פרק 24 : התפשטות לימוד תורת הקבלה

00:01 אנחנו נכנסים לקטע מעניין שבו אנחנו ממשיכים לספר על רבי יוסף יצחק העילוי משריי[?] שהתחתן עם דבורה לאה, ויחד עם זה אנחנו נכנסים להכיר את הכתבים שכתבה דבורה לאה על תולדות המשפחה ועל תולדות עם ישראל בכלל באותם זמנים, ובפרט על עניין לימוד הקבלה. ובואו נראה. העילוי הצעיר משריי[?] רבי יוסף יצחק לא עזב את ויטבסק, וזאת מכיוון שמצא בה את זיווגו דבורה לאה היתומה, והוא נשאר שם לא רק עד הנישואין, כי אם גם לאחר מכן. במשך התקופה שבין בואו בקשר השידוכין לבין נישואיו למד רבי יוסף יצחק מפי מדריכו את תורת הקבלה ואת דרך החסידות על פי ההדרכות של הבעל שם טוב. לפי בקשתו של רבי יוסף יצחק, נקט מלכיאל המדריך שלו צעד יוצא דופן, והוא השמעת שיעור קבוע בתורת החסידות לפני דבורה לאה הכלה שלו. אמנם דבורה לאה כבר הייתה מושפעת מתורת הבעל שם טוב, אבל עדיין לא הייתה ידענית בתורה זו. מלכיאל סיפר באופן רציף לרבי יוסף יצחק על ההתקדמות של דבורה לאה, וציין בהערכה את כישרונותיה הגאוניים, ואמר שהיא דומה בעניין הזה לאימה רחל עליה השלום. כמובן שדבר זה שימח מאוד את רבי יוסף יצחק. פעם אחת בא מלכיאל אל רבי יוסף יצחק וסיפר בהתפעלות רבה על אוצר רוחני שמצא אצל דבורה לאה הכתבים שלה. התברר שהכתבים שדבורה לאה כתבה מסיפורים מפי אימה כוללים תיאור מדויק של תולדות הדורות הקודמים של שושלת המשפחות שאליהן השתייכה משפחתה של דבורה לאה עם משפחת גזע מחצבתו של מייסד חסידות חב"ד בעתיד. הדברים נכתבו ברובם על ידי דבורה לאה מפי אימה ותוספת משל עצמה כל מה ששמעה ממקורות נאמנים, וגם הכילו הכתבים ידיעות שלא ניתן למצוא אותן בספרים. רבי

03:00 יוסף יצחק היה סקרן מאוד לדעת את תוכן הכתבים, וכאשר מלכיאל הביא אותם אליו, התפעל מאוד. הדברים היו כתובים בסדר נפלא ובלשון בהירה ומיוחדת במינה. מן הכתבים המקוריים הללו התברר לרבי יוסף יצחק באופן ודאי שהיה פיצול במחנה העם היהודי במשך דורות בין אותם אלה שהלכו בדרך תורת הקבלה ובין כאלה שהתנגדו לתורת הקבלה. מן הכתבים של דבורה לאה התברר לא רק אותם הבדלים בין שתי השיטות, כי אם גם הגורמים לחילוקי הדעות והדרכים שבהם. וכך התגלה לרבי יוסף יצחק כל מה שרצה לדעת על מה שהוליך ליסודה והתפשטותה של תורתו של רבי ישראל, בעל שם טוב, שהוא כבר היה בעצמו מן ההולכים בדרכיה. רבי יוסף יצחק עדכן וסידר את הכתבים, הוסיף פרטים בענייני קבלה וכך התקבל דבר שלם. הסבר מדויק ומפורט לא רק על תולדות הקבלה, כי אם גם על תוכנה ומהותה. גלוי וידוע שישנה תורה שבעל פה, מלבד התורה שבכתב שמשה רבנו קיבל מסיני. הוא קיבל גם מהקדוש ברוך הוא את התורה שבעל פה. התורה שבעל פה נמסרה מדור לדור מאז הדורות הראשונים של עם ישראל, אלא שחלק מן התורה שבעל פה נהיה חלק שנקרא נגלה, כלומר שאפשר לגלות אותו לכולם ואילו החלק השני נשאר למשך דורות נוספים נסתר וזוהי תורת הקבלה. ידוע לנו היום שהתורה הזו, תורת הקבלה, התחילה לעבור מדור לדור עוד מימי אדם הראשון. ספר יצירה המכיל את יסודות הקבלה, הגיע מאדם הראשון אל אברהם אבינו ומאז עבר מדור לדור עד לדור שלנו. בעניין הקבלה עצמה ישנה קבלה מעשית וישנה הקבלה עיונית. תורת הקבלה מסבירה את סודות הבריאה ואת סודות מעשה בראשית ומעשה מרכבה, שהם סודותיו של הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. על ידי הקבלה

06:00 מסוגל האדם לחדור אל סודות קיום העולם ולהבין כיצד נוצר יש מאין. כיצד מתגלה כוח היצירה לא רק בעצם קיומה, אלא גם בהמשכיותה ובהתפתחותה של הבריאה. הקבלה המעשית מביאה לידי ביטוי ויישום את הידיעות על הכוח האלוקי שבו נברא העולם. הכוח האלוקי הזה טמון באותיות או בצירופי האותיות השונים, כמאמר חכמינו זכרונם לברכה בעשרה מאמרות נברא העולם. ועל ידי שימוש בכוחות הצירופים השונים של האותיות אפשר ליצור דבר או לבטל את קיומו של דבר. זוהי הקבלה המעשית. הקבלה העיונית היא התורה המדריכה כיצד ניתן להבין את האלוקות ואת הפילוסופיה של היצירה. הקבלה העיונית מגלמת את שיא ההתעמקות ושיא ההתעלות של השכל האנושי. תורת הקבלה עברה מדור לדור, מזקנים לנביאים, מנביאים לאנשי כנסת הגדולה, מאנשי כנסת הגדולה לתנאים, מהתנאים לאמוראים, מהאמוראים לגאונים ומהם ליחידי סגולה שבכל דור ודור מן הדורות הבאים. הדבר נעשה בסתר ובחשאי על פי הכלל שכתוב אין מגלים אלא לצנועים. החכמים רבנו בחיי והרמב"ן הכניסו בפירושיהם על התורה ביאורים על פי תורת הקבלה. חכמים גדולים אלה גילו את חוכמתם בקבלה לתלמידיהם הרבים, שמצידם הכניסו אותם ללבושים רגילים של השכלה והבנה באופן שיהיו מובנים לכל מי שרוצה להבין. וכך הפכה תורת הקבלה להיות קניינם של רבים מתלמידי החכמים. לעומת זאת, הקבלה המעשית נשארה חתומה וסתומה כנחלת יחידים בלבד. בני התורה שבספרד ובפורטוגל עסקו בעיקר בצד הרעיוני עיוני של הקבלה. במדינות אלה חוברו ספרים רבים בקבלה עיונית. הגדול שבמקובלי ספרד ופורטוגל היה יהודי בשם רבי מאיר בן גבאי. הוא חיבר את הספרים תולעת יעקב, שזהו פירוש על התפילות. הספר דרך אמונה על עשר הספירות וספר הנקרא עבודת הקודש. ספרים אלה התפשטו למרחקים בצורה נרחבת ושבו את ליבם של חוגי הלמדנים.

09:21 ואז, באמצעות מגורשי ספרד הגיעו ספרים אלה לאיטליה, לצרפת, לבוהמיה, לפולין, לארצות נוספות שבהם נמצאו ריכוזים יהודיים. הספרים האלה, ספרי הקבלה, התקבלו בהתעניינות רבה. לומדי הקבלה התרבו ובכל מקום שקדו יהודים למדנים על ספרים אלה והתעמקו בהם. אמנם בזמן שבארצות אירופה התמסרו לקבלה העיונית והצד המחשבתי רעיוני של תורה זו. הרי בארצות המזרח, כמו ארץ ישראל, טורקיה, מצרים, תימן התפשטה בעיקר הקבלה המעשית. ספרים רבים בקבלה זו הופיעו בכתבי יד וגם בדפוס. היו ספרים שעסקו בחוכמת היד, בחוכמת הפרצוף בהשבעות בשמות קדושים. נכללו בהם גם לחשים, צירופי אותיות, פתרונות חלומות, גירוש רוחות רעות. ספרים אלה הגיעו לאירופה והם בעיקר שעוררו את ההתנגדות בחוגי הלמדנים. לא רק לספרים עצמם, אלא ללימוד תורת הקבלה בכלל. עוד לפני כן, בזמנו של הרשב"א נחלק עולם הלמדנים לשני מחנות. מחנה אחד סבר שיש להתמסר בעיקר ללימוד הנגלה שבתורה, שהם הגמרא ומפרשיה, ולא ללימודים נסתרים. בין למדנים אלה היו אף שסברו שיש להימנע גם מלימוד אגדה ומדרש. אבל מחנה אחר סבר דווקא שיש לעסוק בלימוד סודות התורה. כמובן שהמשיכו ללמוד גם את תורת הנגלה, הגמרא ומפרשיה ואגדה ומדרש למדו ופירשו על פי הקבלה. התנגדותו של המחנה הראשון באותו זמן לא הגיעה למימדים גדולים עד כדי גרימת מחלוקת ופירוד בחיי העם היהודי, וכך נמשך הדבר מספר דורות עד שהגיעו ספרי הקבלה המעשית שנזכר שהוזכרו בתחילת הסיפור. הספרים האלה של קבלה מעשית עוררו את זעמם של הלמדנים. הם ראו בזה סכנה חמורה וחששו שהדבר יביא לעיסוק המוני בקבלה מעשית, גם מצד כאלה שלא ראויים לעשות זאת. וכדי לעצור ולמנוע את לימוד הקבלה המעשית, יצאו כמה מגדולי אירופה באיסור על לימוד הקבלה בכלל, כולל קבלה עיונית. כעשרים שנה לאחר

12:15 שהתפשטו באירופה ספרי הקבלה של רבי מאיר בן גבאי התגלו בקבלה שתי שיטות יסוד שיטת האר"י רבי יצחק לוריא ושיטת הרמ"ק רבי משה קורדובירו. שתי השיטות קיימו ישיבות שבהן למדו את תורת הקבלה לפי אותה שיטה, ובדרך זו קיבלה תורת הקבלה אחיזה רצינית בעולם למדני, שכן משתי הישיבות האלה, גם של קבלת האר"י וגם של קבלת הרמ"ק, יצאו תלמידים גדולים גם בנגלה גם בנסתר, והם שהפיצו את תורת הקבלה לפי אותה שיטה של הישיבות שמהן יצאו. המקובל הגדול האר"י הקדוש. חי בתחילה במצרים, משם הוא עבר לצפת. צפת הייתה אז מרכז גדול של תורה, גם בנגלה גם בנסתר. שם היה גם רבי משה קורדובירו הרמ"ק, שהייתה לו שיטה משלו בתורת הקבלה. הוא היה שם שנים רבות לפני שהאר"י הגיע לשם. רבי משה קורדובירו היה מפורסם בגדולתו בתורת הקבלה והיו לו תלמידים ומעריצים רבים. למרות שהאר"י והרמ"ק היו בעלי שיטות שונות בקבלה הייתה להם שפה משותפת, ובתקופת היות שניהם בצפת מצאו בדברים רבים דרך אחידה. תלמידו של האר"י, רבי חיים ויטאל, המכונה הרח"ו, היה המבאר והמסביר של תורת האר"י ז"ל. הוא גם זה שקירב אותה את תורת הקבלה אל השכל האנושי. לאחר מכן היה הגאון רבי אליהו הבעל שם מוורמייזא. הוא היה אחד מבעלי המוחות הגדולים שקלט וספג את תורת הקבלה עוד בהיותו נער בר מצווה, והיה יוצא ונכנס בחדרי תורה נרחבת זו. מכיוון שהיה בעל הגיון מיוחד במינו וניחן בכושר הסברה ושפה ברורה, הצליח הבעל שם מוורמייזא להפיץ את תורת הקבלה ברבים, והודות לכך החלו בישיבות רבות של אותה תקופה ללמוד את תורת הקבלה. לאחר שהצטיידו כמובן במטען גדול של ידיעת תורת הנגלה. כדי להפיץ את תורת הקבלה ודרכיה בתפוצות

15:10 ישראל, הזמין רבי אליהו אספה מיוחדת של תלמידים ומעריצים, ובאספה זו הוחלט להקים אגודה של צדיקים נסתרים. שהיה עליהם לערוך גלות ולנדוד מעיר לעיר ומכפר לכפר. ובנדודים אלה צריכים היו לבצע משימה כפולה. דבר ראשון להיות בין פשוטי העם ולעורר את פשוטי העם לעבודת הבורא ולמעשים טובים. דבר שני ליצור קשרים אדוקים עם הלמדנים על מנת לעודד אותם ללמוד את תורת הקבלה. כבר אז חדר לימוד הקבלה לישיבות הגדולות כמו וורמייזא, פראג, לובלין, חלם ופינסק. נסתרים אלו החלו מיד בנדודיהם. במקומות אליהם הגיעו עסקו בכל המלאכות הפשוטות כמו חטיבת עצים, שאיבת מים, ועל ידי כך התקרבו ליהודי ההמון ללמד אותם יראת שמיים ומידות טובות. ובתחום לימוד הקבלה לימדו הנסתרים והפיצו את ספריו של רבי מאיר בן גבאי שיצאו לאור בדפוס, ובמשך עשרים שנה עשו נפלאות ואלפים החלו ללמוד את תורת הקבלה. ואז באותה הזמן הופיע ספר הפרד"ס של הרמ"ק, שהפך להיות מקור נוסף ללימוד קבלה עבור הנסתרים וההולכים בעקבותיהם. אגודת הנסתרים החלה להתפשט ולהסתעף תחילה תחת הנהגתו של הגאון והצדיק רבי אליהו בעל שם מוורמייזא. מאוחר יותר תחת הנהגת תלמידו רבי יואל הבעל שם מזאמושטש, ממנו עברה הנהגה לרבי אדם הבעל שם מרופשיץ ואז רבי ישראל בעל שם טוב מייסד ומפיץ החסידות נהיה מנהיגם של הנסתרים לאחר רבי אדם בעל שם.