פרק 66: קפה בקלוז'| שיחה על שליחות, שפיות ושמחה, עם פריידי אורגד- שליחת חב"ד בקלוז', רומניה

00:00 דובר 1 אילו סוגי בתי חב"ד קיימים בעולם? למה יוצאת משפחה מאזור הנוחות המוכר והידוע ובוחרת להקדיש את חייה לאנשים אחרים? איך מנהלים סדרי עדיפויות כשצריך להתכונן לסעודה של מאתיים איש ועדיין להישאר שפויה ואפילו מחייכת? בואי לשיחה על כוס קפה עם השליחה לעיר קלוז' ברומניה, פריידי אורגד, שפותחת לנו צוהר לעולם של בית חב"ד שאולי פחות הכרנו, ועל הדרך חולקת לנו חוכמת חיים מרתקת שתהפוך את המחר שלך ליפה יותר. אהבת את הפרק? אל תשמרי אותו לעצמך. תעבירי הלאה לאימא, לאחות, לשכנה או לחברה, לכל מי שחשובה לך. ולמה להיפגש רק בפודקאסט? בואי נהיה בקשר. למעקב באינסטגרם חפשי חני מוסקוביץ. למעקב בסטטוס, להזמנת סדנאות והרצאות, תהליכים דיגיטליים ללימוד תורת החסידות, הכול במספר הטלפון אפס חמש אפס שמונה חמש אפס חמש שבע מאות שבעים. פתיח ומיד מתחילים. איך להפוך את החיים שלנו לחיי שליחות מלאים במשמעות? כאן חני מוסקוביץ, שליחה בעיר חרקוב, אוקראינה, כעת ממשיכה את השליחות בכרמי גת, ישראל. בפודקאסט הזה אנחנו נפגוש נשים שונות שיביאו את השליחות שלהן במגוון של תחומים, בדרכן יעזרו לכל אחת למצוא ולדייק את השליחות שלה בעולם, כי לחיות את החיים שבשבילם נבראנו זה הכי שיש. שליחות כדרך חיים. מתחילים ממש עכשיו. ברוכות הבאות לפרק נוסף בפודקאסט שליחות כדרך חיים, והיום אנחנו עם פריידי אורגד. מה נשמע?

01:32 דובר 2 ברוך השם, מצוין.

01:33 דובר 1 הייתה לנו לא מזמן פרדי, עכשיו פריידי. אני צריכה, אה --

01:37 דובר 2 וואי, אני רגילה כל החיים שקוראים לי...

01:39 דובר 1 כי יש פה הרבה וריאציות לדבר הזה, זה לא-

01:42 דובר 2 כן.

01:42 דובר 1 אבל, אמ, הפודקאסט הזה באמת נולד בעקבות הפודקאסט עם פרדי. כמו שאמרתי לך, שפרדי דיברה על בית חב"ד והכול, ואז אמרתי-- קודם כול בנות ביקשו, "תביאי עוד מזה. אנחנו רוצות עוד בתי חב"ד עוד", ואמרתי לעצמי אני רוצה להביא משהו שונה, כי אני חושבת שלהרבה, אמ, אני אומרת בנות כי הפודקאסט מיועד לנשים, אבל להרבה אנשים יש בראש איזושהי תמונה של בית חב"ד שהם שמעו עליו והיו בו, ביקרו בו, והרבה פעמים אפילו לא היו. אבל הבתי חב"ד האלה של התיירים והאלה זה בתי חב"ד שיותר שומעים עליהם.

02:19 דובר 2 כאילו, מה שמפורסם, מה שאומרים-

02:20 דובר 1 כן, הם יותר מפורסמים, כן, כמו הפודקאסט עם חני ליפשיץ. אה, הכירו אותה גם לפני, זה לא-

02:26 דובר 2 כן.

02:27 דובר 1 ו... ואני רוצה להביא עוד, עוד זווית של בית חב"ד, שהוא לאו דווקא נראה כמו בית חב"ד בברילוצ'ה או בתאילנד או בזה. אז, אה, יצא לנו טוב. תפסנו אותך בארץ. אהבתי אגב שהגעת אחרי הבלגן של אוגוסט, בין הזמנים וזה.

02:44 דובר 2 האמת שזה זמן מושלם להגיע.

02:46 דובר 1 כן.

02:46 דובר 2 אני חייבת להגיד, למרות שציפיתי שיהיה פחות חם.

02:49 דובר 1 כן, טוב.

02:49 דובר 2 אמרתי, מה, אלול וזה, יהיה.

02:51 דובר 1 אין, אין ציפיות מהשמיים פה.

02:52 דובר 2 אולי את פשוט הזכרת לי שגם בסוכות יושבים, יש, יש כאלה משודרגים עם מזגן.

02:56 דובר 1 בסוכה, כן.

02:57 דובר 2 סליחה. אמ, כן, אבל זכינו להגיע, אמ--

03:02 דובר 1 אז בואי תתחילי ככה-

03:03 דובר 2 בזמנים טובים.

03:03 דובר 1 כן. תתחילי מההתחלה ככה. איך, איפה גדלת, איך הגעת לשליחות? אני חושבת שזה באמת מעניין גם לשמוע. לפעמים, את יודעת, אנשים שואלים ל-למה את דווקא שם?

03:14 דובר 2 כן.

03:14 דובר 1 לא, איך התגלגל-

03:14 דובר 2 מה, למה בחרתם פה? כי-

03:16 דובר 1 למה לא קיבלת מקום יותר שווה?

03:17 דובר 2 כן, למה לא הלכת ל-- למה לא הלכת לאיזה קוסמוי, כאילו?

03:19 דובר 1 כן, כן.

03:20 דובר 2 אפילו אנשים בקהילה אומרים לי, "הייתי בקוסמוי, שם בית חב"ד, ת-תחפשי משהו יותר שווה".

03:25 דובר 1 כן.

03:25 דובר 2 כן. אז, אה, אז אנ-- אני גדלתי בכפר חב"ד. לא כזה-

03:30 דובר 1 קלאסי משהו.

03:31 דובר 2 לא מעניין, כן. אמ, אני לא יודעת ל-- אני, כאילו, אה, ב-- אני לא יודעת להגיד אם זה היה כזה ברור שגדלים ויוצאים לשליחות, אבל באיזושהי נקודה, אז כ-- אולי בתיכון, אה, אחרי שאת שומעת שליחות וזה וזה נראה כזה נוצץ וזה באמת נוצץ, אבל מכיוון אחר. אמ, ואז, אמ, באמת ב-בפגישות, כאילו, של בעלי ושלי זה היה מדובר שאיזשהו שלב נצא לשליחות, אבל זה עוד לא כל כך היה זה, כי הוא בדיוק, אה, אחרי החתונה הוא גם-- הוא היה בצבא ואני התחלתי כבר ללמד בארץ. באיזושהי נקודה זה היה נראה שזה כבר לא יקרה, שכאילו אנחנו כבר בארץ. וזה מצחיק שפתאום אחרי איזה שנתיים שלימדתי בארץ, פתאום היה באותה נקודת זמן הצעה לשליחות מכמה מקומות בו זמנית. ובאמת אני אומרת ממש בהשגחה פרטית יצא שיצאנו לבוקרשט ואנחנו הגענו לבוקרשט. היינו, אמ, הגענו במטרה להיות בית חב"ד לסטודנטים וגם לימדתי ב-בגן ובבית ספר. אמ, והתלווינו כמובן. היינו בנוסף לשליחים שנמצאים שם כבר מעל עשרים שנה, אולי קרוב לשלושים, אני כבר לא אוחזת.

04:38 דובר 3 תסבירי מה זה אומר לסטודנטים. יש שם בעצם-

04:40 דובר 2 יש שם פקולטה לרפואה, אה, של-- שסטודנטים ישראלים מגיעים ללמוד בה. אמ, בזמנו כשאנחנו הגענו, זה לפני הרבה זמן, אה, לפני אחד עשר שנים.

04:53 דובר 3 וואו.

04:54 דובר 2 כן. אמ, היו מלא סטודנטים ישראלים. היום המצב שם קצת מורכב מבחינת האישורים של האוניברסיטה בארץ וזה, אז יש פחות. אמ, אבל אז היו מלא, מלא סטודנטים ישראלים ובעצם אנחנו הגענו, אמ, לעשות איתם פעילות. תמיד אני מספרת שאני, כאילו, לפני שיצאנו היה לי בראש איזו תמונה כזאת שברור שהסטודנטים פשוט רק יושבים במדרגות ומחכים שאנחנו נגיע. כאילו היה לי ברור והיו לי תוכניות והיה לי זה. ונעשה ככה ונעשה ככה. ופתאום את מגיעה, זה לא בכיוון. את מגלה שכאילו ממש אף אחד לא יושב ומחכה לך. ממש אף אחד לא רק מחכה שתפתחי הס-- אה, הודעה על סעודת שבת. זה עבודה אחד אחד. אמ, אני ממש זוכרת את עצמי מוצאת בקבוצה של הפייסבוק של הסטודנטים הישראלים, שולחת להם הודעות במסנג'ר, בפייסבוק.

05:45 דובר 3 וואו, רק לאתר אותם.

05:47 דובר 2 כן, ממש, ממש ככה. אמ, ויש אחד הסיפורים שאני הכי-- כאילו מהתקופה שהיינו בבוקרשט זה שהייתה איזושהי סטודנטית שהגיעה, זה היה בסוכות או משהו כזה, אמ, והיא ישבה איתי ב-ב-בסעודה של החג והיא, היא אמרה לי כזה, "תשמעי, אף אחד מהסטודנטים לא יגיע אליכם. כאילו, הסטודנטים פה", אני לא אגיד מה שהיא אמרה, "הם לא יגיעו, שתדעי". כאילו, זה היה הקבלת פנים שלי.

06:14 דובר 3 וואי, וואי.

06:14 דובר 2 כן, הגענו ב-- אני יודעת מה, איפשהו באלול וזה היה קבלת פנים בסוכות. חבל לך על הז-- חבל על האנרגיות שלך, את צעירה, את זה, חבל, כאילו.

06:22 דובר 3 תתייפחי ככה.

06:23 דובר 2 כן, כאילו אף אחד לא יגיע. ומה שהיה מצחיק, היא הייתה אז בשנה חמישית. מה שהיה בתחילת, תחילת שנה חמישית. מה שהיה מצחיק, ששבת אחר כך פתאום אני רואה אותה מופיעה. אמרתי לה, "מה את עושה פה? את אמרת לי ש..." כי, כי ב-באותו-- בחג היא אמרה שהשותפה שלה לדירה סחבה אותה כי הם גרו ממש קרוב לבית כנסת. ואז אמרתי לה, "מה את עושה פה?" היא אמרה, "לא יודעת, התחברתי, אז באתי". והאמת שכאילו אני תמיד צוחקת שמאז זה היסטוריה. בדיוק יום שישי אחרון הייתי אצלה, אה, היא כבר רופאה ב-במכבי ובמאוחדת, היא כבר רופאה עם-

06:56 דובר 3 אז בעצם את יוצרת קשרים עם הרופאים העתידיים של ישראל.

06:58 דובר 2 כן, את רואה מה זה? זה, זה, זה שווה הרבה.

07:01 דובר 3 השקעה לטווח ארוך.

07:02 דובר 2 ממש. והיא באמת אחר כך היה את היום הולדת שלה והתאריך של בעלי זה בערך, זה ממש יום אחרי יום בתאריך העברי. אז היא כבר הביאה את כל החברים שלה ליום הולדת וככה באמת בזכותה הכרנו-- כי היא גם הייתה מאוד, מאוד דומיננטית חברתית, אז זה מאוד עזר לי להגיע באמת להרבה סטודנטים. אמ, זה היה כשהיינו בבוקרשט ואחרי איזה, לא יודעת, לא יודעת בדיוק להגיד את תקופת הזמן, אולי שנתיים, משהו כזה, כל הזמן התחילו להגיע לבעלי בקשות מקלוז', איפה שאנחנו נמצאים היום. סטודנטים שם ששמעו שיש בית חב"ד לסטודנטים בבוקרשט.

07:35 דובר 3 רגע, קלוז' זה קיצור.

07:36 דובר 2 אה, קלוז' נפוקה. אבל הרומנים לא כל כך, כאילו, אני שמתי לב שהרומנים מעדיפים שרק קלוז', כי נפוקה זה משהו שם רומאי או לא יודעת בדיוק את הפוליטיקה.

07:45 דובר 3 אוקיי.

07:46 דובר 2 אז אנחנו לא מת-- כש-- כאילו, כשאנחנו כותבים, אנחנו כותבים קלוז' נפוקה, אבל-- כי קלוז' זה גם מחוז וקלוז' נפוקה זה העיר. אני לא נכנסת לכל ה, אה, פוליטיקות. אה, וכל הזמן שלחו לבעלי, "שיבוא לפה בית חב"ד, שיבוא לפה בית חב"ד" כי אין פה-- יש פה סטודנטים וזה. והוא כזה מדי פעם התחיל להגיד לי, "אולי אנחנו נלך לשם". אני בכלל, לא היה עם מי לדבר. כאילו, הוא רק היה אומר את זה, כאילו, הייתי אומרת לו, "זה לא יקרה". כי שם זה היה לבוא וקודם כל ממש להתחיל מאפס. זה לא כמו פה שאנחנו היינו ביחד עם שלוחים כבר מנוסים, שיש, את יודעת, יש תשתית. היה גן, הילדים שלי הלכו לגן כל יום, אמ-

08:25 דובר 3 שמיים וארץ.

08:26 דובר 2 זה שמיים וארץ. ו-וגם את יודעת, גם העול הכלכלי הוא שמיים וארץ ופתאום הכל אתה לבד, לבד ולהשיג ול... אמרתי אין, זה לא יקרה. באמת זה ברמה שכאילו הוא אפילו בדק עם חברים, אפילו יש, היה לו איזה חבר שבדיוק חיפש שליחות והגיע לראות את קלוז'. כאילו זה היה ממש, לא היה עם מי לדבר. אני תמיד צוחקת שאני לא זוכרת מה הנקודה שבה אמרתי אוקיי טוב, בוא-בוא נלך. כאילו פתאום מצאתי את עצמי בקלוז'.

08:52 דובר 3 יואו.

08:53 דובר 2 אה, זה היה עבודה של הרבה זמן כנראה, ואז, אה, בסוף השתכנעתי.

08:57 דובר 3 מה המרחק אגב מבוקרשט?

08:59 דובר 2 אמ, היום עם הכבישים החדשים וזה חמש וחצי שעות נסיעה.

09:04 דובר 3 אה, זה כן, זה קצה אחר של המדינה.

09:06 דובר 2 כן, זה ממש, זה-- בדרך כלל אנשים עושים את זה בטיסה. כאילו רוב האנשים טסים לבוקרשט בשביל זה. אה, גם אנחנו לפעמים, נגיד כש-כשהלכנו לראות את הבית ולסגור דברים לפני לקחנו טיסה, לא נסענו ברכב. גם אז זה היה בטח איזה שמונה שעות נסיעה. אמ, אבל כן, זה ממש, אה, זה על גבול הונגריה. זה-- גם באמת אוכלוסייה שונה, נראות שונה של עיר, הרבה יותר, אמ, משהו בקלוז' הרבה יותר, נקרא לזה אולי מערבי, מאוד מאוד מושפע. את רואה שהאוסטרו-הונגרים היו שם, כאילו מאוד, מאוד שונה. אפילו כשעברנו לשם, העוזרת שלי מבוקרשט הגיעה איתי לעזור לי זה, והיא לקחה את, אה, זה היה מנדו[?] שהיה תינוק. היא לקחה אותו לטיול בפארק או משהו כזה, היא חוזרת, היא אומרת לי, "וואי תקשיבי, אנשים פה אחרים" והיא, היא מקומית, את יודעת, מבוקרשט. היא אומרת לי, "אנשים פה יותר נחמדים, יותר מנומסים."

09:58 דובר 3 בטח.

09:58 דובר 2 כן, זה היה קטע שהיא הצליחה להבחין בזה. אני, את יודעת, מבחוץ זה יותר קל, כשאתה מתוך ולשים לב שאנשים הם אחרים זה-

10:05 דובר 3 כן, זה כאילו לא העיר בירה, אבל זאת עיר גדולה.

10:07 דובר 2 זאת העיר השנייה בגודלה ב-ברומניה, אה, למרות שהפער בינה לבין בוקרשט הוא עצום. תמיד אני אומרת איך זה יכול להיות, כאילו בבוקרשט יש איזה, אל תתפסו אותי על המילה, אבל בערך ארבעה מיליון תושבים, ובקלוז' יש אולי שש מאות אלף.

10:22 דובר 3 וואו.

10:22 דובר 2 את מבינה את הפער? וזאת העיר השנייה בגודלה.

10:25 דובר 3 כן.

10:25 דובר 2 זאת אומרת כל הערים האחרות הן עוד פחות. אה, אני חושבת שאולי היא מתחרה על ה, על התואר הזה עם טימישוארה או לא יודעת בדיוק איזה זה, אבל-

10:32 דובר 3 מה שתגידי.

10:33 דובר 2 כן.

10:34 דובר 3 טימישוארה.

10:34 דובר 2 אבל כן, זה עוד, עוד איזה עיר. רומניה היא ענקית. אוקיי? יש עשרים מיליון תושבים בערך ברומניה.

10:40 דובר 3 פשש, יפה, לא ידעתי.

10:41 דובר 2 כן, כן, רומניה היא מאוד, מאוד גדולה, אבל הפער בין העיר בירה לבין העיר שאנחנו נמצאים בה מבחינת כמות תושבים הוא, הוא עצום. וזה ממש, אה, מפתיע, כן. אמ, באיזושהי נקודה, האמת, באמת באותה נקודה שהתלבטנו גם תמיד זה, זה, את יודעת, הדברים שאת רואה אחר כך-

10:59 דובר 3 בדיעבד.

10:59 דובר 2 בדיע-בדיעבד. אה, באותה תקופה שמאוד, מאוד התלבטנו אם באמת כאילו לעשות את הצעד הזה של לעבור לקלוז' וזה, בדיוק, אה, בעלי נמצא באיזושהי קבוצה של, של, של שלוחים והוא זכה ב, בהגרלה לטיסה לרבי. ואיזשהו שליח, חבר שלו אמר לו, "אתה רואה? הרבי קורא לך, כאילו שתקבל החלטה אצל הרבי." ובאמת נס-- וזה היה בדיוק בתקופה של כינוס השלוחות ולא תכננתי לנסוע כי הייתי עם תינוק קטן. ובעלי אמר לי, "בואי תיסעי איתי ביחד" וכאילו, ונסענו. אה, באמת מבחינתנו מטרת הנסיעה הייתה לקבל ברכה מהרבי על ה, על הצעד הזה. ואני ממש זוכרת את עצמנו יושבים מחוץ לאוהל ברכב וכאילו בדרך כבר לשדה התעופה חזור, ואוקיי, מה אנחנו, אנחנו מודיעים לרבי שאנחנו מתכננים ללכת לקלוז'-

11:44 דובר 3 אנחנו מצפים ממנו את הברכה.

11:45 דובר 2 כן, איך אני, כאילו, זהו, זה, זה-- אנחנו יכולים, אה, להבטיח הבטחות ו-ובאמת נכנסנו לאוהל ו-והאמת שאחר כך, איך שדברים הסתדרו עם היציאה לשם זה היה מבחינתנו ה-התשובה של הרבי. כאילו איך ש, אה, דברים הסתדרו, אה, להתחלה. את יודעת כאילו שהיה אישור מכל מיני דברים ודברים הסתדרו בצורה כזאת שאמרנו אוקיי, הרבי רוצה שאנחנו נבוא לפה. וזהו, ואז התחלנו בקלוז' וזו התחלה באמת מ-מכלום, מכלום, מכלום. אמנם היו שם את הסטודנטים, אמ, אבל-

12:19 דובר 3 יש שם פקולטה אחרת שנמצאת שם.

12:21 דובר 2 כן. בתכלס היום זו הפקולטה בערך היחידה ברומניה שיש לה אישור מלא ממשרד הבריאות בישראל. זאת אומרת מי שלומד שם ומגיע אחר כך לארץ אז התעודה שלו שווה ב-- זאת אומרת, כולם צריכים לעבור מבחן רישוי, כל מי שמגיע מחו"ל. אבל ברומניה כיום, אה, כל האוניברסיטאות, אה, איבדו את האקרדיטציה שלהם, זה נקרא, ובקלוז', אה, אמ, זה ה-- זו העיר היחידה שנשאר בה, אה, באוניברסיטה שם יש אישור, אה, ללימודים בארץ.

12:53 דובר 3 אגב, סתם מעניין למה, למה סטודנט ישראלי נוסע לרומניה, בגלל המחיר?

12:57 דובר 2 לא, ממש לא, הרבה יותר יקר להם ללמוד בחו"ל.

13:00 דובר 3 אה, כן?

13:00 דובר 2 כן. אנשים טועים לחשוב. הסיבה היא שבארץ יש מעט מאוד תקנים ללימודי רפואה ויש כל ההעדפה המתקנת וזה, את יודעת. אז, אה, באמת סטודנטים המעולים שבמעולים, אמ, נאלצים למצוא את עצמם הולכים לחו"ל ללמוד. בהונגריה, ברומניה, בצ'כיה.

13:19 דובר 3 איזה קטע.

13:20 דובר 2 כן, בכל מיני מדינות. אמ, אז זה עולה להם הרבה יותר מללמוד בארץ.

13:26 דובר 3 וואו.

13:27 דובר 2 בכלל אין מה להשוות, אבל אנשים כאילו הרבה פעמים חושבים שזה מטעמים שזה יותר זול.

13:32 דובר 3 אבל זה נשמע כזה מזרח אירופה ו-

13:34 דובר 2 כן. לא, קודם כל בכלל, אה, רומניה כבר לא מה שהיה פעם. היא לא, לא כזאת זולה.

13:39 דובר 3 אל תראו אותי שהכול זהוב.

13:41 דובר 2 כן, ממש ממש לא. זה היה ככה פעם בהחלט, כשאנחנו הגענו לפני אחד עשר שנה, אבל היום זה כבר לא ככה. אה, אבל באמת זה, זה אילוץ של, אמ, בארץ כל כך הרבה סטודנטים רוצים להיכנס ללימודי רפואה ואין מספיק מקומות, אז הם יוצאים החוצה והם חוזרים עם, אה, הם חוזרים עם תואר ברפואה. כן, ואז הם רק עושים מבחן רישוי, סטאז', התמחות וכולי.

14:05 דובר 3 והם באים לשם, אה, בדרך כלל מגובשים עם חבר, עם קבוצה או שפשוט לבד?

14:11 דובר 2 יש כאלה שנגיד יש אצלנו כאלה שהגיעו בתור זוג, אוקיי, ו-- אבל הרוב מגיעים אינדיבידואלים, כאילו-

14:18 דובר 3 מתגבשים שם.

14:19 דובר 2 כן, מתגבשים שם, מכירים שם ו-

14:21 דובר 3 איזה קטע.

14:22 דובר 2 ונהיים חברים.

14:23 דובר 3 אז יש לכם כאילו מחזורים בעצם.

14:25 דובר 2 נכון, כל שש שנים. יחסית כאילו שש שנים זה הרבה זמן, אבל זה עובר נורא נורא מהר וזה, זה אחד-- באמת אם ישאלו אותי זה כאילו אחד מהאתגרים מבחינתי, כי אתה מאוד, מאוד נקשר לאנשים. נהיים כאילו, אני לא יודעת אפילו, כמו משפחה שלך, ממש, בטח כשאתה שם, ופתאום אחרי שש שנים-

14:45 דובר 3 ביי.

14:46 דובר 2 חוזרים לארץ ולהגיד לך שאתה מצליח לשמור עם כולם על קשר זה, זה בלתי אפשרי.

14:50 דובר 3 נכון.

14:50 דובר 2 יש, יש אנשים, הנה כמו זאת שאמרתי לך מבוקרשט שזה, אני עד היום בקשר איתה, אנחנו חברות, הייתי אצלה עכשיו יום שישי. אמ, אבל זה את יודעת, אחד פה שניים שם וזה באמת, אה, זה, זה לא פשוט שאתה כל כך נקשר למישהו ואז הוא עוזב, אמ-

15:09 דובר 3 אתה גם יודע שהוא יעזוב.

15:11 דובר 2 כן.

15:11 דובר 3 כי הרי בכל מקום קורה, גם המקומיים לפעמים פתאום עולים לארץ וכזה.

15:15 דובר 2 כן, זה אתה לא יודע מראש. אה, באמת יש שליחות עם סטודנטים שאמרו לי תקשיבי, אני, אני לימדתי את עצמי לא להיקשר עד הסוף, אבל אני כאילו מרגישה שזה-- קודם כל, א-אני אין לי איך למנוע את זה. זה כאילו אני בן אדם כזה, וגם אני מרגישה שכאילו זו-- ככה, ככה אני מ-- כאילו זו השליחות שלי. אני לא יודעת איך להסביר. כאילו ברגע שאנחנו נהיים כל כך כל כך קרובים אז, אז זה אחרת.

15:37 דובר 3 נכון.

15:38 דובר 2 אמ, אבל הנה אנחנו עכשיו פה בארץ לחתונה של סטודנטית שסיימה כבר בעשרים עשרים ואחת. זאת אומרת שמרנו איתה על קשר.

15:45 דובר 3 אה וואו.

15:46 דובר 2 כן, היא סיימה מזמן.

15:47 דובר 3 זה מה שרציתי להגיד. גם מי שאת לא שומרת איתו על קשר כלפי חוץ, את בתוכו איכשהו. זה לא-

15:54 דובר 2 לא, אבל איתה באמת שמרתי על קשר. כאילו היינו בקשר כל הזמן וגם היא אחר כך היא באה לבקר אותי, אה, בקלוז' עם ה, עם הבן זוג שלה והיינו בקשר כל הזמן.

16:03 דובר 3 בעלך בעצם עושה להם את הקידושין בחופה?

16:06 דובר 2 כן, כן, בעזרת השם הוא יחתן אותם ואני עשיתי איתה הדרכת כלה ואני אקח-- אני אלווה אותה בעזרת השם, למקווה לפני החתונה ו-

16:14 דובר 3 וואו.

16:14 דובר 2 כן, אז זה זה דוגמה לעניין של מי שכבר סיימה מזמן. אנחנו שומרים על קשר, אמ, אבל זה את יודעת, אחד פה אחד שם. זה לא שעם כל הסטודנטים, למרות שבאמת יש לי קשר, יכול להיות לי קשר קרוב עם הרבה מהם. אבל לשמור על קשר לאורך זמן כשאת כבר יש לך חדשים וזה זה גם מאוד קשה.

16:34 דובר 3 נכון, כמו שאת, סתם דוגמה מצחיקה קצת, אבל גננת היא מקבלת אליה שלושים ילדים.

16:39 דובר 2 כן.

16:40 דובר 3 נקשרת אליהם, אוהבת אותם. במקרים הטובים כן.

16:43 דובר 2 כן.

16:45 דובר 3 לשנה וזהו. בדיוק הבן שלי רצה ללכת לגן הקודם שלו כי הבן שלי שאחריו עכשיו שם. עכשיו הוא מרגיש לשם כאילו מחובר וזה, אבל הוא בא וזהו. זה כבר ילדים אחרים ווייב אחר.

16:57 דובר 2 נכון. נכון. אז פה תחשבי שזה שש שנים.

17:00 דובר 3 כן.

17:01 דובר 2 שכאילו תחשבי, יש סטודנטים שעברנו איתם את הקורונה, את הזה, את המלחמה. כאילו זה הכול, הכול ביחד. אבל כן, זה זה השליחות שלנו.

17:11 דובר 3 זה הסיסטם.

17:11 דובר 2 כן, זה הסיסטם ומי שאני מצליחה לשמור איתו על קשר מבחינתי זה זה מדהים. גם בשבילי באמת מהמקום שזה הם. הם תמיד שואלים אותי כאילו מה, מה את עושה? חבר'ה וזה, הם הם משפחה שלי שם לחלוטין. כאילו זה לא, זה לא רק איזו מערכת יחסים כזאת של כאילו הרב והרבנית.

17:33 דובר 3 כן.

17:34 דובר 2 והאנשים שמגיעים לבית חב"ד הם ממש משפחה שלי. אז. אז גם הקשר נשמר בהתאם. כמובן שאת יודעת מתוך מאה איש לא כולם זה אותו קשר.

17:46 דובר 3 ברור, גם החיים עצמם נופלים לעומס של הארץ.

17:49 דובר 2 לא, זה גם אופי את יודעת של אנשים וזה. אבל יש כאלה שיש כאלה שנגיד עוד לא עזבו ואני יודעת שגם כשהם יעזבו אנחנו נישאר בקשר.

17:57 דובר 3 כן.

17:57 דובר 2 כאילו אין מצב שלא. ויש כאלה שאת יודעת שאין מה לעשות, הזמן יעשה את שלו.

18:02 דובר 3 יש לכם גם מה שנקרא מקומיים יהודים?

18:06 דובר 2 כן, תמיד אני צוחקת שיש לנו, הבית חב"ד שלנו זה בית חב"ד בוטיק. יש, יש כל דבר קצת. כאילו יש גם סטודנטים. יש מקומות שאת יודעת שיש שלוש מאות, ארבע מאות סטודנטים יהודים, ואצלנו השנה אני חושבת שהיו בערך מאה סטודנטים, שזה מחולק לישראלים ויהודים צרפתים.

18:25 דובר 3 או, גם בצרפת אין תקנים?

18:27 דובר 2 כן, אותו סיפור. אותו סיפור בצרפת גם. זה גם נורא נוח. אני אדבר על צרפת, טוב? זה נורא נוח למדינה שהסטודנט הזה לא עולה להם כסף. הוא הולך למדינה אחרת, הוא חוזר אליהם רופא. את מבינה?

18:41 דובר 3 ואיך זה שווה לרומניה?

18:43 דובר 2 זה עולה להם כסף ללמוד ברומניה, לא מעט, כי הם לא אזרחים רומנים.

18:47 דובר 3 הם משלמים.

18:48 דובר 2 הם משלמים על הלימודים, הם מכשירים את עצמם מבחינה כלכלית, כי את מבינה, והוא חוזר אליך למדינה רופא. זה אחלה של דבר.

18:55 דובר 3 איזה כיף.

18:57 דובר 2 אז גם, גם בצרפת יש מצוקה של תקנים ומגיעים אלינו הרבה סטודנטים יהודים צרפתים, יותר מישראלים.

19:03 דובר 3 זה המון. אם את, אם את בקשר אישי ומגיעים לסעודות שבת, זה כן כמות גדולה.

19:08 דובר 2 נכון, גם במיוחד עכשיו אני התחלתי ללמוד צרפתית.

19:12 דובר 3 באמת? רגע, אבל הצרפתים היהודים הם כן יודעים עברית בדרך כלל.

19:16 דובר 2 לא יודעים עברית.

19:17 דובר 3 לא?

19:17 דובר 2 לא יודעים אנגלית, רובם. תראי, יש ביניהם כאלה שמדברים אנגלית מצוין. יש גם חלק מהם שעושים תוכנית באנגלית. זאת אומרת, חלק זה, יש שם תוכנית בצרפתית. הרוב הולכים לתוכנית בצרפתית וחלק הולכים לתוכנית באנגלית ואז הם כמובן גם מדברים אנגלית טובה. אמ, אבל אני, אני מרגישה כאילו חלק מהקשר שלנו לא יכול להתקדם אם אנחנו לא נדבר את השפה. אז אני עכשיו עובדת על זה וזה קשה מאוד.

19:44 דובר 3 בהצלחה! וואו. רגע, ורומנית את?

19:47 דובר 2 רומנית אני מדברת טוב, אני מצליחה לתקשר, אני כאילו, אני מדברת טוב. יש כאלה גם שאומרים לי, וואו, את רק כמה שנים, את מדברת ככה טוב. אני והרגש שלי, אני לא מדברת כזה טוב.

19:57 דובר 3 אני מזדהה מהעבר.

19:58 דובר 2 כן.

19:59 דובר 3 לא, גם את יודעת כמה טעויות יש לך.

20:01 דובר 2 כן.

20:01 דובר 3 אז אנשים מבחוץ, תדברי עכשיו רומנית, אין לי מושג מה נכון ומה לא נכון.

20:05 דובר 2 נכון, תחשבי שאני מרצה בחסד. אבל לא, אני מסתדרת מעולה עם... הלוואי שאני, בואי נגיד ככה, אם אני אדע צרפתית כמו שאני יודעת רומנית, זה יהיה אחלה.

20:13 דובר 3 זה המטרה.

20:14 דובר 2 זה כן. לא, אני... האמת שדווקא לקחתי לי למטרה לדעת צרפתית ממש ממש, אני אוכל להעביר שיעור תורה, כי אמרתי, תוך כמה שנים, די, אני רוצה.

20:21 דובר 3 וואו, זה רמה גבוהה.

20:22 דובר 2 נכון? אז אני, אני משתדלת ממש להשקיע בזה, וגם זה התוכנית שלי, כאילו גם לשנה הקרובה, ממש להשקיע בלימודי צרפתית, אה, כי באמת יש אצלנו המון סטודנטים צרפתים. כאילו אם תיקחי מאה, אז נגיד שזה שלושים אחוז ושבעים אחוז, כאילו שבעים אחוז צרפתים בערך.

20:40 דובר 3 וואו.

20:40 דובר 2 משהו כזה. כן, זה, זה בערך היחס, ככה שזה באמת דורש השקעה. אז יש לנו את הסטודנטים ויש קהילה יהודית מקומית של יהודים רומנים, קהילה קטנה, בטח ביחס למזרח אירופה, שבדרך כלל שם הקהילות יותר גדולות, ממש של כמה מאות בודדות. עכשיו כאילו, את יודעת, על הנייר יש, אני יודעת מה, איזה חמש מאות? לא יודעת, אולי משהו בסגנון הזה. אני עוד לא פגשתי את החמש מאות האלה, אמ.

21:08 דובר 3 עוד לא מצאת אותם.

21:09 דובר 2 עוד לא מצאנו אותם. כן, אבל, אבל יש. צריך להבין גם שהמון המון המון שנים, אמ, היהדות שם די נשכחה. כאילו את יודעת, כאילו לא הייתה כל כך פעילות, ויש שם קהילה יהודית שעושים תפילות בחגים וזה, אבל את יודעת, ואנשים זה לאט לאט מאוד נטמעו, נגיד ככה, עם עין.

21:31 דובר 3 כן, כן.

21:32 דובר 2 מאוד נטמעו ב-ב-בסביבה שלהם, ופתאום כאילו, וזה עצוב להגיד, אבל לפעמים כאילו את יודעת, עד שהם מרגישים שזה חסר להם וכאילו הם רוצים להיות חלק, לוקח זמן.

21:44 דובר 3 בכלל להזדהות כיהודי.

21:46 דובר 2 כן.

21:46 דובר 3 ולהבין שזה אומר לך משהו.

21:48 דובר 2 כן, שיש לזה משמעות. שזה לא סתם כתוב איפשהו באיזה תעודה או...

21:53 דובר 3 כן, אני זוכרת שבחרקוב יצא לי פעם לפגוש איזושהי יהודייה ודיברנו על פסח. זה היה לפני פסח. עכשיו יהודייה, תעודת לידה, אמא יהודייה, סבתא יהודייה. היא אומרת לי, פסח? אה, אצלנו זה הפסחא.

22:07 דובר 2 כן.

22:08 דובר 3 ואת אומרת לעצמך, אוקיי, שנייה.

22:10 דובר 2 או שהם יכולים...

22:11 דובר 3 לא הבינה את העניין של ה...

22:13 דובר 2 כאילו ברומנית הם כותבים כאילו פסח יהודי, כאילו יש את הפסח.

22:18 דובר 3 כן, כן.

22:18 דובר 2 פסח יהודי.

22:19 דובר 3 את אומרת, בואי נלך כמה שלבים אחורה, נסביר לה מה זה אומר שהיא יהודייה בכלל.

22:23 דובר 2 כן.

22:23 דובר 3 זה באמת.

22:24 דובר 2 כן, כן. אז כן. אז הרבה כאלה שכאילו זה לא היה חסר להם או לא גדלו בכלל בסביבה, את יודעת, יש. אני אגיד לך גם ששמתי לב אצל היהודים הרומנים, מאוד היהדות מאוד נתפסת כתרבות. אפילו הבית כנסת עכשיו ששיפצו אותו והכול, אז השם שלו ברומנית זה מרכז תרבותי, תרבות יהודית, משהו כזה. זאת אומרת, זה איזושהי קולטורה.

22:52 דובר 3 כן.

22:52 דובר 2 זה תרבות. זה לא משהו של היומיום, כאילו זה יותר בחגים, זה יותר ב... אז זה לוקח זמן, את יודעת, להביא את זה למקום של זה אכן היומיום שלנו, זה בוקר, צהריים וערב, בכל רגע, בכל שעה. אמ, אבל לאט לאט זה, זה רואים כאילו פסיעות, את יודעת, מאוד מאוד קטנות, אבל רואים שינוי. בהחלט רואים שינוי אצל חלק מהאנשים, וכאלה שפתאום כל שבת מגיעים לבית כנסת להתפלל. זה אנשים שכאילו שנים לא ביקרו בבית כנסת ופתאום הם כל שבת. אז בהחלט. אז יש לנו את הקהילה, אה, אה, שהיא די קטנה, ויש, לפני המלחמה היו לנו טיסות ישירות כמה פעמים בשבוע, אז היו גם מטיילים ותיירים. לא בכמויות של תאילנד, לא בכמויות של דרום אמריקה.

23:46 דובר 3 אל תצפו כשאתם מגיעים.

23:48 דובר 2 זה לא, זה לא המספרים. גם כשהיו טיסות ישירות זה לא היו המספרים. בטח עכשיו כשטיסות הישירות הפסיקו, למרות שהן חוזרות תכף בעזרת השם. אמ, אבל היו תמיד, זה מה שאמרתי בהתחלה, זה בוטיק. יש קצת מכל דבר.

24:04 דובר 3 קצת, קצת.

24:05 דובר 2 יש כאילו ממש נגיעה כזה מכל דבר.

24:07 דובר 3 זה מאוד מאתגר כי כל קהל יעד פה הוא עולם.

24:10 דובר 2 נכון.

24:11 דובר 3 עולם ומלואו.

24:12 דובר 2 נכון, זה מאוד מאתגר גם כי כאילו את, את לא סגורה כל פעם כשאת עושה איזה משהו. כאילו מה הנתח? אוקיי. למי אני אפנה הכי, איך אני אעשה? את יודעת, זה מאוד מאוד מורכב. גם אפילו כשאנחנו, את יודעת, חושבים על דברים גדולים יותר, על המבנה שאנחנו בעזרת השם מקימים, וזה אוקיי, את מי זה הכי צריך לשרת? מה, איפה? ויש קצת מכל דבר. אז אתה צריך ממש, זה עבודה מאוד מאוד אינטנסיבית כזה לראות אוקיי, מי אני הכי ביומיום, מי יותר נגיד בשבת, מי יותר בחגים. זה מאוד מאוד משתנה.

24:48 דובר 3 נגיד ראש השנה.

24:50 דובר 2 כן, זה גם אף פעם אני לא יכולה לדעת. כאילו באמת עד הרגע האחרון אני השנה ידעתי שראש השנה יהיה מאוד מאוד קטן, כי הסטודנטים עדיין לא מגיעים. הלימודים שלהם מתחילים רק בסוף חודש ספטמבר, זאת אומרת אחרי, אחרי ראש השנה. ואין טיסות ישירות. עשיתי את ההערכות וכאילו, ופתאום לאט לאט אני מגלה שזה לא, לאו דווקא שאני צודקת בהערכות שלי.

25:16 דובר 3 זאת אומרת שמגיעים תיירים.

25:18 דובר 2 גם תיירים וגם פתאום אנשים מהקהילה שבדרך כלל היו הולכים לבית כנסת כאילו הגדול, ששם הם היו עושים סעודת ראש השנה. פתאום כאילו ראיתי שהם... אני לא יודעת, אולי הם לא עושים השנה. אני לא יודעת, לא, לא מכניסה לפוליטיקה, אבל פתאום ראיתי שהם נרשמו אצלנו או כל מיני דברים כאלה. וגם ראיתי שקבוצה די גדולה של סטודנטים חדשים שמגיעים ללמוד שנה ראשונה, אז הם כבר מגיעים לפני ראש השנה ועם ההורים שלהם או עם המשפחות וזה, אז כאילו אני כזה, מה שהבנתי שאוקיי, מה שחשבתי שזה יהיה זה כבר לא. דווקא זה משמח אותי, כאילו עם כמה שזה דורש ממני והכל. אבל מאוד קשה לי הרבה פעמים בחגים, בגלל שזה יוצא עוד לפני שהסטודנטים מתחילים. אז ראש השנה הרבה פעמים יצא שלא היו הרבה אנשים והיה לי מאוד מאוד קשה עם זה. כאילו פתאום לשבת עם עשרים איש בארוחה של ראש השנה. היה לי מאוד מאוד מאוד קשה.

26:10 דובר 3 עשרים איש. לעומת נגיד השנה כמה?

26:13 דובר 2 לעומת... אני עוד לא יודעת להגיד לך כמה יהיו השנה, אבל נגיד כשהסטודנטים נמצאים, גם אף פעם בראש השנה כבר לא התחילו הלימודים. אבל נגיד שנה שעברה היינו מאה איש בראש השנה, לצורך ההשוואה. אז כאילו פתאום לשבת, את יודעת, עם עשרים זה כזה מבאס. אם לומר את האמת, זה מבאס.

26:32 דובר 3 הכל יחסי.

26:33 דובר 2 כן, עכשיו אנשים חושבים שכאילו מה, אבל את כאילו עובדת וטורחת וזה, אז אולי עדיף לך שיהיו פחות. לא. אוקיי, אז לא.

26:40 דובר 3 אבל לדעת מראש.

26:42 דובר 2 כן, כן, אני רוצה לדעת מראש. סתם, בדיוק אמרתי לך על שנה שעברה שהיו מאה איש, אבל נרשמו בפועל איזה ארבעים נגיד. אמרתי אוקיי, אם נרשמו ארבעים נגיד יש לי... כבר למדתי. עשינו חישובים כאלה. אז אם נרשמו ארבעים, נערכנו לשבעים. אוקיי, שזה כמעט כפול, והגיעו מאה איש.

27:01 דובר 3 וואי, איזה מטורף.

27:02 דובר 2 וכאילו את אומרת רגע, איפה הם היו בכל החודשים שאני שולחת את הרישום וזה?

27:06 דובר 3 וזה ראש השנה.

27:07 דובר 2 וזה ראש השנה, כן. ברוך השם היה באמת ניסים כל פעם. אני תמיד אומרת שאת יודעת, באמת ניסים, יש אוכל וזה. אז חברה שלי אמרה לי אוקיי, אז מה את נלחצת? אז בסוף תמיד... אבל כל פעם הפחד הזה שאולי הפעם לא יהיה, אולי הפעם משהו לא...

27:22 דובר 3 גם יכול להיות שהניסים האלה מבוססים קצת על דרך הטבע, שיש לך דברים ספייר בפריזר או לא יודעת מה את שולפת פתאום.

27:29 דובר 2 לא, תראי, כשאנשים כבר מתיישבים לזה אני לא יכולה להוציא מהפריזר שום דבר. זה לא יעזור שאני אוציא מהפריזר, אבל לא יודעת. אולי התרגלתי מהבית של אמא שלי שכמות של שבעים זה כבר גם ככה כמות של מאה או לא יודעת מה, אבל בשנה שעברה אחיינית שלי הייתה אצלי ועזרה לי והיא הכינה גם. היא גם מושפעת מסבתא שלה, מאמא שלי.

27:51 דובר 3 כמויות.

27:51 דובר 2 כן, בכמויות. אז באמת שלא היה, לא היה חסר. ברוך השם באמת לא חושבת שהיה סיטואציה שלא היה מספיק אוכל. כאילו אולי בעיניים שלי ביחס לכמויות שאני רגילה, אז כזה היה לי לחץ שהצלחות של סלטים ריקות או משהו כזה, אבל כאילו לא יודעת, לא היו תלונות אף פעם. ברוך השם.

28:14 דובר 3 אבל צריך להבין שכל זה מדובר על זה שאת עושה את הכל באמת מאפס.

28:17 דובר 2 נכון, נכון.

28:18 דובר 3 ואני ראיתי שאת כבר הכנת חלות לראש השנה—

28:20 דובר 2 נכון.

28:20 דובר 3 לפני איזה חודש.

28:21 דובר 2 נכון, כי אנחנו פה, שאת רואה, ואנחנו חוזרים ממש ערב ראש השנה.

28:25 דובר 3 לא, כי זה כ... באיזה כמות מדובר? כמה קילו את צריכה ל-לחגים? זה...

28:29 דובר 2 אני לא יודעת. אני לא באמת יודעת. אני כאילו עושה הערכות. אוקיי, נגיד יהיו, בגלל שהשנה כאילו הסטודנטים עוד לא ממש נמצאים, אבל חלק כן, אז כאילו אנחנו עושים נגיד הערכות עד שישים איש לצורך העניין. אוקיי? אה, אז אני מתכוננת בהתאם. אני אומרת אוקיי, אם נגיד יהיו שישים איש, עכשיו יכול להיות שפתאום עד ראש השנה אני אגלה שזה יותר ואני אצטרך, אה, לבוא ו-ומהר מהר לעשות עוד. אה, אי אפשר לדעת. אמ, אבל כן אני, אני עושה. וב-בשנתיים האחרונות היה לי את האחיינית שלי אצלי, שהיא עזרה לי המון באמת והיא הצילה, הצילה את חיי.

29:03 דובר 3 חלום.

29:04 דובר 2 כן, אה, אבל השנה היא לא נמצאת והבאתי איזה מישהי מקומית, אבל זה חוזר— האחריות מ-ממש, ממש חוזרת אליי. אמ, יש דברים שאני אוהבת בזה מאוד. כאילו, י-י— אני מאוד בן אדם של שלי— שאני חייבת להיות בשליטה וחייבת לדעת וחייבת, אה, זה, אבל זה גם דורש הרבה פיזית. פיזית לפעמים זה מאוד מאוד קשה לעמוד ולבשל לכל כך הרבה כמויות. אבל, אמ, אם אני יודעת מראש אז זה דבר אחד. זה אוקיי, זה לחץ וזה כאילו קשה פיזית והכל. אבל כשלא יודעים מראש לכמה אתה מתכונן אז יש גם את ה— את הסטרס הזה שאולי אני צריך יותר, אולי, אולי צריך פחות גם. כאילו גם התחושה הזאת של וואי, אולי ילך לפח. למרות שבאמת לא זוכרת שזרקתי לפח אוכל.

29:50 דובר 3 תמיד משהו.

29:51 דובר 2 זה נדיר ממש. זה ממש סיטואציה נדירה. אה, אבל, אמ, כשלא יודעים מראש אז יש גם באמת כל הזמן את האלמנט של ה— של ה— של הלחץ. אבל לא קרה— אני חושבת שלא קרה מעולם שהכמות שנרשמו זה הכמות שהגיעו. כאילו תמיד אני לוקחת בחשבון יותר, כי זה ודאי לא— או שאנשים מודיעים ממש ב— את יודעת, יום שישי בארבע בצהריים.

30:19 דובר 3 כן, כן. אני חושבת שזה פשוט בול מקום להגיד באמת לכל מי ששומעת ש— ל-לפעמים אני חושבת שמדמיינים באמת שבית חב"ד זה כזה מקום—

30:29 דובר 2 שיש איזה מטבח כזה שאני מודיעה למטבח. כן, אני פשוט אומרת להם, שומעים? יש עוד איזה עשרה איש ליום, אז תתארגנו בהתאם.

30:36 דובר 3 אבל אולי יש מקומות שזה באמת ככה.

30:37 דובר 2 כן. לא, יש בטוח. את יודעת מה, אבל גם א-אני רוצה רגע להגיד, גם במקום שיש מטבח ועובדים, ברוב המקומות את לא יכולה לבוא ולהגיד להם בחמש בצהריים, ב-בערב אחרי שהם כבר-- ביום שישי, שהם כבר סיימו לבשל כנראה. להגיד להם, שומעים, יש לי עוד עשרים איש או עוד עשרה אנשים. יש מקומות שאפילו עוד שלושה ארבעה אנשים זה יהיה משמעותי.

30:58 דובר 3 נכון.

30:58 דובר 2 זה משמעותי. כאילו, א-אז אני לא מדברת על מקרים שמישהו נתקע. אוקיי, יש מקרים שבאמת בן אדם לא היה אמור להיות, לא יודעת, איחרה לו הטיסה או הוא זה. בסדר, זה קורה, אבל זה לא-- בדרך כלל זה לא בעשרות. אני לא מדברת על מה שהיה ביוון לפני כמה שנים, שפתאום מטוס של אל על, לא יודעת אם את זוכרת, הגיע מניו יורק ולא הספיקו להגיע לפני שבת.

31:17 דובר 3 כן, כן, כן.

31:18 דובר 2 אוקיי, זה באמת מקרים-

31:19 דובר 3 טוב, זה סיפור, אה, סיפור לחוד.

31:21 דובר 2 כן, אחד בעשור. אני מדברת על דברים שקורים כל הזמן, שכאילו אנשים ו-הם לא מבינים מה הבעיה. כאילו, מה, אנחנו עוד חמישה אנשים. ואני תמיד אומרת, א-את בתור נגיד אישה שאת מבשלת לשבת ל-ל-לא יודעת לכמה אנשים שיש לך. פתאום ביום שישי בצהריים, בשתיים בצהריים, שלוש בצהריים, בן שלך יודיע, שומעת, אני, אמא שומעת? אני מגיע עם עוד חמישה שישה, אה, חברים. תקבלי את זה ממש ב-בשלוות נפש? כנראה הרוב שלא, כי זה-- גם אם, גם אם תגידי כן וגם אם לא יודעת מה, אבל זה, זה דורש.

31:53 דובר 3 דורש, נכון.

31:54 דובר 2 זה דורש, זה, זה להתארגן ולארח, או שכבר-- באמת לפעמים יש סיטואציות שמודיעים לי בזמן שכבר אין לי איך לארח ולהתארגן, וזה רק ל-לקוות.

32:03 דובר 3 לל.

32:03 דובר 2 לקוות שיהיה בסדר או, או שיהיה פיזית מספיק כיסאות או לא יודעת מה.

32:09 דובר 3 אני חושבת שיש הרבה שבאמת לא יודעים שיש כזה דבר להירשם לסעודת שבת או להירשם לסעודת חג בבית חב"ד. זה פשוט גוגל פשוט.

32:19 דובר 2 נכון, נכון.

32:20 דובר 3 חב"ד, נגיד אצלכם, נגיד אני נוסעת, אני רוצה להיות ראש השנה בקלוז', מה אני עושה?

32:24 דובר 2 כותבת חב"ד קלוז' בגוגל. זה מאוד, מאוד נגיש. זה התוצאה הראשונה, וגם עכשיו איך שאת פותחת את האתר שלנו אז הזה הראשון זה סעודת ראש השנה. כאילו באמת ממש, ממש קשה לפספס את זה, את ה-, את הרישום. ויש בכל מקום גם את הטלפונים שלנו, כאילו לשאול ולבדוק מה יש, מה אין. אני תמיד אומרת, אני, אני גם כתבתי על זה פוסט לפני איזה שנתיים. אנשים, כמו שאמרתי בהתחלה, יש להם איזו תמונה של מה זה בית חב"ד ומה יש בבית חב"ד, כי הם היו במקום מסוים ועם זה הם נוסעים עכשיו לחופשה שלהם. עכשיו כל בית חב"ד, באמת אני לא חושבת שיש שני בתי חב"ד שהם בדיוק אותו דבר בעולם. כל בית חב"ד, אה, יש לו את הייחודיות שלו, ואמ, באמת, באמת, כאילו כל כך הרבה עוגמת נפש יכולה, אה, להיחסך אם אתה רק תבדוק מראש. כמו שבדקת הרי את המלון, סגרת אותו כנראה מראש, לא יודעת, את הטיסה, אוקיי, מינימום את הטיסה בדקת מראש. אז אם אתה בן אדם שומר כשרות, שומר שבת, שאתה חייב את הדברים האלה, אז בטח תבדוק את זה מראש, כי באמת לפעמים גם לי לא נעים להגיד למישהו אין, אה, כשהוא צריך איזשהו שירות שאין אצלנו. אז צריך להבין שזה לא בכל מקום אותו דבר. ואם היית בבית חב"ד מסוים שיש שם סופר ענק ויש שם את כל המוצרים והכול, זה לא אומר שבבית חב"ד במקום אחר יהיה את זה. ו-ואמ, באמת לבדוק את הדברים האלה, כי אנשים-- מי שמתארגן מראש אז גם יביא איתו מהארץ את הדברים או ישנה את המסלול, לא משנה, כל אחד ומה שזה. אבל, אה, באמת, באמת לפעמים

33:56 דובר 2 ממש כואב לי הלב על אנשים שלא מתארגנים ומבחינתם היו ב-- לא יודעת, בבודפשט לצורך העניין. זה כאילו עיר קרובה, זה לכאורה מה, אבל בודפשט יש אני לא יודעת כמה, איזה שבע מסעדות כשרות וחנות ו-הכול, ואצלנו אין. אז זה-

34:10 דובר 3 מסעדה כשרה זה המטבח שלך בבית.

34:12 דובר 2 זה המטבח שלי בבית, חד משמעית. אז, אמ, ואנשים, אה, חושבים שכאילו כל זה סניפים. את יודעת, כמו שאת הולכת לזארה אז את אומרת אוקיי. אבל אפילו בזארה לא יהיה את אותה שמלה שיש באיזה סניף אחר, לא בהכרח, נכון? אז, אז גם פה בוודאי, בוודאי שזה, זה שונה לחלוטין, וכל סניף של בית חב"ד זה, זה משאבים אחרים, וזה, זה יכול להיות שונה לחלוטין, לחלוטין.

34:37 דובר 3 כן, לפעמים גם רוצים שייראה בצורה מסוימת, אבל אין עדיין את האפשרות.

34:41 דובר 2 כן, אין את האפשרות. לפעמים אין את הצורך. לפעמים, אה, את יודעת מה, אפילו אצלנו נגיד, יש אצלנו חנות בדרך כלל במהלך השנה בשביל הסטודנטים, אבל בתקופות מסוימות אין את-- אין מוצרים כל כך. נגיד עכשיו זו תקופה שכאילו לפני שאנחנו מביאים מוצרים לקראת השנה החדשה, זו תקופה שאין כמעט כלום. אז אם מישהו לא מברר ומגיע ופשוט, אה, נוחת בקלוז', הוא ימצא את עצמו שיש אצלנו, אה, חלב ויין ואיזשהם בשרים גם. לא, לא מבחר גדול. אז באמת, באמת, אה, זה המקום להגיד שבשב-בשביל האנשים עצמם שלא, לא ייתקעו פתאום ב-- אני לא יודעת, אה, לא רק אצלנו, אוקיי? כמונו יש עוד ס-סוגים של בית חב"ד. ממה שיש אצלנו, אצלנו נגיד יש מקווה, יש מקומות שנגיד אין מקווה או כל מיני דברים.

35:29 דובר 3 נכון, את, בוא נגיד, את אומרת טוב, אני נוסעת לחופשה, אני צריכה. אני בודקת, יש בית חב"ד, בסדר.

35:34 דובר 2 כן.

35:35 דובר 3 ופתאום אין, זה יכול להיות פשוט מטורף. זה-

35:37 דובר 2 נכון, אני אגיד אפילו יותר מזה. אפילו אם את רואה שיש בית חב"ד ושיש מקווה וזה, תדברי בטלפון לפני, תבררי. כי אולי בדיוק, אה, לא יודעת, אולי בדיוק השליחה, אה, ילדה והם בארץ. אולי, אה, אני לא יודעת, אולי הם לא ב-, לא ב-, לא בעיר בלי קשר.

35:53 דובר 3 ואז יש תקלה במקווה וזהו, ואין עוד, אה, תחליף, אה...

35:56 דובר 2 כן, כן. כאילו באמת בכל סיטואציה, אה, לבדוק, פשוט לבדוק, אה, זה יכול לחסוך, אה, הרבה עוגמת נפש. ואנשים אומרים מה, אבל ראיתי שיש בית חב"ד. ו-- אה, אז הנה הסברנו עכשיו ש-

36:08 דובר 3 יכולת בעצם להיתקל באכזבות של אנשים.

36:11 דובר 2 אה, בטח.

36:12 דובר 3 וואי, זה לא נעים.

36:12 דובר 2 יצא מלא להיתקל או יצא לי להיתקל בזה שאנשים, כאילו, לא מאמינים שזה שונה. זאת אומרת, כאילו, הם לא מבינים, "מה הבעיה עכשיו שתוציאי לנו מה... תשלחי לנו עכשיו, אנחנו באיזו עיר, לא יודעת איפה, מה הבעיה שתשלחי לנו מאה לחמניות?" לכי תסבירי להם שאת, כאילו, זה את עומדת ועושה. לא מאה, זה היה אפילו כמות יותר גדולה. זה היה איזה אלף, אה, באיזושהי סיטואציה, שאומרים, "מה הבעיה? רגע, אתה לא יכול למצוא איזה ספק ואיזו משאית שישלחו לנו רגע?" וכאילו, את מנסה להסביר להם, "תקשיבו, אתם... אין פה כלום, אין פה ספק, אין פה מאפייה, אין פה... זה אנחנו." או נגיד מישהי ביום שישי שאלה אותי על חלות ובאיזו שעה, לא יודעת באיזו שעה זה היה. היא אומרת, "אני צריכה ככה וככה חלות". אמרתי לה, "וואי, תקשיבי, אני, אני לא יודעת אם יש לי זמן לעמוד עכשיו להכין". כאילו, אנשים צריכים להבין שזה הרבה... בהרבה מקומות, אני ממש לא השליחה היחידה, בהרבה מקומות זה השליחה עומדת ועושה. עכשיו, יש אצלי אפשרות כזאת שיהיו זמינות חלות, אבל לפחות יום מראש, לפחות.

37:11 דובר 3 כן.

37:11 דובר 2 שאני אוכל להכין את זה. אז, אמ, אז באמת זה ממש, זה ממש משהו שאנשים... לאט לאט, כן אנשים רואים את זה. זה כמו שאנשים לאט לאט מבינים שאין איזו סוכנות־על של בתי חב"ד שמממנת את כל בתי חב"ד.

37:25 דובר 3 כן.

37:25 דובר 2 אני רואה יותר ויותר אנשים ש... אבל עדיין אין...

37:28 דובר 3 עדיין לא מספיק.

37:29 דובר 2 כן, עדיין יש אנשים שלא יודעים את זה. כאילו, הם ממש מקבלים את זה בהלם. זה, זה באמת גם נראה... זה באמת לא הגיוני גם.

37:35 דובר 3 נכון, זה מעל הטבע.

37:36 דובר 2 זה מעל הטבע.

37:37 דובר 3 לכן זה כל כך, אה...

37:38 דובר 2 אבל אנשים אומרים לי, "מה זאת אומרת? אין חב"ד העולמי ששולח לכם כל חודש את כל הזה?" אני כזה, "לא, אין. אין ו..."

37:45 דובר 3 אם שמעת עליו, תעדכני אותי.

37:46 דובר 2 כן, אולי. אולי יש ואני לא יודעת. מעולה, אז תגידי לי. אבל, אה, אבל אין. ובאמת, אני חושבת שלאט לאט אנשים מבינים שכל בית חב"ד, אמנם אנחנו... אני לגמרי רואה את עצמי כחלק ממשהו שהוא בכל העולם, אוקיי? בכינוס וזה, אני גם... לילדים שלי זה מאוד תחושה כזאת שאנחנו חלק ממשהו מאוד, מאוד גדול, אבל כל חלק מתוך המשהו הגדול הזה הוא שונה בתכלית.

38:13 דובר 3 כן, זה גם באמת מאותם מקום, אותם צרכים, אותם יכולות. אז, אמ...

38:18 דובר 2 כן. גם אנשים, אני חושבת, אמ, אולי, אני לא יודעת אם להגיד במיוחד בישראל, כאילו, כנראה מי שלא נחשף לזה כל כך במקומות אחרים, אה, מבחינתם בית חב"ד זה לתיירים, כאילו, למטיילים.

38:29 דובר 3 כן.

38:29 דובר 2 זה בשביל שמי שנוסע לחו"ל, יהיה לו איפה לעשות סעודת שבת. עכשיו, יש מקומות שזה באמת...

38:34 דובר 3 בית חב"ד למטייל.

38:35 דובר 2 יש, יש מושג כזה, אבל אני חושבת ש... אני לא יודעת להגיד בכמויות או סטטיסטי, אבל יש כל כך הרבה בתי חב"ד שהמטיילים זה ב... כאילו, אוקיי, אנחנו כבר פה, אנחנו בוודאי נעזור גם... אנחנו נעזור לכל יהודי, אז נעזור גם למטיילים, אבל רוב היום־יום שלנו זה לא. אם... אני... אנחנו למשל, רוב היום־יום שלנו זה הסטודנטים וזה היהודים שגרים, ויש גם כזה כמה אנשים שמגיעים לעסקים לקלוז', אז הם, אז הם בקשר איתנו. אבל התיירים, איך זה, איך נקרא לזה? כאילו, זה קצת על הדרך.

39:06 דובר 3 כן.

39:07 דובר 2 אנחנו כבר פה, אז אנחנו כבר נעזור להם עם סעודות שבת ועם מה שצריך, עם מה שיש לנו אפשרות לעזור. אבל לא, לא לשם כך התכנסנו בקלוז'.

39:15 דובר 3 בית חב"ד זה הבית שלך בעצם.

39:16 דובר 2 זה הבית שלנו. כן.

39:18 דובר 3 אני מתארת לעצמי מישהו שהיה בתאילנד לא מזמן.

39:20 דובר 2 כן.

39:21 דובר 3 וישבו שם עם גיטרות...

39:23 דובר 2 איזה כיף.

39:23 דובר 3 ולמדו אל תוך הלילה.

39:25 דובר 2 כן.

39:26 דובר 3 ופתאום הוא מגיע לקלוז' ואומר, "בוא'נה, איפה בית חב"ד?" דופק בדלת בעשר בלילה ואת כאילו רגע מללכת לישון.

39:33 דובר 2 כן. האמת ש...

39:34 דובר 3 הם.

39:35 דובר 2 האמת ש... כן. האמת שעכשיו, איפה שאנחנו נמצאים, אמנם זה הבית שלי. למעלה, למטה, יש לנו מקום שיחסית כן נראה בית חב"ד, זה כזה בית כנסת ו... לפני זה באמת זה היה ממש בסלון אצלנו בבית. כאילו, זה, אה, לפני שעברנו למקום הזה, בשנה הראשונה שלנו בקלוז', זה היה אצלנו בסלון וזה באמת היה מאוד, מאוד, מאוד, מאוד מורכב. אז עברנו למקום שאנחנו נמצאים בו עכשיו, אבל גם, גם עכשיו זה... יש לזה יתרונות, שזה אצלנו בבית, זה נוח כשיש אירועים וכשזה, אני לא צריכה להתחיל לסחוב איתי דברים ולהביא ולזה, אה, אבל יש לזה גם, אה, חסרונות, כמובן, שאנשים בראש שלהם, כמו שאת אומרת, בעשר בלילה או ב... עכשיו, אם זה מקום מחוץ לבית, אני לא יודעת מה הולך בתאילנד, אבל יש מקומות בבית חב"ד יש שעות פתיחה, את יודעת, משמונה עד לא יודעת תשע בלילה. יש מזכירה, יש מי שפותח, יש מי שסוגר. אז פה כאילו התחושה וגם אולי הציפייה לא להגדיר שאוקיי, את פה למעלה, כאילו תרדי רגע, תפתחי, מה הבעיה? אבל לפעמים זה...

40:34 דובר 4 כאילו עשרים וארבע שבע.

40:35 דובר 2 עד עשרים וארבע. כן, כן, עכשיו באמת שאפשר וזה לא זה. אז אוקיי, אנחנו לפעמים פותחים ואנחנו לא נמצאים למטה, אבל בטוח לא שיש הרבה מה לעשות שם. אבל כאילו אוקיי, קפה, משהו. אמ, אבל לפעמים אנחנו לא יכולים לפתוח. לא יודעת, מכל מיני סיבות, זה הבית שלנו בסופו של דבר. אז אה...

40:56 דובר 4 גם המקווה בעצם באותו מבנה.

40:58 דובר 2 נכון, באותו מבנה.

41:00 דובר 4 וואו.

41:00 דובר 2 כן.

41:00 דובר 4 את יוצאת מהבית לפעמים?

41:02 דובר 2 וואי, זה...

41:03 דובר 4 לא נראה לי את יכולה ימים שלמים לא לצאת.

41:05 דובר 2 אני ימים שלמים לא יוצאת מהבית. אה, יש מישהי שהייתה אולי מתחרפנת מזה. לי דווקא הרבה פעמים זה מתאים, זה נוח לי. לא כזה בן אדם שאוהב לצאת מהבית.

41:15 דובר 4 שר הפנים.

41:16 דובר 2 כן, כן. אמ, אבל כן, מדי פעם אני יוצאת למרות שכן הייתי רוצה. אמ, התוכנית היא כן שהילדים, כשיהיה לנו את המבנה, אז שהם לפחות את הלימודים יעשו מחוץ לבית. כאילו אמנם הם לא הולכים לבית ספר.

41:34 דובר 4 גם הילדים אצלנו לא יוצאים מהבית.

41:35 דובר 2 הם לא יוצאים מהבית אז לא. באמת עכשיו שהם קצת גדלו אז אנחנו מאוד מקפידים על חוגים והם באמת חייבים לצאת מהבית.

41:43 דובר 4 לא סתם לא יוצאים, הם לומדים מול המחשב.

41:45 דובר 2 הם לומדים מול המחשב והם כאילו הם קמים בבוקר. הם-- מה שמאוד, מאוד היה לי חשוב עם הילדים זה שפינת המחשב שלהם לא תהיה בחדר שינה. לא תמיד זה מסתדר. אצל הבת שלי זה כן בחדר שינה, אבל אצל הבן היותר קטן יש חדר קטן שהוא שם. הוא לפחות שיצא מהחדר, את יודעת, שלא יקום לזרוק עליו איזה משהו, ותהיה שעה ללמידה.

42:09 דובר 4 יעלה את החמצן קצת.

42:10 דובר 2 כן, כן, משהו. אז אה, באמת בבית הקודם שלנו היה לנו ממש חדר בית ספר. זה היה כאילו למטה והיו לפחות יורדים איזה שתי קומות.

42:19 דובר 4 אז זה מין חדר בבית.

42:21 דובר 2 כן, גם הייתי עושה להם שם קירות כאלה כמו בכיתה וזה וזה, אבל עכשיו אין פיזית גם כל כך את המקום. אז כן, הבת שלי כן יושבת בחדר שלה עם המחשב והבן שלי לפחות יוצא. אבל ה-- התכנית, החלום. יש מצב שהבת שלי כבר תצא מהבית עד שזה יגיע, אבל לפחות לבאים בתור אה, זה כן שהם ילמדו במבנה של הבית חב"ד איפשהו, לא יהיה קשור, יהיה מחוץ לבית או משהו כזה, שהם יצאו לפחות קצת מהבית. כן.

42:51 דובר 4 וואו. תגידי, אמ, רציתי לשאול אותך על הדרכת כלות. אמרת קודם שהדרכת כלה ואני יודעת שאת עכשיו התחלת גם להדריך כלות בלי קשר לבית חב"ד בזום.

43:01 דובר 2 נכון, נכון.

43:02 דובר 4 זה נוצר מתוך זה או?

43:05 דובר 2 אמ, אז-

43:06 דובר 4 כאילו ממילא למדת הדרכת כלות בעצם.

43:08 דובר 2 כן. אז בעצם מה שהיה זה שעוד הייתי בבוקרשט היו כמה סטודנטיות שהתחתנו וכאילו היה, היה צורך שאני אלמד הדרכת כלות. אז התחלתי להתעסק בזה. התחלתי ללמוד בזה והאמת שעוד כשאני הייתי כלה בעצמי והייתי בהדרכת כלה נורא כאילו נורא נורא אמרתי לעצמי וואי, יום אחד אני צריכה לעשות את זה גם. קודם כל כי מאוד, מאוד אהבתי את המדריכת כלות שלי. אמ, מאוד, מאוד לא יודעת.

43:33 דובר 4 תעשי לה פרסומת.

43:33 דובר 2 כן, כן. הרבנית יורקוביץ' שמה באמת שעד היום אני בקשר איתה. מאוד, מאוד אה, כאילו הערכתי אותה ומאוד נהניתי בהדרכה בתור כלה וכאילו היה לי בראש שזה משהו שאני רוצה לעשות. לא ידעתי מתי זה יבוא לידי ביטוי.

43:48 דובר 4 ואז יצאת לשליחות.

43:49 דובר 2 ויצאתי לשליחות. אז-

43:50 דובר 4 כאילו השארת את זה מאחורה.

43:52 דובר 2 כן. אה לא, אבל זה קטע שפתאום בשליחות היה, היה צורך והתחלתי ככה באמת מ-מ-מ-מסטודנטיות שהתחתנו והיו צריכות ללמוד הדרכת כלה. אז אני כבר יותר מעשר שנים עוסקת בזה, אמ, אבל לפני איזושהי תקופה אמ, הרגשתי שאני רוצה לעשות בזה יותר ויותר, יותר נרחב נקרא לזה. אמ, וגם באמת לעשות משהו שהוא לא קשור לבית ולבית חב"ד, משהו שהוא מב-מחוץ ל-

44:21 דובר 4 לפחות וירטואלית לצאת קצת.

44:22 דובר 2 כן, בדיוק. אז, אמ, אז עשיתי גם קורס כמובן מקצועי של הדרכת כלה של מרכז רבני אירופה ואמ, ואז גם כזה רציתי מאוד, מאוד להרחיב את הלימודים בתחום. אז עשיתי-- גם למדתי ייעוץ זוגי. אמרתי זה, זה, זה קשור גם, אה, להדרכת כלה והתחלתי להדריך גם כלות, אמ, נקרא לזה שלנו. לא יודעת איך לקרוא לזה. כלות חב"דיות, כלות חרדיות. אמ, והאמת שזה-- כאילו הגעתי לזה במקרה, כאילו לנישה הזאת של כלות משלנו, כי פנו אליי. פנתה אליי איזושהי חברה שהכירה איזה מישהי שמתחתנת והיא אמרה לי, "תקשיבי, נראה לי שכאילו מאוד, מאוד יתאים לה שאת תעשי לה את ההדרכת כלה". את יודעת, אני כאילו עד היום אני מדריכה, אה, כלות, אמ, סטודנטיות, אה, כמה שיעורים בודדים, את יודעת, שניים שלושה שיעורים. לא עכשיו. היא אומרת לי כן, כן, אבל נראה לי שכאילו זה-- ואמרתי טוב. זה היה בקורונה והיה צריך-- והייתה צריכה בזום בכל מקרה. אז עשיתי לה הדרכת כלה בזום וכל כך נהניתי מזה. עשינו איזה שבעה או שמונה שיעורים ואמרתי טוב, אני צריכה לעשות עם זה משהו.

45:30 דובר 4 וואו.

45:31 דובר 2 לקח עוד קצת, אה, עד שממש כאילו, אה, הרחבתי את זה וכן. אז היום אני מדריכה גם, גם סטודנטיות, אה, שמתחתנות. יצא לי לה-לה-להדריך גם כלות ששלחו אליי שליחים ממקומות אחרים שהם חיפשו מדריכת כלות למישהי מהבית חב"ד או משהו כזה. וגם בנות, אה, חב"דיות ש-- וזה כאילו זה פער מאוד גדול מללמד שניים שלושה שיעורים לשמונה שיעורים מאוד, מאוד, אה, נרחבים.

46:00 דובר 4 כן, זה תהליך אחר.

46:01 דובר 2 כן, זה תהליך אחר. אה, אבל הסיפוק הוא אותו סיפוק. ובאמת ההרגשה של השליחות היא חד משמעית אותה, אותה הרגשה. אמ, כן, וזה תחום שאני מאוד, מאוד, מאוד התחברתי אליו ומאוד, אה... כאילו חוץ מהדרכת כלה אין לי הרבה מה להתעסק איתו ביום יום. כאילו יש אצלנו, את יודעת, יש אצלנו מקווה וכו' וכו'. אבל פתאום בתחום של ההדרכת כלה אני ממש, אה, כאילו י-יש לי ממש מקום, אמ, להתעסק בתחום הזה של טהרת המשפחה. אמ, ש-שזה התפתח. כאילו זה מצחיק מאיפה זה הגיע ולאן זה-

46:43 דובר 4 אבל את יודעת, זה, זה, זה יפה לראות ש-- אני חושבת שהרבה פעמים כשיוצאים לשליחות אז יש איזושהי הרגשה ש"אוקיי, אני אהיה בשליחות, אבל את החלומות השארתי מאחוריי".

46:53 דובר 2 וואי זה מה זה, זה מעניין מה שאת אומרת, כי זה מצחיק אותי. כל פעם מחדש אני אגיד-- את, טוב, את מכירה, אבל כל פעם שאני עושה בפורים תפאורה מטורפת ו-- בכלל אירועים אני מאוד, מאוד אוהבת להשקיע בנראות ובעיצוב וזה כי זה תחום שאני מאוד אוהבת, אסתטיקה וזה. וכל פעם מצחיק אותי שהסטודנטים מגיעים, נגיד רואים את התפאורה, אומרים לי, "יואו, פריידי, את חייבת לעשות עם זה משהו".

47:15 דובר 4 אני עושה.

47:16 דובר 2 בבקשה, אני עושה. כאילו הייתה איזה מישהי שאמרה לי, "וואי, את חייבת לעסוק ב-בהפקת אירועים". זה מה שאני עושה. זה בדיוק מה שאני עושה.

47:23 דובר 4 זה יפה לראות איך כל שליחה-

47:25 דובר 2 מוצאת את ה-

47:26 דובר 4 כן, כי בסוף נכון, את נשלחת לעולם כדי-- נכון לעכשיו לגור בקלוז' ולעשות את מה שאת עושה, אבל יש לך גם יכולות ספציפיות ש-

47:36 דובר 2 כן.

47:36 דובר 4 את יודעת, בשביל הנפש זה צריך לבוא לידי ביטוי.

47:39 דובר 2 חד משמעי. אני חושבת שמאוד, מאוד היה קשה לשרוד בשליחות עם ה-

47:42 דובר 4 בלי זה.

47:43 דובר 2 אם הכישרונות שלך והדברים שאת אוהבת לעשות לא יבואו לידי ביטוי. כאילו, כמה את יכולה לעשות משהו רק כי צריך?

47:50 דובר 4 נכון.

47:50 דובר 2 אני-- באמת אני ל-- בכל דבר שאני עושה בתחום הזה אני מכניסה את זה כדי שאני לא אס-לא אסבול. כאילו באמת אפילו אוכל שאני צריכה לשלוח לתיירים. אז אני אעשה-- אמצא איזה אריזות יפות ואני אארוז את זה אסתטית וזה, זה, זה עושה לי-

48:06 דובר 4 תעצרי פה, יש חנות שווה.

48:08 דובר 2 כן, אה? זהו, וזה ברומניה מאוד, מאוד קשה למצוא. מסתדרים עם מה שיש, אבל.

48:12 דובר 4 מה, גם לפיקניק הם לוקחים צלחות קרמיקה, לא?

48:15 דובר 2 אה, כן. או שיש חבילות נגיד של חד פעמי של שלוש צלחות.

48:19 דובר 4 יואו.

48:20 דובר 2 כאילו מה אני אעשה עם זה? אה, כן, אז זה מאוד, אה, מאתגר בתחום הזה, אבל מוצאים מה שיש, כאילו, לעשות. אבל באמת, כאילו, אני מכניסה את זה כמעט בכל דבר, כי זה מה שנותן לי, אה, שאני אהנה לעשות את זה. ואני חושבת שהנאה זה דבר מאוד... כאילו, אנחנו הרבה מדברים ב... את יודעת, על קבלת עול ולעשות דברים כי צריך, והחיים האלה הם לא פיקניק ולא זה. שזה, זה נכון, אוקיי? אבל בסופו של דבר אנחנו בני אדם עם, עם נפש בהמית ואנחנו רוצים ליהנות. אנחנו רוצים שיהיה לנו חשק-

48:52 דובר 4 נכון.

48:53 דובר 2 לעשות את זה.

48:54 דובר 4 הכול בסוף... לפי החסידות, בסוף זה, זה מגיע לתענוג.

48:58 דובר 2 בדיוק.

48:59 דובר 4 את לוקחת את התענוג והופכת אותו בעצם לתענוג של לעשות עם זה דברים טובים, לעשות עם זה טוב בעולם ו-

49:04 דובר 2 בדיוק, זה ממש, כאילו, מתחבר לי לשיעורי תניא שאני מלמדת את הסטודנטים. ואני אומרת, כאילו, הדרך של, של חסידות, דרך של תניא, זה בדיוק לא לשבור את המקום הזה של מה, מה... יש מודל כזה בשימור לקוחות. פעם, פעם, פעם, פעם, בחיי הקודמים, הייתי גם בזה.

49:22 דובר 4 חיי הקודמים. אחד הגלגולים.

49:23 דובר 2 אחד הגלגולים. אמ, ואני זוכרת שהיה איזה מנחה, כאילו, מישהו שהדריך אותנו, אמר שבכל דבר שבן אדם עושה צריך להיות לו מודל אמלי. מה זה אמלי? זה אני מה יוצא לי.

49:36 דובר 4 איזה קטע.

49:36 דובר 2 כאילו, כל דבר, בסופו של דבר, בן אדם, את באה למכור לו משהו לצורך העניין, מה יוצא לו מזה עכשיו? אוקיי? עכשיו, זה יכול להיות גם... כאילו זה לא... כאילו זה נשמע לאנשים מאוד רדוד, אבל זה לא, כי, כי גם משהו מאוד רוחני, בסוף מה, מה יוצא לי? אני-

49:52 דובר 4 נכון, גם כשאנחנו עושים שיעור וזה, אנחנו צ-צריכים שיהיה כיבוד וגם אנחנו עצמנו אנחנו מגיעות לאיזשהו מקום. את צריכה משהו. ז-- הנפש הבהמית שם, היא קיימת-

50:01 דובר 2 כן.

50:02 דובר 4 היא חיונית.

50:02 דובר 2 כאילו הניסיון להתעלם מזה או לשבור את זה-

50:04 דובר 4 כן.

50:05 דובר 2 הוא, הוא נועד לכישלון.

50:06 דובר 4 אדרבה, אבל זה באמת, במקרה הזה זה ממש הקדוש ברוך הוא נתן לך את החוש הזה כדי להביא אותו...

50:14 דובר 2 לידי ביטוי. בדיוק.

50:14 דובר 4 לידי ביטוי בצורה טובה.

50:15 דובר 2 מה זאת אומרת, אחרת זה בזבוז הרצאות. מה זאת אומרת?

50:17 דובר 4 ממש.

50:17 דובר 2 הקדוש ברוך הוא נתן לך איזשהו כישרון, אה, תשתמש בו.

50:21 דובר 4 ממש.

50:21 דובר 2 לדברים טובים, אבל תשתמש בו. ו... וא-אני רואה את זה משני כיוונים. זאת אומרת, גם בקטע של תשתמש בכישרונות שלך וגם, סתם דוגמה, נגיד יצא לי פעם, אה, לדבר בנושא גם של שמירת מצוות, אוקיי? אז נגיד שבת. יש אנשים שמאוד מאוד קשה להם עם שבת, כאילו, שאי אפשר להיות בטלפון וזה. אני אומרת תמיד, כאילו, אוקיי, את כבר שומרת שבת, ל-ל-לנגיד לצורך העניין, מישהי כבר... תמצאי מה כיף לך. ת-ת-תעשי את מה שיעשה לך שיהיה לך כיף לשמור שבת, ולא תשמרי שבת, טוב, רק כי אני כאילו חייבת.

50:51 דובר 4 ממש.

50:52 דובר 2 אוקיי? תמצאי מה עושה לך טוב. בכל מצווה, בכל תחום. תמיד אני גם-- זה מה שאני מדברת עליו, גם עם, עם קלות בהדחת כלים. תמצאי מה משמח אותך ומה עושה לך כיף ב-ב-בכל דבר, בכל, בכל דבר של שמירת מצוות או ה-- לא רק, לא רק, גם בבית. אוקיי? אני לא אומרת... ל-ל-יש דברים שעושים כי חייבים, אוקיי? יש דברים שהם לא כיפיים, לנקות ולתלות.

51:13 דובר 4 מבשלות.

51:13 דובר 2 יש כאלה שכיף להם גם לנקות, אוקיי? אבל לפעמים-- אבל אתה חייב שיהיה לך דברים שכיף לך לעשות, כי אחרת אתה כל הזמן תרגיש... כאילו ב-- זה יגיע לאיזושהי נקודת רתיחה בעיניי.

51:24 דובר 4 כן.

51:24 דובר 2 כאילו, אתה לא יכול כל החיים לעשות משהו בשביל משהו, כי אין ברירה.

51:29 דובר 4 נכון.

51:29 דובר 2 אז, אה, אז אני מוצאת-

51:31 דובר 4 באמהות, ב, בהכול.

51:33 דובר 2 נ-נ-נכון. אז אני מוצאת, אה, ב-בשליחות את כל המקומות שזה בא לידי ביטוי. את כל ה-- אם זה העיצוב של האירועים ואם זה... אני אומרת לך, אפילו האוכל שאני צריכה לשלוח לאיזושהי קבוצה, אז אני אמצא איך ל... כאילו זה, זה ממש, אה... ואני גם כל הזמן, לפעמים זה בא ת-- שאת, כאילו, באיזשהו מקום, כאילו, וואלה אני חייבת לג-לשנות כדי שזה יאתגר אותי. בדיוק דיברתי על זה עם חברה שאנחנו הרבה פעמים אנחנו נוסעות ביחד ו-וכאילו למה לא לקחת נגיד משהו מוכן שכבר מישהו עשה? אבל זה לא מאתגר אותי. אז אני צריכה-

52:06 דובר 4 אני חושבת גם ש... מה למשל? כאילו איזה דברים מוכנים? תוכנית, נגיד?

52:10 דובר 2 אה, לא, תוכנית אין לי בעיה, אבל נגיד למשל למצוא, הרי... סתם דוגמה, לפורים, אוקיי? כל שנה אנחנו עושים איזשהו נושא לפורים. עכשיו יש נושאים שהם מאוד מאוד, נקרא לזה, קלים ונגישים, ויש בפינטרסט יש אינסוף דברים בשבילם ובכל מקום את יכולה למצוא אביזרים וזה. ואיכשהו תמיד זה ישעמם אותי. אז אני מוצאת-

52:29 דובר 4 אתך דווקא את ה...

52:30 דובר 2 אז אני אמצא דברים שאני ממציאה. לא יודעת מאיפה ומוצאת, אה, אביזרים אני לא יודעת איפה.

52:37 דובר 4 כי את אוהבת את זה.

52:38 דובר 2 אני מאוד, מאוד אוהבת את זה.

52:39 דובר 4 וכשאת יוצרת את זה מאפס ולא לוקחת משהו כאילו מן המוכן-

52:42 דובר 2 כן.

52:42 דובר 4 אז זה יוצר חיבור גם.

52:43 דובר 2 בדיוק. אז אני, אז, אז אני אעבוד על זה מאוד, מאוד קשה וזה, זה נותן לי סיפוק חד משמעית. עכשיו אני-- ברור, אנחנו מאוד משתדלים שגם בכל דבר יהיה תה-- יהיה תוכן. זה לא רק נראות ותמיד נקשר את זה לזה, אבל החלק של ה, של העיצוב והתפירה וזה, זה, זה נותן לי בכל אופן, אבל לא, לא רק. הרבה פעמים אנשים אומרים לי טוב, אבל הם לא באמת צריכים את זה. בוודאי, אני גם יצא לי לדבר על זה עם שליחות אחרות, כי את יודעת, הרבה פעמים נופלים למקום של השוואה ו"וואי אני לא מסוגלת לעשות כזה דבר". את לא חייבת. את ממש, ממש לא חייבת. אני לא חושבת שמישהו ב-- גם בקהילה שלי אף אחד לא צריך שאני אתלה פטריות מהתקרה בפורים. בסדר? הם יסתדרו, הם, יהיה להם ממש נחמד גם בלי זה, אבל זה החלק שהוא שלי, שהוא ב-באיזשהו מקום גם קצת בשבילי. הוא פשוט כיף לי לעשות את זה עם כל הקושי שמסביב זה כי יש הרבה. אבל אחר כך התוצאה וזה, זה, זה באמת. זה פשוט כיף לי וזה מה שמוסיף. זה הערך המוסף שלי חד משמעית בכל העניין.

53:40 דובר 4 זה היופי שכל בית חב"ד נראה בהתאם ל, לאופי-

53:44 דובר 2 נכון.

53:44 דובר 4 של השליחים. ומי שמגיע לשם זה בהשגחה פרטית, שזה מה שהוא צריך לקבל.

53:48 דובר 2 זה בדיוק מה שרציתי להגיד, שאם הגעתי למקום הזה הספציפי, להגיד לך שכל יום אני מרגישה את זה? לא. אבל אני מזכירה לעצמי את זה שאם הגעתי לפה, אז זה אומר שה, ה, הכישרונות ומה שהקדוש ברוך הוא חנן אותי ואת בעלי ואת המשפחה שלנו זה בדיוק מה שהמקום הזה צריך. זה, זה מה שהמקום הזה צריך ו-וזה באמת זה, זה דורש עבודה לראות, לראות את זה ולהאמין בזה. אבל, אמ, אבל, אבל רואים את זה. את רואה, כאילו זה לפעמים אני חושבת שהרבה יותר רואים את זה כשאת מסתכלת על בתי חב"ד מהצד. כאילו על עצמך זה יותר קשה לראות.

54:24 דובר 4 כן, נכון.

54:25 דובר 2 פתאום את רואה וואי איך הוא מתאים בדיוק למקום הזה, בדיוק לאנשים האלה. ו-- והרבה פעמים אנחנו גם עובדים על עצמנו, להתאים את עצמנו למקום כדי להיות, אה, הכי טובים למקום שאנחנו יכולים. וזה מתחבר לי למה שאמרנו בהתחלה שכאילו מה, למה לא הלכת לאיזה קוסמו או משהו? אני אומרת להם אנחנו לא הולכים איפה ש-- אנחנו לא מסתכלים במפה, איפה שחופים יפים ולשם אנחנו ניסע. היה צריך שאנחנו, יצאנו לשליחות, היה צריך בבוקרשט, אחר כך היה צריך בקלוז' אז לשם הגענו.

54:55 דובר 4 ממש.

54:55 דובר 2 ו...

54:56 דובר 4 הקדוש ברוך הוא מוביל.

54:57 דובר 2 כן, ממש. מ-- כאילו גם אני חושבת אם יש משהו שהכי נתקלים בו, נקרא לזה ככה בשליחות, זה ההשגחה הפרטית פתאום שרואים אותה. כי את יודעת, כל החיים שלי אני גדלתי בכ-- ב-- בכפר חב"ד, אז כל החיים שלי השגחה פרטית, השגחה פרטית. ו-- ובאמת לפני שיצאנו לקלוז' אמרתי לך, היה לי חשש מאוד, מאוד גדול מהנושא. גם שהילדים בבית וגם פתאום לדאוג כלכלית, אה, לכל הדברים והכול. אה, והיי-- הייתה לי חברה שהם, אה, אה, כמה שנים לפני זה, כשאנחנו יצאנו לבוקרשט הם יצאו לע-לעיר, למקום אחר לבד, אה, כאילו לעיר לבד. ואז דיברתי איתה והיא אומרת, "את תראי, את פשוט תראי את ההשגחה הפרטית". עכשיו היא לא איזה, אה, לא-- כאילו את יודעת, מישהי כזאת שאת אומרת טוב, היא רואה השגחה פרטית בכל דבר וזה באמת בן אדם, חברה מאוד טובה שלי, בן אדם מאוד ריאלי. כאילו אמרתי מה, אם היא מדברת ככה אז כנראה היא יודעת מה שהיא אומרת. וזה נורא, נורא הלחיץ אותי. אבל באמת אני אומרת את זה גם הלאה, כי, כי אני יודעת שהרבה פעמים כששליחים יוצאים למקום זה נשמע להם, זה רק קורה אצלם. זה אצלי זה לא, אבל אצ-- זה משהו שלוקח זמן. אבל אתה פתאום רואה את ההשגחה הפרטית בכל כך הרבה דברים. כל מיני סיטואציות שקרו שאתה אומר כאילו מה, מ-מישהו כאילו דאג שזה יקרה בדיוק בנקודה הזאת. ב-- יש לנו גם סיפור מאוד, אה, מיוחד של השגחה פרטית של איך קנינו את המבנה שלנו.

56:19 דובר 4 שאתם נמצאים בו עכשיו?

56:20 דובר 2 לא.

56:21 דובר 4 זהו.

56:21 דובר 2 שאנחנו קנינו. אמ, אנשים חשבו שכשאני מספרת את זה, כאילו אני מספרת על החלק של הכסף, שכאילו קיבלנו-- הכסף פה זה עניין שולי. כאילו מה זה שולי? הוא חשוב, אבל-

56:32 דובר 4 זה הנס.

56:32 דובר 2 ה-ה-ה-ההשגחה הפרטית של איך הדברים האלה קרו, של איך, אה, איך כאילו דברים קרו בנקודות זמן מסוימות ל-לכדי מה שזה קרה, זה, זה, זה הסיפור פה. עכשיו אין עוד סוף הפי אנד כל כך לסיפור הזה, כי המבנה שלנו עוד לא עמד מוכן, אה, עוד לא היה, אה, נו, אה, חנוכת הבית. כן? אבל, אה, אבל את ההשגחה הפרטית אני כבר ראיתי, וזה ברור לי שיש פה איזה משהו שמחכה ל... את יודעת, שזו תהיה השגחה פרטית מאוד גדולה שאנחנו נראה אותה, אבל כבר ראינו את ההשגחה הפרטית של איך שזה הגיע אלינו בכלל.

57:08 דובר 4 זה סיפור, אה, סיפור לספר כזה?

57:10 דובר 2 אה, זה-- אני יכולה לספר אותו.

57:12 דובר 4 יאללה.

57:13 דובר 2 גם בעלי כבר סיפר אותו בכמה פלטפורמות. אז, אמ, זה סיפור שמתפרש על פני הרבה זמן. אני אנסה ככה ל-למקד אותו לנקודת זמן יותר קצרה, אמ, אבל היה איזה מישהו שהגיע אלינו, אמ, שאיזשהו יהודי בעיר שלנו הכיר אותו, איזשהו איש עסקים מאוד גדול, והוא אמר לנו, "תשמע, הוא אוכל כשר, תכינו לו ארוחת בוקר". אני חייבת להגיד לך שבאותו בוקר זה היה לי מאוד מאוד קשה לארגן את הארוחת בוקר הזאת, אבל, אבל, אה, הוא ביקש מאיתנו וזה מישהו מהקהילה וזה, אז אמרתי טוב, נעשה את המאמץ. אמ, זה היה איפשהו בקורונה אני חושבת. ארגנו לו ארוחת בוקר. בעלי קצת ישב ודיבר איתו, אמ, כזה ניסה לעניין אותו בפעילות שלנו. אולי הוא רוצה לעזור, אולי הוא רוצה לתמוך. זה היה לפני שהיה לנו מבנה שלנו והוא אמר אולי הוא ירצה לעזור לנו עם המבנה הזה, אבל הוא לא הספיק הרבה לדבר איתו. הוא היה צריך ללכת, היה לו פגישות ובזה בעצם זה הסתיים. הוא נ-הוא נתן לנו איזושהי תרומה יפה וזהו. כאילו בעצם לא היה לנו איתו יותר קשר.

58:13 דובר 4 המשיך הלאה.

58:14 דובר 2 אמ, לא זוכרת, בטח שנתיים אחרי. כאילו נסענו, אה, זה היה שנת הקהל. נסענו, אה, כל המשפחה, אה, לזמן של כינוס השלוחות. אמ, ואיך שהגענו לשם בעלי קיבל איזשהו מכתב מהבנק בארצות הברית שהם סוגרים את החשבון. לא שום הסבר, שום כלום. פשוט סוגרים את החשבון. טוב, הוא הלך. באמת לקח לו אולי יומיים לטפל בזה. כבר היינו, כאילו, היינו בקראון הייטס, הוא טיפל בזה. הכול מעולה, הכול נפלא. הסתיים הכינוס, חזרנו, היה לנו עצירה בטורקיה. אה, אז היה אפשר.

58:50 דובר 4 דברים משתנים כל כך מהר.

58:52 דובר 2 כן, כן. אמ, ואיך שאנחנו נוחתים בטורקיה הוא מקבל הודעה מהבנק החדש שהוא פתח בו את החשבון, שהם חסמו את ה- את החשבון. חשבון שעכשיו הוא פתח כשהיינו. אז הוא התקשר אליהם ואמרו לו, "אנחנו ממש מצטערים, זה אתה צריך לבוא לפה פיזית". הוא אמר, "אבל הרגע הייתי. אני, אני, אני כאילו בדרך חזור לאירופה". אמרו לו, "אנחנו ממש מצטערים, אתה צריך לבוא לפה פיזית". זה היה יום חמישי. יום ראשון, אמ, הוא היה צריך לטוס חזרה והוא כבר ניצל את הסיטואציה שהוא צריך לטוס חזרה ל-ל-לגייס משאבים לבית חב"ד עם עוד איזשהו חבר, והוא נסע לשם. הוא טיפל בזה תוך, אני לא יודעת כמה שעות, כבר העניין הסתדר, אבל הוא כבר נשאר שם. וביום שישי חבר שלו הגיע והוא אמר לו, "בוא תיקח אותי לאוהל", כי הוא לא נוהג שם. אמר, "תיקח אותי". הוא אמר, "תשמע, אני כבר הייתי ביום רביעי. טוב, נו, אני אעשה לך את זה, אני אסע איתך לאוהל". ואיך שהוא נכנס לאוהל הוא רואה את האיש הזה שהיה אצלנו אז בארוחת בוקר.

59:50 דובר 4 יואו, מה הסיכוי?

59:51 דובר 2 כן. וההוא אומר לו, "אני, אני כבר אהיה איתך. כאילו אני נכנס ל-ל-לאוהל עצמו ואני, אני תכף אהיה איתך". ו-והוא יצא מהאוהל והוא בא, מדבר כזה עם בעלי, "מה שלומך?" וזה. ובעלי אומר לו, "תשמע, אנחנו יש לנו עכשיו מבנה שאנחנו ממש, אה, רוצים לקנות ואנחנו צריכים עזרה וזה". ואז הוא אמר לו, "טוב, טוב, כמה אתה צריך?" עכשיו את יודעת, זה עניין של חלקיק שנייה שאם תגיד הרבה מדי אולי כאילו אתה זה. מצד שני לא יודעת, באמת בהשגחה פרטית. כן, בעלי אמר לו את כל הסכום בערך שהיה צריך בשביל המקום. הוא אמר לו, "יש לך".

1:00:26 דובר 4 יואו.

1:00:26 דובר 2 ככה. כאילו עכשיו מדובר על סכומים גדולים כאילו אנשים, באמת סכומים. עכשיו בעלי, זה היה ממש כבר תחשבי שזה היה צהריים של יום שישי בניו יורק. אצלנו זה כבר היה חמש דקות לפני שבת. בעלי התקשר אליי להגיד לי את זה. אז אמרתי לו, "טוב, טוב", כאילו, כאילו לא חשבתי שהוא בסדר, הוא מגזים. כן, כאילו, ממש עכשיו הוא ייתן לו את כל הסכום למבנה, נו באמת כאילו בסדר. עכשיו מה העניין? הוא שהסיפור שמאחורי זה זה שאותו יהודי היה לו כבר סיפור, מקרה כזה שהוא נתן. הוא נתן סכום כזה למבנה ונולד לו בזכות זה ילד. לא משנה, לא ניכנס לכל הפרטים, אבל באותה סיטואציה גם אישה הייתה צריכה, הייתה לפני לידה והוא רצה ברכה שהכול יהיה בסדר. אני לא יודעת אם אמרו להם משהו, אני לא בדיוק מעורה בכל הפרטים, אבל הוא נכנס לאוהל ואמר לרבי, "אם הכול בסדר, כאילו, אני אבטיח עכשיו תרומה גדולה כדי שהכול יהיה בסדר". לא עשה תנאי, אלא הוא כבר עשה את הכלי מה שנקרא. הוא אמר, "הראשון שכאילו אני נתקל בו שצריך כאילו את הסכום הזה אני נותן לו".

1:01:29 דובר 4 וואו, אמא'לה.

1:01:30 דובר 2 למוסד של הרבי. והוא פגש, והראשון שהוא פגש כשהוא יצא זה היה את בעלי והוא הסכים. הסכים לתת את הסכום הזה ואז הוא גם כאילו היה איתו ככה בשבת וזה וביום ראשון נולד הילד וברוך השם. ואז בעלי אמר לי, "טוב תקשיבי, אני חייב להישאר לברית". עכשיו להישאר לברית. אז לא שזה אומר כאילו עוד שבוע שהוא נשאר, אלא זה אומר שהוא מגיע בכאילו פורים היה יום שני בערב. זה אומר שהוא מגיע ביום שני בצהריים הביתה. עכשיו את כבר יודעת מה זה פורים אצלי.

1:02:02 דובר 4 יואו.

1:02:03 דובר 2 אני וואי וואי, להגיד לך שקיבלתי את זה באיזה יופי, איזו השגחה פרטית וזה? ממש ממש לא. גם כי חשבתי שהכול כאילו מדומיין, כאילו זה.

1:02:11 דובר 4 זה אחרי שהוא כבר שבוע שם.

1:02:12 דובר 2 כן.

1:02:13 דובר 4 ואחרי שהייתם שם שבוע ביחד.

1:02:14 דובר 2 כן, כן, זה היה כאילו והייתי עם תינוק אז וזה. וגם אולי אם הייתי מספיק, אם לא הייתי כל כך קטנת אמונה והייתי מספיק מאמינה שזה כאילו זאת הסיטואציה, הייתי מקבלת את זה אחרת. אבל זה היה נשמע לי כאילו די כאילו הגזמות וזה, אבל הוא אמר לו, "אתה חייב להישאר לברית" וזה. אז באמת ברוך השם הוא נשאר לברית והוא חזר ככה ישר לפורים. וגם באמת הבן אדם הזה עמד בהבטחה שלו בכל מילה ואפילו מעבר ועזר לנו לקנות את המבנה.

1:02:42 דובר 4 וואו.

1:02:43 דובר 2 וכל פעם שאני מסתכלת אחורה אני אומרת כמה דברים היו צריכים לקרות כדי שזה יקרה. כי דקה לפני זה היינו בניו יורק. הכול יכל היה להסתדר אז. זאת אומרת כאילו כל הסיטואציה עם הבנק וזה היה יכול להסתדר ואז הוא בכלל לא היה נוסע ולא היה פוגש אותו. ולא כאילו עכשיו באותו רגע שהודיעו על הביטול של הבנק, כאילו מה אתה מרגיש? שכאילו יואו, למה זה קורה לי עכשיו? ומה אני צריך את זה? ואיזה כאב ראש. ועכשיו לטוס עוד פעם. ותחשבי כאילו באותה נקודה אתה לא יכול לראות את ההשגחה הפרטית.

1:03:09 דובר 4 ממש.

1:03:09 דובר 2 אתה כאילו רק רואה את הברוך שאתה נמצא בו וכאילו בסוף לאיפה זה הגיע ואת רואה. אחר כך את מסתכלת אחורה, את רואה את כל הנקודות שדברים קרו.

1:03:20 דובר 4 נכון.

1:03:21 דובר 2 ובאמת מאז לא יכולה להגיד לך שתמיד אני רואה את ההשגחה הפרטית, אבל זה הרבה יותר כאילו תמיד מחזיר אותי. אני, זה עוזר לי לחזור ל- טוב, קרה עכשיו משהו. אני לא יודעת מה, לאיפה זה יוביל הדבר הזה. כאילו ל-ל-למה יהיה ההשגחה הפרטית שעוד כמה שנים אני אסתכל אחורה ואני אגיד, "וואו, איזה מדהים שזה וזה וזה וזה קרה".

1:03:40 דובר 4 זה גם היה מאוד מהיר יחסית.

1:03:41 דובר 2 זה היה מאוד מהיר.

1:03:42 דובר 4 היה את המקרה, אבל אחרי כמה ימים כבר, נגיד כמה שבועות, באופן ודאי כבר ידעתם שזה.

1:03:48 דובר 2 נכון, שזה.

1:03:49 דובר 4 למה זה קרה.

1:03:50 דובר 2 כן.

1:03:51 דובר 4 אבל לפעמים לוקח, לפעמים לוקח שנים, לפעמים.

1:03:53 דובר 2 לפעמים אנחנו לא רואים. אנחנו לא רואים, נכון. פה, אז אמרתי שכאילו אתה ממש רואה השגחה פרטית. אמ, להגיד לך שכל הזמן אתה מרגיש ואתה בתודעה כזאת? אולי יש כאלה שליחים שזה.

1:04:06 דובר 4 הלוואי.

1:04:07 דובר 2 הלוואי, אבל בהחלט אתה, אתה לא יכול להתעלם מזה. אתה רואה את זה וזה גם לא הסיפור היחיד שקרה לנו. זה פשוט באמת סיפור מאוד מאוד גדול ובזכות זה קנינו את המבנה שלנו והכול. אבל זה בהרבה דברים קטנים שפתאום זה וזה וזה קרה. ואז ראית שזה קרה בשביל משהו. עכשיו כמו שאת אומרת, לא תמיד אנחנו רואים את זה ישר או לא תמיד אנחנו רואים את זה בכלל. אז-

1:04:33 דובר 4 לא תמיד אנחנו מחברים גם.

1:04:34 דובר 2 נכון.

1:04:35 דובר 4 לפעמים יכול לקרות לך רצף שמישהו ישמע את זה מהצד פתאום יגיד לך, "את קולטת שזה קרה בעקבות זה?" ו-

1:04:41 דובר 2 כן.

1:04:42 דובר 4 היו לנו גם כמה דברים כאלה. כאילו את אומרת, יואו, נכון, אבל לפעמים בתוך כל מרוץ החיים את לא רואה את זה.

1:04:49 דובר 2 כן.

1:04:49 דובר 4 ממש כמו הסיפור של פורים.

1:04:51 דובר 2 נכון.

1:04:51 דובר 4 שקרו דברים, והנה זה והנה זה והנה זה. ורק כשקוראים את כל המגילה ומסתכלים עליה-

1:04:56 דובר 2 אתה רואה.

1:04:57 דובר 4 אז אתה אומר, וואו, איזה סיפור.

1:04:58 דובר 2 איזה מטורף. נכון.

1:04:59 דובר 4 כן.

1:05:00 דובר 2 אז פה ממש יכולנו כאילו די מהר לחבר את הנקודות, שכאילו בדיוק הבנק הגיע ובדיוק זה. כאילו את אומרת, מספיק שמשהו אחד היה כאילו מתפספס. או נגיד שהוא לא היה נוסע איתו לאוהל ביום שישי, אז מישהו אחר היה כאילו.

1:05:13 דובר 4 ממש.

1:05:13 דובר 2 זה ממש הקדוש ברוך הוא סידר דברים בצורה מדהימה, ובעזרת השם אנחנו מקווים שגם נראה עוד כאילו את ההשגחה הפרטית עם המבנה, כי יש לנו איתו קצת קשיים כאילו, וזה, אנחנו רוצים כבר להיכנס ולעשות. ואת יודעת, אתה קנית כבר מבנה, אתה בתחושה שלך תוך כמה חודשים זה כבר עומד וממש-

1:05:34 דובר 4 מניעות ועיכובים.

1:05:35 דובר 2 כן, אבל כאילו אני כבר לא מרשה לעצמי כל כך ברוב הזמן כאילו להתבכיין או להיות בכזה חוסר אמונה. כאילו אני כבר מזכירה לעצמי, אוקיי, כאילו כמו שהקדוש ברוך הוא דואג. אם היית אומרת לי כמה חודשים לפני זה שאנחנו נקנה את המבנה הזה, הייתי אומרת לך שאת הוזה. כאילו זה מבנה במרכז העיר בכזה סכום, וזה כאילו מה?

1:05:55 דובר 4 אחר כך תגידי את הסכום. אני סקרנית.

1:06:00 דובר 2 כן, כן, כאילו לא הייתי חולמת בכלל. את יודעת מה מצחיק? שכשאנחנו הגענו לקלוז' ובהתחלה היה לנו איזושהי מחשבה לקנות את המבנה הראשון שהיינו בו. מזל שזה לא היה, כן? ואני זוכרת שזה היה איזשהו סכום שאולי רבע, ולי זה היה נראה. אמרתי כאילו גם לבעלי.

1:06:18 דובר 4 בשמיים.

1:06:19 דובר 2 די, כאילו אתה מדמיין. אנחנו לא-

1:06:22 דובר 4 אנחנו לא קולטים שהקדוש ברוך הוא אין לו, אין לו מגבלה. כן, זה אנחנו כל כך קטנים.

1:06:28 דובר 2 כן, אנחנו רגילים, את יודעת, לחשוב במושגים של כאן ועכשיו והעולם הזה ו-

1:06:33 דובר 4 מושגים של משכנתא וזה.

1:06:35 דובר 2 וכמה יתנו הלוואה מהבנק. והקטע שאני כאילו פתאום מוצאת את עצמי אומרת גם לאחרים, נגיד אם מישהו מתבכיין אצלי וזה, אני מוצאת את עצמי אומרת, בסדר, הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם, זה לא המנהל של הבנק ולא הבוס שלך בעבודה. וכאילו כשפעם היו אומרים לי כאלה דברים, זה היה כאילו, זה היה מקסים בעיניי. אבל היה לי מאוד מאוד קשה כאילו לחיות את זה.

1:06:57 דובר 4 כן.

1:06:57 דובר 2 להגיד לך שאני חיה את זה כל יום ואין לי דאגות וזה, הלוואי שהייתי בן אדם כזה. יש, יש כאלה שמצליחים כל כך חזק לחיות את התחושה הזאת שהם אפילו אין להם דאגות, כי הם כבר יודעים שהכל יהיה בסדר, ויודעים שגם אם הם לא יראו שזה בסדר, זה אומר שהקדוש ברוך הוא, את יודעת, והתוכניות שלו. ממש לא. יש הרבה ימים שאני כזה דואגת וזה, אבל באמת כשעולות לי דאגות על כל מיני דברים, אני משתדלת בדרך כלל להזכיר לעצמי שכמו שדברים הסתדרו בכל מיני תחומים, אז, אז גם, גם זה יסתדר בסוף איך שזה אמור להיות. כאילו לאו דווקא כמו שאני חושבת שזה צריך להיות, עם כל הבאסה.

1:07:37 דובר 4 אפרופו הבעיה של הקונטרול פריק פתאום.

1:07:39 דובר 2 נכון, נכון ש-

1:07:41 דובר 4 ממש.

1:07:41 דובר 2 אתה חושב שדברים צריכים להיות כמו שאתה דמיינת וכמו שאתה חשבת, ווואלה, יכול להיות שלא. ולא-

1:07:46 דובר 4 ויכול להיות שיש משהו הרבה יותר טוב שאתה אפילו לא מדמיין לעצמך.

1:07:49 דובר 2 בדיוק, ואתה... היום אני רואה את זה שכל מיני דברים שכאילו ממש ממש ממש רציתי שיקרו ובסוף לא קרו, ומזל שלא, כי אחר כך הגיעו באמת דברים יותר טובים.

1:07:58 דובר 4 את יודעת, זה קצת נקודה ששמעתי פעם פודקאסט, נראה לי, של יחיאל הררי עם איזושהי אישה שהיא מנטורית וזה. הם דיברו על העניין של הלוח חזון. אז היא סיפרה על כמה זה חשוב וזה גורם לך למוטיבציה, ואתה תגיד לעצמך שאתה משיג את זה ואתה תשיג את זה. ואז הוא אמר שיש משהו בלוח חזון שהוא קצת מגביל את עצמך. אתה שם לעצמך מטרות ויעדים, ואני רוצה להגיע בעוד, לא יודעת, עשר שנים לכך וכך. מי אמר לך? אולי יש משהו הרבה יותר טוב שיכול, אה... לא שאני אומרת לא לכתוב לוח חזון-

1:08:34 דובר 5 כן, כן.

1:08:35 דובר 4 אבל יש באמת משהו בזה שאנחנו-

1:08:36 דובר 5 מאוד מק-

1:08:37 דובר 4 מציבים לעצמנו מגבלה.

1:08:39 דובר 5 כן, כי אנחנו כבני אדם מ-מ-מוגבלים, ואנחנו רואים דברים מהעיניים המוגבלות שלנו, וכאילו אנחנו לפעמים אפילו לא חושבים על דברים מעבר.

1:08:48 דובר 4 ממש.

1:08:49 דובר 5 אמממ, ל- לא, אני גם מאוד מאוד בן אדם של כזה. כאילו, את יודעת, המציאות ומה שרואים בעיניים, וממש לא. יש אנשים הרבה יותר נגיד רוחניים שמרגישים, אהה, לא יודעת, אבל אה, ומ-ומ-ומאוד מאוד קשה לי עם זה הרבה פעמים. כאילו אני גם מאוד מאוד צריכה ודאות של מה יהיה. והשליחות מה זה לימדה אותי

1:09:09 דובר 4 לשחרר.

1:09:09 דובר 5 שלשחרר. כי קודם כל אין לנו ודאות. גם כשנדמה לנו שיש לנו. אין לנו שום ודאות על כלום. בשנים האחרונות ממש, אה, הראו לנו. ממש חטפנו לפרצוף שזה היה כבר לפני. פשוט לא ראינו את זה מספיק.

1:09:21 דובר 4 ממש.

1:09:22 דובר 5 שאנחנו לא יכולים, אה. אני היום תמיד כאילו אני צוחקת, אני מתכננת גג שבוע קדימה, וגם זה אני יודעת ש... מי יודע מה, מה ישתנה בדרך.

1:09:31 דובר 4 פתוחה לשינויים.

1:09:32 דובר 5 כן, פתוחה לשינויים, כי אני יודעת שכל כך הרבה לא בידיים שלנו. אז תמיד אני אומרת, אה, כאילו אני עושה מה שאני יכולה בידיים שלי וזהו. השאר זה, זה באמת הקדוש ברוך הוא. כי-

1:09:43 דובר 4 ממש.

1:09:44 דובר 5 א-אין לי שליטה, אין לי שליטה. גם זה נותן לי הרבה כוח גם להרבה דברים. זאת אומרת, אם אני מאוד מאוד רוצה להשיג איזה משהו או מאוד אפילו רוצה לשכנע מישהו או משהו כזה באיזשהו עניין, אני אומרת, אוקיי, אני עושה את ההשתדלות שלי. השאר זה באמת, זה כבר לא. כאילו אני, את יודעת, מוסרת את זה הלאה, כי יש, יש גבול עד איפה אנחנו יכולים לעשות ולפעול.

1:10:06 דובר 4 וכמה סטרס זה חוסך לך.

1:10:09 דובר 5 כן, זה חוסך לי הרבה כשא-כשאני מצליחה ל-

1:10:12 דובר 4 כשמצליחים לעשות את מה שצריך.

1:10:13 דובר 5 ליישם את זה. זה, ובדיוק לאחרונה ראיתי איזשהו משפט כזה באיזה מקום, שכמה, אה, כמה דקות השקעת בלדאוג לדברים שבסוף הסתדרו?

1:10:23 דובר 4 מממ.

1:10:24 דובר 5 כאילו כמה אנחנו, ומה יהיה ואיך, זה בסוף כאילו זה הסתדר. אז, אז אני לא אומרת, אנחנו צריכים לעשות כלים בעולם הזה ולא לחיות ב"טוב, הכל יהיה בסדר", וכן, אנחנו-

1:10:34 דובר 4 בטח היה לא יפה במקומך את יכולת לראש השנה עכשיו.

1:10:36 דובר 5 בדיוק. אז אנחנו צריכים לעשות כלים ב-ב-בטבע ובעולם הזה, מה שצריך לעשות. אבל ז-זהו, זה כאילו הנקודה שפה, עד פה אני עושה, ומפה כבר אנחנו משאירים את זה הלאה.

1:10:50 דובר 4 כן.

1:10:51 דובר 5 כי אין לנו שליטה על התוצאות תמיד. אה, אין לנו שליטה על התוצאות.

1:10:56 דובר 4 ממש.

1:10:56 דובר 5 נקודה.

1:10:57 דובר 4 תראי איך בכל מה שאמרת אני ככה שומעת אותך, והכל בסוף חוזר תמיד לאותה נקודה של כמה שנכניס יותר את הקדוש ברוך הוא בחיים שלנו, יהיה לנו פשוט יותר קל.

1:11:07 דובר 5 חד משמעית.

1:11:08 דובר 4 וזה באמת, את גדלה בתור ילדה, נערה. את אומרת, טוב, בסדר, זה דברים שגדולים אומרים. סבתא שלי אומרת שכך וכך, נו בסדר. ואז כשאת מתחילה את החיים האמיתיים את מבינה שאי אפשר אחרת. זה מטורף.

1:11:20 דובר 5 כן.

1:11:20 דובר 4 כי הקדוש ברוך הוא באמת נמצא בכל דבר.

1:11:23 דובר 5 עכשיו תקשיבי, אני יכולה-

1:11:24 דובר 4 השאלה אם אני רואה את זה.

1:11:25 דובר 5 לא רק זה, גם אני יכולה להשקיע את אותו זמן בלהיות בסטרס מטורף על משהו. אוקיי, כל אחד בתחום של החיים שלה, ולהסתובב עם הסטרס הזה. זה י-זה ישנה את הסיטואציה? כנראה שלא. זה רק ישנה את איך אני, איך אני אתנהג, איך אני ארגיש ואיך אני אהיה כלפי הסביבה שלי. ואני זה, זה עבודה כאילו תמידית שאני עושה עם עצמי מאוד. גם אממ כל מיני דברים. נגיד יש אירוע, אוקיי, בבית חב"ד, וכל מיני דברים כן יסתדרו או לא יסתדרו ואני כבר זהו. כאילו אין לי יותר מה לעשות ואנשים עכשיו מגיעים. אני מזכירה לעצמי גם שזהו. אני עשיתי עד הנקודה הזאת מה שאני יכולה. עכשיו זה אצל הקדוש ברוך הוא, ומעבר לזה שזה עכשיו כאילו גם האנשים מרגישים אותך ומה שהם יצאו מפה זה לא עם ה-הפרחים בדיוק עמדו זה.

1:12:10 דובר 4 וואי ממש.

1:12:11 דובר 5 בסדר, כאילו הרבה יותר אם את תחייכי אליהם, אם תהיי אליהם נחמדה.

1:12:15 דובר 4 תהיי נוכחת ברגע.

1:12:16 דובר 5 כן, אם תקבלי אותם יפה, וזה, זה הרבה יותר ממה ש-- הם לא יודעים מה את תכננת. אני כל הזמן מזכירה את זה לעצמי, כי אני מאוד גיבורה בלהגיד את זה לאחרים, אבל אני כל הזמן מזכירה לעצמי. זה-- הם לא יודעים מה את תכננת. יש, יש לך את מה שיש לך בראש, אבל זה יהיה מספיק יפה. העיקר שתהיי עכשיו כאילו נינוחה ונחמדה.

1:12:40 דובר 4 את מזכירה לי ששנה שעברה נראה לי בשמחת תורה זה היה, או בראש השנה. היו לנו פה אורחים בסעודה, ופתאום בסוף הסעודה אמרתי כזה, "יואו, היה גם בשר." כאילו, הוצאתי עוף, ואיכשהו עם כל האקשן וזה-

1:12:53 דובר 5 שכחת.

1:12:53 דובר 4 הבשר נשאר על הפלטה, ואז כולם כזה צחקו, כאילו, "אה, למה לא נהנינו? למה לא טעמנו?" ואז את אומרת לעצמך, יואו, כאילו, יכולתי אפילו לא להכין את הבשר הזה-

1:13:04 דובר 5 נכון.

1:13:04 דובר 4 והכול היה כל כך בסדר.

1:13:05 דובר 5 אולי ללכת לישון שעה קודם.

1:13:07 דובר 4 פחות שלוש סלטים, הכול היה בסדר. זה ממש ממש כל כך נכון.

1:13:11 דובר 5 נכון. ובאמת, לא, אני פשוט שמתי לב איך אנשים נשארים עם החוויה של איך הייתי אליהם. היה לנו שנה אחת ליל הסדר שהיה באמת המון אנשים. אני לא זוכרת, כאילו, המון ביחס אלינו, טוב? כשאת שליחות מתאילנד זה-

1:13:23 דובר 4 אל תשוו איתי.

1:13:25 דובר 5 אצלנו היו איזה מאתיים עשרים איש, אני יודעת מה, מאתיים. היו מעל מאת-- משהו כזה. ולקח בהתחלה קצת זמן, כאילו, עם סידורי מקומות. חלק התפספס, לא יודעת מה. לקח כמה... וכל הזמן נזכרת, כאילו, זה כמובן נורא נורא מלחיץ. ואת יודעת, זה אנשים, כאילו, זה לאו דווקא אנשים מקומיים ש-- אוקיי, יסלחו לך או משהו כי הם אוהבים אותך. זה אנשים שהם מבחינתם הגיעו עכשיו לסעודה, לזה, וכל הזמן, כאילו, כל הזמן אמרתי לעצמי, פריידי, היחס שלך יהיה-- זה מה שישנה את החוויה שלהם. כאילו, איך שאני עכשיו, כאילו. אז באמת ניגשתי אליהם ואמרתי להם, "וואי, אני רואה שעדיין לא, לא התיישבתם. אל תדאגו, כאילו, אני דואגת לכם למקום, יהיה לכם מקום." ואת יודעת, ועם חיוך ובנחמדות ובזה. אף אחד לא כעס. כאילו, אנשים, בטח, בטח, הכול בסדר, כאילו. אנשים, כשאתה מביא, כאילו, את ה-- הם-- קודם כל הם קו-- את יודעת, הם קולטים את הסיטואציה כשאתה נחמד. אם אתה תהיה, את יודעת, ב-ב-- לא יודעת, תהיה רק עסוק בסטרס שלך ולא תבוא ותוציא את ה, את החמימות שלך והלבביות שלך, אז, אז הם, הם יישארו עם החוויה שלא היה להם מקום ואת יודעת. אבל פה הם-- בסוף גם לכולם היה מקום וכולם היו מרוצים והכול טוב. אבל עד ש, עד שהם יכלו לצבור, כאילו, תחושה של כ-- לא יודעת. ובאמת ראיתי שזה שינה להם את כל ה... גם את איך שהם חיכו. אם בהתחלה הם עוד חיכו עם כזה פרצוף זועף או משהו, ברגע שאת ניגשת אליהם ואמרת להם, "וואי, אני ממש מתנצלת, אנחנו-- לכולם יש מקום, רק אנחנו נסדר," אז כאילו, את יודעת, ישר זה יורד והם מחכים-

1:14:58 דובר 5 בסבלנות. ו-וגם זה מה שנשאר איתם. בסוף, האווירה, התחושה של איך התייחסו אליהם ואם בכלל מישהו פנה אליהם. זה לא פשוט גם כשיש מאתיים איש. אנשים את כל ה-

1:15:11 דובר 4 ממש. מה זה לא פשוט? זה שמיים.

1:15:14 דובר 5 כן. אז ממש אני ראיתי את זה, כאילו, ב-בעיניים ואני-- זה משהו שאני מאוד מאוד עובדת עליו. זה-- עכשיו כבר אוקיי, כל מה שסידרתי לפני והתארגנתי, מעולה וחשוב, אני לא מורידה מערך של זה. אבל ברגע שאנשים כבר מגיעים, באמת באמת מה שהם יצאו איתו זה היחס שהם, שהם קיבלו. זה החיוך, זה זכרת אותם, זה, זה מה שהם יצאו מפה, וזה גם מה שיגרום להם להתחבר או לא להתחבר לכל תוכן שתעשי עכשיו ב-באירוע הזה. אם אנשים מרגישים טוב, כאילו, את יודעת, מרגישים טוב ובש-- בסביבה שלהם, לא תמיד זה בידיים שלנו, אוקיי? אני לא מדברת אם הם רבו עכשיו עם מישהו, זה לא בידיים שלי. אבל כל עוד זה בידי-- מה שבידיים שלי, לתת להם תחושה טובה, אז גם כל תוכן שתעבירי הם יוכלו-- יהיו מסוגלים, הם יהיו פנויים להתחבר אליו. או מה שלא יהיה עכשיו באירוע הזה, הם יהיו פנויים להיות חלק ממנו. ולכן כל התפאורה וכל האוכל וזה זה, זה חשוב. אני, אמ, אני משקיעה בזה מלא.

1:16:19 דובר 4 כמוני, אני יודעת.

1:16:20 דובר 5 כן, אני משקיעה בזה מלא, אבל ברגע שכבר מתחיל, באמת, אם יש משהו שאני הכי משקיעה בו ולפעמים זה דורש עבודה, את יודעת, אנחנו בני אדם, יש לך ימים שאת ככה, ימים... כן.

1:16:32 דובר 4 אה, היית כל הבוקר על הרגליים, הכנת את היום ובערב-

1:16:35 דובר 5 כן, כל הבוקר במקרה הטוב.

1:16:35 דובר 4 את צריכה עוד לקפוץ לאנרגיות. זה מטורף.

1:16:37 דובר 5 כל הבוקר במקרה הטוב, לפעמים את קמה בקרים קודם-

1:16:39 דובר 4 כן.

1:16:40 דובר 5 ברצף. אה, כן, ולא שי-- בלי שינה ובלי זה, אבל באמת, באמת זה ה-נקודה להשקיע בה. ככה אני, זה, זה מה שאני, אה, ח-חוויתי, כאילו עם השנים. באמת אתה לומד מלא עם, עם הזמן.

1:16:54 דובר 4 זהו, את מדברת, יש לך כאילו חוכמת חיים של, אה, כמה עשרות שנים כזה.

1:16:58 דובר 5 אה, לא יודעת, אבל, אה, אני, אני באמת מרגישה על עצמי שלמדתי מלא ולמדתי לשחרר מלא דברים שפעם פחות, כאילו, ולהאציל סמכויות שפעם הייתי חושבת לא, כי אני אעשה את זה בדיוק כמו שאני דמיינתי וכמו שאני חלמתי. אבל זה לא שווה את זה שאני אהיה גמורה ולא נחמדה, או שאני, לא יודעת, הילדים שלי יסבלו מזה, שזה משהו שאני כל הזמן מזכירה לעצמי. זה משהו שמאוד, מאוד... את יודעת, אנשים מגיעים. זה תמיד מצחיק אותי שאנשים מגיעים וכאילו רואים את הילדים ואומרים: "וואי, איך קשה להם, איך זה..." וכאילו הבת שלי פעם שאלה אותי: "תגידי אמא, מה היא רוצה?" כאילו הם לא רואים את זה ככה. אני גם באמת חושבת שזה מאוד, מאוד תלוי באיך אנחנו, את יודעת, משדרים להם את זה. בכל מקום בעולם שלא תהיה, גם אם אתה בכפר חב"ד, ילד יכול להרגיש מסכנות ושקשה לו, ובקלוז' יכול להרגיש, אה, מאושר על גג העולם. אני לא, חס ושלום, מבטלת את הקשיים שלהם, כן? זה לא ממקום כזה, זה ממקום של בכל מקום שתהיה יש יתרונות וחסרונות. אתה יכול להתמקד במה חסר לך, במה אין לך, בזה שאין להם חברים, בזה... זה קיים, זה קושי. זה גם כל פעם שאנחנו בארץ, את יודעת, המצפון האימהי עובד שעות נוספות, כשהם עם בני דודים והם עם חברים והם מאושרים ואז כאילו צריך לנסוע חזרה לשיממון. אמ, אבל באמת, תשאלי את הילדים שלי. תמיד אני אומרת, אנשים שואלים אותי: "מה, אבל לילדים זה לא קשה ולא רע להם?"

1:18:19 דובר 4 הייתי איתם, אנחנו יודעים.

1:18:19 דובר 5 אז, אז אני אומרת להם: תשאלו אותם. אל תשאלו אותי, תשאלו אותם. והילדים אומרים: "לא, אנחנו נפגשים עם חברים בבית ספר, נט." כאילו, מבחינתם, תראי, הם לא, גם הם ספציפית עכשיו, גם כי הם, הם לא, הם לא מכירים משהו אחר. לזה הם, אה, נון סטופ.

1:18:37 דובר 4 נכון, כי גם הילדים שהם פוגשים בקמפים זה ילדים ש-

1:18:40 דובר 5 זה ילדים שעוברים את אותם דברים.

1:18:41 דובר 4 זה השגרה ש-- זאת השגרה שלהם.

1:18:43 דובר 5 כן. אז הם, אה... ובאמת אנחנו עושים כמובן את כל המאמצים שהם ייפגשו עם, עם החברים שלהם בכל הזדמנות שרק אפשר. משקיעים בזה המון, המון, המון, המון. גם כוחות, אה, פיזיים, גם כלכליים, הכול.

1:18:57 דובר 4 אז זה אומר-

1:18:57 דובר 5 זה לא-

1:18:57 דובר 4 בואי תתני דוגמה. זה אומר נגיד לטוס עם, עם ילדה לבת מצווה.

1:19:02 דובר 5 לבת מצווה-

1:19:03 דובר 4 מטורף.

1:19:04 דובר 5 או להסיע אותה לאיזה שלוש שעות, אני יודעת, שלוש שעות במקרה הטוב, כן? נגיד לשכנים שלנו בעיר, במדינה ליד, ומשם היא נוסעת לשדה תעופה ומשם למחנה קיץ, או פיזית לטוס עם הילד, לשים אותו בקאמפ, לחזור ואז לטוס לקחת אותו, שזה מה שבעלי עשה השנה עם מנדל שלנו.

1:19:25 דובר 4 וואו.

1:19:25 דובר 5 נסע איתו לגרמניה, שם אותו במחנה קיץ, חזר ואחר כך נסע-- טס כדי להחזיר אותו.

1:19:31 דובר 4 כמה זמן נותנים לכם לפחות בין לבין?

1:19:34 דובר 5 כן, אז זה באמת, זה דורש, אה, המון, אבל אנחנו-- כאילו אנשים חושבים שכאילו "אוי, איזה כיף להם במחנה קיץ", כאילו זה איזושהי, את יודעת, איזושהי מותרות, אני לא יודעת מה. זה, זה כמו שאני לא אחסוך מהם טיפול שיניים. זה, הם חייבים את זה.

1:19:50 דובר 4 חמצן.

1:19:50 דובר 5 זה חמצן. זה ממש, זה נותן להם, את יודעת, ל-- זה לא שהם בין לבין הם מסכנים, הם לא, זה, אבל הם צריכים את זה חד משמעית. ובאמת אנשים שואלים אותם, כאילו: "איך לכם פה? לא קשה לכם?" והם, ובאמת הבת שלי אמרה: "אבל מה היא רוצה?" כאילו, לא, לא שהם לא מבינים למה אנשים שואלים אותם אם קשה להם, אבל הם אומרים: "לא קשה לי." כאילו הם באמת מסתכלים על זה. אז אני, אני מהמקום שלי משתדלת שלא יהיה את הסבל עכשיו כל אירוע, כל זה. זה, זה היה. היו שנים שכל אירוע זה היה סבל לכל בני הבית ואני הבנתי שזה לא יכול להמשיך ככה, לא לי, לא להם, לא לאף אחד. אז אחד הדברים שאני יכולה להגיד זה בכל תחום. זה גם כשאני נמצאת בכל מקום שהיא נמצאת. זה באמת העניין של להתארגן מראש, להתארגן מראש, ואני מאוד לא בן אדם שהיה רגיל להתארגן מראש, אבל עם השנים פשוט למדתי שאני כל הזמן אומרת אוקיי, איך אני רוצה? אני ממש מנסה לדמיין את היום של האירוע או היום של, של החג. איך הוא יהיה. אני רוצה שהוא יהיה ברוגע, שאני אוכל... סתם דוגמה, היה לנו עכשיו חלאקה של הבן שלי שהכול עשינו אצלנו בבית והכול מבשלים זה. אה, אני ידעתי שאני רוצה בשעה חמש, האירוע מתחיל בשבע, אני בשעה חמש יוצאת לצילומים בפארק עם הילדים. עכשיו בעלי אמר לי כאילו באיזה...

1:21:12 דובר 6 איזה תחום.

1:21:14 דובר 5 כאילו מה את זה? אמרתי אין. אם אנחנו נתארגן מראש זה מה שיהיה.

1:21:18 דובר 6 יש לנו עוד פחות משלושה שבועות. אז תודה על הטיפ.

1:21:21 דובר 5 לא, לא, וזה מה שהיה גם, וזה היה נראה לי כאילו חלום רחוק, כי הייתי רואה נגיד שלוחות אחרות עושות ומזה הייתי אומרת יואו, איך הן עושות את זה? כאילו אין סיכוי שאני אגיע לזה בכלל. זה, זה מדומיין. אבל התארגנתי מראש והיו דברים שברגע האחרון הורדתי כי אמרתי כאילו אני לא אוותר על לצאת עכשיו. כאילו גם הילדים ידעו שיוצאים לפארק. הם היו בהלם. את בטוחה ביום של החלאקה? כאילו את בטוחה? לא החלקת על השכל? אז אה, אז, אז הורדתי. אז לא עשיתי עוד סוג עוגיות. את חושבת שמישהו היה צריך אותם?

1:21:52 דובר 6 אהמ.

1:21:52 דובר 5 את יודעת את התשובה. והורדתי דברים ואז אמ, אה, הצבתי לי נקודת זמן. מה שאני מספיקה עד הנקודת זמן הזאת מקסים. זה יהיה. מה שלא אז לא יהיה אותו. את הדברים החשובים והיקרים עשיתי לפני מראש. דאגתי שיהיה אותם.

1:22:05 דובר 6 זה כל כך חשוב.

1:22:05 דובר 5 כמובן. זה ברור שזה דורש גם, את יודעת, לקחת עזרה וזה, זה דורש, אבל זה, זה אפשרי וזה, זה, זה לאו דווקא עניין כי כאילו אנשים אומרים טוב, היא יכלה לקחת עוזרת או לא יודעת מה. כאילו זה לא קשור רק לזה. זה באמת עניין של התארגנות, של להכין מספיק זמן. אז אם אני יודעת שאין לי עוזרת לצורך העניין, סתם דוגמה, הנה עכשיו עם ראש השנה אני יודעת שאנחנו מגיעים ממש ערב ראש השנה. אנחנו יום שישי, ראש השנה, יום שני, ואני לא יודעת בדיוק מה יהיה הרכב העזרה שיהיה לי וכולי. אז אני כבר יותר מחודש מכינה דברים מה שאפשר, אוקיי, מה שאפשר ומקפיאה ושמה ומתארגנת.

1:22:42 דובר 6 איזה גודל הפריזר שלך?

1:22:44 דובר 5 זהו, זה תמיד השאלה שאני נשאלת. אבל יש לי באמת כמה פריזרים. אה, יש לנו-

1:22:49 דובר 6 לפחות זה...

1:22:50 דובר 5 כן, כן, יש לנו חדר עם איזה, לא יודעת כמה יש שם, שישה, שבעה מקפיאים.

1:22:55 דובר 6 וואו.

1:22:56 דובר 5 בדרך כלל הם, את יודעת, אני אראה איך זה יהיה כשיבוא הבשר. תחשוב, אני ראיתי פריזר ריק, מילאתי אותו בכיף.

1:23:02 דובר 6 עכשיו בארץ אתם בעצם מארגנים קונטיינר או שזה מאירופה?

1:23:05 דובר 5 לא, לא, אנחנו לא מביאים, לא, אנחנו מביאים מאירופה את הבשר, את היין, את המוצרים היבשים. אנחנו לא צריכים להביא קונטיינר. אנחנו מביאים פעם בכמה זמן. אנחנו בסוף באירופה. כאילו, את יודעת, זה לא-

1:23:16 דובר 6 כן.

1:23:16 דובר 5 זה לא, את יודעת, בסין, בטייוואן, שהם צריכים חודשים מראש להביא.

1:23:20 דובר 6 כן.

1:23:20 דובר 5 ברוך השם, זה לפחות נחסך מאיתנו. אמ, אבל באמת אז אני כאילו למדתי. זה משהו שבאמת לקח לי הרבה זמן. זה מיומנות שאתה משכלל, של התארגנות, של מה להכין ואיך להכין. וכולם שואלים אותי, מה, ואת מקפיאה וזה יוצא בסדר? אנשים, הם לא יודעים שזה היה במקפיא. כמובן מקפיאים מה שאפשר להקפיא. אבל זה כל כך הרבה, זה חוסך, וזה, זה לבוא כאילו לחג או לאירוע בן אדם אחר, בן אדם אחר. ולכל האווירה בבית, של הילדים, זה חוויה אחרת לגמרי. כאילו נגיד שיצאנו לפארק וזה באמת בשעה שקבענו. הילדים היו בהלם.

1:24:00 דובר 6 את היית בהלם?

1:24:01 דובר 5 אני, אני כן, אני הייתי. אני כאילו באיזשהו מקום אמרתי, אין, אני קובעת וזה יקרה וזה. להגיד לך שבמאה אחוז האמנתי בזה שזה יקרה?

1:24:09 דובר 6 קבעת תמונה.

1:24:10 דובר 5 אבל כאילו קבעתי כבר עם הצלם. נתחיל מזה.

1:24:13 דובר 6 אה, אוקיי, אז עשית לך אה-

1:24:14 דובר 5 כן.

1:24:15 דובר 6 שינזרת את עצמך, מה שנקרא.

1:24:16 דובר 5 כן. ובאמת אני אומרת לך גם שהורדתי קצת דברים. כאילו אז היה איזה משהו שלא הספקתי, איזה עוגיות, אני יודעת איזה מה. אמרתי, אז לא, לא יהיה. אני עד לא יודעת, שתיים בצהריים, לא יודעת איזו שעה, קבעתי לי שמה שאני מספיקה עד הנקודת זמן הזאת, מקסים, יהיה אותו. מה שלא, לא. אז כמובן כל מה שהוא הכרחי קצת לתוכנית, לזה, עשיתי מספיק מראש, אה, וכל מה שלא, אז לא היה. והיה אירוע מדהים.

1:24:41 דובר 6 יש ילדים, יש בעל, יש אוכל, כל השאר בונוס.

1:24:45 דובר 5 ממש ככה.

1:24:46 דובר 6 אני אומרת לעצמי עכשיו, כן?

1:24:47 דובר 5 כן, בדיוק. לא, לא, אני, אני, אני, כי אני לשמוע את זה מאחרים או להגיד את זה לאחרים, אני ממש טובה.

1:24:54 דובר 6 כן.

1:24:54 דובר 5 אבל, אה, ופתאום יישמתי את זה. וכל-- אני ממש מרגישה איך מכל אירוע, מכל חג זה, זה משתפר. אני פה להגיד שבאמת אם היית אומרת לי את זה בהתחלה, שהייתי בקלוז' שם לפני, אה, שבע שנים, זה היה נראה לי חסר סיכוי. הייתי אומרת לך לא, זה רק אם יהיו לי חמש עוזרות, רק אם יהיה לי זה, רק אם יהיה לי... לא. זה באמת באמת הרבה. ברור, קודם כול אני לא-- חשוב לי כן להגיד לכל מי שעדיין טובעת איפשהו, שברור שזה גם תלוי בכוח אדם. ואם את זוכרת, גם אז כתבתי על זה, אז כתבתי שכוח אדם זה בהחלט משמעותי. ואני אגיד לך משהו, גם אם פעם, אוקיי, פעם פעם הייתי רואה שליחה שעושה הכול לבד, גם בשליחות, גם זה, ואין לה עוזרות, כאילו הייתי חושבת, וואי, איזה מדהימה היא, כאילו איזו מטורפת.

1:25:41 דובר 6 להכי.

1:25:42 דובר 5 אמ, לא שאני חס ושלום, אני לא מורידה מהערך שלה היום, אבל אני הייתי אחר כך בבית חב"ד איפשהו, אני לא אגיד את שמו, וישבה שם שליחה. הכול מתקתק, אוקיי? בסעודת שבת, והיה שם מלא אנשים, יושב כמה מאות אנשים, והיא יושבת עם הילדים שלה בסעודת שבת. אני חושבת שהיא לא קמה אפילו פעם אחת כדי להגיד משהו לעובדים או משהו. הם לבד, הכול מתקתק, מתק-- ופתאום למדתי. אמרתי, וואלה, זה כאילו להריץ. זה לא, לא שאני מורידה ממי זאת שעושה את הכול לבד. גם לפעמים אין לך ברירה לעשות הכול לבד, אוקיי? אני ממש מסייגת.

1:26:11 דובר 6 במרחב היכולת שלנו.

1:26:12 דובר 5 אבל לפעמים זה גם, אני יכולה גם להגיד על עצמי, אוקיי, מהמקום שלי, שכאילו אם בעלי נגיד אמר לי, תביאי עזרה, תביאי עזרה, והייתי אומרת, לא, מה? כאילו זה היה נראה לי מוריד מהערך של הדברים, כאילו אני עשיתי אותם או לא יודעת מה. היום אני מבינה שממש ממש לא. כאילו גם יש אנשים שפשוט נכתבים שלהם על זה, על זה שלהביא עוזרת ול-- כאילו אין לזה ערך שאת תקרסי, אוקיי? השליחות זה לא... כאילו התמונה הזאת של שליחה שקורסת, וכאילו היא וונדר וומן כזאת שמספיקה הכול ומצליחה הכול לבד ורק היא בעצמה, זה תפיסה לא נכונה, אוקיי? התפיסה היא, ה-- בוא נקרא לזה ככה, השאיפה, אוקיי, לא, שוב, כל אחד והאפשרות, אבל השאיפה היא באמת כן דווקא להגיע למקום שאת פנויה לדברים שהם לא פיזיים. כי אני, אני, אני ממש ראיתי איך ברגע שיש לי עזרה בדברים הפיזיים, אוקיי, בניקיונות, בבישולים, ב-- פתאום את פנויה ללהכין שיעור תניא, את פנויה להתעסק בשליחות שלך.

1:27:13 דובר 6 במה שרק את יכולה.

1:27:14 דובר 5 כן. לא, לא שבישול זה לא השליחות שלך. אני גם עומדת ומבשלת. אני לא אומרת, חס ושלום, שלא יישמע ככה, אבל כאילו אני, אני באה ואומרת שאין איזה מצווה כזאת לקרוס, או אין איזה מצווה כזאת לעשות הכול, הכול אני, אני, אני, אני, אני. ובכל אפשרות שיש לך להיעזר, את יודעת מה, אפילו לא קשור לעזרה בכסף, אפילו מתנדבים מהקהילה, אוקיי? יש לנו איזה דבר קצת כזה, אני יכולה להגיד על עצמי, שמאוד מאוד קשה לי לבקש עזרה מאנשים בקהילה, למרות שהם מאוד מאוד רוצים. הרבה פעמים כאילו, תגידי לי רק לבוא, תגידי. ופתאום למדתי כזה, כן, כזה פתאום לקרוא לסטודנטים, והם באמת, הם, אה, יש סיטואציות, היו הרבה סיטואציות שהם פשוט הצילו אותי ממש. כאילו יש איזה שלושה סטודנטים שככה אנחנו מאוד קרובים, והם הגיעו אליי. היה איזה שבת אחת שהייתי צריכה לבשל, אה, ליותר ממאה איש, כאילו שבת סתם באיזה טבת, אני יודעת? לא תגידי איזה מיוחד.

1:28:06 דובר 6 בתו נח.

1:28:06 דובר 5 כן. כי יצא גם שהיה הרבה סטודנטים בבית חב"ד וגם היינו צריכים לשלוח אוכל לאיזו קבוצה ו... ה-ה-הרמתי אליהם טלפון. הם ישר, אה, מתייצבים והם היו אצלי עד איזה, אני לא יודעת, ארבע לפנות בוקר, כשיש להם לימודים בשמונה. כן. וואו. והם לא עזבו עד שהם לא וידאו איתי שסיימתי. וואו. ש-שבטוח הם יכולים ללכת, והם עזרו לי במה שתרצי. כאילו באמת לא היה משהו ש-ש-- אוקיי, מה צריך עכשיו ומה זה? וזה מאוד מאוד מנוגד לטבע שלי. כאילו אני מאוד אחת שלפני זה, שנה לפני זה או שנתיים לפני זה, הייתי עומדת ועושה לבד וקורסת. ו-ו-והמקום הזה של לבקש עזרה. שוב, לא רק לקחת עזרה בתשלום. אוקיי, אני לא מדברת- על הילדים שלנו לפעמים. על הילדים. אנחנו לא תמיד יודעים איך. אה, טוב, יאללה, זה אני אעשה לבד, אני אסתדר. יש כאילו איזשהו מודל שנבנה כאילו על האישה המושלמת, זאת שעושה את הכל לבד והיא גם אמא מושלמת וגם, אה, הבית שלה מצוחצח וגם, את יודעת, כאילו כל ה- אי אפשר. כל הדרישות הבלתי אפשריות האלה היום מ-מ-מנשים. וכאילו אני פה להגיד שאת יכולה להיות אישה מדהימה ונפלאה. מה זאת יכולה? תהיי אישה נפלאה ומדהימה עם, עם, גם אם יש לך מלא מלא מלא עזרה ותהיה לך פניות רגשית-- כי, כי בסוף זה יבוא איפשהו. זה, זה, את יודעת, זה, זה- אני מקווה שאת אומרת את זה גם בהדרכת כלות. כן, כן, אני. תשמעי, זה, זה הוראה של הרבי גם. אני ראיתי ממש מכתב של הרבי על העניין הזה של לקחת עזרה, ואין איזה מצווה כזאת שכאילו בגלל שאת האמא או האישה, לא משנה, או השליחה, את תקרסי.

1:29:42 דובר 5 ממש ממש לא. את יכולה להיות שליחה, אה, נפלאה ומסורה ומדהימה גם אם לא הכל את עושה בעצמך. וזה כאילו, יש כאלה שבטח ישמעו אותי ויאמרו, לא יאמינו שזה אני אומרת את הדברים האלה, כי אני מאוד אחת שהייתי כאילו עושה הכל לבד, וגם היה לי גם תחושה כזאת שאם אני לא עושה לבד אז כאילו זה פחות שווה. כן, לא, את גדלה למציאות מסוימת שזה מה שכאילו נורמלי. כן. לא, את גם כאילו רואה שליחות שכאילו איך הן מצליחות לעשות את כל זה. אז הרבה פעמים אם תשאלי אותן יגידו, לא, מה זאת אומרת? יש לי אבל עוזרת ויש לי זה ויש לי את זה. וכאילו לא שזה מוריד מהערך שלהן לדקה. או שאין לה ברירה והיא קורסת. זה אי אפשר. כן, אתה לא יכול. אי אפשר לשרוף את הנר משני הצדדים. אי אפשר לשרוף את הנר משני הקצוות. ממש ככה. והיום אני בכל דבר כאילו באמת חושבת איפה אני יכולה להיעזר או איך אני יכולה להתארגן מראש כדי לא להגיע למצב של, של, של קריסה ושל לעמוד כל הלילה ולהגיע לאירוע אחרי שלא ישנתי שלושה לילות. וזה היו לי, היו לי. כאילו אם אני משווה את החלאקה של מנדוס לפני חמש שנים, את החלאקה עכשיו, זה כאילו לא ייאמן שזה, שזה אותו- די, מה. אותו, אותו אירוע. כאילו שזה אותו, או שזה אותו בן אדם ואותו אירוע. כאילו הגעתי כל כך כל כך שונה. אמ, ולא, לא, לא יכולה להגיד לך שהיה משהו פחות באחד מהאירועים האלה. אוקיי, רק השוני המשמעותי זה איך אני הגעתי לאירוע. ממש. באיזה מצב צבירה. אנחנו לקראת החגים ואני חושבת זה ממש מתחבר

1:31:09 דובר 5 לי עם ככה לדבר לכל אחת ששומעת, שבסוף רוב הנשים ששומעות אותנו זה לא נשים שמנהלות בית חב"ד של סעודות של מאה איש. כן. אבל לפעמים גם את הסעודה בבית של הכמה ילדים החמודים שהקדוש ברוך הוא ברך אותי בהם, אני אגיע סחוטה וגמורה והתעסקתי גם בטפל. כן. לא, אני אגיד לך. אני- בגלל מה שהעולם מספר. לפעמים אנחנו עסוקים בלמצוא את הסיכה המתאימה לשמלה. עכשיו אני לא אומרת, מי שזה עושה לה את השמחת חג, בטח. נכון. תיהני. אבל לא תמיד אני, אני עושה את מה שעושה לי את השמחת חג, אלא את מה שהסיסטם חושב ש- שהוא חושב ש- עושה לי את השמחת חג. כן. לא, אני אגיד לך משהו. גם הרבה פעמים אומרים לי, מה, אמאלה, איך את עושה את זה? אני, אני יש לי עשרה אנשים לארח, אני, אני זה. אז, אז קודם כל באמת זה הדברים שאמרת. אני חושבת שהם נוגעים באמת לכל אחת. אם את, אם מאוד מאוד חשוב לך שהמפית והלא יודעת מה, זה פשוט כזה, תתארגני מראש וגם תזכירי לעצמך איך את רוצה שהאווירה בבית תהיה. כאילו שזאת תהיה התמונה שכל הזמן מלווה. והאם שווה שעכשיו כאילו את לא יודעת תבכי או תהיי ב-ב-ב-ב, את יודעת, באווירה לא טובה עם, עם הבעל או עם הילדים. זה שווה את זה? זה לא שווה את זה כנראה. אני פה להגיד, זה לא שווה את זה. הרבה יותר שווה לכולם, אוקיי? וגם אם המחסן יהיה מבולגן, חס ושלום, או מלוכלך או לא יודעת איפה יהיה מלוכלך וזה, עדיין מה שישנה בבית ומה שהילדים יזכרו גם כשהם יהיו גדולים, זה איך הייתה האווירה בבית, וזה משהו

1:32:37 דובר 5 שאני, אני, להגיד לך, כאילו זה נשמע שבטח אצלי כל היום פיות ופרפרים-

1:32:41 דובר 7 אין כזה בדמיונותייך בעולם.

1:32:43 דובר 5 לא, ובטח אצלי כאילו כל היום אושר ואושר. ממש ממש לא, אוקיי? גם אצלי יש פרפרים.

1:32:48 דובר 7 ודווקא בגלל שזה משהו שאת עובדת עליו אז את יודעת להגיד את זה.

1:32:51 דובר 5 בדיוק, בדיוק. זה משהו שאני עבדתי, עובדת וכנראה גם אעבוד עד מאה ועשרים על הנושא הזה של... קודם כל, אה, אולי לא יודעת, היום זה פוליטיקלי קורקט להגיד, האימא אחראית על האווירה בבית. לא יעזור. כאילו אבא הוא חשוב מאוד והכול לכבודו במקומו, אבל בסוף מה שישנה את האווירה בבית, שיהיה שמח, שזה, זה אימא. ושכל אחד ינסה להיזכר בערב שבת או משהו, מה, מה יוצר את האווירה, באמת זה אימא. וכשאת זוכרת את, את השליחות הזאת, אוקיי, אני, את התפקיד הזה, אז, אז זו תודעה כזאת שהולכת איתך. ואת אומרת, אוקיי, איך אני רוצה שערב ראש השנה ייראה אצלי בבית? אז יהיה פחות עוגת דבש עם כיתוב או לא יודעת מה, כל אחד ומה ש... מה שחורג קצת מהכוחות שלה. אז, אז מה? אבל מה שחשוב פה זה איך תהיה האווירה לך, לאורחים, לילדים, ל-ל-להכול. גם, גם לך את. יכול להיות שאת תהיי מקסימה כלפי חוץ, אבל בפנים את תקרסי, אני לא יודעת, רגשית.

1:33:49 דובר 7 כן.

1:33:50 דובר 5 אז באמת כל אחת גם שעכשיו עושה את הרשימות של ראש השנה או לא יודעת מה, תחשוב. אוקיי, נגיד עד פה זה אני לא, לא רוצה שיהיה פחות. כאילו זה יבאס אותי ממש אם יהיה פחות מזה. מפה, אז אם זה לא שווה את ה... את האווירה שזה ישבש או את הכמה אני לא אישן בלילה או אני אקרוס או...

1:34:09 דובר 7 כן.

1:34:09 דובר 5 זה באמת כאילו זה מה שאני הרבה פעמים, אני עושה רשימות. ולהגיד לך שאני עומדת בכול? לפעמים אני אפילו, את יודעת מה? לפעמים אני מוסיפה דברים לרשימות כי יש לי זמן, כי זה בא בקלות, כי יש לי מי שיעזור לי עם זה. אבל אני באמת, זה עבודת חיי. אני יכולה להגיד באמת במקום האישי של מה זה שווה את ה... את מה שיבוא בעקבות זה? זה שווה את הסטרס, את האווירה? לא יודעת את ה... עכשיו גם אנשים כאילו, אז את אומרת לא, לא, אבל אני, אני אעבוד על עצמי ואני אהיה נחמדה גם אם אני לא אישן שלושה לילות. די, גם זו ציפייה לא ריאלית מעצמך. תהיו גם ריאליות כלפי עצמכם.

1:34:44 דובר 7 לא, גם את בסוף ראש השנה, גם את אמורה לחגוג אותו איכשהו. זה...

1:34:49 דובר 5 כן, ובשמחה.

1:34:51 דובר 7 בזמן. בואי תכניסי איזו תפילה. בואי, את לא צריכה להיות קדושה מעונה.

1:34:55 דובר 5 נכון.

1:34:55 דובר 7 הכול בסדר.

1:34:56 דובר 5 זהו, כאילו אני, אני, אני היום הרבה יותר מעריכה את המקום הזה של כאילו, לא, של כאילו את יודעת לסבול ב-ב-בשליחות. עכשיו אני מדברת על שליחות כי זה המקום שאני נמצאת בו, אבל אני מדברת גם בהורות או בהוראה. אני חושבת שכל אחת איפה שהיא נמצאת. כאילו אנשים חושבים שכמה שאתה יותר סובל, יש בזה איזשהו ערך עליון. ממש ממש לא. אנחנו לא באנו לעולם הזה בשביל לסבול. ממש לא. כאילו אתה, אתה עושה משהו, אתה צריך גם ליהנות ממנו, כמו שאם זה מתחבר לנו להתחלה של ה...

1:35:25 דובר 7 נכון.

1:35:26 דובר 5 מה יוצא לי.

1:35:26 דובר 7 והרבה פעמים הסבל הוא בא, אני אתן לך דוגמה: היצר הרע הרי הוא לא מתח... הוא לא מגיע ואומר, אני היצר הרע. שלום, בואי תעשי כך וכך.

1:35:33 דובר 5 כן.

1:35:34 דובר 7 זה יכול להיות למשל יום לפני החג שאת פתאום נופלת כזאת מחשבה, כזה: אולי אני אעשה חלות ביתיות. אני מדברת על אישה שגרה פה בארץ ותכננה לקנות חלות ובדרך כלל קונה חלות. איזה מגניב! יאללה מיקסר, בלגן. עכשיו אני לא אומרת, אולי לפעמים זה מתאים, יש את הזמן. יאללה חלות ביתיות, איזה כיף, אבל הרבה פעמים זה פשוט יצר הרע בתחפושת של בואי תהיי אימא בלב טוב וזה.

1:35:55 דובר 5 בואי תהיי מושלמת ושיהיה לך מה להעלות גם ל...

1:35:57 דובר 7 זהו, ארבע שעות המטבח מושבת.

1:36:01 דובר 5 אני זוכרת איזו שליחה אחת שאמרה לי, אני לא זוכרת באיזה הקשר זה היה, שלא ידעתי אם אני אספיק לעשות. היא אמרה לי, פריידי, אז מקסימום אל תעלי תמונות, ככה היא אמרה. וזה מה זה תפס אותי. כאילו אמרתי, אז כל פעם אני מזכירה לעצמי, טוב, מקסימום לא יהיו תמונות מהנקודה הזאת או מהאירוע הזה, אז לא יהיו כאילו.

1:36:17 דובר 7 כן.

1:36:17 דובר 5 אז לא יראו את הכישלון. כן, באלף מרכאות, כי זה לא באמת כישלון, אבל כאילו כל הזמן מזכירה לעצמי גם, גם בעבודה כזאת עם עצמי. אני עושה את זה עכשיו באמת כי צריך את זה או כי אני רוצה, לא יודעת, אם זה להעלות תמונה או, או כדי שיחשבו שוואי איזה מושלם מה שאת עושה, משהו כזה. זו עבודה תמידית כי היצר הרע מאוד מפתה ל-ל-להשתגע ואז כאילו ש-שבאינסטגרם לא יודעת מה יחמיאו לך וזה.

1:36:47 דובר 7 כי הוא יודע שזה גם ייקח ממך את הכוחות מהדברים האמיתיים שאת צריכה.

1:36:50 דובר 5 לא, הוא גם מוצא איפה קל.

1:36:52 דובר 7 כן.

1:36:52 דובר 5 הולך איפה שקל. אז, אז באמת הרבה פעמים אני אומרת טוב, אז או שאני לא, לא אצלם או שכאילו אני אחיה עם זה בשלום. אני הרבה דברים שכאילו פעם אין מצב כאילו לא הייתי. לא יודעת מה הייתי עושה בשביל שזה. היום אני אחיה איתם בשלום גם אם זה יהיה ככה. ו-ואם, והעיקר באמת מה שכל הזמן מלווה אותי זה קודם כול באמת העניין של האווירה בבית, שזה כל אחת בכל מקום שהיא נמצאת. כמו שאמרת, כאילו זה משהו שיכול ללוות בכל תחום. ובאמת איך אני אהיה כלפי אנשים. אני נגיד כשנפגשת עם אנשים, אבל לא משנה, גם אם זה רק המשפחה או לא יודעת מי זה, איך אני אבוא, איך אני אגיע. עכשיו גם הרבה פעמים השיקול הוא במקום של אם אני אוותר על זה אני אהיה מבואסת ואני אחר כך אסתובב מבואסת. אז לא, אז אני כן אתאמץ על זה. אבל כל הזמן להיות ב-בדיון הזה עם עצמך.

1:37:44 דובר 7 לחזור לסדר העדיפויות.

1:37:45 דובר 5 כן.

1:37:45 דובר 7 של ה...

1:37:46 דובר 5 כן.

1:37:46 דובר 7 למה אני בכלל עושה את זה?

1:37:47 דובר 5 למה אני עושה את זה ו-ובשביל מי?

1:37:53 דובר 7 בדיוק.

1:37:53 דובר 5 בשביל מי? עכשיו יכול להיות שזה בשבילי. יש לי לפעמים התשובה שלי זה בשבילי, כי אני רוצה ככה. אני רוצה שזה יהיה. יכול להיות, לא יכול להיות. את אף אחד זה לא יעניין, אבל לי זה יעשה טוב. יהיה לי כיף שבאירוע יהיה את הדבר המסוים הזה. אז זה גם.

1:38:09 דובר 7 את גם שווה במקרה הזה את התוצאה.

1:38:11 דובר 5 כן. עכשיו א-את שווה מאוד. את צריכה שיהיה לך גם דברים בשבילך, חד משמעית, בתור את חייבת. לא יכולה כל הזמן לעשות רק בשביל אחרים. לכן כאילו גם פעם מישהי כתבה כאילו שאנשים לא מצליחים להבין איך שליחים כאילו חיים כל הזמן בשביל האחר וזה. וכאילו קשה לי להגיד שאני כל היום חיה בתחושה שאני רק עושה בשביל אחרים. ורק לא יודעת. אני לא כזאת קדושה.

1:38:37 דובר 7 נכון.

1:38:37 דובר 5 באמת, הרבה דברים מביאים לי סיפוק. אני שמחה לעשות את זה. אני לא מרגישה איזו אסירה ועושה כל היום רק בשביל אחרים, כי אני איזו צדיקה שעושה שליחות. ממש, ממש לא. זה כאילו אנשים קודם אומרים לי, וואי איזה מסירות נפש, איזה מסירות נפש. ואני אומרת להם, כאילו אני מבינה למה הם רואים את זה ככה. את יודעת, כאילו הילדים בלי מסגרות וזה. אבל אני אומרת להם, אנחנו מאוד שמחים במה שאנחנו עושים. כאילו אני לא, לא מרגישה יום יום שאני מוסרת את נפשי. אני לא, לא חושבת שהייתי שורדת ב-ב-ב-בלחיות בתחושה כזאת.

1:39:11 דובר 7 כן.

1:39:12 דובר 5 שאני מוסרת את הנפש כל היום, וממש לא. אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה. אני לפעמים עובדת מאוד קשה, אבל גם מי שגרה בכפר חב"ד עובדת. גם כשגרתי בכפר חב"ד עבדתי מאוד קשה. זה אולי סוג אחר של קשה ויש קשיים אחרים, אבל כאילו זה גם מה שאמרתי לך עם, עם התודעה של איך הילדים גדלים וזה. כאילו בכל מקום יש יתרונות וחסרונות. בכל מקום אתה יכול להיות הכי מסכן או הכי מאושר.

1:39:34 דובר 7 ממש.

1:39:35 דובר 5 ואמ, ואז במקום שאני נמצאת אני באמת מוצאת מה ש-- כאילו מה שמשמח אותי ומה שעושה לי טוב. כי אני לא, בסוף אני לא איזה, את יודעת. אנחנו בני אדם עם נפש בהמית ואני מוצאת בכל תחום, שאת יודעת, מי. ברור שיש גם דברים שאני עושה. לא שכל היום אני מרקדת והולכת. כן, מאושרת זה כן. יש לי גם ימים ש-ש-שקשה.

1:39:59 דובר 7 אבל זה עומד לנגד עינייך. זה מה שאת עובדת כרגע.

1:40:01 דובר 5 זה עומד לנגד עיניי, וכשאני נמצאת במקום שלא טוב לי, נגיד שאני איזושהי תקופה שאני רואה שכאילו אני לא שמחה ולא, אני לא מוצאת שמחה במה שאני עושה, אז אני, אני עוצרת ואני אומרת: אוקיי, מה, מה ישמח אותי עכשיו לעשות? ולפעמים זה גם דברים כאילו שלא קשורים למציאות, שאני פתאום מחליטה אני עכשיו על הפרויקט הזה, אבל הוא בשבילי. הוא משמח אותי וזה יעשה לי טוב ואני חושבת שזה חשוב מספיק. זה חשוב מספיק בשביל כולם, כי כשאת טוב לך זה נשמע קלישאה של הקלישאות אבל זאת האמת. אם ה-- אם השליחה, היה את זה אני זוכרת באיזשהו כינוס, גם איזו שליחה שנעמדה ואמרה את זה. אמ, אם לשליחה טוב אז לילדים טוב בבית ולבעל טוב בבית ולקהילה. זה משפיע על הכל. זה כאילו לא יאמן איזה כוח יש לנו.

1:40:48 דובר 7 ממש.

1:40:48 דובר 5 כמה זה משפיע על הכל. ואני תמיד אומרת את זה גם בהדרכת כלה לכלות. אם את תהיי שמחה אז זה ישפיע... זה ישפיע על כ-- על הבית, על הסביבה, על הילדים, על ה-- במקום עבודה שלך. כשאת לא טוב לך, ואני יודעת שבטח אולי אמרו את זה עוד, אה, כבר איזה עשר פעמים פה בפודקאסט הזה-

1:41:05 דובר 7 אהמ.

1:41:05 דובר 5 וזה נשמע קלישאה שכן, תעשי זה, אבל אני-

1:41:09 דובר 7 אבל לפעמים שומעים דברים מאה פעמים ורק צריכים להתחבר לזה בשביל, אה...

1:41:13 דובר 5 לא, אבל גם, גם אם הייתי שומעת את זה ממישהי אחרת, יכול להיות שאני אומרת טוב, הנה היא אומרת קלישאות, אבל אני פשוט ראיתי את זה שכשאני עושה משהו מתוך שמחה ולא כאילו אוף, שוב יש עכשיו עוד ארוחה של ש-- יש ימי שישי כאלה שאין לי כוח עכשיו לבשל ל, ל, לא משנה אפילו לעשרים איש או שלושים איש זה לא משנה, גם זה לא צריך להיות מאה איש או לא יודעת חמש עשרה איש. אין לי כוח. אז אני כן, אני גם לפעמים מתלוננת. זה לא שאני כל היום מסתובבת איזה כיף לי וזה. אני גם מתלוננת לפעמים ולפעמים אין לי כוח וזה, אבל אני הרבה, הרבה פעמים כשאני בנקודה הזאת אני תופסת את עצמי ואז אני כאילו אלך להכין איזה משהו שאני רוצה כאילו לעשות או, או אני אגיד די, כאילו אל תסתובבי עם ה... אני גם לא רוצה שהילדים שלי, את יודעת, יגדלו בתחושה שכאילו אימא שלהם מסכנה וצריכה לעשות. ולא יודעת, את יודעת?

1:42:01 דובר 7 כן, כן, שהיא שמחה במה שהיא עושה.

1:42:02 דובר 5 את יודעת איפה אני, איפה, כאילו מתי אני רואה את זה? נגיד אם פתאום אני כזה מתלוננת ואז הבת שלי אומרת לי, "טוב, אמא, את רוצה שאני אעשה את זה?" אז אני תופסת את עצמי ואני אומרת לא, לא, הכל בסדר.

1:42:12 דובר 7 כן.

1:42:12 דובר 5 ואני כאילו קולטת שזה לא שהילדים שלי לא צריכים לראות. הם יכולים לראות שאנחנו גם בחולשה. את יודעת, לא צריכים לראות אותנו סופרוומן או כן, אבל כאילו אני אומרת די, אני לא רוצה לשדר לילדים שלי ש-שאני, שאני או אנחנו מסכנים ואנחנו-

1:42:25 דובר 7 קורבנות כזה.

1:42:26 דובר 5 קורבנות בדיוק. ו-וזה מאוד קל ליפול למקום כזה.

1:42:29 דובר 7 נכון.

1:42:29 דובר 5 של אוי, אני צריך עכשיו לבשל למאה אנשים ואוי, לא יודעת, כל אחת בתחום שלה, אפילו שתיים עשרה אנשים זה לא משנה.

1:42:35 דובר 7 ממש.

1:42:36 דובר 5 אנחנו מאוד בקלות יכולים לזלוג לשם וזה גם בסדר. זה קורה לפעמים. אנחנו בני אדם, אוקיי, אבל כאילו ה-- נקרא לזה ככה, רוב הזמן, אוקיי? כמו הדבר הזה של השמונים עשרים, כן?

1:42:47 דובר 7 כן.

1:42:47 דובר 5 שרוב הזמן אנחנו נהיה כן בשמחה וכן ב-ב-בתודעה של אוקיי, מה אני עכשיו יכולה לעשות במסגרת מה שיש לי, אוקיי? כי, כי כאילו מי ששומעת יכולה להגיד טוב, זה לא חוכמה, יש לה עוזרת, היא יש לה לא יודעת מה.

1:43:03 דובר 7 זה באמת נורא מתחבר מה שאמרת עכשיו למה שאמרנו קודם ונראה לי בזה נסיים, על הנקודה הזאת שאת אומרת אפשר להגיד על ההיא שככה ואצלה ככה. וכשאת הגעת לקלוז' היה לך כאילו זה היה תהליך כזה של להבין זה המקום שלי. כי אנחנו מדברים פה על שליחות ובכלל בפודקאסט, שליחות כדרך חיים. כל אחת באמת יש לה את השליחות שלה והרבה פעמים המקום הזה שאין לי את המנוחה הזאת שאני אומרת כאילו אולי השליחות שלי במקום אחר, אולי-

1:43:35 דובר 5 עמוק כזה.

1:43:37 דובר 7 כן, מי, מי אמר?

1:43:38 דובר 5 כן.

1:43:38 דובר 7 מי אמר שזה שאני גרה, לא יודעת, אני סתם זורקת, ברחובות, אולי השליחות שלי מחכה לי איפשהו מאחורי, אה, אה-

1:43:46 דובר 5 ההרים.

1:43:46 דובר 7 הרי נפאל.

1:43:47 דובר 5 כן.

1:43:48 דובר 7 כן. וזה בדיוק היצר הרע והיכולת הזאת כמו שאת אומרת, באמת לא להרגיש קורבן זה קודם כל להאמין בהשגחה הפרטית הזאת של מה' מצעדי גבר כוננו, שאני נמצאת איפה שאני אמורה להיות.

1:44:01 דובר 5 לפעמים זה גם בנקודת זמן נוכחית, כאילו-

1:44:03 דובר 7 כן, בדיוק.

1:44:04 דובר 5 לא שאת צריכה להיתקע פה כל חייך.

1:44:05 דובר 7 כן, זה לא נורא.

1:44:07 דובר 5 אבל אם עכשיו פה, כן, אם עכשיו הקדוש ברוך הוא שם אותך בסיטואציה שאת נמצאת בה. עכשיו זה מילים מאוד יפות, כאילו אני תוך כדי שאני אומרת את זה אני אומרת לעצמי כאילו אם הייתי שומעת מישהי אחרת אומרת את זה, הייתי אומרת כאילו אוי, הנה קלישאות.

1:44:17 דובר 7 כן.

1:44:18 דובר 5 אבל זה עבודה, זה עבודת חיים לחיות בתודעה כזאת. אה, אני לא חושבת שאפשר שמישהי יכולה לצפות מעצמה להיות כל הזמן בתודעה הזאת.

1:44:27 דובר 7 כן, אבל לדעת שההרגשה הזאת עולה זה הספק הזה. ספק שהוא עמלק. כשאני מרגישה כאילו אולי לא. אולי הייתי אמורה לעשות משהו אחר.

1:44:35 דובר 5 וואי, זה מלא פעמים.

1:44:37 דובר 7 הייתי אמורה שיהיו לי אנשים אחרים סביבי וזה פשוט.

1:44:40 דובר 5 אולי אם רק הייתי עושה ככה וככה היה קורה ככה וככה.

1:44:43 דובר 7 כן.

1:44:44 דובר 5 עכשיו זה לא. אנשים לפעמים שומעים את זה וחושבים שאנחנו, שזה הורדת אחריות. כאילו טוב, השגחה פרטית. לא, זה לא. אני לא מורידה את האחריות שלי, אבל האחריות שלי מוגבלת. כאילו אני יכולה לעשות עד נקודה מסוימת.

1:44:55 דובר 7 בדיוק.

1:44:56 דובר 5 משם זה כבר באמת השגחה פרטית.

1:44:58 דובר 7 כל אחד ידע בכנות בינו לבין עצמו עד איפה באמת ביכולת שלו ומאיפה זה סתם קולות כאלה שבאים, רעשי רקע.

1:45:05 דובר 5 נכון.

1:45:06 דובר 7 בואי, לצורך העניין, בסיטואציה שלי אני יכולה כל יום לעצור ולהגיד: רגע, אולי לא. אולי לא היינו אמורים לבוא לכרמי גת. אולי זה להשתגע, זה להתחרפן. וברגע שאת, שאני כל פעם חוזרת וזוכרת איך הגענו לפה ומה הוביל אותנו לפה, זה השגחה פרטית וזה בעצם להגיע לשורה התחתונה. כל אחת, שיהיה לך את השורה התחתונה של למה את נמצאת במקום שאת נמצאת? למה את עובדת במקצוע שאת עובדת בו? אולי את צריכה להחליף מקצוע? יכול להיות.

1:45:32 דובר 5 זהו, בדיוק באתי להגיד שלפעמים כאילו זה לא אומר שאנשים לא צריכים לעשות שינויים בחיים שלהם.

1:45:35 דובר 7 בדיוק.

1:45:36 דובר 5 אבל אם נגיד אתה מנסה ולא הולך או כל מיני דברים כאלה, לא צריך להתייאש, אבל כאילו לפעמים גם צריך להבין שאולי, שכנראה אני צריך להיות כרגע, אולי גם לא לכל החיים, באיפה שאני נמצא עכשיו. עכשיו באמת בשליחות זה תופס אותך הרבה פעמים. במיוחד בשליחות. תמיד אנשים שואלים אותנו לכמה זמן הגעתם, ואני מקווה שכמה שפחות, כן? שמשיח יבוא וזה. אבל כאילו אין לנו איזה תאריך של מתי זה מסתיים, ואמ, וכאילו הרבה פעמים יואו, אולי לא היינו צריכים לבוא לפה. זה עובר בראש, אולי, לא יודעת.

1:46:08 דובר 7 מישהו אחר היה עושה את זה יותר טוב מאיתנו.

1:46:10 דובר 5 זה גם כאילו כל מיני מחשבות כאלה. אולי היינו צריכים להיות במקום אחר או, את יודעת, כאלה. ואז אני מזכירה לעצמי שכאילו דברים לא היו מסתדרים איך שהם הסתדרו כדי שאנחנו נגיע לפה אם לא היינו אמורים להיות פה. אין סיכוי. כאילו אין סיכוי שככה וככה וככה וככה היה קורה. כאילו הקדוש ברוך הוא בחר בנו וכאילו הרבי רצה שאנחנו נבוא למקום הזה ונהיה פה ונעשה את מה שאנחנו עושים. זה לא אומר שאנחנו לא צריכים כל הזמן, את יודעת, לחשוב איך עושים עוד ואיך משתפרים, משתדרגים. כן, זה לא מסיר מהבן אדם את האחריות. צריך כל הזמן, כאילו אני חושבת שזה גבול מאוד עדין בין להגיד, טוב, את יודעת, זה השגחה פרטית.

1:46:48 דובר 7 כן.

1:46:48 דובר 5 לבין, אבל יש לנו גם בחירה חופשית. זה הולך יד ביד כל הזמן.

1:46:51 דובר 7 כן, זה מורכב.

1:46:52 דובר 5 כן, זה כל הזמן. מצד אחד לתת את הבחירה החופשית, זאת אומרת לעשות את מה שאני יכול ולהשאיר את המקום של, אוקיי, זה כבר פה, זה כבר הקדוש ברוך הוא. אני עושה את כל מה שאני יכול מהמקום שלי. מפה זה כבר. אני גם לפעמים אומרת את זה, אני אומרת את זה לסטודנטים לפני מבחן. את יודעת, הם בהיסטריה וזה. אמרתי להם: תקשיבו, אתה צריך ללמוד. אני לא אגיד לך כאילו תגיד פרק תהילים וזה יעזור לך. זה יעזור לך, תפילות תמיד עוזרות, אבל אתה צריך גם ללמוד. כן, אנחנו צריכים לעשות כלי בדרך הטבע, אבל תעשה את המקסימום שאתה יכול. זהו. משם זה כבר אצל הקדוש ברוך הוא. כאילו אתה לא יכול. או שהם מדברים איתי על כל מיני דברים בעתיד, שהם יעשו ככה וככה. אומרת להם: אוקיי, תוכניות זה חשוב ושאיפות, אבל צריך לזכור תמיד שבכל תחום אנחנו משאירים כאילו את, משאירים לקדוש ברוך הוא מקום. משאירים לו מקום איפה שהוא יסדר את הדברים.

1:47:47 דובר 7 שהוא יוכל להיכנס.

1:47:48 דובר 5 כן, צריך לתת לו, לתת לו מקום.

1:47:50 דובר 7 ממש, ממש.

1:47:51 דובר 5 ובמיוחד, את יודעת, בתור נגיד הם הולכים להיות רופאים. אז תמיד אנחנו כל פעם מזכירים את זה שכאילו, את יודעת, ניתנה רשות לרופא לרפא. זאת אומרת יש לו את היכולת לעשות מה שהוא יכול בדרך הטבע, והשאר זה, זה הקדוש ברוך הוא. וזה באמת, זה בכל. זה בכל תחום שאנחנו משאירים מקום ל... כמו שאת אומרת, לתת מקום לקדוש ברוך הוא בכל דבר בחיים שלנו.

1:48:14 דובר 7 ממש. וואי, זה מדהים לחשוב שיש כאילו הרבה רופאים בארץ שבעצם אולי כל הרפואה שלהם בעצם נראה... כל דרך הרפואה שלהם נראית אחרת כי הם עברו איפשהו בבית חב"ד קלוז'.

1:48:25 דובר 5 באיזשהו... בקלוז' או יש מלא בתי חב"ד של סטודנטים.

1:48:28 דובר 7 של סטודנטים, כן.

1:48:28 דובר 5 חשוב לציין שהם לא גרו בקלוז'.

1:48:30 דובר 7 טוב, פריידי, תודה רבה. אנחנו נאחל פה, אני מקווה שהפודקאסט יעלה עוד לפני ראש השנה.

1:48:35 דובר 5 כן.

1:48:35 דובר 7 אז כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכמו שהרבי אומר...

1:48:39 דובר 5 אמן.

1:48:39 דובר 7 מתוקה. שנראה את זה בגלוי. שלא נצטרך, אה, כמו שאמרת, יש סיפורים של השגחה פרטית שהקדוש ברוך הוא...

1:48:44 דובר 5 כן.

1:48:45 דובר 7 מטיס אלינו.

1:48:46 דובר 5 שלא נצטרך לבחור לקדוש ברוך הוא איך הוא, איך הוא נמצא שם, אלא שנראה את זה...

1:48:49 דובר 7 שנראה את זה...

1:48:50 דובר 5 בגלוי.

1:48:50 דובר 7 בלי, בלי להתאמץ, בלי כלום, וגאולה שלמה בעזרת השם.

1:48:53 דובר 5 אמן.

1:48:53 דובר 7 תודה רבה.

1:49:19 דובר 5 אמן.