פרק 266 - החזקת הרש"ב בידי הפועלים למען הצלת היהודים.

00:00 אנחנו ממשיכים בתיאור המצב שבו הרבי הרש"ב עוזר לעם ישראל. כרגע הרבי הרש"ב מקבל מכתב מרמ"מ. הרמ"מ זה מונסזון, שהוא הנציג של הרבי הרש"ב בפטרבורג, והוא עומד שם מול ה... כוחות הרשע של היהודים דווקא, שמנסים להחדיר את תנועת ההשכלה לתוך היהדות. והרמ"מ הזה כותב ל-- מונסזון כותב לרבי הרש"ב מכתב שבו הוא מתייאש. הוא מתייאש מהמצב והוא אומר הכוח שלהם הוא אדיר והכוח שלנו הוא קטן מאוד. "כשקרא אבי הרבי הרש"ב את מכתבו של רמ"מ מונסזון, הצטער מאוד ועיני קודשו זלגו דמעות. הוא נאנח ואמר כן, הדבר ראוי היה כבר להעביר את רשעת חברת מפיצי ההשכלה כולה, אבל לפי מצבנו בהווה, אשר רק אחדים ממש עוסקים בענייני הכלל, הנה צריכים להודות לה' בעד חסדו הטוב אשר במשך שלושת השנים משבט תרנ"ט לא... ברוך ה' לא פעלו מאומה בכל שלושת העניינים אשר הברון גינצבורג הפחידנו אז, כפי שהוא אמר אשר בעוד חודש ימים ישיגו רישיון ללמוד את החומש המקוצר בבתי הספר למלאכה, ובתלמודי תורה ילמדו שפת רוסיה, ובמשך שלוש שנים יוחלפו מלמדי ישראל מטיפוס הישן במורים בעלי השכלה. ותודה על הקל אשר הפר את עצת הקמים על טהרת החינוך." ממשיך ואומר הרבי הרש"ב לבנו רבי יוסף יצחק, "הרמ"מ מתאונן ואומר כוחם רב ואנו כוחנו דל ומה כוחנו? אני הרי רואה במוחש אשר כוחם רב לדבר נגד החרדים. כוחם רב לחלל את התורה והמצוות. כוחם רב לגדף את הרבנים ולהאשים את אחינו הגרים בתחום המושב שהם עוסקים במסחרים ובמשאים ומתנים בכפרים ובשווקים ומחזיקים בתי מרזח וכדומה, ובזה גורמים הוצאת שם רע ליהודים. בזה כוחם רב, בהוצאת עלילות." ממשיך ואומר הרבי הרש"ב, "בטח הנך זוכר את השיחה שהייתה לי עם הברון גינצבורג

02:43 בנוכחות פיינברג ולבקוביץ' ועוד ארבעה אנשים. הראשים המדברים היו פיינברג ולבקוביץ. הם קטרגו על עסקי היהודים בתחום המושב, גם בערים הגדולות כמו מינסק, ויטבסק, הומל, צ'רניגוב ובפרט בעיירות הקטנות. לבקוביץ' תיאר מחזות שונים והכנופיה של עסקני הכלל המדיניים שטוטלסייד[?], שישבו שם צחקו מרוב עונג, ואני" אומר הרבי הרש"ב, "לא יכולתי להתאפק ואמרתי עליכם עסקני הכלל לבכות על צרותיהם של ישראל ולא לצחוק עליהם, של גוועים ברעב בגבולות תחום המושב ולחקות את פני האנשים הסוחרים באגודת שיער חזיר והנשים הסוחרות בבצלים או בתרנגולות ומסתכלים אל צרור נקוב, ואתם ממלאים את פיכם צחוק מטוב לב על היהודים המתאבקים עם הדלות והרעב. דברים אלו הניחו לסופרי הנובויה ורמיה." ממשיך הרבי הרש"ב ואומר לבנו, "אם כי זוכר את הכעס שכעס הברון גינצבורג על אשר אמרתי לפיינברג אשר לולא ההזדמנות שהוא פיינברג מצא חן בעיניו של ריבקין כאשר ריבקין הגיע לתור את העיר ליוזנא בשנת תרנ"א כדי לייסד שם בית ספר למלאכה מטעם חברת מפיצי ההשכלה, ואז הוא בחר בו ב-פיינברג שהוא, שהוא יהיה מנהל בית הספר הזה. אם לא זה, הנה כיום היה גם הוא כאחד מאנשי השוק וליוזנא. ועכשיו, כאשר הברון גינצבורג מינה אותו למזכיר חברת מפיצי ההשכלה והוא גר בפטרבורג ופרנסתו מצויה, הוא ממלא את פיו צחוק על היהודים המפרפרים להשיג פרוסת לחם, בושה וחרפה מצאו האנושיות ולאלה המתיימרים בשם עסקני הכלל בפרט. ועלינו לנוד לאחינו בני ישראל בכפליים, גם על מצבם הכלכלי אמר, וגם על אותם אלה שכאילו מגנים ודורשים את טובתם בספירות הממשלה. והם ישבו כהלומי רעם מבלי יכולת להוציא גם הגה מפיהם, כי מעולם לא שמעו ולא שמע הברון גינצבורג דיבורים כאלה. מעולם לא הגידו לו ולסיעת משרתיו

05:21 מנהלי ופקידי החמ"ה, כלומר חברת מפיצי השכלה, את חטאתם לכלל ישראל ופשעם אל היושר והאמת. פיינברג ולבקוביץ הביטו עליי במבט דוקר, אבל לא הוציאו מילה מפיהם. גם שאר המסובים נעלמו דום, והברון גינצבורג אמר "הנה אני מכיר אתכם זה רבות בשנים למתון ומנומס. איפה האנימוס[?] הלא בפטרבורג אנו יושבים ולא בשוק של איזו עיירה קטנה." אני אומר הרבי הרש"ב לבנו יוסף יצחק, אמרתי לו ככה "כן, אשר בפטרבורג אנו יושבים ולא בעיירה קטנה. אבל למה אין אתם מבקרים את העיירות הקטנות לראות ביום השוק איך יהודים לבושי סחבות רועדים מקור ופניהם להבים מהתרגשות וחפץ החיים? זיי ווילן לעבן, הם רוצים לחיות. היום הזה יום השוק הוא מקור מחייתם ומחיית ילדיהם במשך שבועות תמים. על אגודת פשתן או אגודת שיער חזיר התנפלו חמישה יהודים, ועל אגודת בצלים תתנפל על חמש יהודיות, כולם רעבים וצמאים ונפשם עליהם תתעטף, כי כל היום אף גם פרוסת לחם לא אכלו. לו ראיתם את גופות הילדים הצנומים אשר עורם צפד על עצמם, מתגלגלים בבית בלתי מושק, עירומים ויחפים, ומחכים לביאת הוריהם מן השוק. ברור לי אשר גם השר היותר מפונק היה מתפלץ והיה בוכה במר נפשו על מצב רע כזה. אתם לא ראיתם מחזה כזה, אבל האדונים האלה הרי, הרי ראו." כן, הוא מתכוון ללבקוביץ' ופיינברג. "ומי יודע, אפשר שהם בעצמם היו מאותם ילדים שחיכו לפרוסת הלחם שיביאו להם הוריהם מן השוק להשקיט את רעבונם. ואיך הם מרהיבים עוז לצחוק על מצבם המר של ישראל ולתארו באופן מגוחך אשר מקומו רק במערכת הנובויה ורמיה ולא בהיכל של איש ישראל. "הלוואי", ממשיך הרבי הרש"ב לומר להם, "הייתם מבקרים בעצמכם את ערי ישראל בתחום המושב בכלל ובפרחי רוסיה הלבנה

07:37 וליטא בפרט, והייתם שומעים את זעקתם של ישראל, לחם תנו לנו, בנו לנו בתי חורשות לעבודה, לא בתי ספר למלאכה, עבודה ומלאכה תנו לנו ואל נגווע ברעב." ממשיך רבי יוסף יצחק ומספר שאבי הרבי הרש"ב דיבר בהתרגשות גדולה, ואני אף שזכרתי מה שקרה אז וגם כתוב בספר ישימותי[?] בפרטות, ובכל זאת לא הרבתי עוז להפסיקו ולומר לאבי היקר הקדוש, כי הנני זוכר היטב כל ענייני הביקור אז בביתו של הברון גינזבורג. אבל חשבתי שיש לאבי איזה כוונה מיוחדת בשיחתו הקדושה. עברו רגעים אחדים ואבי הרבי הרש"ב אמר לי כך. הזכרתי לך את כל זה למען אשר עוד בלילה הזה תכתוב מכתב ארוך לרמ"מ מונוזון, לעודד אותו ולהזכיר לו את כל העניינים אשר תודה לקל נעשו במשך שלוש שנים אלו, ולהזכירו אשר חפץ השם בידינו הצליח ואותו המיליון פרנק שלוש מאות וחמישים אלף רובל שהקציבה חברת היק"א על פי בקשת הברון גינזבורג לחברת מפיצי ההשכלה. הנה בחסדי השם יתברך על ידי התעסקותנו נמסר הכסף לבניין בית מטווה בעיר דוברובנה, וכמה מאות משפחות מישראל דוברובנה עובדים בבית המטווה ומתפרנסים מזה. ומלבד זה השפיע הדבר לטובה בכל הגליל. תכתוב לו, אומר לי אבי בפרטיות ועוד בלילה הזה תשלח את המכתב באחריות. תכתוב לו, אשר אם ירצה השם, אחרי שבת קודש אני אכתוב לו בזה. נמשיך. הרבי הריי"צ הוא מספר. שעה אחת עשרה בלילה. בצאתי את פני הקודש קודם סעודת הצוהריים רשמתי את שיחתו של אבי הקדוש וכתבתי מכתב מפורט לרמ"מ מונוזון כאשר ציוויתי ובשעה שבע הגשתי את המכתב לאבי הרבי הרש"ב, והוא קרא אותו בתשומת לב וציווה לתקן איזה מקומות ולשלוח את המכתב. בשעה עשרה בערב נקראתי להוד כבוד קדושת אדוני אבי מורי

10:21 ורבי, והוא הראה לי שתי טלגרמות שהתקבלו בשעה זו. טלגרם אחת באה מהעיר ריגה, מישעיהו ברלין, שהוא קיבל מכתב מהרמ"מ מונוזון כי מצב העסק מסוכן והוא לא יכול לכלכלו עוד. הוא מודיע אשר ידיו מסולקות מהעסק. טלגרם השניה משמואל גוראריה מקרמנצ'וק. שגם הוא קיבל טלגרמה מהרמ"מ מונוזון אשר בעת האחרונה נעשה התחרות קונקורנץ. ואין בכוחו לעמוד בפני המתחרים ואין ברצונו לצער את אבינו. על כן נשלח את חורלובסקי[?] הרב מדיבסקי[?] מחורל[?] על הוצאותיו שיבוא בהקדם האפשרי. אבי הרבי הרש"ב אומר לי שהוא מתרגש למה רמ"מ מונוזון מרעיש במכתבו ובטלגרמות את האנשים. את רבי ישעיהו ברלין ואת גוראריה. ואבי אמר לי להודיע בטלגרמה לרבי ישעיהו ברלין שלא יתרגש. העסק הולך כרגיל ומכתב הסבר יבוא. ולגוראריה שהעסק במצב הרגיל ואת חורלובסקי[?] לא צריכים לשלוח ומכתב הסבר יבוא, ונצטוותי לכתוב מכתבים מתאימים לענייניהם. כלומר הרבי הרש"ב כאן מכבה את השריפה שמונוזון מבעיר מתוך בהלה. מה יהיה? אנחנו מפסידים את הקרב. ואנחנו קוראים כאן את המשך היומן של הרבי הריי"צ מיום ראשון כ"א אדר שני בשעה עשר בבוקר. אתמול בלילה בשעה שתים עשרה הועיל הוד כבוד קדושת הרבי אבי הקדוש לתת לי מכתב כתב יד קודשו, מכתב לרמ"מ מונוזון בכדי להעתיקו ולשולחו על ידי נוסע לויטבסק, אשר משם ישלחו באחריות לרמ"מ מונוזון. והרשה לי להעתיק לעצמי את דברי החסידות שבמכתבו, אגרת הקודש הזו, וזה לשונו. מה שכותב כבודו אבל אנו מה כוחנו? זאת לא אוכל לקבל בשום אופן. כוחנו רב ובעזרת השם יתברך כאשר אנחנו הולכים בכוחו וביכולתו יתברך ועלינו מוטל לעסוק ולהשתדל בכל הדברים ולא לסמוך על הנס אשר כן הוא רצון השם שאנחנו נעשה והוא יעזור לנו.

13:24 וכמו שכתוב "וברכך השם אלוקיך בכל אשר תעשה" בדווקא ובזמן הגלות, ובפרט בעשיות אלו, טעונים מסירות נפש דווקא. כלומר השתדלות בכוחות עצומים ובכוחות עצמיים ולא על פי שכל. כלומר, מה שהשכל מחייב שקרוב לפעול, אבל עם השכל לבד אי אפשר לעשות כלום, ואנחנו לא יודעים באמת מה קרוב ומה רחוק, מכיוון שכל ההנהגה היא עכשיו לא לפי סדר והדרגה ולדעתי, כותב הרבי הרש"ב, לפי שעתה הוא זמן הבירורים היותר אחרונים של עקבות המשיח וכאשר למשל קדירה, סיר, בישול בגמר בישולה היא רותחת ביותר ובעת הרתיחה מה שבשולי הקדירה עולה למעלה. כמו כן, בתוקף הבירורים בזמן האחרון, הנה כמה דברים שנראים לנו על פי שכל רחוק מאוד שיתוקן, יכול להיות שהוא קרוב לגמרי. כי קרוב לומר בדרך אפשר על פי הנ"ל, שאין עכשיו סדר והדרגה באופני הבירורים והתיקונים. ומה שאני כותב, אומר הרבי הרש"ב כאן במכתב שאין סדר והדרגה בהנהגה ובבירורים. כלומר סדר והדרגה על פי שכל שלמעלה זה עניין סדר ההשתלשלות. אבל מאתו יתברך מהקדוש ברוך הוא וודאי הוא בסדר והדרגה באופני הבירורים וההנהגה. וכמו שכותב המהר"ל מפראג, שגם בניסים שלמעלה מהטבע שהם למעלה מסדר ההשתלשלות, יש גם כן סדר והדרגה. וגם כך כותב האר"י ז"ל שבעיגולים יש עשר ספירות. וכן מוכרח לומר באשר הכל הוא בכוונת המכוון יתברך. הקדוש ברוך הוא מכוון את הכל, אבל אנחנו רואים כאילו שזה לא בסדר והדרגה. ולכן, ממשיך הרבי הרש"ב וכותב למונוזון אנחנו מצידנו אין אנו יכולים וגם אנחנו לא רשאים בזמן הזה בפרט לברר מה שקרוב או רחוק על פי שכלנו, כי מה שאנו מוצאים שצריך תיקון אנחנו צריכים להשתדל בכוחות עצומים והשם יתברך יעשה את שלו ויהא בעוזרנו וזה חפץ השם

15:58 שאנחנו נשתדל דווקא והוא יעזור לנו.