פרק 41 : ההיכרות של דבורה לאה עם גיסתה רבקה אברהם

00:01 לאחר שסיפרנו באריכות רבה את תולדותיו של רבי מוישה, הנכד של המהר"ל וראש קהילת פוזנא, שהוא בעצם הסבא של רבי שניאור זלמן מייסד חסידות חב"ד. אנחנו עוברים לספר יותר על ברוך, הבן של בנו של רבי מוישה, הבן של שניאור זלמן, שהתחתן כידוע עם רחל, הבת של ברוך בטלן, שהייתה גם למדנית גדולה מאוד וגם צדקנית גדולה מאוד. וברוך הזה, כפי שאנחנו כבר הבנו ולמדנו לאחר שאמו ואביו נפטרו, הוא יצא לנדוד על פני ערים ועיירות, ואנחנו עוקבים עכשיו אחרי החזרה שלו מהנדודים. עברו שלוש שנים ומחצה עד שברוך התגלה לפתע והופיע בויטבסק. התראה עם אחותו דבורה לאה ועם בעלה ראש הישיבה רבי יוסף יצחק. הוא גם חיפש ומצא את דודו קדיש ודודתו פריידה. כולם כבר ידעו מכבר שאברהם הגנן מאזור ליוזנא רוצה את ברוך כחתן עבור בתו רבקה. להפתעתה של דבורה לאה אחותו, הייתה תגובתו של ברוך להצעה הזו, כי הוא משאיר את ההחלטה בידיה, בידי אותה אחות שאליה כל השנים הוא התנכר, וגם בידי פריידה דודתו. הם, הן תקבענה אם השידוך מתאים. דבורה לאה חשה בכובד האחריות שבהחלטה. האם רבקה מתאימה לברוך? לפתע היא הייתה צריכה להיות לאחיה גם אב וגם אם. לכן היא נסעה יחד עם דודתה פריידה לליוזנא, ששם היו פרדסיו של רבי אברהם הגנן, שמהם הוא התפרנס. ואז הכירו מקרוב את רבקה ואת בני המשפחה כולם, ודבורה לאה ראתה שרבקה היא זוג מתאים מאוד לברוך. אמנם היא לא הייתה מלומדת במיוחד, אבל הייתה יראת שמיים ובעלת מידות טובות ולב זהב, טובה לשמיים, טובה לבריות. רבי אברהם נמנה עם אלה שסברו שנשים לא צריכות ללמוד. העובדה הזאת שרבקה לא כל כך מלומדת לא הייתה לרוחה של

02:38 דבורה לאה, כיוון שאמה רחל הייתה מלומדת גדולה וממנה למדה דבורה לאה הרבה, ומלבד זאת אחרי נישואיה עם בעלה העילוי מוהר"ר רבי יוסף יצחק למדה איתו שיעור יומיומי בספרי התלמוד והפוסקים והייתה ללמדנית גדולה. מצד שני, היא העריכה את רבקה שמידותיה הטובות השלימו את מה שהיה חסר לה בהשכלה. את העניין הכריעה שיחה גלויית לב שהייתה בין דבורה לאה לבין רבקה, שבמהלכה של השיחה הזאת הביעה רבקה את שאיפתה העמוקה ללמוד תורה ולדעת, ודבורה לאה הבטיחה שהיא תעזור לה. היא גם התחילה ללמוד איתה. ובמשך הזמן הקצר שדבורה לאה ופריידה שהו בליוזנא, הספיקה דבורה לאה להביא את רבקה למצב שהיא תוכל לעיין בכוחות עצמה בספרים מסוימים ולהתקדם בלימודיה ללא עזרה. לכן בסופו של דבר אמרה דבורה לאה שהיא, שהשידוך נראה לה. יחד עם זה, היא ביקשה שמסיבת השידוכים תתקיים דווקא בביתה בויטבסק. ואכן, כעבור זמן קצר הגיעו רבי אברהם הגנן ורעייתו שרה ובתם רבקה לויטבסק כדי לקיים את המסיבה, אמנם באופן צנוע. ברוך מצידו הסכים גם הוא לשידוך, אבל התנה שמועד הנישואין יידחה למועד רחוק ככל האפשר, הוא היה מעוניין בפסק זמן של שנה אחת לפחות כדי להמשיך בנדודיו ולהשלים את חיפושיו אחרי הדרך הנכונה בעבודת הבורא, ומהסיבה הזו זירז את קיום התנאים ומייד לאחר מכן יצא לדרך נדודיו. במשך תקופת נדודיו של ברוך נשארה רבקה כלה בויטבסק בביתה של גיסתה לעתיד, כאשר היא מתקדמת תוך כדי כך בלימודיה בהדרכתה של דבורה לאה, ובינתיים היה לרבי יוסף יצחק, בעלה של דבורה לאה, הזדמנות להכיר מקרוב גם את רבי אברהם, חותנו לעתיד של ברוך וגם את ייחוסו. רבי אברהם מצידו ידע הרבה על ברוך ועל משפחתו כתוצאה מבירוריו ומעיקוליו במשך הזמן

05:03 שקדם לתקופה הזאת. תוך כדי כך הוא גם למד להעריך מאוד את גדלותו ואת ייחוסו של ברוך... של ברוך. עכשיו, הגיע תורו של רבי אברהם להתוודע אל רבי יוסף יצחק, שהיה מעוניין בכך במקומו של ברוך, אשר לא הספיק לשמוע הרבה בנושא הזה עד עתה עד שיצא לדרכו. התברר שרבי אברהם היה איש שמיזג בקרבו באופן מושלם תורה ויראת שמיים, וגם נהנה מיגיעה כפיו. הוא היה למדן גדול וצדיק גדול. אמנם התפרנס מעבודת הגננות. העבודה הזו סיפקה לו גם תחושת סיפוק על זה שהוא מקיים את הפסוק "בזיעת אפיך תאכל לחם". מוצאו של רבי אברהם היה ממשפחה רמת יחס. הוא היה דור רביעי לגאון רבי אברהם חיים, מחבר הספרים תורת חיים וצאן קדשים. הוא גם היה בנו של רבי נפתלי הירץ ממשפחת בכור שור. אה, כלומר רבי חיים, כן, הסבא של הסבא של רבי אברהם היה בנו של רבי נפתלי הירץ ממשפחת בכור שור אשר הגיע בשנת ת' לאלף השישי ממורביה לפולין. חוזרים אחורה קצת במשפחה, רבי נפתלי הירץ נלקח אחר כבוד כבחור צעיר מאחת הישיבות והיה לחתנו של עשיר גדול בעיר פולוצק. ארבעים שנה למד תורה על שולחן חותנו ועסק כל העת בתורה. דבר אחד ציער אותו מאוד, העובדה שהיו לו רק בנות ולא בנים. כאשר הגיע לגיל שבעים ושמונה, לאחר שהתאלמן, התחתן בזיווג שני. מאשתו השנייה נולד לו רבי אברהם והוא עוד חי עד שילדו זה הגיע לגיל בר מצווה. על פי צוואת רבי נפתלי הירץ עברו אברהם ואמו לבישנקוביץ ושם למד אברהם תורה מפי רבי אברהם זאב, למדן גדול שהיה ידידו של אביו המנוח. אמו פתחה אז חנות שממנה התפרנסה. מכיוון שהייתה אישה צעירה, התחתנה

07:28 עם ראש ישיבה ונולדו להם בן ובת. הבן היה לאחר מכן לרב מפורסם. הבת התחתנה עם הגאון רבי אריה לייב, שלמד יחד עם העילוי מסלנט, מי שהתפרסם לאחר מכן לתהילה כגאון מווילנה. בד בבד עם כך שרבי אברהם היה קשור באמצעות גיסו חורו[?] אל הגאון מווילנה, היו לו על ידי מורו מביישנקוביץ' ידיעות גם על בעלי השם לדורותיהם, שהיו אחר כך מנהיגי תנועת הנסתרים שהכשירו את הקרקע להופעת החסידות, ולכן היה לרבי אברהם הרבה מאוד מה לספר על גאונים וצדיקים מדורות קודמים ועל גאוני וצדיקי דורו. רבי יוסף יצחק, העילוי, היה מעוניין מאוד לשמוע את סיפוריו של חותנו לעתיד וגיסו ברוך. בין השאר סיפר רבי אברהם על ביקור של רבי אליהו בעל שם מוורמייזא, מייסד חבורת המקובלים והנסתרים בעיר פינסק. וכך היה העניין. פינסק הייתה מפורסמת בישיבותיה. במיוחד יצא לתהילה שמן של שלוש ישיבות בפינסק, הישיבה על שם רב טבל ורעייתו חווה דבורה, ישיבת רבי שמעון וישיבת גולדה לאה הסבתא. במיוחד ידע רבי אברהם לספר לרבי יוסף יצחק הרבה על הישיבה שעל שם רב טבל וחווה דבורה רעייתו. וכך היה הסיפור. רב טבל היה טיפוס מעניין. הוא נולד בעיר קוברין שהייתה בעברו השני של הנהר דווינה שהפריד אותם מהעיר פינסק. למעשה פינסק הייתה בצד אחד של הנהר וקוברין הייתה בצד השני של אותו נהר. טבל ירש מאביו חלקת אדמה. על חלקת האדמה הזו היו כוורות דבורים לדבש. מן הדבש שירד מן הכוורות התפרנס טבל. השטח הזה היה מלא בפרחים שונים שמהם כמובן מצצו הדבורים את הצוף. על פני הנחלה שלו היו לטבל לא פחות ממאה ועשרים כוורות וכמות הדבש שירד מן הכוורות הייתה גדולה מאוד והוא התעשר

09:59 מזה. האחוזה שלו הייתה ליד העיר קוברין. אמו של טבל מתה עליו בהיותו ילד קטן. אביו נפטר כשהגיע לגיל שבע עשרה שנה. למרות שהיה טבל בחור פשוט היה ירא שמיים ביותר. שלוש פעמים בכל יום התפלל בכוונה וגם היה נוהג להפריש מעשר מההכנסות שלו לצדקה. בכל זמן פנוי שהיה לו היה אומר תהילים בהתלהבות רבה. הוא ידע אמנם לקרוא, אבל את פירוש המילים ידע רק מעט. למרות שטבל היה עדיין צעיר מאוד כשהתחיל את דרכו, הוא ידע היטב איך לנהל את עסקיו. הוא ידע לטפל בכוורות, לשווק את התוצרת. הוא גם ידע שבטוח יותר שאנשים בדרך כלל לא ידעו את גודל רווחיו כדי שלא לעורר קנאה העלולה גם להביא נזק ממשי. לעומת זאת, מהקדוש ברוך הוא לא העלים את הכנסותיו ולכן דקדק להפריש מעשר מרווחיו לצדקה. אבל מה שהוא לא ידע זה איך להחליט לאילו צדקות לתת את המעשר. הוא היה צעיר והיה נבוך מאוד, חסר ידע, חסר ניסיון וגם רצה לתת את הצדקה בסתר.