פרק 221 - קבלת הנשיאות על הרבי צמח צדק.

00:01 בהמשך הסיפור על הרבי הצמח צדק אנחנו נספר מספר סיפורים שמתארים גם את הסביבה, גם את האווירה וגם את העבודה של הרבי הצמח צדק. הסיפורים האלה הולכים הלוך וחזור קצת בעניין של זמן ואני מבקש להתאזר בסבלנות ולקבל את הפרטים וגם את הרושם הכללי. בשנת תקס"ד, כאשר הרבי הצמח צדק היה בן חמש עשרה, העמיס עליו רבנו הזקן... בואו נזכור שהוא התחתן בגיל ארבע עשרה. זאת אומרת, זה היה שנה לאחר החתונה שלו עם הרבנית חיה מושקה, ואז העמיס עליו רבנו הזקן להיות חבר טוב לדודו רבי משה. רבי משה היה בנו הצעיר של רבנו הזקן והיה עוסק בעסקנות הכלל. זאת נוסף על עבודתו של הצמח צדק בקודש לקרוא את מכתבי השאלות שהגיעו אל רבנו הזקן בענייני תורה, ואחרי שהוא עיין בזה לעצמו ופילפל עם הדוד מהרי"ל רבי יהודה לייב, כלומר אחיו של רבנו הזקן, הוא היה צריך להציע בכתב ראשי פרקים לרבנו הזקן את תשובתו. כאשר הרבי הצמח צדק התיישב עם חותנו הרבי האמצעי בתחילת חודש תמוז בשנת תקע"ד בליובאוויטש, כלומר אנחנו מדברים על משהו כמו אה עשר שנים לאחר מכן, לאחר שהייתה מלחמת נפוליאון וברחו מנפוליאון והגיעו לכפר פיענא, ורבנו הזקן נפטר, ואז הרבי הצמח צדק, יחד עם האחיין ש... הדוד שלו רבי נחום [?], נסעו להאדיטש עם הארון של רבנו הזקן וקברו אותו בהאדיטש. והרבי הצמח צדק התיישב אז בהאדיטש למשך תקופה מסוימת, ואחרי כל זה הוא חזר חזרה לרוסיה הלבנה כנראה זה נקרא, והתיישב בליובאוויטש יחד עם חותנו האדמו"ר האמצעי. הרבי הצמח צדק התנה אז שלא יטרידו אותו בענייני הכלל, והוא התבודד בלימוד התורה בהתמדה רבה. כל השאלות שהתקבלו אצל חותנו, הרבי האמצעי, הרבי הצמח צדק

02:32 היה מעיין בשאלות, כותב את תשובתו האפשרית או מסביר לחותנו הרבי האמצעי מה הוא חושב על זה, ואלה שהאדמו"ר האמצעי היה מסכים עליהם היה הרבי הצמח צדק עונה לשואלים, וכך נהג שתים עשרה שנה. אנחנו מדברים על בערך אם ככה שהרבי האמצעי כבר, הרבי הצמח צדק הגיע כבר לגיל שלושים וארבע, שלושים וחמש או אפילו שלושים ושש. ואז בשנת תקפ"ז, כשהלשינו על הרבי האמצעי ונצטווה לבוא לוויטבסק, אנחנו זוכרים את זה, את סיפור המאסר הזה, הכניס הצמח צדק את עצמו בעסקנות הכלל. כלומר הוא עזב את ההתבודדות שלו והכניס את עצמו לעסקנות ציבורית, ובראשית כל הוא ארגן ועד של עסקנים, יהודים כמובן, מחוגים שונים, להוכיח את צדקת חותנו, הרבי האמצעי, ומסר את עצמו לעבודת תעמולה לעבודות האדמה במחוז ויטבסק ומינסק, כי במחוז מוהילוב, מוהילוב היו כבר הרבה יישובים. אלה שהתיישבו במושבות שבמחוז חרסון כבר הצליחו לעשות חיל ברכוש גדול. הרבה מהם נהגו להפריש מעשר לצדקה, וחלק מהצדקה היו מוסרים על דעתו של הרבי האמצעי. גם בעלי היישובים במחוז ויטבסק, מינסק, מוהילוב התבוססו בנחלותיהם בתמיכת העזרה מהקופה שנוסדה על ידי הרבי האמצעי להקים את הנהרסות. כלומר מה שנשאר הרוס ממלחמת נפוליאון, נפוליאון נסוג והרס את כל מה שהיה בדרכו והרבה מאוד יהודים נפגעו מזה. ואז הרבי האמצעי עזר להם ועל ידי זה הם חזרו למעמדם הכלכלי. הרבה מהם כבר פרעו את חובותיהם לקופה החקלאית. ואז, בשלוש השנים האחרונות לנשיאות של הרבי האמצעי משנת תקפ"ה עד תקפ"ז, כלומר אלף שמונה מאות עשרים וחמש עד אלף שמונה מאות עשרים ושבע היו שנות ליקוי בפרנסה והתקציב הדרוש לכלכלת המשפחות בכולל חב"ד שבארצנו הקדושה התמלא רק לשליש והחובות שם, כלומר בארץ הקודש, עלו מעלה ראש.

05:13 הרבי האמצעי לווה אז כספים מהקופה החקלאית כדי למלא את תקציב קופת ארצנו הקדושה. ואז הרבי האמצעי מסתלק, כלומר נפטר בט' כסלו תקפ"ח. אנחנו כבר תיארנו את המעמד הזה ואז באותה שנה הוטל על הרבי הצמח צדק עול הנשיאות של חסידי חב"ד ומקום מושבו נקבע בבית בו סודר לאחר מכן המניין הקטן בליובאוויטש. זה שהרבי הצמח צדק נהיה רבי זה לא היה תהליך פשוט ואני מקווה שבדפים הבאים אנחנו נתאר את התהליך הזה. משנת תקפ"ג ואילך שימשו בליובאוויטש למעשה שני מלכים בכתר אחד רק מפני שהרבי הצמח צדק היה חכם גדול, לא הייתה ניכרת נשיאותו בפומבי. בשנת תקפ"ה, אלף שמונה מאות עשרים וחמש למספרם, נסע אחד מחסידיו של רבנו הזקן להאדיטש להשתטח על קברו של רבנו הזקן. כאשר חזר אותו חסיד לאחר מכן לליובאוויטש, כאשר הוא חזר ראו רבנו האמצעי וגם הרבי הצמח צדק את רבנו בחיזיון לילה. כל אחד בפני עצמו כמובן, אבל לא גילו זאת אחד לשני. כאשר נכנס אותו חסיד ליחידות אצל רבנו האמצעי אמר לו רבנו האמצעי, אבי רבנו הזקן היה אצלי ואמר לי עליך שביקשת יותר מדי כשביקרת על הציון שלו, ושאל אותו הרבי האמצעי את אותו חסיד מדוע? לאחר מכן נכנס אותו חסיד עצמו אל הרבי הצמח צדק. גם הרבי הצמח צדק דיבר איתו על אותו נושא. הבין החסיד שאין זה עניין פשוט כלל. ואז, בן שלושים ושמונה שנים, שני חודשים ואחד עשר יום היה הרבי הצמח צדק בשעת הסתלקות חותנו רבנו האמצעי בט' כסלו תקפ"ח. החסיד רבי דוד צבי חן, המכונה הרד"צ, סיפר מה ששמע מאביו החסיד רבי פרץ חן מצ'רניגוב. וכך הוא שמע. באספת זקני חסידי הרבי האמצעי הוחלט להטיל את אחריות

07:58 הנשיאות על ראש חתנו של הרבי האמצעי, הרבי הצמח צדק. באספה הזו השתתפו כל ידועי השם שבתוככי החסידים, והחלטת האספה פורסמה בכל העיירות הקרובות והרחוקות ובכל מושבי חסידי חב"ד. הייתה משלחת שהורכבה משמונה עשר אנשים ידועי שם, ובתוכם החסיד הגאון רבי הלל מפאריטש והחסיד הגאון רבי יצחק אייזיק מווילנא, והחסיד רבי יצחק מוישה מיאסי, וגם החסיד הגאון רבי פרץ חן מטשרניגוב ועוד. משלחת זו התייצבה בפני הרבי הצמח צדק ומסרה לו את ההחלטה שכבר פורסמה בכל מושבות חסידי חב"ד, שנזר עטרת הנשיאות הושם על ראש כבוד קדושת אדמו"ר וכבוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו רבם ונשיאם של כל עדת חסידי חב"ד. למזל טוב ולאריכות ימים ולשנים ברוחניות ובגשמיות. אבל הרבי הצמח צדק מיאן לקבל על עצמו את הנשיאות. עבר זמן, הגיע חג הפסח. אנחנו מדברים על החודשים של ט' כסלו ועד חג הפסח, והדברים אינם ברורים. ואז התעוררו החסידים והחליטו כי לקראת חג השבועות יבואו לליובאוויטש זקני החסידים וידועי השם. בהקשר לזה מספר לנו סיפור רבי יצחק אייזיק מהומיל. החסיד הגאון רבי יצחק אייזיק מהומיל סיפר שבתחילת בואו לליאדי אל רבנו הזקן היה נכדו הרבי הצמח צדק, ילד קטן כבן שלוש או ארבע, והיה נמצא בחדרו של סבו רבנו הזקן. אנחנו הרי יודעים שאמו של הצמח צדק, הרבנית דבורה לאה ע"ה, מסרה את חייה כדי שאביה רבנו הזקן יוכל להמשיך לחיות. ורבנו הזקן גידל את בנה הצמח צדק. בין החסידים היה ידוע שבשעה שרבנו הזקן מתפלל, לוקח נכדו הילד הצמח צדק שני תפוחי אדמה, חותך אותם בדמות בתי תפילין, לוקח חוטים לרצועות, קושר אותם בזרועו ובראשו מתנענע ומנגן ניגונים שונים, כאילו הוא מתפלל. כאשר רבנו הזקן מסיים את תפילתו וחולץ את התפילין,

10:25 מסיר הילד גם את תפוחי האדמה שלו ורץ בחדר אנה ואנה ומושך ברצועות של תפוחי אדמה כמשחק למשחק הילדים. דלת חדרו של רבנו הזקן הייתה מלאה חורים וסדקים. את זה עשו החסידים כדי שיוכלו להסתכל על הרבי, אף שעל הדלת מבפנים היה תלוי וילון רחב. היה ר' זלמן המשרת שוכח לפעמים למתוח את הווילון, וכך ראו פעם החסידים שרבנו הזקן מתפלל והילד מתנועע גם כן אנה ואנה עם התפילין שלו, כלומר עם תפוחי אדמה. רבנו הזקן חלץ את התפילין של רש"י, ולאחר שהניח את התפילין של שימושא רבה, הניח תפילין של רבנו תם. הילד הסיר גם הוא את התפילין שלו, תפוחי אדמה, והתחיל לרוץ לאורכו ולרוחבו של החדר. בשעת מרוצתו הסתבך אחד החוטים של התפילין של הילד ברגל של השולחן, ורבנו הזקן, שהוא לבוש בתפילין, התכופף, התיר את חוטי הרצועה במקום שהסתבכו ברגלי השולחן, והילד רץ לדרכו אנה ואנה כבתחילה. החסידים התפעלו מהקירוב והחיבה של רבנו הזקן לנכדו זה. בהמשך לזה, ופעם אחת מספר החסיד הגאון רבי יצחק אייזיק מהומיל, אמר רבנו הזקן מאמר על שלושה דברים העולם עומד, ואנחנו אברכים וגם זקני החסידים לא הצלחנו להבין טוב את המאמר. ברוב השתדלות על ידי רבנו האמצעי פעלנו שרבנו הזקן הבטיח לחזור את המאמר פעם שנייה ביום שלישי לאחר התפילה, אבל בתנאי שלא יהיו שם יותר משלושה מניינים. ובחסדו ובטובו של הרבי האמצעי זכיתי גם אני, מספר יצחק אייזיק, להיות בין הנכנסים. נכנסנו לחדר של המניין הקטן, הנקרא גן עדן התחתון, לחכות עד שרבנו הזקן יסיים את תפילתו ויפתח את דלת חדרו. מי שהסתכלו בסדקי הדלת ראו שהילד, נכדו של רבנו הזקן, מעוטר עדיין בתפוחי האדמה ומתנענע וידעו שרבנו הזקן עדיין

12:51 מתפלל. כאשר ראו שהילד הסיר את תפוחי האדמה מראשו ומזרועו ורץ בחדר אנה ואנה, ידעו שרבנו הזקן סיים את תפילתו. כאשר פתח רבנו הזקן את הדלת נכנסו בניו, אחריהם זקני החסידים. אני, מספר רבי יצחק אייזיק, נשארתי על עומדי כי יראתי להיכנס. אבל כרגע שאל רבנו הזקן "מי נשאר שם?" וענו לו "אברך אחד". נענה רבנו הזקן ואמר, "ייכנס. מאברך יהיה יהודי קשיש". התבלבלתי, מספר יצחק אייזיק, וברגעים הראשונים לא ראיתי ולא שמעתי מאומה, רק דברי קודשו של רבנו הזקן האירו לנגד עיניי ומילאו את מוחי ולבי. עברו כמה רגעים עד שחזרתי אל בינתי. נכנסתי ועמדתי בשורה האחרונה, ובתוך כך הרגשתי שהילד, נכדו של רבנו הזקן, מפלס לו נתיב בתוכנו ורבנו הזקן החל כבר לחזור את המאמר וחשבתי לעצמי שבוודאי הסתבכו חוטי הרצועה של הילד ברגליי ויראתי שמא יבלבל אותי בשעת חזרת המאמר. רציתי לומר לו דבר מה ולבקשו שלא יבלבל לי. בטרם הספקתי להוציא הגה מפי, מה מאוד נבהלתי בשמועי את רבנו הזקן אומר בזה הלשון, "הנח לו. הנח לו. הוא רוצה לשמוע. הוא שומע. עוד תיווכח שהוא שומע". דברי רבנו הזקן התפרסמו והיו לפלא ולא ידע איש פתרון דבר ובמשך השנים נשכחו הדברים. כשבועיים לפני חג השבועות, ממשיך רבי פרץ חן לספר, באתי לליובאוויטש ומצאתי שם הרבה אורחים וכעבור כמה ימים באו רבי יצחק אייזיק מהומיל, רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מוויטבסק ועוד. קיימו אסיפה ושלחו משלחות אל הרבי הצמח צדק, אבל הרבי הצמח צדק מיאן, באומרו לבחור בכבוד קדושת הרב הצדיק רבי חיים אברהם, בנו האמצעי של רבנו הזקן, או ברבי מנחם נחום, בנו של רבנו האמצעי, או ברבי אהרן מקרמנצ'וג, חתנו של

15:17 אדמו"ר האמצעי, וכל עדת החסידים בצער גדול. ביום השלישי, ראשון לשלושת ימי הגבלה, כלומר לפני חג השבועות, צלחה עליי רוח השם, מספר רבי פרץ חן. ובעומדים ר' הלל מפאריטש ורבי יצחק אייזיק מהומל מתחננים בפני הצמח צדק בשם אלפי החסידים שיקבל על עצמו את הנשיאות כפי רצון עדת החסידים. אמרתי שיש לי ראיה מפורשת בדברי חז"ל, כי הוא נכדו של רבנו הזקן אשר רק לו מתאימה הנשיאות. הרבי הצמח צדק אמר, "אסור לזלזל במאמר חז"ל. אמור מה בפיך ונשמע". אמרתי, מספר פרץ חן, כתוב בספר ויקרא פרק יב אישה כי תזריע וילדה זכר. ואמרו חז"ל אישה מזרעת תחילה. תיקון. אמרו חז"ל איש מזריע תחילה יולדת נקבה ונולד עמו דיבור עליה ואז אישה מזרעת תחילה יולדת זכר זה נולד כבוד קדושת אדוננו מורינו ורבינו. ולכן הרבי מחויב לקיים את רצון החסידים. מסופר כפי שכתוב בהיום יום עמוד חמישים ושבע שבאחד מחזיונות הלילה בהם ראה הרבי הצמח צדק את רבינו הזקן בתוך שלושים להסתלקותו של רבינו הזקן, אמר רבינו הזקן לפניו את המאמר על שלושה דברים העולם עומד. ולאחרי המאמר הוסיף איש מזריע תחילה יולדת נקבה זו היא עמך. אישה מזרעת תחילה יולדת זכר זהו אתה. נו. אחרי שמיעה של דבר כזה התבונן הצמח צדק שעה קלה ואמר מוסכם, בתנאי שלא יטרידו אותו בשאלות ועצות בעניינים גשמיים. אמר ר' הלל מפאריטש ודאי חסידים רוצים לשמוע חסידות. ועברה השמועה המרנינה במחנה, כי אכן קיבל הצמח צדק את הנשיאות, וגדלה השמחה בין קהל עדת החסידים העומדים בחצר, ובתוך כך נודע שבעוד רגעים אחדים יבוא הרבי הצמח צדק לבית הכנסת לומר חסידות. ורצנו כולנו, מספר רבי פרץ חן לבנו. רצנו כולנו לבית הכנסת

18:18 לתפוס מקום ליד הבימה. כעבור זמן מה הופיע הרבי הצמח צדק, לבוש בגדי לבן שקיבל בירושה מרבינו הזקן. ישב על הבימה והתחיל לומר את המאמר על שלושה דברים העולם עומד. כאשר התחיל הרבי הצמח צדק את המאמר, מספר רבי יצחק אייזיק מהומל, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומל באותו זמן שהוא שמע את המאמר מרבינו הזקן וכרגע נזכר באותו מחזה כשהילד הקטן, נכדו של רבינו הזקן, מפלס לו נתיב בין החסידים, וגם נזכר בדברי קדשו שאמר אז רבינו הזקן הנח לו, הנח לו ורוצה לשמוע הוא שומע עוד תיווכח שהוא שומע. שנזכר רבי יצחק אייזיק באותו מחזה ובדברי הנבואה, וכשהתבונן בהווה כי הילד ההוא הוא הוא הרבי של ההווה, נשיא לריבוי רבבות מישראל, עבר הרהור במוחו לאמור אכן זהו כוח עליון. והרבי הצמח צדק מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך. עודנו מהרהר יצחק אייזיק פסק הצמח צדק מלומר את המאמר פנה אל רבי יצחק אייזיק בקול תחנון ואמר לו אל תחשדני בדבר שאין בי ומה אעשה? וסבי רבינו הזקן ציווה עליי לומר מאמר זה. ואחר כך סיים את המאמר. לאחר שסיים הצמח צדק את המאמר, נתנו כל הנוכחים את קולם בשיר, וכשהלך הרבי לביתו רקדו בשמחה רבה.