אוזניים לשמוע 34 | ג׳ מוחין בעצם - הדרכה מעשית

00:00 דובר 1 ונתן ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע.

00:08 דובר 2 אוזניים לשמוע. תוכניות השמע לתלמידי התמימים מבית את"ה העולמי.

00:14 דובר 3 וראה איזה פלא שאחרי שהרבי אמר את אותה שיחה באור לט' מרחשוון תשנ"ב, הרבי עשה איזשהו, איזשהו קונץ שמימי. אין לי דרך להסביר את זה, אבל אני יודע שהלימוד נעשה קל ונגיש. אני מלמד את אמרי בינה לפני קהלים רחבים. יש הקלטות, אפשר לשמוע אותם.

00:38 דובר 2 כן.

00:39 דובר 3 ואנשים שם שלא למדו בליובאוויטש, שלא למדו בתומכי תמימים, די חדשים בחב"ד, אולי עוד לא חב"דניקים בכלל. פעם ראשונה הם בשוק, פעם שנייה לאט לאט ואחרי שלושה, ארבעה, חמישה שיעורים אתה רואה שהם שוחים במים, יושבים בשיעור ומתווכחים, מתווכחים. מה הפשט? מה למדנו? מה זה? אתה רואה שהרבי הסיר את המסווה ופתאום יש גילוי אלוקות שם.

01:13 דובר 2 שלום עליכם לכלל תלמידי התמימים מכל ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש ורחבי ארץ הקודש והעולם כולו. אנחנו מתחילים כעת תוכנית מיוחדת מתוך סדרת תוכניות השמע אוזניים לשמוע, תוכנית שספוגה וחדורה ברוח של התקשרות איתנה לרבי מלך המשיח שליט"א ולעניינו העיקרי - לביאת המשיח בפועל ממש. בתוכנית הזאת נרצה להעמיק בשיחה שנאמרה ביום ט' מרחשוון תשנ"ב, שכל תום לומד ומתייגע בה להבין את מהות העניין של ג' מוחין בעצם. הוראה ברורה שנאמרה מפי הרבי שליט"א מלך המשיח ללמוד באופן שג' מוחין בעצם תורה ששייכת לג' מוחין בעצם כהכנה לגאולה האמיתית והשלמה וכטעימה מהגאולה האמיתית והשלמה. לצורך זה נשמח לשבת, להתוועד ולהעמיק עם משפיע אחד ממשפיעי אנ"ש בארץ הקודש הרב נועם הרפז, שליח הרבי מלך המשיח בהר הזיתים בירושלים. נרצה להעמיק, לשוחח ולדבר על המהות של ג' מוחין בעצם, במטרה להבין את העניין וכמובן להוריד את זה למעשה בפועל, ללמוד בצורה הזאת ולהעמיק בעניין הזה ולקיים את ההוראה הברורה שנאמרה בשיחה. אז שלום עליכם הרב הרפז.

02:27 דובר 3 שלום עליך יחי המלך המשיח.

02:30 דובר 2 נו ברוך השם יושבים בירושלים, אז כבר האווירה פה היא אווירה גאולתית. בטח שמדובר בשליח של הר הזיתים אז יעמדו רגליו על הר הזיתים כבר ויש את ההרגשה הזאת שהנה זה קורה כאן ועכשיו.

02:42 דובר 3 בפרט שזיתים קשור לעניין של חוכמה, וזה גם נמצא ממזרח לירושלים, כשכל העניין של ג' מוחין. הרי הרבי מתחיל, זה השיחה ה-- לדעתי יש פה איזשהו מין אחד מהמויפסים [?] של הרבי בצורה מאוד ברורה, שלימוד תורתו של האדמו"ר האמצעי היה סוג של דבר סתום, דבר שמעטים העיזו לנגוע בו, אה וגם אלה שהעיזו אז הם עשו את זה כזה סוג של בדחילו ורחימו ובקבלת עול, וכמה אפשר ל-. אז זה ספרים בודדים שכן למדו, דרך חיים למדו, פקיעי אחימכם [?] למדו, שערי אור למדו, אבל כשזה הגיע לנר מצווה בתורה אור לשער האמונה ושער הייחוד, אז אנשים כבר התחילו להתעייף. בודדים ראינו כן במשך ההיסטוריה שלי בחב"ד ראיתי כאלה שלומדים. היה לי חבר בישיבה שלמד דרך חיים בהתמדה, היה, היה בזמנו. טוב, היו כל מיני דברים כאלה שראינו במשך השנים, אבל באמת יחסית נדיר מאוד.

03:47 דובר 2 אהמ.

03:48 דובר 3 הרבי מלך המשיח בשיחה אור לט' מרחשוון תשנ"ב, אה פתאום מתחיל לדבר והוא מזכיר וזה ככה רצו לדרוש ולהבין שהוא מתכוון למאמר מסוים בתוך תורת אדמו"ר האמצעי על תוצר את מועיו [?], אבל באמת יש שמה שאלה ועל תוצר את מועיו [?] שואל האדמו"ר האמצעי שאלה מאוד מעניינת. הקדוש ברוך הוא הבטיח לאברהם אבינו נחלה של עש-עשר אומות. בפועל קים את זה רק לש-

04:22 דובר 2 שבע אומות

04:22 דובר 3 שני שליש. שבע אומות קיבלנו ושלוש יש איזה מין הבטחה כזאתי, אה

04:28 דובר 2 עתידנית.

04:29 דובר 3 והרבי מקשר את זה לעניין של ימות המשיח. זאת אומרת בימות המשיח, כמו שהרמב"ם פוסק לא יעשה כל העולם אלא לדעת את השם. זאת אומרת העבודה תהיה עבודה של ידיעה. "מה לארץ דעה את השם". ובישראל חכמים גדולים יודעים דעת בוראם. כל העניינים האלה מ-מ-מגלים לנו שהעבודה בימות המשיח לא תהיה עבודה של לתקן את השבע מידות, שזה נחלת שבעה עמים שקיבלנו לעבוד איתם בזמן הגלות. העבודה בזמן ההתגלות זה עבודה של מוחין. לא מוחין שהם לצורך המידות, כי גם כל העניין של חב"ד זה דרך ארוכה וקצרה זה, זה לפעול על המידות דרך המוחין. אבל כמו שרואים, אה, אצל הרבי הרש"ב, רואים את זה הרבה מאוד בהשכלות הכי עמוקות שלו. מגיע לאיזושהי פסגה של הסבר באיזשהו עניין, ואז הוא כאילו לוקח צעד אחורה ואומר "מובן, כל זה בעבודה בנפש האדם".

05:28 דובר 2 אחהם.

05:29 דובר 3 כאילו אם אתה לא לוקח את זה לאויידי [?], אם אתה לא עושה "והשבות אל לבבך", אז, אז משהו פה לא תקין. אתה לא בסדר. מי אתה? למה פתאום? איזה זכות יש לך להיכנס עם הנעליים, המגפיים המרופשות שלך לתוך ההיכלות העליונים? דברים קדושים ונשגבים וכולי וכולי. ומה? איפה אתה ואיפה כל העניין הזה? אז, אה, רואים את זה במאמרי הרבי הרש"ב שבעצם זה, זה מה שאומר הפסוק. נכון, "וידעת היום", אבל יש לזה מטרה. "והשבות אל לבבך". כבר דוד המלך אמר לשלמה, כתוב בדברי הימים: "ועתה שלמה בני דע את אלוקי אביך", אבל יש לזה מטרה. המטרה היא "ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה". זאת אומרת, ה-ה-הזכות שלנו, היכולת שלנו ל-לעסוק בענייני מוחין זה לא בגלל שיש לנו באמת את הרשות ואת הזכות לעסוק בענייני מוחין, אלא רק כמו שהם משועבדים לעניין של הולדת המידות ותיקון המידות.

06:35 דובר 2 אז זה מה שהיה תמיד בתולדות חב"ד בכלל?

06:37 דובר 3 וזה מה שהיה תמיד בעם ישראל וגם בחב"ד. למרות שחב"ד זה מוחין, זה עבודה, זה שכל, אבל השכל הזה הוא יש לו מטרה. אי אפשר ל-ל-לפספס את הנקודה הזאת שהשכל הזה הוא לא, הוא לא המקום הטבעי שלנו.

06:55 דובר 2 איך באמת אפשר להסביר את זה? הרי כשהבעל שם טוב פותח את הדרך של החסידות בכלל וזה מגיע להרבה נערות של חג"ת, חג"ת נקיות וכולי, ופתאום בא האלטער רבי עם חידוש של חב"ד, חוכמה, בינה ודעת, ועדיין אנחנו אומרים שכל החב"ד הזה הוא עדיין עם איזשהו מעצור מסוים שכל מטרתו היא המידות?

07:14 דובר 3 אדמו"ר הזקן כותב בדף השער של התניא, המוטו של ספר התניא, מה המטרה?

07:21 דובר 2 כי קרוב אליך.

07:22 דובר 3 כי קרוב אליך הדבר מאוד. איפה? בפיך. אה, זה מאוד קשה. בסדר, "בלבבך לעשותו ניחא". לא בראשיה עסקינן, לא בשופטני עסקינן. יכולים לקיים מצוות, יכולים לדבר דברי תורה, הכול טוב, אבל בלבבך? ובאמת הוא גם קצת מאכזב אותנו בסופו של דבר, כי הוא אומר אחר כך שזה לא בלבבך כמו שחשבת שיהיה התלהבות מ... לא, רק בלבבך לעשותו. אבל, אבל כשהוא מדבר אחר כך על דרך ארוכה וקצרה, אז מה זאת אומרת דרך ארוכה וקצרה? להגיע אל היעד שזה תיקון המידות בדרך ארוכה ועקיפה ועקלקלה, שזה להשפיע על המידות דרך המוחין.

08:03 דובר 2 אחהם.

08:04 דובר 3 זו הדרך הארוכה והקצרה של התניא.

08:06 דובר 2 אחהם.

08:07 דובר 3 בא הרבי מלך המשיח, ואני אפילו לא בטוח להגיד לך שאדמו"ר האמצעי על זה התכוון כשהוא אה אמר את ההשכלות המופלאות שלו. סתם מדברים.

08:19 דובר 2 מה באמת?

08:21 דובר 3 אני אגיד, אני אגיד נקודה מעניינת. ב-- יש, יש שיחה שהרבי נותן לנו, אומר לנו איך אנחנו יכולים אמ, להסביר עניינים בלתי רצויים שאירעו. והרבי אומר צריכים להגיד תודה לאותם המתנגדים שרכשו את הקונטרסים האלה, שזה היה הפרקים של התניא שיצאו והוציאו את זה ב-ב-בכמות גדולה מאוד ובזול, אבל הכניסו בזה הרבה שיבושים.

08:50 דובר 2 אהמ.

08:50 דובר 3 למה להודות להם? הרי זה גרם בוודאי צער מאוד גדול באותו זמן. אבל לאחר מעשה, כמו שיוסף הרי האדמו"ר הזקן אומר ללמוד מיוסף איך. מה הוא אומר: "ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוקים והאלוקים חשבה לטובה". אז מה החשבה לטובה? החשבה לטובה הוא שבאמת בזכות זה יש לנו את התניא מודפס בספר.

09:14 דובר 2 אהמ.

09:15 דובר 3 אז על דרך זה רואים גם לגבי האדמו"ר האמצעי בעצמו. שהאדמו"ר האמצעי בעצמו, התחלת הנשיאות שלו הייתה מלווה בקשיים גדולים ובמחלוקת, ובפירוד לבבות, ובשנאת אחים, ובהרבה דברים מאוד מאוד קשים ולא נעימים. היה קשה לקבל לחסידים עם מירכאות, בלי מירכאות כאלה ואחרים, לכולם היה קשה לקבל. אחד מגדולי ומפורסמי החסידים בדור הראשון שעוד שמע את אדמו"ר הזקן אך לא ראה אותו, זה היה רבי הלל מפאריטש. רבי הלל מפאריטש היה אדמו"ר הזקן לא רצה שהוא יראה אותו. הוא התחבא לו, ברח ממנו, כל מיני דברים מעניינים שיש שמה. לפועל רבי הלל היה מקושר של האדמו"ר האמצעי. ואמ, לא צריך להגיד עליו שום מחמאות. הוא רבי הלל. ורבי הלל הזה מי הביא אותו לחב"ד? אחד מהזקני וחשוב חסידי אדמו"ר הזקן, ר' זלמן זעזמיר, גאון עולם, איש מיוחד מכל הכיוונים שתסתכל עליו. והוא היה מאלה שלא הלכו עם אדמו"ר האמצעי. הוא גם לא הלך אחרי ההסתדרות. הוא היה מספיק גדול בשביל אה להחליט.

10:29 דובר 2 לעצמו.

10:30 דובר 3 אין, הוא לא פתח חצר, הוא לא פתח רבי סתווה[?], הוא לא נהיה אדמו"ר, אבל הוא אין רבה, אז אין רבה. מה אני אעשה? אני אסתדר עם מה שיש. אבל כשהנשיאות של אדמו"ר האמצעי תפסה והתחזקה וגדלה אז הוא החליט שהוא צריך פעם לנסוע. ואז הוא נכנס לשמוע את המאמר בכניסה ב-ב-בערב שבת אדמו"ר האמצעי היה אומר מאמר וכשהוא יצא מאמירת המאמר אז הוא כזה הפטיר כמו שאומרים מתחת לשפם אתה רואה נשפך ונמרח ואריכות כל כך גדולה. ממאמר שיש בו ארבע, חמש, שש אותיות בלקוטי תורה ותורה אור זה נהיה חמישים, שישים, שבעים, שמונים אותיות בתורת חיים. נו בסדר. לא, אבל ר' זלמן זעזמיר שהיה לו טביעות עין. הוא אמר לו אין שום חידוש, זה אותיות הרב ממש. אז זה כאילו סוג של לימוד זכות הכי גדול שיכול להיות. לא הלך פה לאיבוד שום דבר. זה ממש אותיות הרב. הוא לא היה צריך את אריכות הביאור הזה, אבל אנחנו ודאי שצריכים. זאת אומרת שבחסידות של האדמו"ר האמצעי יש

12:51 דובר 4 רחובות הנהר.

12:52 דובר 3 רחובות הנהר. יש הנגשה מדהימה של לקחת את הדברים הכי עמוקים ולפרוס אותם ולהסביר אותם ולהאריך בהם, ולא לקחת כמובן מאליו שאנחנו יכולים להבין רמזים.

13:15 דובר 4 אז זה באמת מעניין, כי פתאום אנחנו נחשפים טיפה לתורה העלומה הזאת של תורה, תמיד על רבע התורה של האדמו"ר האמצעי. אבל אולי שנייה לפני שנגיע לתורה של האדמו"ר האמצעי, שזה בעצם לכוון אותנו מה ללמוד כתוצאה מההוראה של הרבי בשיחה כאן ללמוד עניינים של ג' מוחין בעצם. אולי ניקח צעד אחד אחורה ושנייה להבין בעבודת השם האישית מה ההבדל בין ג' מוחין בעצם לג' מוחין ששייכים למידות? מה ההבדל בגישה ללימוד? מה ההבדל בחומר הלימודי ומה? מה? מה ההבדל בתוצאה בפועל?

13:55 דובר 3 תראה, לולא שהרבי אמר שיש עניין בללמוד תורתו של האדמו"ר האמצעי רחובות הנהר, אז אפשר היה להגיד שבאמת בחומר הלימוד שזה לא חומר זה רוח. אבל בתוכן הלימודים אין שום הבדל. השאלה בגישה של איך לומדים. זאת אומרת, האם אני לומד את זה כדי לקיים והשבט האלה בבך? זאת אומרת שבכל בכל שלב אני עוצר ואומר רגע, איפה והשבט האלה בבך פה? איפה אני לוקח את זה לעבודת התפילה? איפה אני לוקח את זה כדי להתעורר, כדי להתרגש, כדי להתפעל? הרי יש עניין כזה שזה שאנחנו לומדים צריך להיות. כן, יש זה מאוד בולט ביום יום של כ תמוז, ששם כתוב שיש שלוש שליבות בסולם של התפילה. יש שלב אחד שנקרא התבוננות לימודית. למדת כמה זמן שאתה לומד? יש לך סדורים, יש לך קביעות עיתים לתורה. אם זה עשר דקות של בעלי בית או שעתיים של אברך או לא יודע כמה של בחור. סיימת ללמוד. מה זאת אומרת שסיימת ללמוד? קראת את כל התוכן? זה שלב יפה, אבל זה בטח עדיין לא הלימוד. הלימוד זה באמת להבין עוד פעם, לקרוא ועוד פעם לחשוב ולהסביר ככה ולהסביר כך בינך לבין עצמך עם החברותא שלך. סיימת? לא סיימת. עכשיו אתה סוגר את הספר ואתה מסכם וחוזר ומתבונן בעניין שלמדת עד שמאירה אצלך נקודת ההשכלה שבדבר. זאת אומרת, אתה כבר לא. אתה כבר אחרי השלב של השקלה וטריה, של הראיות, של ההסברים, של הקושיות ממקומות אחרים, של תירוצים ממקומות אחרים. עכשיו אתה מה הרבי רצה להגיד לי כאן במאמר? זה נקרא נקודת הזה. ההתבוננות של אחרי הלימוד. התבוננות לימודית בעצם נועדה לסכם לא רק לסכם במובן הטכני של לעשות תקציר, אלא להישאר באמת

15:59 דובר 3 עם לא שלא יהיה מצב שמרוב עצים לא רואים את היער.

16:03 דובר 4 כן, כאילו כן להישאר עם נקודת יסוד.

16:05 דובר 3 להישאר עם.

16:07 דובר 4 שאליה מסתבכים כל הפרטים כמובן.

16:08 דובר 3 ברור, כי כבר למדת אותם ואתה יודע אותם ויש לך אותם.

16:13 דובר 4 וזה נקשר לג' מוחין.

16:15 דובר 3 רגע. אחר כך יש לנו את העניין של התבוננות שקודם התפילה. התבוננות שקודם התפילה עניינה הרגש החיות בעניין שלמד. אם השלב הראשון זה היה וידעת, אז עכשיו זה והשבות אל לבבך. איך זה מרגש אותי? איך זה מחיה אותי?

16:35 דובר 4 אני נכנס לתמונה פה.

16:37 דובר 3 לא יודע מה האני שלי נכנס לתמונה כמו ש-

16:40 דובר 4 האני שלי לא היה פה בעצם.

16:41 דובר 3 מה זה עושה לי? זה כן. מה זה עושה לי?

16:43 דובר 4 אוקיי.

16:45 דובר 3 למה זה? למה אני מתרגש? יש מושג כזה נכון של להתרגש של, של חיות בלי מה, מה, מה? איך זה מחיה אותי? חי הפירוש שזה מוליד. ידוע הרי שאצל, אה, חסידי האדמו"ר הזקן היה ביטוי כזה שהרבי מחיה מתים. הרבי הקודם מביא בכתב שהוא כותב שיצא אחר כך בתור קונטרס שנקרא קונטרס תורת החסידות, שיהיה אחד מזקני החסידים. הוא מזכיר אותו שם בשמו שבעצם הוא שאל אולי לא בטוח שהרבי מזכיר את כל הפרטים האלה, אבל זה היה בהתוועדות של הבר מצווה של אמיתי[?] לרבי, והוא שואל שם מה זאת אומרת שחסידים אומרים שהרבי מחיה מתים? הרי הביטוי בגמרא זוטרא בכו[?] מחיה מתים זה לא כבוד שיגידו שהרבי מחיה מתים. מוכרחים להגיד שהרבי מחיה מתים שהם התכוונו זה לא מחיה מתים בגשמיות. זה דבר ישן. זה זוטרא בכו מחיה מתים. הרבי מחיה מתים הפירוש ככה הרבי נותן לנו שכל ששכל בטיבו הוא קר ולח והרבי יחד עם השכל הזה נותן לנו שטר ושוברו בצידו שגם נחיה. מה זה לחיות? לחיות זה להוליד מהמוחין את ה-

18:04 דובר 4 רגש של מידות

18:04 דובר 3 את המידות. וזה מה שרחל אומרת ליעקב, "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי". וכשהיה אותו חסיד של האדמו"ר הזקן ש-ש-שלא היה לו ילדים, אמר לו האדמו"ר הזקן "הלוא אנוכי טוב לך מעשרה בנים?" כן, שמה? שזה בדיוק הנקודה ש-ש-שהוא נתתי לך הבנה ב-ב-ב-באנוכי וזה נתן לך את היכולת להוליד מזה את הרגש כאילו היו לך עשרה בנים. אז הרבי מחיה מתים.

18:36 דובר 4 זה בעצם השלב השני ביומיום שם.

18:38 דובר 3 בדיוק.

18:39 דובר 4 זה התבוננות ששייכת למידה כן בעיקר.

18:40 דובר 3 אחר כך בשלב השלישי זה נקרא התבוננות שבתפילה שעניינה הרגש האלוקות בעניין שלמד. הרי עסקת פה באלוקות. תפילה זה הפירוש שאתה פוגש, מתייצב מול עצמות. מכוח מה אתה מתייצב מולו? מכוח החסידות שלמדת, מכוח זה שהחיית את עצמך על ידי ה-- על ידי ההתבוננות הזאת. אז עכשיו אתה יכול לפגוש את העצמות.

19:09 דובר 4 מה בעצם ההבדל בהתבוננות הזו בין ההתבוננות הקודמת?

19:13 דובר 3 כי שם זה כבר לא מדובר עליך שאתה חי. שם מדובר את מי אתה פוגש. החיית את עצמך, אתה לא מכניסים נבלה למחיצת הקודש, אז אתה צריך לחיות. אי אפשר להכניס אותך כשאתה מת. כשאתה חי ויש לך את הרגש הנכון, עכשיו אתה יכול להיכנס אל ההיכל פנימה ולהתייצב מול מה? לכן אומרים "בוא וחרה טובה לנוכח"[?].

19:38 דובר 4 אז זה בעצם מסביר לנו את ג' מוחין.

19:40 דובר 3 זה מסביר לנו מוחין שהם לצורך המידות. למדת, הפנמת, התעוררת, עכשיו יש לך את זה. עכשיו אתה יכול להתפלל.

19:51 דובר 4 גם השלב הראשוני ביומיום הוא ג' מוחין בשביל המידות?

19:54 דובר 3 ברור, כי אתה לומד.

19:55 דובר 4 התבוננות לימודית.

19:56 דובר 3 אתה לומד. אבל למה אתה לומד? למה אתה לומד לפני התפילה? כדאיתא בפרק י"ב בתניא הוא אומר לנצל את שעת הכושר, שזה זמן של מוחין דגדלות למעלה וגם למטה זה שעת הכושר. תבלע הרבה אלוקות ואחר כך תבוא לתפילה. תתפלל כמו מלך.

20:13 דובר 4 אז ג' מוחין זה שלב אחד מעל.

20:15 דובר 3 זו הייתה בדיוק. אנחנו מדברים עכשיו. הרבי מלך המשיח פותח לנו דרך לאופן העבודה של שתהיה בימות המשיח. כבר לא יצטרכו להתבונן באלוקות כדי לעורר את הרגש מהסיבה הפשוטה שאנחנו נראה אלוקות במוחש. ולכן את כל הרגש כלפי הקדוש ברוך הוא כבר יהיה לנו ממה שעיני בשר רואות.

20:40 דובר 4 נתתי לכם לב בשר ו

20:41 דובר 3 אז הקדוש ברוך הוא יתקן אצלנו את כל העניינים ועשיתי את אשר בחוקותיי תלכו. זאת אומרת הקדוש ברוך הוא כבר ישבית אצלנו את היצר הרע ואת מה שמכסה על הלב ואת תורת לבב. סירותי את תורת לבבכם כל העניינים האלה. זאת אומרת שאנחנו לא נצטרך להתעסק יותר

21:01 דובר 4 בנפש.

21:02 דובר 3 עם כל העניינים האלה שקשורים לעבודת המידות. קבלת עול כפשוטו ודאי שלא תהיה בעיה, וגם מידות בדרך ממילא בגלל הגילוי האלוקי העצום שיהיה לעתיד לבוא, אז יהיה לנו גם את העניין הזה. אז אם כך, מה תהיה העבודה?

21:17 דובר 4 מה נשאר?

21:18 דובר 3 העבודה תהיה מוחין בעצם. מוחין בעצם זה אומר ידיעת אלוקות לצורך ידיעת אלוקות, לא ידיעת אלוקות לצורך משהו אחר.

21:30 דובר 4 שוב אני מנסה להוסיף

21:32 דובר 3 אתה זוכר את הסיפור של התמימים שפגשו את הרוגאצ'ובר? לאן אתם הולכים? אה אנחנו הולכים למוסקבה לרבי או לרבי למוסקבה. הוא הוציא להם מזה רשימה שלמה של עניינים הלכתיים. למאי נפקא מינה?

21:46 דובר 4 ללנינגרד או אם הגעת ללנינגרד לרבי.

21:48 דובר 3 ללנינגרד לרבי. כן. האם אתה? האם אתה הולך לרבי במילא אתה עכשיו עושה מצווה ואתה פטור מן המצווה. אתה פטור מסוכה, אתה פטור מזה. נפקא מינה באמת טסים לרבי בחול המועד סוכות. הגעתי לזה מהנקודה שמה התכלית של הדבר? התכלית של לימוד החסידות בדורנו. עכשיו לא כל כי אנחנו עוד לא לגמרי שם, אבל כן הרבי רוצה שכמו שבעניינים הגשמיים הכלכליים אשר לא יקווה לאיש ולא ייאחל לבני אדם, וכמו שבעניינים של גאון יעקב שהרבי רוצה שנתייצב בהם בכל המובנים, אותו דבר גם בעניין הזה של לימוד החסידות. צריכים לייחד חלק מלימוד החסידות שלנו ללימוד חסידות, כמו שיהיה בגאולה האמיתית והשלמה בבקיעת הנהר ועם גילוי של אותן וירושתן של אותן שלוש ארצות קיני קניזי וקדמוני בעבר הירדן, שזה כנגד ג' מוחין, שזה סדר עבודה חדש.

22:48 דובר 4 מדהים לחשוב על הקו החדש הזה, אבל מצד שני הלב של כל תמים שואל את השאלה הכל כך פשוטה והמתבקשת הזו. זאת אומרת, אם באמת אני נמצא כבר ברמה במצב של גאולה שהז' מידות שלי כבר חציתי את הנהר הזה, אני נמצא כבר בג' מחין, אז אני מבין את הרעיון. אני יכול ללמוד משהו לשם ידיעת אלוקות לשם השכלה באלוקות, אבל כשכל כולי עדיין עדיין נמצאים בגלות ועדיין היצר הרע משחק במגרש של של הנפש שלי. אז איך אני יכול לייחד לעצמי לימוד בלי מטרה לבוא ולהשפיע על המידות, כשהמידות שלי בוערות במובן מסוים ברצון שרק תשפיע לי עוד, עוד איזה משהו לשנות אותנו, עוד איזה משהו להתחבר יותר לרבי, לאלוקות, למשיח. איך? איך עושים את הנתק הזה?

23:35 דובר 3 אני לא חושב שזה נתק. אני חושב שזה חיבור.

23:37 דובר 4 איך חיבור?

23:38 דובר 3 כי כל העניין הזה של התגלות תורת החסידות בדורות האחרונים מתחיל מהנבואה של הזוהר בשש מאות שנה לחיי נוח, אבל ממשיך דרך ההתגלות של הבעל שם טוב הקדוש ושל כל רבותינו נשיאינו שאחריו ועד שיא השיאים שהרבי מלך המשיח פותח לנו את כל העניינים. אז תמיד הסבירו שזה כמו שבערב שבת ישנו עניין של טעימה ממאכלי השבת. וזה לא רק המאכלים, זה זה שאנחנו מסתפרים וזה שאנחנו טובלים וזה שאנחנו אוכלים וזה שאנחנו הולכים לישון קצת לנוח קצת או למשפחה עם הרבה לא משנה את הסדר. אה וכמובן יש את העניין הזה של ללמוד את הפרשה החסידית ויש עניין של שניים מקרא ואחד תרגום. ויש את העניין של לבוא עם איזה מימר ועם איזה עם כמה שיחות שיהיה לך להגיד למי שאתה פוגש והקלת קהילות וכל העניינים האלה. למה? למה להכין את זה בערב שבת? כדי א' כדי להיכנס לשבת כשאתה מוכן. ב' כדי להוסיף מהשבת על הקודש. זאת אומרת להתחיל לקבל את השבת לפני שהיא נכנסת בפועל, וגם שאתה בעצמך תבוא יותר מוכן. זאת אומרת לא הרי לקבל את קדושת השבת אחרי שטבלת במקווה

24:55 דובר 5 אהמ

24:56 דובר 3 או להבדיל, טעמת מהמאכלים של השבת או אלף פעמים להבדיל עברת על הפרשה החסידית. להיכנס ככה לשבת זה עולם אחר. אז אתה כבר יהודי שבתי עוד לפני שהשבת נכנסה בפועל.

25:11 דובר 5 זה כאילו זה הגדרה של הרבי מאוד מעניין. לפני שהרב ממשיך ראיתי לאחרונה בדבר מלכות חנן[?] כשהרבי שם מורה לטעום מהגאולה. שמה הרבי מציין את מה שמובא באריז"ל, והרבי מציין שזה גם מובא במגן אברהם שטוב לטעום מכל תבשיל ותבשיל ובטוב לטעום מכל תבשיל ותבשיל. עכשיו התפרסמו עליה הגהה בשנה האחרונה הרבי מותח קו מתחת למכל. זאת אומרת טוב לטעום ואז הרבי מקשר את זה לגאולה. אז הרבי אומר מה צריך לטעום מהגאולה. זאת אומרת הרבי לוקח כל דבר שיהיה בגאולה צריך לטעום מכל אחד.

25:43 דובר 3 אם ניקח את העניין ההלכתי שכיוון שחלק מתיקוני המאכל אסורים בשבת, אז זה היה רלוונטי אולי למי שמבשל או לאיזה ועדת ביקורת מבני הבית. האם זה יצא בסדר? אם יש מספיק מלח, האם יש מספיק לימון? האם יש מספיק? אני לא יודע מה, אבל אם מדובר על זה שאנחנו מכניסים סוס טרויאני כזה שבתי לתוך המציאות של החול שלנו, והוא מתחיל לכבוש אותנו מבפנים, כמו שפעם היו אומרים למה, למה? למה טועמים בהתוועדות? למה אוכלים? כי האוכל מונח על השולחן והוא שומע את הדברי תורה. הוא שומע את הניגונים, זה נספג באוכל. עכשיו אתה אוכל את זה, אז זה משפיע עליך גם אם לא תרצה. לא עובר רק דרך המסננת של המוח שלך, דרך האוזניים שלך. זה מה, שמועה זו נאה, שמועה זו אינה נאה. זה קולט את הכל ואתה אוכל את זה וזה פועל עליך מבפנים, משנה אותך מבפנים. זה בעצם הרעיון. הרעיון הוא שצריך להשתנות ולכן

26:48 דובר 5 והטעימה הזאת מתגשמת היום בג' מוחין.

26:50 דובר 3 מתגשמת ממש, ויחד עם זה הרבי לא שולח אותנו לקרב בלי לצייד אותנו כראוי. אני יכול להגיד אני אספר לך סיפור אישי. מאז ומתמיד וזה קשור לחלק ממה שדיברנו קודם. מאז ומתמיד שהייתי בא למשפיע שלי בכפר חב"ד

27:12 דובר 5 הרב

27:13 דובר 3 הרב גופין, שזכיתי לקבל ממנו הרבה והשקיע בי מאות שעות.

27:17 דובר 5 אהמ.

27:20 דובר 3 אז

27:20 דובר 5 מדובר בתשס"ט?

27:22 דובר 3 אני הגעתי לחב"ד, לכפר חב"ד ולחב"ד בכלל בתשס"ז.

27:28 דובר 5 אהמ.

27:29 דובר 3 הייתי נער בן שבע עשרה, לא גדלתי בבית דתי. את הסיעת הדשמה היה מופלאה [?]. הגעתי לשבת פרשת כי תבוא לכפר חב"ד לזלמן גופין הביתה.

27:39 דובר 5 לשמוע את הקללות כפי שמתפרשים בחב"ד.

27:43 דובר 3 בדיוק, בדיוק כשקוראים בחב"ד לא שומעים קללות.

27:47 דובר 5 כן, כן.

27:48 דובר 3 אז ככה הגעתי לכפר חב"ד ותוך זמן קצר ביותר, שבועיים וחצי כבר הלכתי עם חליפה וכובע וציצית מצמר.

27:56 דובר 5 נכנסת מיד לישיבה?

27:57 דובר 3 אז זה היה סוף אלול, אז לא בדיוק נכנסתי לישיבה. גרתי אצל זלמן בבית. באתי מראש, חשבתי שאני בא לשבוע שבועיים ללמוד להיות דתי ולחזור הביתה, אבל אני עדיין לומד. זה לוקח זמן. אז אז הייתי הולך איתו בבוקר לישיבה וחוזר איתו בלילה. כל היום הייתי בישיבה. אחר כך לראש לראש השנה הוא נסע לרבי. זה היה התשרי הכי קשה.

28:24 דובר 5 או.

28:25 דובר 3 ואז אני נסעתי עם אשתו והילדים להורים שלה בירושלים.

28:29 דובר 5 ממש לקחו אותך בתור אה-

28:30 דובר 3 לקחו אותי בפרויקט.

28:32 דובר 5 וואו.

28:33 דובר 3 ובתחילת חשוון נכנסתי כתלמיד מן המניין לישיבה. לא הייתי מישהו אבד לסדרים של הישיבה, אז הם הבינו שאני לא, לא שייך לזה בכלל. אבל מצאו לי חברותות והולך ולאט לאט התחלתי להשתלב. קיבלתי הדרכה ועוד לא ידעו איך לאכול את התופעה הזאת. לא היו הרבה אז חוזרים בתשובה. שנזכה לחזור בתשובה. בקיצור, לאורך כל השנים שלמדתי בישיבה וכשהייתי אברך שלוש שנים בישיבה ב-ב-בכולל בכפר חב"ד אחרי זה, כל פעם שבאתי לרב שלי ואמרתי לו "הנה סיימתי את זה ואת זה, תבחן אותי, דבר איתי ככה וככה. מה נלמד עכשיו?" הוא אף פעם לא הסכים להגיד לי מה ללמוד. אין סדר. כל ספר שתלמד הוא טוב. מה שנמשך ל-- מה שאתה נמשך אליו. תראה כמה ספרים יש פה. תלמד מה שאתה רוצה, אבל תלמד. והיו לו הדרכות מאוד מעניינות בלימוד. נדבר על זה אולי פעם.

29:29 דובר 5 כאילו הוא לקח בחשבון שאתה יכול ליפול על עין בייס או על איזה-

29:32 דובר 3 שום בעיה.

29:33 דובר 5 מה, מה-

29:33 דובר 3 שום בעיה.

29:34 דובר 5 מה שיקרה בדרכך.

29:35 דובר 3 כן. ובאמת די מהר התחלתי ללמוד דברים מאוד, מאוד עמוקים. אה.

29:43 דובר 5 אתה רואה את זה, אתה רואה את זה היום בתור אה הדרכה כללית או הדרכה פרטית-

29:47 דובר 3 אני רואה את זה בתור הדרכה-

29:48 דובר 5 לאדם שכאילו יכול להשקיע בעמוקים שלא יכולים-

29:51 דובר 3 הזכרנו את האדמו"ר האמצעי ואנחנו סביב האדמו"ר האמצעי היום. אז ההדרכה של האדמו"ר האמצעי הייתה שכשמתחילים ללמוד חסידות עם מישהו, להתחיל ללמוד איתו בעניינים של לפני הצמצום. למה? כי שם אין אחיזה על הקליפות. כמו שתורה היא מתאמן עם נשק בשטח סטרילי, לא מול האויב. אחר כך, כשהוא יזדקן אז הוא כבר ילך להילחם עם האויב. ואותו דבר חסיד. בהתחלה הוא לומד דברים מאוד, מאוד נעלים ונשגבים שאין שם שום תפיסה ל-ל-לקליפות ואחר כך לאט לאט בסוף הוא כבר לומד מאמרי אבודה. זה לא כמו שחושבים, אה תלמד מאמרי אבודה כי אתה עוד לא מבין ואתה לא זה. לא.

30:28 דובר 5 מקור חב"ד להתחיל ללמוד עם הקורבין[?] דבר מלכות.

30:31 דובר 3 דבר מלכות ועם רבינה[?].

30:33 דובר 5 כן. אוקיי, נחזור לנקודה הקודמת.

30:37 דובר 3 פעם אחת קרה-

30:38 דובר 5 נכנסת לספרייה הגדולה ופשוט ככה.

30:41 דובר 3 כן.

30:41 דובר 5 נכנסת לנהרות. התחלת לשחות בנהרות של של המקרה רבה[?].

30:45 דובר 3 לא ישר, אבל זה היה הספר השלישי שלמדתי. תכף אני אספר על זה. זה היה כשאני כבר אברך. גרנו עם-- היינו שכנים של הרב זלמן גופין באותו בניין בשיכונים בכפר חב"ד. ואז אני פוגש אותו ואני אומר לו שסיימתי איזשהו פרויקט שהיה לי בלימוד ושאלתי אותו עכשיו, אז גם שהוא אף פעם לא רצה להגיד לי מה נלמד עכשיו. הוא אומר לי נראה לי שהגיע הזמן שתלמד עם רבינא[?]. הייתי אברך בשנתי השנייה אולי. התחלתי ללמוד וזה לא היה פשוט. מאוד, מאוד לא פשוט. אחרי חודשיים יצא שנפגשנו עוד פעם והוא אומר לי "נו נועם, איך הולך עם רבינא?" אמרתי לו "זוועות". אומר לי "מה?" אמרתי לו "אני לא, לא, לא מכיר דברים כאלה. אני לפעמים צריך לשבת שבועיים כדי לחבר משפט מובן". הוא אומר לי "או, או ככה, ככה לומדים עם רבינא. מצוין". באמת אחר כך גיליתי שהיו משפיעים בליובאוויטש שהדריכו חלק מקשישי התלמידים ללמוד עם רבינא, אבל זה היה מותנה בזה שילמדו את זה יותר מעשר שעות ביום.

31:54 דובר 5 רק אם, רק אם ילמדו עשר שעות ביום.

31:56 דובר 3 זה היה ההתחייבות. זו הייתה ההתחייבות. אחרת אין מה-- אין עם מי לדבר.

32:00 דובר 5 רק אז אפשר להבין.

32:01 דובר 3 אין לי עם מי לדבר. הרי הרש"ב אומר על עצמו הוא למד את זה בגיל ארבעים והוא אומר שנשרו לו שערות הראש. הרי שלושה דברים שבגללם נשרו לו שערות הראש. אחד מהם זה זה, לימוד עם רבינא. וראה איזה פלא שאחרי שהרבי אמר את אותה שיחה באור לט' מרחשוון תשנ"ב, הרבי עשה איזשהו, איזשהו קונץ שמימי. אין לי דרך להסביר את זה. אני לא שייך לעניינים כאלה, אבל אני יודע שהלימוד נעשה קל ונגיש. אני מלמד אמרי בינה לפני קהלים רחבים. יש הקלטות, אפשר לשמוע אותם.

32:40 דובר 6 כן.

32:41 דובר 3 ואנשים שם שלא למדו בליובאוויטש, שלא למדו בתור חסידים, אם עדיין חדשים בחב"ד, אולי עוד לא חב"דניקים בכלל. פעם ראשונה הם בשוק, פעם שנייה לאט לאט ואחרי שלושה ארבעה חמישה שיעורים אתה רואה שהם שוחים במים. יושבים בשיעור ומתווכחים, מתווכחים מה הפשט, מה למדנו, מה זה? אתה רואה שהרבי הסיר את המסווה ופתאום יש גילוי אלוקות שם וזה נהיה-

33:07 דובר 6 אתה אומר פה משהו אדיר. זאת אומרת בעצם זה שהרבי נתן הוראה ללמוד את התורה של האדמו"ר האמצעי. הרבי הסיר את הפרגוד ואת המסך המבדיל-

33:15 דובר 3 אני חושב שדומים צדיקים-

33:17 דובר 6 אזכאל[?].

33:17 דובר 3 דומים צדיקים לבוראם. כמו שכשקדוש ברוך הוא נותן לנו מצווה, הוא נותן לנו את הכוח לקיים אותה. שהרבי נותן לנו הוראה, הוא נותן לנו את הכוח לקיים אותה.

33:28 דובר 6 ועד אז.

33:30 דובר 3 ועד אז זה היה רק למיטבי לכת ודבר נדיר ביותר.

33:34 דובר 6 כל תורת אדמו"ר האמצעי בכלל. ברור שהיום מורידים.

33:37 דובר 3 גם אצל הרביים בעצמם. ויש שיחה שראיתי פעם מהרבי שליט"א שהרבי אומר שתורת אדמו"ר האמצעי עדיין לא התחילו לנגוע בה. זאת אומרת, אם הרביים מבארים דור אחרי דור, כל רבי מבאר את מה שאמרו הרביים שלפניו, את תורת אדמו"ר האמצעי עוד לא התחילו לבאר. למרות שיש קטעים מעניינים פה ושם, יש איזה קטע קצרצ'יק במאמר באמרי בינה אצל אדמו"ר האמצעי. אצל הרבי הרש"ב זה הפך להיות כמה מאמרים, שניים שלושה בע"ב ובע"ח יש קצת, ואחרי זה הרבי ארז את זה במאמר אחד קצר, נקודה מאוד ייחודית. זה רואים קצת. תראה, תלמד את המאמר בראשית תרח"א. אה, לא מוגה. מה עניין של הרבי? הרבי, הרבי בעצם מדבר שם על נקודה כזאת. ככה אדמו"ר האמצעי עצמו שואל את זה באמרי בינה. תמיד אומרים לנו שהכתר הוא הממוצע בין אור אינסוף המאציל והנאצלים, אבל לפי הכלל שאומר שהממוצע צריך שיהיה בו את שני הדברים שהוא ממוצע ביניהם, מכיוון שהכתר הוא מקיף במהותו, אז איך יכול להיות? איזה צד יש בו של הנאצלים?

34:52 דובר 6 הוא מקיף ב-ב-

34:52 דובר 3 הוא מקיף.

34:53 דובר 6 במהות שלו.

34:53 דובר 3 כן. והאדמו"ר האמצעי אומר את זה מאוד בקיצור, שזה באמת לא מדובר על הכתר בעצמו, אלא על אותה בחינה שנקראת חכמה סתימאה. זה חכמה של אריך אנפין והיא, היא, היא נקודת הממוצע.

35:09 דובר 6 אז היא נקראת כתר בשם מושאל כזה.

35:11 דובר 3 כן, כן, אומרים כתר בגלל ששמה, שמה מסתתרת הבחינה הזו.

35:15 דובר 6 זה לא הכתר האמיתי המדובר.

35:16 דובר 3 הרבי הרש"ב מאריך בזה מאוד. בכמה מאמרים מפוזרים גם בשני מקומות, בספרים שונים. יש איזה עשר אותיות בע"ב או קצת פחות, ועוד איזה שני מאמר אחד בע"ח והרבי אורז את הכל בקפסולה ככה, טבלה ואתה מבין את הכל.

35:35 דובר 6 בראשית ק"א.

35:36 דובר 3 בראשית ק"א. פשוט מתוק מדבש.

35:39 דובר 6 זאת אומרת היו, היו נגיעות. הנה עכשיו קיבלנו דוגמה של נגיעה בתורה של אדמו"ר האמצעי, אבל היא דוגמה, היא כטיפה מן הים היא משהו מאוד נקודתי.

35:48 דובר 3 בהחלט ככה. והרבי בא והטיל עלינו עכשיו משימה חדשה ללמוד תורה כמו שילמדו, כמו שתמיד אמרו על חסידות שזה טעימה של משיח וגילוי אלוקות וכולי וכולי. אני לא מבין. אז לומדים את זה בשביל הא-הא שאנחנו נגיד כש... אבל עכשיו הרבי התקדם איתנו שלב חדש. השלב החדש הוא להתחיל ללמוד עניינים ועכשיו זה רואים בפועל כבר. מה רואים בפועל? בפועל? שכשלומדים ואני לומד את זה עוד פעם עם קהלים רחבים של אנשים שמתקרבים לחב"ד ופתאום הם רואים ויודעים שבחב"ד מדברים על משיח וכולי וכולי, והם בעצמם הרבה פעמים אומרים לי "הנה תראה, זה ממש כמו שיהיה בימות המשיח". פתאום יש שמה איזה קטע בפתח השער של האמרי בינה, אה, פרק יא', אם אני לא טועה, שם הוא מדבר באריכות על העניין הזה של מה יהיה-- איך יהיה לעתיד לבוא שיהיה אור הלבנה כאור החמה בשלב הראשון ואחר כך שבעתיים ואחר כך בכלל לא יצטרכו לא שמש ולא ירח, כי השם יהיה האור שלנו ויהיה אור כל הזמן. והולך איתנו את כל התהליך. איך שהיה קודם הבריאה, שאור וחושך משתמשים בערבוביה ומה היה אחר כך בתחילת הבריאה ומה זה להיום העתיד ומה יהיה בהתחלת הגאולה ומה יהיה בשלב השני. הולך איתנו את כל השלבים ממש לימוד תורתו של משיח כפשוטו. אז זה דוגמה בולטת נקרא לזה שהרבי ממש שם על השולחן ומדבר על תהליכים ועל עניינים של ימות המשיח. אבל בתורת האדמו"ר האמצעי כפשוטו זה עצמו ממש תורתו של משיח.

37:29 דובר 7 עכשיו אני אעצור את הרב. זאת אומרת, גם בתורת הרבי וגם בתורת האדמו"ר האמצעי. אני מאמין שמדובר פה ב-- אפשר לחלק את זה לחלקים. זאת אומרת דרך חיים, זה כן ספר שמדובר, שמדבר על עבודה. איזה ספרים אנחנו מנסים למפות לצורך לימוד אישי של כל תמים ותמים בעצמו. עוד שנייה נדבר איך תמימים יכולים ללמוד את זה, אבל נדבר שנייה על החומר גלם, החסידות, אם אפשר לקרוא לזה ככה. בתוך תורת האדמו"ר האמצעי, מה בעצם הספרים המאמרים העיקריים שעוסקים יותר בנקודה של ההשכלה? של הגיון המאורעים בעצם.

38:02 דובר 3 המאמר הראשון והוא גם הכי נגיש זה על תוצרת מואב[?] נמצא בספר מ-מ-מאמרי האדמו"ר האמצעי, אה, על, על דברים חלק א'. המאמר הראשון המאה דפים הראשונים על תוצרת סמויוב[?] זה ה, זה ה, זה המאמר. לא מאוד ארוך. כן, מאה, מאה, מאה דפים בערך. מאה עמודים. קצת קשה קצת נגלה בהתחלה כמה סוגיות בענייני תשובה בענייני זה תנאים לביאת המשיח.

38:35 דובר 7 התשובה, התשובה שלו לרבי עקיבא איגר זה שם?

38:38 דובר 3 זה, על זה יש חקירה גדולה אם זה באמת היה לרבי עקיבא איגר או שזה היה למישהו אחר. כי רבי עקיבא איגר לא היה שייך כל כך לעניינים של פנימיות התורה. הוא לא עסק בעניינים האלה.

38:50 דובר 7 השאלה של רבי עקיבא איגר הייתה נגד דינכ[?] בנוגע לשבע ארצות ונגד-

38:54 דובר 3 אז גם על זה הוא מדבר שם בהחלט וגם מדבר שם קצת במהות התשובה, בהגדרת התשובה בתנאים. אה, אם זה יהיה באופן כזה באופן אחר, בעתה ואחישנה ותלוי בתשובה ולא תלוי בתשובה ו-

39:09 דובר 7 אבל באופן כללי יש פה מאמרים-

39:10 דובר 3 אבל זה מאמר שהוא במהותו וככה משמע גם ובדבר מלכות אני חושב שהמביאים לבית הדפוס העירו שמה בהערות שכנראה מדובר על ה, על הזה כי למרות שהרבי בשיחה אומר מאמרים שיצאו לאחרונה ובתשנ"ב צריך לחקור. אני לא זוכר איזה מאמרים יצאו לאחרונה, כי על תוצר סמויוב[?] בתור מאמר בחוברת בפני עצמה כבר נדפס בל"ז לדעתי או לפני אפילו ל"ו. אה, אבל אולי הספר מאמרי האדמו"ר האמצעי דברים יצא אז אני לא, אני לא סגור על זה, אבל, אבל רואים, רואים שהוא עוד פעם בוא נתקדם-

39:49 דובר 7 עוד שנייה נדבר על המאמר הזה.

39:51 דובר 3 פה משמע שהרבי מדבר על המאמר הזה.

39:54 דובר 7 גם המו"ל זה מצוין לשם, אבל לא, לא בהוראה אלא בביאור.

39:59 דובר 3 הרעיון הוא, הרעיון הוא ש-ש-שברור שברגע שהרבי פתח את העניין הזה של תורת האדמו"ר האמצעי, אז היא נפתחה לעולם. ויותר ויותר מקומות יש שיעור, ביתר שאת. אנחנו לומדים אה נר מצווה ותורה אור שער האמונה כבר לקראת הסוף שלוש שנים בערך.

40:21 דובר 7 אהה.

40:22 דובר 3 ו-ו-ושאלתי לאחרונה על אחד המשתתפים שהיה והפסיק להגיע. אז אמרו לי כן, פתחו שיעור ב-ב-באותו ספר, פתחו שיעור ליד הבית שלו. מישהו מלמד ברוך השם ויש לו קבוצה ולומדים ואני יושב בכולל צמח צדק. הרב חיים שלום דייטש מלמד תורת אדמו"ר האמצעי. קצת פה בביאורי הזוהר, קצת פה בדרך חיים, קצת פה בזה, קצת פה בזה, פעם ככה, פעם ככה. כל מיני דברים נפלאים וזה הולך ונפתח. רואים שהעולם מתחיל לקבל ולעכל את העניין הזה.

40:55 דובר 7 מעניין שראיתי את פעם בשיחה של יו"ד כסלו שהרבי אומר שם שמעניין שאדמו"ר האמצעי עסק בעצמו בהדפסת הספרים שלו החוברות. זאת אומרת הוא מיטעלער רבי בעצמו ניסה לדחוף במובן מסוים את הלימוד הזה, והסתבר שכל כך הרבה שנים אחרי בא הרבי מלך המשיח ו-ו-בעצם מקיים את הרצון של מיטעלער רבי ועוד בתור הוראה כי עומדים לפני הגאולה.

41:18 דובר 3 כן, וכמו שאמרתי קודם שיש אה כשהרבי הסיר את המסווה מעל התורה הזאת, אז ב-בקטע הזה שם ב-ב-בחשוון תשנ"ב, אז הרבי אומר שכיוון שהתורה הזאת היא תורה מאוד מאוד רחבה ועמוקה רחבות הנהר, וזה מצריך יגיעה מסוימת מהלומד. אז כיוון שמידתו של הקדוש ברוך הוא היא מידה כנגד מידה, אז הקדוש ברוך הוא גם ייתן הרחבה באופן של רחבות הנהר למי שלומד. מתחיל מהרחבה במידות והרחבה במוחין ובדרך ממילא גם במידות. זה מה שדיברנו קודם.

41:58 דובר 7 אבל לא במטרה.

41:59 דובר 3 לא ב-- לכן אמרתי בדרך ממילא לא באופן של התעסקות.

42:02 דובר 7 זה הגדרה מאוד חשובה.

42:03 דובר 3 זה שיעור חשוב.

42:04 דובר 7 התבלבלתי כשלמדתי את זה. זאת אומרת בדרך מילא זה זה לא מטרה, אלא זה זה.

42:08 דובר 3 זה בדרך ממילא.

42:09 דובר 7 זה קורה.

42:10 דובר 3 זה בדרך ממילא וגם שפע בגשמיות. עד כדי כך הביטוי שמה ביטוי מאוד ציורי על ידי טירחה קלה באצבע אחת. הקדוש ברוך הוא מזמין לו את כל ההצטרכויות שלו בהרחבה הכי גדולה. אז אתה תשתדל שהלימוד יהיה בהרחבה. אז אם מדברים על תמימים אז זה לא סדר שוקו, אלא צריך באמת להשקיע כדי שיבואו יותר חבר'ה ו-ו-והתמקדו. אז כן, שיהיה כיבוד על השולחן. למרות שאנחנו שגדלנו על קונטרס עץ החיים ועל התוועדויות של חסידים. אז מה הקשר בין אוכל והתוועדות-- ולימוד? מילא התוועדות בקושי הבנו איך יש עניין של אוכל. היה צריך להסביר את זה כמו שדיברנו קודם, אבל באמצע הלימוד? רחמנא ליצלן. איך אפשר להגיד? הרי כל העובר-

42:58 דובר 7 בעל השמועה.

42:59 דובר 3 בעל השמועה כנגד עיניו כן, אתה רואה אותו מולך ואתה פתאום אתה לוקח שלוק מהזה.

43:06 דובר 7 אבל נשמע שעדיין הדבר מוטל בספק בין המשפיעים. מה אתה אומר? מה אתה אומר?

43:09 דובר 3 אז אני יודע להגיד מה שאמר הרבי מוהר"ש. אחד המשפיעים באחת העיירות בא לרבי מוהר"ש. הרבי שאל אותו איך הולך ההפצה של חסידות אצלכם בעיר? אז הוא אומר מצוין. יש שיעור שבועי ובאים עשרות אברכים ויושבים שעה שעתיים. אני לא זוכר את הסיפור אבל כל הפירו-- הדיוקים שלו ולומדים והרבי מאוד נהנה מזה. עכשיו בתוך הדברים המשפיע הזה סיפר שאחד העניינים שהם עושים זה שהם מעמידים סיר גדול של פונטש. פונטש זה משהו ששותים בארצות הקרות. זה יין מבושל שכל מוסיפים לו כל מיני תבלינים וסוכר וכל מיני כאלה דברים אחרים, וכיוון שהוא כל הזמן רותח אז כל הזמן מוסיפים לו עוד וודקה כדי שהאלכוהול לא יתנדף ממנו. כנגד מה שמתנדף מוסיפים לו, מתדלקים אותו, מחזקים אותו כל הזמן. זה מאוד משכר ואנשים מאוד מאוד אוהבים את זה בארצות הקרות זה מאוד מתוק ומאוד חזק ושותים פונטש ולומדים כוסות גדולות שותים. אז הרבי אומר לו מה, מה הקשר בין פונטש ולימוד? טוב, אז המשפיע לא היה צריך שירביצו לו עם מקל. הוא הבין מהר. אז כשהוא חזר חזרה הוא ביטל את הפונטש. פעם, אחרי כמה, כמה שבועות או חודשים שהוא היה עוד פעם אצל הרבי, הרבי שואל אותו איך הולך הלימוד. אז הוא אומר שהוא נשאר עם כמה בודדים שבאים ללמוד. אין פונטש, אין לא באים.

44:40 דובר 8 אין פונטש.

44:41 דובר 3 בדיוק. אז הרבי אמר לו טוב, אם צריך את זה בשביל שיהיה לימוד אז אפשר להחזיר את הפונטש.

44:50 דובר 8 פה מדובר בחסידים?

44:51 דובר 3 מדובר בוודאי.

44:53 דובר 8 חסידים, לא

44:53 דובר 3 בוודאי. לא היה. לא היה מציאות של מקורבים אז.

44:57 דובר 8 כן.

44:57 דובר 3 זה היה קהילה. זו הייתה קהילה

45:00 דובר 8 חסידים

45:01 דובר 3 קהילה חסידית, בעלי בתים ואברכים חסידיים שיושבים עם המשפיע שעות ולומדים. וכשיש פונטש אז הם יושבים ולומדים. והרבי הכשיר את זה אולי בדיעבד, אבל הכשיר את זה. אה וכשהרבי מדבר כאן על הייעודים הגשמיים שיהיו למי שלומד בתורה הזאת של האדמו"ר האמצעי, אז אתה רואה שהרבי בעצמו מביא את זה. כן, שיהיה לימוד באופן של הרחבה ועל ידי זה לא על ידי שתלמד בהרחבה, על ידי הלימוד יהיה באופן של הרחבה. מה זאת אומרת שיהיה כיבוד על השולחן שיהיה כמו שצריך ואז ואז באמת יהיה מזה שפע. אני יכול להגיד באופן אישי שבכל המקומות שאני מלמד תורת אדמו"ר האמצעי ומדי פעם מדברים ומתוודעים על זה, כי הרבי אומר גם להתוועד התוועדויות חסידיות

45:49 דובר 8 שלו

45:50 דובר 3 גם שם, גם שם בנ"ל בייס.

45:51 דובר 8 כן, כן.

45:52 דובר 3 אז שם הרבי גם כן אומר שלהתוודע על העניין הזה ולחזק את העניין הזה. אז מדי פעם שמתוודעים על העניין ומחזקים אותו, אז אנשים קמים ואומרים מאז שהתחלתי להשתתף בשיעורים האלה התזרים המזומנים שלי הכפיל ושילש את עצמו ולא מעט אנשים זה קרה לי שאני שומע את זה מהם.

46:12 דובר 8 אולי לפי זה אפשר לברר מה שמבואר במאמר חוס וטרומא[?] ששם הרבי מדבר על העשירות

46:17 דובר 3 של זהב כפשוטו.

46:18 דובר 8 בהרצאה הרבי מדבר על עמוד הטרע[?] שמביא את זה. אז לפי זה זה מתקבל מאוד.

46:22 דובר 3 יהודים גשמיות משתלשלת מרוחניות. ברור.

46:25 דובר 8 מה שהרב אומר בעצם על ה על ההרחבה הזאת גם בגשמיות תוך כדי הלימוד. זה מאוד מתחבר עם האופי של מטרת הלימוד. זאת אומרת, אם מטרת הלימוד היא רק האוורד אז האופי הוא התכווצות. אבל אם מטרת הלימוד היא ידיעת אלוקות וכבר הימצאות בגאולה, אז זה כבר נמצאים בעולם אחר.

46:44 דובר 3 משיח הוא חלק מהייעודים הגשמיים שלא בשבילם אנחנו מחכים למשיח, אבל הם בהחלט חלק מהחבילה. הם בהחלט חלק מהחבילה, כי נתאווה הקדוש ברוך להיות לו יתברך דירה בתחתונים.

47:05 דובר 8 אז אם אנחנו עכשיו רוצים בעצם למקד יותר את כל הפודקאסט, התוכנית המיוחדת הזאת שדיברנו על מה זה ג' מוחין ואיפה זה נמצא. לנסות להוריד את זה מעולם של משפיעים חסידים רציניים שבאמת יכולים להעמיק ולשבת שעות וללמוד מהאמורים כאלה. מדובר פה בתלמידי התמימים. תלמיד שיוצא בישיבה. איך הרב יכול להדריך בחור בישיבה? לימוד של ג' מוחין בעצם בתוך כל הסדרים שכבר יש לו.

47:34 דובר 3 אני רוצה לספר סיפור. סיפרתי קודם איך הגעתי לחב"ד. הייתי בחורצ'יק צעיר מאוד. סידרו לי חברותות. ניזכר לטוב מנדי ברוד למד איתי נגלה

47:46 דובר 8 לא

47:48 דובר 3 ניזכר לטוב הרב מוישה ויינר שלמד איתי מאמר חסידות שאני כבר לא זוכר מה זה היה. שיסלח לי, אבל הוא למד איתי שבועיים בלבד. אחרים למדו איתי יותר.

48:00 דובר 8 שמעתי שגם למדת עם מוישה ובר.

48:02 דובר 3 מוישה ובר זה סיפור אחר.

48:03 דובר 8 אה אוקיי

48:04 דובר 3 זה לא בישיבה. הייתי נוסע אליו. זה עניין

48:06 דובר 8 זה עצמו

48:06 דובר 3 זה יהיה פודקאסט בפני עצמו. אני מזמין כבר נדבר עליו. יש הרבה מה לספר. מוישה ויינר למד איתי. מאוד נהניתי מהלימוד. אחרי שבועיים אמרתי לו אני מאוד מצטער. זה השנה האחרונה שלי פה בישיבה. היה שיעור גימל. אני לומד עכשיו סמיכה, אני זה ואני זה ואני זה ואני זה. עשה לי-- יש לי קם-- חוץ מהסדרים של הישיבה עוד היו לו עוד כל מיני סדרים אחרים. אין לי זמן אליך, הוא אומר לי. מה אני אעשה? אמרתי לו עם מי אני אלמד? הוא אומר לי תלמד לבד. איך אני אלמד? תלמד. מה זה, איזה ספר אני אלמד? כמו הרב זלמן גופין, הוא אמר לי מה שאתה רוצה. תיקח איזה ספר שאתה רוצה.

48:46 דובר 8 אוקיי.

48:48 דובר 3 אבל אמרתי לו טוב, אבל מה, מה מבוקש בלימוד? מה, מה, לאן, לאן צריך לשאוף? זה אחרי שבועיים כבר הבנתי שצריך כאלה לשאול, כזאת שאלה לשאול. הוא אומר לי, או עכשיו אתה שואל טוב, לך תביא לי ע"ב חלק א'. עכשיו תבין, זה היה תשרי תשל"ח. הע"ב, ע"ב יצאה, אה, חודשים לפני זה.

49:11 דובר 8 שנה לפני.

49:12 דובר 3 כן, באמצע תשל"ז. תביא לי ע"ב חרך חלק א'. הבאתי לו. הוא אומר לי זה עוד היה מהדורה ישנה, עוד לא יצאה מהדורה המתוקנת המורחבת. אומר לי תפתח לי איפה שאתה, תפתח איפה שאתה רוצה, תקריא לי שתי שורות. אני צריך להגיד לך באיזה מאמר זה, באיזה שבת הוא נאמר, באיזה פרק של המאמר, את הקיצור שלו ואת הנושא של הפרק. וככה בחנתי אותו על כל הספר מההתחלה ועד הסוף.

49:36 דובר 8 אוו.

49:37 דובר 3 הוא אומר לי ככה צריך.

49:38 דובר 8 אוו.

49:39 דובר 3 עכשיו זה מתי הוא למד? בין הסדרים. הוא למד סמיכה בשיעור, הוא למד נגלה בשיעור, הוא למד סמיכה בשי-- ב-ב-בין הזמן, ב-ב-בין הסדרים הוא למד סמיכה. אה, הרב אסולין היה החברותא שלו מחדרה. אבל כשרוצים יש זמן.

50:00 דובר 8 כלומר, זה הסוד. הסוד הוא בעצם לבנות איזושהי תבנית אישית של לימוד.

50:05 דובר 3 נכון. כל זמן שזה לא סדר, אם יש בישיבות חלק מה-

50:09 דובר 8 כי אין סדורים, אין סדורים, עושים את זה.

50:10 דובר 3 בחלק מהישיבות יש סדר גירסא בחסידות ובישיבות קטנות אומרים לך מה ללמוד. בישיבות הגדולות לפעמים אתה יכול ללמוד מה שאתה רוצה.

50:20 דובר 8 לסיים את החומר.

50:21 דובר 3 אולי, אולי אתה צריך לקבל אישור מהראש הישיבה ומהמשפיע, אבל כן. אז אם יש אפשרות ויש סדרים פנויים שאפשר, מה טוב ומה נעים, ואם אין סדרים פנויים אז עושים שיהיה סדרים.

50:34 דובר 8 מממ.

50:35 דובר 3 באים כמה דקות קודם, הולכים כמה דקות אחר כך, ישנים קצת פחות. מוצאים את הזמן לעשות את זה, וזה אף תורתי עמדה לי, תורה שלמדתי באף. זה מה שנחקק וזה מה שזוכרים הכי טוב אחר כך, עוד יותר טוב ממה שלומדים בשיעור וממה שלומדים במבחן. עכשיו מה ללמוד? אז זה מאוד משתנה. אה, אני בדעה שאין כזה דבר מאמרים קשים. יש מאמרים שמצריכים יותר חשיבה.

51:07 דובר 8 ממ-ממ.

51:09 דובר 3 וכמו שבעולם המסחר היום אומרים שאם המוצר לא עולה כסף אז אתה המוצר.

51:16 דובר 8 ממ-ממ.

51:17 דובר 3 אז אותו דבר גם בלימוד החסידות. אם זה לא מ-- אם זה לא דורש ממך שכל, זה אומר שהוא בא ל-לקחת לך את הלב.

51:27 דובר 8 זה לא אומר ממוחין בטוח.

51:28 דובר 3 זה לא מוחין. אז אתה, אנחנו צריכים לכוון למעלה, לכוון למאמרים העמוקים, השכליים. זה לא חייב להיות בתורת האדמו"ר האמצעי. זה יכול להיות בדרך מצוותיך, זה יכול להיות בעין ב', זה יכול להיות בתש"ג של הריי"צ, זה יכול להיות בהרבה מאמרים אחרים. הרבי פתח לנו והאיר לנו את העניין הזה, שתורת אדמו"ר האמצעי זה נקרא רחובות הנהר ויש בזה סייעתא דשמיא מיוחדת, לא רק בעניין של רחובות הנהר במובן של התרחבות מול המעיין של אדמו"ר הזקן, אלא גם בעניין של בקיעת הנהר והמעבר לשלושת הארצות שבעבר הירדן.

52:07 דובר 8 אבל בזה גופא אם הרב, הרב הסביר לי בתור תמים זמן ללמוד אני צריך למצוא לעצמי ואני מוצא לעצמי. מאמרים, בעיקר תורת אדמו"ר אמצעי ועוד מקומות שבהם זה מבואר. אופי הלימוד. האם אני מחפש יותר את הלימוד לגירסא או את העיוני? זאת אומרת, אני יושב ללמוד עכשיו את ה"אל תצר" או כל מאמר אחר שעכשיו, אה, נקלעתי אליו. המטרה פה היא לשבת, לסכם, להבין את המהלך, אה, אה, לראות איך לאורך כל החמישים עמודים של המאמר יש איזשהו קו אחד שמשתרך. העשר האותיות הראשונות מדברות ככה, עשרים מהא-האותיות האחרות מדברות על זה או יותר לקבל את הגירסה של העניין, כי בכל מקרה הנקודה העיקרית פה זה יותר משהו אלוקי כזה, פחות, אה, איך זה יבוא ויוסבר לי וידבר אליי בסופו של דבר. זה שאלה על אופי הלימוד.

52:58 דובר 3 השאלה לגבי אופי הלימוד תלויה מאוד באדם הלומד.

53:02 דובר 8 אבל אין אדם, הגמרא אומרת ש-

53:03 דובר 3 ב-ב-- לא, לא. אדם יש לו מוחין, הוא משתמש בהם.

53:06 דובר 8 אהמ.

53:07 דובר 3 אז, אז כל אחד צריך לראות איפה הלימוד הכי מחיה אותו, איפה הלימוד, איפה הוא נדבק בזה בצורה הכי טובה. יש אחד שאם לא יתנו לו לסכם ולעשות קיצורים ולבנות לעצמו את המהלך של כל הזה וללמוד עם המחברת, אז הוא מרגיש שהוא מפספס. ויש אחד שההתעסקות בפרטים רק מסיחה את דעתו והוא צריך ללמוד עכשיו את השורה שעכשיו לומדים.

53:34 דובר 8 אהמ.

53:35 דובר 3 את הפסקה שעכשיו לומדים, את האות שעכשיו לומדים. וכיוון שהמאמרים של אדמו"ר אמצעי הם בהיבט מאוד, מאוד, מאוד ארוכים, אז זה לא יחרב העולם אם מישהו ילמד בגישה הזאת. כן ללמוד לא באופן של זה לא תהילים, לא לטייח את הלימוד, לנסות להבין, להבין, לנסות לשאול, להתייעץ עם חברים. אם זה ראשי תיבות מיוחדים ויש שמה הרבה ראשי תיבות ייחודיים ש-

54:04 דובר 8 שבחסידות לא מופיעים כל כך הרבה.

54:05 דובר 3 שלא מופיעים הרבה בחסידות או אולי בכלל לא. ואז צריך מתוך ההקשר לנסות ולהבין אותם, ולנסות להתייעץ עם חברים וללמוד להדביק בזה עוד חברים. זה דבר שהוא לדעתי מאוד, מאוד חשוב. אמ...

54:19 דובר 8 אז כל אחד-- ו-ועדיין, למרות שהוא מחובר ללימוד כזה או אחר, זה לא קשור למידות, זה פשוט אופי של מוחין.

54:25 דובר 3 זה אופי, בדיוק.

54:27 דובר 8 כל אחד, אה...

54:27 דובר 3 כן, אני חושב, אני, לדעתי זה העניין. צריך לראות, כל אחד צריך ל-ללמוד איפה שכוחות הנפש שלו שייכים, כל אחד לפי כוחותיו. אין פה עניין של שבירה או משהו כזה שצריך להכריח את עצמו. צריך ללמוד בסייעת ובשמחה. תורה של ימות המשיח.

54:45 דובר 8 ומה באמת ה, ה-- זה שאלה שבאמת כל אחד שואל, איך באמת אני יכול ליצור לעצמי תענוג בלימוד? תענוג. זאת אומרת, ללמוד את הג' מוחין האלה לא כי זה הוראה וזה צו של הרבי, אלא להרגיש בזה תענוג. כ-- למה אני שואל את השאלה הזאת? כי רוב הדברים שאדם מרגיש בהם תענוג, תענוג זה עניין של מידות. מידות זה עניין של רגש. רגש זה, זה, זה תולדה של מוחין השייכים למידות. איך אני יכול לקחת מוחין בעצם ולקבל מזה תענוג כשבעצם ה-הרגש שלי לא נמצא פה?

55:18 דובר 3 אז זה מוסבר בחסידות שיש עניין של מידות שבמוחין, כמו שצהבו פניו דרבי אבהו שמצא מילתא חדתא. זה מידות שבמוחין. זה לא מידות בעצם. המוחין, כיוון שהם כל כך עשירים, כל כך מלאים, כל כך חיים, וזה מה שדיברנו קודם, שהרבי מחיה מתים, הפירוש שהוא לא רק נותן לנו שכל קל, אלא השכל הזה הוא מחמם אותנו והוא מלהיב אותנו. אז כשלומדים כמו שצריך, יכול להיות יותר מהר או יותר לאט, עוד פעם, כל אחד לפי התכונות שלו. עכשיו, אם מדברים כבר על מה ללמוד, אז אני חושב שבחורים שעוד לא למדו הרבה חסידות יכולים להתחיל וזה לא-- וזה בסדר גמור להתחיל עם המאמרים הלכאורה הקלים של אדמו"ר האמצעי. יש ספר מאוד נפלא שמדבר-- יש בו מאמרים לחנוכה ולפורים, שערי אורה, אה, וגם מרוויחים שם הסברים נפלאים. זה נקרא הא' ב' של תורת החסידות. אז זה גם תועלת נפלאה ל-ל-ללומד והעשרה והרחבת אופקים, וזה יעזור לו בכל מקום אחר שהוא לומד חסידות.

56:25 דובר 8 זה גם ג' מוחין.

56:26 דובר 3 וזה גם כבר שהוא עוסק בענייני מוחין. אמ, ל-ל-לבחורים קצת יותר ותיקים קצת יותר, שכבר למדו יותר וכבר כמה שנים שומעים שיעורים ולומדים וכולי וכולי, אז הייתי מציע באמת להתחיל מ"אל תצר את מואב" ואחרי זה אין גבולות. אחד אחד ילך ללמוד, אה, שער הייחוד, אחד ילמד שערי אורה, אחד ילמד, אה, תורת חיים כל אחד כל אחד במצווה.

56:54 דובר 8 וזה גופה. אם כשאנחנו שומעים את התוכנית הזאת, בעצם הדבר הראשון שהבחור עכשיו עושה הוא פונה עכשיו לספרייה ב-בישיבה ומחפש את המדף הכי גבוה של מאמרי האדמו"ר האמצעי שאף אחד לא נגע בהם ותופס איזשהו ספר ומעכשיו הוא רוצה להשקיע בזה כל היום וכל הלילה. אני מנסה שנייה לעשות סדר גם לפי הביאור של הרבי בשיחה כאן של חסך[?] חשון נ"ו. לא הכוונה שללללמוד רק ג' מוחין כי אנחנו עדיין נמצאים במצב של גלות. זאת אומרת, אה, אה, אה, איך אנחנו מכניסים את האחוזים של לימוד החסידות בחיי היומיום שלנו מבחינת אחוזים של ג' מוחין ושל, של מידות? זאת אומרת מבחינת אחוזים יש בזה אחוזים או שזה כל אחד לפי עניינו?

57:32 דובר 3 אני אגיד לך את האמת. ה-השאלה הזאת בעצם מנתבת אותנו. אמ, תחשוב על-על-על-על פודקאסט של מישהו שעוסק ברפואה והוא יתחיל לתת עצות איך לקחת תרופות. צריך ללכת לרופא. אז לכן ייטיב לעשות כל אחד והרבי קבע לנו את החוק הזה של עשה לך רב ולהתייעץ עם המשפיע ולהגיד כן והתעוררתי והנה והרבי אומר וככה וככה. מה מה הרב אומר לי ללמוד? מתי הרב אומר לי ללמוד? כמה שעות הרב אומר לי ללמוד? ולבוא להיבחן על זה. אז כמו שאני בחנתי במירכאות את משה ווינר בזמנו, לקחתי ספר יחסית קל. זה היה הספר הראשון שלמדתי בחסידות, אה, חורף תש"ן והשקעתי בו איזשהו זמן לא ארוך.

58:30 דובר 8 מה זה זמן לא ארוך?

58:31 דובר 3 שלושה חודשים.

58:34 דובר 8 אוקיי, אני אשאל את השאלה הזאת כי זמן ארוך אין שמה יומיים.

58:37 דובר 3 לא.

58:37 דובר 8 שלושה חודשים?

58:38 דובר 3 שלושה חודשים.

58:39 דובר 8 אוקיי.

58:40 דובר 3 ישבתי עליו יום ולילה, דגרתי עליו. נכנסתי לשיעורים בחסידות, לא במאמר הזה, אבל זה מה שלמדתי.

58:48 דובר 8 אז זה רצוי.

58:49 דובר 3 ואחרי שלושה חודשים באתי לרב זלמן גופין ואמרתי לו הנה זה הספר, תבחן אותי. ואחרי זה למדתי תו"ש ג' שזה נסיקה פראית למעלה כי, כי זה תו"ש ג' זה תמצית של, של עין-בית.

59:04 דובר 8 כן.

59:05 דובר 3 תו"ש ג' ותו"ש ד' זה תמצית של עין-בית. אז, אה, ואחר כך התחלתי באמת ללמוד עין-בית. כל זה כשבמקביל כבר התחלתי ללמוד תורת האדמו"ר האמצעי, אבל זה כבר סיפור ארוך. אמ, כן, אני חושב שזה דבר שמאוד מאוד חשוב לעשות ומאוד מכניס אותנו בשיטת גאולה.

59:22 דובר 8 גם זה היה נקודה מאוד חשובה שבאמת, אה, אה, אה להתמקד כל אחד מול הסל אחריו שלו כדי לקבל הדרכה יותר פרטית. אבל הדברים הכלליים ברוך השם נאמרים כאן ובסו-סו-בסופו של דבר אני חושב פעם ראשונה שמסבירים את זה בצורה טובה, אה, לתלמידי התמימים. רק לסיום הרב אר-פד[?] לפני שמסיימים, אה, פטור ולא יכלו מי אפשר? ובאמת, אה, אה, אה אנחנו רואים שכל השינוי הזה של ההוראה ללמוד את העניינים של ג' מוחין בעצם היא מגיעה דווקא בנ"ו. זאת אומרת, קורה פה משהו ב-ב-בעולם. העולם מוכשר לגאולה, מלך המשיח מתגלה. בעצם כמה מילים על הנקודה הזאת שבעקבותיה ההוראה מגיעה. זאת אומרת, אם היינו כל כך-

1:00:04 דובר 3 אני לא יודע אם בעקבותיה או כהכנה לה.

1:00:07 דובר 8 או מה, מה, מה בעצם ההבדל בין ה-

1:00:09 דובר 3 אתה יודע שצ"ח[?] חסידים היו מתוועדים על זה שאחרי שהרבי הדפיס את העין-בית, אז היה האירוע בשמחת תורה תשל"ח. אני לא יודע אם יש כאלה שכורכים את מה שהרבי אמר בחשוון תשנ"ב למה שהיה בפורים כ"ב אדר.

1:00:34 דובר 8 כ"ז אדר.

1:00:35 דובר 3 כ"ז אדר, סליחה. אני לא יודע אם יש מי שעשה את ההקשר הזה, אבל ברור שמול כל עלייה יש, לא יודע אם לקרוא לזה מחיר שצריך לשלם, אבל יש, יש פה, יש פה מערך שלם של עניינים שמתרחשים. ו-ו-ויש מושג כזה שמלך המשיח, אה, מוסר את עצמו על העניין הזה כדי לפתוח לנו עניינים שלא היינו יכולים לעשות אותם קודם. כמו כל אותם סיפורים של שלוחים שבאו לרבי ובכו והם לא יכולים והם לא מסתדרים, והרבי אומר להם: "איך גיי דאך מיט אייך, אני הרי הולך איתכם". אז צריך להבין, האדמו"ר האמצעי, דרך אגב, למי שמפחיד אותו ונלמד ומי יענה לי ומי יודע ומי מו. האדמו"ר האמצעי, כיוון שהוא דרש מה-מהאברכים להתעסק בעניינים העמוקים האלה, הוא הרגיש שאולי אפילו פנו אליו ואמרו לו מה, "מה נ-- איך, איך נסתדר עם זה?" אז הוא אמר, "מכל מקום שאני אהיה שם אני אבוא לפתור לכם את כל הספקות." זה נתפס בספר התולדות. זאת אומרת שיש עניין כזה שהלכו מחיל אל חיל והצדיקים והם עולים למעלה והרבי איתנו. אתה לומד את הדברים הכי עמוקים, קשה לך משהו, הרבי לוקח על עצמו והוא אומר אני אבוא לפתור לכם את כל הספקות שלכם. אז יש פה איזשהו עניין. אתה יודע שכשהבעל שם טוב היה צריך פעם אחת לבוא לאחד מהצאצאים שלו שטבע בנהר, שהנהר גז-- הבעל שם טוב גזר על הנער הזה שיחרב והוא באמת נחרב. אבל היה דין תורה למעלה וגזרו שפעם יעבור צאצא של הבעל שם טוב שם והוא יטבע. הבעל שם טוב הזהיר בצואה שלו. לא, לא צווה הרי האדמו"ר הזקן אומר שלא ציווה והבן שלו כן עבר שם. זה היה חורף, הכל היה

1:02:31 דובר 3 מכוסה בשלג, לא ראו כלום, וברגע שהוא עבר שם פתאום זה נהיה נהר והוא התחיל לטבוע. והוא התפלל ובקש מהקדוש ברוך הוא שבזכות ה, בזכות הבעל שם טוב הוא ינצל. ואז הוא ראה כמו להבה של נר שצפה על המים ושחה אחריה ונצל. ואחר כך בחלום בא אליו הבעל שם טוב ואמר לו אם הייתי יודע כמה זה קשה לרדת, אני לא בטוח שהייתי יורד. והסיפור הזה כבר היה, ובכל זאת אומר לנו האדמו"ר האמצעי, מכל מקום שאני אהיה אני אבוא לפתור לכם את הספקות שלכם. זאת אומרת שמראש זה ניתן לנו באופן כזה של מה שנקרא שטר ושוברו בצידו.

1:03:10 דובר 8 פשוט צריך, אה-

1:03:11 דובר 3 לא לפחד, להאמין.

1:03:12 דובר 8 להתעסק בזה. אם, אה, ולסיום שאלה נוספת אם באמת בחור בא ואומר אני מוכן להתעסק, אני נכנס עכשיו לעניין של תורת אמיתה לרבי, אבל הוא זוכר, הוא קורא את כל המכתבים של הרבי לרבי שלום אחי על העניין של לימוד תורת נשיא הדור. הוא שואל את עצמו בתורת נשיא הדור אני יכול למצוא ג' מעיינים בעצם?

1:03:30 דובר 3 קודם כל כן, וב', אני חושב שהיום כיוון שהרבי הוא זה שהסיר את הכיסויים שהיו על התורה של האדמו"ר האמצעי, זה נקרא שאין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה. מכיוון שאני עושה את זה בגלל הציווי של הרבי ובגלל בזכות הרבי אני בכלל יכול ללמוד את הדברים האלה שבדורות הקודמים היו ממש סתומים ורק יחידי סגולה למדו אותם. אז זה שאני לומד את זה עכשיו מכוח הרבי ובהוראת הרבי זה נקרא שאני עוסק בתורת הרבי.

1:04:03 דובר 8 וכפרט שני לתשובה, ייתכן שבאמת ב-בתורה של הרבי עצמה גופא יש לנו מאמרים ושיחות שבהם כן-

1:04:11 דובר 3 פשוט ברור ופשוט, בפרט שאנחנו יודעים שאם היה קם חסיד גדול ככל שיהיה מ-מ-מה שנקרא דור החמישי. אני זוכר שאנחנו היינו בחורים בישיבה ודיברו איתנו על המושג שנקרא עצמו"ת. עצם אינו מתגלה ועצם אינו משתנה ועצם אינו מתחלק, ואי אפשר לגילוי העצם אלא על ידי הלמו[?]. יקום חסיד ששינן את הדברים האלה ויראה בדבר מלכות שהרבי אומר מי יכול להגיד לעצם מה לעשות? הוא עצם, הוא עושה מה שהוא רוצה וכל אחד שייך לגילוי העצם. אז אנחנו מבינים שזה-זה, אה, זה דור חדש.

1:04:47 דובר 8 אז גם כשלומדים בעצם את השיחות של דבר מלכות, בהם אפשר למצוא

1:04:51 דובר 3 בדברים העמוקים

1:04:52 דובר 8 את הנקודות

1:04:53 דובר 3 שיחות, מאמרים. בוודאי, בוודאי.

1:04:56 דובר 8 טוב, יישר כוח גדול הרב הרפז. אה לסיום ככה

1:05:00 דובר 3 פשוט יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.

1:05:06 דובר 8 יחי המלך המשיח. יישר כוח גדול הרב הרפז.

1:05:10 דובר 9 אוזניים לשמוע. תוכניות השמע לתלמידי התמימים מבית את"ה העולמי. לתוכניות נוספות חייגו כוכבית שש שלוש חמש שמונה. יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.