תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

תולדות החסידות · פרק 267 · 2026-08-25 · 16:28

פרק 267 - עידוד עסקי חב"ד על ידי הרש"ב.

תיאור הפרק

עידוד עסקי חב"ד על ידי הרש"ב.

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:01 הריי"צ מעתיק פה מכתב שאבא שלו, הרבי הרש"ב, כתב בקשר לחיזוק ענייני היהדות. יום שלישי כ"ג אדר שני שעה שמונה בערב או שמינית בערב זה אולי שבע בערב. היום מסר ונתן לי אבי הרבי הרש"ב להעתיק מהמכתב שהוא כותב לרב מדיבסקי[?] על הארגון שנקרא מחזיקי הדת, ולשלוח העתק המכתב לאלה מידידינו ולדעת חוות דעתם על זה. וזהו המכתב. בטח נודע לו דבר ההתעוררות בעניין חברת מחזיקי הדת לייסד במדינתנו, כלומר ברוסיה. אשר המתעסק בזה הוא הרב מסלונים, והן התעוררו בזה הרבנים וגם הרבנים של פולין. ה' עליהם יחיו. והנה הוא כותב הרבי הרש"ב רואה אני נחיצות הדבר מצד היראים בעצמם, לעורר אותם מתרדמתם העצומה ולעודד אותם ולחזק אותם מחלישות גדולה אשר בשנים האחרונות עזבו את כל העניינים שיהיו כפי שיהיו בלי שהם ישימו שום לב. זה בקשר לעניינים הכלליים וגם בעניינים הפרטיים של עצמם הם משתדלים להעלים ולהסתיר את כל חלקי הטובה שבהם, כמו למשל בעסק התורה. לומדים בחדרי חדרים, דווקא במקום שלא יראו אותם, לא יראו אותם מתפללים, לא יראו אותם לומדים, לא יראו אותם מהדרים באיזה מצווה. גם בדברים שבלב להצניע אותם בעומקי חדרי לבבם, כאילו של אף אחד לא יראה. אדרבה, מבחוץ מראה הוא שהוא הולך שכם אחד עם המשכילים לכל הפחות באיזה דברים הם בדברים הנראים למותרים כמו לכבדם, לכבד את סופריהם, להודות להם על תחיית השפה העברית ועל הכרח לימוד הבנים. אם כי בליבם הם יחשבו אחרת ולא מסכימים בכלל על מעשיהם וספרותם וכדומה, אבל רוצים להחניף לרשעים. ובסוגריים כותב הרבי הרש"ב אשר לסוף נופלים המה או הם או בניהם בידיהם של הרשעים. והשם יתברך ישמור אותנו ובנינו ובני ביתנו מהם ומהמונם לעד

02:43 ולנצח. והם הדתיים רוצים להיראות לפניהם למביני מדע יודעי רוח הזמן. וכל שכן שאינם חפצים שילעגו אליהם ויאמרו עליהם בטלנים חשוכים. מהביטויים הידועים של תנועת ההשכלה. וההתעלמות הזאת של הטוב מספיקה להעלים את הטוב באמת, שלאט לאט מתעלם האמת ומשתכח עד שבא למדרגת ההיעדר. כלומר לא נמצא יותר, לא לומדים, לא מתפללים כראוי, לא מהדרים באיזה דבר מצווה וכדומה. הכל מצטנע, מתקרש ומתקרר ועושים את הדברים כמצוות אנשים מלומדה. ואם כי עדיין אין בהם חס ושלום, וגם לא יסכימו על זה, והם בעצמם לא יצאו מחוץ לגדר השולחן ערוך. אבל הפעולה ניכרת בבני ביתם, אשר מקילים בכמה דברים, בתחילה בעניינים קטנים והאבות לא מרגישים אותם או שמעלימים עין. כי באשר שהטוב הוא בהיעלם והסתר אצלם, אז חלקי הרע לא מורגשים כל כך, או שהם לא עומדים כנגדם, ומתגבר על זה החפץ להיות במנוחה ולחיות חיי נחת עם בני ביתם. ומן הקטנות בא אל הגדולות בכמה עניינים אשר רע בעיני אבות המעשים, הנעשים בביתם, אבל אין להם כוח לצאת נגדם ביד חזקה וגם אין דבריהם נשמעים ואין שרירותם ניכרת בביתם, כי כבר איחרו את המועד. כלומר בחלישות והיעדר ההתנגדות הקודמת וזה גורם לזה. וכאן מתחילה צרת החינוך הנוגעת בעצם נקודת היהדות של בניהם. ובזה הנני מוצא נחיצות, כותב הרבי הרש"ב לבנות את אותם אגודות של מחזיקי הדת להתחזק בעסק התורה ובכל דבר טוב המועיל בגילוי דווקא, וכל אחד ואחד ישגיח על בני ביתו שלא יעלים עין משום דבר וילמד אותם וידריך אותם. ומי שאין בכוחו ויכולתו לפעול על בני ביתו יהיו חברי האגודה לעזר לו, כי הרבה פעמים יכול הזולת לפעול יותר והעיקר לא להתייאש חס ושלום. ואם לא פעלו בפעם

05:26 הראשונה יפעלו בהרבה פעמים בעזרת השם יתברך, ושייתנו את בניהם למלמדים כשרים דווקא. ועל המלמדים תהיה השגחה טובה מהנבחרים מהאגודה שיהיו מורים כשרים ובהשגחה גדולה עליהם שלא יהיה בהם שום תערובות זרות חס ושלום. וילמדו כפי הפרוגרמה שייתנו להם חברי האגודה ותהיה קצבה באיזה שנים יתחילו ללמוד את הבנים והבנות, את שפת רוסיה וכדומה. וגם במצווה מצוות כלליות כמו שמירת שבת קודש וכדומה לחזקם היטב בעזרת השם יתברך. זה פחות או יותר המכתב. קצת שיניתי את המילים כדי שיתאימו להבנה של כל אחד וההמשך בהמשך היומן. ביום חמישי כ"ה אדר שני בשעה שתים עשרה בלילה כותב הריי"צ "אותו המכתב העתקתי בעשרים ושתיים העתקות והם מוכנים לשלוח באחריות." כלומר משלוח רשום. יום ראשון ז' ניסן, שעה שמונה בלילה. מאז חודש טבת בשנה הזו, אשר מהרבה מקומות מושבי אנ"ש הגיעו דרישות לשלוח להם את העתקת איגרת הקודש שסיפרנו עליה כבר מאמר ראש השנה של חסידות, מה שהרבי הרש"ב כתב מכתב מיוחד לי"ט כסלו. ביקשתי, כותב הריי"צ את המזכיר זליגזון שהמכתבים שהתקבלו בעניין הזה, כלומר לאחר ששלחו להם העתקים למי שביקש, אז הם שלחו כל מיני תשובות. ביקשתי ממנו שהמכתבים שהתקבלו בעניין הזה, הקבלות על המאמרים שנשלחו, הדרישות לשלוח איזה ידיעות שהוא שייכות לעניין הזה, ישים אותם בערימה בפני עצמם, כי רצוני לסדר הסבר כללי לאבי מהתוצאות בפועל שנעשו על ידי התעוררות איגרת קודש זו. ואנחנו ממשיכים. הריי"צ כותב שהוא לקח את כל החומר, המכתבים ששלחו, הדרישות שהתקבלו, התשובות שהתקבלו ועשה מזה הרצאה שלמה כדי להרצות לאביו, הרבי הרש"ב. רשימת מספר העתקות בערך של מאמר ראש השנה של החסידות. אז ככה שמואל סופר העתיק ומסר, ובזה נכלל מה

08:26 שהעתיקו מרדכי פנחס, שלמה ורבי עקיבא ראובן. שחישבו אותם כמו הקופיר שלו למקח עשר פרוטות, וגם נכלל בזה גם האלף שהוא מכר למשרד תומכי תמימים. בסך הכל אלפיים ארבע מאות העתקות ושלוש מאות וחמישים, הכל בכתב ידו של שמואל הסופר. אז זה אלפיים ארבע מאות קופיר קופיר זה כנראה סוג של העתקה ושלוש מאות חמישים בכתב ידו. שתיים, העתקת התלמידים מהקופיר שלהם שמונה מאות לערך. שלוש, רבי מרדכי פנחס העתיק ומכר שלוש מאות. רבי שלמה העתיק ומכר ארבע מאות. רבי עקיבא ראובן העתיק ומכר על ידי חיים ישראל איצן[?] שהיה הולך לאכסניות למכור את הכתבים לעורכים שלוש מאות. חיים ישראל מאתיים. סך הכל ארבעת אלפים שבע מאות וחמישים לערך. העתקות של אותו מכתב שנשלחו לחסידים במקומות רבים ברוסיה. מכתבי דרישה על המכתב מאה שישים ושניים משמונים ותשעה מקומות ומספר העתקות אשר דרשו אלף שלוש מאות שישים ושבע. שלוש, מכתבי קבלה. כלומר שהתקבלו העתקים וידיעות מאתיים ושלוש, מהם חמישים וחמישה רובם כרטיסים, קבלות על השילוח וחשבונות לתשלומים וארבעים ושמונה מכתבים. עכשיו המכתבים. עשרים ושלושה מכתבים כותבים על הרושם שעשתה איגרת הקודש בחוגי אנש ומתאוננים על אשר לא נתקבלה האיגרת במועדה, ומהם תובעים או מוכיחים שלא נשלחו העתקות האיגרת תכף ומיד שנתקבלה מאת הרבי, ואז היה מגיע אליהם לכל הפחות בימי החנוכה. לפחות לימים הטובים. כל המכתבים האלה פחות או יותר עם אותו סגנון. שנים עשר מכתבים כתובים בהתרגשות גדולה, וגם הם עם תוכחת מוסר. דבר ראשון, אתם לא נותנים לנו את האוכל שלנו, את הבר שלנו, את הדברים הרוחניים שאנחנו זקוקים להם. דבר שני כותבים לנו רשעות כזו למנוע אור וחיים מאנש זה אפשר להימצא רק בילידי ליובאוויטש. וממשיכים

11:31 וכותבים שכידוע מסביב לים החול הוא יבש. כלומר רומזים שאנחנו בליובאוויטש אין לנו רגש מספיק לחסידות. דבר שלישי... טוב, אוקיי, אותו דבר פחות או יותר. אחר כך תשעה מכתבים מודיעים שבשעה שקיבלו את המכתבים קבעו יום שמחה בסעודת מצווה ועשינו יום טוב וברכנו את הרבי. ארבעה מכתבים ככה. מכתב מבריסק כותבים כשקיבלנו איגרת הקודש היה בדעתנו לקבוע יום השמחה בתשלומין לי"ט כסלו העבר בפורים קטן. וכיוון ששמע רבנו הגאון רבי חיים מבריסק מזה וראה את איגרת הקודש, אמר אין מערבים שמחה בשמחה. ראוי הוא היום טוב י"ט כסלו לקבוע בפני עצמו ובפרט כפי שכתוב במכתב של הרבי." דבר שני נכתב מקרמנצ'וג, כותבים, "כשקיבלנו את איגרת הקודש קבענו שלושה ימים של שמחה והם ט"ז, י"ז ושבת שירה י"ח שבט. וגם הרבנים חסידי פולין רבי ישראל יעקב והרב טורושסקי[?] רקדו ללא בגדם העליון ואמרו חב"ד חיה! והשם יתברך יתן שגם חג"ת תוכל לחיות." דבר מכתב שלישי, מכתב מווילנה כותבים, "כשנתקבלה איגרת הקודש על חג הגאולה עשינו סעודה גדולה בבית הכנסת אוקטובר[?]. אחד הרבנים סיפר לרב הגאון רבי חיים עוזר על אודות האיגרת הקדושה בדבר י"ט כסלו, שהוא ראש השנה לחסידות. ואותו רב שסיפר את זה לרבי חיים עוזר מילא את פיו שחוק ואמר במשנה נזכרו רק ארבעה ראשי שנים ואצל החסידים הם חמישה. הגאון רבי חיים עוזר היה בליבו על אותו הרב, אף שהיה חבר בית דין ונחשב בין גדולי הרבנים, אבל הנה כמה קולות בסדר של בה"ב ויום כיפור קטן ועוד ענייני הנהגה. מה שהגאון רבי חיים עוזר הצטער על זה וכאשר אותו רב סיפר לו על אודות האיגרת של ראש השנה של חסידות, השיב לו הגאון רבי חיים עוזר שזה

14:23 דבר שהוא מאוד חשוב. ומכתב מפטרבורג, "ביום שני שבוע עבר י"ב שבט בא רבי בן ציון אוטייבסקי מבריאנסק לרגלי עסקיו, וכאשר ביקר את קרובו מר יעקב אוטייבסקי הראה לו את איגרת הקודש על י"ט כסלו. יעקב אוטייבסקי היה איש חופשי כידוע, אבל התעוררה בו הנקודה וזיכרונות ימי ילדותו ואמר לקרובו שיסדר שיבוא אליו לסעודת יום טוב שהוא יעשה בעצמו בזמן המתאים לחסידים ומהמסעדה של הרב גורפינקל יביאו את הכלים והמאכלים. וביום חמישי חמישה עשר בשבט מתקיים היום טוב של י"ט כסלו השני ברוב פאר ובשמחה רבה במעמד קהל גדול מעדת החסידים." כן, בפטרבורג ורבי חיים רח[?] מסיאבו והמה מונאסון[?], זה כבר דיברנו עליו, רבי שמואל מיכל טריינין בראשם. עכשיו, כטוב לב יעקב אוטייבסקי בהתעוררות גדולה נשבע אשר משעכשיו והלאה יהיה ביתו בית כשר בשמירת שבת ומאכלי כשר. וביום שלאחריו שבר את הכלים שלו וקנה כלים חדשים. ובשבת שירה הייתה השבת הראשונה זה תשע עשרה שנים אשר יעקב אוטייבסקי סגר את מסעדתו. בו וראה כמה גדול כוחה של התוועדות חסידית שמתעוררים בהתעוררות גדולה של דברי הרבי ואפשר להחזיר בתשובה אפילו לא עלינו, כאלה שהיו רחוקים ביותר. לחסידים יש כוחות רוחניים