פרק 159 : רבינו הזקן רוצה לנסוע לארץ הקודש אבל חוזר לליוזינה

00:02 הסיפור על מסע החסידים ועלייתם לארץ הקודש. רבנו הזקן היה מרוצה מאוד מהסיפורים של האורחים על מצב החסידות והחסידים בעיירות שהזכרנו קודם. אבל כאשר הגיע הזמן שהרב הצדיק רבי מנחם מנדל מהורודוק הכין את עצמו לנסיעתו לארצנו הקדושה, התעורר רצונו של רבנו הזקן להצטרף לנסיעה זו. מסיבות שונות נדחתה נסיעתו של רבנו הזקן לאחר חג הפסח, כאשר הגיעו למוהילוב פודוליה ביקש רבי מנחם מנדל מרבנו הזקן לחזור בו מרצונו להצטרף לנסיעה לארץ הקודש, והזכיר לו שהרב המגיד ממעזריטש דיבר אודותיו. כאשר רבי מנחם מנדל מהורודוק ורבי אברהם מקליסק באו בדברים עם האברכים תלמידי החיידרים שהגיעו יחד עם רבנו הזקן וראו את גדולתם ובגודל פועלו של רבנו הזקן בהם התפעלו מאוד. רבי מנחם מנדל אמר לרבנו הזקן שאסור לו לעזוב את סביבות ליטא ומוטל עליו החוב, החוב לקיים את דברי צוואתו של רבו, הרב המגיד, לפרסם את הבעל שם טוב בכל ליטא. כל מה שסיפרנו עד עכשיו מספר הדוד מוהרי"ל רבי יהודה לייב, אחיו של רבנו הזקן לרבי הצמח צדק בימי חוליו, כלומר בימים שאחרי אותו סיפור מפורסם עם כניסתו של הצמח צדק לתנור כדי לשמוע את דברי סבו. המשך העניין בשנת תקל"ז אחרי חג הפסח הופרה סדרו של רבנו הזקן מכיוון שרבנו הזקן רצה להלוות אל החברה הקדישא עם רבי מנחם מנדל מוויטבסק בראשם, שעמדו אז לנסוע לארצנו הקדושה. במשך כשלושה חודשים היה רבנו הזקן בצער גדול ולא ידע כיצד להחליט על דבר נסיעתו. רבות פעמים סיפר אחיו רבי יהודה לייב ראה אחי את מורו ורבו, הרב המגיד בהקיץ ולא בחלום מדבר אליו שלא יעזוב את המדינה, ואף על פי כן החליט לעשות מסעו ובכל מועד פסח הודיע אשר

02:52 תכף ומיד אחרי החג ייסע לדרכו. בתחילת חודש אייר יצא רבנו הזקן עם כל בני ביתו ועם אחיו רבי יהודה לייב, רבי מרדכי ורבי משה ובני ביתם, ויחד איתם מספר ידוע מתלמידי שני החיידרים יצאו מליאוזנה והלכו הלוך ונסוע עד שהגיעו לעיר מוהילוב אשר על נהר הדנייסטר. במסע הזה, הנה כמה מתלמידי החיידרים אשר כבר הספיקו ללמוד כשנה בליאוזנה נעצרו בעיירות אשר עברו בהם והסתדרו איש איש במקום אשר מצא את מחייתו. תלמידי החיידרים כאשר שמעו שרבנו הזקן. כאשר רבנו הזקן נוסע לארצנו הקדושה, התעצבו מאוד ובכו במר נפשם לפני רבנו הזקן שלא יעזוב אותם. אבל רבנו הזקן אמר להם שחכמינו אומרים חייך קודמים. כאשר ראו התלמידים שרבנו הזקן נוסע עם כל בני ביתו, החליטו ללוות אותו לדרכו, ובכל מקום עברם היה רבנו הזקן אומר פלפול ברבים והיה מסיים בדברי מוסר ובראות דרך בעבודת השם. היו מקומות מיוחדים שרבנו הזקן אמר פלפול בפני עצמו ודברי מוסר בפני עצמם. כל זה עשה רושם אדיר על בני התורה וזה נתן מקום לכמה מתלמידי החיידרים להתעכב במקומות ההם. הרב החסיד רבי זלמן זזמר[?] סיפר לרב החסיד רבי הלל מפאריטש את פרטי המאורע הידוע בין החסידים על דבר השאלה הידועה שהייתה בעיר מוהילוב, כפי אשר קיבל מאותם התלמידים שהיו באותו מעמד והנה הסיפור לפניכם. הייתה שאלה של אישה אחת שהייתה מפורסמת אז בכל הגליל ועל פי ריבוי השאלות והתשובות שהריצו הרבנים ביניהם בעניין זה, כולם תמהו. כאשר הגיעה השאלה לפני רבנו הזקן אמר כך, "אף על פי שעל פי דין אנו לא בקיאים בסימני דמים, אבל בעובדה הזו שהובאה לפניו ברור לו שזהו דם של יונה, לא דם של אדם. ואז רבנו הזקן יעץ

05:34 לאבי האישה שלא יכלה להיטהר יותר משנתיים, שכאשר יגיע זמן הטהרה שלה תלך לדירה אחרת רחוקה מדירתה ודירת משפחתה ותהיה כלואה בחדרה וחוץ מאביה או אמה לא יבוא אליה שום איש ואף אחד לא ידע היכן היא גרה ולטבילה במקווה תלך עם אמא שלה בשעה שלא יהיו נשים אחרות בבית הטבילה. אביה של האישה עשה ככל אשר ציווה רבנו הזקן ומה מאוד התפלאו האישה ואמה. בבוא ימי טהרתה והכל היה כרגיל וטבלה בזמנה ומכיוון שבעלה היה מצוין בתורה וביראת שמיים והיה ליבו נוקפו החליטו לחכות לחודש השני. בקיץ ההוא החלה להתפשט מחלת הכולרה בסביבות העיר מוהילוב והכריזו הרבנים על דבר השמירה מהנגף ודרך אגב עוררו לתשובה ולחרטה על עבירות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו ונפלה אימה גדולה על רבים מתושבי העיר. והנה אישה אחת באה אל הרב במוהילוב וסיפרה לו בדרך תשובה ובבכיה רב את החטא שחטאה נגד האישה האמורה וצערה אותה במשך שתי שנים כדי שהיא לא תוכל להיטהר וזה היה דבר וידויה. בהיותה בחורה צעירה הציעו לה שידוך עם בעלה של האישה הזו, אבל מסיבות שונות לא יצא הדבר לפועל והאיש נשא את האישה ההיא והיא החליטה להתנקם ממנה ולמטרה זו הייתה מתחפשת כאוהבת אותה ובהגיע ימי הטהרה הייתה שוחטת עוף או יונה והייתה מלכלכת בדמיהם את בגדי האישה. המשך הדברים. כל משך קיץ תקל"ז התעכב רבנו הזקן בגליל פודוליה וולין. רבי מנחם מנדל מהורודוק ורבי אברהם מקליסק התעצבו מאוד על אשר רבנו הזקן בא עם כל בני משפחתו למוהילוב ודיברו על ליבו שיישאר במדינה. כשלושה שבועות ישב רבנו הזקן במוהילוב יחד עם רבי מנחם מנדל ורבי אברהם מקליסק, ובמשך הזמן הזה באו כמה אברכים מתלמידי רבנו

08:23 הזקן אשר מצאו חן בעיני מורנו רבי מנחם מנדל ורבי אברהם מקליסק. כאשר שמע רבי מנחם מנדל ורבי-- וכאשר שמעו רבי מנחם מנדל ורבי אברהם מקליסק את בקשת האברכים ואת תחנוניהם שרבנו הזקן לא יעזוב אותם, אמרו לרבנו הזקן שהוא לא רשאי לעזוב את המדינה והזכירו לו את מה שאמר עליו המגיד ממזריטש והבטיחו לו שהוא יצליח. זקני החסידים סיפרו אשר שבוע שלם לפני נסיעתם של רבי מנחם מנדל ורבי אברהם מקליסק ממוהילוב לארצנו הקדושה היה רבנו הזקן מדבר ביחידות עם רבי מנחם מנדל כל יום שעות ארוכות, וכשנסעו רבי מנחם מנדל ורבי אברהם הנלווים עליהם לארצנו הקדושה, התבודד רבנו הזקן כשבועיים. לאחר מכן נודע שרבנו הזקן נוסע חזרה למדינת ליטא. הגאונים הצדיקים, אחיו של רבנו הזקן, מכיוון ששמעו שרבנו הזקן החליט לחזור למדינת ליטא, חזרו עם בני ביתם לליאזנא. אמנם בנוגע למקום מגוריו של רבנו הזקן לא נודע ברור. היו כאן כמה שיקולים והשערות. דבר ראשון, שרבנו הזקן יחזור לליאזנא כי כמה פעמים דיבר בשבח העיר אשר מיום בואו לשבת שם מילאו אנשי העיר את רצונו בכל ענייני צדקה והנהגה ישרה. אפשרות שנייה שרבי מנחם מנדל ביקש מרבנו הזקן להתיישב במקומו בעיר הורודוק. אפשרות שלישית שרבי אברהם מקליסק ביקש מרבנו הזקן להתיישב במקומו בקליסק. ואפשרות רביעית ל-- שלרגל עבודת התעמולה בהפצת תורת הבעל שם טוב והמגיד שרבנו הזקן יקבע את מושבו באחת הערים הגדולות כמו מינסק או שקלוב או מקום סמוך. אנשי העיר ליאזנא אמנם היו אנשים פשוטים, יחד עם זה היו יראי אלוקים ומחבבי בני תורה, והם הכירו לדעת את הרושם הטוב אשר פעלו האברכים היושבים אצל רבנו הזקן על קהל עדתם, והם דאגו מאוד שרבנו הזקן לא

11:10 יחזור. כאשר שמעו שרבנו הזקן ושלושת אחיו ומשפחותיהם והרבים מהאברכים ותלמידים של החיידרים עוזבים את העיר, קראו שבעה טובי העיר לליאזנא לאספה רבה לתכס עצה כיצד להמשיך להחזיק את מוסדות התורה בעירם, ואז החליטו, דבר ראשון כל הבתים של רבנו הזקן ושלושת אחיו ומשפחותיהם יעברו אל הקהילה למשמרת עד שיתברר אם הם יחזרו לבתיהם. דבר שני, הקהילה תכלכל באכילה, בשתייה ובאכסניה את כל האברכים ותלמידי החיידרים אשר יישארו בליאזנא במשך שנה שלמה. דבר שלישי, שאנשי העיר ייקחו על עצמם לכלכל כחמישים בחורים חדשים אשר יבואו לליאזנא ללמוד על פי הוראתם של האברכים ותלמידי החיידרים. כאשר רבנו הזקן ראה את גודל השתדלותם של אנשי ליאזנא להחזיק בני תורה. והתעוררותם הגדולה בחפץ פנימי לקחת בחורים יראי אלוקים, חסידים ולומדים לחתנים לבנותיהם. אז ציווה רבנו הזקן את תלמידי החיידרים והאברכים שנשארו בליאזנא למלא את בקשת העדה ללמוד עם הבחורים שיבואו מחדש וקבע להם סדר לימוד. החסיד רבי מנדל יצחק, שוחט ובודק מהעיר ויטבסק, סיפר את אשר שמע מזקנו שהיה מקושרי רבנו הזקן, שהיה באותו זמן, בזמן שיצא רבנו הזקן ושלושת אחיו ומשפחותיהם מהעיר ליאזנא ואיתם כשלושים איש מתלמידי החיידרים. כל אנשי העיר סיפר, התקבצו לחצר בית המדרש הגדול, העמידו את הבימה בחצר, חיכו שיגיע רבנו הזקן אשר אמר שחפצו לקבל ברכת הפרידה מכל אנשי העיר ולברך אותם לפני שהוא עוזב. ואז רבנו הזקן עלה לבימה ודיבר דברים אחדים ובירך את כל הקהל של העיר ליאזנא וציווה עליהם להחזיק בני תורה ולחבבם והם יזכו לבנים וחתנים רבנים. החלטתה של קהילת ליאזנא לכלכל באשל כחמישים בחורים לומדי תורה התפרסמה עד מהרה, וכעבור זמן קצר באו מהסביבה לליאזנא מספר הגון של בחורים. תלמידי החיידרים שנשארו בליאזנא

14:04 קיימו את פקודת רבנו הזקן במסירה ונתינה גדולה לפקח על טובת הבחורים הלומדים ולהשגיח עליהם בעינא פקיחה. ותושבי ליאזנא מצאו נוחם במקצת על כל פנים, על עזיבת רבנו ומשפחתו את העיר. אחיו של רבנו הזקן עכשיו, כאשר רבנו הזקן החליט שלא לנסוע לארץ הקודש ואחיו חזרו לליאזנא, מצאו את קבוצת האברכים ותלמידי החיידרים שוקדים על לימודם ועבודתם לפי הסדר שקבע להם רבנו הזקן. רושם עז פעל על האחים גודל שקידת הבחורים הלומדים וגודל מסירותם למוריהם ומדריכיהם. כאשר שמעו תושבי ליאזנא שרבנו הזקן חוזר למדינת ליטא ונשמע שרבי מנחם מנדל ביקש שיקבע את מושבו בהורודוק, ורבי אברהם הציע שיקבע מושבו בקליסק, קראו כל אנשי ליאזנא לאספה גדולה. ז', שבעת טובי העיר הכריזו אשר כל הקהל ישתתף באספה הזו. שלושת אחיו של רבנו הזקן השתתפו גם הם באספה והודיעו שבעת עזבם את מוהילוב החליט אחיהם רבנו הזקן לשוב למדינת ליטא. אמנם עדיין לא החליט באיזו עיר יקבע את מושבו, ומכיוון שיחזור בחורף, לכן יבוא ראשונה לליאזנא שיש לו שם בית, ולאחר מכן יחליט באיזה מקום יקבע את מושבו. האספה הריעה בקול ששון ושמחה על השמועה הטובה שרבנו הזקן יבוא לליאזנא. יחד עם זה דאגה מאוד פן ואולי יחליט רבנו הזקן לבחור לו מקום אחר לשבתו, ולכן החליטו א', לשלוח משלחת לקדם את פני רבנו הזקן ולבקש ממנו שיקבע את דירתו עוד הפעם בליאזנא. דבר שני לחייב את עצמם להחזיק עוד מאה אברכים באכסניה ובמזון הכרחי במשך כל השנה. דבר שלישי שלושים אורחים הבאים לשבת קודש שלושה ימים בשבוע, יום, יום וערב שבת קודש בשבת עצמה וביום ראשון, ולהחזיק חמישים אורחים בשבת מברכים ולהחזיק חמישים אורחים בכל מועדי השנה ולהחזיק חמש מאות איש

16:35 בכל חודש תשרי.