פרק 40: לרגל ראש השנה 🍯✨ להתרגש, להתחדש | עם זיזי קוג'מן, מאמנת אישית ומנחת קבוצות

00:00 דובר 1 מרגישה שראש השנה עובר קצת לידך כזה? שאת כל החג עסוקה עם הילדים, עם הבישולים, עם ההגשה, עם, עם הכל בעצם חוץ מאשר עם החג עצמו. אז במיוחד בשבילך הקלטתי ארבעים דקות של זהב עם זיזי המדויקת. כן, כן, זיזי קוג'מן מפרק ארבע, מאמנת אישית ומנחת קבוצות שעוזרת לנו להבין איך לחוות את ראש השנה באמת, בכל הפנימיות ועם כל החוויה. פרק ארבעים, מוזמנת. איך להפוך את החיים שלנו לחיי שליחות מלאים במשמעות? כאן חני מוסקוביץ, שליחה בעיר חרקוב, אוקראינה. בפודקאסט הזה אנחנו נפגוש נשים שונות שיביאו את השליחות שלהן במגוון של תחומים ודרכה יעזרו לכל אחת למצוא ולדייק את השליחות שלה בעולם. כי לחיות את החיים שבשבילם נבראנו זה הכי שיש. שליחות כדרך חיים. מתחילים עכשיו. בוקר טוב זיזי.

01:05 דובר 2 בוקר אור. הנה אני שוב פה.

01:08 דובר 1 אין איזה איחול לחודש אלול כזה, אה?

01:10 דובר 2 אה.

01:11 דובר 1 כזה בוקר אלולי שמח.

01:13 דובר 2 בוקר אלולי כאילו זה רק שיר כזה של המלך בשדה וכאלה.

01:17 דובר 1 כן, אבל מה, התחיל השיר? יאללה, אז איך נכנסים לאווירה של אלול?

01:22 דובר 2 קודם כל נושמים. זה באוויר. אני חושבת שבאמת כש-- אנחנו רגע מבינות ש, אה, אני חושבת שלפני, את יודעת, אלול זה יתרות הדלתא. אנחנו ישר מתחילות בום בום ישר עם ה-

01:35 דובר 1 כן.

01:36 דובר 2 אלול זה העבודה של הלמטה, של התחתון, אבל רגע, רגע לזכור שאדמו"ר הזקן מבשר לנו שהעליון פה. המלך בשדה והוא מיה-- והוא מראה לכולם פנים צוחקות. זאת אומרת, אני חושבת שאם אנחנו רוצות להיכנס לאווירה של אלול זה לנשום. זה רגע

01:54 דובר 1 יאללה.

01:55 דובר 2 אההה כזה אלול.

01:58 דובר 1 הלימודים עוד לא התחילו, כן?

02:00 דובר 2 אה, הבנים התחילו, הבנות עוד לא.

02:01 דובר 1 אפשר לנשום חצי

02:04 דובר 2 בנחיר אחד. אבל, אה, כן, זה ממש. וגם זה מגניב, כי טוב, אנחנו פה בירושלים עכשיו, אז ממש מרגישים את אלול באוויר.

02:14 דובר 1 כן.

02:14 דובר 2 גם בטמפרטורה כזה, זה ה-- אלול.

02:18 דובר 1 זה לא יפה.

02:19 דובר 2 זה אנחנו משלמים מלא כסף לחיות פה.

02:22 דובר 1 שיבוא לירושלים.

02:24 דובר 2 לפחות שנהנה.

02:25 דובר 1 וואלה.

02:27 דובר 2 לפחות שנהנה מזה.

02:28 דובר 1 כן, אבל באמת כאילו אני חושבת באמת הקטע זה באלול שצריך להזכיר לעצמך כל יום.

02:33 דובר 2 נכון.

02:33 דובר 1 זה פה.

02:34 דובר 2 נכון. אז קודם כל יש שלושה פרקים של הבעל שם טוב שמזכירים לך שיש פה, הופ, יש פה משהו שמתחדש, ש-- להוציא אותנו רגע מה-- באמת אותי שנייה שמזכיר לי זה כשאני מסיימת את התהילים של החת"ת.

02:48 דובר 1 העוגן.

02:49 דובר 2 אז ב-- העוגן שלי, אז אני רגע אומרת, רגע, לא סיימתי. אני ממש מזכירה לעצמי יש את השלושה פרקים וזה גם מזכיר לי שאלול פה.

02:57 דובר 1 נכון.

02:58 דובר 2 ואני מתכוננת, את יודעת, זה לקראת הסיום ספר של יום כיפוררר של-- כאילו זה עושה איזה מחיל אל חיל כזה, איזה צעידה.

03:07 דובר 1 שאיפה חדשה כזאת.

03:08 דובר 2 בדיוק. וזה, זה המזכ-- זה התזכורת. אבל בטח שצריך להזכיר את זה.

03:14 דובר 1 נכון.

03:15 דובר 2 העולם מעלים.

03:17 דובר 1 וואי, טוב, אז עוד שבועיים וחצי ראש השנה.

03:19 דובר 2 כן.

03:20 דובר 1 ראש השנה. וואי, אני רוצה, אה, בשבילי, בשביל כולם, בשביל כל מי ששומעת שניכנס לאווירה של בעצם מה זה ראש השנה? מה, מה הסיפור עם ראש השנה? בסוף, את יודעת, כשהיינו באוקראינה היינו מספרים לאנשים אלה שעוד לא ידעו תמיד שמזמינים אותם לראש השנה, היינו אומרים להם שזה יברייסקי נובי גוד, זה הנובי גוד היהודי.

03:50 דובר 2 אוי ואבוי.

03:50 דובר 1 מה קורה? מגיעים לבית כנסת. תחשבי איך הם מתבלבלים.

03:53 דובר 2 אין, אין כלום.

03:54 דובר 1 איפה כל ההפתעות? איפה כל הרעש והצלצולים?

03:57 דובר 2 כן.

03:57 דובר 1 שופר זה ה... עכשיו כאילו מה זה ראש השנה בעצם? מה זה ראש השנה? מצד אחד זה יום של המלכת המלך ואורות וצלצולים, ומצד שני ראש השנה זה יום הדין ונתנה תוקף, קצבה לכל חי. זה קשוח.

04:19 דובר 2 כן, זה ה-- את יודעת, זה נשיאת ההפכים של, של יהדות. אמ, זה גם וגם. אמ, וכאילו שאלת שאלה מאוד עמוקה מה זה ראש השנה? ובכלל רגע שנייה, לפני ששואלות מה זה ראש השנה, אנחנו רגע נשאל מה זה העיתים האלה שבהם יש משהו שמסוגל ל... כן, איזה עת רצון שמיוחדת למשהו. אה, תמיד אומרים את זה ביום כיפור. שנייה אני קופצת לך ליום כיפור. אומרים, "אה, את מחכה ליום כיפור להגיד סליחה? תגידי סליחה כל השנה. הסליחה שלך", את יודעת, מין כזה.

04:54 דובר 1 כן.

04:55 דובר 2 לא, זה היא-- הסליחה של, של יום כיפור למשל, לא פותרת אותנו מלהגיד סליחה אם אנחנו צריכים. אבל יש, יש איזה עת רצון כזה לסליחה.

05:05 דובר 1 בכלל מ-מטורף לקלוט את המושג הזה של זמן. לפעמים אני משתגעת מזה.

05:09 דובר 2 נכון?

05:09 דובר 1 עוברת שנייה ומרגע זה אם אני מכניסה משהו לפה, כרת. כאילו-

05:15 דובר 2 כן.

05:15 דובר 1 זה מטריף לחשוב על זה.

05:17 דובר 2 כן.

05:17 דובר 1 ובמיוחד שהזמן הוא לא אותו זמן בכל העולם. אז אני אומרת, רגע, אבל שם זה עד...

05:21 דובר 2 זה בכלל קונספט של זמן ומקום שהעולם ברא את ה-- שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בגדרי זמן ומקום. קודם כל לתפוס את זה שהשם הוא מעל זמן ומקום. אי אפשר לתפוס את זה. אנחנו לא מסוגלים לתפוס את זה בכלל. אנחנו כל כך, אה, מוגבלים בזמן ומקום בחשיבה שלנו שאנחנו לא מסוגלים לתפוס, ובכלל אנ-- ה-העוגנים האלה שהיהדות מחברת אותנו, שמצד אחד המלכת המלך צריכה להיות, את יודעת, כל שמע ישראל. ברוך שם כבוד מלכותו. אנחנו שלוש פעמים ביום אנחנו... אז מה העניין של ראש השנה? כאילו מה, מה אתה רוצה? אנחנו גם ככה ממליכים אותך למלך. אני אמורה להיות בתודעה של שיוויתי השם לנגדי תמיד. אז מה העניין של ראש השנה?

06:05 דובר 1 נכון, גם חשבון נפש אנחנו צריכים לעשות כל יום. אז...

06:07 דובר 2 כל יום ואת עושה את זה וכל אלול וכל ותשובה. יש את חודש התשובה ואז יש עשרה, עשרת ימי תשובה ואז יש. כאילו אתה מין כזה אומר אז למה? אני אומר מה, מה העניין?

06:18 דובר 1 ואם נגיד עשיתי כל יום חשבון נפש כמו שצריך, אז מה אני עכשיו, אה, נקייה?

06:22 דובר 2 זה, זה מין, אה, עת רצון כזה. זה כאילו, כאילו הקדוש ברוך הוא לא כאילו הקדוש ברוך הוא לוקח. זה גם קצת כאילו כן, זה איזה דימוי כזה, אבל הוא לוקח איזה בוסט, בסדר? והוא נותן, אמ, מלמעלה, אה, נתינת כוח למשהו. ואז יש לנו את ראש השנה שזה, זה ממש עכשיו זה השער. את צריכה לעשות את זה כל הזמן, אבל עכשיו את צריכה ממש ממש ממש ממש להתכוון. נכון, אנחנו צריכות להתפלל כל הזמן, אבל אנחנו צריכות איזה, את יודעת, איזה עת רצון כזה או איזו תפילה כזאת. פתאום את נוסעת לרבי שמעון ואת כזה כל הלב נפתח ו-- או את ב-770 ו... כן? אז אותו דבר. אז בראש השנה פותחים לנו שער ואנחנו ממוקדים בלהמליך את הקדוש ברוך הוא על המציאות. וב- ובעשרת ימי תשובה אנחנו עוד יותר ממוקדים בתשובה שלנו, והפעם זה תשובה עם, עם איזו הסתכלות אחרת. וראש השנה ו-- סליחה, יום כיפור זה עכשיו אנחנו ב-ב-בסליחה ובמחילה ובכפרת עוון. ומה, אנחנו לא צריכות להיות שמחות כל השנה? אבל יש את עת שמחתנו שזה סוכות. בקיצור זה, זה מין כזה יש שערים בזמן. הזמן מצד אחד הוא ליניארי, אבל מצד שני הוא נקודה. ו-וזה ה-- וזה ה-- ההתהלכות הזאת שאנחנו צריכות לעשות בתוך הזמן.

07:44 דובר 1 אני חושבת שזה גם בעצם נברא כי הנפש שלנו צריכה את זה. טוב, הנפש שלנו נבראה אחרי הזמן או לפני הזמן. אני לא יודעת, אבל...

07:51 דובר 2 נפשות ישראל הם מעל. לפני שהשם ברא את העולם הוא נמלך בנשמות ישראל. זאת אומרת, אנחנו מעל הזמן.

07:58 דובר 1 כן.

07:58 דובר 2 ב-ב-בנשמה האלוקית שלנו.

08:00 דובר 1 כאילו אנחנו צריכים את המגוון הזה. בואי, אם כל הזמן לא ה-- אני מנסה לחשוב אם השנה הייתה ריקה. וואי, זה היה מורט.

08:07 דובר 2 או שהיא רק הייתה מלאה.

08:10 דובר 1 כן.

08:10 דובר 2 תחשבי כאילו אתה לא יכול להחזיק. את יודעת, כמאמנת, אחד הדברים אה ש-שאנחנו צריכות לאמן את עצמנו זה מצד אחד להתמיד ומצד שני להתחדש. ז-זה צריכה להיות תנועה שאם שתי התנועות האלה לא היו חיות כמו שהשם ברא אותנו, אז לא היינו מסוגלים להתרגש ומצד שני לעבוד מתוך כי ככה. כי מתוך התמדה או ביטול או קבלת עול. לא, לא היינו יכולים. ותחשבי גם בזוגיות, גם בחינוך ילדים, גם בעבודה שלנו עם עצמנו, גם בעבודת השם. השילוב הזה של התחדשות והתמדה אה הוא קריטי.

08:49 דובר 1 הוא כאילו סותר, אבל הוא הכרחי.

08:50 דובר 2 נכון, הוא משלים. הוא כאילו סותר, אבל באמת באמת הוא משלים.

08:55 דובר 1 זה קצת כמו עבודה של צדיקים ובעלי תשובה.

08:57 דובר 2 נכון, זה עבודה של צדיקים ובעלי תשובה. זה עבודה של התאהבות ואהבה. זה, זה כל התנועות האלה שאנחנו אה מכירים אה ו-והשילוב שלהם הוא מדהים והוא יוצר שלמות. הוא יוצר את התמונה השלמה.

09:13 דובר 1 כי באמת זה מה שהנפש צריכה. את יודעת, זה מזכיר לי זה כמו שאומרים וואי אני אוהבת אחרי החופש לחזור לשגרה ואז אחרי שבועיים של שגרה כולם כבר רוצים חופש ואז אחרי שבועיים של חופש כולם כבר רוצים שגרה. אנחנו כל הזמן רוצים את ה-- מצד אחד את ה-את סדר יום הקבוע הזה ומצד שני לשבור אותו.

09:31 דובר 2 נכון. ואת יודעת חני זה אחד הדברים המדהימים זה הלהיות כאן ועכשיו. זאת אומרת אם אני בחופש ואני רוצה כבר את השגרה אז... ושוב זה לא לחיצת כפתור, זה תנועה, זה קצת יותר. כן? אבל אם אני עובדת בתוך החופש להגיד אוקיי, עכשיו חופש, אז אני לוקחת כוחות לשגרה ואני עובדת ליהנות ממנו. ואני, אני מבינה שזה, זה משהו כזה שעוד מעט ייגמר ואז יהיה את השגרה ואז בשגרה אני לא סוחבת להעביר את זה עד-

10:05 דובר 1 עד החופש.

10:06 דובר 2 החופש, אלא אני נהנית מהשגרה שלי. אבל החופש נותן לי טעם או נותן לי איזו התרגשות או נותן השילוב הזה. אבל הנוכחות בזמן. אמ, שוב, לא סתם בעל התניא אומר אמונה לשון אימון כמו אומן שמאמן את ידו. אנחנו צריכות להתאמן בכל כך הרבה תנועות בנפש שלנו, אבל לוח השנה היהודי עושה, אם אנחנו חיות עם הזמן, הוא עושה, עושה איתנו עבודה נפלאה.

10:33 דובר 1 לגמרי. נגיד עכשיו אנחנו בחודש אלול. אלול זה הכנה לראש השנה. אז מצד אחד את חיה את הרגע, את האלול ומצד שני את מתכוננת לראש השנה. כאילו כל המוד של אלול היא הקדמה ל-- אבל צריך לחיות את ההקדמה.

10:48 דובר 2 נכון, את, את מקדימה ל-- אבל את זוכרת שהמלך בשדה. זאת אומרת הוא עוד מעט נכנס לארמון ובראש השנה אנחנו, את יודעת, זה כל העניין של מלכות והמלכה. ועכשיו את מכינה את עצמך לראש השנה. אבל יש קרבה אחרת וקרבה בשדה עם המלך. אה אז, אז זה לא שאלול הוא מין כזה, אין לו משהו בשביל-- הוא רק הקדמה. הוא הקדמה עם בונוס או הקדמה עם, עם בונוס עצום. כן? זאת אומרת הוא, הוא נותן לי כוח והוא נותן לי מאור פנים והוא נותן לי קרבה שאני לוקחת איתי לראש השנה, וגם הוא נותן לי את המקום של חשבון נפש והתבוננות. ותמיד בקטעים האלה אני אומרת לזכור שזה צריך להיות בשמחה, שלא יהיה שום הלקאה עצמית ושום נמיכות רוח, כי זה מה שהחסידות מלמדת אותנו וזה הרבה יותר יעיל. אבל הוא לא רק הקדמה. כמו שאמרנו, זה גם שילוב. הוא גם הקדמה, אבל הוא גם בפני עצמו.

11:47 דובר 1 זה מזכיר לי סיפור, כמו שאני אדלג בפרטים, על הרבי הרש"ב, הרבי החמישי, חמישי של חב"ד, שהוא רצה להגיד, הוא מתכונן להגיד מאמר ויש את הניגון של ההכנה למאמר, והוא שם לב שהחסידים שרים את הניגון מהר כי הם כבר-

12:05 דובר 2 להספיק למאמר.

12:06 דובר 1 רוצים לשמוע את המאמר. ואני לא זוכרת אם הוא עצר אותם או שהוא חיכה שהם יסיימו ואז הוא לא התחיל להגיד מיד את המאמר, אלא הוא הסביר להם שלמרות שהניגון הוא הכנה והקדמה למאמר, כשנמצאים בניגון, זה צריך לעשות בשלמות ולהיות מונחים בהקדמה, אפילו אם היא רק כביכול רק הקדמה.

12:23 דובר 2 נכון.

12:24 דובר 1 אז זה ממש מחבר את ה-

12:25 דובר 2 זה המקום של בן אדם פנימי. זה המקום שפנ-- המקום הפנימי, הפנימיות. פנימי שקוראים לבן אדם זה המחמאה הכי מדהימה שאתה יכול לתת ל-לחסיד, להיות פנימי. פנימי הוא מחובר, הוא מחובר בפנימיות שלו, אבל הוא מחובר גם למקום וגם לזמן. זה לא, זה לא לחיצת כפתור, זה אימון. אבל, אה, זו השאיפה להיות מחוברת באופן פנימי, אה, למה שקורה כאן ועכשיו ולדעת שאי אפשר זה בלי זה. אין, אין מאמר בלי ניגון, אין ניגון בלי מאמר, אין מצווה בלי לנסוע אליה. כן, יש אחר כך הרבי לוקח אותנו, הוא מביא את ה, אה, דבר הזה והרבי כאילו בעצם מחבר אותנו, גם אומר כאילו תהיו נוכחים בזמן ותדעו ש-שהדרך למצווה היא כבר המצווה עצמה. אמ, ואלול הוא כבר ראש השנה, הוא כבר-- זאת אומרת זה הכל. שוב זה גם ליניארי וגם נקודתי.

13:23 דובר 1 אז בואי נראה רגע איך בעצם ראש השנה. יש את ה... מה שאומרים בעצם על התקיעות, שהקדוש ברוך הוא מחכה לתקיעות כדי לברוא את-- לתת שוב את החיות לעולם בשנה החדשה. מצד שני, כל מי שהעמיק בשער הייחוד והאמונה יודע שהקדוש ברוך הוא בכל רגע מחיה את העולם. אז שוב, בעצם, אה, אולי רגע, אולי קודם נסביר את זה למי ששומעת את זה פעם ראשונה, שהקדוש ברוך הוא בעצם בורא את העולם בכל רגע, מ-מחזיק אותו.

13:54 דובר 2 ממש.

13:54 דובר 1 מחזיק אותו.

13:55 דובר 2 ממש.

13:56 דובר 1 והעולם מתחדש כל רגע. יש לנו בעצם הזדמנות כל הזמן להתחדש, אמ, לברוא את העולם כביכול ביחד עם הקדוש ברוך הוא.

14:04 דובר 2 מחדש.

14:05 דובר 1 המציאות מתחדשת.

14:06 דובר 2 כן.

14:07 דובר 1 אז מה בעצם החידוש בראש השנה? ומה זה נותן לנו? את יודעת, יש גם את הקטע הזה של שנה חדשה. אפרופו דיברנו לפני דיאטה וזה. שנה, בשנה החדשה אני אהיה ככה, בשנה החדשה אני אעשה ככה. יש לנו באמת כוח מיוחד לעשות שינוי, לעשות התחדשות אחרת בראש השנה? או שאולי תמיד יש לנו כוח כזה? כאילו.

14:32 דובר 2 אז אני אגיד לך מה שאמרתי מההתחלה, גם וגם. יש לנו תמיד כוח ממש לברוא את עצמנו, להמציא את עצמנו מחדש. אמ, ויש לנו נתינת כוח מיוחדת בראש השנה. אמ, את מרשה לי לספר סיפור שהוא, הוא עצוב קצת, הוא קשה, אבל הוא, הוא חשוב.

14:53 דובר 1 אחר כך נדליק מוזיקה.

14:54 דובר 2 טוב. אמ, ממש, אה, שיתוף שלי בראש השנה. הוא לא היה בראש השנה, אבל הוא היה בחינת המלכת השם למלך ו-וזה השילוב הזה של מה הקטע של ראש השנה והשם מחיה את העולם בכל רגע. אז איך הוא מחכה בראש השנה כדי להחיות את העולם?

15:12 דובר 1 כאילו מה אמור לרגש אותנו ב...

15:15 דובר 2 התודעה שלנו, היא המרגשת אותנו. זאת אומרת אני כל רגע צריכה להמליך את השם למלך וכל רגע להתבונן שאני יכולה לברוא אותו. נכון, אה, הרמב"ם אומר שיהודי יכול להכריע את כל העולם ב-בשנייה. ב-- אז כאילו, אז מה אני אחכה לראש השנה אז? אבל זה שוב התנועה הזאת, זה כמו ריקוד שמצד אחד זה קו ליניארי שהוא כל הזמן שם ומצד שני זה כזה איזה בוסט כזה, איזה בום, איזו ראייה חדשה כזאת של ראש השנה. אז עכשיו אני, כאילו, כאילו הקדוש ברוך הוא אומר עכשיו כולם תחשבו, תבינו, תדעו. כאילו מין אם הייתה מישהי שפספסה או מישהו שלא חשב על זה שהוא צריך להתחדש, יכול להתחדש. בא ראש השנה ודופק בדלת ומכניס את המושג התחדשות. ואני רוצה רגע מהמקום דווקא לא-

16:11 דובר 1 סיפור.

16:11 דובר 2 בדיוק. דווקא לא של התחדשות, של המלכת השם למלך. כי רגע, אני רוצה... כשאנחנו ממליכים את השם למלך, אנחנו בעצם כמו מרכינים ראש ואומרים לו "אתה יודע הכי טוב. אתה מקור כל הטוב. אתה מבין הכי טוב וכל מה שאתה מחליט מקובל עליי. יכול להיות שיהיה לי קשה עם זה. יכול להיות שזה לא יסתדר לי. יכול להיות כל מיני דברים, אבל אתה המלך ואני איתך. אני מרכינה ראש ואתה המלך" ו... אני אספר. לפני משהו כמו ארבע עשרה שנה היה לי איזה רגע כזה ש-- זה לא היה רגע, זה היה-- אני התחלתי תהליך של תשובה. אני כל הזמן אומרת שאני לא חזרתי בתשובה כי לא סיימתי. אני התחלתי תהליך שאני מתפללת שיימשך לנצח, כולל בגאולה אמיתית ושלמה, והמלכתי את השם למלך על המציאות שלי. זאת אומרת, אני בחרתי ממציאות שלא הכרתי בקיומו, לא הסכמתי לתת לו, לא את המלכות, לא כאילו מין כזה "אתה לא קיים מבחינתי" אמ, וסליחה ממי שזה מכווץ אותה, אבל שם הייתי. וואו, יש בורא לעולם, יש בורא לעולם והוא נתן לנו תורה.

17:24 דובר 1 איזה מטורף זה לגלות את זה במחנה.

17:26 דובר 2 ממש. זה באמת מטורף. זה כאילו-

17:28 דובר 1 איך חיים? כאילו איך ממשיכים? זה...

17:30 דובר 2 ממשיכים אחרת. זאת אומרת אצלי. יש כל מיני תהליכים. אני יכולה לספר וכל תהליך תשובה הוא ממש ממש אינדיבידואלי, אבל אצלי זה כבר-- אני באמת לקח לי זמן מאוד קצר להבין שאני לא יכולה לחיות כמו שחייתי לפני כן.

17:42 דובר 1 עכשיו נופל לי האסימון פתאום כשאת אומרת את זה ככה, שכשאנחנו חוזרים בתשובה אנחנו ממליכים את השם עלינו למלך.

17:49 דובר 2 זה בדיוק מה שבאתי להגיד.

17:51 דובר 1 אוקיי.

17:52 דובר 2 זה-- ודרך אגב, אתה לא חייב להיות דרמטי כמו-

17:54 דובר 1 זאת אומרת את המשמעות ה... וואו.

17:57 דובר 2 כן.

17:57 דובר 1 אוקיי.

17:58 דובר 2 כן. עכשיו זה, זה המשמעות של תשובה. זה לשוב להשם. זה להגיד לו "אתה המלך", ואני קצת, הישות שלי והיצר הרע שלי וכל הטטטט בלבל אותי, ואני חוזרת אליך. אני כמו כאילו שאני ממליכה את השם למלך. אני כמו שמה את ה, את ה, את השם כיעד בווייז, ואני משנה, מחשבת מסלול מחדש לכיוונו. עכשיו זה יכול להיות מאוד דרמטי, כמו תל אביבית לא שומרת תורה ומצוות לה לה לה לה לה, שפתאום בום נהיית חב"דניקית, וזה יכול להיות בכל רגע נתון כשאני מחשבת מסלול מחדש, אני עושה תשובה. ו-ואת יודעת, אתה כאילו יכול להסתכל ולהגיד "וואו, תראי, עשתה כזה בגיל שלושים וארבע, עשתה כזה מהלך. היא המליכה את השם למלך, היא לא צריכה להמליך אותו יותר", וזה לא נכון, כי הקדוש ברוך הוא ברא אותנו עם תודעה שבאופן טבעי, ולא סתם יש לנו את הנפש הטבעית, מכירה במציאות ולא בו. אנחנו צריכות כל פעם מחדש להזכיר לעצמנו שזה השם וזה השם מהווה את העולם ושזה רצון השם, שהשם הוא המלך ולא אני. איך אמרה לי פעם מתאמנת מתוקה שלי, "אם אני הייתי בוראת המציאות, אני לא הייתי עושה את זה ככה", והיא צודקת. אבל כשאתה ממליך את השם למלך אתה צריך להסכים שהמציאות שהוא ברא היא המיטבית. תקשיבי, זה תהליך מאוד לא פשוט בנפש שלנו וזה רצון השם. ואני רוצה לספר רגע ש-- אני סיפרתי לך את זה באופן אישי, אבל אני אספר את זה. שלצערי הרב ליוויתי את שני ההורים שלי. אני והאחים שלי ליווינו אותם בדרכם האחרונה בעולם, בעלמא הדין. אבא שלי לפני שלוש שנים, אמא שלי לפני שנתיים, וזה היה תהליך קשה מאוד לצפייה, לעיכול, להתמודדות.

19:51 דובר 2 זה היה נורא נורא נורא, והיום אני אחסוך באמת פרטים. הם שניהם נפטרו מהמחלה. זה היה קשה ונורא. ו... במהלך השנתיים האלה שבהם אבא שלי גוסס, אמא שלי גוססת במקביל, אבא שלי נפטר, אמא שלי, כאילו נורא נורא נורא נורא. היה לי קשה. הייתה לי טרוניה להשם. למה? כאילו, מה אתה רוצה? מה אתה רוצה? למה אתה עושה את זה? למה ככה? למה מגיע? היה לי איזה מין כזה, את יודעת, אמרתי טוב סבבה, זה מה שאתה רוצה. אוקיי, אני מקבלת את זה, אבל לא באמת קיבלתי. כעסתי, כאבתי. מאוד טבעי, מאוד אנושי ונורמלי. והיה, והיה לי את ראש השנה שלי מול, ממש מול אמא שלי, שכמה ימים אחרי היא נפטרה כבר. אני ככה ליד המיטה שלה, וזה נורא, ואני בוכה ככה. והיה לי איזה רגע כזה, חני, שאני פיזית מרכינה את הראש פתאום ככה ממש, ואני אומרת השם הוא האלוקים. היה לי איזה רגע שדיברתי עם הישות שלי, עם התחושה הזאת של אני רוצה להבין ואני רוצה. ושוב, אני לא אומרת את זה לא בזלזול ולא בלעג ולא ב-- זה טבעי ואנושי, וחס ושלום שלא, לא, לא לזה אנחנו מייחלות ולא על זה אנחנו מתפללות. אבל כאילו שאמרתי דווקא על המציאות הזאת אני ממליכה אותך למלך. זה לא אומר שזה היה לי כיף, ולא רצתי ושמחתי וקיפצתי. לא. אני בן אדם, אני. אבל היה איזה מקום כזה של השלמה, של הרכנת ראש, של להגיד אני לא מבינה כלום, אני לא יודעת שום דבר ואתה מלך, וזה ראש השנה. שוב, בטוב נראה ונגלה, אנחנו לא מייחלות לזה, אבל את המקומות האלה שחורק לנו מול השם, שכאילו אנחנו רוצות להזמין אותו

21:40 דובר 2 לאיזה פגישת עבודה רגע ולדייק את הדברים כי משהו כזה.

21:44 דובר 3 מה האסטרטגיה?

21:45 דובר 2 מה האסטרטגיה? לאן אתה הולך פה? מה? למה חשבת שעשית? זה המקום, זה ראש השנה. עכשיו אנחנו, זו התודעה. מאוד מאוד מאוד. לא סתם אנחנו צועקות השם הוא האלוקים שבע פעמים. כן, אנחנו כאילו את יודעת, יש שם את ה... זה, זה באמת על שבע כוחות הנפש שלנו, על, על המידות, על אלה שככה.

22:08 דובר 3 על הקשה שלנו.

22:09 דובר 2 על הקשה. אנחנו ממליכות אותו למלך וזה ראש השנה. אז נכון, הנה ראית, היה לי ראש השנה שהוא לא ראש השנה, הוא לא היה בראש השנה עצמו, אבל זה ראש השנה.

22:19 דובר 3 את מרגישה שמאז את, את, את רואה את הדברים אחרת?

22:23 דובר 2 אני מרגישה.

22:24 דובר 3 לא צריך עוד פעם לעשות את כל העבודה הזאת.

22:27 דובר 2 אני קודם כול, השם לא יעמיד את אף אחד מאיתנו בניסיון, אבל כאילו זה היה איזה מקום כזה. הנה את רואה שאני מספרת לך את זה, אז אני כאילו יש בי את המקום הזה של המלכת אותו.

22:39 דובר 3 רגע מכונן כזה.

22:40 דובר 2 זה רגע מכונן. אבל שוב, זה היה אז. והמציאות מתחדשת ומשתנה, והישות שלנו מתחדשת ומשתנה יחד עם היצר הרע שלנו.

22:51 דובר 3 זה מעניין, אמרת לי קודם שלפני שחזרת בתשובה אז היה לך את הישות. אמרת כאילו איזה בורא בכלל יש לעולם?

22:58 דובר 2 נכון.

22:59 דובר 3 וזה מטריף אותי שיום אחד זה הישות. אבל ישות זה גם בדברים שאת בבית כנסת ומתפללת ויושבת אבל הראש שלך נמצא במקום אחר. זה גם כאילו הדבר הזה לא הולך לשום מקום. זה.

23:14 דובר 2 אבל את יודעת.

23:15 דובר 3 יש איזה ביטוי אחר, וזה כמובן גם בעוצמה אחרת. אני לא יודעת איך לקרוא לזה, אבל זה שם. זאת העבודה.

23:22 דובר 2 זאת ההתמודד-- אחד הדברים הכי מדהימים שבעל התניא מגלה לנו זה שזה רצון השם שנתמודד עם זה. זה אחד הדברים המדהימים. את יודעת, אם, אם היינו חושבים שזה משהו לא-- כאילו בעל התניא מבטיח לנו מרגוע לנפשו. בהקדמה לספר התניא, מרגוע לנפשנו, שאני חושבת שאחד הדברים הכי מרגיעים זה לדעת שכל מה שהשם רוצה ממני, ואני אומרת כל, עם שיא העומק של הכובד, זה שנבין שהעונג שלו זה שאני אתמודד עם זה. אפילו לא אצליח, אלא פשוט אסתכל על זה ואגיד לו אתה פה כדי שאני אתמודד איתך. וזה, זה בעיניי כאילו איזה מין חוויה כזאת של ענווה, של זה מה שאני צריכה לעשות. ההצלחה היא רק בידיים של השם.

24:13 דובר 3 כן. מה שכתוב, הקדוש ברוך הוא עוזרו.

24:17 דובר 2 נכון.

24:17 דובר 3 רק כשאת, רק קולטת שאת במצב של מלחמה, באיזשהו מקום כבר ניצחת-

24:21 דובר 2 נכון.

24:22 דובר 3 כי קצת אולי ידיעת המחלה חצי תרופה. מה זה מרחו על העיניים? עכשיו כן, בואי, את מתחילה עם התניא, מי שככה בפעם הראשונה, את אומרת רגע, וואלה כאילו-

24:32 דובר 2 ספר היצר, ספר היצרן ממש. ולא רק זה, גם זה לא רק מסביר לך עלייך, הוא מסביר לך גם עליו. היצרן מגלה לך מיהו. על, על זה, זה ספר התניא, זה דבר, זה-

24:44 דובר 3 מטורף.

24:45 דובר 2 אלוקים כזה גדול וספר כזה קטן. זה... אני אף פעם לא זוכרת מי אמר את זה, אבל נראה לי רבי זושא מאניפולי.

24:52 דובר 3 נראה לי כן.

24:52 דובר 2 כן, וזה ממש ככה. כאילו איך הוא הצליח? איך בעל התניא, אדמו"ר הזקן, הכניס לך, הצליח להכניס אלוקים כזה גדול וספר כזה קטן.

25:02 דובר 3 ואנחנו חלק מהאלוקים הזה. זה מה ש...

25:04 דובר 2 אנחנו חלק מהאלוקים הזה.

25:06 דובר 3 מה רציתי לומר? בואי, בואי, בואי נסגור ככה בצורה הכי מובנת. אז אנחנו בראש השנה ממליכים את הקדוש ברוך הוא למלך.

25:13 דובר 2 כן.

25:14 דובר 3 בעצם זה שאני ממליכה את הקדוש ברוך הוא למלך, אז אני בעצם מקבלת עליי את מלכותו. אז שבתי, חזרתי.

25:21 דובר 2 נכון.

25:22 דובר 3 כי אם הקדוש ברוך הוא המלך אז אני שלו.

25:25 דובר 2 נכון, ואני רגע רוצה להגיד שזה המלך הכי טוב שיש בעולם. כזה שאת מסתכלת ואומרת: אני רוצה שאתה תהיה אחראי על הכול. כן, זה לא איזה מלך כזה שכאילו טוב, בסדר, ניתן לו מיסים, נשלם את זה-

25:43 דובר 3 יש את הסיפור הזה שאין לי מושג מה המקור שלו, ש... איך זה עובד? איך זה הולך? שמישהו אומר: למה אתה שמח? ראש השנה מתקרב והולך להיות דין ומשפט. זאת אומרת-

25:57 דובר 2 כי אבא שלי הוא השופט.

25:58 דובר 3 השופט הוא אבא שלי.

25:59 דובר 2 ליטאי וחסיד נפגשו באלול והוא כזה, זה. והוא אומר לו: מה אתה... יום הדין, משפט, כאילו מה אתה שמח? יש לך מישהו? הוא אומר לו: כן, אבל השופט זה אבא שלי.

26:09 דובר 3 אבל מצד שני, איפה באמת יש לנו כן מקום ל... ל... כאילו זה רק מתוך שמחה? או שיש איזשהו מקום לשנייה? בואי, הימים הנוראים, שמם בישראל כאילו.

26:24 דובר 2 דגים שבים רועדים.

26:26 דובר 3 כן.

26:27 דובר 2 זו שמחה של כובד ראש. זו לא שמחה של הוללות ועליצות. זו שמחה מתוך, אמ, ידיעה שאת בידיים הכי טובות. כן, זו לא איזו שמחה כזאת של שוב ישות כזאת וזלזול, וכזה יכול לבוא לידי קלות חס ושלום. נכון? אפרופו תניא, זה, זה לא מקום כזה שאתה אומר אה, זה בכיס שלי כאילו, אז אני בא לידי קלות ראש חס ושלום. לא, לא, לא. זו שותפות. את יודעת, זה כמו... זה כמו שאתה, יש לך שותפות עם הבעל, בעל הממון ובעל העסק והאיש עסקים הכי, הכי, הכי, הכי מדהים בעולם. אין, אין יותר. אבל אתה באמת שותף שלו. כן, אז אתה? אז עכשיו הוא מבקש ממך לעשות חשבון ולראות מה קורה בעסק. אתה יודע שלא משנה, הוא שלך והוא איתך ומקסימום הוא יתקן אותך. אבל אתה לא בא ואומר לו ארבע, כאילו אלפיים שקל, אתה, אתה, אתה יושב, אתה עושה חשבון נפש ואתה יושב ועושה חשבון בעסק כי אתה צריך. אתה בא פה, את יודעת, זה, זה יראת רוממות. אתה, זה אבא שלך. אבל זה... את יודעת, אנחנו היום לצערי כיבוד הורים הוא-

27:41 דובר 3 כן, אולי המשל של אבא כבר לא.

27:44 דובר 2 בדיוק, אבל זה כמין כזה.

27:46 דובר 3 גם מלך אנחנו לא רואים כל יום.

27:48 דובר 2 ואם אנחנו רואים אז זה מלך וייס יותר.

27:51 דובר 3 מאיפה אנחנו מכירים מלך? מהמשלים של המלך?

27:54 דובר 2 או כל מיני דימויים גויים כאלה שיש. המלך היהודי כבר אין לנו הרבה זמן, וגם אלה, כשאת לומדת נ"ך שומעת את המילים הטובות.

28:02 דובר 3 אני לא יודעת אם זו הכוונה.

28:04 דובר 2 אוקיי.

28:05 דובר 3 אחת כן, שתיים לא.

28:06 דובר 2 אז יש דוד המלך שהוא השלמות של הדבר ובגלל זה הוא דוד מלכא משיחא. אבל זה, זה, זה מלך. ויש את הרבי. כן, אנחנו, יש לנו את הזה, יש לנו את התמונה, אבל זה, תחשבי רגע שאת צריכה לבוא לקדוש ברוך הוא ואת צריכה ל... זה, זה לא... אבל לא בקלות ראש, ומצד שני זה לא... זה לא המקום הזה של כאילו אני, וזה מוריד אותי למטה ואני מתה מפחד ואין לי סיכוי. כל הדברים האלה של יואו, ולא יצא ממני שום דבר והשם לא יסלח לי בחיים ואני, זה כזה חטא נוראי ש... וגם הבטחתי לו פעם שעברה והפעם הוא לא יסלח לי. כל המקומות האלה זה לא, כי זה לא יעיל וזה לא מקדם אותנו והקדוש ברוך הוא רוצה שנהיה יעילים ונתקדם. יאללה, כולנו רוצים גאולה כבר.

28:54 דובר 3 כן. נראה לי באמת זה כל הזמן לחזור למקום הזה שממנו התחלת, של עת רצון.

28:59 דובר 2 נכון.

28:59 דובר 3 ההזדמנות.

29:00 דובר 2 נכון.

29:01 דובר 3 ההבנה של מה יש לי בידיים, מה יש לי? ואם כבר אז אני אעבור למשהו הבא שרציתי לא לסגור את הפודקאסט בלעדיו. אם יש לנו כזאת עת רצון מטורפת, ארבעים ושמונה שעות. וואלה, אני קולטת שגם בארץ יש יומיים. זה החג.

29:20 דובר 2 כן.

29:22 דובר 3 אז ארבעים ושמונה שעות של עת רצון, של מה אני עושה בפועל? שוטפת כלים, עורכת שולחן, מחליפה חיתול, איפה אני ואיפה העת רצון? וגם באמת מין תחושת הפסד כזאת. עכשיו נכון, איך אומרים, זה הכי גשמי זה הכי רוחני, אבל עדיין כאילו, את יודעת, בתור בחורה הייתי הולכת לבית כנסת. מה זה, הייתי, רק שכירות לא שילמתי שם. באמת היינו, היינו הולכות החברות מהתחלה של החג עד הסוף עם המחזור ש-ש-שככה עם השם שלי, וכבר הכנתי אותו בערב החג, ובאמת היו ימים של התעלות. באמת אני זוכרת את זה כל כך לטובה ופתאום בום טראח.

30:20 דובר 2 חיתולים, כלים ו-

30:21 דובר 3 ברוך השם באמת.

30:23 דובר 2 ברוך השם.

30:23 דובר 3 כאילו עם כל הברכות את מנסה להבין איך עושים את זה כמו שצריך. איפה כמו שצריך? מה זה, מה זה כמו שצריך בכלל? האם אני צריכה לנסות? וואי, יש לי איזשהו זיכרון מאיזשהו ראש השנה שהלכתי לבית כנסת ובפועל, בפועל בסופו של דבר הסתבר שלא הרגשתי טוב כי כשחזרתי הביתה אחרי שעתיים עלה לי החום ואחר כך כמה ימים הייתי חולה. אבל באותם רגעים בבית כנסת שלא קלטתי עדיין שאני לא מרגישה טוב, וכל הילדים ככה מסביבי כמו איזה מחוגה. ואמרתי לעצמי: מי אני? מה אני? מה עשיתי לעצמי? מה זה היום הזה? כאילו באמת איך?

31:00 דובר 2 פה אני אכניס מושג שאני לא יודעת איך לא הכנסנו אותו מתחילת הפודקאסט, מתחילת הפרק, זה ביטול. כן, מה זה המלכת השם למלך? זה בעצם ביטול. אני מבטלת את רצוני. כן, למען רצונך, אתה המלך. רצונך הוא הרצון. בגלל זה תמיד המלכת השם למלך היא באה ישר עם שולחן ערוך. כאילו בעל התניא מחבר את זה מאוד.

31:25 דובר 3 אבל איפה ההבנה המדויקת שלי? מה הרצון שלו?

31:28 דובר 2 אז אני אגיד. קודם כול, יהודים יודעים שמטרתם, אמ, זה להביא ילדים לעולם. שוב, מי שיכולה ומי שיסתייע בידה.

31:44 דובר 3 עם כל ההסתייגויות.

31:45 דובר 2 עם כל ההסתייגויות וכל החיבוקים וה... לא סתם בנינו ערבים בעדנו. כן, ולא סתם כשניתנה התורה רש"י אומר היא ניתנה למי שעמד שם ולכל הדורות עד נצח נצחים. העם היהודי הוא "לשבת יצרה", הוא מאכלס את העולם. אנחנו פה לא בשביל עצמנו, אנחנו בשביל הקדוש ברוך הוא, ואנחנו עם של נצח ואנחנו עם של תולדות. לצערנו הרב גם על זה יש לסביבתנו להגיד ואנחנו חוטפים על זה הרבה, על כאילו כמה אתם מביאים וכל זה, אבל זה לא המקום.

32:22 דובר 3 משריצים.

32:23 דובר 2 משריצים, כל מיני דברים נוראיים שכאלה. אבל באמת, באמת, באמת בסופו של דבר בפועל.

32:29 דובר 3 אגב אני קולטת שכתוב בתורה "וישרצו".

32:31 דובר 2 נכון

32:31 דובר 3 למה? כי בדיוק הבן שלי התחיל עכשיו חומש שמות, ואז עכשיו אני כל הזמן משריצים. אז אולי דווקא סבבה.

32:37 דובר 2 כן, אנחנו משריצים בכיף.

32:38 דובר 3 ממש גאולה.

32:39 דובר 2 וזה עכשיו, אם אני מבינה כאישה יהודייה, אז זה פה גם צריך. את יודעת, כל הדברים האלה, את מבינה שכל העולם קורא תיגר על מה שהקדוש ברוך הוא. זה, זה תפקיד הקליפה.

32:51 דובר 3 על האמת.

32:51 דובר 2 כן. ואם את כאישה יהודייה זוכרת שכשאת מחליפה חיתול עכשיו וכשאת עורכת שולחן לסעודת חג, אה, את מבטלת, זה ביטול. זה פה את ממליכה את השם למלך. אפשר-- שוב, זה לא מונע. אם את יכולה להספיק, תתפללי. אם את יכולה לחטוף איזה תהילים פה ושם, אבל בגבולות היכולת שלך, בלי לשבור את עצמך כמו שאת נתת סיפור כזה של כאילו עם כל הילדים, מסוחררת, עולה לי החום. חני, תישארי בבית.

33:25 דובר 3 כן, לא, זה היה קיצוני. אני גם חושבת שהייתה לנו איזו פעילות לילדים או משהו שם לעשות, אבל לא משנה.

33:30 דובר 2 יש, יש גם, את יודעת, הנה העת רצון. את עכשיו, העת רצון שלך היא לגדל ילדים ולשבת לשחק איתם בבית כנסת עם סידורים מספוג וללמד אותם כאילו להתפלל. כי את מגדלת את הדורות היהודיים הבאים, ואת מכינה שולחן שבת או שולחן חג עם כל הסימנים וכל מה שצריך וכל... כי זה, זה ככה השם רוצה שנחגוג את החג. זה חלק מרצון השם. אז את יכולה להתבטל בסידור בבית כנסת כשבא לך לצאת החוצה או בא לך לא יודעת מה, ואת עומדת פה, ואת יכולה להתבטל בזה שאת, אה, מגישה עוף לשולחן או מחליפה חיתולים. עכשיו, זה ועם כל השילובים, כן, של כמה הצלחתי מפה וכמה הצלחתי מפה. אבל בסופו של דבר זה לבטל רצוני לרצונו, וזה ברור שרצונו זה שנביא ילדים ושנשמור תורה ומצוות ושנעשה את זה בהידור ושנאכל אוכל טוב. זה רצונו. אנחנו לא המצאנו שום דבר.

34:33 דובר 3 אז את חוזרת שוב לעניין של הפנימי. זאת אומרת, לא משנה איפה את נמצאת, מה משנה מה יש לך בפנים ואיפה את מונחת.

34:39 דובר 2 זה התנועה. התנועה הזאת של למען רצונו יתברך, למען זה שיהיה לו דירה פה בתחתונים, תחתון שאין תחתון ממנו, גשמי. שיא הגשמיות בעוף, בחיתול. זה, זה שם זה נמצא. ונשים יהודיות, בואי תחשבי רגע על עבודת כהן גדול. תחש-- הגויים להבדיל, כן, אז ההתעלות הרוחנית והתפילות. טה טה טה טה טה. מה עשו כוהנים בבית המקדש?

35:05 דובר 3 שחטו בהמות.

35:06 דובר 2 שחטו, הקריבו, לקחו את הדם, הלכו עם הדם מסביב, הזיזו פה, עשו פה, עשו זה. לקחו את האפר, לקחו את הזה, ואתה כאילו מסתכל ואומר, סירייסלי, כאילו? זה מה שאתם עושים? זה, זה העבודה שלכם? כן. למה? כי ככה השם אמר. אנחנו לא המצאנו את זה. הוא רצה, הוא אמר אני רוצה שתיקחו על המזבח, תלבשו בגד, זה פעמון כזה עם זה. זה הכי קטנוני שאתה מסתכל ואתה אומר אין מצב שזה מה שהשם רוצה, אבל הוא באמת, זה מה שהוא רוצה.

35:35 דובר 3 מטורף.

35:36 דובר 2 נכון? ריח ניחוח, נעשה רצוני. זה הניחוח שלו שרצונו נעשה. למה ככה? וזה המלכת השם למלך. שאני אביא עוד ילד ושאני אשים עוד. שוב, הכל בגבולות שתבדקי שזה לא פוגע בשמחה שלך ושזה לא מתחיל קורבנות או איזושהי מסכנות.

35:57 דובר 3 שוב פנימיות.

35:58 דובר 2 כן.

35:58 דובר 3 איך אני עושה את זה?

35:59 דובר 2 כן, וגם כמה אני עושה. כאילו אם אני עכשיו אעשה עוד סלט, אבל אני במקום לישון רגע ולנוח ולהיות יותר... אבל כדי של-- אז לא, ותרי עליו. לכי תנוחי קצת, שתהי-- כאילו זה, אין נוסחה. יש הקשבה ויש דיוק עם זה.

36:15 דובר 3 להיות מאוד ממוקדי מהות ו... וואו. תקשיבי, חיים לא פשוטים.

36:22 דובר 2 נכון, אבל הם מהממים. זה לא סתם אנחנו אומרים "ברוך עשני, שלא עשני גוי." זה יש לנו זכות, אנחנו עושים את רצון המבורך.

36:29 דובר 3 בואי נחשוב, כן, על איזה טיפ ככה להכניס לאווירה. גם מישהי ש... זאת אומרת, לעזור לפנימיות שלי להיות מונחת שם בתפילות, ב-- אולי סתם, את יודעת, אפילו אני זוכרת שנים שהייתי ככה, באמת היו לנו ראש השנה בבית שלושים איש והייתי מבשלת שבוע, ורק המוזיקה אפילו של התפילות הייתי מפעילה לפני.

36:53 דובר 2 מהממת.

36:54 דובר 3 הופעל ביום חול.

36:55 דובר 2 איזה מדהים.

36:56 דובר 3 אז היה מכניס אותי לאווירה-

36:58 דובר 2 נכון.

36:58 דובר 3 ואחר כך כש-- ברגעים שלא יכולתי להיות בבית כנסת, אז את כבר היית באווירה של השירים, של הפיוטים. יש בזה משהו.

37:05 דובר 2 יש בזה המון. ותראי כמה הקשבה יש לך, חני. לך, חני. כי את ידעת שאם את תשימי ותתחברי תוך כדי, זה שזה-- זה מדהים. יש מישהי שתקשיב-

37:16 דובר 3 התקלט לי פתאום ה...

37:17 דובר 2 אם היא תגיד "לא רוצה, זה לא, לא רוצה, זה לא משמח אותי." אז את ת-- כאילו תקשיבי שנייה, תשאלי את עצמך, זה המקום, מה, מה אני צריכה לעשות ומה אני צריכה לעשות כדי לעשות את זה בשמחה? או מה אני יכולה לעשות? או מה יעזור לי לעשות את זה בשמחה? כן? אז תדאגי שיהיה לך, לא יודעת, כל אחת ות-- יש מישהי שתגיד אני רוצה לקנות שתי שמלות, אפנק את עצמי ואז אני זה. ויש מישהי שתגיד להביא בייביסיטר, איזו נערה שתעזור לי עם הילדים כדי שלא-- ויש מישהי שתגיד לדעת שאני מפנה לי זמן כדי שיהיה לי לקרוא לפחות ספר תהילים. או יש מישהי-- לא משנה, לעשות אצל חמותי או לעשות אצל אמא שלי ולא לעשות לבד, או השנה אני לא רוצה לארח. יש אינספור רעיונות יצירתיים.

38:02 דובר 3 כן, להגיע מוכנה, מתוכננת.

38:04 דובר 2 אם תשאלי את עצמך מה יעזור לי, זה התכנון, לעשות את מה שאני צריכה בשמחה, קלות, תענוג, חיבור פנימי. ואז את בעצם שואלת את עצמך את השאלה הפנימית, מה יעזור לי? ואת כבר מתוכננת ויש לך רעיונות. ואל תתבאסי אם אין לך תשובה שעולה ישר. לפעמים זה לוקח קצת זמן, וגם את יכולה ללכת לחפש השראה. למשל לשאול חברה, תגידי, מה עוזר לך או מה יעזור לך? מה שמתאים לך קחי, מה שלא תוציאי, ת-ת-תשאירי בחוץ. אבל, אה, זה הכיוון. ה-החיבור הפנימי הוא מגיע ביגיעה, מאמי. אין מתנ-- רק, רק היצר הרע נותן מתנות חינם, וזה גם לא בחינם, משלמים עליהן ביוקר.

38:45 דובר 3 ביוקר.

38:46 דובר 2 החיבור, העבודה, ההתבוננות. הוא מגיע ביגיעה. ואני רוצה להגיד עוד משהו, ככה לסגור עם סיפור.

38:54 דובר 3 יאללה.

38:55 דובר 2 מספיק קצת. הקדוש ברוך הוא זה לא-

38:58 דובר 3 את מחזירה אותי שנה אחורה לפרק מספר ארבע-

39:00 דובר 2 ארבע.

39:01 דובר 3 עם הארבע לארבע וחצי.

39:03 דובר 2 נכון. זה כי באמת היצר הרע עובד בהכול או כלום. ואז יכולה להיות מישהי ששומעת את הפודקאסט הזה, והיא הצליחה בכל ראש השנה, ארבעים ושמונה שעות, היא התאמצה על חמש דקות, והיצר הרע ישר ייקח ויגיד: מה זה חמש דקות? ויכולתי יותר, ולו נה נה. והקדושה תגיד: כל הכבוד לך על החמש דקות האלה. וואו, איזה מדהימה! וחמש דקות יותר מפעם שעברה, משנה שעברה שלא היה אפילו דקה.

39:33 דובר 3 ואם ראש השנה כל כך מדהים, אז חמש דקות בו זה חצי שעה.

39:36 דובר 2 וזה לא אני, זה אדמו"ר הזקן. אם זה היה זיזי, מנטורית לאימון חסידי, חרטוט כזה שהמצאתי, אז מילא. אבל זה בעל התניא כותב על ערכה של התפילה, והוא כותב שם שעל שברירי שנייה כל העולמות עולים עלייה אחר... עליית דרגה אחר דרגה. אז באמת אל תיתני ליצר הרע למחוק לך את מה שאת כן מצליחה. תחגגי את מה שכן ותחשבי איך לפעם הבאה את יכולה עוד. אבל המטרה שלנו זה לצאת עם רגשות טובים.

40:08 דובר 3 לגמרי. וואי, אז שנזכה להתחדש.

40:11 דובר 2 אמן.

40:12 דובר 3 שנזכה להרגיש.

40:14 דובר 2 אמן.

40:15 דובר 3 מה, מה, מה נאחל לראש השנה?

40:17 דובר 2 גאולה אמיתית ושלמה.

40:18 דובר 3 גאולה אמיתית ושלמה, ויאללה, זה, זה לא נצטרך—

40:21 דובר 2 עוד הרבה—

40:21 דובר 3 לא נצטרך להמשיך לעשות פודקאסטים, כבר הכול יהיה גלוי וברור ו—

40:25 דובר 2 גם נעשה פודקאסטים. עולם כמנהגו נוהג, נעשה פודקאסטים. נראיין את השם, אולי השם יבוא לתוכנית, לעשות פודקאסט עם אברהם אבינו. תחשבי על זה, שוטים על זה.

40:34 דובר 3 זה נשי, זה נשי.

40:35 דובר 2 זה, אה, נכון. סליחה, עם כל האמהות. יש מספיק דמויות. אז יש לנו עוד. את יודעת, אנחנו לא סוגרות את הפודקאסט, אנחנו רק מרחיבות לאינסוף. אה, באמת גאולה אמיתית ושלמה, ש... שפשוט העולם יחזור למקומו.

40:51 דובר 3 וואי.

40:52 דובר 2 זה הברכה. אני מברכת את העולם בראש השנה—

40:55 דובר 3 עולם יקר שלנו שעוד מעט חוגג יום הולדת.

40:57 דובר 2 אני ממש מברכת אותך שתזכה למלא את ייעודך ושהשנה תחגוג בגאולה אמיתית ושלמה.

41:06 דובר 3 שנזכה שזה יהיה בזכותנו.

41:07 דובר 2 אמן. זה... זה יכול להיות רק בזכותנו. אין שום, אין, אין, אין, אין נוסחה אחרת. לצערנו ולשמחתנו.

41:14 דובר 3 ונסיים בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.