אוזניים לשמוע 32 | ״עשר גלויות גלתה ליובאוויטש״

00:00 דובר 1 ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע.

00:08 דובר 2 אוזניים לשמוע. תוכניות השמע לתלמידי התמימים מבית את"ה העולמי.

00:14 דובר 4 הרבי אומר במספר מקומות שבהם, אה, ליובאוויטש גלתה מליובאוויטש ועד 770, והוא אומר ועוד. ובפרשנות, אז כמובן יש כל מיני שיטות וסגנונות איך, אה, למנות את העשר גלויות. רוסטוב, שהרבי הרש"ב עבר מליובאוויטש לרוסטוב. האדמו"ר הריי"צ מרוסטוב ללנינגרד. בהמשך אדמו"ר הריי"צ למלאחובקה ומשם לריגה, ורשה, אוטווצק, עוד פעם ריגה, גרייסטון במנהטן, לייקווד בניו ג'רסי ו-770.

00:53 דובר 2 שלום עליכם לכלל תלמידי התמימים מכל ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש ברחבי ארץ הקודש והעולם כולו. אנחנו מתחילים כעת תוכנית מיוחדת, תוכנית מיוחדת במינה מתוך סדרת תוכניות השמע אוזניים לשמוע. תוכניות שספוגות וחדורות ברוח של התקשרות איתנה לרבי מלך המשיח שליט"א ולענייננו היוקר להוביל ימות המשיח בפועל ממש. בין מכלול התוכניות שדובר בהם באוזניים לשמוע על בית רבנו שבבבל, על בית משיח, על הייחודיות של הוצאת הקונטרס המיוחד ביום כ"ח מרחשוון תשי"ט, הרי שהתוכנית הזאת עוסקת בנושא מרתק, מעניין שעדיין לא דובר כל כך. אנחנו יושבים עכשיו כעת יחד עם הרב שניאור ברגר, חוקר בתולדות חב"ד, בהיסטוריה של חב"ד, לדבר ולשמוע מזווית מאוד, מאוד מיוחדת ומרתקת על העשר גלויות גלתה ליובאוויטש, על המיקומים, על השנים, על כל מה שעבר, על העשר גלויות שגלתה ליובאוויטש מאז ימי אדמו"ר הזקן ששם הכל התחיל ועד לבית משיח 770 בדורנו. אז דבר ראשון נגיד שלום. שלום עליך הרב ברגר.

02:03 דובר 4 שלום. נעים מאוד להתארח בתוכנית שלכם.

02:07 דובר 2 באמת ברוך השם. כפי שהקדמנו, אה, התמימים מכירים את הקונטרס מזווית אחרת לגמרי, מזווית יותר תורנית, יותר מפולפלת, להבין מה הרבי הוסיף בסעיף ה' על פני סעיף ד'. ולא תמיד כשמגיעים לקטע המדובר בקונטרס על עשר גלויות גלתה ליובאוויטש, ששם הרבי מונה את העשר גלויות האלו גם במיקומים, אה, בהערות וגם בשיחה עצמה, אז עוברים על זה. הרבי מציין עשר גלויות גלתה ליובאוויטש ורק בשביל להסביר את המעלה של 770 בית משיח. אבל בטח ובטח כשעושים פענוחים בעצם השיחה, פענוחים לערים האלו ומנסים שנייה להבין איפה זה היה, איפה הייתה כל גלות, כמה שנים, מה היה הסיפור של אותה גלות שגלתה שם ליובאוויטש, אה, ואז מבינים את המעלה המיוחדת הסופית, התחנה הסופית, כן, בית רבנו, בית משיח, הבית של הרבי מלך המשיח, אז בטח זה מאיר באור אחר לגמרי. אז, אה, בשביל זה אנחנו מתיישבים לשמוע על הנושא הזה. אה, בעבר כבר עסקת בנושא.

03:07 דובר 4 כן. אה, בעצם הרבי עשה מהפך ברגע שהרבי אמר ש-770 זה בית רבנו שבבבל, בית משיח. למרות שזה היה דבר שאיפשהו ידוע, אבל הרבי הוציא את זה כחוברת, אה, ברורה, אמ, ומצד שני בסגנון מאוד קליל וברור, בשונה משיחות אחרות. אה, והרבי הדגיש כמה דברים. גם ש-770 זה בית רבנו שבבבל. זה אומר כאשר, אה, עם ישראל גלה מארץ ישראל והגיעו לבבל, אז היה נשיא לעם ישראל, ולנשיא היה בית מדרש גדול, שזה היה בית המדרש המרכזי שממנו יצא תורה ופסקי דין לכל עם ישראל, וזו הכוונה בית רבנו שבבבל. אבל הרבי מחדש לפי המובאות מהגמרא ומדרשים וכולי, שבעצם בית המקדש מעט מה שנקרא בגמרא ובמדרשים, אז בית המקדש מעט המרכזי נמצא בבית רבנו שבבבל מאז שנחרב בית המקדש ועד היום והיום זה ב-770. תוך כדי הרבי מסביר שבעצם היו בדורות האחרונים עוד בתי רבינו של בבל, שזה אומר כל מקום איפה שראש בני ישראל אדמו"רי חב"ד היו. אה נביא, הרבי אומר גם שבית המקדש נקרא תלפיות, תל שכל הפיות פונים בו. עדיין שכולם מתפללים למקום הזה, וכך גם הרבי אומר שכך כך גם 770. רק נגיד שבמסכת ברכות שמשם הרבי מביא את האמרה, את הציטוט הזאת שתלפיות, תל שכל הפיות פונים בו. מדובר על כך שכאשר יהודי רוצה להתפלל אז יש מחלוקת לאיזה כיוון הוא צריך להתפלל. למעשה במה שמדובר כאן זה שיהודי צריך תמיד להתפלל לכיוון בית המקדש. אם הוא נמצא מזרח, אם הוא נמצא מערב, תמיד הפנים שלו צריכים להיות לכיוון בית המקדש. אם הוא נמצא מאחורי, מאחורי בית המקדש תמיד לכיוון בית המקדש, וזה אגב מה שאנחנו עושים היום הלכה למעשה בארץ ובכל

05:19 דובר 4 העולם. מי שנמצא בדרום בצפון תמיד.

05:22 דובר 5 כיוון ירושלים.

05:23 דובר 4 מתכוון לכיוון ירושלים. ולמעשה בגזירה שווה הרבי מדבר שגם 770, שכולם למעשה מתכוונים לכיוון אה לכיוון 770. עכשיו בשיחה של בית רבנו שבבבל, הרבי באמת מביא את הנדודים של בתי רבינו של בבל, והרבי מתחיל מליובאוויטש, כן, ששם היה האדמו"ר האמצעי והאדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר המוהר"ש, עד אדמו"ר הרש"ב, שעבר לרוסטוב. הרבי מונה את רוסטוב ופטרבורג שלשם עבר האדמו"ר הריי"צ. משם האדמו"ר הריי"צ עבר ללטביה, לפולין עד לגלות אמריקה.

06:04 דובר 5 אהמ.

06:05 דובר 4 כמובן שבקונטרס הרבי מרחיב הרבה על זה שהעניין שהרבי הריי"צ עבר לגלות אמריקה זה עניין של כיבוש ובירור של חצי כדור התחתון. והרבי גם מדגיש שגם אחרי שהרבי הריי"צ יסתלק אז הקדושה לא זזה ממקומה. והרבי מדגיש את זה כמה וכמה או בכמה פעמים.

06:22 דובר 5 עד עולם.

06:24 דובר 4 שלעולם עד ביאת גואל צדק.

06:25 דובר 5 אהמ.

06:26 דובר 4 כתוב בפירוש עד ביאת גואל צדק אה בית רבינו של בבל יהיה קדוש, יהיה בית רבינו של בבל.

06:32 דובר 5 אהמ.

06:33 דובר 4 כן, ללא הגבלה.

06:35 דובר 5 אז זה בעצם ה-הפתיחה. הפתיחה שדבר ראשון, כמו כפי שהקדמת הייחודיות של בית רבינו בתור תל שכל פיות פונים בו, ובהמשך מזה להבין את המשמעות הזאת שתל שכל פיות פונים בו בעצם כפי שהרבי מונה בקונטרס. ה-המעלות הכלליות של בית רבינו שמנויות בקונטרס בלי קשר לדירתיה דרב הם בעצם בכל בית רבינו. זאת אומרת שהרבי מדבר על זה שמקום ששכינה שורה שם זה גם בבית רבינו שהיה בליובאוויטש. וזה שלא עוסק לא הוא, הוא יהיה דבוק לבית המקדש השלישי. זה הכל בבית המקדש, ולאחר מכן יש גם מעלות ייחודיות שיש רק לבית רבינו 770 שבדירתיה דרב שבדוגמה שבו יתגלה מקדש העתיד, שזה רק על בית רבינו של-שלנו ולא על בתי מקדש קודמים. אז לאלו שמעיינים ומפלפלים בנושא. אבל אותנו מעניין לשאול אותך בתור אחד שעוסק בתחום, שמבין בתחום, שיודע ככה שההיסטוריה החב"דית עומדת מול עיניו בצורה ברורה ונהירה. נחזור שנייה להבין, לספר לנו על ה, על ה, על הבתי מקדש, אותם בתי מעט, אותם בית רבינו של בבל. מי מתחילת המניין שהרבי מונה פה בשיחה. אז מה משמע שהרבי לא מונה את אדמו"ר הזקן?

07:46 דובר 4 נכון, משום שהרבי לא מונה את אדמו"ר הזקן, שאדמו"ר הזקן בית מדרש המרכזי שלו היה בהתחלה בליאוזנה ואחר כך באליאדי, ובהמשך כידוע במלחמת נפוליאון האדמו"ר הזקן ברח מנפוליאון ונסתלק בכפר פיענא, ולאחר מכן האדמו"ר האמצעי, אחרי אדמו"ר הזקן, נדד יחד עם שיירה של חסידים ובני משפחה עד שבסופו של דבר התיישבו בליובאוויטש. ומפה מתחיל הרבי מתחיל למנות את עשר גלויות שגלתה ליובאוויטש.

08:15 דובר 5 איך הם הגיעו בעצם לליובאוויטש? חיפשו מקום שבו-

08:17 דובר 4 חיפשו מקום שבו יוכלו לגור ולהתיישב והיו כמה אפשרויות ובחרו את ליובאוויטש. ליובאוויטש זה היה בעצם מקום, אז זה היה ברוסיה הלבנה, אה, כ-- על גבול רוסיה והיום לאחר כמה עשרות שנים זה התהפך. היום זה נמצא ברוסיה ליד רוסיה הלבנה, בגבול קו הדבר.

08:38 דובר 5 אז בעצם ב-ב-בשנה הזו, בתוקף א"ג אחרי הפ-- הסתלקות של הרבי, של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי מגיע לליובאוויטש ושמה הם נ-נכנסים בקלות ועל פי מה מחליטים שפה שזה יהיה מרכז חב"ד העולמי. כאילו מה...?

08:54 דובר 4 אדמו"ר האמצעי, האדמו"ר האמצעי החליט שב-- שהוא יגור בליובאוויטש, שם יהיה כמו ש-- כמו שאומרים מרכז ליובאוויטש העולמי. זאת אומרת שאדמו"ר האמצעי ברגע שהגיע לליובאוויטש בנה גם את הבית הפרטי שלו וגם בית כנסת גדול ומפואר. ואגב יש על כך פירוט איך הוא הביא אפילו מנורות הביא מפטרבורג הרחוקה ובנה את זה ב-- גדול מאוד ויפה מאוד, שברור שהוא-- זה לא רק לאנשים שגרים בליובאוויטש או מהסביבה, אלא זה היה במטרה שחסידים יבואו מכל המקומות. למרות שבאותו זמן כמובן, אה, המרחקים היו מאוד גדולים והנסיעות בזמן אדמו"ר האמצעי, אחר כך בזמן הצמח צדק, אפילו המוהר"ש עוד היו עם סוס ועגלה.

09:40 דובר 5 ממ-המ.

09:41 דובר 4 זה אומר שבשביל לנסוע לטישרי נגיד לליובאוויטש, אז היו כאלה אפילו שהיו יוצאים מספר שבועות לפני כן.

09:49 דובר 5 הו.

09:50 דובר 4 כי לנסוע עם סוס ועגלה מרחקים עצומים זה לקח זמן והיו נוסעים בשיירות, אה, ובכל מקום ומקום שהיו עוברים בעיירה או כפר יהודי היו מצטרפים עוד חסידים. אה-

10:03 דובר 5 זה ממש מזכיר את העלייה לרגל של בית המקדש.

10:05 דובר 4 כן.

10:05 דובר 5 שאנשים עולים וכולם מתפקדים.

10:07 דובר 4 מצטרפים ותוך כדי כמובן כל הדרך, אה, לא היה אז את האמצעים שיש היום לראות את הרבי בטכנולוגיה שיש היום, לראות או לשמוע, אבל היו מדברים כל הדרך דברי חסידות. כשהיו מגיעים לכפרים שהיו צריכים לישון בלילות אז היו מתוועדים בלילות ומדברים על העניין שנוסעים לרבי. וכמובן זה תלוי במרחק. היו כאלה שהיו גרים עשרים קילומטר מליובאוויטש והיו כאלה שהיו גרים אלפים של קילומטר והיו נוסעים והיו כאלה אפילו שהיו איכשהו מנסים לעבוד קצת בדרך בשביל להתפרנס ולהמשיך את הדרך מבחינה כלכלית, לכסות את הדרך. היו כאלה שנהגו בכוונה ללכת חלק מהדרך ברגל. היו כאלה שהלכו ברגל גם בגלל שהסוסים לא יכלו כל כך הרבה לסחוב את כל המטלטלין של כולם, אבל למעשה זה היו מסעות מאוד, מאוד ארוכים וכמה שיותר התקרבו לליובאוויטש אז יותר ויותר הצטרפו, אה, אנשים למסע הארוך הזה. עכשיו בזמן אדמו"ר האמצעי בנו בית כנסת גדול כפי שאמרנו, בית גדול, אבל לצערנו באותה-- באותם דורות הייתה מכה מאוד קשה שנקראת שריפות. אה, בזמן הצמח צדק הייתה שריפה מאוד גדולה והכל נשרף. אה, אותו בית כנסת שאדמו"ר האמצעי בנה וכאשר הצמח צדק בשלהי, אה, ימיו התחילו לבנות בחזרה את הבית כנסת ובנו ובנו ובנו.

11:37 דובר 5 הבית כנסת השני בעצם יותר גדול מהקודם?

11:39 דובר 4 בנו בית כנסת גדול ויפה והכל ובינתיים הצמח-- וסיימו לבנות, הצמח צדק הסתלק וכעבור שנים בודדות נשרף שוב. זה אומר כשאנחנו אומרים נשרף זה לא הבית כנסת נשרף, זה אש שריפה בכפר. מכיוון שאז לא היה את האמצעים של כיבוי אש, אז כשהיה שריפה גדולה בכפר אז אההה מכה מאוד גדולה והרבה בתים נשרפים וגם בית כנסת נשרף.

12:03 דובר 5 יש סיפורים רבים בעצם על השריפות והשריפה הידועה בתקופה של הצמח צדק, על הכתבים, מה שנשאר, מה שלא נשאר.

12:09 דובר 4 כן, כן. אז זאת אומרת היו כמה שריפות בליובאוויטש, זו הייתה השריפה המרכזית שבה אז נשרף כל הבית כנסת ו-

12:15 דובר 5 אבל לפי התיאור הזה בעצם מובן שהשריפה הבאה בעצם הייתה אחרי ההסתלקות של הצמח צדק.

12:21 דובר 4 הייתה שריפה אחת בזמן-

12:23 דובר 5 בזמן הצמח צדק ואחת גדולה אחרי.

12:25 דובר 4 בנו את הכל ועוד פעם נשרף.

12:27 דובר 5 ואחרי תרשח, אחרי ההסתלקות של הצמח צדק.

12:29 דובר 4 כן. ואז עוד פעם בנו מחדש. והיה, הייתה בעיה הלכתית עם צוואה של הצמח צדק.

12:36 דובר 5 פה מדובר במוהר"ש.

12:37 דובר 4 המוהר"ש.

12:38 דובר 5 לבדו, שנשאר מכל שאר הבנים להמשיך את ה-

12:41 דובר 4 כן, והוא, והוא בנה מחדש את החצר. עכשיו בכלל מזמן אדמו"ר האמצעי זה בעצם הבית כנסת והבית של האדמו"ר נמצאים באותו מקום שנקרא חצר רבותינו נשיאינו בליובאוויטש, שזה אומר שבנו בעצם, אה, בתים בצורת ח', אפשר להגיד, או מ' סופית עם פתח קטן ובאמצע החצר הייתה באמצע. חצר ששם היו יכולים להיכנס עם סוסים, עם עגלות וכולי. עכשיו באותו, אה, חצר היה גם הבית של האדמו"ר, גם בית של חלק מהבנים של המשפחה, אה, בית כנסת גדול. ובהמשך כשהאדמו"ר הרש"ב הקים את ישיבת תומכי תמימים, אז הבית כנסת הגדול שהיה בחצר רבותינו נשיאינו הפך לישיבת תומכי תמימים.

13:31 דובר 5 אהמ.

13:32 דובר 4 מסופר כאשר פתחו את הישיבה אז כמובן עשו שיפוץ וחידוש לזאל הגדול, איך שקראו לזה, בשביל שבחורים יוכלו לשבת וללמוד שם במשך שעות, אה, כן, להתאים את זה למצב של ישיבה. ובזמן אדמו"ר הרש"ב זה די דומה ל-770, שזה אומר שהייתה במשך עשרות שנים ישיבת תומכי תמימים בחצר שבו האדמו"ר עצמו נמצא.

13:57 דובר 5 אהמ.

13:58 דובר 4 והמנהל בפועל של הישיבה היה אדמו"ר הריי"צ.

14:01 דובר 5 אהמ.

14:02 דובר 4 והבחורים היו בהשגחה תמידית וצמודה של אדמו"ר הרש"ב וגם היו נוכחים בכל האירועים כמו אמירת המאמר, כמו בכל ליל שבת אדמו"ר הרש"ב היה אומר מאמר, אה, התוועדויות וכל האירועים שהיו במה שנקרא בסידננו [?], אז התמימים היו חלק מהעניין.

14:20 דובר 5 אהמ.

14:20 דובר 4 כי זה היה בעצם באותה חצר.

14:22 דובר 5 אהמ.

14:22 דובר 4 ולכן זה היה במשך כעשרים שנה. ולכן לבוגרים של תומכי תמימים ליובאוויטש יש הרבה מאוד סיפורים על אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, כי הם היו בעצם חלק מהחצר.

14:32 דובר 5 נוכחות.

14:33 דובר 4 יותר מזה, בעצם הייתה הדרכה צמודה של איך להתפלל בעבודה. גם הדרכה ספציפית. זה אומר בחור שהתחיל להתקדם, היה נכנס ליחידות לרבי הרש"ב ושואל עם איזה מאמר הוא צריך ללמוד, אה, להתפלל, אה, מה הוא צריך ללמוד וכולי. והכל, אה, נעשה בהתוויה של הרבי הרש"ב.

14:53 דובר 5 ונשמע כזה מאין עילא מאיבו [?] כזה. להיות בישיבה בשתי מטרים מהרבי הרש"ב והרבי הריי"צ. הכל נעשה באותו מקום, באותה חצר. ב-מ', ככה מ' סתומה.

15:03 דובר 4 כן, כן. ובעצם זה היה עד, אה, כשהייתה מלחמת העולם הראשונה שהתחילה בתרע"ד, ואז-

15:09 דובר 5 אז כאן בעצם אנחנו עם כל השריפות שכבר מנינו לפחות שלושה מתוכן. אנחנו יכולים, אה, לסגור פה רק בית רבינו שבבבל אחד. זאת אומרת, מעמיטה לרבי [?] מתקע"ג ששמה הוקם בית רבינו בליובאוויטש עד תרע"ו, זה בית רבינו שבבבל אחד.

15:27 דובר 4 בית רבינו שבבבל אחד.

15:28 דובר 5 כן.

15:28 דובר 4 כל פעם שהוא נהרס בנו מחדש.

15:30 דובר 5 המרכזי שעמד מאה ושלוש שנים.

15:32 דובר 4 אפשר, כן, אפשר גם, אה, לעשות את זה בצורה כזאת שזה גלות אחת. זה מקום אחד.

15:37 דובר 5 כן, מקום אחד ש-

15:38 דובר 4 עשר גלויות שאנחנו מדברים עליהם. עכשיו-

15:42 דובר 5 מה מביא את הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש?

15:44 דובר 4 עכשיו, אולי גם לפני שנעזוב את ליובאוויטש שנבין מה שהיה ב-ב-בליובאוויטש. הדבר הראשון המרחקים, המרחקים העצומים שעליהם דיברנו. אז היום כל מי שנוסע רואה את זה. אה, לדוגמה לפני שלושים שנה יצא לי להיות בליובאוויטש ונסעתי ממוסקבה לליובאוויטש. יצאתי ממוסקבה במוצאי שבת בחצות הלילה בערך והגעתי ביום ראשון אחרי צהריים לליובאוויטש.

16:14 דובר 5 נכון.

16:15 דובר 4 נכון, זו נסיעה יחסית ארוכה גם לליובאוויטש, אבל היה שלג כבד. אבל צריך לקחת בחשבון שהחסידים נסעו בכל מיני תנאי מזג אוויר, בכל מיני מצבים. לפעמים העגלה נשברה, לפעמים הסוס מת.

16:26 דובר 5 נכון.

16:27 דובר 4 אה, ועוד בעיות, אה, כאלה ואחרות.

16:30 דובר 5 סיפורים שמסופרים. אנחנו יודעים שהם קרו, כן.

16:32 דובר 4 כן, כן. ונסעו ותמיד, תמיד, תמיד נסעו. עכשיו ההתייחסות של, אה, ההתייחסות של אז כלפי בית רבינו שבבבל, זאת אומרת הבית המדרש של האדמו"ר בליובאוויטש הייתה גם בצורה מאוד מיוחדת. אנחנו רואים את זה, זה מובא בקונטרס בית רבינו שבבבל בהערה את הדברים שאמר רבי ירמיהו מבובריסק שסיפר את זה בשמו הבן שלו אברהם בער מבובריסק וזה פורסם ברשימה בחוברת של התמים בשנות הצדיק [?] שזה יצא על ידי הרבי ריי"צ והרבי היה העורך בפועל. ושמה מה שקרה שהוא היה ילד, רבי אברהם בער מבובריסק, ואבא שלו הביא אותו בגיל שש לרבי ה-- לאדמו"ר הצמח צדק, והוא פשוט הוא לא הבין למה כל כך מכבדים את אדמו"ר הצמח צדק ולמה היחידות היא כל כך מיוחדת. שהוא רואה שאבא שלו פורץ בבכי כל כך גדול ופשוט לא שולט על עצמו וכל כך חשוב לו. ואחר כך כשיוצאים מיחידות אז רוקדים ושמחים והוא לא הבין את העניין. ואז אבא שלו שאל אותו האם יש היום בית המקדש? הוא אמר לא. בית המקדש נחרב. אז אבא שלו אמר לו מיום שנחרב בית המקדש וקודשי הקודשים עד שירחם השם יתברך וישלח לנו גואל צדק שיקבצנו מארבע כנפות הארץ ויוליכנו לארץ ישראל וייבנה לנו את ירושלים ובית המקדש עם קודשי הקודשים. הנה ליובאוויטש הוא ירושלים שלנו. ובית הכנסת הזה של כבוד קדושת האדמו"ר מתפלל בו הוא בית המקדש שלנו והחדר שיושב כבוד קדושת האדמו"ר הוא קודשי קודשים שלנו. כבוד קדושת האדמו"ר הוא הארון אשר בו לוחות תורת השם יתברך שלנו. זאת אומרת שגם אז ידעו שהמקום של הרבי זה כמו בית המקדש ושמתייחסים לזה בצורה מיוחדת, ושזה לא רק שיש פה עוד בית כנסת

18:24 דובר 4 של עוד איזה אדמו"ר, אלא שמרכז הקדושה, בוא נגיד של היהדות באותו דור נמצאת בליובאוויטש בחצר של, של האדמו"ר.

18:34 דובר 5 מאוד מרתק שאתה מביא את זה מהזווית הזו, כי כשאנחנו שומעים על בית רבינו שבבבל מייד מתקשר לנו 770. 770 הוא בית רבינו שבבבל ובית משיח, אבל הקודמים לא כל כך מקבלים תיאור שהם על דרך בית המקדש, על דרך ירושלים וזה. ומהתיאור הזה פתאום אנחנו מבינים שכל המאה ושלוש שנים האלו בליובאוויטש היחס האמיתי אליהם שזה ירושלים וזה בית המקדש וזה קדשי הקודשים וזה ארון הברית, וממש דברים כהווייתם כבר אז.

19:01 דובר 4 כן.

19:01 דובר 5 ועכשיו זה הגיע בשיא עוצמתו וכל המעלות שהרבי מונה בקונטרס אבל כבר הכל התחיל אז.

19:06 דובר 4 כן, כך רואים וזה את החוברת התמים, אה, פרסמו אז גם בתוך הבעל"ת [?] וגם לציבור הכללי בעצם וכולם ראו את זה. זה היה מפורסם שבעצם בליובאוויטש הבינו כל הדורות שבית רבינו באותה תקופה של אדמו"ר הצמח צדק זה בית המקדש.

19:35 דובר 5 וכאן אנחנו בעצם מגיעים למעבר מליובאוויטש לרוסטוב.

19:39 דובר 4 נכון.

19:39 דובר 5 מה בעצם מביא את הרבי הרש"ב להחלטה הזו לעבור מליובאוויטש?

19:44 דובר 4 עכשיו בליובאוויטש היו מאה ושלוש שנים, ובתרע"ד החלה מלחמת העולם הראשונה. כאשר המלחמה התגברה וחששו שהגרמנים מתקרבים לליובאוויטש, אדמו"ר הרש"ב החליט לעזוב את ליובאוויטש מחשש שהגרמנים יגיעו והרבי הרש"ב עזב את ליובאוויטש בתרע"ו, בשבט תרע"ו, ובאותה תקופה החלו גם לעזוב הבחורים תלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש להתפזר במקומות שונים. והרב הרש"ב כאשר עזב את ליובאוויטש התחילו נדודים במספר מקומות ולאחר זמן קצר הוא הגיע לרוסטוב. הוא הגיע לרוסטוב בגלל שיהודים מקומיים שהיה להם קשר עם ליובאוויטש, שהם לא היו, אה, חב"דניקים אבל היה להם קשר עם ליובאוויטש. הם ביקשו שהרב הרש"ב יגיע לשם.

20:34 דובר 6 זה היה כמ-מלכתחילה כמשכן קבע או כמטרה ברורה לחזור מהר לליובאוויטש?

20:40 דובר 4 לא.

20:40 דובר 6 זאת אומרת מה, מה-

20:41 דובר 4 לא חשבו על משכן.

20:42 דובר 6 העתיקו את ליובאוויטש עכשיו או שאמרו אנחנו עוזבים לחודש חודשיים ובזמן שאנחנו חוזרים קבע שאתה עומד על ליובאוויטש. מה? מה?

20:49 דובר 4 לא, לא.

20:50 דובר 6 מה היה שם?

20:50 דובר 4 היה. החשיבה הייתה שזה זמני כל הזמן. אה, למשל אפשר לתת, אה, הוכחה לזה כאשר הרש"ב הסתלק כעבור ארבע שנים. אז כאשר, אה.

21:02 דובר 6 תר"פ.

21:03 דובר 4 כן, בהלוויה. אז הקים האדמו"ר הריי"צ הקים קהל בית דין שעשו תנאי שכאשר תהיה אפשרות אז יעבירו את הרבי הרש"ב לליובאוויטש.

21:14 דובר 6 אהמ.

21:14 דובר 4 כי לא חשבו אולי תהיה אפשרות לעבור לליובאוויטש. בפועל זה לא קרה וברוסטוב היו שמונה שנים ובעצם המעבר לרוסטוב עשה מהפך כי בליובאוויטש, ליובאוויטש נמצאת במקום שיש אזור שיש הרבה מאוד יהודים. רוסטוב נמצאת בקצה האחר של רוסיה, שיש שם הרבה פחות יהודים. יותר מכך, התקופה הראשונה שהיו ברוסטוב זה היה תקופה של מלחמת העולם הראשונה, ותוך כדי מלח-- שלאחר מלחמת העולם הראשונה התחילה המהפכה הקומוניסטית.

21:44 דובר 6 אהמ.

21:44 דובר 4 למעשה מלחמה אמיתית ורצינית. אה, היו כל מיני גופים שנלחמו זה בזה, האדומים והלבנים ואחרים.

21:53 דובר 6 כן.

21:53 דובר 4 חוץ ממלחמה עצמה עם גרמניה. ובאותו זמן לנסוע מכל מקום שהוא לרוסטוב זה היה סכנת נפשות כפשוטו. במיוחד הייתה אנטישמיות נגד יהודים ו-

22:06 דובר 6 רוסטוב כן היה נחשב כמקום שמור?

22:09 דובר 4 לא.

22:11 דובר 6 אוקיי. יותר שמור מליובאוויטש אבל.

22:13 דובר 4 אה, בהתחלה זה היה יותר שמור מליובאוויטש. אחר כך בהמשך, אה, היו שם כל מיני גורמים שנלחמו. לא הגרמנים, אבל בתוך רוסיה הייתה מהפכה שבעצם זה היה מלחמה בין גופים שונים בתוך רוסיה, והאדומים כבשו את רוסטוב ואחרי זה הלבנים כבשו את רוסטוב וכך הלאה. והייתה סכנה לא פשוטה. ובכל אופן היו חסידים שעברו לגור בליובאוויטש, לגור ברוסטוב. לא רבים, אבל היו כמה כאלה, והיו גם כאלה שהגיעו לרוסטוב ל, אם זה לתשרי, אם זה לזמנים אחרים, אבל מדובר על כמות ממש מצומצמת. אה, אבל היו כאלה שבאו במסירות נפש אמיתית, אם זה ברכבות שהתחילו בתקופת האדמו"ר מוהר"ש שהתחילו רכבות.

22:59 דובר 6 אהמ.

22:59 דובר 4 הגיעו עם רכבות. היו כאלה שהגיעו דרך הנהר עם סירות והיו כאלה שהגיעו עם אונייה. אה, לצערנו היו כאלה גם שנפגעו ב-בדרך כי פשוט הייתה מלחמה קשה ורבה מדם.

23:11 דובר 6 לחשוב שבשעת מלחמה מאוד מצלצל לכל אחד באוזן גם בתקופה הזו בעצם חסידים נוסעים לרבי. זאת אומרת הם עושים את הכל כדי להגיע ל-לרוסטוב בכאלו מצבים זה משהו לא רגיל. שמה בעצם רוסטוב יש לנו מקום אחד שהיה בבית רבינו שבבבל או שהיה כמה מקומות?

23:26 דובר 4 בהתחלה הרבי הרש"ב הגיע לרוסטוב וגרו ב-באיזה בית באופן זמני וחיפשו כמובן מקום מתאים גדול שיוכלו, אה, שיהיה מתאים לבית רבינו שבבבל, שאפשר לעשות שם התוועדויות ותפילות עם ציבור. ולמעשה השתקענו לבסוף ב, אה, מבנה גדול שתי קומות ברחוב ברודסקי ארבעים וארבע ברוסטוב, שהמבנה הזה קיים עד היום. אה, זה אומר במשך שמונה שנים הוא היה בית רבינו שבבבל. במשך ארבע שנים האדמו"ר הרש"ב היה שם. אחרי שהאדמו"ר הרש"ב הסתלק בתר"פ, ב-בניסן תר"פ, אז האדמו"ר הריי"צ המשיך להיות שם ארבע שנים. ב-

24:11 דובר 6 זה בעצם אני יכול, אפשר לומר על זה תחנה מספר שתיים או שזה כבר שלוש?

24:16 דובר 4 לא, הוא ברוסטוב.

24:17 דובר 6 הוא ברוסטוב.

24:18 דובר 4 כן.

24:18 דובר 6 זאת אומרת, ברוסטוב זה תחנה אחת. זה לא פעמיים בגלל שהרבי רש"ב עבר שתי מקומות.

24:23 דובר 4 לא, לא. תחנה אחת.

24:24 דובר 6 תחנה אחת. ואז אנחנו בעצם מגיעים למעבר של הרבי הריי"צ מרוסטוב-

24:29 דובר 4 ללנינגרד.

24:29 דובר 6 ללנינגרד. פטרבורג.

24:31 דובר 4 כן. מה שקרה שיהיה היה אדמו"ר הריי"צ היה מחוץ לעיר בתרפ"ד והתכונן לחזור לרוסטוב והודיעו לו שאם הוא חוזר אז עוצרים אותו. זה אומר שאז כבר היה אחרי שנגמרה המהפכה הקומוניסטית. הקומוניסטים שלטו ביד רמה בכל ברית המועצות, דיכאו כל מה שניתן שקשור ליהדות והם ידעו מהפעילות של אדמו"ר הריי"צ שהוא מנהל, אה, רשת מחתרתית של ישיבות, חיידרים, מקוואות, בתי כנסת וכולי וכולי, וניסו לעצר את צעדיו בכל מיני צורות. הוא כ-- ובאותו רגע ככה אמרו, אם הוא חוזר לרוסטוב עוצרים אותו. אז בהתחלה הוא גר, הוא היה באיזשהו מקום זמני אבל זמן ממש קצר וכפשרה הוא נסע לגור בלנינגרד.

25:23 דובר 6 אהמ.

25:23 דובר 4 צריך לשים לב, העיר הזאת נקראה לפני כן פטרבורג וגם היום נקראת פטרבורג, אבל בתקופת הקומוניסטים נקראה לנינגרד ו-

25:30 דובר 6 אהמ.

25:31 דובר 4 כידוע הרבי דיבר על זה כמה פעמים.

25:32 דובר 6 כן.

25:34 דובר 4 אה, כשהוא הגיע לנינגרד בהתחלה הוא גר בבית מלון לזמן ממש קצר ועבר לבית, אה, לדירה ברחוב מחבייה [?] עשרים ושתיים במרכז לנינגרד, ששם הוא גר במשך מספר שנים. אמ, הבעיה הייתה שכמובן המשטרה החשאית ידעה את הכתובת, ידעה מה האדמו"ר הריי"צ עושה גם בלנינגרד, ובכל אופן חסידים הגיעו. יש מקום שכתוב ממש בתחילת התקופה שהוא היה כבר היו שלוש מאות חסידים בתפילות. למרות שהקהילה שמה החב"דית הייתה כבר קהילה אבל לא, לא מאוד גדולה, אה...

26:12 דובר 6 אבל זה הייתה כבר, הוא, הבית כבר קיבל כותרת של בית רבינו שבבבל. זאת אומרת, זה ה-- המעבר נעשה. זאת אומרת, ליובאוויטש עברה לנינגרד.

26:22 דובר 4 כן.

26:22 דובר 6 זה לא ששב שוב לחזור לרוסטוב.

26:26 דובר 4 לא.

26:26 דובר 6 עברו לנינגרד.

26:26 דובר 4 עברו ללנינגרד ובהתחלה בהתחלה הייתה בעיה של התארגנות, אבל מאוד מהר התארגנו וחסידים זרמו ללנינגרד והגיעו לתפילות, להתוועדויות, ליחידויות אה וכמובן כל ההתנהלות של המחתרת בכל רוסיה. אדמו"ר הריי"צ ניהל את זה מלנינגרד, מהבית ברחוב מאחאוויה, אה, עשרים ושתיים, ושם היו, הגיעו כולם ל-- ב-בכל זמן שצריך ומשם אדמו"ר הריי"צ שלח את כל המכתבים ואת כל המסרים ואת כל העניינים ל-לכולם. עכשיו זה נמשך עד תרפ"ז שכידוע בט"ו בסיוון האדמו"ר הריי"צ נאסר.

27:09 דובר 6 זאת אומרת תקופה מאוד קצרה, שנתיים פלוס היו ב-

27:13 דובר 4 שלוש שנים.

27:13 דובר 6 שלוש שנים בלנינגרד במאחאוויה עשרים ושתיים.

27:16 דובר 4 שלוש שנים היו בלנינגרד ושלוש שנים עד שהוא נאסר. שלוש שנים ומשהו.

27:20 דובר 6 אוקיי.

27:21 דובר 4 שלוש שנים וקצת אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד, נאסר, שוחרר ואחרי השחרור, אה, תקופה קצרה היה במקום שנקרא מלאחובקה שזה ב-- עיירה קטנה בפרברי מוסקבה.

27:34 דובר 6 מוסקבה. אפשר לומר בעצם לפי מה שמובן מהקונטרס זה תחנה נוספת.

27:38 דובר 4 כן, בהערה מוסבר, בהערה בקונטרס בית רבינו שבבבל, אה, מצוין גם שאדמו"ר הריי"צ היה במלאחובקה. הסיפור של מלאחובקה הוא כזה. כאשר אדמו"ר הריי"צ חזר מ-- השתחרר מהמאסר בקוסטרומה הידוע, הגיע לעיר ל-- בחזרה ללנינגרד ומייד בעיתונים המקומיים כתבו נגדו והיה ברור שהמשטרה החשאית לא תשתוק ויש פה סכנה שעוד פעם ייקחו אותו למאסר. אה, כפשרת ביניים הוחלט שהוא ייסע למלאחובקה, שזה עיירה בפרברי מוסקבה, שזה עיר אחרת. הוא היה שם תקופה ממש קצרה עד שהוא יצא מרוסיה. זה מספר חודשים, ושם היה מצב שבגלל הסכנה ובגלל שחששו שהמשטרה החשאית תנקם לו גם במלאחובקה, הודיעו לחסידים לא להגיע והיו רק חסידים בודדים שהגיעו וביקרו ו, והיו שם יחד איתו. ולאחר, אה, החגים של תרפ"ח, אחרי תשרי תרפ"ח, האדמו"ר הריי"צ יצא מרוסיה. לפני שהוא יצא הוא הגיע לסוף תשרי, הוא הגיע ללנינגרד וכל החסידים הגיעו לשמה בשביל להיפרד. ולאחר, אה, תשרי תרפ"ח האדמו"ר יצא מלנינגרד.

29:01 דובר 7 יצא מרוסיה בעצם.

29:02 דובר 4 ויצא מרוסיה והגיע למדינת לטביה והתיישב בעיר ריגה.

29:06 דובר 7 ריגה.

29:07 דובר 4 עכשיו, בעיר ריגה הייתה קהילה חב"דית, אה, צומחת מסיבה פשוטה בגלל שיהודים שהצליחו איכשהו לצאת מרוסיה באותן שנים, אזי הם היו צריכים גם ל, להגיע לאיזשהי מדינה. ולצערנו הרבה מדינות לא אפשרו לאנשים, אה, חדשים להיכנס אליהם. כמו שהיום יש בעיות בזה באזרחים חדשים. אז ככה גם ארצות הברית לא נתנה וגם בארץ הקודש הבריטים שלטו פה ולא נתנו להיכנס. ולטביה משום מה, בגלל שהמצב הכלכלי שלה היה דחוק ועוד כל מיני סיבות הם נתנו לכל מי שרוצה להתיישב אצלם. וככה לאט לאט צמחה שמה קהילה חב"דית והאדמו"ר הריי"צ כשהגיע לריגה הייתה כבר קהילה חב"דית בריגה, אבל הקהילה החב"דית המרכזית הייתה כמובן בברית המועצות, מפוזרת בערים, בכפרים, בעיירות, והאדמו"ר למעשה מבחינה גשמית, אה, התנתק מהם כי הם לא יכולים לצאת מרוסיה. אבל כידוע שרבי הריי"צ אמר להם שהוא חס ושלום לא נפרד מהם והיה האדמו"ר הריי"צ מייד כשיצא מרוסיה ללטביה התחיל לדאוג ליהודי רוסיה בכל מיני צורות והיה בקשר מכתבים עד כמה שהיה ניתן ובעוד כל מיני צורות העביר מסרים וכספים, כספים לעזור בשביל ישיבות תומכי תמימים, מחתרתיות וכולי. עכשיו בריגה, בריגה האדמו"ר הריי"צ התיישב-- בריגה האדמו"ר הריי"צ התיישב ברחוב פולקוב בריזי עשר בבניין שנקרא בית ליבוביץ. ונכון שיש מקומות שכתוב בטעות לובביץ, אבל זה לא לובביץ, זה יהודי גביר שקראו לו, שם משפחתו ליבוביץ.

30:51 דובר 7 הוא אירח את הרבי הריי"צ?

30:52 דובר 4 הוא, האדמו"ר הוא השכיר לאדמו"ר הריי"צ את הכמה דירות בתוך הבניין הזה, ולבניין הזה ככה קראו לזה, בית ליבוביץ. והאדמו"ר הריי"צ, אה, היה ב, ב, בריגה ובעצם לצד המהפך הזה שאמרנו שיהודים מרוסיה לא יכולים להגיע. מצד שני נפתח עכשיו חלון חדש ליהודים שגרו באירופה, בארצות הברית, בארץ הקודש, שיכלו להגיע לרבי הריי"צ שעד אז רבי הריי"צ נמצא ברוסיה ולא יכלו להגיע אליו.

31:23 דובר 7 נקודה מעניינת כאילו תפנית לשער היהודים שנמצאים בעולם.

31:27 דובר 4 לצד אחר.

31:28 דובר 7 כן.

31:28 דובר 4 ובאמת באותן שנים היו חסידים שגרו בפולין, בוורשה, בלודז', בערים שונות בפולין, ושם התחילו להתגבש בעשרות שנים לפני כן כבר קהילות חב"דיות ופתאום הם יכולים להגיע לרבי הריי"צ. כך גם מארץ הקודש, למרות שלא היו הרבה שהגיעו, אבל היו כאלה שהצליחו להגיע לריגה.

31:51 דובר 7 אז לאט לאט בעצם מתפתחת קהילה בכמות.

31:54 דובר 4 עכשיו, ב-- הקהילה שהתפתחה המשיכה להתפתח בגלל יהודים שיצאו מרוסיה. המשיכו לצאת יהודים מרוסיה טיפין טיפין כי הממשלה הרוסית לא אפשרה כל כך לצאת, אבל לאט לאט הגיעו עוד ובריגה התפתחה קהילה גדולה ועוד לפני שהרבי הריי"צ היה שם היו כבר בתי כנסת של חב"ד וקהילות מסודרות ומשפיעים ותלמידי חכמים וכולי, והכל הלך וגדל. והאדמו"ר הריי"צ, הבית כנסת שלו היה בתוך ה, בבית ושמה כולם הגיעו ליחידות לפארברענגענס, לשמוע מאמרים, אה, תשרי וכל העניינים. מצד שני באמת בפולין גם כבר היו החסידים שם ביקשו שהרבי הריי"צ יגיע אליהם והוא הגיע. נסע כמה פעמים לבקר אותם.

32:42 דובר 8 זה בעצם מתרפ"ח.

32:44 דובר 4 עד-

32:44 דובר 8 נמצאים בריגה עד

32:45 דובר 4 עד אלול תרצ"ג.

32:47 דובר 8 מממ. יש פה שש שנים שהם, אה, באמת מרכז של בית רבנו בצורה זה נשמע גם גשמיות גם ברוחניות, אה, נמצא בהם מקום טוב.

32:55 דובר 4 כן. עכשיו בריגה הייתה, זה הייתה ממשלה דמוקרטית יחסית ולא הייתה שום בעיה לשמור מצוות ולעשות התוועדויות בפומבי, אה, כל דבר ש-שאפשר. אבל האדמו"ר הריי"צ ניהל משם, אה, גם את המחתרות ברוסיה וגם, אה, הישיבות בפולין שהלכו ושגשגו. גם פעילות בארצות הברית ובארץ ו-

33:18 דובר 8 מממ

33:18 דובר 4 את כל העניינים. במקביל יש לציין שכמה ימים אחרי שהרבי הריי"צ יצא מרוסיה לריגה, גם הרבי מלך המשיח גם יצא מרוסיה והגיע לריגה ותקופה קצרה היה יחד עם הרבי הריי"צ. אחר כך, אה, נסע ללמוד בברלין בגרמניה.

33:49 דובר 8 אז מה בעצם מביא את הרבי הריי"צ בתרצ"ג לעזוב את ריגה ולהעתיק את, אה, בית רבנו לשלובובקה[?]?

33:59 דובר 4 למעשה, אמ, זה לא שאלה. כי ריגה וכל מדינת לטביה זה היה מקום שהיו שם קהילות יהודיות, אבל הקהילות היהודיות שם היו קטנות. הקהילה החב"דית שם גם הייתה צומחת, אבל לא כזאת גדולה. בפולין באותה תקופה גרו מאות אלפי יהודים. היו שם-- זה היה המרכז של היהדות בעולם. הכי הרבה יהודים גרו בפולין באותה תקופה.

34:25 דובר 8 זה היה זמן. זה היה זמן.

34:26 דובר 4 כן. וורשה הייתה המרכז של המרכז של פולין שגרו שם המוני יהודים, אדמו"רים, רבנים, אה, גם אחרים. באותה תקופה הייתה שם ישיבת תומכי תמימים המרכזית הייתה בוורשה והיו בה מאות בחורים.

34:43 דובר 8 מממ

34:44 דובר 4 ולמעשה זה היה תהליך מתמשך שהזמינו את הרבי הריי"צ כמה פעמים להגיע לבקר בפולין והוא ביקר כמה פעמים בפולין. והביקור הידוע כמובן בזמן החתונה של הרבי תרפ"ט, עד שבסופו של דבר הוחלט להעביר את מרכז ליובאוויטש מריגה לוורשה. באלול תרצ"ג האדמו"ר הגיע לוורשה ולמעשה חזר המצב שלתמימים יש אפשרות לראות את הרבי בצורה יותר תדירה. למרות שבתקופת פולין האדמו"ר הריי"צ לא גר צמוד למקום של הישיבה. אבל זה היה אפשר להגיע בשבתות וחגים.

35:24 דובר 8 המקום של הת-- בית רבינו שבבבל, המקום של הפארברענגענס וזה איפה הוא היה? אצל התמימים זה?

35:30 דובר 4 זה היה בבית של הרבי הריי"צ בוורשה, ברחוב מורנובסקה שבע, דירת תשע. אה-

35:38 דובר 8 מרחק מה מהישיבה.

35:40 דובר 4 מרחק מסוים מהישיבה. הם לא יכלו להגיע לזה כל רגע, אבל כשהיו אירועים מיוחדים, כשהיו התוועדויות וכולי, אז כמובן הבחורים היו מגיעים וזכו להיות במחיצת אדמו"ר הריי"צ. הם נכנסו ליחידויות, וכשזה היה בפולין אז באותה תקופה בפולין כולה צמחו קהילות חב"דיות כתוצאה גם מישיבות תומכי תמימים שהתפתחו סניפים בכל פולין, אה, אם זה בלודז', אם זה ב-ב-בערים אחרות. אז כמובן כל אלה שגרים בפולין וגם במדינות הסמוכות כמו ליטא, לטביה. אה, היו שמה קהילות חב"דיות קטנות, אבל ביחד הם היו הרבה חסידים. היו מגיעים לרבי הריי"צ, אם זה ל-לחגים, אם זה בסתם יום של חול, אה, אם זה לתפילות, התוועדויות, יחידויות וכולי. וככה בעצם הבית של הרבי הריי"צ, שהיה גם בית המדרש, הפך כמובן לבית רבינו שבבבל, מקום מרכזי, מקום שבו, אה, האדמו"ר הריי"צ משם ניהל את ליובאוויטש.

36:46 דובר 9 ומה בעצם, אה, מביא-- נמצאים במקום כל כך מיוחד, ורשה, אפשר לומר ככה, ב-בחצרות כל האדמו"רים ושמה ב-במרכז הרבי הריי"צ ליובאוויטש נמצאת כאן בשיא תפארתה. מה, מה, מה מביא את המעבר הבא?

37:00 דובר 4 המעבר הבא היה לאוטווצק. המעבר הבא היה לאוטווצק, שבאוטווצק הייתה שמה ישיבת תומכי תמימים עברה לשמה, אה, מכל מיני סיבות, ואז הרבי הריי"צ עבר להיות ליד, ליד הישיבה.

37:14 דובר 9 אחהם.

37:15 דובר 4 עכשיו יש דבר מעניין באותה תקופה. אם אנחנו מדברים על, אה, דוגמה של בית חיינו של היום. אה, באותם ימים החסידים עשו כל מה שהם יכולים בשביל להגיע מדי פעם אל הרבי הריי"צ, אבל היו מרחקים. היו אנשים ש-- חסידים שגרו בארצות הברית, היו חסידים שגרו בארץ ובמקומות אחרים. אבל הרבי הריי"צ היה מזכיר שקראו לו חצקל פייגין, הרב יחזקאל פייגין, שלצד זה שהוא היה מזכיר ועם ראש גדול לענייני ניהול וניהל את כל ישיבות תומכי תמימים, אז הוא גם היה כתב רבא. ידע לכתוב טוב והוא היה לו כמו רשימת תפוצה כזאת של חשובי חסידים שהוא היה מתכתב איתם, וחלק גדול מהמכתבים היה דיווחים עדכניים במה שקורה בבית חיינו אצל הרבי הריי"צ. ממש כמו-

38:06 דובר 9 כמו גיליון בית חיינו.

38:07 דובר 4 כמו גיליון בית חיינו וקצר. זה יכול היה להיות חצי עמוד, זה יכול היה להיות לפעמים עמוד, זה יכול היה להיות על המצב, אה, לאיפה הרבי הריי"צ נוסע, איזה מאמרים הוא מ-הוא אומר. יש אפילו פה ושם שחזורים מתוך המכתבים האלה של שיחות ומאמרים של הרבי הריי"צ, קטעים משיחות ומאמרים של הריי"צ-

38:24 דובר 9 שנכתבו על ידי חצקל פייגין.

38:26 דובר 4 כן, הוא כתב פשוט ל-לאנשים את ה, את הדברים האלה. למשל, אחד המכתבים האחרונים, אחד המכתבים האחרונים שהוא כתב בתרצ"ט, שזה היה לפני, לפני השואה. הוא כתב לרב אלי סימפסון שגר ב-בארצות הברית לימים גבאי של הרבי הריי"צ, והוא כותב לו, "ניכר בהנהגות בימים הנוראים וגם בשיחות הדאגה הגדולה מהמצב הכללי של אחינו בני ישראל." והוא ממשיך ומסביר כמה שהאדמו"ר הריי"צ דואג, כי באותה תקופה הנאצים הרימו ראש והיה חשש ממלחמה וגם דבר פלא שבכל המאמרים מזכיר מניין המשיח ימות המשיח מזכיר לפרקים ונראה שרוצה להזכיר אולי כבר מתחיל להרגיש גילויים של משיח במהרה בימינו אמן.

39:15 דובר 9 מאוד מעניין איפה אפשר לראות את זה?

39:17 דובר 4 זה נמצא בספר על הרב סימפסון, חסיד נאמן, עמוד שלוש מאות וארבע.

39:23 דובר 9 תיאור של חצקל פייגין על הסבורינג[?] של הרבי הריי"צ באותה תקופה, ממש לפני תחילת המלחמה.

39:28 דובר 4 כן. כן. יש את זה ב-- הוא מכיוון שהוא כתב לכמה חסידים. אז יש בכמה ספרים ובכמה מקומות. יצאו גם חוברות מלוקטות ששם ליקטו חלק מהמכתבים שהוא כתב לחסידים, וביחד זה יוצא כמו בית חיינו. לצד אגב הוראות מעשיות לכל חסיד, מה שהוא היה צריך מהרבי הריי"צ, אבל גם את העניין הזה, שזה דבר מעניין של דיווחים, אה, מהסוג הזה.

39:51 דובר 9 אז פה בעצם אחרי שאנחנו נמצאים בוורשה ואוטווצק, עד אלול תרצ"ט. שם, אמ, בעצם מגיעים למצב שבו הרבי הריי"צ עדיין לפני הנסיעה לאמריקה, הרבי הריי"צ חוזר חזרה לריגה.

40:07 דובר 4 כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה באלול תרצ"ט, האדמו"ר הריי"צ עזב את אוטווצק, הגיע לוורשה ובוורשה הוא הסתתר בבתים של כמה אנשים. בסופו של דבר היה בבית של רבי ירשל גוארי[?], אחד מחשובי החסידים דאז, ובניסן הגיע, הצליח לצאת מפולין, שהייתה כבושה כבר בידי הנאצים, והגיע לריגה.

40:38 דובר 9 זאת אומרת הוא חוזר חזרה לבית הקודם ש-

40:41 דובר 4 הוא לא הגיע לבית הקודם

40:41 דובר 9 מזכיר לי לריגה

40:42 דובר 4 הגיע לבית מלון. אה, לריגה הוא הגיע בתאריך מאוד מעניין, ה' טבת ת"ש.

40:48 דובר 9 מעניין שבקונטרס הרבי מציין שזה בה' טבת. בדיוק ראיתי לאחרונה שכל ה, כל הפעמים שמצוין מצוין בשנת תרצ"ט

40:57 דובר 4 שנת תרצ"ט

40:58 דובר 9 או בחודש או ה' טבת.

40:59 דובר 4 ה' טבת תרצ"ט. כן, ה' טבת ת"ש.

41:02 דובר 9 ת"ש.

41:03 דובר 4 כן. הרבי הריי"צ הגיע בה' טבת, ת"ש לריגה, והספיק כבר אז להיפגש עם כל החסידים ועם כל מיני אנשי ציבור ורבנים וכולי. וניתן להגיד שבאותו זמן, למרות שריגה אז הייתה מדינה חופשית דמוקרטית והנאצים עוד לא דרכו בה, אבל כולם הבינו שיש חשש גדול שהנאצים יכבשו גם את מדינת לטביה, ולכן אדמו"ר הריי"צ והזקנים מסביב עשו הכל בשביל שהאדמו"ר הריי"צ וגם ככה חסידים אחרים יוכלו לצאת מ

41:35 דובר 9 ריגה.

41:36 דובר 4 ריגה. עכשיו, מכיוון ש... היו כל מיני בעיות של מסמכים ובעיות אחרות, ודווקא לרבי הריי"צ המסמכים שלו היו טובים יותר ולכן הוא יכל לצאת. ובסופו של דבר האדמו"ר הריי"צ יצא מריגה לשוודיה, משוודיה לארצות הברית.

41:58 דובר 9 בעצם אם הרבי הריי"צ מגיע בת"ש אדר, אז זה יוצא שהרבי הריי"צ היה בריגה כמה חודשים.

42:04 דובר 4 כמה, מספר חודשים הרבי הריי"צ היה בריגה והגיע לארצות הברית. בהתחלה בארצות הברית הרבי הריי"צ, אה, כמובן זה היה נס הצלה גדול שהרבי הריי"צ יצא מאירופה שהתחילה להיכבש על ידי הנאצים, והיה מאוד קשה לצאת. כשהרבי הריי"צ הגיע לארצות הברית בחודש אדר שני ת"ש, הוא השתכן בבית המלון גרייסטון, שנמצא בפינת שדרות ברודוויי ורחוב תשעים ואחד במנהטן.

42:29 דובר 9 מממ.

42:30 דובר 4 אה, במשך תקופה קצרה התקיימו שם תפילות, התוועדויות, יחידויות, כל מה שצריך.

42:39 דובר 9 קרה משהו אדיר שבית רבינו שבבבל עובר

42:42 דובר 4 לארצות הברית.

42:42 דובר 9 לארצות הברית, לחצי כדור הארץ התחתון. כל השיחות של הרבי על חצי כדור הארץ התחתון פה התחילו בעצם

42:47 דובר 4 כן.

42:47 דובר 9 בבית מלון הזה ב-- שם במנהטן.

42:50 דובר 4 מנהטן. עכשיו, מה זה אומר המעבר? מצד אחד, דבר ראשון יש את העניין הרוחני. כמובן שעד אז הייתה הפעילות של, אה, ליובאוויטש הייתה באירופה, ברוסיה ועברה לחצי כדור הארץ התחתון בארצות הברית. למעשה באותן שנים, בתקופת השואה ואחר כך הרבה מאוד יהודים עברו לארצות הברית ולצערנו הרבה בפולין הייתה טרגדיה גדולה והרבה יהודים נהרגו, ולמעשה מרכז היהדות, הכמות הכי גדולה של יהודים באותה, מאותה תקופה זה בארצות הברית.

43:24 דובר 9 מממ.

43:25 דובר 4 וזה מה שהרבי אומר, שבעצם הרבי הריי"צ הגיע לפעול במקום שיש בו את הכי הרבה יהודים. הרבי הריי"צ והרבי פועלים במקום שיש הכי הרבה יהודים.

43:32 דובר 9 רוב מניין ורוב בניין בני ישראל.

43:34 דובר 4 רוב בניין. כן.

43:36 דובר 9 אבל בעצם נשמע שהרבי הריי"צ הקדים, זאת אומרת הוא היה מהמקדימים שהגיעו לאמריקה

43:40 דובר 4 כן

43:40 דובר 9 לא בתחילת המלחמה ממש, לא.

43:43 דובר 4 נכון, בתחילת המלחמה. אבל עכשיו, בארצות הברית היו הרבה מאוד יהודים שהיו קשורים לחב"ד. הם לא היו חסידי חב"ד, אבל כאלה שהסבא היה חב"דניק, כאלה שהיו לפני כן ברוסיה או במקומות בפולין, בכל מיני מקומות, היה להם קשר מסוים לחב"ד, התפללו בבית כנסת חב"ד או משהו, ולכן ב-- לכן בארצות הברית באותה תקופה היו הרבה מאוד בתי כנסת, קראו לזה נוסח האר"י ז"ל. קראו להם כל מיני שמות, צמח צדק, האר"י ובכל מיני שמות מעניינים וחלקם למדו חסידות וחלקם אפילו התוועדו בי' טבת, אבל זה לא היה ממש, אה, חסידי חב"ד קלאסי. מצד שני, בכל מקום כזה היה איזה חב"דניק או שניים שהם חסידי חב"ד ממש וניסו לפעול יותר ויותר. והאדמו"ר הריי"צ הפעיל גם את אלה שממש חב"דניקים בכל מיני מקומות שהיו בארצות הברית וגם כמובן גם את אלה שהתחילו, שהיו עם קשר מסוים לחב"ד. יש פה פוטנציאל. אפשר לראות, יש וידאו כשהרבי הריי"צ מגיע אפילו בתור פרי צדיק[?] עשר שנים קודם מגיע לארצות הברית, אז רואים ברחובות אלפי אנשים מחכים לרבי הריי"צ. כן, אלפים מחכים. כן, הם לא ממש חב"דניקים, אבל זה אנשים שהיה להם קשר מסוים, קשר מסוים עם חב"ד.

45:05 דובר 10 אז פה בעצם אחרי הבית מלון במנהטן, הרבי הריי"צ עובר מקום נוסף.

45:10 דובר 4 אחרי הבית מלון במנהטן אז בחג הפסח, בחג הפסח ת"ש, הרבי הריי"צ היה בלייקווד אצל יהודי פרטי שביקש שהרבי הריי"צ יתארח אצלו. אבל זה היה רק, אה, פסח, חודש ניסן ותחילת אייר. האדמו"ר הריי"צ חזר לבית מלון ב-

45:27 דובר 10 מנהטן.

45:27 דובר 4 מנהטן, גרייסטון. אמ, ואז-- וכל הזמן חיפשו מקום מתאים שהאדמו"ר הריי"צ יוכל משם, אה, לפעול ו... מקום שיהיה מתאים, שיוכלו לעשות שם התוועדויות, יוכלו לעשות שם תפילות.

45:45 דובר 10 בית רבנו.

45:46 דובר 4 בית רבנו. יש להדגיש שבכלל הרבי הריי"צ הסתכל על העניין הזה של מה שנקרא בית רבנו, מקום שהרבי יכול לפעול אפילו אם זה באופן זמני, שזה יהיה גדול ורחב ומתאים. לא איזה חדר בבית מלון שאתה צריך למצוא איך, איפה לעשות את הבית כנסת ואיפה לעשות תפילות. גם כשהרבי הריי"צ הגיע עשר שנים קודם לארצות הברית לביקור לתור פרי צדיק[?], אז בהתחלה שמו את הרבי הריי"צ באיזה בית מלון. הרבי הריי"צ רצה מקום גדול, רחב, יפה שיהיה מקום לתפילות, מקום להתוועדויות, מקום לקבל אנשים ליחידות. וחיפשו וחיפשו עד שכידוע מצאו את 770. כן? שקראון הייטס אז הייתה שכונה יהודית. גרו שמה הרבה מאוד יהודים, היו שם בתי כנסת. והרבי הריי"צ, אה, העסקנים שעזרו לרבי הריי"צ יחד עם הרבי הריי"צ קנו את הבניין בחודש אב ת"ש. קנו את זה על שם אגודת חסידי חב"ד והרבי הריי"צ קבע את משכנו ב-770. ומאז בעצם 770 נהפך למרכז, אה, חב"ד, בית רבנו שבבבל. אה, וכבר בזמן ה-- כמובן בזמן הרבי הריי"צ זה היה בית של כל פנים פונים בו, אם זה חסידים, אם זה יהודים מכל מיני חוגים אחרים שהיו מגיעים ליחידות, להתוועדויות, לתפילות. אה, הרבי הריי"צ המשיך לכתוב מכתבים לכל המקומות, אה, וכך בעצם 770 נהפך לבית רבנו שבבבל.

47:20 דובר 10 אז אם אנחנו מבינים עכשיו הגענו לבית משיח, הגענו ל-770. אה, אז מה בעצם העשר תחנות שגלתה ליובאוויטש? עשר גליות שגלתה ליובאוויטש. לסיכום, מה בעצם עברנו? מתק"ג עד ל...

47:33 דובר 4 עד 770.

47:34 דובר 10 עד ל-- אה, ת"ש.

47:35 דובר 4 אה, הרבי אמר מספר מקומות שבהם, אה, ליובאוויטש גלתה מליובאוויטש ועד 770, והוא אומר ועוד.

47:43 דובר 10 אהמ.

47:44 דובר 4 ובפרשנות אז כמובן יש כל מיני שיטות וסגנונות איך למספר את העשר גליות. ננקוט בשיטת-

47:52 דובר 10 זה מהזווית ראייה שלך.

47:56 דובר 4 כן. רוסטוב, שהרבי הרש"ב עבר מליובאוויטש לרוסטוב. האדמו"ר הריי"צ עבר מרוסטוב ללנינגרד. בהמשך האדמו"ר הריי"צ עבר למלאחובקה ומשם לריגה, ורשה או אוטווצק, עוד פעם ריגה, גרייסטון במנהטן, לייקווד בניו ג'רסי ו-770.

48:19 דובר 10 אז זה זה זה מה שהיה חסר לי בראש. בעצם יוצא שאת ריגה אנחנו מונים פעמיים.

48:24 דובר 4 כן.

48:24 דובר 10 הפעם הרגילה שהרבי היה צעיר שם, ולאחר מכן אחרי ורשה שהוא חזר לפני בעקבות תחילת המלחמה זה נחשב שוב גלות של ליובאוויטש.

48:33 דובר 4 חודשים שם כן.

48:34 דובר 10 וכפי שמציין הקונטרס גם ב-ב-כאן ב-ב-בניו יורק בעצם יש פה כמה מעברים. יש פה את המנהטן ואת לייקווד ואז לאחר מכן 770. זה בעצם העשר גליות שגלתה ליובאוויטש. אז אה הרב ברגר לקראת סיום התוכנית, אם אנחנו מדברים על עשר גליות גלתה ליובאוויטש לראות כל כך מדהים. נגענו פה בקצה המזלג ובכל בהיסטוריה של של חב"ד, של ליובאוויטש ושל כל השנים, בית רבינו שבבבל. איך, כפי שציטטנו לעיל, כפי שצוטט מהתמים, איך התייחסו כבר אז לבית רבינו? להבין שמדובר פה בבית המקדש שלנו בזמן הגלות. בעצם אנחנו מגיעים לבית משיח ומהקונטרס משמע שפה לא מדובר רק בבית רבינו רגיל כפי שהיה בכל הדורות כולם, גם לא כפי שהיה אצל רבנו הקדוש ואצל רב, ולא בנהרדעא ולא בשף ויתיב. מדובר פה במשהו רציני יותר מכמה זוויות. אז אם בכל בית רבינו הוא קיבל את המעלה שלו מ-מצד זה שכפי שהקדמנו קודם שהוא יהיה מחובר לבית המקדש ומשם השכינה שורה, הרי שבית רבינו שלנו הוא המקום שבו נמצא מלך המשיח, גואלן של ישראל שבדור שגואל את עם ישראל בפועל. לא רק הראוי להיות משיח, ככה משמע מהשיחה וגם ועוד ועוד יקר שם המעלה העיקרית שלו שבו הולך להתגלות מקדש העתיד, כי הוא ה...

50:03 דובר 4 יותר מזה, הרבי אומר שכבר עכשיו זה המקום של בית המקדש.

50:08 דובר 10 שזה בעצם מקום המקדש גופא דלעתיד, מכיוון ש...

50:11 דובר 4 כן, כן. זאת אומרת שלמעשה המקום שבית המקדש יתגלה בו בתחילה זה יהיה 770. אז כבר עכשיו זה המקום של בית המקדש.

50:22 דובר 10 אז זה זה הייחודיות. אנחנו מנסים להבהיר את הייחודיות של ה, של התוכנית הזאת, של הפודקאסט הזה, שזה מסביר לנו גם שכלית וגם רגשית את הייחודיות של בית משיח. אם אתה לוקח אחורנית ומנסה להסתכל על כל מה שעברה ליובאוויטש וכל העשר גליות, ואתה לוקח את עצמך מליובאוויטש לרוסטוב ולאוטווצק ולריגה ולוורשה, ואתה אומר היו בית רבינו, אבל לא עם המעלה המיוחדת של בית רבינו שלנו, שזה בית משיח, וזה המקום שבו יתגלה מקדש העתיד. אז זה באמת מרגש אותנו לסיכומה של תוכנית. אז אולי מהזווית שלך, מהמקום שלך אה לתת לנו את ה, את החיבור שלך לרבי מלך המשיח, את החיבור שלך לבית רבינו, לבית משיח מכיוון של בחור שהיה ב-770.

51:03 דובר 4 צריך אה להבין שהנסיעות ל-770 גם הלכו והתפתחו. אם בהתחלה בשנות היידיים[?] אז הפליגו באוניות, אולי זה נשמע קצת מצחיק, אבל גם מארץ הקודש. כן, אנשים עלו על אונייה בארץ הקודש ונסעו בהתחלה עד ניו יורק. אחרי זה חלק מהדרך באונייה, חלק במטוס. אחר כך בהמשך התחילו צ'ארטרים, שזה אומר שחב"ד שכרו מטוס או חלק ממטוס ונסעו בקבוצות. אה נסעו גם מעוד מקומות, כמובן מאנגליה, מצרפת, קבוצות של אנשים. אבל כל זה לא הכין אותנו למצב שהיה, אפשר להגיד, בסוף שנות המ"ם ומאז ועד היום, שפשוט אתה, כשהייתי בחור צעיר עמדתי בתור לדולרים, שאתה אומר זה לא שחב"דניקים עומדים בתור לקבל דולרים מהרבי, קרובים, כולם. היה תור של בלי סוף אנשים. אה התור של הגברים היה בתוך 770 כל יום ראשון בצורת נחש בגלל הצפיפות הגדולה, כל הצד האחורי מערב של 770 כולו היה מלא אנשים של תור. תור של אנשים שמחכים לעלות למעלה לקבל דולר מהרבי.

52:17 דובר 10 בעצם בנקודה הזאת אתה מצביע על-על-על תפנית שלא, לא ידוע לנו שאצל הצמח צדק היה... כל ליובאוויטש צרה בעקבות איזשהו. זאת אומרת היו תכסידים[?], היו את המקומות, היה את ורשה, היה את אה, אה, הריי"צ היה פה, הרבי הרש"ב היה פה, ר-ר-רבי מוהר"ש היה במקום כזה או אחר. זה לא שכל העולם נוסע-

52:36 דובר 4 לסן סבנטי.

52:38 דובר 10 וכו' בעצם נותן לנו משהו אחר.

52:39 דובר 4 פה זה נהיה משהו חדש שבעצם כולם מגיעים לסן סבנטי. כן. אנחנו מדברים בשנים מאוחרות, בשנות המ"ם ומאז ועד היום שפשוט כולם מגיעים. אתה עומד בתור לדולרים, אתה רואה אנשים שהרגע שמו את הכיפה. אתה רואה חרדים עם פאות ארוכות, כן? במקביל אנחנו מכירים, מגיעים רבנים, אדמו"רים ל-ל-לרבי, אה, אישי ציבור, כן? משמעון פרס ויצחק רבין ועד האדמו"ר מגור והרב לאו ו-ו-כל מיני סנאטורים בארצות הברית. כולם מגיעים לרבי. כפי שהרבי אומר תלפיות, תל שכל פיות פונים בו, פשוט, פשוט ככה. נכון שגם לפני כן אצל כל האדמו"רים היו מגיעים קצת רבנים מחוגים אחרים, אישי ציבור יהודים פה שם, אבל אצל הרבי זה נהיה פשוט בצורה אחרת. וגם היום.

53:31 דובר 10 שעומדים אחרי, בזמן צלל"ב[?] אז אתה רואים שהכל ממשיך.

53:34 דובר 4 גם היום כן, הייתי אצל הרבי לפני לא מזמן ואתה רואה, אתה עומד מחוץ לסן סבנטי ואתה רואה כל הזמן מגיעים אנשים בשביל לראות את סן סבנטי ויש מהם שבחיים לא היו במקום הזה. בקושי מבינים מה זה חב"ד ומה זה רבי. הם רוצים לראות, לראות איפה, מה, איפה הרבי מתפלל, איפה הרבי מתוועד. אתה את הז-- את הזאל הגדול. כל מיני דברים ואתה אומר מאיפה זה מגיע? זה רק יכול להיות ברגע שזה בית משיח. ברגע שהרבי מלך המשיח, אה, נמצא בבית רבינו שבבבל וכולם כולם כולם מגיעים. ואם זה בשביל לראות אם זה בשביל להתפלל, אם זה בשביל להתוועד מכל החוגים, מכל הסוגים צעירים, ילדים, מבוגרים ואין מה לדבר שהנסיעות לרבי עכשיו הם הרבה יותר. מכל העולם מגיעים גם חב"דניקים, גם קבוצות. אתה רואה קבוצות של אנשים שעם שיער ארוך וכדומה וכולם מגיעים לרבי.

54:38 דובר 10 זה בעצם מהזווית הכל כך מיוחדת. כשאנחנו שומעים על מה היה בשנים קודמות בדורות קודמים ולראות את הייחודיות של סן סבנטי בית משיח. הבית של מלך המשיח זה באמת מעורר. אתה לסיומה של תוכנית, הפעם הראשונה שזכית להיות אצל הרבי.

54:53 דובר 4 פעם ראשונה שזכיתי להיות אצל הרבי זה היה בתשנ', ואני רוצה-

54:57 דובר 10 כיסלו?

54:58 דובר 4 לא, דווקא בחנוכה, ואני רוצה להוסיף משהו חשוב שקונטרס בית רבינו שבבבל זה לא נכון, יש כל קונטרס של הרבי זה חשוב, אבל אני ממליץ לכל תמימים גם לכל אחד מאנ"ש לפני שנוסעים ל-770 ללמוד את קונטרס בית רבינו שבבבל. אני יכול להגיד שאני כבר הרבה שנים עושה את זה, גם אני וגם בני משפחתי. כשאני יכול אני לומד עם כל בן משפחה שנוסע לרבי נוסע לומד את קונטרס בית רבינו שבבבל וגם אני בעצמי וכל פעם מחדש לומדים את קונטרס בית רבינו שבבבל. כי כשאתה לומד קונטרס בית רבינו שבבבל הרבי מסביר בשפה פשוטה וברורה כפי שאמרנו זה בלי פלפולים. זה פשוט וברור בשביל מה אנחנו נוסעים לשם. מה יש בבית רבינו שבבבל? שזה בעצם המקום שבית המקדש עבר לשם. זה המרכז של היהדות בעולם. שם הרבי נמצא, שם הרבי התגלה ומתגלה. שם תתחיל הגאולה. הרבי כותב את זה בפירוש. אני זוכר שהייתי בחור צעיר בישיבה קטנה והיה לנו התוועדויות עם המשפיע הנודע רבי זושא פויזנר עליו השלום, בלילות שבת בבית שלו, והוא היה צוחק עלינו ואומר חבר'ה כשהמשיח יגיע, עד שתתעוררו אתם תעמדו בפרעזידענט, ברחוב פרעזידענט, כי הרי יבואו מכל העולם. עד שאתם תבינו מה קורה אתם תהיו ברחוב פרעזידענט. אצלו זה היה ברור. מה זאת אומרת? המשיח מתגלה בשכונה. הרי במשיח לא היה בכלל שאלה. אנחנו מדברים בשנים מ"ט, נ', והוא אמר את זה והוא היה אומר את זה ואנחנו הסתכלנו עליו וכל הכבוד לערגה האישית שלו, אבל המשפיעים אחרים לא דיברו אפילו בכיוון. ופתאום כשהרבי הוציא את הקונטרס בית רבינו שבבבל, אז אמרנו אוקיי, עכשיו אנחנו מבינים. חסיד עם רגש

56:55 דובר 4 אמיתי, אז הוא הבין את זה גם לפני כן, כפי שאמרנו גם בזמן אדמו"ר הצמח צדק, שהרומבער[?] אמר את זה, אה, שהוא שמע את זה מאבא שלו, ש-- אה, הבית של אדמו"ר הצמח צדק רביעית המקדש. אז שנזכה בזמן השם בקרוב ממש שהרבי יתגלה תהיה גאולה אמיתי ושלימה בקרוב ממש.

57:15 דובר 11 אמן. יישר כוח גדול הרב ברגר. תוכנית באמת מרתקת ומעוררת. יישר כוח גדול.

57:21 דובר 4 יישר כוח הרב ששון. יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

57:27 דובר 3 אוזניים לשמוע. תוכניות השמע לתלמידי התמימים מבית אתר אור יומי. לתוכניות נוספות חייגו כוכבית שש שלוש חמש שמונה. יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.