הרב משה דיקשטיין- באר שבע- פרק 8

00:19 דובר 1 מוישה, אנחנו שמענו את הסיפור המרתק שלך. הגעת לשלב שבו הרבי אומר לך: "אדוני, הגיע הזמן להתגייס לצבא"

00:28 דובר 2 כן.

00:29 דובר 1 ועכשיו אתה בשלב לקראת גיוס. ספר לנו.

00:33 דובר 2 כן. אבא עם שני-- אבא, אבא עם שני ילדים בבאר שבע הולך ללשכת גיוס. שלום. תעודת זהות זה וזה. היה לי פטור, זאת אומרת, יש לי פטור ואני רוצה לבטל את הפטור וללכת ל... מה קרה? דבר ראשון לקב"ן. הקשיבו לי, בריאות נפש.

00:58 דובר 1 אה, הם שלחו-- דבר ראשון שלחו אותך לקב"ן?

01:01 דובר 2 ישר לקב"ן, דבר ראשון.

01:03 דובר 1 מי, מי המשוגע? מי המשוגע שרוצה להתגייס לצבא?

01:07 דובר 2 הקב"ן היה חב"דניק.

01:11 דובר 1 אה, מיידובניק? [?]

01:13 דובר 2 חיים אקלר. מה?

01:14 דובר 1 אה, לא...

01:16 דובר 2 חיים אקלר. ו... נכנסתי אליו, הוא שואל מלך. קיצר מה אמרתי שלחו אותי אליך. למה? אמרתי תשמע. הוא באמת, אתה באמת צריך לקב"ן. אז אמרתי לו, אמרתי תשמע, זה הוראה של הרבי. זה מה? הוראה של הרבי? משהו אחר. יפה. שאל אותי כמה שאלות, עשה וי וי וי וי וכתב משהו זה. לך למי ששלח אותך, לך בחזרה. אני הולך אליו, פותח בסדר. אה, תיסע למחנה נתן, יש שמה, אה, אה, רפואה, נו כזה מרכז רפואי כזה של הצבא, ויבדקו אותך. אני כבר אתקשר אליהם שיקבלו אותך לבדוק את הזה.

01:59 דובר 1 לא, זה כלומר, כשאתה אומר לבדוק את הזה זה כוונה לבדוק את הכשירות שלך.

02:03 דובר 2 לבדוק את העין, לראות-- לא, לבדוק את העיניים אם אני משוגע, אם אני באמת, אם אני יכול זה.

02:08 דובר 1 אוקיי.

02:09 דובר 2 קיצר אני מגי-- מגיע לשמה לרופא עיניים. הוא מסתכל לי כזה בזה, בעין עם כל הזה, אז הוא אומר אני לא רואה צלקת. של הניתוח, של הפרוצדורה שעשו לי בעין. אמרתי נכון, כי זה היה עם לייזר. עם לייזר? אני אומר כן. מה זה? איפה היית? בארצות הברית. יש לך איזה מכתב וזה? אמרתי בוודאי. מוציא, מראה לו את הזה. הוא מסתכל. הוא אומר לי פעם הראשונה שאני רואה, בארץ, פעם ראשונה שאני רואה דבר כזה שעשו ממש לא נשאר אה... קיצר בדק אותי ראייה, אני רואה, יופי. שולח אותי חזרה ללשכת גיוס. אני מגיע לשמה, מסתכלים, יופי. יגיע לך תאריך גיוס עם כל ההוראות מה לעשות, איך לעשות וזה. אתה תהיה שלב ב'. שלב ב' זה לא, זה לא, לא, לא צבא, זאת אומרת לא צבא מלא אלא משהו של, של עשרים, עשרים. קיצר הגיע לי לעשות טירונות ארבע, ארבע חודשים טירונות.

03:13 דובר 1 ארבע חודשים טירונות זה, זה שלב ב'?

03:16 דובר 2 שלב ב'. היה לי פרופיל ג-- היה פרופיל גבוה לוחם וברוך השם הייתי גם חזק. קיצר לא, לא אספר את כל הסיפור של איך היה הטירונות וזה. קיצר מצד אחד היה לי מ"ג, ועל הגב היה לי מים. זה מה, זה היה, זה הפק"ל שלי.

03:35 דובר 1 יפה.

03:37 דובר 2 למה מים? כי ב-- במסע הראשון, היה מסע, מסע הראשון בבוקר קומו בלי נשק, בלי נעליים כאלה קשות כאלה גרביים.

03:48 דובר 1 איפה, איפה הייתה הטירונות?

03:50 דובר 2 הטירונות הייתה בבה"ד שלוש עשרה. בה"ד שלוש עשרה זה משטרה צבאית. שיהיה לשמור, איזה משמר, לא משנה. בכל אופן, ה-- המסע הראשון שתיים עשרה קילומטר, נעליים חדשות. אתה בקושי הולך כמו ברווז כזה. אחרי איזה ארבע קילומטר כולם לעצור, להוציא את המימיות, לשתות חצי מימייה. הוצאתי את המימייה, גלוק, גמרתי את כל המימייה. ואני עומד לידו ליד המ"מ. אמרתי אני אמרתי לשתות חצי מימייה. מה אתה שותה מימייה שלמה? הוא אומר לי: "צמא?" אתה רוצה מים? כן. הוצאתי את המימייה השנייה. הוא גם את זה הוא שותה. אתה עדיין צמא? אני אומר לו כן. אז הוא נותן לי את החצי מימייה המלאה שלו. הוא אומר לי אתה עדיין צמא? אמרתי לו כן. הוא נותן לי את המימייה המלאה שלו. זאת אומרת שתיתי שלוש וחצי מימיות אחרי ארבעה קילומטר. אמר לי רגע, רגע, אתה לא כל כך. אתה, אתה תסחוב לך את המים שלך, תשרוד עליך.

04:59 דובר 3 דלי קטן של עשרים ליטר.

05:01 דובר 2 מה? כן, עשרים וחמש ליטר. עם ה... עם ה... זה עם ה... איך זה נקרא? אה, הקרש עם המנשא. זהו. אז כמובן בפעם הראשונה תכף הרגלו את הכל כי לא שלא יתפנג לי את הגב. אבל זה היה זה. זה היה.

05:20 דובר 3 דרישת השלום הראשונה.

05:22 דובר 2 דרישת שלום כן, מהצבא. הגענו בחזרה. הגענו לזה. הוציאו אותנו בשעות בוקר עוד בחושך. הגענו בבוקר לזה ששכבו על זה זה זה זה כל כל הפצועים האלה. הלי קרב[?], הלי קרב[?], המנוקות[?], הפצועים. קיצר אני חולץ את הנעליים, הגרב נדבקת לרגל, שלפוחיות כאלה גדולות, מים נוזל. לא יכול ללכת. המ"כ רואה אותי אומר לי תגיד לי, כולם היו צעירים. הייתי אני, את זה זקן צ'ינצ'י[?]. תגיד לי כבוד הרב, מה? אמרתי תסתכל על הרגליים, תסתכל על הרגליים שלי. תסתכל. אני לא יודע מה. נתן לי כזה איזה נוזל כזה. זה מרח לי, שרף לי את הנשמה, שרף לי. אבל זה זה. עכשיו הלכתי עם הגרביים. לקח אותי לפינה, הביא ג'יפ ושם את הנעליים, עלה על הג'יפ כמה... עם הג'יפ על הנעליים כמה פעמים, ריכך אותם, עשה אותם כמו מרגרינה. וזה הנעליים שלי שהיו איתי שנים, שנים, שנים. כבר הלכתי איתם ככה, אבל המשכתי עם הנעליים האלה. טוב, קיצר היה טירונות מאוד קשה ובינתיים.

06:38 דובר 3 באיזה אזור של הארץ זה?

06:40 דובר 2 זה שומרון.

06:42 דובר 3 אהה.

06:43 דובר 2 ניווטי ובלילות לבד. תשמע, זה היה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד קשה.

06:52 דובר 3 הכינו אתכם לכיבוש של סוריה או משהו. מה בדיוק הסוריה?

06:55 דובר 2 הכינו אותנו להיות לוחמים. אני יודע, אחר כך לקחו להיות לוחמים, לוחמים, לוחמים. רומאי חמש[?]. אחר כך התחילה מלחמת שלום הגליל. לא, רגע, סליחה. אחרי ארבעה חודשים אתה הולך לעשות קורס של מה שאתה זה. שלחו אותנו להרצליה, אותי. שלחו להרצליה. היה שם בית ספר נ"ם להיות על וולקן.

07:26 דובר 3 תותח וולקן עשרים מילימטר.

07:28 דובר 2 כן. לא וולקן כן עשרים מילימטר. וולקן בשש קנים. גם כן היה קורס שם איזה חודש. גם כן לא פשוט. וזהו. נהיה מלחמת שלום הגליל. מלחמת שלום הגליל. סחב"ק מקבל צו שמונה נ"ם. לא, היינו שם, הייתי במלחמת שלום הגליל דרך ב-- אחרי, אחרי שהראו שאנחנו צריכים את הנ"ם כי הוולקן היה רק נגד חי"ר. הורדנו קומות, כל, כל, כל קומה מעל קומה ראשונה הורדנו אותם. אבל היה מאוד מאוד...

08:08 דובר 3 השתמשו בכם ל... השתמשו בכם ל-- להוריד בניינים.

08:12 דובר 2 כן, לקחו, לקחו סוללה שלמה, פיצלו אותה ליחידות וכל יחידה, כל-- מה זה יחידה? כל, כל כלי הלך ל-למקום אחר. זה עם צנחנים, זה עם גולני, זה עם גבעתי. כל אחד, אה, זאת אומרת, פיזרו אותנו לגמרי. ז-- לא, לא היינו אנחנו כנגמ"שים, לא היינו ביחד. היינו כל אחד... וכמובן שהיינו המלכים של ה-- של הגדוד או של ה-- הפלוגה או של ה-- המחלקה שהגענו אליה, היינו המלכים. נוסעים ראשונים, סוחטים את הדרך.

08:49 דובר 3 מעניין.

08:51 דובר 2 כזה היה הרעש של ה...

08:53 דובר 3 מעניין מאוד.

08:55 דובר 2 וזה ה-- אה, מה אמרתי רגע? אה, אז באמצע, באמצע המלחמה ראו שאנחנו לא משתמשים יותר בנגמ"שים, משתמשים, משתמשים איתנו רק בחי"ר, אז שלחו אותנו את ה-- כמה, כ-כמה כלים כאלה וצעירים לאימון חי"ר.

09:18 דובר 3 אה.

09:18 דובר 2 היינו לקפוץ מהזה ולרדת, לקפוץ מהזה ולרדת וזה... ופזצט"א [?] ולירות מרימונים. לחזור עוד הפעם טירונות, מה שעשינו כדי ל-לרענן, שזה יהיה-- שאנחנו נהיה חי"ר. השבעות. קיצר, עברנו גם את ה, את הזה. אני יושב, סתם ככה כדי שנקבל את ה... לא היה טלפונים ואשתי הזהירה אותי אם אני הולך ללבנון היא לא יודעת, היא לא יודעת מה עושה-- מה, מה היא עושה. היא לא מרשה לי שום פעם ללכת להיות בלבנון. שנישרף פקודה [?] ושאני אגיע חולה וש-- רק בלבנון, כי ב-בשמועות היו נוראות. של טיל וב...

09:59 דובר 3 רגע, אתה מדבר כבר אחרי המלחמה, בזמן ש-שהתחילו כל מיני פיגועים.

10:04 דובר 2 כן, אני מד-- אבל-- שנייה, אני מדבר, אני מדבר עכשיו על המלחמה.

10:09 דובר 3 על עצם המלחמה היא לא הסכימה?

10:12 דובר 2 עצם המלחמה שאני בסכנת נפשות היא לא הסכימה. "אתה אבא לילדים, אתה לא הולך, לא שולחים..." אה.

10:20 דובר 3 אוקיי.

10:21 דובר 2 עכשיו, כל פעם שמישהו היה משתחרר הביתה מה-- לא היו לנו טלפונים, אז היו צריכים דרך מכשיר קשר עם החוט, עם המחולל הזה. קיצר, לא היה טלפונים. אז כל פעם מישהו היה יוצא לחופש, היה מגיע ל-לעפולה או לקריית שמונה או לאיזשהו מקום, היה לו רשימה של טלפונים, מרים טלפון: "שלום, אה, ב-בעלך בסדר, הכל בסדר, אנחנו באימון." ולי היה אסור להזכיר את המילה לבנון. עפולה. אנחנו נמצאים באזור עפולה, באזור, אה... אין לבנון. ודווקא חבר שלי הכי טוב פלח את המילה לבנון. או-הו, אני קיבלתי אחרי שהגעתי הביתה. לא משנה. קיצר, ב-- אני יושב, אני יושב, זה כבר עכשיו אחרי... זה, זה כבר ב-בשלבים של כמעט סוף המלחמה, אבל עדיין נלחמים כי עדיין כובשים, אבל זה כבר לקראת הסוף. אני יושב על, אה, על ג'יפ, על ג'יפ, אה, ככה גדול כזה למעלה על ה-- עם ה-- עם ה-03 או 05 מה שהיה שמה ואני שומע בקשר: "דיקשטיין מאזין?" עכשיו, שמות אסור להגיד בקשר. אז אני נותן ככה ביטה לנהג: "תגיד לי, תגיד לי מה זה דיקשטיין בקשר, ב-בזה?" הוא אומר: "יעני, סבבה, זה אתה." "כן, כן, כן, אני מאזין, מאזין, מאזין." מזל טוב, נולדה לך בת. ב-איזה נ"צ שם מסוים עומד מישהו, עומד חייל, עומד זה שיחליף אותך. יש לך שם ס-- זה אז לא היה ספארי. יש שם רכב שייקח אותך לקריית שמונה. יש לך שבעים ושתיים שעות חופש. בת שבעים ושתיים שעות. ואני עם החגור, עם הרימונים, עם החבלים, עם הכל, הכל, הכל עליי ככה. זה יורד מהסיור, עולה לרכב נוסע מקריית שמונה לבאר שבע. וכולי מלוכלך ושחור ופיח וזה. זה כל הדרך זה טרמפים, אין... גם

12:33 דובר 2 כן, בדרך אנשים, אנשים, יש אנשים טובים, אנשים רעים. קיצר.

12:38 דובר 4 לא חסר.

12:40 דובר 2 תראה, אני עומד בקריית שמונה, בכניסה לקריית שמונה, ליד שאן פטמה [?], ליד קריית שמונה. אני עומד חצי שעה. אומרים לך ואף אחד לא עוצר לך. אנשים, אתם מפגרים? אני פה שומר עליכם ואני נמצא בעמדה שם, בעלי ובחרמון ואתם לא... קיצר, עמדתי באמצע הכביש עם הנשק. רכב עבר, עמדתי באמצע הכביש. אם הוא לא, אני יורה באוויר, לא מעניין אותי. אז הוא עוצר. מה קרה? אתה עכשיו לוקח אותי. מוציא אותי מהחור הזה. אני נוסע לפה, פה, פה, פה, פה, פה, פה. אני אמרתי סע לפה, פה, פה, פה. איפה שאתה רוצה פה, פה, פה, אתה לוקח אותי מכאן. אפרופו פה, זה היה חיפה. אז כל כך התעצבנתי עליו. לא משנה, חיפה כבר צ'יק צ'ק הגעתי, הגעתי לבאר שבע. שתיים בלילה אני מגיע לחדר לידה. ככה אני נכנס לבית חולים. אתה יודע מה? אתה מכיר את החגור הזה, הישן לא ה-- לא החדשים. יש לך רימונים פה ויש לך חבל שמה מהזה והכל והקפלט [?] ככה תלוי חצי זה... והנשק ככה זרוק. אני נכנס, אני עכשיו בחדר, חדר לידה יש גם את המזמזם ועושים זזז פותח את הדלת. זה פרוצדורה באמצע הלילה שאת תעני על זה. לקחתי על זה, הופ, פתחתי את הדלת, לקחתי את כל ה...

14:11 דובר 4 כל המנגנון.

14:13 דובר 2 הכל. מה? מי אתה? אמרתי אני. עכשיו אני לא, אני לא ראיתי, אני לא ראיתי את עצמי. אני יודע, אני בטח לעצמי איך רואים אותי. קוראים לי משה דיקשטיין ואשתי פה. כן, כן, כן, כן אשתך ילדה בת, הכל בסדר. היא עכשיו נמצאת ב-- הכל בסדר. רק תלך הביתה ותתקלח. אם היא תראה אותך ככה לא כדאי. נסעתי משם למשטרה, הפקדתי את ה, את כל ה, את כל החגור, כל הכל, הכל. השארתי רק את הנשק. באתי הביתה. אמא שלי הייתה בבית. אמא שלי זכרונה לברכה הייתה בבית עם הילדים.

14:49 דובר 4 אה.

14:51 דובר 2 וכמובן ילדים ישנים. התקלחתי, אכלתי משהו בבוקר. אבא בי טו אקשון [?]... יאללה הולכים לאמא. היה לי שני ילדים, מנדי ושלום. אה הולכים, נוסעים לאמא, אשתי. או באת יופי ו... את השם של הבת נתתי אחר כך, אחרי שבעים ושתיים שעות עוד לא היה יום שני או חמישי נתתי ל, נתתי לה בבית כנסת בעלי. השם שלה כי ביקשתי עלייה לתורה שנולדה לי בת ואז נתתי לה.

15:23 דובר 4 בעלי. מעל ביירות.

15:25 דובר 2 כן, כן, זה שם.

15:27 דובר 4 לא כל העולם יודע איפה זה עלי, אה משה.

15:31 דובר 2 טוב. כביש ביירות דמשק.

15:33 דובר 4 כן.

15:35 דובר 2 אה זהו. קיצר נגמר, נגמר הזה, נגמר הצו שמונה הראשון. אחרי חודשיים קבלתי צו שמונה שני. ו...

15:47 דובר 4 מה עכשיו?

15:48 דובר 2 הייתי תלמידם. כל הזה, אימונים ואחזקת קו וקו וקו ומערבי ומערבי וקו ומערבי וקו ותלמידם. אחר כך עברנו מהוולקן, עברנו לעשרים מילימטר, עשרים מילימטר אחר כך צ'פראל. כל מיני כלים ש... היה אחר כך ארבעים מילימטר. אה את התלמידם ראינו פעם בשנה או פעם בשנתיים שנסענו לסירקין. אתה יודע מה זה סירקין? אה, שם ב-- היה ימ"ח, שם לגרז ולנקות ולזה, זה ראינו תותחנים, ופעם בשלוש שנים היה אימון. שלושה ימים אימון. היינו הולכים לגעש, יורים כמה פגזים לים עם התותחים וזה היה כל ה, כל ה, כל המילואים היה קו, קו, קו, קו, חיל, חיל, חיל, חיל, חיל, חיל. זהו. נולדו ילדים והילד השביעי אז, אה, העבירו אותי לאג"א. אז הוא לא היה פיקוד העורף, היה אג"א.

16:48 דובר 5 איזה שנה זה היה?

16:52 דובר 2 זה היה שנה לפני מלחמת, מלחמת המפרץ הראשונה.

16:57 דובר 5 אה, כן, כי, כי, כי פיקוד העורף הוקם ב-- מיד אחרי מלחמת-

17:04 דובר 2 אחרי מלחמת המפרץ.

17:05 דובר 5 כן.

17:06 דובר 2 עכשיו מה, מה, מה הסבירו לי מה זה אג"א? היה גבר, אבל.

17:12 דובר 5 כן.

17:13 דובר 2 עכשיו שלחו אותי, נתנו לי כמו-- מה, מה אני רוצה לעשות? את זה ואת זה ואת זה. היה שמה כתוב ז"ח בראשי תיבות. מה זה ז"ח? חשבתי זלדות, תחילות, תחילות. הראש שלי ב...

17:31 דובר 5 בקרבי.

17:32 דובר 2 חשבתי איזה-- מה?

17:34 דובר 5 בקרבי.

17:34 דובר 2 ראש-- כן, ראש בצבא. מה התברר? מה זה ז"ח? זיהוי חללים. נפלתי. קיצר, הייתי בצריפין בבה"ד 13 קורס וזה היה הבוקר טוב שלי, יישר שלום. אני אומר איזה, מה, מה זה הדבר הזה? אין פה מה, מה? התחלתי לברר מה זה הז"ח הזה. אז אמרו לי הז"ח הזה זה איין ז"ח. איין ז"ח זה זיהוי חללים. טוב, אמרתי אם כבר ככה זה השכלה פרטית. אז, אה, זה היה חודש קורס זיהוי חללים ויצאתי שמה חניך מצטיין.

18:16 דובר 5 לא מאמין.

18:16 דובר 2 אחר כך תקופה היה, עשו קורס מ"כים ב, בזיהוי חללים. יצאתי שמה וואי וואי וואי. קיצר שלחו אותי גם, גם בב-- להדרכה, זאת אומרת שאני גם מדריך. ואז היה מלחמת המפרץ הראשונה. עוד הפעם סב שמונה.