שיחת אחיות #1 - מתכוננות לחג ביחד

00:02 דובר 1 איך להפוך את החיים שלנו לחיי שליחות מלאים במשמעות? כאן חני מוסקוביץ, ילידה בעיר חרקוב, אוקראינה, וכעת ממשיכה את השליחות בכרמי גת, ישראל. בפודקאסט הזה אנחנו נפגוש נשים שונות שיביאו את השליחות שלהן במגוון של תחומים, ודרכן יעזרו לכל אחת למצוא ולדייק את השליחות שלה בעולם. כי לחיות את החיים שבשבילם נבראנו זה הכי שיש. שליחות כדרך חיים. מתחילים ממש עכשיו.

00:34 דובר 2 אהלן, אהלן.

00:35 דובר 3 שלום.

00:37 דובר 2 תנחשו מי כאן.

00:39 דובר 3 השאלה אם כבר שמת את הפרומואים או שעוד לא?

00:42 דובר 2 זה תלוי. יש כאלה שלא עוקבות, עוקבות.

00:45 דובר 3 היי.

00:45 דובר 2 אז התיישבנו לשיחת אחיות. אחותי הגדולה נאוה.

00:48 דובר 3 אחותי הגדולה. בואי נראה מי מכירה את זה, את השיר.

00:53 דובר 2 אם את מכירה תרימי את היד. ו... אמ, אחיות אבל אימהות בעצם.

00:59 דובר 3 כן.

00:59 דובר 2 כאילו זה, זה מה שהביא אותנו לשיחה. ואת מי אני אביא בערב פסח?

01:05 דובר 3 אקפיץ.

01:06 דובר 2 לא, אבל זה לא יאומן שכאילו השארנו פה סלון...

01:11 דובר 3 בואי נגיד דמייני סלון של ערב פסח, מטבח של ערב פסח פלוס סוג של מעברי דירה שקורים פה. ולא נפרט לך יותר. נראה לי שאת מדמיינת את הבלגן מפה לשם.

01:22 דובר 2 אוי, אוי, אוי.

01:22 דובר 3 סגרנו את הדלת.

01:24 דובר 2 אנחנו בתוך בועה.

01:25 דובר 3 אנחנו יושבות פה לשיחה בחדר נקי עם מזגן ושקט.

01:29 דובר 2 זהו, אז בואי נעלה מחשבות. מחשבות של, אה, אימהות מצד אחד. מצד שני, אולי שומעות אותנו גם בחורות. לא אולי. שומעות אותנו גם בחורות.

01:40 דובר 3 נערות, כן.

01:41 דובר 2 נערות, סבתות.

01:43 דובר 3 נכון. גם אימהות.

01:45 דובר 2 גם אימהות וגם סבתות. אולי סבתות רבות. גם סבתא מקשיבה מדי פעם לפודקאסט.

01:50 דובר 3 אווו.

01:50 דובר 2 סבתא, אם את מקשיבה אז הנה הקדשנו לך דקת פתיחה. ו... אמ, מה, מה אנחנו בעצם רוצות להעביר? זאת אומרת, אה...

02:03 דובר 3 אני רוצה אולי לדבר דווקא על המקום שממנו יצאנו עכשיו, שזה הסלון. כל אחת ברמת הבלגן שלה, כי נראה לי יש בנות יותר מסודרות ממני, אבל שלי ממש הפוך.

02:16 דובר 2 וממני.

02:19 דובר 3 אני רוצה-

02:20 דובר 2 לא, יש בנות עכשיו שכבר... אנחנו מדברות עכשיו ביום שלישי בבוקר, כן? יש בנות עכשיו שכבר לדעתי עם ה... קציצות לליל הסדר או כאילו חרוסת, באמצע לטחון את החרוסת.

02:30 דובר 3 נכון, ויש כאלה שלא מבינות איך אנחנו בסלון, מטבח, אגב. אמ, האמת שמה שבא לי, קודם כל כיף לפטפט בערב פסח. זה שנייה מפקס ואורז אותי על המחשבות שלי, כי המחשבות רצות תוך כדי הניקיונות וזה. אנחנו אלופי הרצות מחשבות, בני האדם. אמ, אז...

02:50 דובר 2 בואי תציגי את עצמך רגע. מה את עושה בכלל?

02:53 דובר 3 עכשיו?

02:54 דובר 2 כן.

02:54 דובר 3 טוב. אז אני נאוה. קודם כל אני אחותה הבכורה של חני. אמ, אני מאמנת אישית. אני מאמנת, אה, חסידית. זאת אומרת שהכלים האימוניים שאנחנו משתמשות ב, אה, באימונים האישיים שאני עושה הם מהחסידות. אמ, זה לאו דו-- לא רק מהחסידות, אבל זה בעיקר. זאת אומרת, אה, אה, מתפלק לי דברים של הרמב"ם. הכל, הכל מהיהדות. רוב הכלים האימוניים הם מהחסידות, מספר התניא, גם משיחות של הרבי. אמ, אני לא אפרט הכל עכשיו, אמ, אבל זה בגדול. זאת אומרת, זה שיחה. מי שלא יודעת מה זה אימון אישי, זה שיחה, אה, כמו אימון של ספורט, אז אימון לנפש. זה מה שעושים שם. רוב הדברים שם זה לצאת מאיזה שהן גלויות קטנות לגאולות. אה, זה קורה על ידי שיחה אישית של פגישה של אחד על אחד. זה מה שאני עושה ביום יום. אני עושה גם מפגשי נשים של שיחות וסדנאות, כל מיני דברים כאלו. הכל מבוסס על מקורות יהודיים וחסידיים. אמ, עכשיו אני בחופשת לידה, אז באתי להקליט פודקאסטים.

04:02 דובר 2 יאללה, אז בואי ניקח בעצם עכשיו את כל נשות ישראל.

04:06 דובר 3 כן.

04:06 דובר 2 לאימון, אימון קבוצתי.

04:09 דובר 3 כן. האימון, המטרה שלו אגב, שזה בדיוק המט-- מבחינתי אחד הדברים הגדולים שיכולים לקרות גם בפודקאסט, זה להביא רעיונות מאוד מאוד רוחניים לבסוף פרקטיקה. ב-באימון אישי, אה, זה שמישהי יצאה עם הוראות זה נחמד וחמוד, אבל, אה, בסוף אני צריכה שיהיה לה שינוי כלשהו בחיים שלה, וזה מה שהייתי רוצה שיקרה לך דקה לפני פסח. אנחנו אמנם בימים האחרונים, אבל אפשר לשנות.

04:32 דובר 2 הספקנו.

04:33 דובר 3 כן, אפשר, אפשר ל-- אפשר להספיק לשנות איזושהי תודעה, אפילו פיצית, שתשנה לך את כל הימים מעכשיו עד ליל הסדר. מבחינתי עשיתי את שלי.

04:42 דובר 2 אז בואי נבין רגע מה הבעיה. כאילו אני אומרת וואלה, פסח, חג מתקרב.

04:47 דובר 3 כן.

04:48 דובר 2 אמ, לכאורה כאילו כוכבים וצלצולים, פרחים ופרפרים, אם כבר, אה, אביב, חג האביב תודה. לכאורה כאילו, אבל כולנו עכשיו נתונות, אה, אני, אני מקווה ש... לא, הכללתי. רובנו, מן הסתם יש את הכמה ש-ש-שכן כבר, אה, כאילו בוא לא נכליל כדי שאם יש פה מישהי שכזה סליחה, אני, אוקיי, את לא. אבל, אמ, את-- בוא-בואי נביא אותי נגיד. אוקיי, קצת מקרה חריג כי הגיע לנו הקונטיינר, הקונטיינר וכל הסיפור הזה. עכשיו שאנחנו נראים כמו במעבר דירה. אבל כן, אני עוד לא קניתי יין, עוד לא קניתי מיץ ענבים, פירות, ירקות. אגב, אני לא יודעת איך אנשים קונים פירות וירקות שבוע קודם, כאילו זה לא מתקלקל? יש לזה פטנט?

05:29 דובר 3 נראה לי בעיקר את התפוחי אדמה שם, לא? אין לי מושג. אני עוד לא קניתי גם.

05:33 דובר 2 ביצים. אמ, קיצר כל מה שאנחנו אוכלים בפסח בגדול. בשר וזה יש, חד פעמי יש. עכשיו כאילו יש לי רשימות שמונחות, יש לי רשימה אחת על נייר, רשימה אחת בדוקס, שזאת רשימה מאוקראינה שכאילו שם כתוב לי, אבל אני פותחת אותה ואז כתוב לי "להביא מישראל נייר כסף" ואז אני כאילו רגע, שנייה.

05:53 דובר 3 להביא מישראל.

05:53 דובר 2 להביא מקייב כאילו. אז כאילו הרשימה הזאת ביי, למרות שהייתי בטוחה שיש לי רשימות לנצח נצחים. ויש לי עוד רשימה אחת בקיפ משותפת עם מנדל.

06:03 דובר 3 אוקיי.

06:03 דובר 2 ואת בן א-- אגב השתמשת פה בכמה מושגים שיש כנראה בנות שלא מכירות, כי אני נגיד זה דף ועט.

06:08 דובר 3 אפליקציות, כאילו בקיצור.

06:09 דובר 2 זהו, אז אצלי זה דף ועט וזה גם ברמת-

06:11 דובר 3 אבל אז זהו, כי כותבים באפליקציות כאילו.

06:14 דובר 2 אז, אה, איך מסנכר-- אני חושבת שהשאלה היא איך מסנכרנים כאילו את המציאות, את הרצוי עם המצוי ואת כל הרשימות עם כל הרצונות וגם נשארים על הקרקע. אני חושבת שטוב, אני אגיד פה הכי דוגרית שלשתינו אין את הבעיה הזאת של הגם, אה, קניות לפני פסח ו-ושכל ילד חייב כיפה חדשה ופפיון ו...

06:35 דובר 3 כן, אבל יש כאלה שזה חשוב להם.

06:37 דובר 2 אבל זה מלא אנרגיה להוציא.

06:39 דובר 3 כן, נכון, זה קודם כל זמן, להסתובב.

06:41 דובר 2 תשמעי, גם אם היו חסרים לי דברים, זה, זה הזמן להתחדש. אני אישית, כאילו אם לא חייבים אני אחכה, כי עכשיו המחירים בשמיים והכול.

06:47 דובר 3 נכון.

06:48 דובר 2 אבל, אה, הרבה פעמים כן צריך להתחדש וזה, זה חתיכת עבודה. גם כשקונים באינטרנט.

06:54 דובר 3 נכון.

06:54 דובר 2 זאת עבודה, וכל משלוח זה עשר טלפונים ועד שמגיע-- בקיצור.

06:59 דובר 3 זה כאילו אפשר לסכם שלא משנה איך הפסח שלך נראה, אם את מתארחת או שאת בבית שלך או שאת נוסעת לחו"ל, אם את, אה, אה, שליחה שיש לה שלוש מאות איש או שיש לך, אה, ילד אחד או שאת זוג צעיר או שאת נערה אצל אמא, זה לא משנה. לכולן עכשיו יש רצף של מטלות מעכשיו עד ליל הסדר והוא כאילו אמור ללכת אחורה. זאת אומרת, אם יש בדיקת חמץ בראשון בערב, נכון? אם אני לא איבדתי את הראש עם התאריכים. אם יש ראשון בערב אז מה אני אמורה לעשות ביום ראשון? ומה אני אמורה לעשות במוצאי? זה כאילו הולך אחורה, אחורה, אחורה, אה, לפחות למי שעובדת באיזשהו תכנון, אה, בסיסי.

07:36 דובר 2 מינימלי.

07:37 דובר 3 עכשיו את דיברת על רשימות. זה את, את כבר ברמה גבוהה של רשימות. לא בטוח שמבוצעות גם לפי הרשימות, אבל את רושמת, שזה עושה גם איזשהו סדר בראש. עכשיו תחשבי מישהי שלא רושמת וגם יש לה לופים בראש של כל הדברים האלה.

07:47 דובר 2 כן, אבל לא נראה לי, רוב רושמות, אני מקווה.

07:49 דובר 3 את תקווי.

07:51 דובר 2 מי שלא...

07:52 דובר 3 אני, אם א-- אם אנחנו כבר מעלות את התהיות, אז אני מסתכלת על עוד משהו של העוצמה, של הכמות, של המשימות שיש לנו, המשימות הטכניות הפשוטות מלקנות תפוח אדמה ולהגהץ לה את השמלה ופתאום, אה, עכשיו נקרעו לברכי הנעליים. אז הנה דקה לחג להזמין נעליים, כל מיני כאלה דברים. ואיזה חג רוחני, של יצאנו משעבוד לגאולה. מי זה וזה והניסים שקרו לנו, ניסים זה דבר רוחני. הוא אמנם מתבטא בטבע אבל הוא דבר-

08:21 דובר 2 כולנו חווינו את זה השבוע.

08:23 דובר 3 נכון.

08:24 דובר 2 ממש.

08:25 דובר 3 לא נפתח את הקונספירציות.

08:26 דובר 2 שים על הראש.

08:28 דובר 3 אבל הפער כאילו לפעמים זה מעצבן אותי. הרשימה של המטלות. תקשיבי, בא לי להיות רוחנית, לא בא לי את המטלות האלה. אלוקים, כאילו מה? לא הבנתי. אני, הבאת לי חג כזה רוחני, אבל רשימת מטלות מפה לתאילנד, ותאילנד יש להם הרבה בתי חב"ד. אבל רשימת מטלות, בא לי להיות רוחנית. בא לי להיות אישה כזאת יהודייה שכל ההתעסקות שלה היא רוחנית במהות החג, בדברים האלה, ולהצליח להעביר את זה לילדים שלי כמו שאני מדמיינת שאני מצליחה להעביר את זה לעצמי, שזה עוד לא קרה. כן, אבל וחירות, וכל כך הרבה היום התוכן הוא כל כך נגיש. את, כל פודקאסט, כל, את לא צריכה. כאילו את יכולה לפתוח ספר ולשבת וללמוד, אבל את אפילו לא צריכה את זה. יש לך הקלטות ורילסים ומשפטים. אפילו משפט של מה זה חירות, ובא לי להיות את הרוחנית הזאת. מצד שני יש לי ערימת משימות שהשם יעזור. כנראה שרובן יהיו עד פסח, כי איכשהו הדברים קורים בסוף.

09:29 דובר 2 כן, אבל השאלה-

09:30 דובר 3 איך הם יקרו.

09:31 דובר 2 איך? כן, כי זה חשוב.

09:33 דובר 3 נכון, וגם אני רוצה לעשות אותם בלי כל הזמן הרצון הזה לברוח מהם. בעצם, כי אם יש לי משימות ואני או שאני לא רוצה לעשות אותם פשוט כי אין לי כוח, או שכאילו מה נסגר? למה זה החג ולא הרוחניות של החג היא העיקר. אז אני בעצם מפסידה פעמיים. אני לא נוכחת לא במשימות, אבל תכלס אני גם לא באמת מתעסקת כל הזמן ברוחניות של החג. אני כאילו מפסידה. יוצאת קרחת מכאן או מכאן.

10:03 דובר 2 את יודעת, הדימוי שעולה לי כשאת אומרת לעבור את הדברים זה אנשים שמסמנים איקסים על הימים בלוח השנה. אני, קשה לי לראות את זה. פעם הייתי עושה את זה בתור ילדה כי הייתי מחכה שתיגמר שנת לימודים, עד שקלטתי שכאילו חני, לא.

10:20 דובר 3 למה?

10:21 דובר 2 היה לי. את יודעת מתי זה היה? אמאל'ה, אני נזכרת, זה היה. הייתי בכיתה ו' וישבתי ליד חברה שלי בשיעור. אני זוכרת מי זאת הייתה ואמרתי לה שאני מחכה שיסתיים היום. והיא אמרה לי למה? אמרתי לה כי אני רוצה לחזור הביתה. לא, לא, לא אוהבת ללמוד. התחלתי לאהוב ללמוד, דווקא היום אני מאוד אוהבת ללמוד, אבל זה התחיל לי יותר באזור כיתה ט' י'. ביסודי כאילו לא היה לי קשר ל, ל... אין קשר בין התלמידה ללימוד. ואז היא אמרה לי לא. אמרתי אני מחכה שיסתיים השיעור, שתגיע הפסקה. היא אמרה לי ואז? אמרתי לה ואז יגיע השיעור של ח'. היא אמרה לי ואז? אמרתי לה ואז יסתיים היום. היא אמרה לי ואז? ואז כאילו קלטתי לאן היא לוקחת אותי. ואז יסתיים השבוע ואז יסתיים החודש. ואז למה אני מחכה בעצם?

11:06 דובר 3 בחורה חכמה.

11:07 דובר 2 כן. אחרי זה אני אגיד לך מי זאת הייתה. היא אמרה לי כאילו תיהני מעכשיו. כאילו, גם אם, גם אם את לא מתחברת לשיעור אז תיהני. בואי נעשה משהו כיף כאילו איכשהו תוך כדי, או סתם תציירי, תעשי דברים כיפיים אבל תנסי ליהנות מעכשיו. כאילו כי זה לא כיף לחכות שהזמן ייגמר וזה, זה נשאר לי כאילו ממש. אני רואה אנשים עושים איקסים על לוח שנה, זה עושה לי כאב בלב כי הנה עוד יום עבר, עוד יום עבר, כאילו צלחנו כזה, צלחנו, עברנו, שרדנו.

11:39 דובר 3 אז הרצון זה להגיע לליל הסדר בלי התחושה של צלחנו אלא הגענו?

11:44 דובר 2 אמ, אני חושבת כאילו הייתי רוצה פשוט להגיע לליל הסדר כמו עכשיו ליל הסדר, אבל אותו דבר ביום שישי לצורך העניין, להרגיש עכשיו יום שישי שלפני ליל הסדר ויש לי לעשות א, ב, ג עד ת. אבל באמת באמת לעשות את זה הכי הכי בכיף. הכי בתחושת בחירה, הכי בתחושת, אמ, חגיגיות, אביביות.

12:13 דובר 3 את הרגע של עכשיו בחגיגיות סתם.

12:16 דובר 2 אמ, כן.

12:18 דובר 3 זאת אומרת-

12:18 דובר 2 אם אנחנו מתארגנים לחג אז זה, זה צריך להיות חגיגי למדי נראה לי, לא? כאילו...

12:22 דובר 3 כן.

12:23 דובר 2 לא להרגיש סתם. זה כמו הכנות לשבת, שזה כאילו יש לנו את זה בתרגול שבועי.

12:28 דובר 3 נכון.

12:29 דובר 2 אפשר לעשות את זה ככה ואפשר לעשות את זה ככה, אבל-

12:32 דובר 3 מאמינה שכל אחת חוותה הכנות לשבת כאלה והכנות לשבת כאלה, ואם את תסתכלי על עצמך, בוא-בוא-בואי דווקא נכניס את זה בסוגריים, הכנות לשבת. אם את תסתכלי על עצמך אחורה, את יכולה ל-לראות בדיוק מה גרם לשבתות, לשבתות, ערב שבתות כאלה להיות-- להיראות בצורה אחת ולערבי שבתות אחרים להיראות בצורה מסוימת. זה יכול להיות, אה, הזמן שקמת, איך שהתארגנת ביום חמישי, אה, אם התחלת את היום עם, עם, מודה אני ומיד אחריו מוזיקה, או שהתחלת את היום בשעון מעורר שלא ד-דלק ורצת לילדים כאילו בלי נשימה. איך התעוררת? כל זה, זה... אני אומרת לכל אחת, אם את הולכת אחורה, מסתכלת, את יכולה לראות בדיוק מה גרם לערבי שבתות להיראות כאלה ולערבי שבתות להיראות כאלה.

13:14 דובר 2 כן.

13:14 דובר 3 עכשיו ערב פסח זה בואי נגיד פעם בשנה, אז יש לנו תרגולת, כאילו בואי נגיד גם מהקורונה שזוגות צעירים יותר פתאום עושים את ה...

13:21 דובר 2 זהו, אבל זה הרבה יותר נדיר משבתות.

13:22 דובר 3 נכון.

13:23 דובר 2 יש משהו בזה, זה כמו שריר כזה.

13:24 דובר 3 לכן צריך לעזור.

13:25 דובר 2 את עושה שבתות-

13:27 דובר 3 בדיוק.

13:27 דובר 2 את עושה שבתות ואת כבר כאילו מתורגלת.

13:29 דובר 3 נכון.

13:30 דובר 2 זה כל שבוע ופתאום פעם בשנה ואת כזה כאילו בואי ניזכר איך עושים את זה.

13:33 דובר 3 וגם כשאת מתורגלת לא תמיד מצליחה לעשות לעצמך הכי טוב.

13:35 דובר 2 כן.

13:36 דובר 3 את יודעת הרבה פעמים מה עשה לך נכון ומה טוב וזה לא תמיד הולך. אבל בסדר, זה לפודקאסט אחר. עכשיו ערב פסח, את אומרת כאילו אני רוצה לחוות, לחיות את הרגע בנוכחות. נוכחות נותנת אגב המון שלווה. זה משהו שאני מדברת עליו הרבה כי רוב הקושי שלי הוא-- לא רוב הקושי, רוב היציאה משלווה היא שאני נמצאת במקום מסוים, הגוף שלי במקום מסוים והנפש שלי או רוצה או שהיא פיזית במקום-- לא פיזית, רוחנית במקום אחר.

14:04 דובר 2 נכון.

14:05 דובר 3 והנוכחות היא נותנת המון שלווה. את אומרת אני רוצה עכשיו להיות בניקיונות או במיונים, בקניות, לא משנה במה, בהכנת רשימות, ואני רוצה פשוט להיות שם. לא לחשוב מתי אני מסיימת כי בואי נגיע כבר לליל הסדר. את יודעת כמה סטורי ראיתי שאנשים, "יאללה כבר, מתי כבר ליל הסדר? מתי כבר ליל הסדר?" את אומרת, יש לי פה עוד חמישה ימים, שישה ימים, איך אני חיה אותם?

14:28 דובר 2 כן, זה חתיכה מהחיים.

14:29 דובר 3 גם בנוכחות ו-ו-ושתביא אותי ל-"וואי, בוא נעשה את הניקיונות בסבבה". קודם כל יש לזה מלא תשובות. יש לך רעיונות?

14:39 דובר 2 לא, קודם כל אני באמת חושבת על הרעיון הזה. דיברת מקודם על הכנה רוחנית גם.

14:43 דובר 3 כן.

14:44 דובר 2 ש... אמרתי את זה אז בהקשר לשבועות, שלפעמים אישה יכולה להגיע לעשרת הדיברות או לליל הסדר או לקריאת מגילה בפורים, זה לא משנה מה, וזה כאילו עובר לידה ממש.

14:56 דובר 3 נכון.

14:56 דובר 2 כאילו אין, את לא שם, את לא שם. ומה ההבדל? איך באמת יוצרים את השינוי? אמ, יש את הדימוי הזה ל-לשמחה. מגיעה לחתונה. אם את מגיעה כי חברה שלך מהעבודה חיתנה את הנכדה שלה-

15:15 דובר 3 את צריכה לשים אלף, מה שנקרא.

15:16 דובר 2 כן, היא הזמינה בשביל הנימוס. את מגיעה בשביל הנימוס. את מגיעה, תוך כדי את סוגרת עניינים בפלאפון, מחליפה כמה משפטים עם כאלה שהיה לך חשוב לפגוש.

15:24 דובר 3 שמחה לא היית שם.

15:25 דובר 2 כן. אין, אין חיבור. למה לא היית שמחה? כי אין חיבור.

15:29 דובר 3 אוקיי.

15:30 דובר 2 וכשאני מגיעה ואני אחות של הכלה או דודה של הכלה או חברה טובה, או אולי אני במקרה גם הכלה בעצמי, אז אני מחוברת ואני באמת באמת שמחה. כאילו הגעתי לחתונה ש-שיש לי קשר אליה. ואותו דבר בחג. כשאני מתכוננת לחג, הנה עכשיו בפורים נגיד ממש יצא לי ככה להתכונן, לשמוע הרבה על המגילה, ואת יושבת בקריאת מגילה, את אומרת וואלה, זה וזה והכול מתחבר לך ואת מתרגשת מזה. אפשר.

15:58 דובר 3 נכון.

15:58 דובר 2 באמת זה אפשרי להתחבר ממש לסיפור.

16:00 דובר 3 כן.

16:00 דובר 2 זה בכלל המצווה לחיות את ה-- כאילו את כל המילה במגילה.

16:03 דובר 3 כן.

16:03 דובר 2 אבל לא תמיד באמת מצליחים. בטח אם את עם תינוקות ו-- אבל זה בעיקר החיבור שאת מדברת עליו. אני, אני אוסיף לך מילה שנראה לי ממש, אה, אה, אה, חסרה כאן, שזה שייכות. אני רוצה להרגיש שייכת לחג. אני רוצה להרגיש שייכת לעם, שייכת לניסים, שייכת לרגע. המילה שייכות-

16:21 דובר 3 את אומרת שייכות זה נעים.

16:22 דובר 2 זה מאוד נעים, נכון. יש לי פודק-- אה, פודק-- אין לי פודקאסט עדיין. רגע. אולי עם כל הציוד פה זה יהיה לי.

16:28 דובר 3 יאללה.

16:28 דובר 2 אה, אבל שייכות זה מאוד מאוד נעים. למה? כי זה נותן שלווה. השייכות היא גם בדרך כלל, אה, עוזרת לי להיות נוכחת ברגע. אז זה מה שאנחנו רוצות.

16:35 דובר 3 נכון.

16:36 דובר 2 אני רוצה-- תקשיבי, אני לא סובלת לנקות, בסדר? אין, אה, אני יודעת שיש כאלה שאוהבות שזה אפילו מרגיע אותן. אמת, מקנאה. ממש. אני לא אוהבת. לא אוהבת לנקות. אוהבת מאוד כשנקי, לא אוהבת לנקות. אני רוצה לנקות בלי לסבול. אוקיי? אני לא מצפה עכשיו לצהול משמחה שאני צריכה להעביר פה את ה-- מסיר שומנים, אבל אני רוצה לנקות בלי לסבול. ואת אומרת יש, יש דרך והיא לחפש בעצם דרך השכל חיבור שייתן לי שייכות לעניין. זה יכול ליצור לי שם שמחה-

17:13 דובר 3 אולי גם משמעות.

17:14 דובר 2 שלווה, משמעות. כן, זה לצקת משמעות זה, זה גם-

17:17 דובר 3 למעשה.

17:17 דובר 2 זה מתוך השכל יגיע.

17:19 דובר 3 כן.

17:21 דובר 2 זה בעצם אם את, אם את, אה, אמ, חושבת על מה שהבאנו בהתחלה, על הקשיים, אז אחד הקשיים זה הכי-- ה... פער המטורף שיש לנו בין הרשימת משימות ה-הטכנית לבין החיבורים ה-הרוחניים של החג. ואז את אומרת בואי נחבר אותם. בואי ניקח את כל הרוחני הזה של החג וניצוק אותו לתוך המשימות הטכניות, כי אותן צריך לעשות. בואי, אנחנו אימהות, יש לנו בית, אנחנו שתינו גם במקרה מארחות בליל הסדר.

17:50 דובר 3 אין לנו עוזרת. סתם.

17:52 דובר 2 לשתינו אין עוזרת, אבל זה לא, זה לא הנקודה, כי גם עם עוזרת יש לך מלא עבודה. זה לא באמת, אה, זה לא באמת גואל אותך מה-

17:59 דובר 3 סתם, אני פעם-- פשוט פעם ראשונה עושה פסח בלי עוזרת.

18:02 דובר 2 היי, ארץ ישראל.

18:04 דובר 3 ארץ ישראל נקנית בייסורים.

18:06 דובר 2 משהו כזה. לא, ייסורים? לא יודעת.

18:08 דובר 3 סתם.

18:09 דובר 2 ה-המקום הזה-- שנייה, פרח לי חוט המחשבה.

18:14 דובר 3 לצקת את הרוחני.

18:16 דובר 2 נכון. אבל עכשיו כשאנחנו אומרות את זה אז זה כזה בנות כזה "איפה? איפה שיחת אחיות? שיחה קלילה?" אבל זה כן קליל.

18:23 דובר 3 זה השיחות אחיות שלנו, אגב. סתם.

18:25 דובר 2 הן לא ירצו להיות אחיות שלנו. לא שיש לכן בחירה בעניין, אבל אפשרות להיכנס למועדון. אבל זה באמת יותר פשוט ממה שזה נשמע. יש משהו ש-שהחסידות נתנה לנו מתנה, אני חושבת. חוץ מהעומק של ה-, של הלימוד שלה, היא נתנה לנו איזושהי מתנה דווקא של איזושהי פשטות. אה, את יכולה לקחת את זה לאו דווקא לחסידות חב"ד, חסידות ברסלב של לצאת לטבע ולהתחבר. אה, יש משהו לפעמים דווקא להפשיט ולהקליל את הדברים. אני עכשיו נמצאת פה, הקדוש ברוך הוא שם אותי כאן, אישה בת שלושים ושתיים, גרה במקום הזה והזה עם הילדים האלו והאלו, עם הבעל הזה והזה, עם ההכנות האלה והאלה שיש לי לפסח. איזהש- איזושהי פשטות של מה השליחות שלי עכשיו? לפ- כאילו, בעצם זה לפקוח את העיניים. אני אמורה להביא את כל הבית הזה שיהיה בו ליל הסדר. יש משהו מאוד, אה, אה, כביכול מאוד מאוד רוחני. מה השליחות שלי עכשיו? והאם אני אמורה עכשיו להרגיש את היציאה מגלות, מג- מגלות לגאולה? אמ, מה השליחות שלי, אה, מבחינת כל עם ישראל? בואו נפקח שני עיניים על הבית. כאילו, זאת השליחות הראשונית שלי, כי שם כנראה פקחתי את העיניים. אני מקווה שישנתם בבית. אוקיי, משהו עוזר בזה מאוד להקליל את ההכנה. לא מבחינת המעשה, מבחינת החיבור שלי לעניין. למה? כי זה כאילו משחרר אותי מלופים בראש של איפה אני אמורה להיות, של מה ההכנות הרוחניות שאני אמורה לעשות לחג. זה ההכנות הרוחניות שאת אמורה לעשות לחג. את אמורה לנקות את החמץ. עכשיו, שיגידו פה, אה, "רק את? גם אתה, אתה צריך לעזור בבית." לא אכפת לי. אני מדברת לאימהות, אז אני מדברת בלשון נקבה. מי שזה מפריע לה, שתסדר את זה באוזניים שלה. אני עקרת בית-

20:16 דובר 2 זה באוזניים שלה. אני עקרת בית-

20:20 דובר 3 שמעקם את האשליה אף'קום.

20:22 דובר 2 אני עקרת בית ואני עיקר הבית, ואני אמורה להביא את הבית הזה ממקום של, אה, לא כל אחת מהמקום שלה, ל- לבית שהוא בלי חמץ, לבית נקי לפסח. זאת השליחות שלי. עכשיו את רוצה רוחני לחבר ל-ל-לטכני? יאללה, קחי את זה. אני יכולה לתת לך עוד המון דברים רוחניים, אבל אפשר לי כאילו להתמקד. מה השליחות שלי עכשיו? זה כזה נשים יכולות לשבת ולהתפלפל. מה אני? מי אני? ערב חג, יהודייה. עכשיו בואי נ- בואי נצרף גם מלחמה וחטופים וכאילו המון המון המון בלבלות בראש.

20:57 דובר 3 עומס.

20:58 דובר 2 חמודה. הקדוש ברוך הוא נתן לך שני עיניים, ברוך השם, למי שרואה, רובנו. תפתחי אותם. יש לך פה סיפור כתוב יחסית בפשטות של מה את צריכה לעשות. הארגז הזה לא אמור להיות פה, נכון?

21:15 דובר 3 סליחה, זה נקודה... ארגזים.

21:19 דובר 2 הכלים האלה והאלה אמורים להיות פתוחים לחג או ללבן אותם לחג, כל אחת, אה, מה שהיא עושה. יופי, זה מה שאת אמורה לעשות. זה החיבור שלך. את רוצה להיות אישה רוחנית? תסתכלי מה השליחות שלך הרגע. את רוצה להיות בשלווה? זה גם המקום הזה של מה השליחות שלי הרגע. למה? כי השליחות שלי הרגע לוקחת אותי למה שדיברנו על המקום הזה של נוכחות ושייכות. אני מרגישה נוכחת כי אני פה במקום, כי, כי אם אני שואלת את עצמי מה אני צריכה לעשות עכשיו, אז אני פה.

21:48 דובר 3 ואני אמורה להיות פה.

21:49 דובר 2 אני חייבת להיות פה בשביל שלוות נפש. את יודעת מה? אני לא חייבת להיות פה. אבל מי שרוצה שלוות נפש אז היא צריכה את זה. אני רוצה לחבר את ה- כאילו דיברנו פה פשוט על שני נושאים, אה, אה, עיקריים. אחד זה להיות נוכחת ברגע כדי לעבור את ה- עכשיו את החמישה ימים, שישה ימים של עד פסח בצורה נעימה. ודיברנו פה על המקום של, אה, המון המון משימות, אה, אה, גשמיות לעומת הרוחניות של החג, ואני חושבת שההתבוננות הזו של מה השליחות שלי עכשיו מחברת לי את שניהם ביחד. את רוצה, עכשיו אני, אני אומרת לרדת כי אנחנו עלינו לקומה שנייה כדי להקליט. אבל את רוצה לרדת ולעשות את המשימות באיזושהי שלווה, את צריכה להיות נוכחת ופה במקום. אם אני כל הזמן מחשבת, עכשיו זה לא שאני לא צריכה להיות מתוכננת, כי אנשים כזה, אם אני עכשיו אסתכל רק על עכשיו, אבל איזהו חכם הרואה את הנולד וכל הדברים האלה, אוקיי? זה לא להתעלם מזה. גם איזהו חכם הרואה את הנולד זו הנוכחות של הרגע. כי נגיד ברגע זה אני צריכה לתכנן, אבל זה שאני כל היום אחפור בשכל שלי או ברשימות אינסופיות במה אני צריכה לליל הסדר ומתי הוא יגיע ו... אני ממש בסבל. הגוף שלי בעצם פה במקום שאני לא רוצה להיות בו וכל הנפש שלי רוצה להיות במקום אחר. רוצה, אה, אה, ללמוד תורה או להיות בליל הסדר בקטע הרוחני. לא שבליל הסדר את תהיי עייפה. אל תדאגי, בליל הסדר את תרצי שיסתיים ליל הסדר, אוקיי? כי אם אני חיה כ- בתבנית הזאת אז זה בכלל לא משנה מה קורה לי. אני חיה באיזושהי תבנית חיים

23:08 דובר 2 ואם אני לומדת להיות נוכחת, בואי ת- אולי, אולי בואי אני אתן את הטיפ אקסטרה. את רוצה להיות נוכחת בליל הסדר? בואי תתאמני עכשיו על נוכחות. עכשיו את ביום שלישי, מה התאריך היום? אה... ח'. מה את-

23:25 דובר 3 ח', ח', ח'.

23:26 דובר 2 עכשיו את בח' ניסן, מקווה שלא יהיו בדיחות, זה ח' באמת, צריכה להספיק א', ב', ג'. למה? כדי להגיע לליל הסדר. זה לא שאת לא מתוכננת קדימה, אבל את כן פה עכשיו נוכחת. אמ, זה בדיוק המילה נוכחת. כאילו את רוצה, רוצה, אה, לדבר קצת? כאילו אם הב- הבנת קודם כל את ה-

23:50 דובר 3 כן.

23:51 דובר 2 את מה שאני מדברת עליו?

23:51 דובר 3 אני בא לי לקחת את זה לעוד מקום, אבל אני לא רוצה, אה, אני רוצה לתת לך, אה, שכיסית בטוח את ה...

23:56 דובר 2 את מה?

23:57 דובר 3 את מה שרצית.

23:58 דובר 2 אני, אני פשוט דיברנו על שני נושאים ואני מרגישה שכאילו המקום הזה של מה השלי- בואו, השליחות שלי זה שיא רוחני. אוקיי? זה שיא רוחני לא רק בהקשר של פסח. מי שתשמע את זה עכשיו, אה, אה, בואי נ- בואי נגיד שזה מתאים לכל ערב חג וזה מתאים לאימא יהודייה בכל מקום.

24:14 דובר 3 כן.

24:15 דובר 2 אנחנו כל הזמן מתכננות את העתיד ואנחנו רוב הזמן מרוב תכנון העתיד לא נוכחות פה ועכשיו. אני חושבת שגם כשלוקחים את זה-- זהו, אוקיי, יש לי שני דברים להגיד. אוקיי. קודם כל, אמ, אני לא יודעת מי פה קצת לומד חסידות, לא למד חסידות, מכירה, לא מכירה, אבל כאילו מה שאמרת עכשיו זה בול בעצם, אה, אם אפשר לומר, התשובה לשאלה הכי קשה שיש, אה, למה נברא העולם ומה אנחנו עושים פה? שזה לחבר עליונים ותחתונים. נכון. להפוך את החומר לרוח. ובעצם הקדוש ברוך הוא רצה אותנו פה. אמ, ו-ו-והוא ברא את העולם הזה סופר חומרי והוא מסתתר פה כי הוא רוצה שאנחנו נהפוך באמת את הגשמיות לרוחניות ונרתום את הגשמיות לרוחניות. אז כאילו החיבור הזה שאת מדברת עליו זה כאילו נטו פשוט תפקידנו בעולם. שזה מטורף כשחושבים על זה. יש בזה משהו גם מאוד עניו. יש בזה הרבה ענווה של זה מה שהוא ביקש ממני. כאילו כמה אני יכולה לחפור במוח של מה התפקיד שלי? הוא פקח לי את העיניים. הוא גם עדכן אותי בכתבים, בכתבי יהדות וחסידות, של מה אנחנו אמורים לעשות פה בעולם. יש גם את התורה ומצוות וגם את העבודה הפנימית של כל בן אדם, עבודת המידות וכל זה. אבל יש גם, פתח את העיניים. כנראה שמי שנולד בזימבבואה אמור ל-- או שהוא יעבור משם, אבל הוא היה אמור להיוולד שם. זה חלק מהעניין שלו ומי שנולדה בישראל זה חלק מהעניין שלה. אז לך בישראל יש יותר את הקושי. נגיד אישה בישראל אמורה שיהיה לה יו-- אה, אולי איזשהם עוצמות אחרות בניקיון לפסח בגלל שעוזרת בית פה זה יותר קשה. אני לא יודעת מה בדיוק השליחות

25:56 דובר 2 שלה, אבל יש איזושהי ענווה בלקבל את העובדות, שאז היא עוזרת לי לפעול על מה שאת אמרת. לעשות פה יותר פעולות שמחברות את הרוחניות הזו. כן, בדיוק. וגם בעצם כש... כמו שאמרת, ההשלמה הזאת בעצם זה לא השלמה. השלמה זה כאילו מילה קצת שלילית של כאילו משלימה עם המצב. ההבנה שזה לכתחילה, שזאת ההשגחה הפרטית שלי שאני נמצאת פה וזה, אז זאת הסיטואציה שלי עם כל המרכיבים של המיקום והזמן והיכולות שלי והמצב הבריאותי הרבה פעמים. נכון. יש נשים שנגיד צריכות ללדת כל רגע. יש נשים באמצע טיפולי פוריות, כאילו כל כך הרבה סיטואציות מורכבות בלי להכניס מצב ביטחוני וכאלה, בקטנה. וכאילו ההבנה הזאת שה-- שזאת השגחה פרטית וכשאני מחברת את הרצון שלי, אני אומרת אוקיי, זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה. כשאני מתחברת לרצון שלו וזה הופך לרצון שלי, אז המצוי, אה, נמצא ביחד עם הרצוי ואין לי את המתח הזה כמו גומי. אם הרצוי שלי נמצא שם והמצוי שלי נמצא בנקודה אחרת, אז יש איזשהו מתח ביניהם שמשגע אותי. שזה הסטרס. כן. מה, מה זה בעצם הרצוי והמצוי שהם רחוקים? אני נמצאת במקום, אבל כל הזמן אני רוצה להיות במקום אחר. כן, בדיוק. אז הפעולות הן גם מ-- הן מצמצמות לי את המרחק בין הרצוי למצוי ואז אני נמצאת באותו מקום. כן. אני אומרת הקדוש ברוך הוא רצה אותי כאן. רצה אותי כאן עם כל הנתונים, אה, הסובבים, כל המעטפת הזאת, ולכן זה רצונו. האם אני זורמת? האם אני אומרת יאללה, זה גם הרצון שלי או שאני מתנגדת לזה? ואז בעצם כשאני זורמת עם זה אז הכל יותר שליו ויותר רגוע. ועוד משהו שרציתי להוסיף זה שאמרת לפני

27:39 דובר 2 זה על ה-- זאת השליחות שלך עכשיו, וזה, המילה שלך היא כל כך חשובה. כן. כי אנחנו, אין מה לעשות, אנחנו חיות היום. כל מי ששומעת את הפודקאסט הזה אני נוטה להאמין שהיא גם יש לה יכולת לצפות ברגע זה מה קורה בבתים אחרים ולא רק אצלה בבית. בגלל הרשתות. בגלל הרשתות. או, יש לנו נושא לעוד שיחה. הרשתות החברתיות. לא, אני אומרת כאילו בערב חג זה מתעצם. כן. זה מתעצם כי את ז-- פתאום אומרת, וואי, מישהי אומרת שאני חייבת לקנות מפה חדשה. אולי אני באמת חייבת לקנות מפה חדשה? אז מה השליחות שלך? אז השליחות שלי היא להבין שאני יודעת מה אני צריכה. איך אני יודעת? את יודעת. מיקוד, מיקוד, נוכחות. קודם כל באמת להוריד, אה, להוריד זמן מסך בלי קשר זה יעיל במיוחד. זמן מסך. תחשבי שבזמן המסך את שוב, אה, נמצאת פיזית במקום אחד והמחשבות והרצונות וכל הנפש שלי נמצאת במקום אחר. זה ממש ככה. וזה סבל אמיתי לנשמה. זה ממש ככה. שאני-- עכשיו זה אני בעצמי, אה, פעילה ב-ברשתות, אבל גם זה, אז אפשר. לא משנה, הגדרת זמן. בסדר, זה באמת נושא לפודקאסט אחר, אבל זו אותה נקודה של כשאני נמצאת במקום אחד עם הגוף שלי ובמקום אחר עם הנפש שלי. אני פשוט באיזשהו סבל ברמה כזו או אחרת. כן. וכל המקום הזה שאת רוצה הכנות טובות לפסח, תהיי נוכחת במקום הזה. איך עושים את זה? נתנו כמה זה... אגב, אפשר לחבר פה עוד, אה, אני אוהבת, אה, כן, יש כאלה שמפחדים מהמילה קביים. קביים כדי לזוז, כאילו בהתחלה דברים שאני לא רגילה אליהם. אם יש דברים שהם עוזרים לי ללכת בהתחלה, למה לא עזרים

29:18 דובר 2 חיצוניים? אם מוזיקה למשל, היא מפקסת אותי לרגע ועושה לי את הרגע הזה טוב ונחמד. אני מרגישה שאני נוכחת בו, כי תוך כדי אני שרה. למה לא? אם עם מוזיקה. לא, למה את קוראת לזה קביים בקטע-- כאילו יש לזה משהו שלילי, את חושבת? זה כאילו משהו חיצוני שעוזר לי ללכת. אבל לפעמים בהתחלה צריך משהו חיצוני שיעזור לי ללמוד ללכת. לא, אבל אני חושבת שזה בסדר. מבחינתי זה מעולה. אני הסתייגתי כי יש כאלה שזה מבהיל אותם. למען מה אני צריכה קביים? אני אלמד ללכת. אה, לעורר בך. לפעמים צריכה עזרה. בלי עזרים כאילו. בדיוק. אז עזרים חיצוניים. הבנתי. כשאני לא יודעת ללכת הם מהממים, מדהימים! והם חלק מ-ממתנות שהקדוש ברוך הוא נתן פה. אז אני לא מצליחה. החושים שלנו. נכון. הם משפיעים עלינו ישירות. אז זה אני חושבת להפך. מתפקידנו ליצור אווירה, אווירה, אה, תומכת. נכון. אז הנה שוב זו המילה תמיכה. אם אני שומעת את הצרחות של השכנה, כאילו אווירה זה המילה תמיכה שוב היא- אה, זה גורם לי להרגיש ממש עדינה. את אומרת שהשכנים זה הרשת החברתית האמיתית? לא, אבל באמת כאילו אם את שומעת, אה, אה, לא יודעת. באמת כל אחת פה גרה במקום אחר ו... נכון. אבל אולי, אולי השכנים גם שמו מוזיקה יפה ואפשר לזרום עם זה. אבל, אה, כאילו תצרי אווירה. נכון, אז הקביים האלה- הכל הסברנו רק על עצמנו בלי להכניס את הילדים. זהו, אז פה גם רציתי להכניס את הילדים למשל כד-כדוגמה אחת של עוד קביים. אה, יש כאלה שהילדים שלהם באמת מועילים ויש כאלה שעכשיו בערב פסח לא יצליחו שהילדים שלהם יהיו מועילים. אז יש מצב שישלחו ה-התמיכה שלך

30:42 דובר 2 עכשיו, הקביים שלך עכשיו זה שהם לא יהיו בבית, שהם יהיו בפארק. זה ממש בסדר שעכשיו לא מתאים שהילדים שלך יעזרו. אז מה אם האימהות, אה, מעלות סרטונים מדהימים איך הילדים שלהם עוזרים, אוקיי? לך עכשיו בשביל ה-- התקדמות שלך לחג, בשביל הנוכחות שלך, בשביל אמא שלווה בבית, עוזר שהם לא נמצאים. אז זה הקביים שלך. אוקיי? זה, זה קצת, אה, אה, זז מהנקודה ש-שדיברנו עליה של הנוכחות וזה כאילו, אבל זה עוד משהו שיכול לעזור לכל אמא לעבור את ה, את הסבבים האלה, להבין מה שלך, מה הקביים שלך. זה כל כך שונה ממישהי אחרת, גם אם את באותו גיל. יש לפעמים שמסתכלים מהצד, את כאילו את אומרת כל אלה שהם באותו חתך גילאים ויש להם בערך אותה כמות ילדים, אה, מצב כלכלי כזה דומה פחות או יותר, כאילו הבעיות שלהם אמורות להיות דומות וזה כל כך רחוק שנות אור. ו-- כשאני מאמנת אני פוגשת את הנפש בפנים של הבן אדם, ושתי אחיות תאומות שגדלו באותו בית, התחתנו עם אנשים דומים, הן במצב כלכלי דומה, אותו מספר ילדים, וכל העבודה הפנימית שלהן שונה במהות שלה. כי זה, קיבלנו מתנה כל אחד את השקית שלו. אז ה-ה-ההתבו-- את יודעת מה? בואי אני אחבר את זה לכן, מה שאמרנו מקודם. ההתבוננות החוצה היא רק מטשטשת לי את מה שרצינו, את ההתבוננות לא פנימה, אלא ב-ב-- מה שאמרת, בהשגחה הפרטית שלי, מה הכלים שקיבלתי. אה, יש אחת גם-- הכלים זה גם ה-ה-- איפה גדלתי, מי אני, בת כמה אני היום, מה המצב הבריאותי שלי וכל זה, אבל זה גם הכלים שקיבלתי פנימה. יש מישהי שיש לה יותר סבלנות, אז יכול להיות שלה

32:18 דובר 2 שווה למיין בערב פסח דברים. אבל מישהי שהיא קצרת סבלנות והיא צריכה לתקתק דברים, יכול להיות שלה שווה שיהיו לה יותר ארונות במטבח מתוק-- אה, נקיים העיקר, לא מסודרים. אני לא יודעת. גם בתפריט של החג. אז זה שוב, נכון. כן, אנחנו רואים סטוריז, זה לא רק, זה לא רק לקנות מפה. יש סטנדרטים שאנחנו לא יודעים שיש לנו בראש, שלא אנחנו יצרנו. נכון. גם זה יכול גם מהמשפחה. גדלתי ב-- לצורך העניין לא אני, אבל במשפחה שמגישים שם בשולחן ערוך, אה, דגים, שלושה סוגי דגים. אחר כך מרק, אחר כך עוף ובשר ועוד כמה סוגים של אני יודעת מה, ממולאים של פסח וקינוח. עכשיו לצורך העניין, אם את אחת שעכשיו שמעת את כל זה ואת אומרת לעצמך מי בכלל מסוגל לאכול את זה אחרי כל המצות וכל היין והכל? אז תחשבי מה נכון לך. נכון. כאילו אפשר באמת, אפשר באמת לעשות שולחן ערוך כל כך יפה ונעים ופשוט והרבה יותר קל לביצוע. הרבה יותר פשוט, הרבה יותר כאילו- אז יש כאלה שלא, שלא רוצות את הפשוט הזה. זה חלק מה, זה חלק מהתחושה שלהן, של ה, של החג וזה גם בא להן בטוב. כן. אבל אם את עושה את זה כי, כי ככה צריך וכך נדמה לך ששולחן חג יכול להיות, אבל את אישית מרגישה שכאילו אין צורך. את הולכת אחר כך להכניס למקרר את הכל אז איז כאילו... אז זה שוב ההתמקדות. ההתמקדות כי, כי גם בהשגחה פרטית יש לך יותר חשק להיות במטבח, או שיש לך יותר חשק להיות עם הילדים בחוץ. אוקיי? אלוקים שם אותם אה-- שם אותך אמא לילדים האלה שיותר משקיעה במטבח, שיותר משקיעה

33:53 דובר 2 באוריינטציה, שיותר משקיעה ב-ב-בארונות המתוקתקים שלהם. תאמיני לי שאלוקים שם אותם בדיוק לאמא שהם צריכים. אז זה שוב התבוננות מי ה-, מי ה-, מי האמא הזאת שמנהלת את הבית. ביכולות שלך, לא רק מה שבאמת הזכרנו מקודם של ה-ההשגחה הפרטית של המקום הטכני שלך, אלא באמת גם היכולות שלך. אני מסוגלת לארח כך וכך אנשים ויש מישהי שלא רק שהיא לא מסוגלת, היא לא רוצה אורחים. היא דווקא מחפשת את המקום הקטן והמשפחתי שלה ובזה היא הולכת להשקיע וזה מהמם. זה שוב איזושהי התכנסות, גם נוכחות של הרגע, כי, כי למשל מישהי שעכשיו צריכה ללדת, לפני תשעה חודשים היא לא הייתה צריכה ללדת. אז זה לא רק מי אני, אלא זה מי אני הרגע. שיקול נתונים... זה ממש ככה, אבל זה הרבה יותר פשוט ממה שזה, כי, כי אדם קרוב אצל עצמו, אחי. זה רק את יכולה לענות לעצמך את התשובות של מה התפקיד שלי עכשיו בהתאם לכל הנתונים הטכניים ובאמת בהתאם לכל הנתונים, היכולות והתכונות והדברים שקיבלתי, ואני מאמינה שה-שהמבט הזה ייתן לך המון המון שלווה, כי את תהיי עסוקה כל כך בלארגן את הבית הזה שלא יהיה לך זמן להסתכל החוצה. נכון. והמון המון גם אור. כי הנה זאת השליחות שלך, זאת ההכנה הרוחנית שלך לחג. תשמעי, הנה סיימת את הפודקאסט הזה, שימי עוד, שימי עוד איזה שיעור או משהו. תתחברי, זה כיף, זה, זה מאיר. נכון. אבל את התפקיד שלך את עושה. את עושה את שלך. רוצה לסכם את הנקודות? שאני רוצה שיצאו עם אה- יאללה. עם רשימה, רשימת מכולת. הוספנו להם עוד רשימה. קודם כל חני, אמרנו שיחת אחיות. עכשיו יש לנו גם שיחות יותר קלילות

35:38 דובר 2 בחיים, רק שתדעו. אבל לפעמים השיחות שלנו בהחלט מגיעות למקומות האלה וזה ממש כיף. ואז אנחנו אומרות למה לא הקלטנו את זה פודקאסט? נכון. עכשיו אני רוצה-- את יודעת מה? באה לי עוד המלצה. אם זה מגרה אותך לעשות שיחות כאלה ואין לך עם מי אז תחפשי לך עם מי. אהמ. כי לפעמים את נמצאת במעגל חיים שהוא, הוא לא באמת, פשוט אמ, הוא איכשהו קרה. עכשיו זה השגחה פרטית שהוא היה צריך לקרות, אבל אם את מרגישה שהוא חסר לך, את לא סתם מרגישה את זה, כי כנראה את רוצה יותר. אז לכי חפשי. יש לך באזור שלך בטוח מישהי שאת יכולה לעשות איתה שיחה כמו שעשינו עכשיו. פגשתי לא מזמן מישהי, אמרה לי "את יודעת, אני בן אדם שאוהב מאוד לחשוב לעומק ואין לי עם מי. אני יכולה להגיד לי עם מי להידיין כאילו." זה באמת לפעמים אנחנו חיים את החיים בשטחיות, אבל אנחנו יכולים גם לצלול וליהנות מכל ה... כן, עכשיו אל תדאגו, יש לנו גם שיחות מאוד אחרות, אבל זה גם כיף השיחות האלה. אז זה פשוט פתאום נפלה לי ה-- פתאום נפלה לי הנקודה שזה כאילו שיחת, שיחת אחיות כזאת. כן, שיחת אחיות יכולה להיות, יש לה הרבה פנים. ואמרנו בואי ניתן להם סיכום. סיכום. יאללה. אנחנו צריכות בעצמנו רגע לסכם כי השיחה גלגלה. התגלגלה לה, התגלגלה לה לה. אמ, קודם כל אני חושבת שמי ששנייה הקשיבה באמת יכלה להתחבר לתחושה של כשאני נמצאת פיזית במקום אחד והמחשבות שלי והרצונות שלי והנפש שלי נמצאת במקום אחר, יש בזה איזשהו קמצוץ של סבל או הרבה סבל. אוקיי, זה בכל מקרה אין שם שלווה. המקום הזה להביא

37:20 דובר 2 לשלווה ולהיות נוכחת ברגע, להבין שאני עכשיו, כל מה שאני צריכה לעשות זה את מה שאני צריכה לעשות. זה יותר פשוט ממה שזה נשמע להיות נוכחת. אוקיי, גם אני יכולה, כאילו גם כשאני מנקה אז אני יכולה שהמחשבה תרוץ, אבל אני יכולה גם להתמקד בה. אני יכולה אגב ממש לקחת את זה. אתן רוצות טיפ כאילו? ממש פיזית, אה אמ, להסתכל על התבנית אפייה שאני מנקה אותה וכאילו להתרכז בה. וואי שחורה, וואי כחולה, כאילו בכוח להתרכז זה עניין של- לקרקע. ממש ככה. להתבונן. ממש. זה עניין של אימון וזה לא מפשט את הדב-- זה כן מפשט את הדברים, אבל זה לא עושה אותם פשוטים. אוקיי, זה עושה אותם בסך הכל מקורקעים ונוכחים ברגע. אני רוצה שאתן לא תסבלו. מה אם נגיד אבל אם לא בא לי לחשוב על התבנית כי אין לי צורך, אני סתם אומרת כאילו בואי נבחר במה לחשוב. כאילו בא לי לחשוב עכשיו על חול המועד, מה אני הולך לעשות ככה. ליהנות מזה. כאילו ליהנות מהלרוץ במחשבות. קודם כל יש דבר כזה לתכנן את העתיד בסדר, אבל לרוב אנחנו לא נהנים מזה. תחשבי על עצמך. רוב המחשבות קדימה הן או מדאיגות או מלחיצות. כמה פעמים ישבת ותכננת ועלה לך חיוך? בודד-- על עשר אצבעות את יכולה לספור את זה וגם זה היה כנראה מכוון. כאילו בא לי לחשוב עכשיו על דברים חיוביים שהיו, כי אולי היה לי איזה רגע כזה לא נעים או משהו כזה. בואי נחשוב. כמו שאנחנו מלמדות את הילדים כאילו. זאת אומרת לא להריץ את המחשבות. שבי לתכנן את חול המועד בכיף, תהיי נוכחת ברגע, תיהני מזה. נכון, עכשיו ואז דיברנו על את

38:59 דובר 2 אומרת איך אני לא רוצה להתעסק בתבנית. אל תתעסקי בתבנית, שימי פודקאסט. אז המחשבות שלך ינדדו קצת, אבל הן ינדדו למקומות סבבה. הן לא ינדדו ללחצים של המתי ליל הסדר. כן. את יכולה או למקד את המחשבות שלך ברגע או לקחת אותן קדימה למקומות טובים. יש לך על זה שליטה. אוקיי? בכל מקרה, רוב הפעמים שהמחשבות שלי נודדות הן נודדות למקומות לא טובים, אז הבחירה שלי היא או להיות נוכחת ברגע או לעזור למחשבות, לכוון אותן, כן עתידי, אבל למקומות טיפה יותר נעימים. כאילו הבנו את הסבל. כמה אפשר לתכנן בלחץ? כמה אפשר לתכנן באיזשהן חרדות של מה יהיה? בואי נוסיף את כל המצב הביטחוני של מה יהיה. נורא עזר לנו, נכון, לחשוב מה יהיה. חוץ ממועקות של אותו הרגע לא עשינו כלום. כמה פתחו בסוף ספר תהילים ואמרו? אמרו. לא בהשוואה לכמות מחשבות שהיו לך שם. אז זה הלהיות נוכחת. אני יכולה לבחור או ממש להיות במחשבות, להיות מרוכזת בעשייה ממש פיזית או כן לקחת מקום שייקח לי את המחשבות למקומות חיוביים. פודקאסט על ערב חג או אם לא בא לי ערב חג זה גם ממש בסדר. סתם איזושהי שיחה. תבחרי שיחה על גיאוגרפיה. יש מספיק פודקאסטים בכל התחומים. מוזיקה שדיברנו עליה. להתאים את הסביבה שתהיה לי, אממ, דיברנו, אם מתאים לי הילדים בבית, לא מתאים לי הילדים בבית, אז זה כאילו גם עוזר לי ליצור לי את ה... נכון, ליצור לי את הרגע. אני רוצה שתעברו את הכמה ימים האלה לא בסבל. לא דיברתי עכשיו לצרוח משמחה. בסדר, זה השלב הבא. חכו. בואי תסתבך. אבל אפשר באמת לעבור את זה לא בכזה סבל כמו שזה עכשיו.

40:38 דובר 2 ואחד הדברים שלא לעבור את זה בסבל זה להיות נוכחת ברגע ולא יאללה מתי ליל הסדר ואז בליל הסדר יאללה מתי הוא נגמר ואין לי כוח לחול המועד כי אין מה לאכול או שיש יותר מדי מה לאכול, אההה, ומתי נגמר פסח — לא להיכנס לעדות ותתי מגזרים — מתי נגמר פסח ומתי, יואו, ואיזה חום פה ומתי נגמר הקיץ הזה, ובואו זה בשנייה. וזה איזושהי תנועה בנפש ללמוד להיות נוכחת. אז בואי תתאמני על זה עכשיו בערב פסח. להיות נוכחת ברגע, במדידה של הנעליים ובמצעים וב... כל מה שברשימה שלך. נכון. אז זה, זה אחד שאמרנו כאילו ואני רוצה עוד נקודה שאת אמרת שהיא כאילו קצת יותר רוחנית, אבל שוב היא, היא מאוד כאן בסוף. זה ההבנה של ענווה עם התבוננות של השגחה פרטית. כאילו זה גם ייתן לי איזשהו שקט, כי זה ה-ה-המקום הזה להיות נוכחת בשלי. זה הבית שלי. זה המקום שהקדוש ברוך הוא שם, שם אותי בו. הרשתות החברתיות, מה שהן הביאו הרבה דברים טובים, אבל הן הביאו גם המון הצצה לעולם שהוא לא שייך אליי והוא יכול להוסיף לי סתם, באמת סתם, מחשבות כל כך מיותרות על דברים שאני לא אמורה להיות. למה את רוצה להיות מישהי אחרת? תחשבי, יש רק אחת כמוך. מה, מה היא ואת? הקדוש ברוך הוא לא באמת היה רוצה שתשוו ביניכם. עכשיו יגידו לי כזה אפשר קנאת סופרים? אפשר זה? באמת כמה פעמים זה קרה לך? וואלה, יש מצב שכן. אני למדתי כמה דברים מכמה אנשים ברשתות החברתיות והחולשות... אני חושבת שזה באמת בעיקר המון מודעות עצמית של שימי לב, תתחילי לשים לב שכשאת יושבת וצופה בדברים מה זה עושה

42:26 דובר 2 לך? מה זה גורם לך להרגיש? זה גורם לך... המבחן הוא מבחן התוצאה. נכון. כן. זה גורם לך לקום מהספה ולהתחיל לעשות משהו טוב? וואלה מעולה. התכנים שלך מעולים. לרוב לא. לרוב לא. גורם לך למועקה. גורם לך תחושת ח-חסך וחסך, כאילו, וחוסר. חסר לי. נכון. לי אין. אז, אז בואי כאילו תצרי לעצמך למה את סובלת? ואז זה בדיוק כמו שאמרת על השגחה פרטית. כל מה ששלי הוא לא רק, אה, לא רק כאילו להיות בהודיה על מה שיש לי, אלא להבין שמה שיש לי זה בדיוק מה... ש... לא רק מה שאני צריכה לעצמי, אלא מה שאני צריכה בשביל כל השליחות שלי בעולם. אז זה מחזיר אותנו שוב. אגב, זה עוד נושא של נוכחות אחר. זה נו... זה כן גם לוקח אותי לנוכחות של המחשבה קצת. כאילו הקרקוע הזה, השלווה הזאת שיש לי. יש לי בדיוק את מה שהקדוש ברוך הוא רצה שיהיה לי, אבל לא רק לי, אלא בשביל כל השליחות שלי בעולם, כל היכולות שלי, כל המקום ה-ה-המשפחתי שלי, הכלכלי שלי, הבריאותי שלי, הכל, הכל, הכל זה בשביל השליחות. אז כאילו חמודה, תחזרי הביתה. כן, בדיוק. זה התחושה שאני רוצה. סגירת הדעת. סגירת... אפשר לפתוח מהקולונקה, אבל... יואו. זה ממש תחזרי הביתה ותחזרי לעצמך, אבל לא בשביל לחפור בעצמך. יאללה תחזרי לילדים. מה את מקשיבה לנו? לא, אולי באוזניות. תוך כדי, תוך כדי. או שזה בקול בבית כזה או שזה עם אוזניות. אה זה כאילו אני רוצה, תחזרי הביתה. תתב... מה קורה פה? מה אני צריכה לעשות עכשיו? נוכחות שתיתן עכשווה. זהו. אפרופו פסח, לנקות, לנקות רעשי רקע. נכון, אבל לנקות רעשי רקע זה נורא

44:04 דובר 2 קשה. אני צריכה להכניס מוזיקה נעימה אחרת. כן. אני לא יכולה להחליף אותה. לא יכולה סתם לנקות את זה. אה, יאללה בננות שיהיה בהצלחה. אממ, ו... אני באמת, את יודעת, אנחנו כל כך כאילו בתוך הפודקאסט ושכחתי את כל מה שאני צריכה לעשות. אז אני אומרת הנה, זה נוכחות ברגע, כאילו. האמת שכן, אני לא... כמעט שכחתי שאני צריכה לאסוף ילדה מהגן. הנה בבקשה. אז... ביי. רגע, שנייה. לא, בסדר, בסדר, אני... אנחנו הולכות, יש לנו עוד דברים. שיהיה בהצלחה לכולם ושיהיה באמת חג פסח כשר ושמח. כן, ואם את חושבת שיש חברה שזה יכול לעזור לה, אז פשוט תשלחי לה. תשלחי לה, תשלחי לקבוצות, תשלחי לחברות. איך אמרתי? השליחות שלנו זה להקליט. השליחות של מי ששומעת זה לשתף הלאה. חד משמעית. אז, אמ, שיהיה בהצלחה ותיהנו. פשוט תיהנו. תיהנו מהרגע, תיהנו מהניקיון, אפילו תיהנו משבת הגדול. מבדיקת חמץ, מליל הסדר ושנצא לגאולה כבר, בעזרת השם. אמן, אמן, אמן.