הרב מוטי גרמך, קיוטו, יפן- פרק 5

00:20 דובר 1 אתה אומר שאתם, התחלתם את השליחות בהודו ב... בתור בחור.

00:29 דובר 2 התחלנו בתור, בתור בחור להגיע לדלהי.

00:34 דובר 1 להגיע לדלהי.

00:34 דובר 2 אה...

00:36 דובר 1 ושם, אה, נסעתם בתוך ארון בגדים, אמרת?

00:43 דובר 2 אה, הגענו, כן, הגענו ב, אה, מה זה? רחובות צרים שאתה לא יודע איפה, איפה ההתחלה ואיפה הסוף. אה, הכול נראה

00:53 דובר 1 אתה לא יודע איפה ההתחלה של הרחוב הבא ופה הסוף של הרחוב הזה. לזה אתה מתכוון?

00:58 דובר 2 כן, הכול, הכול, הכול הלכלוך, הכול מתערבב יחד.

01:01 דובר 1 כן.

01:02 דובר 2 אה, קראתי עכשיו, עכשיו שזמן שגלעד שליט, החייל כשהוא נחטף-

01:11 דובר 1 כן

01:11 דובר 2 ... אז, אה, בחורה מהיישוב שלו בדיוק נכנסה לבית חב"ד. ואז עשינו מניין לתהילים. יש לי תמונה של זה עד היום, בזמן אמת, אה, מניין תהילים של כל מיני חבר'ה מכל מיני מקומות. יש בחור שקוראים לו שי חורש. הוא מהיישוב, אה, לא זוכר את היישוב, אבל משהו באזור, אה, בצפון. אה, באזור הגליל שמה, גליל תחתון נראה לי. סתם, זה כתוב ב...

01:44 דובר 1 מה, הוא חזר בתשובה?

01:47 דובר 2 אה, כן, הוא חזר בתשובה, למה הייתה בצפת. אז אחותו, שהיא לא חזרה בתשובה נראה לי, או אז, אם אני זוכר נכון, אז היא נכנסה לבית חב"ד וסיפרה על ה, על החטיפה ושהוא, הוא פחות או יותר, אה, בן גלעד. גלעד.

02:05 דובר 1 כן.

02:06 דובר 2 אז, אה, משפחת חורש.

02:10 דובר 1 אז עשיתם מניין תהילים לזכותו מה שנקרא.

02:14 דובר 2 כן, כן. כל מיני אפיזודות על, אה, מניי, אה, מניינים בהודו. שאתה בדרך כלל בונה את המניין הוא מ, אה, קהל המכבד ישראל, אבל, אה, רובם אם זה יכול להיות פעם ראשונה. אני זוכר שבחור עולה לתורה, גם נותן לו את ה, אה, איך קוראים לזה? את החגורה של הספר תורה. יש חגורה שאתה סוגר איתה את הספר תורה בשביל זה התאגרתם. ונותן לו בשביל לתת נשיקה. זה מקריא ביום חול. אז הוא מקבל את החגורה. מה עושים עם זה? אז הוא שם את זה כמו צעיף כאילו לפני הברכה בתור, אה, כאילו מה? הוא לא הבין מה, מה אתה רוצה ממנו.

02:58 דובר 1 הוא הבין שזה חלק מהעניין, רק לא הבין מה בדיוק

03:01 דובר 2 כן. איך זה, ל-לאיזה כיוון. אני זוכר פעם מניין כשפתחנו בית חב"ד באמפי, אז, אה...

03:10 דובר 1 מתי פתחתם?

03:11 דובר 2 כן, אני לבד. זה ב... תשיעין, אלפיים ו...

03:21 דובר 1 אלפיים ו...

03:21 דובר 2 אלפיים ותשע, אלפיים... כן, אני עושה את זה אלפיים ותשע. זה סוף אלפיים. ובקיצור, פתח-פותח בית חב"ד, אתה לא מביא, אין הרבה ספרי קודש. אז אגרות קודש, כנסת סתר אחד, יחי תד, שני ספרים, אה, כאילו כמה ספרים בודדים. אתה מגיע, אתה צוחקים. כאילו מה שאתה מביא. באנו, אמרנו לעצמנו נפתח בית חב"ד פעם ראשונה.

03:47 דובר 1 בית חב"ד. מה בעצם, מה התהליך בעצם? מה, מה קורה כאן? אני צריך איזשהו מקום.

03:52 דובר 2 עזוב.

03:53 דובר 1 צריך איזשהו, אה, אפשרות פעולה.

03:58 דובר 2 בוא נתחיל שאנחנו בעצם ניתן את הרקע לזה. התחתנו, אמרנו הלכנו לפתוח בית חב"ד בהודו, אבל זה מפעם שעברה אתה זוכר? החשש שלי זה, אה, לגייס כסף, לפתוח מקום חדש זה לא, זה גדול עליי. נלך למקום שכבר מסודר. ואז היינו חצי שנה אצל דרור שאול בדרמסאלה, וו...

04:18 דובר 1 תזכיר לי, תזכיר לי זה גם בדרום הודו?

04:22 דובר 2 זה בצפון הודו.

04:23 דובר 1 אז דרמסאלה זה-

04:24 דובר 2 זה בצפון ביערות, בהימלאיה. כן, בהרי ההימלאיה.

04:27 דובר 1 בהימלאיה. כן, כן, כן. אוקיי.

04:30 דובר 2 ואחרי, אחרי חצי שנה שמה, שאישתי הייתה מחנ-- מורה של הילדים ושיעורים למטיילות, ואני יותר אחראי על הבית חב"ד ויותר משיג את התקציב, נוסע, חוזר. אמ, בקיצור, אה, אז זהו, אחרי זמן כזה אנחנו ברור לנו שאנחנו נשארים בהודו ואז עושים סקר בין המטיילים איפה היית והיה חסר בית חב"ד. אז כל אחד יש לו את השמות של מקומות שהוא היה בו ואין. ואז מתוך ה... אתה עושה סינון איפה באמת אתה, איפה באמת צריך. והשם שלה זה אמפי בדרום הודו.

05:11 דובר 1 מה זה אמפי? זה כפר, זה עיר, זה עיירה, זה מחוז?

05:15 דובר 2 אמפי זה, אמפי זה פחות מכפר. זאת אומרת, האמת זה, אמפי עצמו זה עיר עתיקה מאלף שנה שיש שמה מקדשים עתיקים של ההודים. הישראלים תמיד כשיש מקום מרכזי אז הם לא באים למקום המרכזי, הם הולכים לכפר הקטן שקרוב לשם. כמו שבדרמסאלה, אין ישראלי שנמצא בדרמסאלה, נמצאים בדרמקוט ובאקסוס שזה כפרים קרובים, ואין ישראלי שברישיקש שנמצאים בכפר קרוב וכן הלאה. בכל המקומות בדרך כלל זה לא, אה, איפה שההיילייט של המקום.

05:50 דובר 1 מה הסיבה לזה שישראלים לא באים דווקא למקום המרכזי?

05:55 דובר 2 המקום המרכזי בדרך כלל הוא לא, הוא יותר המוני ו-ויותר יקר ואווירה אחרת, ואתה הולך קצת הצידה ואז האווירה היא, אתה בונה את האווירה ורגוע יותר ושקט ומחירים כמובן מאוד, מאוד זולים. כי אתה לא... כי אין, אין תחרות. כי לא יש תחרות, אין הרבה... לא מחכים לת-לתיירים שם. וככה באמת מקומות נבנו הרבה, הרבה בגלל הישראלים שבאו וחבר מביא חבר. ישראלים זה עדר. אז גם אמפי זה בעצם הכפר שכולם היו. זה כמו וירופאפור גדי. מעבר הנהר וירופאפור גדי.

06:37 דובר 1 מעבר מה?

06:40 דובר 2 כפר מעל הנהר זה כאילו ה-

06:41 דובר 1 איזה נהר יש שמה?

06:44 דובר 2 אז יש שמה נהר שחוצה ליד ה, ליד המקום אמפי ובעצם מחלק בין שתי מחוזות. למה זה משנה שזה משנה שתי מחוזות? בשביל לעבור את הנהר אז יש איזה סירה שעוברת הלוך חזור. עכשיו בגלל שיש שתי מחוזות, אז מאיפה שהסירה יוצאת, בעל הסירה צריך לשלם מיסים או בקשיש או איך שתקרא לזה, למשטרה של הצד הזה. אז זה היה כל מיני חוקים שהיו הלוך זה מחיר כזה, חזור זה מחיר כזה או כל מיני, כשזה אותו סירה, אותו בעל הבית עושה הלוך חזור, אבל לפי ה, שני צדדים של הנהר.

07:21 דובר 1 ומה, ומה, מה הרוחב של הנהר הזה? מה הגודל שלו?

07:27 דובר 2 אה, תלוי מתי. בזמן אחרי הגשמים זה יכול להגיע לחמישים מטר. כלומר משהו רחב, רחב מאוד. וכשיורד, אה, כשאין גשם אז זה יורד, יורד ויש מקומות שלפעמים אפשר לעבור ברגל. זאת אומרת, זה ממש עליה וירידה מטורפת. תלוי בזמנים. אה, בקיצור, זה גם ה-הנהר שיש איזה פילה קדושה שנמצאת באחד המקדשים של אמפי והיא יורדת לטבול שמה כל יום, פעמיים ביום בנהר הזה, וכשהיא יוצאת מהטבילה טהורה אז היא מברכת אנשים עם החזק. אתה נותן לה כסף, היא מעבירה את הכסף לכוהן דעת ומקבלים ברכה.

08:11 דובר 1 אה, יש שם-

08:12 דובר 2 וההודים עומדים.

08:13 דובר 1 יש שם פילה שנמצאת בתוך איזה מקדש שהם שומרים עליה.

08:18 דובר 2 כן.

08:19 דובר 1 ופעמיים ביום שולחים אותה לנהר לטבול.

08:23 דובר 2 כן. לצנן אותה וכולי. כן, אבל זה כאילו הטקס. אה, בקיצור, אז אנחנו ידענו רק שיש את המקום הזה. עכשיו צריך לגייס כסף. איך מתחילים? אז אנחנו נוסעים מהודו לסינסינטי. זה בדיוק היה תיש-- אה, הגענו באמצע תשרי, הגענו בסוכות. ו... ואמרנו נגייס כסף, נעבור בית בית וכמה שיהיה נגיע. ברגע שזה ייגמר אז נסגור. ככה...

08:59 דובר 1 זאת אומרת זה-

08:59 דובר 2 תמיד זה חשש, איך?

09:01 דובר 1 שיחיה על הכמות כסף שתאספו תסגרו.

09:07 דובר 2 כן, זה לפעם ראשונה. אתה רוצה לראות? רוצה להריח? אתה לא יודע מה יהיה. אתה מגיע ונראה. אמרנו לעצמנו תמיד רגע, מטיילים בני עשרים, עשרים ושתיים מטיילים לבד, כן? יש כאלה עם תיק על הגב ו... אז אתה צריך אוכל כשר גם. אז אתה משלם עוד קצת על מטבח, אתה תסתדר כאילו זה ה, זה המצב הכי גרוע. אה, ומשמה רק אפשר לעלות.

09:35 דובר 1 תן לי להפסיק. אתם, אתם לסבב צבטים[?] נסעתם מהמפי[?] או מדרמסה?

09:40 דובר 2 לא, לא, לא. מדרמסה. באמת מדרמסה הגענו לפונה, היינו החלפנו את המשפחת קופצ'יק לחודש שהם נסעו לארץ אה, חודש או חודשיים, כן, משהו כזה. אה, ואז משמה לסינסינטי. קנינו, אני זוכר טיסה, אה, מהודו לניו יורק עם חניית ביניים בישראל. זה היה טיסה שקנינו הלוך חזור. זה היה עם אל על אני חושב. זאת אומרת, עם אל על אתה קונה טיסה מהודו לניו יורק עם חניית ביניים בארץ.

10:17 דובר 1 וכמה זמן בארץ ביניים?

10:21 דובר 2 הלוך יום אחד, חזור יומיים או שלוש, משהו כזה. לראות את המשפחה, להגיד שלום.

10:25 דובר 1 לטייל קצת בארץ בשני.

10:28 דובר 2 כן, נגיעה, למלא קצת, כן. גם לפני שיוצאים לשליחות, לפני שיוצאים למקום שהוא חדש. זה היה ממש אה-

10:37 דובר 1 השתרעות.

10:37 דובר 2 היינו אה-

10:39 דובר 1 מאיזה מקום בארץ?

10:40 דובר 2 מבת ים.

10:41 דובר 1 מבת ים.

10:41 דובר 2 בת ים. כן. היה גם השגחה פרטית, זה הסתדר עם מקווה שם בדיוק. כאילו הכל היה מתוכנן על ההשגחה פרטית. אה, בקיצור, אנחנו, אה, מגיעים לסינסינטי ואיך אתה מתחיל לגייס כסף? אנחנו זוג תמים. התחלנו לעבור בית בית, אני ואשתי, זוג צעיר, וזה אנחנו מדברים על, אה, עדיין בשנה אחרי הרצח, אחרי הפיגוע בבומביי. אז אנשים הרבה יותר עם לב פתוח. עוד בית חב"ד בהודו זה עוד, זה כמו... אבל עדיין, אתה יודע, אנשים, אה, כשמגיע לדלת זה תרומה אחרת. אנחנו מה? אתה מזה שאתה מכיר, אתה לא... אה, זה זוג שהולך בית בית. כן, בעל ואישה. זוכר שהגענו לבית אחד והיינו עושים לעצמנו איזה רף, לפחות שבכל, אה, נגיע לאלף שמונה מאות דולר. כאילו ל-ל-לשים לעצמנו גול לרוץ אליו. והיה איזה יום שלא, לא עבד, לא עבד, לא... ואז הגענו ל... היום אני יודע שזה מוישה דריז[?], אז לא הגענו. סתם דלת של מישהו. וזה היה אז כל כך, אה, רי... ריגשי. זאת אומרת היה חסר לנו שבע מאות דולר בשביל האלף שמונה מאות של אותו יום. בקיצור, ניסים קטנים שאתה רואה איך הרבי, אה-

12:05 דובר 1 תסביר מה היה. אתה זורק רמזים באוויר והקורא-

12:09 דובר 2 שמנו לעצמנו, אז שמנו לעצמנו נראה לי יעד. יעד שבימי ראשון כולם בבית. אז ביום ראשון אתה יכול להגיע ליעד של אלף שמונה מאות דולר ב... אה, כי ככה, ככה התחלנו, הצלחנו פעם אחת וזה יצר לנו דרייב לפעמים הבאות. ואתה עובר ועוד בית ועוד בית. עשרים דולר, עשר דולר. כאילו אתה מחכה למשהו שו... ואז זה ככה פרטית שהגענו למישהו ש... אתה לא מצפה, אתה לא מכיר, אתה מתחיל מ... אנחנו מגיעים-

12:40 דובר 1 מה אמר? מה המילים שאמרת?

12:43 דובר 2 שאנחנו הולכים לפתוח בית חב"ד חדש בהודו ורוצים, אה, לזכות אותך להיות שותף ל-ל-

12:48 דובר 1 נהדר. מה הוא אמר?

12:53 דובר 2 אה, הוא היה באמצע עם מישהו לדבר אז הוא רצה רגע, שם לנו רגל בדלת של לסגור את הדלת וזאת אומרת דברים קטנים שאתה באמת לא. הוא אמר רגע, אני אלך להביא צ'ק, ואז הוא חזר עם הצ'ק וזהו. אמרנו לו תודה וישר כוח. אנחנו הולכים. תודה. הוא מסתכל הבן אדם בפנים בצ'ק.

13:09 דובר 1 לא הסתכלת בצ'ק?

13:12 דובר 2 לא, זה דברים. זה לא, לא מתאים. אחר כך אתה רואה את הסכום שבעצם השלים את ה, מה שהיה חסר לאותו סאנדיי להגיע לאלף שמונה מאות.

13:22 דובר 1 זאת אומרת, ויתרת על הזדמנות של מאה דולר.

13:26 דובר 2 כן, שבע מאות שבעים אולי. אני זוכר אחר כך ל-- אחר כך לספר לו את זה בצורה שהוא. לפעמים אתה לא יודע. זה תרומה, אתה לא יודע מה עומד מאחורי זה, אבל איזה עידוד זה עושה למישהו שהוא, אה, ברגעים שאתה צריך את זה כדי אתה, אתה נלחם נגד הרוח במקום מסוים. מאיפה מתחילים את הדבר הזה?

13:48 דובר 1 מוטי בוא תסביר לי. תסביר לי באמת קצת יותר בפירוט מה ההרגשה של אדם. גם הייתם שניים, אבל מה ההרגשה של אדם שהולך ודופק על דלת, מבקש כסף ועוד דלת? מה ההרגשה? תספר על-

14:04 דובר 2 בהתחלה זה מאוד-

14:05 דובר 1 על הלאי מנים שלא עושים את זה. מה, מה ההרגשה?

14:08 דובר 2 בהתחלה זה מאוד קשה כי אתה באמת מרגיש קבצן או מקום כזה, ואתה צריך הרבה לעבוד עם עצמך שבעצם אתה לאאא, אתה עושה להם טובה. אנחנו הולכים, אנחנו עושים משהו-

14:21 דובר 1 לא, אם זו ההרגשה. לא אם אתה עושה להם טובה זה לא מעניין.

14:24 דובר 2 אה, אז אני אומר ההרגשה, ההרגשה היא לא קלה בהתחלה, אבל כשאתה נכנס עם זה אתה עובד על עצמך.

14:31 דובר 1 מה לא קל? מה קרה? כמו שאתה מבקש רק מאמא. מה הבעיה?

14:37 דובר 2 מה? אנשים לא יודעים מ-מ-מי עומד מולך, מה באמת קורה מול זה ומגיעים הרבה אנשים. אז יכול להיות אדם שגם ייתן, אה, אה, סכום שהוא מגוחך ל-ל-ל-ל-ל-למקום שאליו הגעת, למקום שאתה רוצה. אז במקום ובהתחלה זה יכול להיות הרגשה מאוד לא נעימה, אה, אבל אתה עוד פעם יושב עם עצמך ואומר אני, אני לא עושה את זה, אני עושה את זה כי אני עוד בית לרבי ו-וזה הדרך שיש לי עכשיו. כן, אין, אין בית ספר לזה. ו... ואני, ואז אתה משנה, משנה את הגישה שאני לא בא לבקש כסף. אני בא לתת למישהו, אני בא, אני בא בשבילו. ואז עדיין נשאר רגשות וכל מיני נושאים אתה אומר ואיך תגובות של אחרים או לפעמים זה, אבל רוב אנשים באמת שמחים ורוצים לתת, אבל אתה רואה כל אחד. ההפך, אתה רואה הבתים הפחות יפים בדרך כלל נותנים סכומים שיותר אה...

15:45 דובר 1 יותר משמעותיים.

15:47 דובר 2 אבל ה... כן, אבל לפעמים זה עוד פעם בגלל שאתה, הבן אדם יש לו הרבה יותר כסף אז הוא לאאא, הוא לא ייתן לך כי הוא לא, לא מכיר את כל הרקע, משהו כזה. אז הוא נראה... לתת את זה בחובה, אבל מישהו השני נותן את המקסימום שהוא יכול, מקסימום שהוא יכול, המקסימום שהוא מרגיש באותו רגע. לפעמים זה יכול להיות יותר. בקיצור, לא זוכר לכמה הגענו. אנחנו לא, לא ספרנו את הכסף בשביל שנדע מה ש-- נגיע בסוף. מה שיהיה זה מה שיקרה. אנחנו עצרו כל פעם ב-במקום מסוים. אה, נראה לי הגענו לשלוש עשרה אלף דולר, משהו כזה. של טיסות זה כבר אלפיים דולר ושכירות, אה, ואמרנו זה מה ש, מה שיהיה, מה שאנחנו, אה, מה שזה יספיק זה מה שנעשה.

16:38 דובר 3 כמה שכירות של בניין כ, שנדרש לבית חב"ד, כמה זה עולה שם בהמפי?

16:44 דובר 2 אז זהו, כשאנחנו מדברים-- להגיד בניין בהמפי זה כבר תת או דה סאטה [?].

16:49 דובר 3 אין בניין. יש חור, יש חורבה, יש, אה, יש בור. מה יש שם?

16:55 דובר 2 כל ה, כל הכפר זה האטים כאלה. זה בתים עם גגות מ-מקש. אה, זאת אומרת למפריע זה בגלל שהמקום לא חוקי. אף אחד לא קיבל אישור. זה חד-- אדמה חקלאית שכל אחד בנה עליו חדרים. אז אם לא בנית גג זה עדיין נקרא מבנה זמני. אבל זה יצר כפר פסטורלי כזה של הכל כזה באווירה, אה, של טבע. לפעמים המיטות בכלל מאבן חלק מה-- איך, בלוקים שמחוברים לקיר.

17:25 דובר 3 עם מזרונים או בלי מזרונים?

17:28 דובר 2 אז זהו, מ-מזרונים שלא תמיד, אה, אתה לא... צריך להרגיש אותם, לחשוב ש-- לדמיין אותם שהם שמה. אה-

17:37 דובר 3 מקש כזה שאתה מכסה אותו עם שק או משהו?

17:41 דובר 2 כן, אתה לא יודע, עוד פעם החדרים, כשאנחנו הגענו באמת היה על הפנים. היום, אה, יכולים. עם הזמן יש שדרגו. כשהיה יותר תחרות ויותר תיירות אז, אה, אז גם כל גסטהאוס מנסה להביא, למשוך יותר, אה, חבר'ה אליו אז הוא מכניס את ה-- אבל זה גם עדיין נשאר ברמה-- כי זה כפר.

17:58 דובר 3 זאת אומרת-

17:59 דובר 2 כפר עם חשמל.

18:00 דובר 3 אתם ישנתם למעשה על מזרונים שעשויים מקש ומכוסים בכל מיני בדים.

18:08 דובר 2 אולי. אלה לא מקש, אבל לא, לא מזרון שאתה-- שאף אחד... בוא, בוא נתחיל לפני זה. אנחנו, אה, עדיין זנזנדי. אורזים כן מה שאפשר בשביל, אה, מגייס אוכל, מה שצריך. אתה לא יודע מה תצטרך באמת. אשתי אז נכנסה לאינטרנט לחפש מה, מה זה המקום הזה. ומה, מהרשמים מהאינטרנט זה, זה מקום שאין בו כמעט חשמל ואין בו נייר טואלט ואינטרנט כמעט ואין. זאת אומרת עכשיו, לפחות אתה לא יודע מאיזה שנים זה, זה אנחנו לא מדברים היום. מדברים, אה, כן, אלפיים ותשע. אה, אין הרבה מידע באמת.

18:54 דובר 3 מים זורמים, כן?

18:57 דובר 2 אז זהו, גם לא. לפי ה, לפי ה, לפי מה שכתוב באינטרנט. עוד נגיע נראה מה... אבל בשביל זה צריך להצטייד. לפי רקע כזה אתה יודע שאין שם כלום, לא תוכל. אז אנחנו נוחתים בבומביי ונוסעים משמה ארבע שעות לפונה, בית חב"ד של קופצ'קי [?].

19:15 דובר 3 שהוא בא, שהוא עוד לא נכנס לזה.

19:19 דובר 2 גם בומביי זה יחסית מרכז. נקרא לזה צפון הדרום זה בומביי, ואז אתה יורד ארבע שעות לפונה ומפונה זה אלינו, זה בין אחד עשרה לארבע עשרה שעות.

19:33 דובר 3 זה נסיעה במה?

19:36 דובר 2 באוטובוס.

19:37 דובר 3 יש דבר שנקרא שם אוטובוס?

19:39 דובר 2 אוטובוס, כן, אוטובוס זה, אוטובוס זה, זה סליפר באס. זה מיטות.

19:47 דובר 3 אה.

19:47 דובר 2 זאת אומרת, יש סמי-סליפר שזה כאילו כיסא שכמו חצי רובה שיניים שנדחף אחורה, ואם אתה משלם קצת יותר יש לך מיטות. מצד אחד מיטה סינגל, צד אחד מיטה זוגית. מקומותיים, זאת אומרת לכל אורך כל האוטובוס. אין, אין כיסאות, רק מיטות.

20:04 דובר 3 מה אתה אומר? כמה מיטות כאלה יש באוטובוסים?

20:09 דובר 2 תעשה. צד אחד, אה, חמש סינגלים אז זה כפול שתיים זה עשר. צד שני אותו דבר דבל אז, אה, עשרים או שלושים או ארבעים. לא יודע. שלו-- ארבעים מיטות, שלושים מיטות, שלושים וחמש מיטות.

20:26 דובר 3 אתה אומר.

20:28 דובר 2 כן, הם מקבצים את כולם. מיטות, אה, צרות.

20:33 דובר 3 זה לא מפחיד?

20:34 דובר 2 זה-

20:34 דובר 3 זה לא מפחיד לנסוע שם באוטובוסים?

20:37 דובר 2 בדרום קצת פחות כי הדרום יותר פלאט מאשר הצפון עוד שהוא הכל עליות וירידות. אבל אתה נוסע, אתה נוסע, אתה מרגיש את כל ה-- את כל הבורות של הכביש, אתה... וגם למדנו את זה בסרנהאם [?]. אתה יושב מאחורה, אתה, אתה אומר שמע ישראל כל הדרך. וכל הקפיצים של ה... אז לקחת מקום כמה שיותר מקדימה. ואז אתה לומד שיש אוטובוס עם מזגן שהרבה יותר יקר, אבל אוטובוס עם מזגן זה גם האיכות אחרת של אנשים, כאילו רמה יותר של אנשים. זה גם, אה, הרבה דברים שאתה לומד עם ההוויי עם הזמן. אבל אז הגענו ל-- הגענו לפונה ואנחנו בעצם עכשיו לא יודעים מה יהיה לנו ב-ב-במקום שנגיע אליו. להמפי הזאת. אז אנחנו מתחילים לקנות ציוד מ... מזלגות, סכו"ם, סירים, כיריים, נייר טואלט כמו שאמרנו, אה, כל דבר שיכול, אה... ספר תורה שלקחנו איתנו. בקיצור, מגיעים לרמה כמות של ציוד שלא נוכל לקחת את זה אם-- אין דרך לקחת את זה. אז הדרך, הדרך היחידה לנסוע זה לקחת מונית. רכב. עכשיו רכב, רשמתי לעצמי איפה זה. זה נהג שאף פעם לא היה במקום הזה. כן, הודו מחולק לסטיי-- הודו מחולק לסטייטים, ל-ל-

22:01 דובר 3 מדינות.

22:03 דובר 2 מדינות. אז פונה ובומביי נמצא במהרשטרה, ומדברים שם שפה אחרת. עכשיו אנחנו נוסעים לקרנטקה ועוברים עוד איזה state נראה לי בדרך, כן? לא, בקיצור, אף פעם הם לא עשו את הדבר הזה, את הנסיעה הזאת. אז בודקים בגוגל כמה קילומטרים זה והוא עושה חשבון כל קילומטר. אני לא יודע, ראיתי את זה היום. קראתי את זה בין ה... לא זוכר איזה משהו, שלושים ומשהו, שלושים ושמונה, נגיד חצי דולר לקילומטר או משהו כזה. בקיצור, והתשלום הלוך חזור וכל הטולים. בקיצר זה לוקח, זה, זה עולה כמו, כמו טיסה. אבל יש את הציוד. כן, זה היה הלוך חזור אה... בקיצור מעמיס ציוד, מעמיס, מעמיס בכל חור וממש כבר אין מקום. זה רכב טויוטה גדולה. זה אמור להיות לשש אנשים או-

23:02 דובר 3 טנדר כזה, טנדר עם דבל קבינה.

23:04 דובר 2 כן. כן. ואתה מעמיס, מעמיס בכל הכיוונים וספר תורה, כיסא וכולי. בשלב א-א-אני הייתי ליד הנהג, הכיסא כבר היה על ה-- קירבתי אותו קדימה, אני כבר על ה-- על הקפיצים של ה-- של המושב. כי הכל, הכל עמוס ופחי-- כל דבר שרק אפשר לחשוב עליו הבאנו מ... חד פעמי. זאת אומרת, אתה הולך לפתוח, אתה לא יודע מה תמצא, אתה לא יודע מה יש, אתה לא יודע מה קרוב לשמה. וככה מתחילים את הנסיעה. בודק את הנהג שהוא לא ישן. בקיצר ה-הבחור מתחיל את הנסיעה ו... אוי, הנה כתבתי לעצמי סליחה. שתיים עשרה רופי לקילומטר.

23:51 דובר 3 שזה אומר? כמה רופי לדולר?

23:57 דובר 2 לא, היום, היום זה נראה לי, אין לי מושג. אז היה נראה לי ששים רופי לדולר. אז זה מאוד זול. אבל ה-המרחק הוא, אה, אני לא יודע אם זה... אין לי, אין לי השראה עכשיו אני יכול לבדוק. לא משנה, זה היה כמו טיסה, באמת מאוד יקר. אבל, אה, קיצר, אנחנו מתחילים נסיעה ללא נודע. נסיעה ונסיעה, וכבר מהמממ פונה אתה מרגיש את הג'נטים של הרכב. מתחילת הנסיעה זה כאילו עם כל המשקל הזה על הגג. אה, להטביל את הכלים. הטבלנו את הכלים אז בפונה. יש לנו תמונה עם השוטרים. היה שוטרים אז בכניסה של בית חב"ד, אז הם עוזרים לנו לקלף את כל המדבקות מהכלים.

24:41 דובר 4 אולי זו הזדמנות להעלות תמונות גם ל-- נעשה שיתוף, אז נעשה, נתלה קצת תמונות שלא יודעו.

24:48 דובר 2 אה, רגע, בוא נראה. אני לא הכנתי את עצמי למצוא את זה, אבל.

24:54 דובר 4 פעם, פעם הבאה. לא, לא, זה בסדר. פעם הבאה.

25:00 דובר 2 אה. רגע, אולי אני? כאילו זה כן מסודר. איפה אנחנו? אמ. קיצר הנה, אני יכול ל...

25:26 דובר 4 תנסה, תבקש שיתוף. רגע, אני אעזור לך. אני מנסה.

25:29 דובר 2 לא, זה צריך לאשר לי.

25:32 דובר 4 תבקש שיתוף.

25:36 דובר 2 לא. אני לוחץ ככתוב host, אה, איך מבקשים אבל?

25:46 דובר 4 רגע. הנה, אני נותן לך. סתם.

25:55 דובר 2 זה הכלים אז. זה הכלים ב-בפונה. על הרצפה מקלפים מד-- מד-- מדבקות.

26:04 דובר 4 יש גם ילדים.

26:05 דובר 2 הילדים של קופצ'יק.

26:07 דובר 4 אה, זה הילדים של קופצ'יק.

26:07 דובר 2 הילדים של קופצ'יק.

26:10 דובר 4 כן, אני רואה.

26:11 דובר 2 זה עכשיו, אה, עכשיו מתחתן מצד שמאל. הוא היה בהמפי עכשיו בשנה שעברה.

26:17 דובר 4 איך קוראים?

26:17 דובר 2 בתמונות עם השוטרים. זה בצלאל קופצ'יק.

26:21 דובר 4 זה בצלאל. זה אני רואה.

26:22 דובר 2 בצלאל.

26:23 דובר 4 איך קוראים לילד?

26:24 דובר 2 אה, הילדים יגאל, יגאל קופצ'יק. הנה אתה רואה אותו יותר. זהו, כל הכלים האלה לקחנו איתנו. הנה השוטרים. עכשיו בשביל לקלף את המדבקה אתה שם נר מתחת ואז החום ממיס את הדבק. כי המדבקות של ההודים, מדבקות כאלה זולות, הכל מתפרק. אז השוטרים בכניסה לבית חב"ד.

26:44 דובר 4 אה, אתה מחמם את זה עם נר מלמטה.

26:48 דובר 2 כן.

26:48 דובר 4 ואז זה מתקלף.

26:50 דובר 2 כן, בדיוק. תראה, כל הכלים האלה לקחנו איתנו.

26:54 דובר 4 או, או, או. לא פשוט.

26:57 דובר 2 כן. יש לנו את הכלים.

27:01 דובר 4 אשתך נסעה באולן[?] אני מבין.

27:04 דובר 2 איפה? כן. הנה.

27:06 דובר 4 אה, עבדה קשה. מה תסביר? תסביר מה רואים? מה זה?

27:13 דובר 2 זה בית כנסת. זה בית כנסת בבומביי. מגן דוד סינגוג. אתה רואה?

27:21 דובר 4 זה שלפנינו?

27:24 דובר 2 כן.

27:24 דובר 4 פה זה?

27:25 דובר 2 אתה רואה פה למעלה מגן, מגן דוד סינגוג.

27:28 דובר 4 אה, אוקיי.

27:31 דובר 2 זה בית כנסת יהודי של הקהילה הבגדאדית בבומביי. שאין שמה מניין. היום אין בבומביי.

27:39 דובר 4 מעניין מאוד איך הם הגיעו לשם הבגדאדים.

27:43 דובר 2 הבגדאדים הגיעו לפני שלוש מאות שנה. היה אחד ששון, אחד מאוד עשיר שהגיע לכל ה... עשה הרבה עסקים בכל האזור. בכלל העיראקים הגיעו לסינגפור, הגיעו אה, יש בבומביי יש הרבה עליו. יש בית ספר מאחורי הבית כנסת הזה יש בית ספר יהודי שהם תשעים וחמש אחוז, כאילו תשעים אחוז מוסלמים או יותר. אה, ויש, אה, יש לו בית רפואה שהוא בנה. בקיצור עשה הרבה, הרבה דברים...

28:18 דובר 4 מי זה ההודים שמסתובבים שם בחצר?

28:23 דובר 2 אין לי מושג. השומר, אה...

28:26 דובר 4 אה, זאת אומרת זה לא יהודים.

28:29 דובר 2 לא, לא, לא, לא יהודים. זה נראה לי ממש לפני הנסיעה זה עם הציוד. מחכים למונית.

28:37 דובר 4 הבנתי.

28:38 דובר 2 זה המונית שאנחנו מסתדרים עליו.

28:40 דובר 4 אוקיי.

28:41 דובר 2 מעמיסים את הציוד עד הגג. אתה רואה עכשיו גם על הגג.

28:46 דובר 4 איפה ?

28:46 דובר 2 זה הטיוטה שדיברתי עליו.

28:47 דובר 4 רגע, רגע, לא רואים.

28:48 דובר 2 רואים מאחורה.

28:50 דובר 4 לא רואים.

28:52 דובר 2 לא רואים בכלל?

28:53 דובר 4 רואים רק את הבית כנסת.

28:56 דובר 2 סליחה, סליחה, לא... איך עושים את זה? צריך עוד יותר להיות, אה-- הילדים שלי יותר אלופים בזה. הו הנה. אז זה כל הציוד וזה עכשיו, אה... איך קוראים? מעמיסים לרכב. הרכב האמבסדור.

29:18 דובר 4 זה המשא.

29:19 דובר 2 כן.

29:21 דובר 4 שמע, זה-

29:22 דובר 2 עכשיו אתה רואה זה יותר

29:24 דובר 4 יש לך מזל ש-

29:25 דובר 2 זה הרכב

29:26 דובר 4 זה סטיישן וואגון בכל זאת .

29:30 דובר 2 כן, והכל, הכל עמוס. מזוודות על הגג. זה, זה-- זה הנהג .

29:38 דובר 4 זה נהג בקושי יכולה לסבול את כל המסע הזה.

29:43 דובר 2 זה ספר תורה. אין, אה, אין הרבה ברירות. זה, זה מה שנשאר. זה השטח שנשאר.

29:50 דובר 4 או.

29:51 דובר 2 אה, ככה נוסעים בהודו. אתה רואה עם כל ה... אתה רואה עכשיו אתה רואה מקדימה, אתה רואה הנהג, אה, פותח סידור ו... עכשיו זה נסיעה שנסענו שש עשרה שעות.

30:06 דובר 4 רצופות?

30:09 דובר 2 רצופות.

30:11 דובר 4 הנהג החזיק מעמד.

30:12 דובר 2 הריכוז... נרדם פעמיים.

30:19 דובר 4 מה זאת אומרת נרדם פעמיים? תוך כדי נסיעה?

30:20 דובר 2 הנה זה ההמשך. תוך כדי נהיגה אני פתאום מרגיש אותו קצת, אה, זה. אני אומר לו תעצור. זהו. אמר לא, לא בסדר, בסדר. בקיצור, מאז לא נה-- לא ישנתי בנסיעה הזאת כל הזמן, אה, דרוך עליו. אבל פה אנחנו מגיעים להמפי אחרי ארבע עשרה שעות נסיעה הגענו להמפי.

30:38 דובר 4 מה, מה שאנחנו רואים פה זה המפי?

30:41 דובר 2 כן, כן, זה הכפר. רואים קצת את העציקות ברקע.

30:43 דובר 4 מה זה הסלעים הענקיים האלה?

30:46 דובר 2 זה, זה המיוחד. זה הנוף של כל האזור. סלעים בגדלים הזויים, הרים של סלעים של בולדרים שלא ברור איך הם עומדים, מאיפה הם הגיעו ממש. זאת אומרת, זה, זה היופי של המקום. מה אני אראה לך איזה עוד תמונות שבאמת זה מה אמר רבי מאיר בעשך השם[?]? באמת לא... זה נוף שהוא לא דומה למשהו אחר. זה משהו, אה, מיוחד, ייחודי.

31:10 דובר 4 באמת .

31:10 דובר 2 בקיצור מגיעים לפה אחרי-- איך? כן.

31:14 דובר 4 באמת .

31:14 דובר 2 מגיעים לפה אחרי ארבע עשרה שעות. כן. מגיעים אחרי ארבע עשרה שעות נסיעה ועכשיו איפה כל הישראלים? הגענו להמפי. עכשיו כמו שאמרנו, אנחנו לא יודעים איפה זה, איפה היינו שמה.

31:28 דובר 4 לפני כל הישראלים, איפה אתם הולכים ל-ל-להשתקע?

31:34 דובר 2 יפה, אתה בודק איפה הישראלים ואז אתה מוצא מקום להשתקע. בוא-- אבל בוא נראה מה קורה ואם הגענו בכלל לכתובת.