פרק 148 : נישואיו של רבינו הזקן וסיפור שעון השמש

00:02 הרבי יוסף יצחק מספר מכיוון שבא רבינו הזקן לעונת השידוכים הסכים להשתדך עם בתו של רבי יהודה לייב סגל מוויטבסק, בתנאי שחמשת האלפים שקלי זהב שהבטיח לו לנדוניה ימסרו לרשותו של רבינו הזקן לעשות בהם כחפצו בלי שום התערבות מצדו של יהודה לייב סגל. ובשנה הראשונה אחרי חתונתו, הנה בהסכמת רעייתו הרבנית שטערנא, מסר את הונו בסך חמשת אלפים שקלי זהב לקבוצת משפחות שרצו להסתדר בעבודת האדמה כדי שיוכלו לקנות שטחי אדמה, בעלי חיים, כלי עבודה, סדר חיים ובתי מטווה לצמר ולפשתים. ואז יישובים גדולים הסתדרו סמוך לעיר ויטבסק לאורך הנהר דווינה בכספו של רבינו הזקן, ומזמן לזמן היה רבינו הזקן דורש ברבים לעזוב את הפרנסות של רוח בשווקים וברחובות ולהסתדר בעבודת האדמה. ורבינו הזקן היה מבקר אותם מדי פעם ומעורר אותם לקבוע חומש, לקבוע לימוד בחומש, במדרש ואגדה לטובת הפשוטים שלא הבינו במשנה ובגמרא. חותנו של רבינו הזקן רבי יהודה לייב סגל היה דור שמיני לרבי יהודה לייב סגל, שותפו של רב תבל. תבל נדיב, שהיה מייסד קהילת ויטבסק עליו סיפרנו בסיפורים קודמים. רב תבל היה החוכר של תעשיית הוודקה ודומה במדינת פולין, והוא הנחיל את עסקו זה לדורותיו עד אותו רבי יהודה לייב סגל הזה שביתו התחתנה עם רבינו הזקן. דרך עסקיו אלה היו לו מהלכים ועיקרויות בספירות הממשלה בעיר הבירה ואצל פקידי ובעלי האחוזות אדירי פולין. כאשר יהודה לייב סגל השתדך עם רבי ברוך ולקח את בנו העילוי מליאזנא רבינו הזקן לחתן לבתו, מיד התפרסם שמו של רבינו הזקן שנוסף על שהוא גאון בנגלה, בנסתר ובמחקר, הוא גדול גם במדעים ובייחוד בחוכמת התכונה וההנדסה, וגם שהוא בעל מנגינות שובות לב. חודשיים אחרי חתונתו של רבינו הזקן קרו

02:48 שני מאורעות שעל ידיהם התפרסם שמו של רבינו הזקן בין יחידי סגולה בחכמי המדעים, דבר שהביא תועלת רבה לייסוד העסקנות הציבורית להתכונן רבינו הזקן. ומה היו המקרים? בזמן ההוא טרם היו בתי ספר גבוהים בפולין. היו בתי מדע פרטיים שנסיכי המדינה היו מחזיקים על חשבונם הפרטי והם נקראו אקדמיות. בליטא היו אז שלוש אקדמיות כאלו באחוזתו של הנסיך רדזיוויל סמוך לעיר וילנה, באחוזתו של הנסיך שקסינסקי סמוך לעיר ויטבסק, ובאחוזת הנסיך דקרד[?] על חוף הנהר דנייפר בין דוברובנה ללאדי. מצב המדעים בעת ההיא במדינת פולין היה נמוך, כי העם הפולני הגאה והמסלסל בשפמו לא היה מסוגל להתייגע בחוכמות ומדעים, והמורים באקדמיות היו צרפתים. באחוזת הנסיך שקסינסקי ליד ויטבסק היה ארמון מפואר וחצר הארמון נקבע שעון של שמש. אבל מזה כשנתיים שמשעה שתיים ועד חמש אחר הצהריים אין השעון מראה את השעות. הנסיך הזמין חכמים שונים, פרופסורים מפורסמים. אף אחד לא יודע לפתור את החידה. כאשר הגיע לאוזני הנסיך תהילתו של חתנו של יהודה לייב סגל, שלח את משנהו אל ר' סגל בבקשה שיבוא עם חתנו אל אחוזתו של הנסיך לבדוק את השעון. אולי יעלה בידו לפתור את החידה למה אין השעון מראה את השעות מהשעה השנייה עד לשעה החמישית. אבל רבינו הזקן לא רצה לנסוע ואמר שכך אמרו חז"ל: אל תתוודע לרשות. למה? כי היום יש להם שאלה זו ומחר יש להם שאלה אחרת וזה יגרום לביטול תורה. אמנם אחרי רוב הפצרות והבטחות שיותר מכך לא ידרשו ממנו לבטלו מלימודו, הסכים רבינו הזקן. כאשר הגיע עם חותנו לאחוזת הנסיך. אפילו שרבינו הזקן הבין את שפת המדינה ויכול היה לדבר בה כראוי, לא רצה לדבר בשפה הפולנית ודיבר בשפת היידיש. חותנו ר'

05:32 סגל היה מתרגם. כאשר רבינו הזקן בדק את השעון כמה פעמים באותן השעות שפעל בסדר ובשעות שלא פעל, אמר כך. מובא בתלמוד שבאמצע היום השמש הוא בראשו של כל אדם, ואז מלבד עננים אין שום דבר שיכול להסתיר. אבל מהצהריים ואילך, כשהשמש מתחילה לנטות, ייתכן שהזדמנו דברים המעכבים את קרני השמש. אומר רבינו הזקן לדעתי יש במרחק שתים עשרה או חמש עשרה פרסאות מהאחוזה לצד דרום הר גבוה ובראש ההר אילנות. ובוודאי במשך השנתיים האחרונות גדלו האילנות ומתוך זה שהם גדלו הם מסתירים מהשעה שתיים עד חמש את קרני השמש, ואז קרני השמש אינן מאירות על השעון. ומכיוון שהשמש נוטה ממקום ההוא שוב מגיעים קרני השמש לעבר השעון. הנסיך התפעל מאוד ורצה לשלוח שליח מיוחד לראות את המקומות במרחק משתים עשרה עד חמש עשרה פרסאות לצד דרום, ולראות אם ישנו שם הר גבוה ואילנות בראשו. אבל מה קרה? היה שם פרופסור מרסיי, המורה הראשי באקדמיה הזו, והוא היה מהנדס מפורסם, והוא לגלג על דברי רבינו הזקן ואמר עם פלאי הם היהודים. הכל הם יודעים מספר התלמוד. זליג הרופא יודע לרפאות על פי רפואות מהתלמוד. ברוך הגנן יודע כיצד להיטיב את האדמה על פי התלמוד, וזנוויל הסרסור יודע לרמות את בעלי האחוזות על פי התלמוד. והאברך הזה יודע איך קרני השמש מגיעים לשעון גם כן על פי התלמוד. לגלג. רבינו הזקן אמר לו במתינות דע לך שהמופת הוא גרזן הגודע את המתיימרים במדע. האם גם זה פתגם מהתלמוד שלכם? שאל הפרופסור. לא, ענה לו רבינו הזקן. זהו פתגמו של החכם גלינוס היווני, שהוא אמר על המתיימרים במדע שלא הגיעו לרום גובהם. העקיצות של הפרופסור הצרפתי הזה נגעו לליבו של רבי

08:10 יהודה לייב סגל, לכן כאשר חזר לביתו סיפר על המאורע לאחדים ממכריו הגויים ושאל לעצתם, והם אמרו לו שהם בעצמם יסעו לבקר את המקומות ההם. וכך היה שאכן במרחק שהורה רבנו הזקן מצאו הר גבוה ובראשו אילנות גבוהים מאוד. החליטו ביניהם שלא לספר מאומה מכך גם לא לרבי יהודה לייב סגל. אבל הם שכרו אנשים לחתוך את האילנות הגבוהים מראש ההר. עברו כמה ימים ומנהל אחוזה מודיע לאדונו הנסיך שהשעון שבחצר הארמון התחיל שוב להראות את השעות כתיקונן גם משעה שתיים עד חמש. התפלא הנסיך מאוד על הדבר וסיפר לפקידיו והקול נשמע ברבים שהשעון שמש שבחצר הארמון חזר לתיקונו. כאשר הגיעה השמועה למכריו של יהודה לייב סגל שחתכו את האילנות מראש ההר, הביאו את אנשי הכפר הסמוך להר ההוא לפני הנסיך וסיפרו לו שעל פי הוראתם חתכו את האילנות הגבוהים מראש ההר, והם בעצמם הביאו איתם תעודה כתובה באותם הימים ומאושרת על ידי בית פקידות הכפר שהאיכרים כרתו אז כך וכך אילנות מאותו הר ואז התפרסם שמו של רבנו הזקן בין חכמי המדע