תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

תולדות החסידות · פרק 262 · 2026-08-18 · 12:36

פרק 262 - פועלו של הרש"ב להטבת מצב היהודים ברוסיה.

תיאור הפרק

פועלו של הרש"ב להטבת מצב היהודים ברוסיה.

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:01 אנחנו ממשיכים לשמוע על הרבי הרש"ב. הרבי הרש"ב עסק בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל בכל רחבי רוסיה וכל המדינות הסמוכות בתחומים שונים. מי שמספר לנו על פעולותיו של הרבי הרש"ב זה הבן שלו, הריי"צ, ולכן אנחנו נספר את זה מכלי ראשון מהיומן של הריי"צ, וככה זה יישמע. וכך הוא מספר ואני קצת משנה את המילול כדי שיתאים לקהל. מספר הריי"צ: כאשר הגיע אבי הרב הרש"ב מנסיעתו לחוץ לארץ, נסע ביום ד' כסלו שנת תרס"א, כלומר אלף שמונה מאות ואחד... אלף תשע מאות ואחד. אלף תשע מאות ואחד, וחזר בז' אלול אלף תשע מאות ואחד, ואז התרבו האורחים שבאו לליובאוויטש מדי יום ביומו. במשך ימי שבתו של אבי בחוץ לארץ, בווריסהופן אצל מינכן, בפריז, ברלין, וינה, המבורג, הוא בא בדברים עם עסקני הכלל, היהודים כמובן, ממדינות שונות, ועם כולם שוחח על אודות המצב הכלכלי של אחינו בני ישראל במדינת רוסיה, ובמיוחד על שאלת תחום המושב שהייתה אז שאלה בוערת. אז המצב היה שבכדי להשיג רישיון כניסה לתוך מדינת רוסיה השיגו, השיגו כמה מאחינו תעודות רופאי שיניים וכדומה, תעודות שונות שנתנו להם את האפשרות לבקר בעיירות שמחוץ לתחום המושב. אבל בחודש מרחשוון תרס"ב, כלומר אלף תשע מאות ושתיים, נודע על דבר תעמולה גדולה במפלגות צוררי עם ישראל לגזור גזרות חדשות וקשות יותר על אחינו בני ישראל, וגם שכמה מאחינו בני ישראל נתפסו כשהם דרים מחוץ לתחום המושב בגלל שיש להם תעודות מזויפות. במשך כמה ימים נאסרו הרבה עשרות אנשים ביחד עם בני ביתם, זה עלה לשלוש מאות נפש בערך. אבות המשפחות נאסרו, על רכושם מונח חותם והייתה עת צרה ליעקב. עסקני הכלל במדינות השונות

02:50 אמנם הצטערו מאוד על המצב וגם רצו מאוד לעזור, אך עם זה הרגישו את עצמם נפגעים ונעלבים כאשר שמעו מפי השרים ורוזני הארץ דברי חירוף וגידוף על עם ישראל כולו ולא ידעו מה לענות. ממשיך הריי"צ ומספר לגבי עצמו. הנני זוכר את אותה השעה ביושבי אצל מר אליעזר פוליאקוב בחדרו, והנה הגיע לשם אחד השרים, פייממ[?] מלניקוב, וכשאני יושב שם שפך את כל חמתו על היהודים וגם סיים את דבריו במילים חרפה היא לכם, שר נכבד אליעזר בן שלמה פוליאקוב, לשאת שם יהודי. כל יהודי ישר עליו להתנצר למען ייבדל מן החבתולאים[?]. בעודו בוער בלהבת שנאת צורר ישראל, נכנסה הגברת מרת רחל רייזל פוליאקוב והתפלאה מאוד על המחזה שראתה שבעלה יושב כהלום רעם, אנוכי ישבתי סמוך לו והשר עומד פניו לוהבים ודבריו נובעים בסגנון של איוואן מוסקבאי. גברת רחל פנתה אלינו בברכה כללית כאשר אני ראיתי אותה עמדתי ממקומי. גם בעלה עמד מכיסאו והשר מ' פנה אליה ואמר הנה באתי לאישה אשר את הדברים הנאמרים להל[?]. בשומי את דבריו הנזכרים בהוספת פתגמים ידועים רגילים על שפתי היוונים[?] נלהבתי מאוד. ומר פוליאקוב ואשתו הביטו עליי כעל נעלב. את השר מ' פגשתי אז בפעם השלישית והוא ידע מי אני ומהיכן אני בא. כל זמן שהוא דיבר עצרתי את עצמי ואת כעסי בעמל רב, אבל ברגע זה לא יכולתי להתאפק ואמרתי סלחו לי יקיריי הגברת והשר פוליאקוב במעמדכם לא אוכל לתת אותו המענה שצריכים לתת לבעל הכפתורים המוזהבים השר מ' אבל שלא ידמה כי אין מענה. ומה מאושר הייתי לו פגשתי את השר מ' במקום אשר הייתי יכול לדבר בלי מעצור. מר פוליאקוב התעורר מעומק מחשבותיו ואמר האסון הוא

05:39 אשר השרים אינם מכירים את תנאי החיים בתחום המושב המכריחים את האנשים ללכת גם בדרכים מסוכנות. נעים היה לי, מספר הריי"צ, לשמוע את דברי גברת רחל באומרה עודני זוכרת את דברי רבי עידל המלמד מאורשה שאמר כי התלמוד אומר אשר העניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו. אנוכי, אומר מלניקוב, הייתי כורך את היהודים בדפי התלמוד ושורף ביחד. פקעה סבלנותי, כותב הריי"צ, ובקול יוצא מן הלב אמרתי ואז איפה יקחו השרים סמירנובקה? סמירנובקה משקה ידוע במוסקבה ובמי ישלימו את המחסור בקופות אשר תחת ידם שלוקחים משם לפי שעה עד שיזדמן להם להפשיט עור של יהודי. צחוק קל עבר על שפתי פוליאקוב וצל של קורת רוח נראה על פני אשתו ופני מלניקוב לוהבים. סיימתי את דבריי בנחת במילים הבאות. מאלף עורות של יהודים מכניסים עשרה מיליונים שקלי כסף לשנה או עשרים מיליונים בקבוקי סמירנובקה. דבר שכל השרים מתחשבים עם זה. ידעתי שהשר מ' בא אז בכוונה להפחידנו על אודות ארבעים האנשים שנעצרו אז במוסקבה ובעד סכום גדול חפצה חבורה ידועה לשחררם ולקרוע את כל התעודות השייכות למאסרם. אבל החלטת עסקני הכלל הייתה שלא לתת אפילו אגורה אחת, אלא להמתין עד שימסרו למשפט ואז ייכנסו לזה עורכי הדין היותר גדולים. דעתו של אבי הרבי הרש"ב הייתה שראשית כל צריכים להשיג בעזרת השם יתברך חופשה זמנית לכל האסירים שהיו במוסקבה, בניז'ני, בקוסטרומה ובסמולנסק, והמטרה צריכה להיות להוכיח אשר תעודותיהם כשרות הנה ורכושם יושב להם ויישארו במקומות מגוריהם. ובשליחות הזו ישבתי אני, מספר הריי"צ, במוסקווה כשלושה שבועות ובאתי בדברים עם עסקני הכלל וראשי עשירי ואדירי מוסקווה מאחינו בני ישראל. וגם הפגישו אותי עם שרים נכבדים, בהם

08:31 אנשים ישרים וטובי לב, בהם גם אוהבי ישראל. אמנם יש גם צוררי ישראל זוללים ושובעים אטומי מוח ועריצים. אז נפגשתי בפעם הראשונה עם השר הנודע דורנובו, אשר פעל ועשה לטובת הנאסרים, ועל ידי איש סודו קניקוב[?] נודע לנו אשר נהרג ונרקם מזימה על ידי העיתונים מוסקבה, ליסטוק ונובויה ורמיה עלילות על ישראל. בתחילת חודש כסלו באתי ממוסקבה ופטרבורג חזרה לליובאוויטש. בנוסף לזה, שבמשך כל הזמן הודעתי במכתבים מכל הנעשה בעניין הזה, סיפרתי בבואי לאבי על דבר פרטי המצב באשר הוא. וכשסיפרתי את דבר הפגישה עם השר מ', שהיה איש סודו הבלתי רשמי של הגראדאנאטשאלניק המוסקבאי ואת נושא הדיבורים, ובשמוע אבי את דברי מ' בכה בכיריו ואמר, "יש לי צער גדול מדברים כאלה, שחלילה לא יצא מזה פוגרום. ירחם השם יתברך." ממסעי באתי אז ביום רביעי ב' כסלו, ובמוצאי שבת קודש, אור ליום שישי, אור ליום סליחה, אור ליום ו' כסלו, נסע אבי הרבי הרש"ב ברכבת המהירה שעוברת בשעה שלישית בלילה דרך תחנת קראסנויה, שבמסילת הברזל ממוסקבה לוורשה, והוא נסע, אבי נסע למוסקבה. אני נסעתי איתו ללוות אותו. ביום בו הוא למוסקבה התאכסן בדירת החסיד רבי דב בער מונזון. בערב, בשעה שביעית, הייתה הוועידה הראשונה, ובשעה עשירית בלילה ביקר אותו מר פלי[?] יעקב. ביום שני ז' כסלו הייתה הפגישה השנייה עם אנשים שהזמין בעצמו, כי חפץ לדעת את חוות דעתם. וכפי שסיפר לי את החלטתו לעבוד בעניין הזה בשני אופנים. הראשון עם מזכני הכלל הרגילים וללכת בשערים הפתוחים. השני על ידי היכרות ודברי בקשה. אבי הרבי היה רגיל בעניינים האלו לרשום לעצמו על טבלה של עצם לבנה שכותבים עליה בעט עופרת ואחר כך מוחקים את הכתוב. ומה מאוד הייתי מצטער

11:37 בכל פעם שראיתי שהוא מעביר את הכתוב בכתב יד קודשו כדי לרשום במקום ההוא דברים חדשים. ולפעמים השתדלתי להעתיק לי באופן האפשרי את רשימותיו הקצרות והערותיו, כי גם בשעת הוועידה היה רושם על טבלה זו את רשימותיו ועל פי הסדר שקבע לי, הנה ביום ההוא הואיל שתי ועידות. משעה ארבע עד שעה שש הוועידה עם מזכני הכלל, ומשעה שמונה עד שעה עשר הוועידה החשאית. ואחר כך, בשעה אחת עשרה בלילה, עליי לנסוע לפטרבורג בשליחות הניתנה לי, הניתנה על ידי, כלומר על ידי אבי. אם לא, אולי יקרה שיידרש לי להישאר בלילה הזו במוסקבה להתראות עם אחד השרים.