני אעשה את זה בשיעור ד'? כלומר, עכשיו זה לא איזשהו חיסרון, זה פשוט גידול טבעי. הבחור כבר מבוגר, הבחור כבר באמת בראש כבר של, "חבר'ה, אני בחור בוגר ועצמאי ואני רוצה כבר להיות שנה שלמה אצל הרבי ב-770 או בכל מקום אחר ולהתוועד ו-ו-ואני בחור בוגר, תן לי". ואני חושב שהדבר הזה משפיע גם על צורת הלמידה, גם על צורת, אה, ההתנהלות בישיבה עם המשגיח, גם בצורה חברתית. כשבקבוצה בחור באמת, אגב, אני לא יודע אם זה כזה דבר. כלומר, האם זה החלום של כל הורה חב"די שהבן שלו בקבוצה יגיע לכל מקום שבחור בקבוצה יכול להגיע אליו? לא יודע. מצד שני, ברמה החינוכית העצמאית אתה חושב ש-- חושב שיש פה, אה, בחורים שבוחנים את עצמם. אם יש בישיבות-

42:30 דובר 4 ממש כן.

42:31 דובר 2 אם יש בישיבות אלמנט של, של בונים אותך, קבוצה זה אלמנט שאתה בונה את עצמך. כשבונים זה גם לפעמים דורש מפגש עם, אה, אתר בנייה. לפעמים יש גם לכלוך.

42:41 דובר 4 לא נעים.

42:42 דובר 2 אתה יודע, בית בונים עם מסמר ופטיש, ואתה, אבל אתה בונה את עצמך. אתה יודע, בחור, יש בכלל בחור נגיד שקם חצי שנה מאוחר, אבל אחרי חצי שנה מה שמשגיח עם מאות שקלים של קנסות לא הצליח, לא הצליח לעשות, הוא אחרי חצי שנה של, "וואי, חצי שנה לא קמתי לשחרית בזמן. אמא'לה, אני..." אז זה, זה בבחירה שלו-

43:01 דובר 4 כן, הוא קונה את זה, זה שלו.

43:02 דובר 2 זה שלו.

43:02 דובר 4 זה משהו אחר.

43:03 דובר 2 אתה לא, אתה, אתה, אתה יודע שבכל המאמרים של חסידות מדברים על זה שאתה רוצה-- מה, מה זה מלך אמיתי? מלך אמיתי שהעם רוצה בו, לא מלך שכפו. זה כל המעלה של פורים. הרבי אומר את זה, שעם ישראל בפורים רצו, אה, הם רצו בעצמם להתחבר לקדוש ברוך הוא, ובמתן תורה כפו עליהם. אני חושב ש-- עכשיו מגיע השלב הזה של קבוצה, שבחור, אמרנו, מפתח עצמאות ומפתח. אגב, בחור בעצמו ניגש ללמוד. זה הרבה יותר קל מבחינתי שבחור לומד כי המשגיח לומד אותו, כי החברה לומדת אותו, ובחור מגלה את עצמו גם במובן המנטלי, גם במובן החברתי. בחור בונה את העצמאות, הוא רחוק מהבית. אה, עכשיו אפשר להגיד שבישיבות כבר היום המצב החברתי הוא לא, הוא מרגיש קצת לא בפוקוס. אז זה גם, אני חושב שבדבר הזה יש לנו באמת פער מאוד, מאוד גדול. כלומר, המצב החברתי של הבחור מאוד מתפזר בקבוצה, והרבה מאוד מהקשרים החברתיים נהיים קשרים של מותגים, של למדתי פה, למדתי שם, למדתי. ביום־יום לא בטוח באמת שיש קשר דינמי חזק בין כל הצדדים, אלא כמו שהשיעור מתוועד עכשיו. החבר'ה יושבים, לא תמיד יושבים במקום של, "אני מרגיש שמה אני", ואז יש לי בחדר את הגרסה של עצמי ויש לי ב-770 את הגרסה של עצמי. אני יכול להיות, אה, למדן שלומד ב-770 כל היום וחבר שלי לא, ואני יכול להיות, אה, בחור בחדר שלי שעושה, קונה ביטקוין בחדר שלי, לא. אחרי קבוצה-

44:13 דובר 4 כן.

44:13 דובר 2 אפילו את ה-, אפילו את ארבע קירות של 770 או כל מקום אחר, או בחורים שנוסעים למקומות אחרים, כל דבר אחר, אין. אין ית-- אין, אין יותר להיות שבת באוהל ביחד, אין יותר להיות שבת ב-ב-ב-770 ביחד. אין, אין דברים.

44:27 דובר 4 החברה הזאת מתפרקת. כאילו, לא מתפרקת, היא מתפזרת.

44:30 דובר 2 עכשיו, עכשיו, ואז מהר, מה עושים? למצוא מהר איזה מעגל חברתי. אז אני שליח שמה, אני שליח שמה, אני שליח שם, שליח. אגב, שליח בבית חב"ד, שליח בישיבה, זה דברים מבורכים, אבל גם שם הקשר עם איש צוות או עם הבחור-- אם, אם בישיבות הקשר עם אותו בחור היה נמוך, אז... נמוך יחסית, כן? יש הרבה רבנים ובחורים שכן היה קשר, אבל לא מה שרוצים. אז אחרי קבוצה ודאי שהמספרים יורדים. ודאי ש-- אגב, יש הרבה יותר דילמות, הרבה יותר לבטים. אתה כבר לא, איך הרב אומר על ש-- זה שעגלה-- זה שטייס זקן לא זז זה לא כי הוא נהיה יותר חכם, פשוט נהיה גוף יותר כבד. יש לך יותר אתגרים. מה שבחור בישיבה קטנה התחיל להבין, הבחור בישיבה גדולה כבר יודע ישר והפוך על החיים, על האתגרים שלו לפני שידוכים. הוא צריך לפרנס עצמו אולי. הוא חברתית באמת לא במקום של, אה, בחור בישיבה קטנה שאומר לאמא שלו, לאבא שלו, הוא משגיח. ואז גם לימודית וגם טלפונים היום והכול יותר-- אני חושב שבדבר הזה היה, אתה חושב שאין. גם במקומות שיש שלוחים, גם בישיבה בארץ או בחו"ל, או גם בבית חב"ד אפילו מאורגן, מסודר, שבחור מגיע להיות שם שליח, לא תמיד באמת יש לו-

45:41 דובר 4 מעטפת.

45:41 דובר 2 משמעות פנימית למה שהוא רוצה מהתניא. יכול להיות שהוא נורא רוצה ללמוד סמיכה שנה, יכול להיות שהוא נורא רוצה לגמור את הש"ס, יכול להיות שהוא נורא רוצה לגמור מסכת, אבל זה בס-- זה, אגב, זה שלב טבעי בחיים, בפרט עם ה-, עם ה-, עם המסגרת הדי חופשית שנוצרת אחרי קבוצה. והיה רעיון, יוזמה שהתקדמה באמת, אגב, הסכימו עליה פה אחד שצריך אותה. השאלה איך עושים אותה. שנים מנסים לקדם ישיבה פיזית. אני כבר יודע באופן אישי על ארבעה מוסדות כאלה שנסגרו לפני שהם קמו.

46:12 דובר 4 וואלה, כאילו ש-

46:12 דובר 2 בארץ.

46:13 דובר 4 התחילו יוזמה-

46:14 דובר 2 כן, ובסוף גילו שזה לא כזה, כי אמ-- בסוף כספים לדברים האלה אפשר להשיג ומקום אפשר להשיג, אבל בחורים זה קצת יותר קשה להשיג. כלומר, בפועל מי יבוא? עכשיו, אז ה-ה-ה-- למה לבחור בעצם לא להיות על קו 770–שליחות? כלומר, מה, מה אני-

46:28 דובר 4 זה מאוד אזור, אזור נוחות של הבחור.

46:30 דובר 2 מה, מה אני צריך בעצם ל-לבוא לאיזו ישיבה פיזית שיש משגיח על הראש, שאני אהיה עשירי למניין ואני לא יכול לתת לו-- אגב, אולי אני בחור שרוצה לגשת לשידוכים? אני רוצה-- ואני באותו יום צריך ללכת למאיר בוזגלו, ואולי א-א-אין, אני שליח בישיבה קטנה, אני יכול להיות שמה ולהיעלם שם ואני לא חייב כלום לאף אחד. אני לא באמת הפלתי איזה מגדל קלפים, כלום. אנחנו ביחד עם, היה שמה במיזם הזה כמה שהיו חלק ממנו, ואז המיזם הזה, מסיבות טכניות, אה, התפצל ויצא בלי, בלעדיהם. היה שמה איתי הרב קופרמן מישיבה בקריית גת, היה את הרב גולדשמידט מישיבה בכפר חב"ד, את הרב ירוסלבסקי, חבר בית דין רבני חב"ד וגם כן מישיבה בקריית גת. היה שמה את יעקב רובינשטיין, שהוא, אה, מדריך חתנים, והיו שם עוד רבנים מאחורי הקלעים, אה, שבאמת אמרו, "חבר'ה, בואו נרים פה איזושהי מערכת לימודית". יש את למען ילמדו, למען ילמדו? יצא לי גם להיות איתם בקשר. יצא לי ל-להיות חלק מהתכנים שלהם לפעמים, ה... י-י-יצא לי לעזור להם לעשות כמה פודקאסטים הלכתיים. אה, תשמע, זה מדהים, זה עובד. אתה נותן לבחור הספק לימודי משל עצמו, אתה נותן לו שיעור. עכשיו, נתנו לנו, היה לנו בתוכנית הזאתי שיעורי חסידות, שיעורי נגלה, שיעורי סמיכה, שיעור הכנה לשידוכים. זה היה גם גל של הרבה גירושין ופתאום נהיה ברור מאוד כמה חשוב שהדבר הזה, אה, יהיו מוכנים אליו.

47:49 דובר 4 ובעצם בחור יכול להיות בכל נקודה בעולם-

47:52 דובר 2 אגב, בשונה, בשונה מהגישה שסוברת, בשונה מגישה שסוברת שבחור לא יכול להיות בבית חב"ד בשליחות, אני לא חושב שבית חב"ד זה המקום הטבעי מלכתחילה של בחור. אני גם לא חושב שזה מקום פסול לבחור. יש בחורים, מתאימים את זה ככה, שאם הם לא יהיו שם הם יהיו אבודים. בסדר. ויש בחורים שפשוט, לא, תשמע, באמת בחור איכותי, השליח איכותי, השליח שומר עליו ובודק אותו. זה לא איזה בית חב"ד שהבחור יכול להיות שמה ולא יודע לאיפה הוא יגיע. הבחור טועם שם שליחות והבחור פוגש שם שליחות והבחור, ואנחנו אומרים תשמע, בחור בבית זה יותר מורכב כי יש לך רצון קצת להגיד לבחור תשמע, המקום הטבעי שלך הוא לא להיות בבית. אני אומר לך ברמת מה המסקנה הציבורית שיצאה משמה, אבל באמת כמו שאתה אומר, אם היה בחור שנתקע בבית, מה שנקרא באמת תקוע, למה לא? בוא תלמד עם עצמך. עכשיו אתה אומר תשמע, בוא נעשה ישיבה פיזית. מה זה ישיבה פיזית? סדרים, נוכחות, להיות. איפה אתה רוצה להיות בעיר? בתור דוגמה, אתה פותח ישיבה באילת, אתה רק באילת. למה?

48:48 דובר 5 אתה מוגבל.

48:49 דובר 2 תן לו להיות איפה שאתה רוצה. רק תדע דבר אחד. יש לך מחר שיעור. עכשיו אתה רוצה תעודה של סמיכה, נכון? עכשיו אגב, המחיר שלנו, אני יכול להגיד פה, המחיר היה שלוש מאות שקל, שלוש מאות חמישים שקל בחודש, זה כלום. היה לך בחודש ארבע שיעורי סמיכה, היה לך בחודש שני שיעורי נגלה, שני שיעורי חסידות, שיעור הכנת השידוכים. היה פה ליווי אישי. כל רב לוקח ל-ל-לשעה שהוא מוסר שיעור כמעט פעמיים את הסכום שהרגע אמרתי. לחודש של הבחור. באופן פרטי ניגש לרב, זה לימוד טוב. עכשיו תעשה את זה בחור מחוץ לקבוצה ואתה עושה את זה דיגיטלי ואתה אגב אתה, אני, אני הייתי בפרויקט הזה בהתנדבות. עוד פעם לא קיבלתי כסף. אני, הרבנים מקבלים משכורות, אני נכנסתי לזה. אמרתי שמע, אני רוצה להיות, לעזור לדבר הזה לקום ואז נראה שמישהו ייקח את זה בכסף או שלא. הבחור מקבל אפשרות לגמור את השנה. לא קיבלתי אותך למקום מסוים, לא בדקתי מה עשית בבוקר בשעה שקמת. לא כי לא הייתי רוצה, כי אני איש חינוך, כי זה לא התפקיד שלי. אני רוצה לעזור לך לסיים את השנה עם אספקט לימודי גבוה, עם סמיכה ביד, עם מסכת גמרא. אגב, לפגוש מרכז לימודי, לפגוש רב שמדבר איתך על תוספות ואתה מייצר תלמידים. תחשוב שהיה לנו בחורים כאלה, בחורים בתאילנד ובחורים בספרד ובחורים באנטוורפן ובחורים בארץ.

49:56 דובר 5 כמה זמן המיזם הזה באמת עבד?

49:58 דובר 2 חודשיים וחצי. ואתה מייצר להם ברמה הטכנית. תחשוב שהבחור בתאילנד פוגש איזה בחור מהישיבה באילת, שליח, ואתה נותן לו לימוד איתו, סדר יחד. אתה אומר, ואז תחשוב לך שאתה נותן לחבר'ה האלה שהם כבר לא בקבוצה של ״אל תדבר איתי על שידוכים בשום אופן״, אלא הם מודים בעובדה. כן, אנחנו. איך אמרתי? בחור אמר לי, תשמע, אני לא מתחתן השנה אבל בע"ה בעשור הקרוב זה כנראה יקרה, נכון? תכל'ס. כאילו מתישהו זה כנראה יקרה, נכון? אתה נותן להם הזדמנות להתכונן ביחד. המיזם הזה יכל לעבוד ולהצליח. הוא הצליח בחודשיים וחצי שהוא היה קיים. שוב, למידה והתחלה והתחלנו והיה לנו מורכבויות ואתגרים ואני לא חושב שיש ישיבה שיש בה מאה אחוז למידה ומאה אחוז נוכחות ומאה אחוז והכול גם במיזם כזה, בטח עם הגיל הזה בטח שלא היה משגיח. היה סך הכול, אני אקרא לזה, מעקב אישי. תשמע, אני ההוא שבודק כשאתה נכנס לשיעור, אתה נכנס. אני לא משגיח עליך. אתה, אתה פשוט הסכמת להיכנס לתוכנית ואמרת שאתה רוצה ללמוד השנה. בחור אומר וואלה צודק, אני רציתי השנה לעשות עם עצמי משהו בבית חב"ד שאני נמצא בו, בישיבה שאני נמצא בה. לא, כי אתה יודע מה? הבחורים הצעירים, אז אתה לומד את הגמרא שלהם או לא, ורוב הזמן אתה עסוק במבצעי תפילין והרבה זמן נופל בין הכיסאות. אני אגיד לך, אני הייתי באיזושהי מסגרת ישיבתית בתור שליח והייתי עוד כמה בחורים. ישבו שנה וחצי, שנתיים ולא, לא סיימו סמיכה, מבחן אחד. ושם נולדה לי החשיבה שוואו צריך משהו כזה. המיזם הזה נפל טכנית על איזשהו, אני אקרא לזה, מהלך או כמה מהלכים של משהו שנקרא לזה טירפד את זה. אני לא חושב

51:21 דובר 2 שזה נגמר. אני חושב שעוד חזון למועד. אני לא יודע אם במסגרת וירטואלית, אולי אגב, השאיפה של כולם הייתה באיזשהו שלב להפוך את הדבר הזה.

51:27 דובר 5 משהו.

51:28 דובר 2 פיזי אולי, אבל כשהבסיס המקורי זה, זה גם לבחורים שלא יכולים פיזית. זה היה המיזם הזה, אה.

51:38 דובר 5 זה מטורף. זה, זה גם אני חושב נקודה מאוד כואבת. כאילו כי בסוף נופלים בין הכיסאות אותם בחורים. מי שהולך לבתי חב"ד או הולך לישיבות וגם אחרי זה אין. ואני מתאר את זה שבשכונה שאני מתאר איתי. אז איך זה עובד? כל שכבה מקימה לעצמה איזשהו בית כנסת, מקום קהילתי כזה. מה הכוונה? בוא נגיד שכבה שלמדו בכל ארצות הברית, אפילו גם בחו"ל, ואז עשו אצלם שיעור ד', עושים ביחד ב-770, עושים שיעור ד' ביחד, יוצאים לשליחות, חוזרים לרוב שנתיים שלוש אחרי, מקימים איזשהו בית כנסת וכל, כל שכבה יש לה בית כנסת. עכשיו עם השנים, אבל המבוגרים יותר, החבר'ה בני שלושים וזה כבר כל אחד מתמקם וזה מתפרק. אבל ל-ל-לשנים המרכזיות האלה של בוא נגיד עשרים ואחד, שלוש, שניים, שלוש, ארבע, חמש יש בית כנסת ו-ו-וכל השכבה שלמדה ביחד בכל מיני מקומות, שהם באים ל-770 יש להם איפה ללכת. יש להם התוועדויות שלהם. אתה מבין?

52:39 דובר 6 מקום שלך.

52:39 דובר 5 כן, שייכות.

52:41 דובר 6 אגב, עוד משהו-

52:41 דובר 5 ממש ממש שייכות. פה בארץ אין הרבה שייכות.

52:44 דובר 6 אני אגיד לך שהיה מיזם שניסה לקום. דיברו על זה שחלק מהמסגרת, אגב, קוראים לתוכנית איש תומ"ים. איש תומ"ים, כאילו איש תומ"ים. כאילו מישהו אמר שצריך לעשות, אה, איזה יגדיל בארץ. אה, זה יכול להיות דבר יפה, פשוט אתה בארץ לא קראון הייטס. אתה לא באמת עשרים דקות בקורקינט במקרה הטוב או ברגל במקרה הרע. אה, אבל יש-- אני יכול להגיד לך שגם הסוגיה של גיל השידוכים, הסוגיה של ההכנה לשידוכים, הסוגיה קצת יותר מזה. יש הרבה בחורים בשלב הזה, כשאין מעטפת ברורה, אז אתה מאוד הולך למקומות של, של לייצר לעצמך דברים, וזה נורא קשה לייצר לעצמך דברים.

53:17 דובר 5 ממש.

53:18 דובר 6 ואז גם החברה וגם המנטליות, ואגב גם בסביבה שמתחתנים, כאילו יאללה כבר, או נמאס לי, או חבר'ה שלי מתחתנים, או-

53:23 דובר 5 רציתי.

53:25 דובר 6 וזה משפיע לפעמים גם על ההחלטות שמתחתנים, גם, גם על הפשטות הרגשית, גם ה-- יש פה הרבה כיוונים. אף אחד לא-

53:31 דובר 5 זה עולם שלם, הנושא הזה.

53:32 דובר 6 אף אחד לא באמת יכול לתפוס. תקשיב, לא קם בן אדם שיודע בדיוק את הנתונים המדויקים ברמת בוחן פלדבלב, אבל מבינים שאצל הבחורים הבוגרים של חב"ד, לא רק בגלל שמסגרת אחרי קבוצה, משהו יותר עמוק, משהו בהכנה כמה שנים אחורה, יש משהו שמגיעים לשידוכים, מרגיש כאילו אצל בנות יש יותר פוקוס, הכנה, בגרות מנטלית, ככה מרגיש. הרבה שדכנים, שדכניות, הורים, יועצים, אנשי מקצוע, רבנים. אגב, גם בחורים אומרים את זה. קיבלתי כמה וכמה תגובות כאלה מבחורים שמכ-- יש לנו בפנייה, אה, לינק לפנייה אנונימית. כמה וכמה בחורים נשואים כתבו לי, "האישה שלי", ככה כתבו לי, "הרבה יותר בוגרת ממני". עכשיו זה לא שהוא ילד קטן והיא מבוגרת, אבל כ-כ-ככה אומרים.

54:13 דובר 5 הבנתי.

54:14 דובר 6 וזה, וזה, וזה משהו שאני חושב שגם מסגרת אחרי קבוצה וגם אגב, אתה נותן לראשונה בהיסטוריה לרב, ל-- אגב זה בגיבוי רבנים והכל, אבל אתה נותן, כולם חושבים שאתה, שמדברים על להכין לשידוכים אתה מלמד אותם איזה הלכות של, אה, אחרי חתונה. לא, אף אחד, לא תמיד כשהם אומרים על הכנה לחתונה של בחורים מתכוונים איזה משהו כזה שהוא גובל בלהכניס את הראש שלהם לדברים שאסור, אה, מוקדם או יבלבל אותם מלימוד. לפעמים זה יכול להיות, חבר'ה תראו, אתם יודעים מי אתם באמת? אתם יודעים מה חשוב לכם באמת? אתם מול כמה בחורים אולי מתנהלים ממקום של יש לי בוס יני חדש כמו חברים שלי או אין לי, או הייתי בתפקיד הזה בקאמפ הזה או, או, או כמה חבר'ה או כמה חבר'ה מונחים בלימוד ממש ואתה, אתה, אתה מפתח לעצמך איזה שהוא מקום פנימי. אולי אתה אוהב לצייר, אולי אתה אוהב לכתוב? אני לא י-- אתה מפתח איזה מקום אישי? אני חושב שהדבר הזה בתוכנית שלנו קיבל במה. לא הלכו לדבר שם על דברים שהם יגרמו לבחור דברים בעייתיים, אלא פשוט בוא תבנה את עצמך כאישיות. תסגור שידוך. אולי באמת צריך לדבר איתך על, על, על הסוג של מה זה אומר אישה, מה זה אומר איש וזה, אבל אני חושב שזה מיזם שיצא שהוא קרה.

55:16 דובר 5 איזה מדהים.

55:16 דובר 6 אגב, עכשיו שאמרתי, לא הספקתי לדבר על המיזם הקודם שדיברנו על מערך קשב לתמימים. אגב, צריך להגיד שמערך קשב לתמימים, אני סוגר על הפינה שנייה, זה לא יכול להיות מוגדר כמשהו שהוא, אה, מי שחלש הולך לדבר. כולם יכולים לדבר, זה נורמלי. אבא שלך הולך לייעוץ משכנתאות ואמא שלך הולכת ליועצת תזונאית וזה לא בושה. אני חושב שכשהדברים האלה הגיעו למקום הלא, הלא, לא הצליחו להמשיך עד הסוף. אז אחרי המיזם האחרון של קשב, של המערך קשב שראיתי שלכאורה בשנה הקרובה הוא לא אולי יצליח לקום, אולי, אולי כן, אתה יודע, אבל כתבתי: חזקה על אכפתיות שהיא אינה חוזרת ריקם. פשוט חושב שכל פעם שדיברו על זה זה קרה. תחשוב כמה הורים, בחורים, אנשי צוות אומרים, "תשמע, זוכר שניסינו לעשות משהו כזה?" זה מוליד את המיזם הבא, את השינוי הבא.

56:03 דובר 5 מדהים. וואו, יפה. אני חושב שהנושא של אחרי קבוצה הוא מה זה, מה זה קריטי. הלוא מה, הלוא מתוך זה אולי זה קצת יעזור לדחוף את זה קדימה. טוב, לסיום אנחנו מתקרבים לסיום. תן איזה טיפ או משהו שעבד לך, מצליח לך בעבודת השם, בחינוך, שאתה יכול ככה ל-לשתף אותנו.

56:26 דובר 6 אז אני תמיד מתקשה למצוא איזשהו טיפ על עצמי. אה, הייתי רוצה להגיד משהו אולי שאני חושב שהוא חשוב לכל אחד לעשות באופן אישי ולעולם הישיבות בכלל. אני אשאל אותך מה המטרה שלך שייצא מעולם הישיבות בחור? תמים? למדן? שליח? ירא שמיים? כנראה ששום תשובה לא תהיה נכונה מאה אחוז. כי אם ייצא לך תמים למדן, אבל שלא עושה מבצעים, לא השגת את המטרה. ייצא לך שליח שלא יודע ללמוד, לא השגת את המטרה שלך. ייצא לך שליח למדן, אבל שלא יודע להיות בעל טוב, לא יודע להיות קשוב לעצמו. אני חושב שאנחנו צריכים כולנו כאנשים, הזכרת את זה מקודם על איכה ולשאול שאלות. לא רק בבמה הציבורית, את עצמנו. אני חושב שכל רב וכל עולם הישיבות צריך לשאול את עצמו ולענות תשובה מפורטת מאוד, וזה לא, עוד פעם לא עונים את זה למישהו, לעצמנו. מה החזון שלנו? ואני חושב שאם אני, אני מנסה להגיד את השאלה שיצא לי להגיד למספר רבנים ותשובה ששמעתי מכמה רבנים זה שהרבה פעמים אנחנו רוצים שהבחור ייצא תמים כמו, כמו בליובאוויטש. חלק מהם בליובאוויטש למשל דיברו ביידיש. תסיים שיעור בנגלה ביידיש ב-ב-בכיתה. כמה בחורים ישבו ויבינו? כלומר במשך השנים אנחנו הבנו. אני אגיד לך מה אני מתכוון. אברהם אבינו שתה מים. אנחנו גם שותים מים, נכון? אנחנו לא שותים נפט היום.

57:57 דובר 5 כן.

57:58 דובר 6 אבל מה, אברהם אבינו הלך לברז? הוא בעצמו חפר, ואנחנו שותים את זה בברז. שמעת פעם מישהו אומר, "היי, איזה כפירה! מה אתם שותים מים מהברז? אברהם אבינו שתה מהבאר." אנחנו מבינים שהמים הם אותם מים והצינור יכול להיות, אה, אה, לסחוב את זה מהבאר פיזית, יכול להיות להוביל את זה בצינור מערכתי של מערכת המים הישראלית או... אני חושב שבחינוך, אם זה ספורט ואם זה פנאי, אם זה נפש ואם זה התאמה של הרמה הלימודית, אגב, לאורך שנים היום, אתה יודע שהיום בישיבה בקריית גת, אם עד כמה שאני הבנתי נכון, בתוך ישיבה גדולה יש שם כיתה של סמיכה. כי הוא גם, נראה לי, אבל לפני כמה שנים זה היה לא, לא, לא, לא היה. אבל תשמע, יש בחורים שמתאים להם. אני חושב שאנחנו כולם צריכים לשאול מה אנחנו רוצים שייצא באמת מהתמימים ולא לענות את התשובות הקלות. חסידים ויראי שמיים, כי זה ברור. בוא תפרק לי את זה. אתה צריך להפוך את הדברים האלה לדברים פרקטיים, כי אם אתה תמסור שיעור ביידיש וזה וואו, איזה יופי, זה השפה של הרבי, אבל כמה בחורים היו בשיעור וכמה הבינו? אני חושב שאנחנו צריכים להגיד, שמע, אנחנו את אותם מים אנחנו משאירים. לא נחליף את הגמרא, לא נחליף את התניא ולא נחליף את הקשר לילד ולא-- ואת המשנה, את קבלת העול והכול, הכול נשאר אותו הדבר. באיזה כלי אני עושה את זה? אני יכול להגיש לבחורים את המים היום, לכו תשבו מהבאר או תני-- דוגמה הכי חזקה שיצא לי לדבר עם הרבנים על הזה, שיעורים פמ"ם, אבל ככה זה ישיבות. תשמע, לפני כמה שנים גם מזגנים לא היו בישיבות. איזה ישיבה

59:21 דובר 6 מוכנה היום להגיד שהיא חוזרת לפעם ואין מזגנים בישיבה שלה? אין מצב. אני חושב שכל ה-היכולת של כל בן אדם להגיד שמע, מה אני רוצה להיות ומה אני רוצה באמת, לא מה פוטוגני לי להיות ואיך אני מגיע לזה באמת? אני חושב שזו שאלה שאם כולנו נשאל אותה מאוד, מאוד אמיתי, אגב, לאו דווקא לשאול אותה בסימני שאלה על אחרים. זה עושים רק בצורה מכובדת וזה עושים רק, אגב, אני בדרך כלל בפודקאסט, לפחות של "לב אבות", אני נותן לרב מישיבה מסוימת להגיד, "הרב, אני שואל את דעתך ואתה תגיד לי, או תגיד אל תגיב. מה אתה חושב על זה?" לא, "למה אתם לא עושים ככה?" כי יש להם את השיקולים שלהם, אבל שכולנו נשאל את השאלות האלה באמת ואנחנו נהיה ענייניים, זה יעבוד. אני רוצה לסיים מבחינתי לפני שאולי יהיו לך עוד שאלה, עוד איזה פאנץ' קטן. אבל אני חושב שאחד, אני חושב שאחד הדברים שהכי קונים בחורים זה הרגשה שאתה באמת, באמת, באמת שם בשבילם ואתה לא פה כי אתה התפקיד שלך או לא. אני זוכר שאני הייתי בישיבה בצרפת ויצא לי, אה, לראות שהבחורים כאילו יש להם את הסדרים של הישיבה ולא יותר מזה. כשנגמר ההפסקה, עכשיו הפוך, כשמתחילה הפסקה ואני מאוד מאמין ביעדים אישיים. אני, יצא לי ללמוד חמישה כרכים-

1:00:32 דובר 7 כשנגמר ההפסקה מה?

1:00:35 דובר 6 לא היה זמן לחזור לכיתה.

1:00:36 דובר 7 אה.

1:00:37 דובר 6 לא, אבל כאילו זה כזה ה-- ה-- הלמיד-- ה-- ה-- יש, היה בישיבה בצרפת, ישיבת סרז'י, ישיבה מקסימה ומדהימה. היה כמה בחורים, מטבע הדברים. אגב, בחורים צעירים ובכל ישיבה בעולם אתה יכול למצוא את זה. אבל היה שם כמה בחורים צעירים שראיתי ש-ש-שאני רוצה, אמרתי תשמעו, יש לכם למידה של החומר של הישיבה. מה אתם לומדים מעצמכם? עכשיו אני באופן אישי כבחור, יצא לי ללמוד ספר החינוך, ספר השליחות, שלוש מאות עמודים יש לספר השליחות, חמישה כרכים בליקוטי שיחות. נו, אני מאוד מאמין ביעדים אישיים ואני מאמין בלכתוב בכתב יד שאלות ותשובות. וניגשתי לבחור, אמרתי לו, "תשמע, בוא נעשה דיל. אתה כל יום רושם לי שתי הלכות בהלכה, לא יותר. כתב יד. הלכות שבת. ואם תגיע אחרי שנה להישג אני מביא לך פרס." עכשיו היה בחור אחד שהיה לו מאוד קשה ואמרתי תשמע, אם אני, עשיתי את זה לארבעה בחורים. יש בחור אחד שאמרתי תשמע, הוא היה ממש מאוד, אה, הוא לא בקטע של לימוד ולא, הוא-

1:01:27 דובר 7 הוא לא עף על זה.

1:01:28 דובר 6 כל הזמן, הוא כל הזמן אמר, "אני לא בישיבה, אני לא רוצה, אני לא רוצה להיות פה." זה צרפת, זה, זה תרבות החיצוני. אתה יודע, בארץ בחור שהוא יורד לשוליים חלילה אז הוא יורד לשוליים מסוימים. בצרפת זה צרפת.

1:01:40 דובר 7 כן.

1:01:41 דובר 6 ו-ו-

1:01:42 דובר 7 הקצה הוא אחר.

1:01:43 דובר 6 ואני אמרתי לו, "תשמע, אני מאוד רוצה. תיפגש עם ראש הישיבה, תמצא בחור, לעשות איתו כל יום ריצה. אתה בחור מלא ו..." ואני חושב שכשאמרתי לו את זה גרמתי לו להאמין שאני לא פה כי אני, זה אובססיה לימודית. תלמד, תלמד, תלמד. לא. אני באמת רוצה שיהיה לך טוב. אם אני רו-- אני מאמין שהליכה תעשה לך טוב. אני מאמין שלתפוס חבר ולרוץ איתו יעשה לך טוב. הרי בצרפת כל היחס לספורט הוא אחר. היו פעמים שבאים רשמית החוצה לשחק ובתור המבוגרת חסידית וזה. אחרי שנה שלמה-

1:02:10 דובר 7 עשה את זה? הוא עשה?

1:02:11 דובר 6 אז תקשיב, היה ארבעה בחורים. אני החלטתי שאני משתגע על זה. הבאתי לכל בחור מתוך הארבעה האלה גביע כסף, ציפוי כסף, לא כסף אמיתי, ציפוי כסף עם השם שלהם חרוט עליו, והייתה לי בראש חשיבה שכשאני מביא להם את הגביע הזה זה איתם לכל החיים. כלומר הבח-- הגביע הזה, אם הייתי מביא לו איזה ספר שאולי לא מעניין אותו, אם הייתי מביא לו, אוקיי.

1:02:36 דובר 7 יש כוח. כן.

1:02:37 דובר 6 אתה מביא לו משהו וואו. הגיע ליל שבת, הגיע ליל הסדר. אגב, ליל הסדר הם השתמשו בזה באמת. היה בחור, עכשיו אני מדבר איתך על הלכות שבת, רמ"ב מתחיל אם אני זוכר נכון. בחור שעשה שלושים ושלושה סימנים בכתב יד. הוא גמר שתיים וחצי מחברות כתב יד והוא מראה לי את זה. ו-ו-ואני חושב שזה דברים, למשל, שאתה אומר, "תשמע, אבל הישיבה דורשת חומר מסוים או, או..." אני חושב שיש חשיבה יצירתית של מה באמת הבחור ירגיש שאני פה בשבילו. זה קנה, אגב, אותו, אותו בחור אחד מארבעה האלה, אותו בחור שהיה לו קשה וזה, אני לא חושב שהוא היה בו בישיבות. אני אולי יותר נכון, אני יודע שהיה מולו בישיבות, לא חושב שהוא במסגרת ישיבתית, אני יודע שיש לו אפילו על מה שנקרא ניחוץ. הוא התקשר אליי שנה וחצי, שנתיים אחרי, חשבתי, הוא זכר. עכשיו זה לא, זה לא יודע אם זה אני ספציפית או כל אחד אחר שהיה פשוט אומר, "תשמע, אני לא הסתכלתי מה הישיבה רוצה."

1:03:30 דובר 7 אז מראה לו את האכפתיות, אכפת לי ממך, אתה חשוב לי.

1:03:32 דובר 6 אני נזכר, אני נזכר בעוד נקודה שאולי באמת איתה אני יכול לסיים על יצירתיות. אולי גם דיברנו על נפש וקשב ו-ו-ולבנות לבחור לא רק את התלמיד. אני חושב שישיבה היום מבוססת: למדת, קמת בזמן, והרבה רבנים ברמה הפרטית אומרים, "ואיך אתה מרגיש?" אבל המערכת הישיבתית, אין שאלה, אין למדריך, אין בקלסר איך הוא מרגיש או אם הוא אכל, אם הוא משחק עם חברים או איך הוא מסתכל על החיים. תחשוב לך, בוא נגיד על גילאים צעירים יותר. היה לנו עמק לביא שהיה גת הארי. כמה בחורים אולי התמודדו עם פחדים ולא דיברו על זה, אז זה מצטיין בזה שהיה לנו בצרפת כשהגענו. אני הייתי מאוד מחובר לשיחה של הרבי שמבוססת כולה על "טראכט גוט".

1:04:09 דובר 7 כן, צחיי ברכה.

1:04:10 דובר 6 מאוד מחובר לשיחה הזאתי.

1:04:12 דובר 7 מול בית הביטחון.

1:04:13 דובר 6 ופתחנו מבצע שנקרא "טראכט בון". בצרפתית בון זה טוב, ונתנו לבחורים. חושב שזה היה מ-- אותי זה ריגש. אה סתם, היה לנו בחורים בישיבות צרפת, היה לנו אה סוג של טבלה, בערך מערך הקשב. שמה הצעתי את זה לרבנים בישיבות. אני כל חודש הייתי בודק, דיברתי עם כל הבחורים או אני או משליח אחר, ושיהיה לנו טבלה איך הוא ברמה הלימודית, איך הוא ברמה החברתית ואיך הוא ברמה אה בישיבה, איך הוא מרגיש. זה מה שהצעתי עם מערך הקשב. זה מה שאולי בעזרת השם מתישהו יקום. הבאנו לכל בחור טבלה משלו, את אותה טבלה שהייתה לנו פשוט בלי השמות, ואמרתי לו, "אנחנו רוצים ממך כל יום משהו טוב שקרה לך. טראכט בון, תחשוב טוב, תחפש את הטוב." כי המוח שלנו, אתה יודע, אף פעם לא כתוב בחדשות אה כלב נשך בן אדם. כתוב בן אדם נשך כלב. אנחנו מחפשים את הרע, ובחורים ישבו וכתבו דברים טובים. אחד כתב שהוא קיבל מאה, אחד כתב שהוא נהנה, הבין איזו שיחה של הרבי, אחד כתב שהיה מים חמים במקווה. עכשיו אתה אומר לעצמך, שמע, זה לימודי? אתה אומר לא, אבל זה יפה כי הבחור הזה-

1:05:13 דובר 7 ממש.

1:05:13 דובר 6 ואתה יודע מה ה-הפרס שהבאנו להם? חשבנו משהו מאוד. אמרנו מה, איך אנחנו תופסים אותם? הבאנו להם אוזניות לנובו. אני זוכר קנינו את זה באמזון. זה עלה סכום מאוד משמעותי. שמנו על זה מדבקה על כל האוזניות. ממש מדבקה שנחתכת ופותחים את הקופסה וזה. אה אה היה שמה, "תקשיב טוב", אני זוכר, תרגמנו את זה ליידיש, "תקשיב טוב". עכשיו אמרתי, תשמע, אם הייתי מביא לו איזה ספר, או באותו קו של הגביע, אם הייתי מביא לו איזה ספר, או אני חושב שהאוזניות אפילו יותר חזק מהגביע. אתה מביא לו מוצר שהוא כנראה ישתמש בזה לשירים או לשיחות טלפון, והוא רואה קבוע את הלוגו של תחשוב טוב, והוא נזכר בשיחה של הרבי והוא נזכר בווידאו יומית שהיה על הזה והוא נזכר אולי לשמוע משהו חיובי, אולי להשמיע משהו חיובי. אני חושב שבגדול, אם אני אומר אה אה שקשה לתכנן מסרים חינוכיים כי הם תמיד יהיו תלוי מקום, זמן ובחור. בגדול זה לתת לאכפתיות להוביל, להצמיד אותה לערכים ולשיחות ולתורה של הרבי, ותמיד לחשוב מה הבחור מקבל ולא מה אני באתי לתת לו. כי אם אני אוהב בחור ומביא לו שוקולד לבן והוא נורא אוהב שוקולד שחור, לא חושב שהוא... אה אבל יש כן.

1:06:18 דובר 7 כן, וואו, זה מדהים. אמ דבר ראשון יישר כוח. דבר שני אני, אני לוקח מהשיחה אמ את שהאכפתיות תמיד בסוף ואם כואב לנו משהו אז לא רק לצעוק אלא לראות איך אני, איך אני מצליח לשנות דברים באמירה, בלהתקשר, בלצלצל, בלדחוף, ב-

1:06:36 דובר 6 אפילו בקטן, אפילו, אפילו בשקט. לא, לא תמיד צריך להיות אה בשעת דחוס.

1:06:40 דובר 7 בכל רעש גדול. כן. אמ וזהו. וואו, בהצלחה בכל המיזמים, בכל הפרויקטים.

1:06:45 דובר 6 תודה.

1:06:45 דובר 7 יישר כוח שהגעת, ובעזרת השם ש-שהדברים שאתה עושה והמיזמים יישאו פרי. פרי עץ, לא פרי, אתה יודע, שיהיה קבוע עם שורשים.

1:06:56 דובר 6 אמן בעזרת השם. אני חושב שגם המיזמים שאני מניח שייצאו מהחדר הזה, אם זה ב-במוחות של האנשים שחשבו על מה שנאמר פה והדברים שאתה עושה, ואני חושב שאולי עוד חשוב לומר שזה לא יכול להיות, "אה, ה-ה-הפודקאסט של על החינוך החב"די דיבר על זה" או "הוא עושה את זה, הוא..." זה צריך להיות שלך. אני לא יודע מה אתה יכול לעשות. אולי אתה יכול לדבר עם ה... עם הסטודנט בישיבה, אולי עם הבן שלך, אולי, אבל זה חייב להפסיק להיות שייך למישהו אחד. זה שייך לכולם.

1:07:22 דובר 7 כולנו. טוב, אהרן פריימן, יישר כוח.

1:07:25 דובר 6 תודה רבה לך.