פרק 87 : תולדותיו של רבי אליהו בעל שם מוורמייזא

00:01 לאור כל מה ששמע עד עכשיו ברוך על הצדיקים הנסתרים רצה לדעת היטב את כל סדר ההשתלשלות. הוא החליט לחדור לעומק העניינים. הוא רצה לדעת ככל האפשר יותר גם על החסידות וגם על המתנגדים לחסידות, ובמיוחד היה מעוניין לדעת על רבי אליהו בעל שם מוורמייזא, שהיה מייסד חבורת הנסתרים. ואכן לברוך נודעו פרטים מרעישים. נודע לו שהגאונים רבי אברהם זאב מבישנקוביץ ורבי שמחה זליג מוויטבסק היו מן המתנגדים הרבים המרים ביותר לחסידות ולחבורת הנסתרים שקדמה לה. את ההתנגדות הזאת קיבלו מרבי נחום הפרוש מזלאקוב, שהוא קיבל מרבי שמואל זונדל מפראג. רבי שמואל זונדל היה בנו של הצדיק רבי פנחס זליג משפירא. רבי פנחס זליג משפירא אמר שיש לרדוף את הנסתרים, ואכן פנחס זליג היה יריבו הגדול של רבי אליהו בעל שם. ברוך התפעל מאוד כאשר שמע את הפרטים על אישיותו ותולדותיו של רבי אליהו בעל שם, וכך היה הסיפור. היה זה בשנת ר"ס א' או ר"ס ה'. כלומר אלף חמש מאות ואחד או אלף חמש מאות וחמש לספירתם, כאשר לקרקוב הגיע יהודי שמוצאו מספרד בשם רבי יוסף יוזפה. רבי יוסף יוזפה היה לא רק גדול בתורה, כי אם גם צדיק גדול. הוא היה אז כבן חמישים שנה ומיד נודע בעיר בקרקוב שהוא פרוש לגמרי מחיי העולם הזה ושקוע אך ורק בארבע אמות של תורה ותפילה, ואין לו למעשה כל קשר עם הבריות. הוא גם לא התחתן כל ימיו. ואז נשאר רבי יוסף יוזפה בקרקוב. שם עברו עליו שלושים שנה בפרישות, כשכל הקהל מעריצים אותו. היה ברור, ברור לכולם שכך הוא גם יסיים את חייו. אבל לפתע אירע דבר מפתיע. באותה תקופה היה בקרקוב רבי לוי, סוחר עשיר שניהל

03:13 מסחר מסועף עם אחוזות האצילים והתפרסם בכל האזור כבעל צדקה גדול וגם כמי שביתו פתוח לרווחה לכל. לאותו רבי לוי היה בן בשם יוסף, שאביו חיתן אותו עם בתו של רבי אברהם, צורף הזהב, שהיה ירא שמיים נודע. כל זה בעיר קרקוב. לאחר נישואיו החל יוסף לסייע לאביו במסחריו ובמהרה הפך לרוח החיה שבהם. יוסף היה לא רק סוחר ממולח, כי אם גם אדם פיקח שהכיר שפות רבות. הייתה לו גם ידיעה כללית בענייני העולם. הפריצים והאצילים שעמדו עם אביו בקשרי מסחר חיבבו אותו מאוד בגלל תכונותיו אלה, ואהבו לשוחח איתו בעניינים מדיניים או בעניינים כלליים אחרים העומדים ברומו של עולמם, ודלתותיהם של הפריצים השונים היו תמיד פתוחות לפניו. כאשר היהודים ראו את חשיבותו של יוסף בחלונות הגבוהים, הם התחילו לנצל את היכרותו ואת קשריו להזדמנויות שונות של הציבור וגם של אנשים פרטיים, ובאו אליו תדיר בבקשות והשתדלויות להפעיל את השפעתו למענם. יוסף לא סירב מעולם להיות שתדלן בעבור יהודי כלשהו. במשך הזמן הזה התפתחו מסחריו של יוסף הצעיר ובגללם נאלץ לערוך תקופות נסיעות ממושכות בדרכים. במיוחד ניהל קשרים רבים עם העיר פראג. פעם אחת, כאשר הוא ומשרתו היו בדרכם הביתה, התנפלו עליהם שודדים ורצחו אותם. כאשר הגיעה הידיעה הזאת לקרקוב, השתרר בעיר אבל כבד ודיכאון. יוסף השאיר את האלמנה שלא ילדה לו ילדים. בהתאם להלכה, קיבלה האלמנה חליצה מאחיו של הנרצח. בקרקוב היה מנהג עתיק לקיים את החליצה בטקסיות רבה, שלאחריה בירך בית הדין את החלוצה שתמצא בהקדם בן זוג הגון ושתפקד בילדים ממנו, ולאחר מכן הכריז בית הדין שמי שמוכן לשאת את החלוצה לאישה יבורך מפי בית הדין. המנהג הזה היפה קויים גם במקרה של אלמנת

06:14 אלמנתו של יוסף. אמנם אף אחד לא הודיע על נכונותו לשאת אותה לאישה. עברו חמישה שישה חודשים ויום אחד הופיע בבית הדין הצדיק הישיש רבי יוסף יוזפה, מי שכונה הספרדי הקדוש, והוא הודיע לבית הדין על נכונותו לשאת את החלוצה לאישה אם היא תסכים לזה. יוסף יוזפה הסביר כי בעצם היה בדעתו להמשיך לחיות בפרישות ובבדידות, אבל בגלל סיבה מסוימת שאותה לא רצה לגלות, החליט להתחתן. בית הדין שלח לקרוא לחלוצה מיד כשהופיעה בבית הדין ועוד לפני ששמעה לשם מה הוזמנה, התפרצה בבכי מר. שאלו אותה הרבנים מהי סיבת בכייתה. האישה ענתה שיש סוד גדול המעיק על ליבה, אבל היא אינה מסוגלת להחליט אם היא מגלה את הסוד בפני בית הדין או איננה מגלה. שאלות נוספות ששאלו הרבנים שנועדו להבהיר במה דברים אמורים, הסבירה האישה שהדבר קשור בעובדה שאביה, שזה שנים רבות הוא בעולם האמת, התגלה אליה בחלום כבר חמש או שש פעמים, והוא פוקד עליה לעשות דבר מסוים, אבל היא לא יכולה להחליט בנפשה אם לשמוע בקולו או לא. וכאמור, היא גם לא יכולה להחליט אם לגלות לבית הדין מהי פקודתו של אביה. הרבנים התיישבו בינם לבין עצמם והתייעצו, ואז אמרו לה שאין ברירה, היא צריכה לגלות את סודה. אז סיפרה החלוצה כשהיא מתייפחת בבכי, שבפעם הראשונה התגלה אליה אביה בחלומה, כשהוא לבוש בגדי שבת. הוא הניח את ידיו על ראשה ובירך אותה וסיים כשהוא מאחל לה מזל טוב ואומר לה כיוון שנקבע שתינשאי לספרדי הקדוש רבי יוסף יוזפה. כאשר הקיצה משנתה ונזכרה בחלום הזדעזעה. לאחר מכן נרגעה והתייחסה אליו כחלום פשוט. אמנם כעבור כשבוע שוב התגלה אליה אביה בחלום ועכשיו פקד עליה להינשא ליוסף יוזפה הצדיק, וגם הפעם

09:03 היא לא התייחסה לכך ברצינות. כעבור זמן קצר שוב הופיע אביה בחלום. הפעם דיבר אליה אביה בתקיפות ופקד עליה בחומרה רבה לבקש ממישהו שידבר עם רבי יוסף יוזפא שישא אותה לאישה. אביה אמר לה שזה רצונו של בית דין של מעלה. הוא הוסיף ואמר לה אם תקיימי הוראה זו תזכי ללדת בן. אם לא חלילה יהא סוף מר. כאשר סיפרה האישה את סיפורה, הביטו הרבנים זה בזה בהשתוממות, ולאחר מכן סיפרו לה על המקרה, כביכול, שרבי יוסף יוזפא בכבודו ובעצמו הביע את רצונו להתחתן איתה. עכשיו הבינה החלוצה שיש כאן דבר מן השמיים שרוצים בשידוך הזה והביעה את הסכמתה. בעיר קרקוב היה נהוג לראות בחתונה של חלוצה עניין ציבורי ששייך לקהילה כולה. גם החתונה הזו בין רבי יוסף יוזפא ואלמנתו של יוסף נערכה על ידי הקהילה והשתתפו בה כל תושבי העיר. בהתאם למנהג עתיק, התייצבו כל הכהנים של העיר מגיל שלוש עשרה ומעלה בשתי שורות. הכהנים היו עטופים בטליתות ובכתל [?]. החתן והכלה עברו בין שתי השורות וקיבלו את ברכת הכהנים שנשאו את כפיהם. סעודת החתונה נערכה גם היא לפי מנהג עתיק בחצר בית הכנסת, כאשר כל אחד תורם לה את ארוחתו. בכלל, בקרקוב חשו הכל שאין חתונה זו מעוררת עניין רגיל וכי עניינים נסתרים גלומים בנישואים אלו. לאחר נישואיהם של רבי יוסף יוזפא עם החלוצה, החלה הקהילה לדאוג לצרכי הזוג. כל עוד היה רבי יוסף יוזפא בגפו, כלומר בעצמו, הסתפק במועט שבמועט. הוא ישן בבית המדרש, אכל רק לחם ומים, אבל עכשיו היה צריך להעמיד דירה לרשות הזוג והאישה הייתה צריכה לנהל חיים של עקרת בית. בשנה השנייה לנישואיהם נולד להם בן. שמו נקרא בישראל אליהו על שם אליהו הנביא.

11:57 עוד בטרם מלאו לילד שנתיים התחיל אביו ללמוד איתו תורה והמשיך בכך בשנים שלאחר מכן, ולא רצה לסמוך על מלמדים. כאשר מלאו לאליהו הצעיר שבע שנים לקח אותו אביו איתו מדי לילה לתיקון חצות. רבי יוסף יוזפא אמר לבנו להימנע מלדבר עם אף אחד, לא רק בדברי חול, אלא אף בדברי תורה. הוא הכניס אותו לחדר מיוחד ולמד איתו לבד תורה. שבועיים לפני שעמד אליהו הצעיר להיכנס לעול המצוות, קרא אליו רבי יוסף יוזפא את אשתו ואמר לה שהגיעה שעתו להחזיר את נשמתו לבוראה. הוא ציווה עליה שלא להתאבל עליו הרבה. הוא אמר לה: "הינך עדיין במיטב שנותייך, ואם יזדמן לך שידוך הגון אל תדחי אותו. דעי לך שבננו אליהו יחליט בקרוב לאחר בר מצווה לנדוד למרחקים. אל תניעי אותו מכך, שכן עלייך לדעת שנשמתו של אליהו ירדה לעולם הזה למטרה קדושה לקיים שליחות גדולה לטובת כלל עם ישראל. תתחיל בו שרשרת של דורות שבניה יתפסו מקום נכבד בדרך לביאת המשיח. דעי לך כי כל הזמן למד תורה מפי אליהו הנביא, אשר הכשירו לקראת השליחות שהוטלה עליו לעשות בעולם הזה התחתון." תוך כדי שיחה סיפר רבי יוסף יוזפא לאשתו כי מיד לאחר שבעלה הראשון נהרג הודיעו לו מן השמיים כי בית דין של מעלה פסק שעליו לצאת לאישה כדי שיולידו בן בעל נשמה גבוהה מאוד שנועדה להביא תיקון לעולם. יותר מאוחר הזמין אליו רבי יוסף יוזפא את ראשי קהילת קרקוב. הוא הודה להם על החסד שגמלו איתו ועם אשתו ועם בנו, וביקש מהם להמשיך לדאוג לאשתו ולבנו לאחר הסתלקותו מן העולם. הוא בירך את ראשי הקהילה ומיד לאחר מכן נפח את נשמתו. אליהו הצעיר אמר קדיש ולימד משניות בציבור לעילוי

14:52 נשמת אביו, ואז לראשונה הופיע בפני הציבור בתפילותיו ובלימודיו. כולם נוכחו לדעת שלמרות צעירותו גדולה מאוד צדקנותו וללמדנותו אין שיעור. ובינתיים הגיע זמן חגיגת הבר מצווה וכל העיר השתתפה בשמחה זו. כעבור מספר שבועות אמר אליהו לאמו שהוא החליט לעזוב את קרקוב ולנדוד למרחקים. האמא, שידעה על כך מראש, לא הביעה כל התנגדות ובירכה אותו בברכת אם לבבית. להיכן נדד אליהו? מה עשה במשך ארבעים שנה, מאז שנת ש"י שעזב את קרקוב ועד לשנת ש"נ, כאשר נתגלה לפתע בוורמייזא שבגרמניה? לא ידוע דבר, אבל כשנודע שמו בוורמייזא כבר הוכר בשם רבי אליהו בעל שם. לוורמייזא לא הגיע בעצמו כי אם יחד עם אשתו. נודע כי יש להם גם בן ושתי בנות, כולם נשואים הגרים במקומות רחוקים. רבי אליהו בעל שם התפרסם מיד בכל האזור כבעל מופת, מרפא חולים, פוקד עקרות. ביתו היה פתוח לרווחה. כל מי שהייתה לו בקשה יכול היה להגיע אליו, ואכן המונים נהרו אליו מקרוב ומרחוק, שכן החזיק ישיבה על חשבונו. בעיקר היו העניים בני ביתו של רבי אליהו בעל שם. אלה הגיעו מכל קצווי תבל והיו יושבים אצלו שבועות ואף חודשים. וכך ישב רבי אליהו בעל שם כעשר שנים בוורמייזא, ופרסומו גדל משנה לשנה, עד שבמרחק של מאות מילין סיפרו בהתפעלות את מעשי הנפלאות שלו.