הרב משה דיקשטיין- באר שבע- פרק 7

00:19 דובר 1 משה ערב טוב.

00:20 דובר 2 ערב נפלא.

00:20 דובר 1 מה שלומך?

00:22 דובר 2 ברוך השם, תודה לאל.

00:24 דובר 1 אני מבקש היום שתספר לנו לאחר שהיית אצל הרבי שליט"א מלך המשיח, את התקופה שבה חזרת לארץ והתגייסת לצבא או מה שהיה באמצע. ספר לנו בבקשה.

00:38 דובר 2 טוב, אה, לפני ש-- אני נסעתי ל-לרבי בגיל מבוגר, זאת אומרת אחרי ג-- אחרי גיל גיוס. היה לי בעיה בעין ימין, היה לי כאילו היה לי פטור בגלל שהייתי שלושת רבעי עיוור בעין ימין או שמאל, אחת מהעיניים לא זוכר.

00:55 דובר 1 לא משנה .

00:57 דובר 2 לא זוכר. אני חושב בעין שמאל. לא, אני לא זוכר. בכל אופן, אה, ג-- נסעתי לרבי, למד איתי שם שנתיים במוריסטון, כמו שדיברנו כבר. והרבי החזיר אותי לארץ. את כל הכיתה שלי הרבי שלח ל-ל-ללמוד בישיבה, הקימו ישיבה בסינסינטי.

01:21 דובר 1 הקימו ישיבה בעיר סינסינטי בארצות הברית?

01:24 דובר 2 ארצות הברית, כן, הכיתה שלי שלמדה במוריסטון. את ה-- אותי הרבי שלח על השם שלי הרבי כתב, הרבי כתב: "עלייתו לארץ הקודש לבית חב"ד אשר בבת ים תהיה בשעה טובה מוצלחת".

01:41 דובר 1 למה? למה הרבי כתב לך מבת ים? היה לך איזה הצעה מ-

01:44 דובר 2 היה לי קשר בטח עם זימרוני. לפני שנסעתי היה לי קשר עם זימרוני והקמנו בית חב"ד שמה ועבדתי, עבדתי שמה בסופי שבוע. היה לי קשר.

01:56 דובר 1 אתה יכול לספר משה, אתה יכול לספר בפרטים. אנחנו רוצים לשמוע את הפרטים.

02:00 דובר 2 אה.

02:01 דובר 1 וגם את הדברים. בוודאי, כל פרט הוא חשוב.

02:04 דובר 2 כמו שדיברנו פעם באחת הפעמים הקודמות, אה, זימרוני קירב אותי לחב"ד בנחלים, וכשזימרוני הקים בית חב"ד בבת ים אז נחם קליימן ואני, נחם קליימן זה עוד, עוד ציור יהודי ואני עזרנו לו מאוד מאוד בבית חב"ד. וזהו הקמנו ו-ו-ועשינו שם פעילות בשישי שבת עשינו פעילות, וגם בלילות באמצע השבוע. וכשנסעתי לרבי אז ההתוועדות האחרונה בארץ ה'תתחיל בשלום' היה בבית חב"ד למטה שמה ב... ו-

02:45 דובר 1 כשאתה אומר משה, משה בוא נבין, ה-ה-השומעים לא יודעים על מה אתה מדבר. ת-תאר קצת את הדברים. מה זה? מה זה למטה שם בא ואתה ממשיך?

02:53 דובר 2 בית חב"ד, בית חב"ד, בית חב"ד היה ברחוב קדושי העיר, הבית חב"ד הראשון היה ברחוב קדושי העיר בבת ים. ביציאה האחורית של בית חב"ד היה כזה חצר, ובחצר הזאת היה את ההתוועדות 'תתחיל בשלום' שלי כשנסעתי לרבי וידעתי שאני נוסע בדיוק יודע לכמה זמן, וזה שלימד תורה בנחלים הרב ברודסקי[?] הגיע וזימרוני היה וחברים שלי ובועז סגל. קיצר הייתה התוועדות מאוד מאוד מאוד פעילה שנמשכת כמעט כל הלילה. זהו. וזהו. עכשיו, כשהאשתו של זימרוני היא הגיעה לרבי באיזשהו שלב, ואני כנראה כנראה כנראה אני לא יודע, לא, לא בררתי את זה. אה, שביקשה מהרבי שיישלח ל-לבת ים איזה כוחות, מי יודע, בחור שיעזור לזה שיעזור לזימרוני. ומכיוון שכבר לי היה ק-- עכשיו אני הכל הכל אני מתייך, אני לא, לא, לא יודע את זה. מכיוון שלי כבר היה קשר עם, אה, עם בית חב"ד בבת ים וסיימתי את השלב הזה של הלימודים בישיבה במוריסטון, והכיתה חלק-- אה, רוב הכיתה נסעו לסינסינטי והקימו ישיבה וחלק עברו לשלום עוטשים[?] ללמוד בסינסינטי. אז, אה, הרבי, אה, זה אמר לי שאני-- שאני אחזור בחזרה לארץ לבת ים ויעזור לזמרוני. ואכן כך היה. אני נכנסתי ליחידות ל-ל-לרבי.

04:39 דובר 3 מתי זה היה? בלילה, ביום, בצהריים, בערב? מה?

04:42 דובר 2 היחידות, היחידות היא בלילה. היחידות הייתה בלילה וכל ה-- כל היחידות של הרבי, אה, ש-- ידוע זה היה בלילה, מאוחר מאוד בלילה וכל היום לפני ה-- לפני היחידות הייתה הכנה, לימודים ותפילה ו-ו, אה, התקדשות וטהרות ומקווה. ממש ממש להתכונן כמו שחסידים ל... למשהו מאוד מאוד רציני ומאוד מאוד קדוש, וזה בעצם אומרים שהיחידות הראשונה של הבן אדם זה היום הולדת שלו. זה היה אז הוא נולד, נולד כחסיד. וביחידות הזאת כמובן אני לא אגיד מה הרבי אמר שם ביחידות, אבל ביחידות הזאת הרבי נתן לי הוראה למה-- א-אני שאלתי, אה, את הרבי כמו שרבי לימד אותנו. אה, שאלתי את הרבי מה בשביל-- או יותר נכון בשביל מה הנשמה שלי ירדה לעולם.

05:43 דובר 3 מה, מה? שאלה-- איך אומרים, שאלה ישירה.

05:46 דובר 2 כן, שאלה ישירה. בשביל מה הנשמה שלי ירדה לעולם?

05:49 דובר 3 אתה שאלת את זה משה בעל פה או בפתק?

05:51 דובר 2 לא, לא, לא בכתב, בכתב. לא מדברים. אני-- סתם ככה. כשנכנסתי לרבי אז נתתי לו, היה מכתב. זאת אומרת, נכנסתי יום, יומיים קודם עם מכתב וכשנכנסתי, נכנסתי לרבי היה לי פתק ביד שמי משה בן שולמית דיקשטיין. זה מה שהיה לי ביד. הרבי, היה ערימה של מכתבים בצד. הרבי ככה עבר על כל המכתבים, נעצר, שלף את המכתב שלי. גם כן איזה מופת כזה שרבי, כל הסדר של המכתבים אה... והוא פתח את המכתב ונראה שהרבי לא קרא את המכתב הזה עוד. הוא כש-- ביחידות תוך כדי שזה הוא ממש עבר, היה איזה שלושים דפים שאני כתבתי את כל ימי חיי מהיום שאני זוכר עד אותו רגע. הרבי עבר על זה במהירות עם עיפרון, סימן כל מיני סימונים ומה-- בשניות. ואז הוא שאל אותי, אה, וואס טייטסטו, אידיש אדער עברית? מה אתה מבין, אידיש או עברית? לא עניתי.

06:56 דובר 3 מה מרוב, מרוב התרגשות?

06:57 דובר 2 מרוב, מרוב התרגשות, מרוב פחד ובהלה ו... ואז, אה, הוא ממשיך לקרוא. שואל אותי, נו, וואס טייטסטו, אידיש אדער עברית? מה אתה מבין? אז אני לא עונה. אחר כך הרבי סיים לקרוא את מה שאני כתבתי, הרבי הרים את העיניים אליי, אמר לי נו, כאילו, נו, תענה לי. אז אני זוכר שאני אמרתי בה בה בה בה בה. זה מה הרבי התחיל לדבר איתי באידיש. זה שאני מבין, אז זה היה בסדר. אה, אז הרבי אמר לי ככה. טוב, קודם כל הוא אמר לי שזה ב-- אה, קיצר, הנקודה היא שאני צריך להתעסק עם חינוך.

07:38 דובר 3 רגע, רגע, רגע, רגע, למה הקיצר? לא הבנתי. למה קיצר?

07:42 דובר 2 כי אני לא רוצה לספר את כל החי-- את כל-

07:44 דובר 3 אז ספר מה שאתה יכול, אבל לא הקיצר. תדבר, מה שאתה כן יכול לספר, ספר. אנשים רוצים לשמוע.

07:50 דובר 2 הרבי נתן לי-- הרבי אמר לי שתפקיד נשמתי בעולם הזה להתעסק להפצת ה-- ככה הרבי אמר, להפצת התורה, הפצת האור של החסידות ליל-- לילדים, לנוער, נוער וילדים. זהו. זה מה, זה ה, זה ה-- כ-כ-ככה הוא נתן לי גם שאני אצליח בארץ הקודש ובתי ו... וגם כמה, כמה דברים מאוד, מאוד אישיים שהרבי אמר לי: "בעזרת השם, לפני שתתחתן תיכנס לפה ואז אני אתן לך הוראות איך, איך להתחיל, איך לחיות את החיים אחרי, אחרי החתונה". עכשיו, אה, יצאתי מהיחידות לפי ערך שאני שמעתי אחר כך, זה הייתי המון זמן. הייתי הרבה זמן ביחידות, כאילו יותר מחמש דקות. ועכשיו חסידים אומרים אני לא יודע, תצחק עליי, אבל חסידים אומרים שהרבי ביחידות לוקח משקפיים וקורא את הכ-- את מה שהבן אדם כתב עם משקפיים זה כדי שהעיניים של הרבי לא יראו. שיהיה משהו בין העיניים של הרבי ל-- לכתב יד של אותו בן אדם. ואני מאוד, מאוד, מאוד התפעלתי. ויצא כך, יצא לי ככה כשיצאתי מהיחידות שהרבי לא השתמש במשקפיים. אז כשחדק עמינקר [?], חבר שלי שאל אותי: "נו, מה היה?" אז הפליטה הראשונה מהפה שלי הייתה: "הרבי לא השתמש במשקפיים." וזהו. מיד נכנסתי, ירדתי למטה ל-- נסעתי ל-לאולם לימוד הגדול. זה היה שתיים, שלוש בלילה. התיישבתי וכתבתי לפי הזיכרון את כל מה שהרבי אמר לי. כתבתי, הבאתי לכתב הכל לפי הזיכרון, כל מה ש-- כל מה שהרבי אמר לי.

09:48 דובר 4 יש לך את זה עד היום?

09:50 דובר 2 אה, יש לי את זה באיזשהו מקום, כן. אה, זהו. והתחלתי להתכונן לנסוע לארץ. ביום האחרון, זאת אומרת היה, היה הכנסת ספר תורה באותו יום.

10:08 דובר 4 ביום שטסת לארץ.

10:09 דובר 2 ביום שטסתי לארץ. אחרי, אחרי התפילה למדתי שמה בצד. הרבי הסתכל עליי ואמר לי: "פאָר אַריין געזונטערהייט, מיט אחריות, בשורות טובות. טיסה בשלום ולשמוע ממך בשורות טובות." וזהו. ואני ככה זה. אחרי איזה עשרים דקות, חצי שעה עד שהתחלתי להתארגן שם עם התפילין ולסדר ולקחת את הספרים שלי מה-- מהארון. אה, בנימין קליין המזכיר שהרבי קורא לי. והרבי נתן לי, אה, דמי, דמי, נתן לי צדקה לשים, לשים בארץ ישראל את ה-- או זה או תמורתו לשים בארץ ישראל. נתן לי דולר בשביל לשים אה צדקה. זאת אומרת שליחות מצווה. זהו. הגעתי לארץ ומקום לנסוע הביתה להורים, נסעתי לבית חב"ד בבת ים. זה, זה ה...

11:13 דובר 4 ההורים ידעו שאתה מגיע לארץ?

11:15 דובר 2 ההורים ידעו שאני מגיע לארץ והם חיכו לי, חיכו לי בשדה תעופה, לקחו את המזוודות הביתה ונסעתי עם מונית לבת-- לבת ים. ועל זה אמא שלי לא שמחה כל החיים. איך אתה אז? אמרתי: "אמא זה..." הגעתי לזמרוני, זמרוני כמו צמח, נישקנו, התחבקנו והתחיל ככה לדבר איתי. מה זאת אומרת, אתה בסדר? אנחנו נתכנן הכל, תן לי ל-- הגעתי, אני פה, יש לי פה זה. זה מה הוא אמר. אה, עכשיו ב-ביחידות.

11:53 דובר 4 זמרוני ידע שאתה מגיע אליו?

11:55 דובר 2 זמרוני ידע. כן.

11:57 דובר 4 אתה הודעת לו מראש.

11:58 דובר 2 בטח, בוודאי. ביחידות הרבי נתן לי עשר לירות ואמר לי לפרוט את זה לחצאי לירות ועם כל מי שאני לומד חסידות שאני אתן לו את זה, שייתן צדקה. אז אני נתתי לזמרוני את העשר לירות האלה ואמרתי לו שישמור עליהן כי אני לא רציתי לשמור את זה אצלי ואמרתי לו שילך ל-- שייקח עשר לירות, שילך לבנק ויביא מהעשר לירות האלה יביא חצאי שיהיה זה. באמת למחרת הגעתי, אז היה לי שקית עם חצאי לירות ועשר לירות נמצאים שם בתוך החבילה של החצאי היה עשר לירות ועוד באותו ערב כבר התחלתי ללמד חסידות. היה לי עבודה שלושה ארבעה אנשים וכמובן לכל אחד קיבל מטבע ואחרי יומיים פרצו לבית חב"ד וגנבו את השקית עם הכסף.

12:59 דובר 5 אה.

13:01 דובר 2 אז השקית הייתה בתוך ארון ב-- כזה משרדון כזה קטן. זה היה שולחן כמו שהיה פעם, מכתיבה כזאת עם ארון סגור מצד אחד ומגירות בצד השני והיה אחד באמצע שם עם הרגליים ובארון הזה היה מונח השקית, שקית לבנה כזאת של הבנק עם ה-- עם המטבעות ועם העשר לירות של הרבי ואולי, אולי יומיים, אולי יומיים פרצו לבית חב"ד, גנבו שם קופת צדקה וגם גנבו גם גנבו גם את זה. זהו. הגעתי לבת ים, עבדתי שם איזה שנה, יותר, ואז התחלנו ואז ליפא קורצווייל, הרב ליפא קורצווייל מקרית מלאכי עשה איזשהו רעיון שלהיכנס לבתי ספר לאו דווקא ממלכתיים, גם לממלכתיים דתיים, בנושא של בר מצווה. אז ביחד עם הרב סופר הם ארגנו מערך כזה של עשר הרצאות בנושא בר מצווה. מהתחלה ממה זה יהודי, דרך מה זה אלוקים, למה אלוקים, איך אלוקים, מה זה מצוות, זה תפילין. ככה עשר, עשר הרצאות וזה מאוד מצא חן בעיניי וזה היה מתאים לי בדיוק לפי ההוראות של הרבי לנוער וילדים. אז נכנסתי לנושא הזה והבית ספר הראשון שאני הייתי זה בית ספר בן גוריון בבת ים. הבית ספר הראשון שאני נכנסתי אליו, כמובן עם האישור של המנהלת של כל הזה, היה שם שש או שבע, שש או שש או שש כיתות לא זוכר שלוש או שש כיתות בשכבה והתחלתי את הסדר של ה... הבית ספר הזה שהעביר את זה בית ספר אחר ועוד בית ספר ועוד בית ספר. ככה כל בתי הספר של בת ים, גם חולון והגעתי אפילו לכי"ח כל ישראל חברים ברמת אביב.

15:16 דובר 5 רמת אביב.

15:18 דובר 2 מה?

15:19 דובר 5 רמת אביב.

15:20 דובר 2 רמת אביב. אחת המורות הייתה חברה של מורה שם והיא אמרה לי זה טוב. אז התחלתי מכיתה אחת וכל הבית ספר. וברמת השרון ובהרצליה והקיום של כל יום הייתי בבית ספר אחר, ממש מסודר ממש. כל יום כמה, כמה הרצאות, כמה כיתות וזה עבד בצורה. השיא של הזה זה היה מה שבית הספר רוצה או הנחת תפילין של כל הכיתה. זאת אומרת נוסעים כל ה-- כל הכיתות ביחד נוסעים לכותל ואז מי שבר מצווה מניח תפילין ועושים שם היה שם אירוע. אז הגיעו השלוחים של הרבי לירושלים ולצפת, אז הם ישבו למדו ב'צמח צדק' בעיר העתיקה. אז הילדים היו מגיעים ל'צמח צדק', היה שם, היה שם אירוע גדול ודיבורי והרצאה ושירים ושמחות. זה אחרי הכותל או בית ספר שרצה אז, אה, נסעו למצדה טיול שנתי ו-וטיול השנתי זה היה נכנס גם למנה הזה של מצדה. היו עולים בבוקר דרך, אה, שביל הנחש, עולים למעלה למצדה ובזריחה היו מניחים תפילין כל הילדים ווהייתה שיחה עם הבנות. זה היה-- קיצר, היה אירוע שלם-

16:37 דובר 6 אתה היית נוסע עם בתי הספר האלה לשם?

16:40 דובר 2 אני הייתי נוסע עם בתי הספר האלה, כן.

16:41 דובר 6 זאת אומרת עם כל בית ספר שסיים את העניין אתה נסעת איתו או לכותל או ל-

16:46 דובר 2 כל-- או לזה או לכותל או ל-- או לכותל או ל-

16:50 דובר 6 זאת אומרת ליווית, ליווית את בתי הספר לשם.

16:52 דובר 2 עד הסוף, כן. והייתי לוקח בחורים מכפר חב"ד מהישיבה ו-- שיעזרו לי. עכשיו אני נזכר. אתה לא תצחק עליי, אני מקווה שלא תצחק עליי. הייתי עם בית ספר, אה, בח-- בית ספר בחולון, לא זוכר. הייתי עם בית ספר ב-בירושלים, בכותל המערבי, והניחו תפילין ורקדנו שמה ואחר כך עם הבנות. הייתה שמה רבנית שדיברה עם הבנות. היה ממש יפה. בערך באחת עשרה היה-- הגענו לצמח צדק, הכינו שמה ארוחת בוקר קלה והרצאה. הרב [?] השליח שמה ליברמן, אה, לא ליברמן, אחד מהשלוחים של ה-- של, אה, של, אה, של ירושלים דיבר עם הילדים. אחד וחצי, שתיים ה-- בית ספר המשיך עם ה-- עם הטיול שלו ואנחנו, אה, הביתה. בדרך לרכבת, רכבת מירושלים, היה יש תחנה בכפר חב"ד. בדרך לרכבת, אז פולק, יוסי פולק, אחד מהבחורים ש-שנסעתי איתו אומר לי: "תגיד לי דיקשטיין, אין לך היום ווארט?" שכחתי מזה לגמרי. זה היה-

18:06 דובר 6 זאת אומרת אתה, אתה כבר השתדכת.

18:09 דובר 2 כן.

18:10 דובר 6 הווארט היה מתוכנן לאותו יום, אבל אתה שכח-- שכחת את עצמך. יש-

18:14 דובר 2 שכחתי לגמרי.

18:15 דובר 6 מבצעים של הרבי ו-ווארט--

18:18 דובר 2 שכחתי לגמרי, לגמרי שהווארט צריך להתלבש. צריך מים, צריך משהו.

18:25 דובר 6 ההורים שלך היו מוזמנים לווארט?

18:27 דובר 2 מי?

18:28 דובר 6 ההורים שלך.

18:29 דובר 2 בוודאי! ההורים שלי, אחי, אחותי, דודים שלי.

18:33 דובר 6 טוב, ההורים שלך היו לו קצת בוגס[?], אז לכן אני שואל.

18:36 דובר 2 אכן, לא, עכשיו בוגס בוגס, אבל זה הההווארט האירוסין, קראו לזה אירוסין של הבן שלהם. קיצר, הגעתי לתחנה מרכזית, לתחנת רכבת, טלפון ציבורי. טלפנתי הביתה. אמא, אבא, אני בירושלים עכשיו. מה, בל, בל, בל? תשכחו! תיקחו-- יש-- בארון יש לי חליפה, חולצה לבנה, נעליים, נעליים, כובע של שבת. תעשו חבילה, תעלו על מונית, תיסעו לכפר חב"ד. תבואו לבית של, אה, חני בחותים[?]. אתם יודעים איפה זה? ותשאירו לשם. מחר תלכו לאיפה שהחתונה, איפה שהיה האולם. אני כבר אגיע, אני כבר אסתדר. מאושייה[?]: "אתה לא נורמלי? ואיך אתה זה? וזה וזה וזה. איך אתה תתחתן? ככה אתה מתחיל את החיים שלך?" אה, קיצר, חפירות. ואחרי זה נסעתי לזה, הגעתי, הגעתי בערך בחמש. אני יודע מתי הגעתי לכפר חב"ד. רצתי לבית של השכן שלי, התקלחתי, התלבשתי. המזל שלי שביחידות הרבי אמר לי שש-- שהראש שלי אסור אף פעם שיהיה ריק. תמיד שיהיה לו, תמיד שיהיה מאמר. הרבי אמר לי מאמר או מכתב או שיחה. תמיד שיהיה לי משהו בראש. ובאותה תקופה היה לי בראש איזה מאמר ששמעתי מר' מענדל. אז, אה, ידעתי את המאמר. אמרתי בווארט מאמר שהיה לי כבר, אה, זאת אומרת לא הייתי צריך ללמוד משהו, משהו חדש. וזהו. הגעתי לשמה כבר היו אורחים, היו כבר אנשים, אה, כבר אנשים. הכלה כבר הייתה. בדרך כלל מחכים לכלה. הפעם חיכו ל-- חיכו לחתן. זהו.

20:15 דובר 2 באו מזל טוב לשיכון, חיבוקים וזה. איפה היית וזה? יוסי בונק הגיע. אה, אתה פה? בסדר, יופי. וזהו. היה, היה ווארט. ואז, אה, ביקשו ממני ל-להתמסד. זאת אומרת שזה, הכל יעבור דרך משרד החינוך. אז היה רעיון של לעשות רב בית ספר. זאת אומרת, היה איזה-- משרד החינוך, אה, עשה שיהיה כזה דבר שנקרא רב בית ספר. מ-מי אמר שרב בית ספר צריך להיות בית ספר ממלכתי דתי? יכול להיות רב בית ספר בבית ספר ממלכתי שהוא ממלכתי. ומי אמר שרב צריך להיות בית ספר אחד? רב יכול להיות בכמה בתי ספר. זאת אומרת, רוצים שאני אהיה רב בכמה בתי ספר ש-- ואז אני אכנס, אני אקבל גם משכור-- עד עכשיו עבדתי בלי משכורת. אקבל משכורת ממשרד החינוך ויהיה-- הכל יהיה-- העסק הזה של ההרצאות בר מצווה יהיה ממוסד. טוב, הלכתי למשרד החינוך, בית הדור דפנה[?], אני זוכר את זה, זה בתל אביב. נכנסתי למשרד החינוך, מלא טפסים. מספר אישי.

21:27 דובר 7 מה זה מספר אישי?

21:28 דובר 2 כשאתה בא.

21:30 דובר 7 כן, הבנתי. אתה שואל מה זה מספר אישי. אין לך דבר כזה.

21:34 דובר 2 לא, לא, אני יודע מה זה מספר אישי, אבל אין לי כי אני פטור מצבא. אז אני-- אז היא אומרת לי: "מה? אתה חבדניק ואתה לא היית בצבא?" זה נכנס לי ככה, זזזוט.

21:51 דובר 7 לתוך הלב.

21:52 דובר 2 מה זה לתוך הלב? בפנים, ככה בפנים, בפנים. וכשאני הייתי אצל-- בשנתיים שהייתי אצל הרבי, אז, אה, עברתי איזו פרוצדורה בעין, איזה משהו עם לייזר. קיצר, סידרו לי את העין. אבל מה, אמרתי, מה? אני אמשיך. אני כבר עושה עבודת קודש, אז שירות לאומי כזה. קיצר, נכנסתי ז'וק[?] ב... יצאתי ממשרד החינוך, ישבתי, כתבתי פתק ל-- פתק לרבי ושאלתי אם עכשיו ללכת.

22:29 דובר 7 מה שאלת?

22:31 דובר 2 אם ל-לעזוב את הכל וללכת לצבא. שיתקבל, אה... ללכת לצבא, מי יודע? זה... קיצר, אני מרים טלפון לבנימין, למזכירות, לטלפון, לחוגה השחורה הזאת כזה. ואני מרי-- מדבר-- שואל בנימין, אני שואל את בנימין. בנימין, אומר: "תשמע, בנימין, ת-תכתוב לרבי שאלה, אה, ככה וככה היה ותכתוב לרבי". הבנימין אומר: "תשמע, אני לא יודע מההה, מה הרבי יענה לך, אבל הדעה של הרבי, אה, מה אדם שלך יותר אדון מאדם של מישהו אחר. מעבר למה, היית יושב בישיבה ולומד, אבל אתה לא בישיבה. אתה יכול, ת-- אז הזמן שאתה תהיה בצבא, תעשה את השליחות שלך בצבא ו..." אמרתי לו: "בנימין, ותשאל מה..." אמר: "בסדר, אני אשאל, אבל רק אומר לך זה, זה מה שהרבי ענה להרבה אנשים". ואכן באמת הרבי ענה שאני-- לעשות הפסקה וללכת לצבא.