פרק 160 : רבינו הזקן מתיישב בליוזנה, הסיפור על רבי ברוך מרדכי

00:01 רבינו הזקן מחליט שלא לנסוע לארץ הקודש לארץ ישראל. חוזר חזרה לליוזנה או לאחת הערים האחרות, וכרגע אנשי ליוזנה רוצים מאוד שרבינו הזקן יחזור דווקא אליה. שבעת טובי ונכבדי הקהילה בליוזנה פנו בבקשה אל אחיו של רבינו הזקן שיואילו לנסוע עם המשלחת שהם ישלחו לקדם את פני רבינו זקן ולהציע לו את ההחלטות האמורות כפי שאמרנו קודם. כלומר ביום הקודם על האירוח של אברכים ואנשים וכדומה. אחיו של רבינו הזקן, בראותם את גודל תשוקת יושבי ליוזנה והשתדלותם אשר אחיהם רבינו הזקן יקבע את דירתו בעירם, הסכימו להשתתף גם הם במשלחת ובחרו באחיהם הגאון רבי יהודה לייב לנסוע עם המשלחת לקדם את פניו של רבינו הזקן. רבינו הזקן קיבל את הצעת אנשי ליוזנה והמשלחת חזרה בסוף השמחות להודיע לאנשי העיר שהצליחו בשליחותם. רבינו הזקן והנלווים אליו כמה עשרות של עגלות, כיוון שבמסעו זה נתוספו לו עוד תלמידים מצוינים בכישרונותיהם ובגודל ידיעותיהם בתורה נסע לאט לאט מעיר לעיר ובכל מקום התעכב יום או יומיים. בתחילת אלול שנת תקל"ז, כלומר אלף שבע מאות שבעים ושבע למספרם, יצא רבינו הזקן ממוהילוב ובראש השנה תקל"ח ובימי החגים היה בדרך, ובאמצע חודש שבט תקל"ח הגיע לליוזנה וכרוז יצא לכל המקומות הקרובים והרחוקים בכל הגליל לאמור א. אורחים לא יבואו לחג השבועות. ב. אברכים החפצים לבוא לקבל סדר בלימוד, יבחנו תחילה במקומות אשר יוגבלו לזה. ג. במשך חודש ימים יתפרסמו שמות המקומות אשר יוגבלו לבחינת התלמידים. וכאמור הגיע רבינו הזקן לליוזנה בשובו ממוהילוב בחודש שבט תקל"ח. מיד עם בואו סידר את החיידרים הידועים והתחיל לשכלל את הבניין המפואר של תורת חסידות חב"ד. אמירת החסידות של רבינו הזקן הייתה מבהילה מאוד. כל העומדים סביבו היו לחרדת אלוקים ובאותו

02:53 מקום ובאותו זמן נעשו בעלי תשובה גמורים והיו מתלהבים לעבודת השם. גם תפילתו של רבינו הזקן הייתה מבהילה. הנכד שלו, הרבי הצמח צדק, אמר עליו שהיה לאדמו"ר הזקן סימן להיכלל בקדוש ברוך הוא בעצמו. וכך היה רבינו הזקן אומר, "אינני רוצה בגן עדן שלך, אינני רוצה בעולם הבא שלך. אני רוצה בך הקדוש ברוך הוא, בך בלבד". כאשר היה רבינו הזקן מתפלל ביחידות היה מתפלל בחשאי. כאשר היה מתפלל בציבור היה מרעיש עולמות והיה מאריך בתפילתו עד שעה שתיים אחרי חצות היום. ובראש השנה וביום הכיפורים היה מאריך עוד ועוד יותר ויותר. בזמן תפילתו של רבינו הזקן היה מכה בידיו בכותל עד שהיה נוזל דם מידיו. הוא לא הרגיש בזה בכלל. לכן התקינו על הכותל בגדים רכים שלא ייפצע. כך חסיד רבי זאב וילינקר סיפר מה ששמע מאחיו החסיד רבי מוישה וילינקר, שהיה אצל רבנו הזקן עשרים שנה לפני שרבי זאב נסע לרבנו הזקן, שכן רבי משה היה קשיש ממנו בערך במספר השנים האלה. וכך מספר רבי משה וילינקר. ידוע הסיפור שהחסיד רבי מוישה וילינקר עזב את ביתו בוילנה והלך אל רבנו הזקן ואשתו ובני ביתו לא ידעו היכן הוא נמצא. הצער ועוגמת הנפש היו גדולים ביותר והיו צרות רבות ומשונות. ולולא ידעו כמה אברכים בוילנה היכן הוא נמצא, היו התוצאות מאוד לא טובות. רבי מוישה וילינקר סיפר לאחיו רבי זאב שכאשר רבנו הזקן נסע ללוות את רבי מנחם מנדל לארצנו הקדושה, כפי שכבר סיפרנו על זה, הנה בשובו לליוזנה בשנת תקל"ח נודע לו שתלמידים קיבלו במשך הזמן הנהגה פראית שלא לפי הכוונה. הם הפקירו לגמרי את ענייני העולם והיו בהתבודדות. ואז אסף אותם רבנו הזקן ואמר להם, "אתם תלמידי

05:41 החיידרים צריכים לדעת שנהמא אפום חרבא ליכול." כלומר את הלחם אוכלים על ידי קרב. כלומר צריכים להתעסק בעניינים גשמיים ולא להתנתק מענייני העולם. באותו זמן פרסם רבנו הזקן כמה תקנות. דבר ראשון, ברר משישים נוסחאות שונות של סידור התפילה סידור אחד מיוחד שנקרא נוסח הקודש - נוסח האר"י ז"ל. ברבות השנים הדפיס את הסידור הזה והפליא לעשות במספר המילים ובמניין האותיות ובדקדוק התנועות. את הכל עשה רבנו הזקן בדקדוק גדול מאוד. הסידור הזה התקבל בכל העולם כי הוא סולת נקייה מכל הנוסחאות. דבר שני, האדמו"ר הזקן תיקן את התפילין על פי קבלת הראשונים וקבלת האר"י ז"ל גם בכתיבה שלהם, גם בתיקון וגם במקום ההנחה, גם בכריכות הרצועות וכדומה. וגם רבנו הזקן הנהיג להניח תפילין הנקראים רבנו תם על פי דעת האר"י ז"ל, שאמר האר"י ז"ל ששתי הדעות, גם של רש"י וגם של רבנו תם הן אמת ולכן צריכים את שתיהן. דבר נוסף תיקן רבנו הזקן לא להניח תפילין בחול המועד, וזאת על פי דעת הזוהר הקדוש והמקובלים, וגם על פי תורת הנגלה זה נכון. דבר חמישי, את שולחן ערוך שהתחיל לחבר במזריץ, השלים אותו עכשיו והגיה אותו ותיקן אותו באופן יותר נאה ושלם, וגם עשה מהדורה נוספת. גם בסידור שלפי האר"י ז"ל עשה מהדורה נוספת על כמה דינים לפי הכרעת חכמי המקובלים. דבר שישי עשה רבנו הזקן, הוא תיקן נוסח שטר מכירת חמץ באופן ביותר על פי דעת גדולי הראשונים. ודבר חשוב ביותר, רבנו הזקן תיקן שהסכינים של השחיטה יהיו חדים ומלוטשים דווקא, מה שלא היה לפני כן. דבר שמיני האדמו"ר הזקן תיקן לחמם את המקוואות. עד אז המקוואות לא חוממו והיו קרים וגודל התיקון בזה אומר כאן אין לשער. הוא

08:48 גם הרגיל את החסידים לטבול לפני התפילה כדי שהתפילה תהיה בטהרה. לגבי כל המצוות, האדמו"ר הזקן תיקן לעשות אותן בהידור. וגם האדמו"ר הזקן תיקן שאנ"ש, כלומר החסידים צריכים לחיות באהבה ובאחדות. ויש כאן קטע ממכתב שהאדמו"ר הזקן כתב אל רבי מוישה מייזליש בווילנה. כותב האדמו"ר הזקן אליו ככה: "שאלתי ובקשתי לעורר רוח טהרה בלבו הטהור, להעביר על מידותיו. כפי שאמרו חכמינו כל המעביר להיות מן הנעלבים ויבקש מחילה ברבים מהנגיד מורנו הרב מאיר. וזאת הוא יעשה לפני יום הכיפורים הבא עלינו לטובה, ויעשה זאת למעני ולמען השלום. כי אין שלום יוצא מתוך מריבה חס ושלום, ובפרט ממחלוקת לשם שמיים, שרוב הצרות והתלאות הן דווקא ממחלוקת לשם שמיים. הרחמן יצילנו ממנה. כל החסידים קיימו וקיבלו עליהם ועל זרעם לקיים את הכל בכל לבבם ונפשם ומאודם, ובגלל זה סידרו שיהיו להם בתי כנסת מיוחדים שיוכלו להתפלל בהן בלי מפריע. לקחו שוחטים מיוחדים שישחטו דווקא בסכינים מלוטשים, וגם בכספי הכולל של עניי ארץ הקודש התחלקו מהאשכנזים המתנגדים ועשו כולל מיוחד לחסידים. והיה להם מסירות נפש רבה על כל הדברים האלה. ועכשיו נספר סיפור על אחד מהחסידים הגדולים של האדמו"ר הזקן ונקבל טעם והבנה קצת באופי הדברים. הסיפור על הגאון החסיד רבי ברוך מרדכי מבאברויסק. וכך הוא הסיפור. הגאון החסיד המפורסם רבי ברוך מרדכי היה רב בעיר באברויסק במשך עשרות שנים והיה לו שם טוב בכל הסביבה. גם לגדולי גאוני המתנגדים בעיר שקלוב, מינסק, סלוצק הייתה הדרת הכבוד הגדולה ביותר בפני הגאון רבי ברוך מרדכי. החסיד רבי ברוך מרדכי נולד ביישוב החדש שליד העיר שווינציאן, פלך וילנה. היישוב הקטן התפתח ובמשך הזמן הוכתר בשם שווינציאן החדשה. רבי ברוך מרדכי הזה היה מיוחס גדול מצד אמו.

11:56 אמו הייתה בתו של רבי חיים יהודה לייב, אחד מגאוני לבוב וראש אב בית דין שלה. לגבי אביו ידע רבי ברוך מרדכי שהוא עבר מהעיר לבוב לסביבות העיר וילנה והתיישב ביישוב הקטן ליד שווינציאן. בשנים מאוחרות יותר, כשנודע לרבי ברוך מרדכי על הצדיקים הנסתרים, הבין לאור זיכרונותיו מאביו שהוא אביו היה אחד מהצדיקים הנסתרים. בהיות רבי ברוך מרדכי בעל כישרון גדול, הצליח מאוד בלימודים. כאשר נעשה בר מצווה, עזב את בית הוריו והלך ללמוד בוילנה. בדרכו לשם, כאשר הגיע לשווינציאן נפגש עם אברך גאון גדול ונשאר זמן מסוים ללמוד איתו בשווינציאן. כאשר היה בשווינציאן נפטר אביו והוא נשאר יתום. רבי ברוך מרדכי מספר. במשך שנתיים למדתי אצל רבי מיכאל, מפורסם בין חסידים בשם רבי מיכ'לה אופצקר[?]. לא ידעתי שהוא חסיד של אדמו"ר הזקן. רק בשנה השלישית להיכרותנו גילה לי תחת עשרה מנעולים את סודו שהוא אחד מתלמידי הרבי מליוזנה, ושגם בעיר שווינציאן נמצאים כמה מחסידיו של רבנו הזקן, ובמשך חצי שנה למד איתי, למד איתי רבי מיכ'לה חסידות וייעץ לי לנסוע ללמוד בוילנה. כאשר הגעתי לוילנה נפגשתי עם אחדים מהלומדים המפורסמים. ביקרתי במספר ישיבות, שמעתי את השיעורים והפלפולים שגדולי ראשי הישיבות אמרו בפני התלמידים הגדולים, ובמשך כמה שבועות התוודעתי עם גאוני וילנה. על ידי מאורע מסוים שקרה, התפרסם שהבחור הצעיר שהגיע לוילנה בן השש עשרה שנה הוא מי שנקרא העילוי משווינציאן, שקנה לו שם בכישרונותיו המופלאים, והוכתר מייד בשם בעל ההגיון. כל הגאונים של וילנה העריצו את ברוך מרדכי, וגם נעשה למבקר תמידי אצל ראש אב בית דין שנקרא רבי שמואל. מזמן לזמן זכה לדבר בלימוד גם עם הגאון מווילנה, הגאון רבי אליהו. אנחנו כבר יודעים שרבי ברוך מרדכי

14:46 הוא כבר קשור לחסידות של רבנו הזקן. אנחנו גם יודעים שווילנה היא מרכז להתנגדות לחסידות של רבנו הזקן. ובכל אופן, מייד כאשר הגיע רבי ברוך מרדכי לוילנה, הכיר על ידי מכתב מרבו רבי מיכ'לה את אחד מחסידי חב"ד בוילנה, וקבע איתו שיעור בלימוד חסידות חב"ד. באחת משיחותיו עם אחד מחסידי וילנה, נודע לרבי ברוך מרדכי על החרם שבזמנו הכריז ראש אב בית דין, הגאון רבי שמואל לפני מספר שנים, כלומר בשנת תקל"ב הכריז את החסידים והחסידות, ואז התקררה ידידותו עם רבי שמואל והוא פסק מלהיכנס אליו. בהיותו בוילנה מספר חודשים הכיר רבי ברוך מרדכי אברך אחד שלמד בישיבה המפורסמת שבסלוצק, ואז החליט רבי ברוך מרדכי לעזוב את וילנה ולנסוע לסלוצק ללמוד בישיבה הזו. בישיבה הזו בסלוצק, לאחר מכן בישיבה במינסק, שהה רבי ברוך מרדכי משך שנתיים וחצי. כל ימי חייו היה רבי ברוך מרדכי מפליא את גדלותו של ראש ישיבת סלוצק, הגאון הישיש רבי אהרון יעקב. אנחנו כבר זוכרים שהישיבה בסלוצק היא הישיבה של רבי ברוך מביאזין שעליו סיפרנו רבות, והישיש רבי אהרון יעקב, ראש הישיבה, הוא אותו ראש ישיבה צעיר שהתקבל בזמנו על ידי רבי ברוך מביאזין להיות ראש הישיבה שם. היום, עכשיו כבר, כשבזמנו של רבי ברוך מרדכי ורבינו הזקן, אהרו-- רבי אהרון יעקב הוא כבר באמת זקן מאוד, והוא עדיין ראש הישיבה שם בסלוצק. מהעיר מינסק חזר רבי ברוך מרדכי לוילנה והשתלב מייד בחברותא החסידית. את הדברים שהיה צריך כדי להתקיים קיבל מחברת מחזיקי בני תורה. הוא עצמו, רבי ברוך מרדכי, התעמק בלימודי הנגלה ובלימודי החסידות. מזמן לזמן היה נפגש עם אחד מהאברכים הלמדנים, וביניהם גם עם שני בניו של ראש אב בית דין, רבי

17:34 שמואל. הגאון רבי שמואל, ראש בית דין של וילנה, היה חתנו של הגאון והנדיב המפורסם רבי יהודה, בנו של אליעזר, ספרא ודיינא של וילנה. בגלל צדקותיו וטובותיו הגדולות של הגאון רבי יהודה לקהילה בוילנה הכתירו אותו בתור יסו"ד, ראשי תיבות יהודה ספרא ודיינא דקהילה קדישא. גם על המצבה שלו, של רבי יהודה, חרוט התואר הרב יסו"ד של קרית קודש וילנה. בשנת תקכ"ח התאלמן הגאון רבי שמואל ראש הבית דין, וכעבור משך זמן רב לקח לו לאישה את האלמנה, שהיא בעצם אמו של רבי ברוך מרדכי, ורבי ברוך מרדכי לא יודע את זה, כמובן, כי אין שם תקשורת. הוא לא נמצא בבית והוא לא יודע מה קורה עם אמא שלו. אבל היא נעשית אשתו של אותו רבי שמואל שרבי ברוך מרדכי בתחילה למד איתו, אבל אחר כך ניתק את הקשר איתו בגלל התנגדותו של רבי שמואל לחסידים. ואז בהיותו בוילנה, פעם אחת שמע רבי ברוך מרדכי שהגאון רבי שמואל נשא לאישה אחת מהמיוחסות הגדולות, ביתו של הגאון המפורסם רבי חיים יהודה לייב, ראש בית דין של לבוב, אלמנה שחיתה ביישוב ליד שווינציאן. רבי ברוך מרדכי הבין שמדובר באמו, אבל מכיוון שהיה אדם מאוד מתון, נמנע במשך כמה חודשים מלהתראות עם אמו עד שיתבונן כיצד עליו לנהוג. נחזור לרגע להיותו של ברוך מרדכי בסלוצק. בהיותו בסלוצק נודע לרבי ברוך מרדכי שהישיבה הגדולה שבה היה הגאון הישיש רבי אהרון יעקב ראש הישיבה מוחזקת מקרן קיימת שתלמיד חכם ועשיר גדול השאיר בירושה. אנחנו יודעים היום שזה היה רבי ברוך מביאזין [?], כמובן. שני בניו של המוריש היו גם כן גבירים אדירים, אבל לא היו עשירים כמאז, אבל את הישיבה החזיקו בהרחבה