פרק 274 - ישיבת תומכי התמימים ומלחמות בית דוד.

00:01 אני מביא עכשיו שיחה של הרבי הרש"ב אל תלמידי ישיבת תומכי תמימים במלאת שלוש שנים לייסוד הישיבה בליובאוויטש על ידי הרבי הרש"ב. שיחתו השנייה של אבי, מספר הרבי הריי"צ, הופנתה אל תלמידי התמימים. לפני שהתחיל הרבי הרש"ב, אבי היקר, בשיחה פנה אליי ואמר לי, בערב ראש השנה הזה מלאו שלוש שנים מאז ערב ראש השנה תרנ"ח, כאשר הגעתי מהאוהל ומסרתי בידך את ההנהגה של ישיבת תומכי תמימים ומיניתי אותך כמנהל פועל בכל העניינים הרוחניים והגשמיים של הישיבה. ממשיך אבי ואומר, עם ישראל הוא ארץ חפץ של הקדוש ברוך הוא, שבו בארץ חפץ הזו הטביע הקדוש ברוך הוא את כוח הצומח בגנזי אורות של תורה ומצוות ועבודה שבלב, ישיבה נקראת כרם השם, בכרם גדלים אילנות העושים פרי. אחד מדיני הכרם הוא שאין ליהנות מהפירות שצמחו בשלושת השנים הראשונות לנטיעתו של הכרם. הפירות של שלושת השנים הראשונות מבלי להתחשב בטיבם הם פירות עורלה ואסורים בהנאה. אבל הפירות של השנה הרביעית נקראים רבעי. הפירות עצמם מותרים בהנאה, אבל צריך לפדותם. ממשיך אבי ואומר, לכרם השם של ישיבת תומכי תמימים מלאו ברוך השם שלוש שנים. במשך שלוש שנים אלו צמחו בכרם הזה בלי עין הרע פירות טובים, אבל מבלי להתחשב בטיבם הנם פירות עורלה שאסורים בהנאה. הפירות אומנם טובים. למדו הרבה נגלה, למדו היטב, והישיבות הליטאיות היו מכתירים אותם בשבחים מבהילים, עילויים, תלמידי חכמים גדולים, גאונים וכדומה. למדו הרבה חסידות, מבינים חסידות. יש גם כאלה העוסקים בעבודה שבלב. הפירות הם די טובים, אבל הם פירות של עורלה. אחד מריח מגאווה או בגסות הרוח וכולם מריחים מהחזקת טובה לעצמם. הדין של התורה הוא שפירות עורלה אסורים לעולם. גם לאחר שעברו שלוש שנים לא מועילה בזה

02:59 פדיית הפירות שהיו פירות עורלה. גאווה, גסות הרוח או החזקת טובה לעצמו שבאה מלימוד התורה ומההתעסקות בעבודה שבלב הם עורלה, עורלת הלב. אי אפשר לפדות אותם. אי אפשר להכשיר אותם, אי אפשר לטהר אותם בשום סיבה שתהיה. הפירות שיש בהם עורלת הלב בלי להתחשב בטיבם אסורים בהנאה לעולם. פירות עורלה אין להם תקנה אחרת מאשר ביטול והעברה מן העולם. כיצד אנו מבטלים ומעבירים מן העולם את גסות הרוח, את החזקת הטובה לעצמו? זה בא על ידי תיקון חצות. הדמעות שלנו מכבסות. כפי שהסבא אדמו"ר האמצעי מסביר את העניינים של חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה. והייתה לי דמעתי לחם יומם ולילה. כעת, אומר אבי הרבי הרש"ב, הגיעה השנה הרביעית בכרם השם של ישיבת תומכי תמימים. והפירות של השנה הרביעית, הנה בזמן בית המקדש היו מעלים אותם לירושלים, אבל בזמן הגלות פודים אותם ואת המטבע שבה פדו את הפירות של הרבעי יש לזרוק לים או לשחוק ולפזר לרוח. הפירות של הרבעי, כלומר של השנה הרביעית, מותרים בהנאה לפי אחד משני התנאים או להעלות אותם לירושלים. ירושלים זה עניין של יראה שלמה. או לפדות את הפירות או לבטל את מטבע הפדיון בביטול גמור. כאשר אבי הרבי הרש"ב דיבר בעניין הפירות עורלה, פרצו כמה מהתלמידים בבכי. דמעות גדולות של תשובה זלגו מעיניהם, דבר שעשה רושם חזק על כל שאר הנוכחים. אבל רושם חזק ומיוחד עשו דברי קודשו הבאים של אבי הרבי הרש"ב. אומר הוא מובטח לי וידוע ההבדל בין בטוח למובטח שתלמידי תומכי תמימים באשר יהיו ובארבע פינות העולם יפוצו, יגשימו בפועל ובמסירות נפש את הכוונה העליונה של נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים. מנהל פועל פנה אבי אליי. העמד

05:40 את צבא תומכי תמימים ברצוני לשתות איתם לחיים לרגל כריתת הברית של עבודה. כאשר העמדתי את התלמידים התמימים ובראשם את המשפיעים והמשגיחים, עמד אבי הרבי הרש"ב ואמר תלמידי ישיבת תומכי תמימים הלומדים כיום בכל המערכות ואלה שילמדו בה במשך הזמן והזמנים את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה. הנני כורת אתכם היום ברית השתתפות לעבודה במסירות נפש לתורה וליראת שמיים ולעבודה שבלב, בלי ויתורים, בלי פשרות. ייכאב הדין את ההר ייכאב הדין של הצמצום הראשון את ההר של חברת מפיצי השכלה. הקדוש ברוך הוא ברא רפואה לפני המכה. הקדוש ברוך הוא הקדים את הרפואה של התייסדות ישיבת תומכי תמימים למכה של המלמדים של חברת מפיצי השכלה. מובטח לי אומר אבי הרבי שתומכי תמימים תתחזק יותר מחברת מפיצי ההשכלה והכפירה בתורה ומצוות שמפיצים ותלמידי התמימים יתקנו זאת. לאחר מכן ציווה אבי להכריז שיכינו כולם את עצמם לשיר. לשיר את ניגונו של אדמו"ר הזקן בין ארבעת הבבות. בהתאם למה שדובר שניגון מרומם ומקשר, ובייחוד ניגון המכוון כנגד ארבע אותיות שם הוי"ה, וכנגד ארבעת העולמות אצילות, בריאה, יצירה ועשייה הפרטיים, וגם כנגד עולמות אצילות, בריאה, יצירה ועשייה הכלליים. הסבא, אומר אבי הרבי הרש"ב, הרבי הצמח צדק, אמר הניגון זה: כל האומר שמועה בשם אומרה יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו. ממשיך אבי ואומר, אבי, הרבי המהר"ש, אמר בשעה ששרים את ניגונו של אדמו"ר הזקן בין ארבעת הבבות הוא זמן מוכשר לתשובה, שכן אז זוהי עת רצון למעלה וחסידים יודעים מה פירוש עת רצון. הרי הצד השווה שבהם שהשעה היא שעת רצון. אבי התחיל לשיר את ניגונו של אדמו"ר הזקן בין ארבעת הבבות, וכל הנוכחים ליוו אותו בהתלהבות והתעוררות

08:37 הייתה נעדרת התפעלות חיצונית. כל אחד היה מכונס ועסוק בענייני עצמו בעבר, בהווה, בעתיד שלו. האולם הגדול הפך למצב רוח של "ונתנה תוקף" של יום הכיפורים. כאשר סיימו לנגן ולשיר פנה אבי הרבי הרש"ב לתלמידיו התמימים ואמר: תמימים, דעו לכם, כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו. בית דוד זהו גילויו של משיח בן דוד, כפי הידוע מעליית הנשמה שהייתה לבעל שם טוב, שבה היה בהיכלו של המשיח, ושאל הבעל שם טוב את המשיח: אימתי קאתי מר? ומשיח אמר לו: לכשיפוצו מעיינותיך חוצה. כאשר המעיינות של תורת הבעל שם טוב ודרכי עבודתו יפוצו בעולם, אז אני אבוא. ביאת המשיח תלויה במידה מרובה ב"יפוצו מעיינותיך חוצה", שכן הפצת המעיינות תביא לביאת המשיח, שזהו בית דוד, גילוי אורו של משיח בן דוד. אבל לבית דוד יש מלחמות, ואפילו שרוח אלוקים מרחפת על פני המים, זוהי רוחו של משיח, שבכוונת הבריאה היה שההנהגה הגשמית בעולם תהיה ברוחו של משיח. אבל בגלל חטא עץ הדעת וחטא הדורות שהיו מכעיסין לפניו יתברך, זקוק העולם לתיקון על ידי עבודה, ובגמר הבירורים יהיה "יפוצו מעיינותיך חוצה" משום הקדמה לביאת המשיח. שית אלפי שנין הוי עלמא. ששת אלפים שנה קיים העולם, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, ושני אלפים ימות המשיח. שני אלפים תורה היו צריכים לתקן את שני אלפים תוהו, כלומר לברר את הניצוצות של שבירת הכלים של עולם התוהו. ולאחר מכן שני אלפים ימות המשיח, גילוי המשיח, והאלף השישי בכלל הם עקבות משיחא. והיובל בו בן משיח בא הוא הזמן של "חרפו אויביך", שהם "חרפו עקבות משיחך". ממשיך אבי הרבי ואומר: ליבי כבד עליי בגלל חברת מפיצי ההשכלה, שזה שנים רבות מעלילים עלילות

11:26 בממשלה על חדרי ישראל ומוריהם. הם רוצים ח"ו לעקור מן השורש את החדר והמלמד היהודי. הם רוצים לטמא, רחמנא ליצלן, את המוחות של ילדי ישראל בכפירה בה' ובתורתו על ידי המורים האפיקורסים שלהם ומשלחת מלאכי הרעים שלהם. המורים של החדרים המסוכנים. הריני שונא אותם כולם שנאת תכלית, ולבי דווה עליהם. אבל בתוך כך שאני רואה את השינוי המר לרע ואת הצרות שהם ימיטו ויביאו על כל כלל ישראל, ולאחר מכן את הסוף המתוק של יובל עקבות משיחא שיביא את ביאת המשיח. אבל בתקופת היובל של עקבות משיחא צריכים לעבור את מלחמת בית דוד. לומד אני את המאמר. אם ראית דור אחר דור מחרף, צפה לרגליו של משיח. ומאי טעמא? מה הסיבה? בגלל הפסוק "אשר חרפו אויביך ה', אשר חרפו עקבות משיחך". מה כתוב לאחר מכן? ברוך ה' לעולם אמן ואמן. אם ראית דור אחר דור מחרף, הדור הראשון המחרף הם מורי בתי הספר והחדרים המסוכנים של חברת מפיצי ההשכלה. הם יחנכו את הדור השני של המחרפים והמגדפים, השני שיביא את חבלי המשיח בעולם ובישראל. על כך צריכים למלחמת בית דוד, בית דוד. לחזק את האמונה בגאולה השלמה על ידי משיח צדקנו ולהקל את חבלי משיח. שתי דרגות ברע של עקבות משיחא. הדרגה הראשונה, אויביך ה', אנשים שהם אויבי ה'. אלה הם האפיקורסים, הקיצוניים המשכילים, חברת מפיצי ההשכלה, המורים האפיקורסים של החדרים המסוכנים ותלמידיהם. אלו מנהיגי הדור השני של מחרפים, שהם כולם אויבי ה' וכל עניינם לחרף את ה' ותורתו. הדרגה השנייה הם אנשים שחושבים בעניין של עקבות משיחך. אויבי ה' לא מאמינים בשום דבר. הם לא מאמינים בה' יתברך. הם לא מאמינים בתורת ה'. הם לועגים במצוות

14:03 ה' בכלל. הם לועגים לאמונה בביאת המשיח בפרט. הדרגה השנייה הם אנשים שבדרך כלל הם כן מאמינים בה' ובתורתו, אבל האמונה שלהם אין בה את קדושת התורה. ישנם גם כאלה שמאמינים בגאולה בכוח עצמי, כדוגמת החברה החדשה שהופכים את הפסוק "בונה ירושלים ה', נדחי ישראל יכנס" ואומרים שאת נדחי ישראל הם יכנסו והם יהיו בוני ירושלים. הלוואי שלא יגרמו חס ושלום לחורבן רוחני וגשמי חדש וה' יתברך ישמרנו מהם ומהמונם. בדרגה השנייה של "חרפו עקבות משיחך" ישנם כמה וכמה סוגים שונים ואפילו בני תורה. הם רק חלשים באמונת הגאולה. הם גם מסבירים זאת בטעמים של יראת שמיים. אבל באמת זוהי חלישות האמונה בביאת המשיח. מלחמת בית דוד יש לה תכסיס מיוחד עצמי. לא בחיל, ולא בכוח, כי אם ברוחי. חיל וכוח הם מוסר ותוכחה, אבל רוחי זהו סודות ופנימיות התורה. חסידות, השגה אלוקית, עבודה שבתוך הלב. ללמוד נגלה בעיון רב. לדעת כל סוגיה בכל פרטי סברותיה. דבר דבור על אופניו. החל מהיסוד של רמז ההלכה בתורה שבכתב, וכפי שההלכה מופיעה בקיצור נמרץ במשנה, ולאחר מכן, כפי שהעניין מוסבר באריכות הפלפול בגמרא ומתפרש בפירוש רש"י ובשיטות התוספות. צריך להתעמק בסגנון לשונו של הרמב"ם, בחידושי הרשב"א. לדעת כיצד מופיעה ההלכה בטור ובבית יוסף ולהתעמק בסגנון לשונו של אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך. אחרי כל זאת צריך לדעת שכל זה הוא רק הנגלה של התורה. ולנגלה הזה יש פנימיות כמו שלגוף יש נשמה. הפנימיות היא החיות של הנגלה. ואילו ההשגה האמיתית של השגה אלוקית היא רק בעבודה שבתוך הלב. התמימים, התלמידים של הישיבה הם אלה שצריכים לשרת במלחמת בית דוד. הם אלה שצריכים להציל את כלל ישראל ביובל של עקבות משיחא מידי אויבי השם. חברת

16:48 מפיצי ההשכלה ותלמידי החדרים המסוכנים ותלמידי תלמידיהם. מחרפי השם ומחרפי עקבות משיחך. מהם יצילו התמימים.