פרק 265 - המלחמה נגד חברת מפיצי ההשכלה.

00:01 רבי יוסף יצחק ממשיך לתאר את מהלך הדברים בחיי היומיום של הרבי אביו, הרבי הרש"ב. כיצד הוא פועל בעד העם היהודי ונגד כל אלה שבאים להרוס דברים מעם ישראל. כאן הוא מדבר על הרבי מסלונים שפועל גם הוא לטובת עם ישראל. היומן של הרבי הריי"צ מיום שני כ"ט טבת בשנת תרס"ב, כלומר אלף שמונה מאות ושתיים עשרה... ואלף שמונה מאות... אלף תשע מאות ושתיים עשרה. אלף תשע מאות ושתיים עשרה, כן. בליובאוויטש בשעה אחת עשרה בלילה. בשעה שבע, כותב הרבי יוסף יצחק, בשעה שבע בערב הגיע הרבי מסלונים, שכבר התארח פעם בליובאוויטש ועניינו עכשיו התייסדות חברת מחזיקי הדת. זה כשתי שנים אשר הרבי מסלונים עוסק בדבר מחזיקי הדת, ובעיקר בשביל אנשים פשוטים לקבוע להם שיעורי לימוד בשולחן ערוך בהגדה כנהוג מימים ימימה, והם יחזיקו את סדר החינוך במסורת אבות. הרבי מסלונים מרעיש נגד החדרים בסגנון החדש, מה שנקרא חדרים מתוקנים. והרבי מסלונים הדפיס מכתב גלוי ביידיש להסביר להורים כי הח-חדרים המתוקנים אל תקרא להם מתוקנים אלא מסוכנים. זה, הוא כותב, הרבי מסלונים, סכנה בנפש אפילו להסתכל על המורים בחדרים המסוכנים האלה, שאין למורים האלה שום יראת שמיים, וזאת סכנת נפשות לתת ילד יהודי בידיים שלהם. בשעה שבע וחצי בערב קיבל אבי הרבי הרש"ב לראיון את הרבי מסלונים, ובאמת נושא השיחה היה על אודות התייסדות חברת מחזיקי הדת. ליום המחר, אומר הרבי מסלונים, ביום שלישי כ"א טבת נקבעה אסיפה גדולה בעיר מינסק. והרב הגאון רבי אליעזר ממינסק כתב לו לרבי מסלונים שאם הוא יקבל הסכמה והשתתפות של הרבי הרש"ב, אז הוא מקווה שרוב הנאספים יסכימו לכיוון הכללי של העבודה. אבי, מספר רבי יוסף יצחק, הרבי הרש"ב, נתן הסכמה לרבי מסלונים והבטיח

03:09 לו שבעת הדרוש יכתוב מכתב כללי בעניין הזה. ואז על פי ציויו של אביו הרבי הרש"ב, אני, מספר רבי יוסף יצחק, כתבתי טלגרמה לאחים קובאקוב[?] במינסק, שהם ישתדלו שאנ"ש ישתתפו באסיפה לטובת התייסדות מחזיקי הדת וגם יחזיקו ביד רבי מסלונים והרב הגאון רבי אליעזר. הרבי מסלונים מוזמן לסעודת הלילה עם אביו הרבי הרש"ב. בתוך הסעודה סיפר הרבי מסלונים שכאשר היה נער היה בוורשה. כאשר עבר שם הרבי מליובאוויטש שהיה אז הרבי מוהר"ש והתעכב בוורשה רק איזה שעות, כי הרבי מוהר"ש בא אז עם הרכבת שבאה מפריז. מפריז הוא נסע דרך וינה לכיוון פטרבורג, כפי שהוא זוכר, רבי מסלונים, אמרו אז בסוד גדול שהרבי מליובאוויטש עסוק בעניין כללי הנוגע לנפשות. הרבי מליובאוויטש אז, הרבי מוהר"ש, התאכסן בהוטל הגדול אשר על הכיכר הרחב. הרבנים וגדול העשירים שבאו לקבל את פניו הכינו עבורו בית גדול עם דירה, אבל הרבי מוהר"ש לא קיבל את הצעתם ואמר כי מפני סיבות כמוסות איתו הוא יתאכסן כמה שעות בהוטל, כלומר במלון הגדול הפולני, ואשר עוד מוינה הודיעו להכין שם עבורו שלושה חדרים גדולים. אחדים מהרבנים ובכירי אנ"ש חסידי וורשה התקבלו ליחידות אצל הרבי מליובאוויטש ומהם נודע בלחישה ששני שרים מחוץ לארץ, מאיזו מדינה לא ידעו, באו יחד עם הרבי מליובאוויטש. יש שאמרו ששר הפלך, הגוברנטור, ושר העיר וסגן הנציב ביקרו את שני השרים ואחר כך נסעו השרים לבקר את הנציב ובעמל רב יכלו לנסוע מפני ההמון הגדול שנתקבץ על הכיכר וחיכו שעות ארוכות עד אשר נסע הרבי לבית הנתיבות. בבית הנתיבות ראה הרבי מאלכסנדר-- מסלונים את פני קודשו של הרבי מוהר"ש. זה היה בסעודה. הרבי מסלונים נסע בשעה חצי הראשונה, כלומר שתיים עשרה וחצי, לקרסניה, אל המסע

06:00 המהיר העובר בקרסניה בשעה שלישית בלילה, והגיע הרבי מסלונים בבוקר לעיר מינסק לקראת הוועידה. והמשך היומן, ביום רביעי כ"ב טבת בשעה עשר בלילה. בדואר שהתקבל בשבוע הזה למשרד תומכי תמימים היו הרבה מכתבים הדורשים להעתיק את מכתבו של אבי הרבי הרש"ב על חג הגאולה י"ט כסלו, אשר כבר נקבע לו השם למכתב הזה, "מאמר של ראש השנה לחסידות". אני מסרתי למזכיר יעקב קאפל זליקסון למלאות את הדרישות, כלומר לשלוח את ההעתקים של המכתב. התקבלו דרישות להעתקים של המכתב איגרת הקודש מהערים בוברויסק, הומיל, מינסק, צ'רניגוב, סוסניצה, פוטשופ[?], חרסון, מיקולייב, פולטבה, טוגזונוק[?], רוסטוב, דון, ריגה, בנדר, קלרש[?], לוקאץ'[?], קמנצ'וק[?], חרקוב, רומן. כמה מהם דורשים מאה העתקות, יש הדורשים שבעים וחמש, חמישים או עשרים. בין כולם עולה מספר העתקות ליותר מתשע מאות. מחיר ההעתקה נקבע כך: כתב ידו של רבי שמואל סופר עשר פרוטות, של רבי מרדכי פנחס שבע פרוטות, של רבי שלמה פרייצון ורבי עקיבא ראובן חמש פרוטות לכל העתק. רבי שמואל סופר מכר לעת עתה העתקות מהמאמר ראש השנה לחסידות במאתיים ושישים רובל, ובזה כשלוש מאות העתקות בכתב ידו ולא בקופיר, שמחירם ארבעים וחמש פרוטות. המזכירות קנתה מרבי שמואל סופר אלף העתקות במחיר שישים רובל ובמשך שבוע ימים עליו לגמור את ההעתקות. אז אתם תארו לעצמכם איזו עבודה זאת אלף העתקות של אותו מכתב. הרבי יוסף יצחק ממשיך לכתוב ביומן שלו כמה שבועות לאחר מכן. יום חמישי י"ח אדר שני תרס"ב בליובאוויטש אלף שמונה-- אלף תשע מאות ושתיים עשרה כפי שאמרנו, שעה ארבע אחרי הצוהריים מספר רבי יוסף יצחק אבי הרבי הרש"ב נמצא בצער גדול בגלל ענייני הכלל של עם ישראל. הסיבות לכך הן במשך החורף רבו המאורעות

08:53 בענייני תחום המושב. בנוסף למאורע עם רופא השיניים, כפי שכבר סיפרנו, נוספו עשרים ושמונה מאורעות במקומות שונים בעניין זה, כפי שכתוב ברשימותי מאורע ומאורע בעתו ובזמנו. תודה לקדוש ברוך הוא אשר כולם נגמרו בטוב והסתדרו כמקודם ואחדים מהם גם הוטב מצבם. אבל כל זה עלה בטרחה מרובה ובהוצאות גדולות. בענייני החינוך שמאז חודש שבט תרנ"ט, כלומר לפני שלוש שנים שאבי הרבי הרש"ב כתב את מכתבו האחרון לברון גינזבורג בבקשה שחברת מפיצי ההשכלה תבקר את הפרוגרמה שלה ותקבל את ההצעות של הרבי הרש"ב לגבי המורים והמורות ולגבי צורת הלימוד. והברון גינזבורג ענה בשלילה. ואז התחיל אבי הרבי הרש"ב מלחמת הגנה והיא מלחמה בשלום ובמנוחה ובשתי דרכים. דרך אחת עבודה מקומית. לשלוח צירים מיוחדים בכל עיר וישוב אשר חברת מפיצי ההשכלה ייסדה שם איזשהו בית ספר לעניין את הרב, את הבעלי בתים הנכבדים שבעיר, לפקוח את עיניהם על הנהגת המורים והמורות ולהראות להם באצבע על אופני ההוראה והחינוך הרע. השליח של הרבי הרש"ב הגיע לשם מתחפש כעובר אורח ומספר שהוא נוסע בעניין פרטי שיש לו בעיר הזו, ומותר ל-- מיותר לומר שהוא לא הזכיר כמובן את הרבי הרש"ב ששלח אותו, וברוב המקרים הצליחו השליחים והביאו בעזרת השם יתברך תועלת מרובה, כמפורש הכל מפורט בהרצאות במשך שנת תרס"ב. אז זה דרך אחת לשלוח שליחים למקומות השונים ולעורר את דעת הקהל כנגד החדרים המסוכנים האלה. דרך שנייה עבודת מלחמת הגנה בספירות הממשלה בבתי הפקידות השייכים ללשכת ענייני לימוד וחינוך ואל לשכת הדתות השונות. משך כשלוש שנים אשר חברת מפיצי ההשכלה, אותה חברה שרוצה להעביר את היהודים על דתם, משתדלת להשיג רישיון, ללמוד את החומש המקוצר בבתי הספר למלאכה שהיא מייסדת. דבר שני לחייב את

11:42 כל המלמדים לדעת לימודי חול. דבר שלישי לחייב את לימוד שפת רוסיה בחיידרים ועל פי ההוראה של הרבי הרש"ב, לבד עסקני הכלל אשר בראשם הרמ"מ מונזון, הופרה בעזרת השם יתברך מחשבתם הרעה. ותודה לקל אשר גם דבר אחד לא פעלה חברת מפיצי-- חברה-חברת השכלה... הפצת ההשכלה. אבל מחודש כסלו יכניס עצמו מר הרכבי ממוסקבה, שהוא היושב ראש של חברת מפיצי ההשכלה במוסקבה, והוא איש רציני ובעל רצון תקיף כפי שכבר תיארתי אותו. אמנם תודה לכל, גם הוא בעבודתו החרוצה במשך כחמישה חודשים לא הצליח עדיין לפעול מאומה, אבל הוא הטריד מאוד את חברי ואת עסקני הכלל החב"דים ובעיקר את ראש הוועד מונזון. ומאז שהייתי בפטרבורג, הנה מונזון כותב תמרורים כי הוא רובץ תחת משא העבודה. והברון גינזבורג וסייעתו, ובפרט ה-הרכבי כוחם רב, ולגבי עצמנו הוא כותב ומה אנו? מה כוחנו? ובמכתב האחרון שנתקבל אתמול ממונזון עוד פעם הוא כותב את גודל-גודל התעסקותו של, אה חברת מפיצי ההשכלה בענייני החינוך, ואשר פיינברג מזכיר חברת מפיצי ההשכלה בפטרבורג, מתפאר שאחד השרים הגבוהים בלשכת האמונות והדתות הבטיח לו שהוא ישתדל לטובת חפצה של חברת מפיצי ההשכלה בכל שלושה דברים הנ"ל, והוא רואה, כלומר מונזון רואה שכוחם של מפיצי ההשכלה הוא רב מאוד ואנחנו כוחנו דל מאוד, ולכן הוא מוכרח להודיע כאן לרבי הרש"ב שעלה בדעתו כי מן השמיים מעכבים עלינו, מה שאין אנו יכולים להעביר את רעת חברת מפיצי ההשכלה. כאשר קרא אבי הרבי הרש"ב את מכתבו של מונזון, הצטער מאוד. עיני קודשו זלגו דמעות. הוא נאנח ואמר כן, הדבר ראוי היה מכבר להעביר את רעת חברת מפיצי ההשכלה כולה, אבל לפי מצבנו בהווה, אשר רק אחדים ממש עוסקים בענייני הכלל, צריכים להודות

14:40 לה' על חסדו הטוב אשר במשך שלושת השנים משבט תרנ"ט הם ברוך השם לא הצליחו לפעול מאומה בכל שלושת העניינים שהברון גינזבורג הפחיד אותנו אז, כפי שהוא אמר אז שבעוד חודש ימים ישיגו רישיון ללמוד את החומש המקוצר בבתי הספר למלאכה וילמדו את שפת רוסיה והמלמדים יוחלפו במורים בעלי השכלה. תודה לקדוש ברוך הוא אשר הפר את עצת החכמים על טהרת החינוך.