פרק 185 - הרבי הצמח צדק גדל ליד סבו רבינו הזקן

00:01 אנחנו ממשיכים לספר את הסיפור על בתו דבורה לאה של רבינו הזקן ומסירות הנפש שלה. דבורה לאה נפטרה בצום גדליה תקנ"ג. אלף שבע מאות תשעים ושלוש. במשך ימי השבעה התפלל רבינו הזקן בעצמו לפני התיבה כל שלוש התפילות והרבי הצמח צדק, היתום הפעוט, אמר את הקדישים. ובערב יום הכיפורים ביקר רבינו הזקן את ציון קברה של הרבנית דבורה לאה, ואמר שייקחו לשם גם את התינוק. ואז, כשעמד רבינו הזקן ליד הקבר, אמר כשם שגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, כך גם גדולה ברכתם של צדיקים במיתתם יותר מבחייהם. קהל הנוכחים פרץ בבכי. רבינו הזקן עמד והחזיק בידו של הילד הנכד ואמר בקול בקשה דבורה לאה בת שטערנא, היום ערב יום הכיפורים ברכי נא את בנך יחידך היתום מנחם מנדל בן דבורה לאה, שזה הקטן גדול יהיה גם בתורת הנגלה, גם בתורת הנסתר ובהצלחה ומעשים טובים ובאריכות ימים ושנים. בקשי נא רחמים עליי, על קהל עדת החסידים ועל תורתו של הבעל שם טוב. ואז במוצאי יום הכיפורים קרא אליו רבינו הזקן את החסיד רבי אברהם בן רבי שמשון מלמד, ואמר לו שהוא מציע לו לעבור לליובאוויטש. סליחה, לעבור מליובאוויטש, ששם הוא גר עם בני ביתו, ולגור אצלו אצל רבינו הזקן בליאזנא כדי ללמוד עם הנכד. אבל מכיוון שעל פי תורה לא יכול הבעל לשנות את מקומו אפילו מבית לבית בלי הסכמת אשתו, ובייחוד לשנות ממקום למקום, מעיר לעיר צריך להיות קודם התייעצות עם אשתו. ולכן הוא מציע לו שלחג הסוכות יחזור לביתו, כיוון שבדרך כלל היה רבי אברהם נוהג לשהות בליאזנא אצל רבינו הזקן במשך כל חודש תשרי. אבל עכשיו אומר לו רבינו הזקן תחזור לביתך, דבר עם אשתך ובהסכמת אשתך תבוא

02:39 לאחר מכן יחד עם בני ביתך לליאזנא, ובינתיים מטעמים השמורים עמי, יש ברצוני להכניס את הנכד מנחם מנדל בן דבורה לאה לחיידר למחרת יום הכיפורים, אותו היום שכל העולם קוראים לו פון גאטס נאמען. ואכן, למחרת יום הכיפורים התפלל רבינו הזקן בהשכמה מוקדם יותר מאשר בכל יום. רבינו הזקן התפלל לפני העמוד, קרא בעצמו את פרשת השבוע. היה זה ביום חמישי פרשת האזינו. הנכד הפעוט אמר את כל הקדישים החל מקדיש דרבנן שלפני התפילה עד הקדיש דרבנן, שאחרי לימוד המשניות על ידי רבינו הזקן. ידוע שרבינו הזקן היה מדייק בדרך כלל בסדר של כהן לוי וישראל, אבל בקריאת הפרשה באותו יום חמישי פרשת האזינו י"א בתשרי תקנ"ג לא שמר רבינו הזקן על הסדר והורה לשמש החסיד רבי ברוך שלמה לקרוא לו לרבינו הזקן במקום כהן. לקריאת פרשת הצור תמים פועלו במקום לוי את הרב הצדיק רבי שלום שכנא, חתנו של רבינו הזקן ואביו של הילד, ולקריאת פרשת זכר ימות עולם לקרוא לילד בנוסח הזה מנחם מנדל באו רב רבי שלום שכנא ובן דבורה לאה ואת רבי אברהם בן רבי שמשון. את הפרשה זכר ימות עולם קרא רבינו הזקן בהתעוררות מיוחדת. כל מילה, סיפר רבי אברהם מלמד, חדרה לראש וללב. כאשר קרא את הפסוקים ימצאהו בארץ מדבר יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו התגלגלו שתי טיפות דמעה גדולות מעיניו של רבינו הזקן על הגליון התחתון של ספר התורה והרגשתי שברכיי כושלות. אחרי התפילה הורה רבינו הזקן לעטוף את הילד בטלית שלא יראה שום דבר, ולשאת אותו על הידיים אל קבר אמו. רבינו הזקן עם כל בני הבית ובני המשפחה וקהל רב של חסידים שהצטרפו הלכו לעבר בית העלמין. כאשר הגיעו לבית

05:18 העלמין ניגש רבינו הזקן והילד ואביו רבי שלום שכנא קרוב אל ציון קברה של הרבנית דבורה לאה. רבינו הזקן הכריז בקול חזק ושמח מזל טוב דבורה לאה בת שטערנא, היום אני מכניס את נכדי מנחם מנדל בן דבורה לאה לתורה. ברכי אותו שכשם שנכנס לתורה כן ייכנס לחופה ולמעשים טובים באריכות ימים ושנים. אמן, ענה כל הקהל בקול אדיר. כאשר חזרו מבית העלמין הורה רבינו הזקן להכניס את הילד לאולם בית הכנסת פנה אל רבי אברהם מלמד ללמוד עם הילד את הפרשה הראשונה מספר ויקרא, ובאותה שעה ישב רבינו הזקן שען על זרועות קודשו, תפוס בדבקות עצומה, ובסיום הלימוד נתן רבינו הזקן לילד פרוסת דבש וביצה קשה שעליה היו חקוקים או עליהם היו חקוקים פסוקים שונים. ואז שאל הנכד את סבו למה התיבה ויקרא בתחילת ספר ויקרא כתובה באלף קטן. רבינו הזקן ישב זמן מה תפוס בדבקותו, פתח את עיניו ואמר האדם הראשון היה יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא בעצמו מעיד עליו שחוכמתו הייתה מרובה מחוכמתם של מלאכי השרת. אדם הראשון ידע את מעלת עצמו והוא החשיב והעריך את עצמו ונכשל בחטא עץ הדעת. משה רבנו, שנשמתו חצובה מחכמת האצילות ממש, שנשמתו האירה גם בעולם הזה הגשמי, כמאמר חכמינו ז"ל שנתמלא הבית כולו ממלא כל עלמין, כולו אורה, אור השם של עולם האצילות שסובב כל עלמין. גם משה רבנו ידע את מעלת עצמו, אבל הוא לא החשיב את עצמו. אדרבה, זה גרם לו לב נשבר ונדכא והיה שפל רוח, כיוון שהוא חשב לו מישהו אחר, יהודי אחר, לא בנו של עמרם, לא דור שביעי בן אחר בן מאברהם אבינו. אילו יהודי אחר היה זוכה בנשמה גבוהה

07:35 כזו ובזכות אבות כמו שלי היה אותו יהודי ודאי נעלה ממני. הרי הקדוש ברוך הוא בעצמו אומר על משה רבנו והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה. משה רבנו מדד את עצמו עם כל אדם, אפילו עם הפשוט שבפשוטים, ואמר: אילו ניתנו לאותו אדם אותן מעלות נשמה ובזכות אבות כמו לי ולא בזכות יגיעת עצמו, כי כמתנה מלמעלה, כי אז ודאי היה אותו אדם נעלה ממני. כך אומר אדמו"ר הזקן. ממשיך אדמו"ר הזקן ואומר יש באותיות התורה שלושה סוגים: אתוון רברבן, כלומר אותיות גדולות, אתוון בינוני, אותיות בינוניות, ואתוון זעירין, אותיות קטנות. התורה כולה נכתבה באתוון בינוני, והכוונה היא שעל האדם להיות בדרגה של בינוני, והוא יכול להגיע לזה על ידי לימוד התורה. אדם הראשון שעל ידי הכרת מעלת עצמו נכשל בחטא עץ הדעת כתוב באדם עם אל"ף גדולה. משה רבנו, שעל ידי עבודתו בהכרת שפלותו הגיע לדרגה נעלה ביותר של עניוות, כתוב בו ויקרא עם אל"ף קטנה. ואז אמר רבנו הזקן מאמר חסידות על הכתוב אדם כי יקריב מכם קרבן לה'. וביקש אז מכל הנאספים שישתתפו בסעודת מצווה. כאשר יצא רבנו הזקן מבית הכנסת נטלו כולם את ידיהם לסעודה. זקני החסידים הושיבו את הילד הקטן על כיסא שהוא עמד על השולחן, וביקשו ממנו לחזור על תירוצו של רבנו הזקן על מה שהוא שאל למה כתוב ויקרא עם אל"ף קטן. בקול ילדותי ורם חזר הילד על דברי תורתו של סבו. החסיד הישיש רבי ראובן סנדלר עמד במקומו ואמר ימלא השם יתברך כל הברכות שבירך רבנו הזקן את נכדו מנחם מנדל בן דבורה לאה וכל הקהל ענה אמן ואמן. בכל שנה ושנה בשנות חייו היה הרבי

10:08 הצמח צדק שומר על יום הזיכרון של אימו הרבנית דבורה לאה ביום צום גדליה, והיה אומר חסידות. תוכן המאמרים שאמר נסב הוא על מעלת עניין ספירת המלכות בהתגלותה לעתיד לבוא. ואז בשנת תקצ"ב, כלומר אלף שמונה מאות שלושים ושתיים, י"ט כסלו, אמר הרבי הצמח צדק אברהם אבינו ידע שעליו להוליד בן שמזרעו יהיה העם הנבחר. אברהם אבינו גם ידע את כוחו של נמרוד, שהוא גיבור ציד להמריד נגד השם. ויכול להיות שנמרוד בסיוע השטן וסיעתו ינצחו אותו את אברהם אבינו ויהרגו אותו. ואף על פי כן מסר את נפשו בסכנה ממשית, לא בגלל שהוא בטח שהשם יציל אותו, אלא הוא מסר את נפשו והפקיר וסיכן את עצמו בפועל כדי לפרסם אלוקותו יתברך בעולם, מבלי לחשוב מחשבות על מה שיהיה אחר כך. כך גם אומר הרבי הצמח צדק. כך גם סבי רבנו הזקן, שידע את כוחו של השטן המקטרג על שיטתו ודרכו של מורנו הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש. כי מאז שרבנו הזקן התחיל לומר ברבים את המאמרים של ספר התניא בשנת תקמ"ב, התחזקה ההתנגדות באופן מבהיל. וכאשר אמר אותם בפעם השנייה בשנת תקנ"ב התחזק הקטרוג בהתגברות גדולה, עד אשר אמי חלתה ונסתלקה בשלישי בתשרי תקנ"ג. ורבנו הזקן הפקיר וסיכן את נפשו הקדושה לסדר את ספר התניא, התורה שבכתב של תורת חסידות חב"ד ועמד בסכנת נפשו עד שנת תקנ"ט, שאז נוספה גם סכנת גופו הקדוש כשאסרו אותו והוא סבל ייסורי מוות חמישים ושלושה ימים כנגד חמישים ושלושה פרקי ספר התניא. ובעבודתו הקדושה זכה שהתניא, שבחילוף אותיות זוהי המילה איתן, חזק, יעורר את האיתן את החזק שבנשמה. וכל מי שלומד את ספרו הקדוש הזה ויפעל בו התחזקות בעבודת השם יתברך. רבנו

13:04 הזקן קיים את הבטחתו לבתו דבורה לאה ובכל יום, כולל שבתות ומועדים וגם בימים הנוראים, קבע עצים ללמוד עם נכדו האהוב ואמר שבכך הוא פורע את החוב שהוא חייב לבתו דבורה לאה. באחת מרשימותיו של רבי משה, בנו הצעיר של רבנו הזקן, כותב רבי משה באריכות על דברי רבנו הזקן בשנת תקנ"ה, כלומר שנתיים אחרי פטירתה של, של בתו הרבנית דבורה לאה. על עילוי נשמתה של הבת דבורה לאה שנתעלתה על ידי הלימוד עם בנה. ובאריכות הסביר אז רבנו הזקן את הטובה ברוחניות שילדים גורמים להוריהם על ידי לימודם בתורה ועל ידי הנהגתם בהנהגות טובות. בתקופה שלאחרי גיל י"ג בר המצווה של, של הילד, הרבי הצמח צדק, למד איתו רבנו הזקן ביחידות בין השאר גם את הספרים הכוזרי, המורה נבוכים, העיקרים ועבודת הקודש. כל זה על דרך החסידות וגם את הספר עץ חיים שהוא ספר קבלה בדרך של חקירה. ובאחת ההזדמנויות אמר הרבי הצמח צדק לבנו הצעיר, הרבי מוהר"ש, שרבנו הזקן כאשר למד איתו את הספרים האלה כיוון לתקן דברים מסוימים. הסיבה הייתה שאומנם כוונתם של מחברי הספרים הכוזרי, המורה נבוכים והעיקרים הייתה רצויה, אבל התעוררו עליהם קטרוגים רבים והם היו זקוקים להתעוררות רחמים לתיקונם ולעילויים. והתיקון והעילוי שהסבא רבנו הזקן פעל בהם על ידי לימודו, המשיך הרבי הצמח צדק. אני הרגשתי בעצמי הרבה פעמים בחזיונות הלילה שבאותו הזמן. במכתבו אל בנו הרבי מוהר"ש, כותב הרבי הצמח צדק: "כאשר הייתי בן שלוש הדריך אותי סבי רבנו הזקן להיות מסודר, וכשהייתי בן חמש אמר לי שצריך להתייגע להיות מסודר יותר מאשר להתייגע להיות למדן, כי הסדר הוא אחד מעיקרי היסודות בכל ענייני השכלה ומידות. והחסיד רבי יצחק אייזיק מהומיל, כבר דיברנו

15:51 עליו רבות, שהוא היה חסיד של רבנו הזקן, היה בזמנו של רבי פנחס רייזעס ורבי משה ווילענקער ורבי יוסף קולבוק [?], כן, כל הגדולים האלה. בכל אופן מספר החסיד, החסיד רבי יצחק אייזיק מהומיל שבגיל שלוש ארבע היה הצמח צדק נמצא כל היום בחדרו של רבנו הזקן, כי רבנו למד איתו את אמירת הברכות, והרבי הצמח צדק היה מדבר בשפה ברורה. היה בקי בברכות השחר, קריאת שמע, ברכות הנהנין בעל פה וקורא אותיות שבכתב כנער בן שש. וכבר אז ידע כמה סיפורים מהתורה שבכתב ונביאים ראשונים ואחרונים. ידענו כולנו מספר החסיד רבי יצחק אייזיק שרבנו הזקן מחבב את נכדו, כי כולנו ידענו שאמו הרבנית דבורה'לה הייתה אישה גדולה בדעת וביראת אלוקים ומסורה לרבנו הזקן כאחד החסידים הגדולים. הרבי הרש"ב נשמתו עדן אמר באחת משיחותיו נשיאי חב"ד היו בדוגמה של למעלה. רבנו הזקן היה מתפלל כל יום משך שעתיים, חצי שעה לפני ברוך שאמר שעה אחת מברוך שאמר עד אחרי שמונה עשרה וחצי שעה לשיעורי התפילה, ובשבת היה זה למעלה מכל הגבולות. אבל בחול היה מתפלל שעתיים בכל יום, מפני שכך הוא זמן התפילה למעלה, ולכן התפלל גם הוא כך. רבנו הזקן היה יושב כל היום לבוש תפילין, וביום שישי היה נרדם כשהיה לבוש תפילין, ואם כי ידע שאסור לישון בתפילין, אבל אך ורק מפני שהזמן ההוא היה עת שינה גם למעלה, לכן היה נרדם אז בדרך ממילא. ובשיחה אחרת מספר הרבי מוהרש"ב שהסבא הצמח צדק אמר על רבנו הזקן שבאם היה בזמן האמוראים היה הוא אמורא. אם היה בזמן התנאים היה הוא תנא, וכך גם יותר גבוה בכוונה ומה שאמר יותר גבוה הכוונה בזמן הנביאים כנראה שהיה גם הוא

18:09 נביא.