פרק 273 - רבי יוסף יצחק מספר כיצד נולד .

00:01 המשך קריאה מתוך יומנו של רבי יוסף יצחק תחת הרדיפות והעלילות של חברת מפיצי השכלה. ישיבת חב"ד תומכי תמימים ממשיכה כמובן בדרכה. יום שלישי כ"ח סיוון תרס"ג בליובאוויטש שעה עשירית בלילה. כותב הרבי הריי"צ עבודה רבה עבדתי היום בבחינת התלמידים בלימוד החסידות. כשלוש שעות ייחדתי לוועידת ועד התלמידים ושעות ארוכות ביקרתי את מכתבי תומכי תמימים כדי לערוך רשימת תלמידי תומכי תמימים למקומות מושבותיהם ופרשי ענייניהם. מה מצבם הרוחני? מה כישרונותיהם? מה מעמדם הגשמי? והלוואי שאגמרנה, שאוכל לחזור לנאות דשא לעת הטיול. כלומר אבא שלו, הרבי הרש"ב נמצא כעת בנאות דשא, אבל הוא חוזר לליובאוויטש כדי לעשות את העבודה השוטפת. כי חס הנני על איבוד שעות נעימות אלו, שהן שכר עמלי בכל ענייני הכלל, נוסף על העבודה הכבדה של הנהלת תומכי תמימים. המשך. שעה אחת עשרה וחצי בלילה קראתי קריאת שמע, פשטתי את בגדיי לנוח והנה המשרת רב מנחם מנדל קנטור דופק בדלת ואומר, "הבאתי לך מכתב נחוץ מאת הרבי." בשומעי רעד עבר בכל גופי וכמעט התעלפתי והתחזקתי לפתוח את הדלת ולקחתי את המכתב וכשקראתי את השורה האחרונה נרגעה רוחי. באגרת קודש זו כותב אבי הרבי הרש"ב, דבר ראשון שהוא ממלא את ידי בתור שלוחו לנסוע להיכלי קודש כבוד קדושת אדוני אבי זקני מורי ורבי הרב הקדוש מוהר"ש והרב הקדוש צמח צדק. לקרוא את הפדיון נפש המצורף במכתב. דבר שני כותב לי אבי לשלוח טלגרמה לאליעזר גינזבורג במוסקבה על שלוש משפחות ליפשיץ, קוזיניץ וקליבנוב שמגרשים אותן מנז"י. כפי המכתב של יצחק רובינשטיין מהקסרמה. שלוש, כותב לי אבי להזדרז במלאכתי ולחזור בהקדם ואשר בהשכמה כבר יבוא רבי חיים מאיר רוזין עם המרכבה. יום אחרי זה, יום רביעי כ"ט סיוון, ערב ראש

03:11 חודש תמוז. כשלוש שעות ישנתי ובשעה שלוש וחצי כבר ישבתי בחצר ופעמיים נכנסתי לאולם הגדול. כל התלמידים ישנים. גם הזקן השתקן מהורודשץ ישן בחדר השני של האולם הגדול, הבניין והחצר נקיים והאוויר טוב. איש מוזר הוא השתקן מהורודשץ. זה כשנתיים אשר נמצא הוא בבית הכנסת ואף אחד אינו יודע את שמו וגם אף פעם לא דיבר עם מישהו. השתקן בא לליובאוויטש אחרי חג הפסח בשנת תרס"א. הוא נכנס אליי ומבלי דבר דבר מסר לי פתקה. בפתקה כתוב שהוא זקן בן שמונים ושבע. אין ביכולתו לעבוד יותר וגם אין לו ממה לחיות. לכן הוא מבקש שארשה לו לשמש את התלמידים הישנים באולם הגדול, להגיש להם מים לנטילת ידיים שחרית וכדומה, ובעד זה ישלמו לו מהישיבה חמישים וחמש פרוטות לשבוע. שאלתי בלשמו הוא לא השיב. מילאתי את בקשתו ומאז הנה משעה חמישית בהשכמה עד שעה שישית עובד את עבודתו בחריצות. בשעה ארבע בבוקר הלכתי לבית הטבילה, כלומר למקווה, ועברתי דרך בית המדרש הגדול ושמעתי דרך החלונות הפתוחים את נועם אמירת מזמורי תהילים מחברי משכימי קום אשר רוב בעלי מלאכה, הקצבים והעגלונים הם מחבריה. ובמחשבתי עבר המאמר שהמלאך מטטרון קושר כתרים לקדוש ברוך הוא מתפילותיהן של ישראל. ומורנו הבעל שם טוב, אשר הרים את קרנם של האנשים והאנשים הפשוטות שבישראל קושר כתרים לכנו מהתהילים של חברת משכימי קום. והנה בשעה זו הגיע רחם רוזן והנני נוסע להיכלי אוהלי הקודש לקיים דבר השליחות והשם יתברך יעזרני אשר חפץ הוד כבוד תפארת אבי הרבי הרש"ב בידי אצליח ברוחניות ובגשמיות. ובהמשך היום כותב הרבי רבי יוסף יצחק כאשר הוא כבר נמצא בסרברינקה[?], כלומר במקום הנופש של הרבי הרש"ב. כותב הוא ככה, "שעה עשירית בלילה. בשעה שבע

06:23 וחצי חזרתי מהאוהל. התפללתי ובשעה עשר כבר הייתי בחדרי במשרד של תומכי תמימים לסיים סידור החומר הדרוש לי בשביל הרצאתי. כבוד אמי זקנתי הרבנית הזמינה אותי לאכול עמה ארוחת הצוהריים ובשעת הסעודה סיפרה לי אודות א. אביה הרב הקדוש רבי אהרון. שתיים על כבוד חמותה הרבנית הנהגתה עם בניה הרבנים ועם החסידים הקשישים. שלוש הרב רבי אהרון בליניצר[?]. וארבע סיפרה לי על הגבאי החסיד רבי חיים דב בר. סיפור חמישי המשרתים הרשל דרגילר מכלכל כל ענייני החצר במצטרך לבית רבינו ובתי בניו הרבנים בעצים וירקות ושחט לבעלי חיים. והרשל דרשוורצר עושה מלאכת החצר בהשגחה על בעלי החיים והסקת התנורים ואספקת מים וכדומה במלאכות הפשוטות בחצר. ברצינות מיוחדת סיפרה לי אודות הוד כבוד תפארת אדוני אבי זקני מורי ורבי, כלומר הרבי מוהרש"ב. הנהגתו בביקורי אוהל אביו הרבי הצמח צדק, שלפני נסיעתו לשם היה שואל אצלה אם יש מה לה מה לשאול מאת חותנה, כלומר מאת הרבי הצמח צדק או לבקש משהו ממנו. וכאשר אמרה לו איזה דבר, הנה כאשר חזר סבי הרבי מוהר"ש מהאוהל היה מספר כך וכך ענה לי אבא או כך וכך אמר אבא. ופעם קרה שהיא ביקשה אותו איזה דבר. מה היה הדבר? היא לא סיפרה לי בנוגע לאחת מקרובותיה, כפי שהבנתי היה איזה דבר בעניינים רוחניים. אמר לה. הרבי מוהר"ש שאת זה הוא לא יוכל לספר להוד כבוד נשמת אביו, כי בעולם הבא העולם העליון, הדיבור הוא עניין רוחני. אמנם לא כרוחניות המחשבה, אבל רוחני, ויש הבדל גדול אם משתמשים בדיבור לדבר טוב או לדבר דיבור מאוס גם אם אין ברירה וצריכים לדבר. ובעולם האמת שהכל נראה בו מהותו כמו שהוא. הנה גם הדיבור הוא כמו

09:20 אצלנו דבר נראה והדיבור המאוס מריח כמו צואה, ולכן איננו יכול למסור את הדברים. ואכן כאשר חזר מהאוהל אמר לה שלא מסר את הדברים שביקשה בגלל הסיבה שהוא אמר לה, אבל הוא כן עורר רחמים עבורה. סיפרה שעל הרוב היה הרבי מוהר"ש הזקן, כלומר הסבא שלו, נוסע פעמיים בכל יום לטייל מחוץ לעיר, והיה יורד מן המרכבה, יושב בין האילנות, היו מתגלות אליו נשמות אבותינו והיה מדבר עמהם, וכמה פעמים סיפר לה ענייני עתידות מה שהם אמרו לו. בשעה השלישית נסעתי מליובאוויטש ובאתי בשעה חמישית לסטרעלנא. כעבור כשעה לבואי התכבדתי לטייל עם אבי הרבי הרש"ב עד לשעה שבע וחצי, ואת שיחות הקודש וסיפורה בעת הטיול ארשום מחר. ויום רביעי, ו' בתמוז, שעה עשירית בלילה. כותב הרבי יוסף יצחק כך: "בשעה עשר בבוקר הגשתי לאבי הרבי הרש"ב את ההרצאה הכללית על התייסדות חברת מחזיקי הדת, ובייחוד הרצאה מפורטת על יסוד שישים, על יסוד שישים ושלושת המכתבים שנתקבלו מארבעים ושישה מקומות מסוג גימל, בצירוף רשימת הכותבים ופרטיות מהותם, ורשימת שמות התלמידים הנמצאים שמה. בשעת הטיול הרבה אבי הרבי הרש"ב לשוחח על ההרצאה בכלל, ובייחוד על ארבעים ושישה המקומות הכותבים על חיזוק הקביעות והסדר בלימוד חסידות, ואמר לי ככה: ארבעים ושישה מקומות הכותבים על ההכרח של חיזוק לימוד החסידות כנראה הם ערי מקלט. ויום רביעי, י"ג תמוז, שעה עשירית בלילה. בשעת הטיול חזרתי לפני אבי הרבי הרש"ב את המאמר ומעיין מבית השם יצא והשקה את נחל השיטים, אשר אמר לי אתמול ביום הולדתי. כסדר הנהוג זה תשע עשרה שנים מיום י"ב תמוז תרנ"ד, ואבי הרבי הרש"ב מתקן את שגיאותי. המאמר הזה, אומר לי אבי הרבי הקדוש, הוא התחלת הקונטרס שאני חושב לסדר

12:21 כדי שילמדו אותו בערי מקלט. בנוסף לכך אבי הרבי הרש"ב התענג מאוד מהידיעה הטלגרפית שהתקבלה מאליעזר גינזבורג, שקיבלו היתר לישיבה של שלושת המשפחות ליפשיץ, קוזיניץ וקליבנוב בניז'ני נובגורוד, כפי שסיפרנו קודם. ואמר ככה מה שאי אפשר לו לסנגור שלוסברג בחוכמתו המהוללה יכול אליעזר גינזבורג לפעול בליבו הטוב. ויום ראשון כ"ג, כ"ג מנחם אב בסטרעלנא, סטרעלנא, סטרעלנא בשעה עשר בלילה כותב הרבי הריי"צ כך: "משעה חצי השישית עד חצי השמינית, בשעת הטיול, שוחח אבי הרבי הרש"ב בביאור המאמר. כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו. מאמר שהוא אמר בשבת פרשת עקב שעברה." שהוא המאמר השביעי בהמשך למאמר "ומעיין מבית השם יצא" אשר כתבתי כבר שאמרתי אותו בפני אבי ביום י"ב תמוז שעבר. אבי הרבי הרש"ב אמר לי שהמאמר הזה "ומעיין מבית השם יצא" כאשר הוא יסיים אותו הוא יסיים אותו בכמה המשכים ואז הוא יכתוב אותו בתור קונטרס ללמוד אותו ברבים, כדי שגם בעלי בתים בינוניים יבינו אותו. המאמר "ומעיין מבית השם יצא" אמר אותו אבי הרבי הרש"ב בשבעה המשכים. ועכשיו אנחנו בח"י אלול, יום חמישי, שנת תרס"ג, אלף תשע מאות ושלוש. שוב בסטרעלנא, שעה עשר בלילה. כשנכנסתי לאבי בשעה רב-- בשעה רביעית אחר הצוהריים אמר לי "גוט יום טוב עבורנו. מכל שנה נתגלה לנו בח"י אלול אור שמאיר מהתורה שלנו, שמאיר לנו את דרכי העבודה." ואז אבי הרבי הרש"ב אמר מאמר חסידות שמתחיל במילים "קומי אורי כי בא אורך". זה מאמר שהוא בעצמו שמע ביחידות בשבת פרשת תבוא, ח"י אלול מאת אביו הרבי מוהר"ש. כאשר אבי הרבי הרש"ב סיים את המאמר, ציווה עליי משקה וקימל ומיני מזונות מיוחדים שהיה אוכל ואמר לחיים. ואחרי שאמר מילים נוספות

15:38 הניח ידי קודשו על ראשי וברך אותי. ובשעה השישית אכל את סעודת הערב ואחר כך הלך לטיול, ובעת הטיול שוחח על דבר הבעל שם טוב וסיפר על שמו הקדוש של הבעל שם טוב ישראל. סיפר על ימי ילדותו, סיפר על זמן ההתגלות של הבעל שם טוב. וסיפר שהגילוי של הבעל שם טוב הוא יותר גבוה מהגילוי של אליהו הנביא. כאשר אבי חזר מהטיול הוא הרשה לי לפרסם את המאמר "מעיין מבית השם יצא" ולכן עכשיו אני שולח את כתב ידי לשמואל סופר להעתיק אותו במכונת ההעתקה. מאתיים העתקות בשביל אנ"ש ומאה העתקות עבור התלמידים שיחיו.