פרק 225 - מלחמתו של הרבי צמח צדק כנגד החוטפים והמשכילים.

00:01 בהמשך לסיפור על הצמח צדק, ה... רבי הצמח צדק והמלחמה שלו נגד המשכילים הייתה גם מלחמה נגד החוטפים, כפי שהם נקראים ביידיש ה'חפרים'. החוטפים האלה היו חוטפים, פשוט באים למשפחות יהודיות, חוטפים להם את הילדים, אם זה בסתר, אם זה בגלוי, קושרים את הילדים בחבלים ועושים אחד משני דברים או שהם היו מביאים אותם ומוכרים אותם לצבא הרוסי, או מוכרים אותם לקהילות יהודיות שהיו חייבות במכסות מסוימות של ילדים, ואז הן היו קונות את הילדים החטופים ונותנים אותם ל... אמ, לצבא הרוסי. הרבי הצמח צדק, צדק, הצמח צדק נלחם בחוטפים. את הסיפור הזה בזווית אחרת כבר סיפרנו. עכשיו נספר אותו מהזווית הזו. כאשר גזרה הממשלה של ניקולאי הראשון את גזירת הקנטוניסטים גם על יהודים, ורבתה המהומה בישראל, סידר הצמח צדק ועד מיוחד בעל שלוש מערכות. מערכה אחת התעניינה במצב הקהילות להיות בעזרתם להפחית במספר האנשים שעליהם לתת לצבא. מערכה שנייה הייתה עוסקת בפדיון הנפשות וייסדה את חברת תחיית המתים. ומערכה שלישית לשלוח אנשים מיוחדים אל מקומות הכינוס של ילדי היהודים החטופים והמגוייסים לצבא, לעודדם ולחזקם, להישאר יהודים נאמנים. בשנת תר"ב נודע לנציב של העיר ויטבסק על פי הרשעתו של יהודי בשם ישראל יהודה החוטף מהעיר ביכוב. נודע לנציב הזה שהרבי הצמח צדק שלח את האברך המצוין אהרון מביליניץ אל כל הקהילות בפלכי מוהילב וויטבסק שבהן רוב מנהיגי הקהל היו חסידים שיבארו את החוטפים מעוותם ויחרימו אותם, כי שוב התחילו לחטוף לאחר הפסקה של שנתיים. נציב העיר ויטבסק הודיע על כך לשר הפנים. זו הייתה הסיבה לקרוא לצמח צדק בפעם הראשונה בקיץ תר"ג לפטרבורג להתגולל עליו ולעשות אותו מורד במלכות. אבל כדי שהכוונה שלהם לא תהיה בולטת, התחכמו שרי הממשלה וקראו

02:54 לעוד שלושה יהודים, והם הגאון רבי יצחק מוולוז'ין ורבי הלפרין, וגם המשכיל בצלאל שטרן. ואז הייתה אסיפת הרבנים הראשונה. את הנעשה אז באסיפת הרבנים ידוע ורשום במקום אחר, וממאז הוסיפו להשגיח ולבלוש מטעם הממשלה על הצמח צדק, אבל לא עזר שום דבר. הרבי הצמח צדק לא שם לב אליהם ועשה את מה שהוא חשב לנכון. הוא שלח אנשים לחזק את לב העובדים בצבא שישמרו את התורה והמצוות. שלח שלוחים לפדות את הקנטוניסטים ובא בחליפת דברים שיבארו את החוטפים. ואז בשנת תר"ה אירע אסון ונתפס החסיד חיים יהושע מקליסק בכפר קסטרבן [?] ליד קאזאן, בפנים רוסיה. חיים יהושע עסק בפדיית הקנטוניסטים שהיו שם בכסף מלא. צורת העבודה של חיים יהושע, שהוא ארבעה חודשים ישב בקאזאן, ומאחר שעסקיו היו עם הכפריים היה בקי בשפתם של אנשי הכפר, והיה נוסע מכפר לכפר לפדות את הילדים מהם הילדים היו בורחים לאחר שנגמרו, אבל היו כאלה שהוא הוכרח לטפל בהם. למצוא מקום מקלט עבורם. החסיד רבי חיים יהושע עשה את עבודתו במועצות חכמה. בבואו לכפר היה ראשית כל קונה ביבול הכפר צמר או פשתן וכדומה, להראות שהוא בעצם סוחר, ובדרך אגב היה מתעניין על הילדים שנמצאו שם. באחד הימים, בהיותו באחד הכפרים, הגיע לשם יהודי אחד מדבר יידיש במבטא ווליני. כביכול גם הוא בא לסחור ביבול הכפר בצמר ובפשתן, והוא התרועע עם החסיד חיים יהושע. חיים יהושע בתמימותו האמין בו וכחודש ימים היו יחד, ואותו יהודי אורב ועוקב אחרי צעדי חיים יהושע עד שנודעו לו כל מעשיו בפדיית הקנטוניסטים. בידיו של חיים יהושע היו אז שמונה ילדים שהוא עדיין לא ידע איך ואיכן לשים אותם, והם היו איתו בקאזאן. אחדים היו באכסניה שלו בעצמו

05:39 ואחדים הסתובבו בעיר לבקש אוכל. לפי הצעת חברו אותו המרגל שהיה עוזר לו גם בפדיית הקנטוניסטים וסידורם, סידר שישה ילדים בקאזאן ושניים החליט חיים יהושע לקחת איתו, ובאותו יום שרצה לצאת לדרכו הביתה באו לפתע שלושה אנשי חיל מזוינים יחד עם אותו יהודי ווליני, אסרו את חיים יהושע בכבלים. הילדים כשראו את החיילים ברחו על נפשם והודיעו לחברים שלהם בעיר וכולם נעלמו ועקבותיהם לא נודעו. אבל חיים יהושע אסרו והוליכו אותו במשך שבעה חודשים אסור באזיקים מכלא לכלא, עד שהביאו אותו לעיר ויטבסק. ואז הצמח צדק שלח מכתב מיוחד אל החסיד רבי זאב וולף, כדי שיטפל בעניינו של חיים יהושע ויציל אותו מהמאסר ומהאפשרות חלילה וחס של עונש קשה. החיילים היהודים הראשונים ברוסיה היו הקנטוניסטים. כמו שאמרנו, הם היו נחטפים בהיותם ילדים צעירים וחינכו אותם להיות חיילים. החטיפות החלו בתחילת נשיאותו של הצמח צדק, שעמד בקשרים עם ראשי הקהילות שעליהם היה מוטל מטעם הממשלה למסור את הילדים לרשות הצבא. בין ראשי הקהילות... היו כאלה שעשו זאת מתוך הכרח, והיו כאלה שהיו מושחתים ורמאים. ניקולאי הרשע ציווה במכוון לשלוח את הילדים למקומות רחוקים בעיירות נידחות, כדי להשכיח מהם את יהדותם. אבל הצמח צדק שלח שליחים מיוחדים לאותם המקומות הנידחים כדי לפדות את הילדים החטופים. אחת הדרכים לפדיתם הייתה רישומם כנעדרים, כלומר שהם מתו. באמת בגלל קשיי הדרך הארוכה היו הרבה מהילדים נפטרים לעולמם. לכן הפעולה הזאת של הצמח צדק נקראה בשם חברת תחיית המתים. נחמן, משרתו של הצמח צדק, היה גם אחד מהקנטוניסטים שחטפו אותו בגיל שבע וחצי, ולאחר מכן פדו אותו בדרך שדיברנו. בימיו של הרבי הצמח צדק היה איש אחד בשם אלעזר משה כאשר הוא

08:21 היה בן שבע או שמונה הוא נחטף לשרת במסגרת הקנטוניסטים. הוא למד מעט מאוד, אבל על אף הייסורים הקשים שסבל בצבא, נשאר ביהדותו. כשגדל עשו אותו לחייל. מקום מגורו היה בבאבינוביץ'. שלחו אותו לשרת בהומיל, ושם בהומיל היה נכנס לפרקים לבית המדרש ומאזין לשיעורי הלומדים בחומש או בנ"ך או במשניות, וגם היה שומע דברי חסידות. לאחר מכן שלחו אותו את אלעזר משה לשמור על מחסן חומרי נפץ. כאשר עמד על משמרתו היה אומר שכינתא בגלותא, וי! הוא היה איש פשוט. הרבי הצמח צדק הרגיש בלבבו איך אלעזר משה אומר על משמרתו שכינתא בגלותא, וי! אמר על כך הרבי הצמח צדק. הסבא משפולה אמר על הרוז'ינער הקדוש כשהלביש אותו בדרכו לחדר שהוא גולל ספר תורה. כך גם מי שנתקל באלעזר משה נתקל בספר תורה, והרבי הצמח צדק היה עומד בפניו. העבודה רבת האחריות בפדיית הנפשות, נוסף על מה שעלתה בהוצאה גדולה ביותר, הייתה כרוכה בסכנה רבה להיות נידון כמורד במלכות. ואף על פי כן, במשך שתים עשרה שנה אף אחד חוץ מהעוסקים בכך לא ידע מכל הנעשה. כאשר ביקר המרגל גינזבורג בויטבסק היה בין הנכנסים והיוצאים מבית הגאון החסיד רבי אייזיק ובבית הכנסת שלו. הרב רבי ישעיה, בנו של רבי אייזיק עם זה שהיה למדן מופלג בנגלה ובנסתר, ובקיא ברוב ספרי החקירה, היה מטבעו איש שוטה ופתי, ומכיוון שהיה בנו יחידו של רבי אייזיק ידע גם מעסקנות הכלל, וממנו נודע גם לגינזבורג כמה מענייני הכלל ובהם גם מעבודתו של הצמח צדק נגד החוטפים, הצלת הילדים ופעולות העידוד בין העובדים בצבא. ונחזור למלחמה במשכילים ובתנועת ההשכלה. המשכילים הרי רצו להוריד את היהודים מדרך היהדות ולנתק את היהודים מהקדוש ברוך הוא, וגם מהתורה

11:19 כמובן. באספה- באספת המשכילים האמורה ערכו הרצאה מפורטת אודות מצב הפצת ההשכלה ברוסיה וההפרעות בהן נתקלות דרכי התעמולה, וביארו באריכות אודות האמונה התמימה של יהודי רוסיה באמונות שהשרישו בהם המלמדים או ראשי הישיבות והרבנים, וגם על עדת החסידים שהתקיפה שבהם היא כת חסידי חב"ד ונשיאה הרבי מליובאוויטש. וכפי שמכירים אנו את המצב על אתר, דרוש עזר מבחוץ כדי להשפיע להצלחת הפעולה בפטרבורג בדבר הפצת ההשכלה. ביודעם נימוסי משכילי אשכנז לא יכלו הרוסים להציע להם להלשין על הצמח צדק, ומצאו תחבולה לבקש ממשכילי אשכנז להשתדל שהעיתונים היהודים האשכנזים ידפיסו את המודעות והמאמרים שישלחו אליהם. זאת אומרת, הם לא סמכו על זה שילשינו עבורם, אבל הם החליטו לעשות תחבולה, לפרסם את המלשינויות במודעות של העיתונים. ובאותה ועידה של המשכילים ערכו גם מכתב הלשנה למחלקה השלישית, כלומר לבולשת החשאי, מה שנקרא השב"כ. בפטרבורג וכתבו שהצמח צדק שולח מרגלי חרש ופלוגת מעוררי מרד נגד הממשלה בין אנשי החיל היהודים הקנטוניסטים, והם מסיתים את ילדי היהודים שלא יקיימו את רצון המלך לבקר בבתי הספר הנוצריים, ואלה שילמדו עם ילדי הנוצרים יטילו עליהם חרב. המלשינים גם יעצו לערוך חקירה ודרישה על ידי מרגלי חרש מומחים כדי לגלות את מסתרי הצמח צדק ועוזריו המורדים במלכות. היה יהודי שקראו לו הרשל'ה חושך, ככה הוא כונה בווילנה. הוא היה כתבן, כלומר פרנסתו הייתה מכתיבת בקשות בשפה הפולנית והרוסית. הוא היה מלשין מושחת מידות ובעד שקל כסף עשה כל פעולה שלילית שבעולם. אחד ממשכילי וילנה בא בדברים עם הרשל'ה חושך והבטיח לו סכום כסף אם הוא ילשין על הצמח צדק. בדיוק אז נזדמן להרשל'ה חושך להיות בעיר קרופקי מחוז מוהילוב. שם הוא התרועע עם שני יהודים מהסוג שלו, ואז הם

14:17 כתבו הלשנה על הצמח צדק. בהלשנה הם תיארו את הצמח צדק כמתנגד לעבודת בני ישראל בצבא, כמזהיר את החסידים שלא לתת את בניהם לעבוד בצבא וכשולח שליחים מיוחדים להוכיח את מנהיגי הקהילות מדוע הם מוסרים את ילדי ישראל לעבודות הצבא. את כתב המלשינות שלח הרשל'ה חושך בשלוש... בשלושה העתקים. דבר ראשון לשר מחוז מוהילוב, דבר שני לגנרל גוברנטור בויטבסק, דבר שלישי למחלקה השלישית בפטרבורג. על מעשה הוא זה בעל שכרו, מאת המשכיל ניסן רוזנטל, ששילם לו ביד רחבה סכום של עשרים וחמישה רובל. טוב, לאחר שהרשל'ה חושך קיבל את שכרו, הוא בא אל אחד החסידים וסיפר לו שהוא יודע בבירור שהלשינו על הצמח צדק, ואם ישלמו לו מספיק הוא יביא העתק של המלשינות עם כל פרטי הדברים. אותו חסיד שילם להרשל'ה חושך את הסכום שדרש והרשל'ה מסר לו העתק של כתב המלשינות וסיפר לו שהכתב נשלח לשלושת המקומות האמורים. המשכילים בווילנה כתבו מאמר מפורט בשפה האשכנזית על דבר גודל שמחת יהודי רוסיה, על הטוב והחסד שמלך רוסיה מיטיב לטובת אזרחי המדינה וביניהם גם ליהודים שהממשלה מתעסקת לטובת היהודים, בייסוד בתי ספר לילדי ישראל עם מורים פדגוגיים מומחים וירבו לתאר את גודל שמחת היהודים בשומעם את הבשורה הטובה על הזו. הם סיפרו שכבר עשתה ממשלת החסד בפקודת הקיסר האדיר את הצעדים הראשונים בעניין הזה. אבל לדאבון לב, כל ישראל נפגעים בהתנגדות חזקה מצד אלה המאמינים בנושנות והאדוקים באמונות תפלות שבראשם עומד נשיאם של חסידי חב"ד הרבי שניאורסון, המנהל תעמולה גדולה לעשות לאל את חסדיו של המלך לטובת היהודים. את מאמרם שלחו לעורך 'דער ישראליט' בפרנקפורט על מנת לפרסם אותו וביקשו את משכילי אשכנז להמליץ בעדם שהעיתון ידפיס את מאמרם

16:55 שיהיה ליסוד לעבודתם הגדולה להבקיע את אור ההשכלה בקרב יהודי רוסיה. בהמשך, כשדנה קהילת ריגה בשאלת מינוי רב ומטיף אשכנזי לעדתם, הודיע הרופא שלמה בן רופא אברהם מריגה לליובאוויטש את פרשת ועידת עדת בני ריגה זו. וכאשר הגיע דוקטור ליליענטל לפי הזמנתם כבר היה ידוע כל מה שהוא אומר לעשות בדבר התעמולה להנהגת שיטת אשכנז בריגה. אחר כך, כשנודע שהוא מתעתד לבקר את הנסיך ליכטנבורג[?], חתנו של הקיסר ניקולאי, בדבר הפצת ההשכלה בקרב היהודים, נמסר לוועד עסקני הכלל בפטרבורג לעקוב אחרי ליליענטל בבואו לפטרבורג, וכך ידע ועד העסקנים והודיע לליובאוויטש מכל אשר דיבר והציע דוקטור ליליענטל ועל דבר חברת שוחרי אור והשכלה שיסד דוקטור רוטנברג בברדיצ'ב ומשנהו משכיל מאפו בקובנה והמשכיל שלמה שבד בבריסק.