תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

תולדות החסידות · פרק 223 · 2026-06-23 · 20:25

פרק 223 - עליית המשכילים כנגד היהדות ותחילת פעילותם.

תיאור הפרק

פרק 223 - עליית המשכילים כנגד היהדות ותחילת פעילותם.

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:00 אנחנו נכנסים עכשיו עמוק לתוך מאבק, מאבק רציני למעשה בין יהודים שהחליטו שהם רוצים לעקור את היהדות מיהודים לבין מנהיגי היהדות האמיתיים שעומדים בפרץ ולא נותנים למזימות שלהם להצליח. מאבק, מאבק קשה ביותר. דוקטור ליליענטל פנה בבקשה לממשלה הרוסית להתיר לו לייסד חברה בשם שוחרי אור והשכלה. תמיד הם מדברים על אור. הדתיים הם החושך, המשכילים הם האור. שמייסדיה ומנהליה היו בכירי משכילי רוסיה. והוסיף סיבה לבקשתו שנוסף על מה שהחברה תשמש למשכילים להתוועד ולדון בענייני חינוך כרצון הממשלה תהיה גם לבית ועד להפצת השכלה בקרב היהודים. השכלה שהם מדברים כמובן, השכלה שהיא לא קשורה לתורה. ולפרסום חסדי המלוכה הדואגת לטובת היהודים. וברוב שר ההשכלה מילא את בקשת דוקטור ליליענטל ופנה אל שר הפנים בהמלצה להתיר ייסוד חברת שוחרי אור והשכלה לטובת הפקת רצון הממשלה. שר הפנים אישר את הקמת החברה. סוכם שדוקטור רוטנברג יסדר חברת שוחרי אור והשכלה בברדיצ'ב, וחברות דומות נוסדו בווילנה, בריסק, קובנה, מינסק, קייב ובעוד כמה מקומות תחת הנהלת המשכילים המקומיים ועל פי הוראת ועד מיוחד ובראשם דוקטור ליליענטל. בזמן ההוא היה בפטרבורג הצעיר בעל הכישרון המצוין לאון אריה לייב מנדלשטם. הוא יהודי שהשתדל להתקבל לבית הספר הגבוה בפטרבורג, התחבר עם צעירי המלומדים שם, ובייחוד עם הצעיר המלומד ירחמיאל מסייב המתרועע עם בני שרי המלוכה שהציגו בפני הצעירים המלומדים. אני הייתי שם את המלומדים כמובן בגרשיים כפולים. פעם אחת בוויכוח בין הצעירים התפעלה כל החבורה מסברותיו ההגיוניות של מנדלשטם במחקר מדעי על נושא רגשי הדת, בהן הביע את דעתו שהשכל בכוחו להתגבר על האמונה הנלהבת ביותר המושלשת בלב, וקל הדבר לעבור מדת לדת או לשלול את עניין האמונה ולעקור את רגש האמונה. ההרצאה הזאת של מנדלשטם

03:15 הייתה יסוד לוויכוחים בכמה ועידות, ואף שכולם הודו בעומק המושכלות של מנדלשטם, נשארה שאלת מלחמת האמונה והשכל שנויה במחלוקת. ירחמיאל מסייב הביע את דעתו שהאמונה בכל משלה, בלי הבדל בין עשיר ועני בדת ורגשות האמונה בכוחן לרפא את החולי, לפתח את הכישרון והחוש, להביא הצלחה בכל דבר, בין בעניין כלכלי ומסחרי ובין בעניין מוסרי ומדעי, ובהיותו מחונך, ירחמיאל, בסביבה של חסידים, קרא כמה סיפורי נפלאות ושמע סיפורי צדיקים, ואימת את חבל דעתו בהגברת האמונה על ההשכלה בסיפורים ההם. אבל הצעירים מנדלשטם וחבריו, בגזע היהודים שהתחנכו בסביבה של מתבוללים, צחקו על סיפוריו של מסייב. לעומתם הצעירים מגזע הנוצרים האדוקים באמונתם שמעו את הסיפורים בהקשבה מיוחדת. ובייחוד הצעיר ניקולאי פבלוב, בנו של סגן שר ההשכלה, שהיה חופשי בדעות והיה מציק לבנו האדוק. ופעם סיפר פבלוב הצעיר לאביו על הוויכוחים בענייני מדע בכלל, ועל הוויכוח במלחמת האמונה והשכל בפרט, ומסר לו את שמו של מנדלשטם העומד בראש שיטת התגברות השכל על האמונה ושמו של מסייב העומד בראש שיטת התגברות האמונה על השכל. סגן שר ההשכלה פבלוב התעניין בדבר. הוא הזמין אליו את מסייב ואת מנדלשטם ואת בכירי חבריהם, וארגן ויכוח על הנושא מלחמת האמונה עם השכל, ניצחונותיהם ותוצאותיהם בחיים המדיניים, המוסריים, החברתיים, המשפחתיים והכלכליים. שתי הוועידות הראשונות היו כל כך רציניות מצד התוכן ומצד שני המצביאים מסייב ומנדלשטם, שעמדו בראש הוויכוח, שהם עשו רושם אדיר על פבלוב. עד כדי כך שלוועידה השלישית הוא הזמין חלק מבעלי המדע הזקנים והמורים שבבית הספר הגבוה שבפטרבורג. נאומי המתווכחים, חלקת לשונם, תקיפות דעתם במלחמתם בעד ונגד האמונה או בעד ונגד השכל. התאבקותם כגיבורי חיל במלחמה פעם זה קם וזה נופל ופעם להיפך זה קם וזה נופל, הקסימו

06:09 את השומעים וגם בעלי ההוראה בעולם המדע לא יכלו להכריע עם מי הצדק והתפשרו לאמור מהשקפת ההבנה הצדק עם מנדלשטם כי אין לך דבר העומד בפני הדעת והתבונה. ואילו מהשקפת הרגש הצדק עם מסייב, כי אין לך דבר חזק ואיתן יותר מהרגש. ויכוחי הצעירים עשו להם כנפיים בין בעלי המדע ומסייב ומנדלשטם קנו להם שם טוב ובחוגי המדע מתייחסים אליהם בכבוד ובמידה ידועה גם בהערצה. סגן שר ההשכלה פבלוב הציג את הצעיר מנדלשטם בפני דוקטור ליליענטל, שמצא בו את האיש המסוגל לחתור תחת החיידר היהודי, לבאר ולהסביר בפני שר ההשכלה, להחליף את החיידרים בבתי ספר. דוקטור ליליענטל הציע לשר ההשכלה הגרף אובארוב לבחור במנדלשטם ליהודי המלומד ליד בית פקידות שר ההשכלה. שר ההשכלה הזמין אליו את מנדלשטם ונוכח לדעת שצדק סגנו פבלוב, שמנדלשטם מוכשר מאוד למלא את התפקיד של יהודי מלומד ליד בית פקידות שר ההשכלה, בהיותו בעל סגולות גדולות בידיעת עברית, בצחות הלשון, בשפת המדינה, באמתינות, בכישרון הנאום וההקשבה, בחופש דעותיו בענייני הדת היהודית, בשנאתו הגדולה לרבנים ולרבנות. הדרושות כדי להפיק את רצון הקיסר, לנתק את היהודים מדתם ולהמירם בדת הנוצרית, ולכל הפחות להטמיעם. ובחר במנדלשטם למנותו למשמרת זו. שר ההשכלה הציע למנדלשטם להתעכב בבית הספר הגבוה שבפטרבורג, אבל לרגל עניינים פרטיים לא רצה מנדלשטם להישאר בפטרבורג, ואחרי שלמד שם שנה אחת העביר את לימודו לבית הספר הגבוה שבמוסקבה. אבל גם אז לא פטרו שר ההשכלה מפקודת משמרתו בתור יהודי מלומד ליד בית פקידות שר ההשכלה, ומזמן לזמן היה בא לפטרבורג לסדר את כל ענייני משמרת כהונתו. הקשר המשולש דוקטור ליליענטל, חברת שוחרי אור והשכלה, היהודי המלומד מנדלשטם נלחמו שכם אחד נגד השם, נגד התורה, נגד עם ישראל בדרכי

08:49 מלשינות, עלילות שווא ומדוחים. שליחי חברת שוחרי אור והשכלה יצאו למרחבי המדינה לרגל אחרי הרבנים, הקהילות והיהודים היושבים בכפרים ובאכסניות על פרשת דרכים, ועשרות עשרות כתבי מלשינות היו מתקבלים מדי יום ביומו בבתי פקידות שר הפנים, גם אצל שר ההשכלה והמחלקה השלישית, כלומר המשטרה החשאית. מכתבים על הרבנים, על הרבנים, על הקהילות, על הסוחרים, על יהודי הכפרים, חוכרי בתי המלון, מלשינות על מרידה במלכות, זלזול בדת הנוצרית, העלמת נפשות מעבודת הצבא, העלמת כספי מיסים וארנוניות, יציאה אל מחוץ לגבולות תחום המושב, גניבת מכס הגבול, שוחד, ריבית ועוד ועוד. באחת הוועידות של ועד השרים, מועצת המיניסטריון, בה ישתתפו שר הפנים והשכלה הכספים, המשפטים, הקרקעות, שלום המלכות והמדינה, כלומר המחלקה השלישית של המשטרה החשאית, היא הבולשת הראשית, הרצו על שאלת היהודים, ובהרצאה הזו כלל המרצה את הידיעות השונות, כלומר המלשינות שהגיעו אל כל בתי הפקידות האמורים, וחילק אותם לסוגים. כך וכך ידיעות על מרידה במלכות, כך וכך ידיעות על זלזול בדת הנוצרית וכן הלאה. ההרצאה הזאת עשתה רושם חזק על כל השרים, וכולם כאחד הביעו דעתם שיש לנקוט באמצעים קשים ביותר, להטיל מיסים מיוחדים, להכפיל את מידת הגיוס, לקצץ בשטח תחום המושב, לאסור העתקת מושבם של היהודים מעיר לעיר ומקטנה לגדולה. הצורר בנקנדורף הציע שוועד השרים יגיש הצעה לקיסר לפרסם צו להבדיל את היהודים משאר אזרחי המדינה ולהעבירם אל הנהלת בית פקידות המשטרה והבולשת תחת הנהלת המחלקה השלישית, ובכך יגדעו את כנפי העם היהודי המעז לחשוב שהוא העם הנבחר, ואמונתם ודתם עולות על כל שאר האמונות והדתות. משכילי וילנה, בראותם את גודל השפעת הצמח צדק על היהודים והתעסקותו הגדולה להטבת המצב הכלכלי של היהודים, בלי הבדל אם חסיד או מתנגד, דבר

11:09 שבגללו רוכשים לו גם גדולי המתנגדים כבוד רב, וביודעם עמדתו של הצמח צדק נגד שיטת ההשכלה, שלחו את המשכיל מרדכי אהרון גינזבורג בשליחות כבא כוחם לשם וכוח על שאלת נחיצות שיטת ההשכלה לקיום ישראל בגולה. גינזבורג הזה שהה בליובאוויטש כשלושה שבועות. כיוון שרבו האורחים מליובאוויטש ויש שהיו מחכים שבוע ויותר עד שהגיעה תורם להתקבל על ידי הרבי, יצא שבמשך שלושת השבועות האלו נתקבל לראיון אצל הצמח צדק פעמיים בלבד, פעם לשעה אחת ופעם לשעה וחצי. גינזבורג, בהיותו סופר ובלשן, סידר בכתב את טענותיו בזכות ההשכלה ונחיצותה והכרחה ליהודים בגולה. הרבי הצמח צדק ענה להם בתשובות נוצחות שגינזבורג לא מצא בהן לא את ידיו ולא את רגליו. בשתי השבתות שגינזבורג התעכב בליובאוויטש, אמר הרבי הצמח צדק שני מאמרי חסידות עם ביאורים. בשבת הראשונה אמר מאמר "ואל מי תדמיוני ואשווה" ובשבת השנייה את המאמר "סמכוני באשישות". שתוכנם הפתיע את גינזבורג. בהערה כאן למטה כתוב לפי הודעתו של החסיד רבי אליהו שמואל, בנו של החסיד רבי מאיר רפאלס, אמר גינזבורג למשכילי וינה לגבי ההשכלה שלו, של הרבי הצמח צדק, "ההשכלה שלנו היא שטות". במשך זמן שבתו בליובאוויטש נוכח גינזבורג לדעת עד מה גדלה השפעתו של הרבי הצמח צדק על כל שדרות היהודים, מגדולי הרבנים הגאונים הפונים אליו בפתרון שאלותיהם ועד לאנשים פשוטים הבאים לשאול על ענייניהם. ביקורו של מרדכי אהרון גינזבורג אצל הצמח צדק בליובאוויטש הייתה אחת הפעולות בתוכנית מלחמת החטאים בנפשותם, משכילי רוסיה נגד הרבנים והחסידים, שתכנן ועד חברת שוחרי אור והשכלה, כפי שכבר סיפרנו. גינזבורג הזה לא הסתפק בביקורו בליובאוויטש. הוא נסע גם לבקר את ערי מושבי החסידים של הצמח צדק, לראות על עתר את מנהגי החסידים ואורחות חייהם

14:03 בכל מקצועות חיי המשפחה והחברה והחינוך, בבית, בחיידר, בישיבה, יחסם לרבנים והשפעת הרבנים עליהם, יחס כולם לנשיאם הרבי מליובאוויטש והשפעתו על קהל עדת חסידי חב"ד. המרגל גינזבורג ביקר את גדולי החסידים, הגאון החסיד רבי אייזיק מוויטעבסק, הגאון החסיד רבי אייזיק מהומיל, הגאון החסיד רבי לייבה מבוברויסק, הגאון החסיד רבי יהודה הבטלן מדינאבורג, הגאון החסיד רבי פרץ מנביל, וביקר בערים גדולות וקטנות וביישובים שונים במחוז ויטעבסק, מוהילב, מינסק, צ'רניגוב, פולטבה ובמושבות שבמחוז חרסון. גינזבורג התעכב בנסיעתו כחצי שנה ובכל מקום בו הוא הסתיר את עצמו כדי שלא יעמדו על ענייניו. בעיר אחת בא כעובר אורח שמחמת חלישות בריאותו עליו להתעכב שם כמה ימים כדי לנפש. בעיר שנייה הגיע כמלמד המחפש תלמידים, בעיר נוספת בתור שדכן לחפש אחרי עילוי מיוחס ועד שמצא את המוכשר הוא לא יכול לגלות בשם מי הוא נוסע. ובתחבולות כאלו עלה בידו לבוא בדברים עם כל השדרות לדעתו, לדעת ולהיוודע מכל מה שעניין אותו. גינזבורג, שבטבעו יקר מזג ומתון ואוהב להתחקות בכל דבר לתכליתו. ימי ביקורו אצל הרבי הצמח צדק בליובאוויטש, חיי העיירה הקטנה הטבועה כולה בחסידות ומלאה אורחים מארבע פינות העולם, מאמרי תורת חב"ד המלאים מחקר עשו עליו רושם אדיר. הביקור בערי מושבי החסידים והזדמנותו פנים אל פנים בשיחות ארוכות עם הרבנים המשפיעים, המלמדים ובעלי הבתים החסידים הבהילוהו. בנסיעתו זו נוכח גינזבורג לדעת שהרבנים הם גדולי הדעה בתורה, חכמים, מחוכמים, בעלי מידות טובות ובעלי השפעה מרובה על עדתם, נוחלים כבודה ונערצים על כל שדרות העם ובייחוד עדת החסידים. רובם ככולם בעלי עסקים, בעלי מלאכה, ממלאים את בתי הכנסת ובתי המדרש שלוש פעמים ביום לתפילה. חברות קבע לאמירת תהילים, חברות לומדי משניות, גמרא, אגדה, שולחן ערוך, כל ידי

16:21 ישראל לומדים בחיידרים ובישיבות והאברכים הסמוכים על שולחן חותניהם שוקדים בתורה בבתי הכנסת ובתי המדרש ובכל פינה שפנה, בלי הבדל אם עיר גדולה או קטנה או ישוב מצא תורה, יראת שמיים וחסידות. עצוב רוח מלא הרהורי תוגה, שב גינזבורג לוילנה. כשבועיים היה מדוכדך וחפויי ראש על שרבותיו באשכנז ורעיו ברוסיה לא יודעים את ערכם של החסידים לישראל. מצד כמותם הם כשלושה רבעים מעם ישראל, מצד איכותם, בייחוד ערך עדת חסידי חב"ד, השפעת נשיאם ורבנם ותוקף דעתם של חסידי חב"ד. גינזבורג כתב הרצאה מפורטת אודות נסיעתו והדגיש את גודל עוצם האמונה בכלל וברבי בפרט. "בכל נסיעתי", כתב גינזבורג, "לא מצאתי אף כפר או בית מלון אחד שיושביה היהודים לא יאמרו שיעור תהילים ובשבת את כל ספר תהילים בהשכמה בכל יום, אשר בעלת הבית לא תספר שניים או שלושה סיפורים מנפלאות הרבי מליובאוויטש, ועוד לא יראה שאחת הנשים המספרות הזכירה את שם הרבי טרם נטלה את ידיה וקנחה אותן בסינורה או באלונטית. אימת הכבוד והמורא מהרבי מושרשת בעומק נפשם ועל כל צעד וצעד יזכירו את הרבי וכל הגה נאמר בשמו של הרבי, בלי הבדל אם זה נוגע בנפש או בממון, קדוש להם ומקיימים במסירות נפש". משכילי וילנה הזמינו את משכילי וולין ופולין לוועידה חשאית ועל סדר היום היה הדיון על דבר המצב והפצת ההשכלה ברוסיה ועל נסיעתו של גינזבורג, מזכיר חברת משכילי ליטא, כפי שסיפרנו. בוועידה הזו השתתפו גם דוקטור ליליינטל ודוקטור רוטנברג. ליליינטל סיפר על אודות פעולותיו הגדולות בחוגי הממשלה וההבטחות של דבר חילוף החיידרים בבתי ספר והמלמדים במורים פדגוגיים. ואשר על המשכילים להביא מאתיים וחמישים מורים מומחים שחונכו וקיבלו תעודת גמר מבתי ספר של משכילי אשכנז. רוטנברג סיפר

18:46 על מטרת חברת שוחרי אור והשכלה שייסד ברשות הממשלה ובמידה ידועה גם בעזרתה, שמלבד היותה בית ועד לחבריהם המשכילים להזדמן יחד לתכס עצה אודות התעמולה ולחבר מכתבי התעוררות, היא משמשת גם מקום בו יכולים הצעירים לבוא לקרוא איזה ספר מדעי, לשמוע מילה חיה ובמשך זמן קצר הספיקו כבר לצוד יותר מחמישה עשר צעירים בעלי כישרון ממשפחות החסידים. הרצאתו המפורטת של גינזבורג ונאומי המשכילים מאפו וגוטלובר שתיארו את מצבם הדתי של היהודים בכלל והחסידים בפרט, היו להרפלי החושך[?] באותה ועידה. המתוועדים דנו בכובד ראש לתכס עצה וכולם כאחד החליטו שאבן הפינה בהתנגדות להשכלה היא הרבי מליובאוויטש ולכל הראש[?] יש להילחם נגדו. אחרי דיון הגיעו חברי ועידת המשכילים לידי ההחלטות הבאות: האחת, לערוך מלשינות על האדמו"רים שבוולין. השנייה, לערוך מלשינות על הרבי מליובאוויטש, כלומר על הצמח צדק. המלשינות על הצמח צדק תהיה מבוססת על דבר ראשון קיבוץ כספים בשביל מדינה אחרת ובכוונת מרידה. שתיים, התנגדותו לעבודת הצבא ושליחת שוחטים על ידו לסדר מאכל כשר. שלוש, התנגדותו להפצת ההשכלה. ארבע. והדרכים שבהם יפעלו גם בתוך המדינה וגם מחוץ למדינה.