שומחת עלייך - פרק 05 - להתחתן מוקדם - כן או לא

00:00 דובר 1 שומחת עלייך, מיכל לויטין. מה שלומך?

00:02 דובר 2 שומחת עלייך, חני מרזל. תודה על השם, תודה לך.

00:06 דובר 1 אה?

00:06 דובר 2 מה שלומך?

00:07 דובר 1 איזה שם מגניב זה השומחת עלייך, כי זה כאילו ממש שמחה-

00:10 דובר 2 ממש.

00:10 דובר 1 ואנחנו סומכות אחת על השנייה ו-

00:12 דובר 2 סומכות.

00:12 דובר 1 עלייך בעיקר.

00:14 דובר 2 לגמרי.

00:14 דובר 1 ה' שפתי תפתח.

00:16 דובר 2 בפיך ובלבבך.

00:17 דובר 1 אנחנו בפרק נוסף, אנחנו בפרק נוסף, אה, בפודקאסט. אמ, ואנחנו ככה באיזה סיפור חיים של מיכל, ככה יצא בלי, בלי להתכוון.

00:29 דובר 2 ככה השם רצה, יותר טוב לא תמצא.

00:31 דובר 1 בדיוק. אז אין, אין לחץ, אין דאגה.

00:35 דובר 2 הקדוש ברוך הוא מנהל את ההצגה.

00:39 דובר 1 קרדיט ל... מי זה אז אמר?

00:42 דובר 2 לא נעים לי להגיד אלייצור, אבל אולי זה הוא, אולי זה לא.

00:44 דובר 1 לא, לא, לא נראה לי שזה הוא.

00:46 דובר 2 לא?

00:46 דובר 1 אבל שיר יפה.

00:47 דובר 2 כן.

00:48 דובר 1 אמ, אז בא-- אה, אה, בעצם הגענו ליומני היקר שלום. ל, ל, לסיפור, לסיפור שלך, של ה-

00:58 דובר 2 נכון.

00:59 דובר 1 מהמקום שאני מנסה לפצח ולהבין.

01:01 דובר 2 אני גם מנסה. אני אגיד לך, אני אין לי יומן, אני אף-- לא כתבתי לא זיכרונות ולא-

01:06 דובר 1 אז תראי איך את זוכרת דברים.

01:06 דובר 2 מה היה לי ולא כלום. זאת אומרת הכול, אה, הכול בראש.

01:09 דובר 1 תראי, והיום, היום אפשר לקחת את מה שאנחנו רוצות ולתמלל ולהוציא ספר. כאילו זה ככה...

01:14 דובר 2 יאללה, את כבר עם המוצרים. כל היום את מוציאה מוצרים. אני לא עומדת בקצב.

01:19 דובר 1 לא עומדת? לאט, לאט.

01:21 דובר 2 בואי פודקאסט.

01:22 דובר 1 בסדר, זה כל-- אפשר לעשות בלעדייך. אמרת שנעשה ספרי ילדים בשיטה של, אה, שומחת עלייך.

01:29 דובר 2 זה כן, זה אני בעד.

01:30 דובר 1 כן.

01:30 דובר 2 ספרים שמיועדים ל, לילדים זה, זה חובה.

01:34 דובר 1 כן.

01:35 דובר 2 זה כן.

01:36 דובר 1 אז, אה...

01:36 דובר 2 כי זה משהו שהוא עדיין עוד, אה...

01:38 דובר 1 אז זה משהו שאני כבר, אה, יש לי-

01:40 דובר 2 את עושה.

01:40 דובר 1 אני עושה.

01:41 דובר 2 את עושה את זה, בהחלט.

01:42 דובר 1 אז מה נעשה עם השיטה? אם כאילו עם מישהו-

01:43 דובר 2 באהבה. באהבה, כן.

01:45 דובר 1 נכניס את זה לתוך.

01:45 דובר 2 זה כן, כי את יודעת, מבוגרים, אני לא יודעת מתי קראתי ספר לאחרונה, אם בכלל. אם מעניין אתכם אני, אז אני לא, לא הכתובת לספרים. צריך פניות בנפש, כמו שאנשים אומרים, אני לא נכנסת למועדון שלך כי אני לא פנויה בנפש, אז צריך פניות בנפש גם לספר. זה איזשהו משהו שהוא... את צריכה להיות מאוד, אה, ברילאקסינג ולהתחייב לתהליך. אני פותחת ספר, אני קודם כל רואה בסוף מה קרה בסוף.

02:10 דובר 1 אה, את קוראת את הסוף?

02:11 דובר 2 אני קוראת רק את הסוף-- את ההתחלה, את האמצע ואת הסוף.

02:15 דובר 1 ו, וקיבלת את כל ה...

02:16 דובר 2 כן, סוג של.

02:17 דובר 1 את כל מה שאת מרוצה.

02:18 דובר 2 אני מאוד אוהבת ספרים ואני מאוד מעריכה ספרים. אז לכן אם אני פותחת ספר אני אמורה להיות מאוד, מאוד, מאוד פנויה.

02:27 דובר 1 אוקיי, אבל אהבתי-

02:27 דובר 2 זה לא קרה לי ממזמן.

02:28 דובר 1 אהבתי את הגישה. שבתות? לשינה?

02:33 דובר 2 אה, אם יש לי זמן אני אקרא ספרים לקטנות. אני יושבת איתם על ספרי ילדים.

02:38 דובר 1 אה, כן.

02:38 דובר 2 אז לכן זה כרגע, זה תחום ענייני כרגע.

02:41 דובר 1 יפה מאוד. אז יאללה, אז תוציאי ספרים.

02:44 דובר 2 צריך, כן.

02:45 דובר 1 אני יכולה להגיד לך שהיום-

02:46 דובר 2 תראי, כשאני רואה ספרי ילדים ואת רואה "אבא בא, אבא בא לגן, אבא ראה בלגן." עכשיו-

02:53 דובר 1 אבל זה ספרי קריאה של לימוד קריאה.

02:55 דובר 2 לא, סתם ספר עם, אה, זה "נאבד ל-- רותי הסמרטוטי. איפה הסמרטוטי של רותי?" עכשיו, כאילו, בואי-

03:04 דובר 1 את בודקת לפני שאת קונה, קונה ספר?

03:07 דובר 2 אה, לא-- כאילו, מסתכלת בסוף, רואה שזה, את יודעת, אה, תכנים איכשהו סבירים ו...

03:12 דובר 1 בסוף גם יש ים, בסוף גם יש ים והצפה של ספרים.

03:16 דובר 2 באמת, באמת עומס מטורף ורוב הספרים הם די, לא נעים להגיד, אבל הרבה דבילים.

03:22 דובר 1 כן?

03:23 דובר 2 כן, אבל אני, תני לי גם דבילי אני אעשה מזה משהו.

03:26 דובר 1 אוקיי.

03:26 דובר 2 את מבינה? כי אני ה...

03:28 דובר 1 תוציאי את האביזרים שיש לך בבית ואת-

03:30 דובר 2 לגמרי. אני עם הבובות ועם הזה וגם אשאל שאלות. אני יודעת לפתח את מה שאני רואה. אני אומרת להם, "אמא, רואה סתם ספר-

03:38 דובר 1 רגע, אז למה באמת עוד לא כתבת ספר?

03:40 דובר 2 קודם כל התחלתי.

03:42 דובר 1 כן?

03:42 דובר 2 כן.

03:42 דובר 1 איזה...

03:44 דובר 2 חשדתי אותך.

03:46 דובר 1 מה, איזה ספר?

03:47 דובר 2 כן, אמ, ברייני השמחה, כאילו קראתי לזה. התחלתי ממש.

03:51 דובר 1 נו?

03:52 דובר 2 על כל מיני מצבים שהיא נתקלת בהם ואיך היא הופכת אותם ל, לשמח.

03:55 דובר 1 נו?

03:56 דובר 2 צריכה לתת לך שתי-

03:57 דובר 1 כל עוד את יודעת שהפרק יצא כבר יש ספר.

03:58 דובר 2 אולי, אולי.

03:59 דובר 1 זה גם זה עובד.

04:00 דובר 2 התחלתי, כתבתי.

04:01 דובר 1 וואי.

04:02 דובר 2 אמ, כי באמת אני חושבת שאפשר לתת לילדים היום את הכלים כמו שאני נותנת במועדון לאימהות כ-כבר מגיל אפס.

04:09 דובר 1 אז אני לגמרי-

04:09 דובר 2 חבל, חבל, חבל שעד שהם יגיעו.

04:10 דובר 1 את יודעת מה אני עושה עם הספרים שלי?

04:12 דובר 2 נכון.

04:12 דובר 1 בעצם מה אני עושה? זה סיפורים שאני מספרת לבת ליבי, בת השלוש וחצי.

04:16 דובר 2 וואי, איזה סיפורים.

04:18 דובר 1 ו-והיא חיה את הסיפורים והיום אני יכולה להעביר אותם הלאה. יש לי ממש-

04:23 דובר 2 לגמרי, זה, זה-

04:24 דובר 1 וכאילו היום את יכולה-

04:25 דובר 2 זה סיפורים כל כך חינוכיים, כל כך...

04:27 דובר 1 הנה לפני פורים על התחפושת וכאילו זה כבר יש במעגל השנה עוד רגע, כאילו ממש, אה, סדרה.

04:32 דובר 2 א-א-אני רוצה את הסדרה שלך, ממי.

04:34 דובר 1 אז זהו, אני עוד לא הדפסתי. אני אצלי הספרים הם דיגיטליים ואני נותנת אותם, אה-

04:38 דובר 2 בחינם!

04:39 דובר 1 כן!

04:39 דובר 2 לא, אני רוצה-- אני חייבת ספר לגעת.

04:41 דובר 1 יפה.

04:41 דובר 2 אני צריכה את התחושה.

04:42 דובר 1 הדפסתי ספר אחד. אז בואי, בואי נפתח לך רגע את הראש. אני לא יודעת, אולי למיכל לויטין תוציא ספר וזה יהיה אחרת, אבל כנראה שכן. אבל, אה, זה שוק שהוא מאוד, מאוד מוצף.

04:53 דובר 2 רווי.

04:54 דובר 1 אז כלכלית, אה, זה, זה, זה לא באמת... לא הוצאתי את זה, הדפסתי את זה. יש לנו איזשהו מיזם שאנחנו עושים של ספרים לגנים, קטון הדפסים, משהו כמו ספריית פיג'מה, משהו חמוד. אבל זה לא-- זה הרבה התעסקות ואין לי כוח להתעסק ו-ו-

05:13 דובר 2 תראי, כמו שפתחתי את המועדון, לקחתי את החברה הזו, לקחתי את זה, לקחתי אותך, לקחתי את זה.

05:16 דובר 1 נתתי לבן אדם. נתתי לבן אדם, אבל זה בסוף, אני אומרת לך-

05:19 דובר 2 לא כלכלי.

05:20 דובר 1 כל-- זה לא כלכלי אפילו ברמה שצריך כאילו לכסות. אז, אז, אז לי בכיף שאנשים קוראים את הספרים. יש-- אימא כתבה לי השבוע, "כל לילה אנחנו קוראים מהאתר שלך ספר." כאילו

05:32 דובר 2 וואו.

05:32 דובר 1 זה מטורף. אז בקרוב הספר "ברייני השמחה"?

05:38 דובר 2 כנראה.

05:38 דובר 1 אה-הא. ואז גם לשירה ללי יהיה ספר ואולי תתחילי להוציא סדרה. אני חושבת שזה יהיה בשפה ששומחת עלייך. אני אעזור לך. אה...

05:47 דובר 2 תודה.

05:48 דובר 1 לא, ת-- היום באמת אפשר להוציא לאור-

05:50 דובר 2 האמת שזה כל כך פשוט.

05:51 דובר 1 במהירות האור. זה מטורף.

05:53 דובר 2 נכון.

05:54 דובר 1 אמ, איך הגענו לפה?

05:56 דובר 2 לא יודעת. איך, מה, על מה התחלנו לדבר? אני כבר לא יודעת.

05:59 דובר 1 אה, שאני רוצה לפצח את ה, את ה... לא יודעת איך הגענו, אבל בואי נחזור לעניינינו. את המקום שלך, של ה, של איך את, איך את עושה את מה שאת עושה. ואז התחלנו עם הסטנדאפ ועם ה-- שאת על הבמה ואיך את על הבמה והכול, ו-והתפתח ל-לכל מיני מקומות מהילדות ומה, ומה שהבית ספר הצליח סוף סוף להכיר את ההומור ולתת לו מקום. אמ, איפה, איפה עוד היה לך לפני שהתחלת להעלות את זה בצורה מקצועית?

06:32 דובר 2 אז ככה. אה, כשאני הייתי יל-הייתי ילדה אני זוכרת שתי תחנות מאוד, אה, ככה משמעותיות שבהן הופעתי. אה, זה היה מעון צופיה, שזה מעון ל-- תמיד אני טועה במילה הזאת כי זה כל כך לא, לא מתאים לי להגיד את המילה הזאת.

06:51 דובר 1 לנוער?

06:51 דובר 2 עברייניות צעירות.

06:54 דובר 1 וואו.

06:54 דובר 2 אמ, בעצם-

06:56 דובר 1 שאת בת כמה?

06:58 דובר 2 תשע, עשר. ממ.

07:01 דובר 1 זה האומץ לאימא שלך לתת לך לעשות את זה, נו.

07:03 דובר 2 אני נכנסת למקום. עכשיו, נראה לך נסיעה לשם, זה מקום איזשהו סודי בדרום-

07:07 דובר 1 עם אימא שלך את?

07:07 דובר 2 עם אימא שלי.

07:08 דובר 1 אה, אוקיי.

07:09 דובר 2 ואחת האחיות או מתנדבת אחרת או חברה של אימא שלי, כזה. כל פעם זה היה משתנה. אה, אנחנו נוסעים ברכב שהוא סוג של הסעה שמקבלת אישור מיוחד להגיע לשם עם מיקום שהיא מקבלת תוך כדי נסיעה, כי זה-- לא, לא נותנים את המיקום הזה לכל אחד. זה נמצא באיזושהי קרחת יער, אה, בין, אה-- באזור הדרום.

07:32 דובר 1 אוקיי.

07:33 דובר 2 עם כל הגדרות שיש, להיכנס למקום הזה זה-

07:37 דובר 1 כמו בית סוהר?

07:37 דובר 2 זה בית סוהר. זאת אומרת, זה ל-- יש שמה-- האוכלוסייה היא בעצם או בנות שאי אפשר להכניס אותן לכלא מבחינת גילן עדיין, שהן עשו איזושהי עבירה. אלימות, אה, משהו שהוא בעצם אי אפשר מבחינה חוקית, או כאלה שצריך להגן עליהן מהמשפחה שלהן כי-

07:57 דובר 1 אה.

07:57 דובר 2 עברו-

07:58 דובר 1 כמו מקלט כזה.

07:59 דובר 2 כמו מקלט כזה. אמ, זאת אומרת, אף פעם לא ידעתי מי עומד מולי. אלה ש-

08:04 דובר 1 מה אומרים לך? איך מתווכים לך את הסיטואציה?

08:07 דובר 2 אז בעצם אי-אימא שלי אומרת שהיא הוציאה אותי למבצעים. את יודעת, מבצעים. הולכים לעשות, אה, לשמח. כן? הולכים לשמח בכל מיני מקומות, כי גם בואי נגיד שמגיל צעיר יותר כבר הלכתי לבתי אבות. אוקיי? אז את יודעת, גיל ארבע, חמש, לא יודעת, כבר הולכת לבתי אבות.

08:21 דובר 1 שמה את עושה, חנה זלדה?

08:22 דובר 2 חנה זלדה, את יודעת, כן, כל ההצגות האלה, את כל מה ש-- כל פעם לפי החג. אה, פעם זה היה ריבערים ופעם זה היה כל פעם משהו אחר. אני מגיל קטן-

08:31 דובר 1 את אוהבת את זה.

08:32 דובר 2 מאוד.

08:33 דובר 1 אוקיי.

08:33 דובר 2 מאוד.

08:34 דובר 1 נולדת לבמה.

08:35 דובר 2 כן. ואז הם, הם מחליטים להביא אותי גם לשם ובעצם אמרו לי, "תקשיבי, את תראי כל מיני בנות, אה, מוזרות ונראות קצת, אה, זה... אבל בואי, אנחנו הולכים לעשות להן שמח, הן, הן-"

08:46 דובר 1 חשוב.

08:46 דובר 2 חשוב, זה כזה. ובאמת מה שאני רואה שמה זה מראות בלתי שגרתיים.

08:52 דובר 1 מה, מה יש לך בזיכרון?

08:54 דובר 2 בזיכרון שלי זה שאני מאוד מרחמת עליהן. מאוד, מאוד, מאוד. אני רואה אותן בעצם כלואות, אמ, ג-גם ב-בפיזי וגם בנפש. אני רואה את המצוקה שהן רואות אותי כל כך שמחה ומשוחררת וילדה, והן עטות על השמחת חיים שלי ברמה של, אה, של באיזשהו שלב המדריכות שלהן נתנו להן גבול. זאת אומרת, "אל תגעו בה." כאילו, אני, אני זוכרת את זה.

09:19 דובר 1 אין לך פחד?

09:20 דובר 2 לא.

09:21 דובר 1 יש לך כנראה גם סקרנות שם.

09:22 דובר 2 יש לי סקרנות ויש לי-- ואני רואה גם את ה, את הפידבק המיידי של ה-- מה שאני גורמת להן רק מעצם נוכחותי. זאת אומרת-

09:29 דובר 1 תביאי אותי לסיטואציה ש-שאת זוכרת שם.

09:32 דובר 2 א-אני, אני זוכרת שאני ילדה קטנה ו-ב-בנות מאוד, מאוד גבוהות עם שיער בכל מיני צבעים ועגילים בכל מקום בפרצוף וקעקועים בכל מקום אפשרי.

09:42 דובר 1 זה מבצע, אין מה להגיד.

09:42 דובר 2 זאת אומרת, ברמה של מוטציות, זאת אומרת, מבחינתי לראות מראות כאלה והן, הן נרא-- והן רכות.

09:51 דובר 1 מה זה גרים.

09:52 דובר 2 והן רכות. זאת אומרת, הן לא מאיימות, הן לא מפחידות.

09:56 דובר 1 וואו.

09:57 דובר 2 הן, הן-

09:58 דובר 1 חמה.

09:59 דובר 2 חמה! הן עם צמרמורות, הן, הן... "אז, אז תספרי לנו, אז תגידי לנו, אז..." כזה.

10:04 דובר 1 אז מה אתם עושים שם?

10:05 דובר 2 ובעצם אנחנו עושים איתן איזושהי פעילות. זה כמו היה מועדון המעשים הטובים, כמו איזשהו, אה, כזה דבר. מביאים איזושהי יצירה, אה, מספרים להן איזה דבר תורה, איזה-- כזה, איזושהי פעילות.

10:16 דובר 1 מה התפקיד שלך?

10:17 דובר 2 התפקיד שלי היה... א-אני אפילו לא זוכרת משהו מוגדר, אבל תמיד הייתי צריכה לספר להן משהו. לא יודעת. סיפרתי להן מה היה או עשיתי להן חיקוי או איזשהו משהו. לא ז-- לא-- שרתי להן אפילו. כאילו, לא היה אפשר להביא, אמ, כל דבר היה נבדק, היה-

10:33 דובר 1 אוקיי.

10:33 דובר 2 את יודעת, לא היה אפשר להכניס דברים, אה, לא תחפושות ולא כזה. אני זוכרת שהייתי מאוד אני. לא, לא זוכרת איזשהו לחץ ממה אני הולכת לעשות להן. לא.

10:43 דובר 1 אוקיי.

10:43 דובר 2 כאילו רק ה-

10:44 דובר 1 את חוזרת הביתה.

10:45 דובר 2 אני חוזרת הביתה ואני אומרת לעצמי, "אמא'לה, תודה להשם." כאילו, אני בחיים לא ארצה להיות כזאת או במקום כזה.

10:50 דובר 1 זאת אומרת, זה שאת לא שם זה כי ראית מה לא, מה את רו-- כאילו היה לך מאוד ברור מה לא להיות. וואו.

10:55 דובר 2 ממש. ממש, ממש, ממש.

10:58 דובר 1 את הילדה שלך היית לוקחת לשם היום?

11:00 דובר 2 אה, כן.

11:01 דובר 1 כן?

11:02 דובר 2 כן.

11:02 דובר 1 זה כאילו, את אומרת זו חוויה, חוויה שמעצבת.

11:06 דובר 2 כן. כן, כן, לגמרי. לגמרי.

11:10 דובר 1 אז את אומרת יש לך שם רחמים, חמלה וזה ממלא אותך.

11:13 דובר 2 מאוד.

11:13 דובר 1 אוקיי, איפה התחנה השנייה?

11:16 דובר 2 אמ, בגדול זה ובתי אבות זה מה ש-- בילדות.

11:24 דובר 1 אוקיי. אנחנו עברנו את התיכון. כאילו, אה, ב-- אחרי השנה הראשונה שהיי-- שהצגתי עם המוכר בלונים. בי' ו-י"א גם הצגת?

11:35 דובר 2 י' ו-י"א כבר שרתי.

11:36 דובר 1 אגב, באותה שנה עם ההודו אני הייתי הודית. אני הייתי מההודים מה-- שישבתי.

11:43 דובר 2 ואיפה, ב-

11:44 דובר 1 באותה הצגה.

11:46 דובר 2 באמת?

11:46 דובר 1 כן. היה שם עם המשקפיים, אה, נראה לי ליאור וולפוביץ[?] שהייתה השחקנית הראשית.

11:53 דובר 2 אבל לא עשיתם דמויות של הודים.

11:55 דובר 1 כן, הייתי עם, אה, בגד כתום.

11:57 דובר 2 כן? עשיתם ממש, אה...

11:58 דובר 1 כן, היינו ממש הודים. לא ממש את חלמנו, אני לא זוכרת, אבל-

12:01 דובר 2 איזה-- אבל ישבתם כאילו סוג של תפאורה.

12:05 דובר 1 לא, לא, הצגנו, היה לנו כמה מילים שם כנראה, לא-

12:09 דובר 2 וואי.

12:09 דובר 1 אבל, אה, לא, אני רואה את העיניים שלך יוצאות.

12:13 דובר 2 אני לא זוכרת איפה פספסתי את זה. כאילו למה לא שילבו אותי שם בעצם?

12:18 דובר 1 כי פחדו. כי את רצית להיות ההודי עם ה-- להביא שם את הצחוק ואיך יורידו את זה בעריכה.

12:24 דובר 2 אבל למה נתנו לכם להיות? לא, רגע, רגע, איפה המורה? אני רוצה אותה פה עכשיו.

12:29 דובר 1 היו הודים בהצגה.

12:30 דובר 2 אז למה לא נתנו לי את זה?

12:33 דובר 1 את-- כי את-- כי את רצית משהו ש-ש-שהם לא, לא יכלו לאכול את זה. אז הם-

12:37 דובר 2 אז אתם הייתם הודיות רציניות? זה כאילו.

12:40 דובר 1 כן, כן.

12:41 דובר 2 מממ.

12:42 דובר 1 ואכן לא זוכרים את זה.

12:43 דובר 2 יא, תראי מה זה.

12:45 דובר 1 אבל אחר כך אני פתאום נזכרתי.

12:47 דובר 2 לא זכרתי בכלל.

12:48 דובר 1 גם שיחקתי את שמה הודית.

12:49 דובר 2 יואו. אז כאילו היו הודיות.

12:53 דובר 1 כן.

12:53 דובר 2 והם רק ישבו שם. ישבתם שם כתפאורה ולא כמו-

12:55 דובר 1 לא, דיברנו, בכינו. אני לא זוכרת מה היה שם. זה לא היה-

12:58 דובר 2 אבל לא עשיתם חיקוי ולא היה כאילו מה שאני רציתי.

13:01 דובר 1 אבל כן אני חושבת ש-- לא. והיה, אני חו-- אני, אם זה הזיכרון-- זכרוני אינו מטעה אותי.

13:07 דובר 2 יואו, איך את תסתדרי.

13:07 דובר 1 שהייתה את ליאור והיא הייתה עם משקפת והמשקפת שלה הייתה סגורה. ואז אמרנו לה שהמשקפת שלה סגורה. אני חושבת שזה היה שם או שאולי זה היה בהצגה אחרת, אבל אני גם הייתי בהצגות. אבל שנים אחרות את, י"ב את הפקת, ומה היה לנו בי' וי"א?

13:23 דובר 2 שרתי. לא, לא זוכרת. לא היו עוד הצגות.

13:26 דובר 1 לא היו הצגות.

13:27 דובר 2 לא.

13:27 דובר 1 אוקיי.

13:29 דובר 2 זהו. אני הצגתי כזמרת ברדיו.

13:30 דובר 1 אוקיי. אה, ואז סיימת י"ב, שאמרנו בטקס סיום את הולכת ומתחילה להיות בינלאומית.

13:35 דובר 2 זו הייתה הופעת שירה, אבל אני הלכתי לשיר בשירה. זה לא היה סטנדאפ.

13:41 דובר 1 אוקיי. איפה מתחיל הסטנדאפ?

13:43 דובר 2 דיברנו על זה, לא?

13:44 דובר 1 כן, אבל שזה נהיה מקצוע.

13:48 דובר 2 זה רק אחרי החתונה ממש.

13:50 דובר 1 אוקיי. באיזה גיל את מתחתנת?

13:52 דובר 2 שמונה עשרה וחצי.

13:54 דובר 1 נדבר על זה, על להתחתן בגיל צעיר.

13:56 דובר 2 כן. יאללה.

13:57 דובר 1 יאללה.

13:57 דובר 2 אני ממליצה.

13:58 דובר 1 כן?

13:59 דובר 2 כן. מאוד.

14:00 דובר 1 זה לא ילדה? זו לא ילדה קטנה?

14:02 דובר 2 אז מה? לא, זו לא ילדה קטנה. בואי, א-א-אנחנו בוגרות כבר מגיל שתים עשרה. מה זה לא ילדה קטנה? אנחנו יודעות בדיוק מה אנחנו רוצות. אז דווקא-

14:10 דובר 1 לא יודעת, שמונה ע-- לא יודעת.

14:12 דובר 2 מה? מה? מה הפחד? אני רוצה-- בואו נדבר פה לאימהות עכשיו שפוחדות ל-ל-לחתן את הבנות שלהן. מה הפחד?

14:17 דובר 1 קודם כול זה להיכנס לעול של חיים בגיל מאוד צעיר.

14:21 דובר 2 ו-ו-ומה עושה לך להיכנס לעול של חיים מגיל מאוד גדול יותר?

14:24 דובר 1 אני יודעת יותר מי אני. יודעת יותר מה אני רוצה.

14:26 דובר 2 ומה זה תורם לדעת יותר מי אני? את פחות רוצה להתנסות בדברים, את פחות, זה את יותר מקובעת, יותר כבדה, יותר רצינית, יותר שקולה.

14:33 דובר 1 לקבל בן אדם לך.

14:34 דובר 2 יותר קשה וגם יותר קשה ל-ל-להתנסות.

14:38 דובר 1 כן, אבל-

14:38 דובר 2 כי כשאת צעירה את אומרת לעצמך אוקיי, בואי נעשה את זה, בואי נעשה את זה. מקסימום לא ילך.

14:41 דובר 1 מה זה נעשה את זה וננסה את זה?

14:41 דובר 2 לא יודעת, מבחינת החיים שלך, מבחינת העבודה שלך, מבחינת ה-ה-המה שאת רוצה.

14:45 דובר 1 אבל חיים, חיים, בסוף כשאת מתחתנת את-- כן יש שמה איזושהי מחויבות, אחריות, עול שאני חושבת ששמונה עשרה וחצי זה צעיר מדי.

14:56 דובר 2 טוב.

14:57 דובר 1 נכנסנו לדיבייט.

14:59 דובר 2 עכשיו אפשר להתחיל את הפרק. אה, אז ככה.

15:03 דובר 1 לא, אני אגיד לך מה, מה שמעניין אצלך שגם את התחתנת וגם הבת שלך.

15:07 דובר 2 נכון.

15:07 דובר 1 התחתנה מוקדם.

15:08 דובר 2 ואת יודעת מה? היא כבר מגיל שש עשרה אמרה לי, אימא, שמונה עשרה אני נשואה.

15:11 דובר 1 אה הא.

15:11 דובר 2 עכשיו זה נורא הפתיע אותי, כי אני הייתי בטוחה בתור ילדה שהיא הייתה מאוד הורית וגם סיפרנו על זה. אני לא יודעת אם פה סיפרנו על זה שעשיתי איתה גם עבודה, קצת להוריד ממנה את האחריות, כי היא הייתה מאוד, מאוד הורית. הייתי בטוחה שהיא, כשהיא ת-- מגיל שמונה עשרה תרצה לברוח לעולם, לטייל, ל-ל-לפרוק כל אחריות.

15:30 דובר 1 ליהנות מהחיים.

15:31 דובר 2 ליהנות מהחיים. וכשהיא באה אליי ואומרת לי, אימא, אני רוצה להתחתן, אמרתי הופה, אז כן, עשיתי משהו טוב. כאילו זה כן היה לי איזה-

15:39 דובר 1 את יכולה להבין שאת, את-- כאילו אני, אני מאמינה ב-- שיש משהו שיכול להתאים למישהו אחד ולמישהו אחר זה לא יכול להתאים.

15:45 דובר 2 ודאי. מי, מי שלא בשל בשום רמה, בסדר, הרי ברור שלא. אל תתחתנו. לא אומרת, לא חובה. אבל אם את רואה שהבחורה היא בשלה ויש לה, אה, אחריות.

15:58 דובר 1 את ידעת שאת תתחתני בגיל מוקדם?

16:00 דובר 2 לא.

16:01 דובר 1 אה, אוקיי.

16:02 דובר 2 לא, לא. זה לא משהו שהיה לי באידיאל להתחתן בגיל מוקדם. פשוט מצאתי את זיווגי, אבל-- ו-וזה הפך לי כרגע לאידיאל. כן.

16:11 דובר 1 שכשהיא-- אם אמא מגיעה ומתייעצת איתך והנה יש לך פה מיקרופון כאילו של חב"ד-

16:15 דובר 2 כן, כן, כן.

16:16 דובר 1 מה את אומרת לה?

16:18 דובר 2 אם הילדה יודעת לקום, אה, ב-- כשהיא צריכה לקום בזמן, יודעת, יודעת לסדר מיטה, יודעת לבשל אוכל מינימלי, חביתה, ויודעת להעמיד מכונת כביסה, אין שום סיבה שתישאר בבית.

16:35 דובר 1 כן?

16:35 דובר 2 כן. כן. שוב, זה בא יחד עם, אה, הבנה וידיעה שאת תצטרכי גם לגדל את הזוג הזה.

16:44 דובר 1 אוקיי, אז זה לא מתחתנת ועוזבת את הבית-

16:47 דובר 2 לא.

16:48 דובר 1 וזה.

16:48 דובר 2 לא, מבחינתי לא. שוב, אני, אני כ-כאמא ש...

16:53 דובר 1 אמא של, של המושב שרוצה שהילדים יגורו לידה.

16:56 דובר 2 כן, אז אני מעדיפה שיתחתנו צעירים ואני אתמוך כמה שצריך ואתן מה שצריך-

17:01 דובר 1 אוקיי, אז האמירה שהיא חשובה ל-לומר.

17:03 דובר 2 אז הנה, אז הנה, אני אומרת אותה.

17:06 דובר 1 כי-- אוקיי, אבל כשאת התחתנת?

17:08 דובר 2 אה, כשאני התחתנתי-- תראי, אני כבר התחתנתי ככה שכ-כלכלתי את עצמי, אז זה לא משהו ש...

17:15 דובר 1 עצמאית, סוג של.

17:15 דובר 2 כן, אבל לא משנה, גם היה לי עדיין, אה, את ההורים מימין ומשמאל.

17:20 דובר 1 אהמ.

17:21 דובר 2 זאת אומרת, אם הייתי רוצה שבת פה, שבת כאן, שבת כאן, יכולתי. היה לי את התמיכה.

17:25 דובר 1 כן.

17:25 דובר 2 בוודאי. לא נזרקתי, לא התחתנתי וברחתי או נזרקתי. קיבלתי תמיכה וגם-

17:31 דובר 1 אוקיי, אז את כן מבינה שזה גיל שצריך, אה, תמיכה.

17:36 דובר 2 כן, אבל-

17:36 דובר 1 שוב, לתת להם את האחריות ולתת להם את ההתמודדות ו-ו-ו...

17:41 דובר 2 תראי, בכל גיל שהזוג יתחתן ויהיו איזשהם אתגרים מסוימים, צריך לטפל, צריך לשים, צריך לשים ראש, רגל, יד, תמיכה. זאת אומרת-

17:53 דובר 1 כן, אבל-

17:54 דובר 2 אף אחד לא מבטיח שאם תתחתני בגיל עשרים ושש לא תצטרכי שום עזרה.

17:58 דובר 1 כן, אבל את כבר יותר מיושבת, יותר עצמאית, יותר יודעת-

18:01 דובר 2 ויותר מקובעת ויותר קשה לטיפול.

18:05 דובר 1 לגמישות, את מתכוונת, לשינויים.

18:07 דובר 2 לשינויים. קרי, מה שצריך לעשות בטיפול.

18:10 דובר 1 אהמ.

18:12 דובר 2 זאת אומרת, אם מגיע לך זוג שהוא כבר בוגר והתחתן ויש פערים, יהיה בהרבה יותר קשה ל-למצוא את הגמישות. אבל כשמגיעים צעירים עם אופן מיינד, עם, עם גמישות וקלילות ו-

18:26 דובר 1 כן, גם זה, זה-- יש גם נראה לי אמירה של הרבי שאומר שלתת משהו גדול לילדים קטנים זה ההתמודדות שם תהיה יותר, יותר קלה. אבל, אבל לא יודעת, לי יש ב... אני התחתנתי בגיל עשרים וארבע.

18:38 דובר 2 אה, אוקיי.

18:40 דובר 1 עכשיו, עכשיו, בסדר, זה במי-- ב-- אצלנו במגזר עשרים וארבע הוא מאוחר וגם איך אתה עובר את השנים. זאת אומרת, זה לא שתכננתי. כמו שאת לא תכננת, גם אני לא תכננתי, כדו-- ככה השם רצה.

18:53 דובר 2 אני בטוחה שעברת את השנים האלה בצורה מיטבית ו-ואז עשית עם זה-

18:57 דובר 1 כן, אבל אני מסתכלת על עצמי ב-- שהגעתי להורות גם במקום ק-- יותר בוגר, ומישהי צעירה שמתחתנת ואין לה ניסיון ואין לה את ה, את המקום, אז ה-- אני חושבת ש-- כאילו הילדים מגדלים את ההורים, אני-- שם אני לא מצליחה לפצח את זה, אבל, אה...

19:17 דובר 2 תראי, אמ, אני חושבת שכשהייתי באמת אמא מאוד, מאוד צעירה, גיל עשרים וקצת, אני כאילו חוויתי את ה, את ה, את הילדות שלי שוב עם המון אנרגיות של ילדה. זאת אומרת-

19:36 דובר 1 זה ילדה, ילדה, ילדה.

19:37 דובר 2 כן, ילדה, ילדה, ילדה. ו-וא-ואני לא רואה בזה שום, אה... אני אומרת לך, אם הייתי צריכה-

19:43 דובר 1 עבד לך, אבל זה גם יכול לא לעבוד.

19:44 דובר 2 מה זה אבל-- אני אומרת לך, אם הייתי צריכה להתחיל יותר מאוחר, יכול להיות שאם לא שמונה ילדים היו לי ארבע, כי כבר לא היה לי את האנרגיה ואת הכוחות.

19:53 דובר 1 כן.

19:53 דובר 2 וכבר הייתי עם ה-

19:54 דובר 1 אבל את גם יודעת לראות את ההורות שלך עם הילדים הגדולים ועם הקטנות.

19:58 דובר 2 נכון.

19:58 דובר 1 יש שם פערים.

19:59 דובר 2 בסדר, אז מה?

20:00 דובר 1 בסדר, לא.

20:01 דובר 2 הם חוו אותי יותר, אה-

20:03 דובר 1 לא, אני לא, לא באה להגיד במילה חווה.

20:05 דובר 2 כן.

20:05 דובר 1 בסוף כל אחד נולד בזמן המדויק בשבילו עם ההורים שלו והכול.

20:08 דובר 2 זה ודאי.

20:09 דובר 1 אבל ה-ההורות-

20:10 דובר 2 אבל אם יש פה-

20:11 דובר 1 אני יכולה גם להסתכל על עצמי. יש לי ארבעה ילדים גדולים ויש את ליבי, שהיא בפ-- אה הפר-- כאילו שיש הפסקה ארוכה. זה הורות אחרת. זה הורות הרבה יותר בוגרת.

20:20 דובר 2 נכון.

20:21 דובר 1 עכשיו עוד פעם, כנראה אם אנחנו מתחילים את ההורות בגיל בוגר אז, אז מספר הילדים מצטמצם. נכון, אבל אמממ זאת אומרת, אני חושבת שצריך פה איזה משהו ב-- אני לא יודעת אם יש לנו אפשרות לפצח את זה, אבל כאילו קודם כל לא יכ-- אני לא חושבת שיש משהו אחד שהוא נכון. זאת אומרת זה צריך להיות-

20:41 דובר 2 כן, אבל אני מדברת על גישה.

20:43 דובר 1 אה, בגישה-

20:44 דובר 2 זאת אומרת אם הגישה, ברור שתמיד יש יוצא מן הכלל.

20:47 דובר 1 אם הילדה שלך לא הייתה באה ואומרת לך שהיא רוצה, היית דוחפת אותה ל-ל-כן?

20:51 דובר 2 לא הייתי דוחפת אותה. ודאי שלא.

20:53 דובר 1 אהה.

20:53 דובר 2 אבל אמממ כן, הייתי ממליצה לה. זאת אומרת כן.

20:59 דובר 1 אבל כנראה היא קיבלה את זה ב-בוורידים.

21:01 דובר 2 כן.

21:01 דובר 1 זאת אומרת, אם היא באה אליך בגיל שש עשרה ואומרת לך אני בגיל שמונה עשרה רוצה להתחתן-

21:04 דובר 2 כן.

21:04 דובר 1 אז זה, אז זה בוורידים.

21:06 דובר 2 כן, אני זוכרת שיום אחרי או יומיים אחרי גיל שמונה עשרה, אה, אמא, מה קורה? את כבר עובדת? את-- היא ממש הייתה בלחץ. את כבר בודקת לי? את כבר-- אני זוכרת שצחקתי עליה. אמרתי לה כן, אבל אמרנו בגיל שמונה עשרה. נו, אני בת שמונה עשרה. בסדר, שנה. גיל שמונה עשרה זה נמשך על שנה. לא, לא, לא, לא, לא, עכשיו כאילו ממש.

21:24 דובר 1 ואז מה עשית?

21:24 דובר 2 ואז פניתי לשדכניות.

21:27 דובר 1 אה, ממש יצאת ל-ל-

21:27 דובר 2 הייתי צריכה לכתוב רזומה ואני זוכרת שלא ידעתי איך עושים את זה. אההה פניתי לרוחמה שטיינברג, אמרתי לה ת-תכתבי לי, והיא כתבה לי רזומה כזה עשיר וממש כאילו על הבת שלך. היא גם, גם הייתה אצלי המון וראתה את הילדה וכתבה עליה נ-- מה כתבה עליה.

21:44 דובר 1 נו?

21:44 דובר 2 אני זוכרת שאחר כך זה עבר למי שהתחתן איתה, כן, והוא אומר, "בוא'נה, מה זה הרזומה הזה?" אם השדכנית לא הייתה אומרת לי תיפגש, עזוב את הרזומה שכתוב, לא הייתי נפגש. כאילו מה כתבתם עליה? רבנית? כאילו איזשהו-- זה יצא לירי מליצי.

22:02 דובר 1 לא הכי לא התנגדי וזה עוד לא היה AI. תודה רוחמה.

22:04 דובר 2 כן, כן. לא, זה היה, זה לא היה שקרים, זה היה נכון, אבל זה היה מאוד מכיוון מאוד, מאוד אה-- שוב, אמממ זה ברור שזה לא נכון לכל אחת ואין פה משהו שהוא קבוע, וזה גם מפתח השידוכים בידי השם וצריך פה הרבה אמונה בדבר הזה. אבל אני חושבת שהפתח הוא להורים בהסתכלות, בראייה. אני רואה הרבה ה-הורים שהילדה שלהם נראית מוכנה. כן. לא, מה פתאום, עד שאין לה את התעודה ומה פתאום עד שאין לה את הזה-

22:31 דובר 1 אוקיי.

22:31 דובר 2 ומבזבזים שנים יפות כאילו. אז מה אכפת לכם? אז תאכילו עוד פה אחד שהגיע, עוד חתן, עוד ו-ו-ו-וכאילו תתמכו, אבל תנו לה כבר להתחתן כאילו-

22:44 דובר 1 כי מה זה הלהתחתן הזה?

22:44 דובר 2 הם עוצרים אותה-

22:45 דובר 1 מה זה הלהתחתן הזה?

22:45 דובר 2 כי הם רואים את החתונה כעול. אני לא רואה את זה כעול.

22:50 דובר 1 אוקיי, אז מה הטיפול?

22:52 דובר 2 אני-- יפה. אני רואה את זה כעוד שותף, כמקפצה ל-ל-ל-- הפוך, למשהו שמרגיע את הנפש. החצי השני שלך הגיע, תתחילי את החיים. זאת אומרת אני, אני-- לדעתי מהראייה שלי, כל עוד את לבד, את לבד, את גם באנרגיה של לבד. אז איך תצליחי? איך תקבלי את כל השפע שהחיים יכולים לתת לך אם את חצי נשמה?

23:14 דובר 1 אוקיי, ואז בעצם את מתחתנת בגיל צעיר ו-- אה לא רואה את זה כעול ואז מפה את את--

23:20 דובר 2 החיים שלי, תביני, רק מת-מתחילים.

23:24 דובר 1 אז פשוט-

23:24 דובר 2 אני מרגישה-

23:25 דובר 1 את נכנסת למודם.

23:25 דובר 2 כן, ממש. אני מרגישה שמרגע שהתחתנתי אני יכולתי ללכת, לנסוע, לראות עולם. אני יכול-- קודם מה-- נסעתי לבד לשליחות. הרגשתי נבך של החיים. הרגשתי בודדה, הרגשתי עזובה, הרגשתי כאילו מה אני עושה פה? לא יודעת. ו...

23:47 דובר 1 והרגשת בוגרת?

23:49 דובר 2 כן.

23:49 דובר 1 זאת אומרת כשאת הלכת לבד לשליחות-

23:50 דובר 2 כן.

23:51 דובר 1 זה כן מקום של אה את-- הבגרות יש לך.

23:53 דובר 2 בגרות יש לי. אני, אני גם טסתי לבד לאמריקה בגיל עוד לא ארבע עשרה עם טיסות קונקשנים-

24:00 דובר 1 כן.

24:00 דובר 2 פעם ראשונה לקמפ להיות מדריכה. עזבי לקמפ, להיות מדריכה, לא מדריכה, זה היה קמפ-- הד, זה היה סייעת. אוקיי, להיות סייעת זה לא הגיל של להיות מדריכה. סייעת למשפחה שאני-- חברה מהתיכון, אההה נו אה מתיקה גלוכובסקי[?] שישבתי איתה בדשא והיא מספרת שהיא כל שנה הולכת להיות מדריכה. היא גדולה ממני. היא מספרת לי להיות מדריכה. אמרתי לה, תסדרי אההה מתוקה כמוני אה גם אה. היא אומרת לי אין בעיה, אני אתן לך את המספר טלפון של שליחים, תתקשרי אליהם ואני עם האנגלית הרצוצה אה you, you-- do you need the help I can I want to be a counsellor אבל how old are you I'm thirteen and a half but I'm gonna be fourteen אני אה אה okay will send you some אה טפסים and you fill it on and will see ואנחנו מתכתבים בפקסים, בפקסים.

24:51 דובר 3 ואמא שלך-

24:51 דובר 2 בדטרויט. אוקיי, דטרויט עכשיו-- ואני עושה כרטיס לשם. ואמא שלי אני אומרת לה תקשיבי, יש שליחים, את רואה? הנה זה, זה הטופס. הנה הגיע המברק. את רואה מברק אה פקס?

25:04 דובר 3 פקס.

25:04 דובר 2 והיא לא יודעת. אני לא יודעת אנגלית. היא רואה שיש לוגו בית חב"ד, פיין. אוקיי, זהו. תביני. ואני נוסעת פעם ראשונה ואני נעצרת שם ואני במכס. את-- את-- עצרו אותי כאילו היה לי-

25:15 דובר 3 למה?

25:16 דובר 2 כי, כי וואי, רוצים לש-- אה, לפתוח את זה. מה היה לי? יש לנו זמן?

25:20 דובר 3 אני איתך.

25:20 דובר 2 יאללה. אמ, אז ככה, טיסה הראשונה שלי. אז קודם כל אני רוצה לספר איך זה הגיע בכלל. מאיפה היה לי כסף לטיסה? אה, לא היה לי כסף לטיסה.

25:29 דובר 3 זה לא השליחים משלמים?

25:31 דובר 2 לא. הם משלמים רק מניו יורק לשם. הם לא לוקחים. למה שהם ייקחו מדריכה מהארץ? למה שישלמו כרטיס טיסה מישראל?

25:37 דובר 3 אוקיי.

25:38 דובר 2 הם, יש להם את המדריכות האמריקאיות שלהם-

25:40 דובר 3 כן, יש פה איזה-

25:40 דובר 2 ישראלית רוצה לבוא? תשלמי עד אמריקה, מאמריקה נשלם לך. אה, אוקיי. אז קודם כל אני רוצה לספר שאני בכפר חב"ד. אמא שלי הייתה מנשי חב"ד שמה מאוד, מאוד פעילה ואני הייתי עוזרת להם. את יודעת, גם מטבע הדברים של השליחות והמבצעים זה היה גם כן לסדר את האולם לפני אה, אירוע, וזה היה אירוע של אמ, שבועות וכולם עשו אה, עוגות מעוצבות והיה תחרות העוגה.

26:08 דובר 3 אה, אוקיי.

26:08 דובר 2 כן. וואי, זה היה אחד ה-- הכנסים הכי זכורים לי וכיפיים שיש. אני חושבת שגם אחותי התחרתה נראה לי ב-באיזו עוגה מעוצבת והיה שם עוגות מטורפות וביקשו ממני ל-להיות בכניסה ולל-- גם ל-- כניסה עלתה לא יודעת עשר שקל, וכרטיס טיסה לרבי עלה-- הגרלה לכרטיס טיסה לרבי עלה עשרים וחמש שקל. עכשיו כל אירוע עו-- היו עושים את זה ב-

26:32 דובר 3 שעושים הגרלות.

26:33 דובר 2 בכפר שעושים הגרלות לטיסה לרבי ואני הייתי-- הגעתי קודם, סידרתי את הזה ואז אמרו לי: לפני שאת הולכת רק ת-- בכניסה תגבי את הכספים ואז תלכי. לא הייתי נשארת לאירועים האלה כי זה היה-

26:44 דובר 3 שנה שם.

26:45 דובר 2 כן. עכשיו אני חזרתי בדיוק מבייביסיטר והיה לי עשרים וחמש שקל. אה, הייתי עושה הרבה בייביסיטרים, זה היה זה. בקיצור, אה, אז אה, לקחתי איזושהי קופסה, נתנו לי איזו קופסת נעליים, לא זוכרת מה. וא-- ואני כזה התלבטתי מה אני אעשה עם עשרים וחמש שקל. אני צריכה לקנות לעצמי דברים. אבל אמרתי אולי נשים על הכרטיס טיסה לרבי. נשי-- אמרתי יאללה נשים. אוקיי. הכנסתי את הכ-- את הכסף ש-- מהבייביסיטר. הכנסתי ו-ועד שהגיעו קהל וזה אז התחל-- רשמתי על כרטיסים. זה היה בשיטה של-- אז הם עשו אמ, כמו שתי קופסאות. הם הוציאו כאילו אה, שמות. את זוכרת את ההגרלה הזאת שכאילו שתי קופסאות? אחד יש שמה פתק זוכה, כל השאר לא.

27:28 דובר 3 וואי וואי, איזה-

27:29 דובר 2 את זוכרת את זה?

27:30 דובר 3 מעצבן.

27:30 דובר 2 סיוט. יפה.

27:32 דובר 3 לא, זה-

27:32 דובר 2 ואז שם.

27:33 דובר 3 כל כך מתסכל.

27:33 דובר 2 מוציאים.

27:34 דובר 3 לא זוכה.

27:34 דובר 2 בדיוק. אה, חני מרזל לא זוכה. זה, זה לא זוכה. זה היה בשיטה הזאת. יפה.

27:42 דובר 3 להחזיק אנשים ככה על הגרון.

27:43 דובר 2 אז אני על ה-- על השם שלי כתבתי, את יודעת, אמ, מיכל לוי, זכות השם נעשה ונצליח. אה, יחי אדוננו. את יודעת, כתבתי שם, איירתי עד שהגיעו אנשים, ציירתי מטוסים, ציירתי-- על הכרטיס עצמו, קישטתי אותו כי הייתי הראשונה וזה היה כרטיס חדש ו-אמ, וזהו. ו-ו-ושמתי שם ואחר כך כמובן את הנשים ועוד שמות וכולי. אמ, וזה, סיימתי את ה-- גם את הכרטיס טיסה לרבי וגם את הכניסה. אני לא זוכרת, אולי לא על הכניסה. כן, כי אני לא זוכרת. כבר היו שתי אה, מלא, מלא פת-- זה לזה, זה לזה, זה ל-- טוב.

28:18 דובר 3 צריכה להחזיק ראש.

28:19 דובר 2 החזקתי ראש. התחיל האירוע. כבר לא נכנסו האנשים. נתתי למארגנות את שתי הקופסאות של הכסף ו-

28:26 דובר 3 הלכת הביתה.

28:27 דובר 2 הלכתי הביתה. הלכתי לישון. השעה איזה שתים עשרה בלילה, אני לא זוכרת מה. סבתא שלי דופקת. אז ישנו בקרוואן. את זוכרת את הקרוואן? שזה דפיקות של הקרוואן. זה מה, מה, מה? וסבתא שלי רוצה להגיד לי שזכיתי. את יודעת, לא היה פלאפונים, לא. היא עושה לי: "את, את, את, את!" היא לא הצליחה להגיד את זה מרוב התרגשות שזכיתי בכרטיס טיסה.

28:50 דובר 3 תקשיבי, לנצח בכזאת הגרלה זה-

28:52 דובר 2 תקשיבי.

28:53 דובר 3 זה כבר, זה, זה יותר מ-מ-מהגרלה רגילה.

28:55 דובר 2 זה היה מטורף. "את, את, את, את." "מה, סבתא, מה? מה אני? מה אני?" "את זכית. את זכית." "במה?" לא זכרתי בכלל ששמתי. "את זכית, את זכית בכרטיס טיסה וזה." טוב, בקיצור, אני מתלבשת. אני צריכה ללכת לשם. "מחכים לך. רו-רוצים לתת לך את הזכייה. מחכים לך." מתלבשת, אני רצה כמו זה. "מזל טוב, מזל טוב" ו"איזה יופי" ו-- מי שנשארה שם, זה כבר היה סוף האירוע. ואמרתי: "אוקיי, איפה הכרטיס טיסה?" אמרו לי: "אה, אה, הכסף שאספת. קחי." תקשיבי, אני, אני חוזרת הביתה עם הקופסה שאני אספתי.

29:26 דובר 3 איזה מטורף.

29:26 דובר 2 איזה הזיה. יש לי תמונה עד היום שאני מפזרת את כל השקלים.

29:31 דובר 3 איזה מטורף.

29:31 דובר 2 ואני זוכרת-

29:32 דובר 3 זה היה סכום של כרטיס?

29:33 דובר 2 זה היה כמעט כרטיס. כמעט. משהו כמו את השלושת רבעי.

29:38 דובר 3 אהמ.

29:39 דובר 2 שלושה ימים אחרי נולד לנו נכד ראשון במשפחה. זאת אומרת, לו-- לאמא שלי. נ-נולד לנו אחיין.

29:45 דובר 3 אחיין.

29:45 דובר 2 אחיין. יפה. ואמא שלי לא היה לה כסף לכרטיס לנסוע לברית. אז היא-

29:51 דובר 3 העברת לה את הזכייה.

29:52 דובר 2 הבאתי לה את הזכייה. היא קנתה כרטיס. היא אמרה לי: "כשתרצי, אני אקנה לך."

29:56 דובר 3 אהה.

29:57 דובר 2 וכך היה. אז כשאני רציתי את ה-- לקיץ-

30:00 דובר 3 אהה.

30:01 דובר 2 אז אמא שלי שילמה. כמובן, זה היה פי שניים אותו דבר, אבל לא משנה, היא הבטיחה וזה היה-

30:05 דובר 3 תודה אמא.

30:06 דובר 2 תודה אמא, בהחלט. וטסתי אה, לשם. אני, אמ, זה היה הטיסה האחרונה של-- ז-זוכרת את הטיסה של ט-טאוור אייר?

30:17 דובר 3 כן.

30:17 דובר 2 שכל העולם נתקע עם טאוור אייר כי הם פשטו רגל. אז זה היה הטיסה האחרונה. זאת אומרת, זה היה הכי זול. זה היה עם קונקשן. לא, לא עם קונקשן. סליחה, זה היה טיסה ישירה. אנחנו-- אני הזמנתי טיסה ישירה לניו יורק עם טאוור אייר. באמצע הטיסה הם מודיעים לנו שיש קונקשן בצרפת.

30:34 דובר 3 כן.

30:34 דובר 2 כי נגמר הדלק.

30:36 דובר 3 וואלה.

30:36 דובר 2 משהו קרה שם. לא יודעת. אה, אה, תחילת הקריסה של ה-- זה היה הטיסה האחרונה של החברה. ממש. בקיצור, תקועים בצרפת. לא ה-- לא היינו אמורים לנחות בצרפת. נותנים לנו תלושים של אוכל של לקנות ב-בשדה. נותנים לנו-

30:52 דובר 3 ואת לבד.

30:53 דובר 2 ואני לבד. אני לבד. טיסה-- פעם ראשונה שאני עולה על מטוס.

30:57 דובר 3 וואו.

30:57 דובר 2 הייתי עוד לא בת ארבע עשרה. פעם ראשונה שאני על המטוס ונוחתים בצרפת. עכשיו, הצרפתים א-א-אין להם אנגלית. זאת אומרת, יש להם אנגלית והם-

31:06 דובר 3 לא, הם מתעקשים.

31:08 דובר 2 דברים כאלה. אני אומרת: "Can I call to my family?" עכשיו, אה, להודיע שיש קונקשן. אני צריכה להודיע. אחותי מחכה לי בניו יורק לאסוף אותי. אני לא יודעת איך להודיע לה.

31:22 דובר 3 אין פלאפונים.

31:23 דובר 2 עכשיו אני מרימה את כולם. אני אומרת להם: "אני חייבת להודיע, אני חייבת להודיע, אני חייבת להודיע." בסופו של דבר הם מביאים, את ה-- את החברה, איזשהו בן אדם שעומד עם, אה, דף וכל אחד יכול לכתוב מספר טל-- הם, הם מבטיחים לנו שהם יתקשרו למשפחות ויודיעו להם שיש delay. תחשבי, אין אתרים, אין אינטרנט, אין איפה לראות. זה עידן אחר. זאת אומרת, רק אם אחותי הייתה מגיעה לשדה ורואה על ה-

31:46 דובר 3 שזה בוטל.

31:47 דובר 2 המצג שבוטל, אבל היא לא, היא לא תדע את זה מהבית. אוקיי? היא אמורה לצאת לשדה, נסיעה של שעה וחצי לשדה בשביל להבין. ואני לא רוצה שהיא תצא. לא רוצה, כי אני יודעת שיש-- אנחנו לא יוד-- אין צפי, אין צפי. מפה לשם אני רושמת לה הודעה ב-ב-באנגלית, האנגלית שלי: "To my sister there is a delay and don't come to airport I will take a taxi." כאילו כזה. בתקווה שהם מחייגים אליה. מעולם לא חייגו אליה. מעולם לא העבירו לה את ההודעה. שבע שעות של

32:19 דובר 3 המתנה.

32:19 דובר 2 של המתנה שכבר הייתי אמורה לנחות כבר בניו יורק.

32:22 דובר 3 וואו.

32:22 דובר 2 המתנה שם. מפה לשם אני מוצאת שתי, שתי בנות לא דתיות אבל ישראליות שככה אנחנו מתחילות לדבר. מטבע העניין שכל אחד מוצא לעצמו את הישראלים ואת יודעת, שבע שעות את כבר מחפשת חברה. והן מספרות לי שהן בדרך ל-לאמריקה ל-לעשות קאמפ מטעם הסוכנות היהודית והן הולכות להיות מדריכות מטעם הסוכנות היהודית בווירג'יניה איפשהו. ואני אומרת להן אני מטעם חב"ד הולכת להיות סייעת בדטרויט. איזה יופי ואיזה מגניב! מה חב"ד עושים זה-- נהיה שיח יפה. בסופו של דבר הן מביאות לי את הבמבה והביסלי שלהן שזה כשר ואני מביאה להן את התלושים לסנדוויצ'ים ה...

33:04 דובר 3 לא כשרים.

33:05 דובר 2 יפה וכולנו מסודרים. אני מבסוטה, במבה, ביסלי והן זה, יפה. מגיעים ל-- מגיעה טיסה. טה טה טה טה. נוחתים בניו יורק. נוחתים בניו יורק. אנחנו עומדים, פעם ראשונה שאני רואה את הילדים של אמריקה הגבוהים השחורים, ואני וואו ואני מתפעלת מכל דבר. הכל גדול, הכל את יודעת זה ואני זה. אוקיי, הן לפניי ואני אחריהן.

33:33 דובר 3 מציירת לעצמי את זה בראש.

33:34 דובר 2 אני מאחוריהן, עומדים בתור ואז ה... פקיד המכס רואה אותנו מדברות כל התור וכשהן מגיעות אז הוא שואל "Are you together?" כאילו אתם ביחד. אז הן אומרות לפקיד "No, she is a counselor in Detroit. היא מדריכה בדטרויט. We are in Virginia. אנחנו בווירג'יניה." אוקיי, יפה. טה טה טה. עוברות. Hello to you. עכשיו אני קטנטונת, הוא ענק ו-"You're going to be a counselor?" את הולכת להיות מדריכה בדטרויט? אז אני "Yes."

34:08 דובר 3 אה, זה עבודה.

34:09 דובר 2 מסתכל על הוויזה. מגיעים שוטרים, לוקחים את המזוודה, לוקחים לי את הדרכון. אחרי-- אחריי, אחרינו.

34:18 דובר 3 וואי, וואי, וואי.

34:20 דובר 2 אני אוקיי. לאן? לאן? מה קורה פה? אני מגיעה לאולם. חשכו עיניי. מכל קצוות העולם אנשים-- עכשיו תקשיבי, מבחינתי זה מערכון. אני רואה-

34:33 דובר 3 אבל אז זה מערכון?

34:34 דובר 2 קודם כל זה נורא סקרן אותי וזה גם הייתי בפחד כי זה סוג של כמו מעצר. זאת אומרת סוגרים אחרייך את הדלת, את נכנסת לתוך מקום כמו אולם. עכשיו היה שמה באמת ישיבה מדורגת, היה שמה במה ועל הבמה כמו שופטים. זאת אומרת חבר'ה, עם כזה שעושים כמו משפט שדה. זאת אומרת מי יכול להיכנס לאמריקה, מי לא. עכשיו את רואה אנשים שלא-- שמגורשים, צרחות ובכיות ומשפחות מאפריקה. את יודעת, עם הלבוש האפריקאי. מ-מ-- את לא מבינה, את לא מבינה. אינדיאנים. א-- תקשיבי, אני רואה מראות של אנשים לבושים בכל מיני-- היספנים.

35:17 דובר 3 זה נשמע כמו איזה, איזה חלום.

35:19 דובר 2 חרדים אני רואה בוכים, מתפללים. א-- תקשיבי, קבוצות, קבוצות של אנשים, כל אחד והסיפור שלו, כל אחד והמראה שלו והלבוש שלו. אמרתי מה אני עושה פה? מה אני עושה פה? עכשיו אני מתחילה באמת כאילו סוג של ל-לא יודעת, אני לא יודעת מה לעשות עכשיו.

35:34 דובר 3 לבד.

35:34 דובר 2 כן, לבד. טוב, מגיע תורי וזה עם, עם רמקול. שומעים את זה בקול. כל, כל שם שמזמינים וגם שומעת את השמות. אני מהצחוק, איזה שמות. סייצ'ק, בארי-- כאילו כל השמות מוזרים, מוזרים. עכשיו איזה כושי ענק קורא לי מיס לואיס כזה זה ואני אוקיי, אני מדרדרת את עצמי. עכשיו אני בלי כלום, כן? אין, לקחו לי הכל. זאת אומרת, אין, אין לי את התיק, את הארנק, כלום. ואני יורדת שם בכזה והוא שואל לי, שואל אותי "What are you doing here in America?" ואני כזה "I just came to visit." "You're going to be--" את הולכת להיות מדריכה. מדריכה, אין לך ויזת עבודה. ואני אומרת לו לא, זה לא בדיוק עבודה, זה, זה חברים, זה משפחה ואני הולכת לעזור. אז הוא אומר יש לך, אמ, מסמך מסודר שלהם? פתאום נזכרתי שמילאתי הצהרת בריאות שלהם. אז אני מו-- אני, אני אומרת לו יש במזוודה שלקחתם לי יש, יש שמה זה. מחזירים את המזוודה, נותנים לי להוציא דף ואני מוציאה לו את הדף והוא רואה שזה בעצם משהו מאורגן. כאילו אני כן הולכת להיות במקום מסודר ואני לא יותר מפלילה את עצמי. אומרת לעצמי, אמאל'ה, מה אני עושה? אני כאילו פתאום אני קולטת שככל שאני מדברת איתו אני מפלילה את עצמי. אמרתי אז אני אגיד שאני לא מבינה אנגלית. אני אגיד שאני לא מבינה אנגלית. כזה אומרת לו "What? I don't understand what you're saying. I don't, אה, I know some English but not a lot, אה." ואז הוא אומר לי אוקיי, קורא למתרגם. עכשיו יש, יש מתורגמן, יש מתורגמן שמדבר. אמרתי לו תקשיב, אני אגיד לך את האמת, אני, אני

37:09 דובר 2 אמריקאית, אני פשוט עוד לא עשיתי את ה-- אבא שלי אמריקאי. עוד לא עשיתי את התהליך, אבל אני אמריקאית. אז הוא אומר לי, אוקיי, אנחנו נבדוק את זה, אבל בינתיים את לא עונה שום דבר. את אומרת כן ולא. אל תתפלספי. הוא עזר לי, האמת, הוא עזר לי. אומר לי, את עונה כן ולא. בקיצור, אז הוא התחיל לשאול אותי שאלות. Yes, no, no, yes, yes, no, no. הוא אחרי כמה דקות הגיע, לחש לו, אמר לו שאני באמת אמריקאית ואני עוד לא עברתי את התהליך, ואז הם נתנו לי אזהרה והם אמרו לי, אנחנו משחררים אותך הפעם, אבל בתנאי שבפעם הבאה כשאת מגיעה את חייבת לבוא כאזרחית.

37:39 דובר 4 וואי, וואי.

37:41 דובר 2 עברו איזה כמה שעות של התהליך הזה. בקיצור, אני יוצאת-

37:45 דובר 4 זה היה היליון אבי שלך.

37:46 דובר 2 אני-- כן, ממש. אני יוצאת משם. וואו, וואו, וואו, וואו.

37:51 דובר 4 את מתפרקת?

37:51 דובר 2 תודה להשם. אה לא, אבל, אבל המשפחה מחכה לי ו-ואני לא ידעתי אפילו לספר להם כאילו על-על השבע שעות של צרות, על הזה, על ה-- ומתברר שבגלל כל התהליך הזה אני פספסתי את הטיסה, הקונקשן שלי.

38:05 דובר 4 וואי, וואי.

38:06 דובר 2 ל-ל-לדטרויט. אני הייתי בטוחה שיש לי זמן יום להיות עם המשפחה ואז לטוס, אבל אני פספסתי את זה. זאת אומרת, הייתי חייבת-- ופספסתי טיסה ואני מגיעה-- בסופו של דבר תפסתי טיסה אחרת. אני מגיעה למשפחה שאני אמורה להגיע אליה, הייתי אמורה להגיע אליהם עם כולם, עם כל המדריכות החדשות ולעשות היכרות כשכולם ישנים. אני נכנסת למיטה, אני קמה בבוקר, פרצופים עליי.

38:33 דובר 4 תגידי, ואת זורמת? מה קורה שם?

38:35 דובר 2 היי.

38:37 דובר 4 אני, אני חייבת להבין אבל מה קורה שם? את זורמת?

38:39 דובר 2 ברור שאני זורמת. מה, יש לי ברירה אחרת? כאילו ברור. ואני היי, אוקיי, היי, who are you? את מבינה? כאילו-

38:47 דובר 4 אין שם מקום של מסכנות? אין שם מקום של-

38:51 דובר 2 לא, חוויה. כאילו בואי, אני מרגישה בתוך חוויה, אני מרגישה בתוך סרט.

38:55 דובר 4 אז את חיה בסרט.

38:56 דובר 2 אני חיה בסרט. זה היה וואי, זה היה מטורף. זה היה מטורף.

39:01 דובר 4 אימא'לה, אז את צריכה לעשות סרט, באמת. כאילו תקשיבי, אני, אני רואה את זה תוך כדי, אני הגלגלים שלי מתגלגלים שם.

39:09 דובר 2 זה היה מטורף. וזהו, האמת ששנה אחר כך כבר עשיתי את התהליך אה של האזרחות ואחר כך כשנכנסתי לאמריקה זה welcome home.

39:18 דובר 4 אה רגע-

39:20 דובר 2 כן, אבל-

39:20 דובר 4 אז בעצם, אז, אז לא התחתנת בגיל שמונה עשרה. באותה סיטואציה, לפי דעתי, את מתחתנת בעוד ארבע שנים, אז...

39:29 דובר 2 כן, אבל-

39:30 דובר 4 סתם, אבל אין שאלה.

39:31 דובר 2 העברות שלי עברה הרבה זה, אבל עדיין-

39:34 דובר 4 אז רגע שנייה שנסכם, כי אנחנו יכולות לדבר פה שעות ואני רוצה שנסגור.

39:38 דובר 2 כן.

39:39 דובר 4 הסיפור הוא זה לא הגיל, זה התרגיל. זאת אומרת, זה מה אתה עשית עם עצמך, כי כאילו כן בסוף להתחתן, אם אתה במקום אה מפותח ובמקום של מודעות ויודע לאן אתה נכנס, ברור שאנחנו נכנסים והכול ו-ו-וזה לתת לקדוש ברוך הוא אה לנהל את הכול, אבל, אבל זה לא משחק ילדים. ו-ולכן זה לא הגיל, זה התרגיל, ואצלך עבד בגיל שמונה עשרה, אצלי זה עבד בעשרים וארבע ואצל אחת בשלושים. זאת אומרת, להיות מודע לשם ו-ושהשם יעזור לכולם בשידוכים.

40:15 דובר 2 אמן. אמן.

40:16 דובר 4 כי שידוכים זה, זה לא עולם פשוט.

40:18 דובר 2 נכון, אבל עדיין אני ממליצה בגיל צעיר. אני ל-- אני לא חוזרת בי-

40:24 דובר 4 לא, לא, לא, אני לגמרי. אני חושבת שהמסר עבר מאוד, מאוד ברור, אבל אז בואו נהיה הורים שעוזרים לילדים שלנו להגיע לגיל שמונה עשרה.

40:32 דובר 2 ודאי, אז תנו להם, אה, תפקיד קבוע בבית, תנו להם כבר, ברור.

40:36 דובר 4 וואו, כמה דברים דיברנו. אה טוב שאנחנו עוד צריכות לסכם.

40:40 דובר 2 כן, ת-תחשבו כל הזמן שהילד צריך להתחתן בגיל שמונה עשרה. כאילו בואו תנו לו את מה שהוא צריך לצאת לעולם.

40:48 דובר 4 אהמ.

40:48 דובר 2 מבחינתי אימהות שלוקחות על עצמן את הכל, הכל, הכל, הכל. לא, לא, לא, רק ש-- אה, אה, אה, זה, זה, זה, זה נכות. כאילו זה סוג של, אה...

40:56 דובר 4 מהמם. אז תודה מיכל.

40:58 דובר 2 תודה חני, מה זה-

40:58 דובר 4 כיף איתך והסיפור. אני לא יודעת, אני צריכה לנשום אותו, אבל, אה, יאללה.

41:04 דובר 2 יאללה.

41:05 דובר 4 היה פה... אין לי מושג כמה אנחנו מדברות, כמה זה. יאללה שיביא לי את החומר.

41:11 דובר 2 כן.

41:12 דובר 4 אגיד לו, "אימאלה, לך." כאילו דיברנו על ה-- על המעצר בלוד עם ה-