אוזניים לשמוע 2 | בית רבינו שבבבל - חלק א

00:00 דובר 1 ולא נתן ה' לכם לב לדעת, ועיניים לראות, ואוזניים לשמוע.

00:08 דובר 2 אוזניים לשמוע. תוכנית השמע לתלמידי התמימים מבית את"ה העולמי.

00:15 דובר 3 תתמודד עם המשלולית [?], תתמודד עם מה שכתוב, תתמודד עם רש"י, תתמודד עם הערוך, תתמודד עם מצודות, ת-ת-תתמודד עם תרגום יונתן בן עוזיאל, תתמודד עם חסמי ספרא [?], תתמודד עם מסילת יחם [?], תתמודד עם אמרתי נורה [?]. תתמודד איתם. זה לא החידוש של נובהרדוק. זה החידוש הכי גדול אבל פה. זה לא החידוש של נובהרדוק.

00:41 דובר 4 שלום עליכם לכלל תלמידי התמימים בכל ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש ברחבי ארץ הקודש והעולם כולו. אנחנו כעת מתחילים את התוכנית המיוחדת תוכנית אוזניים לשמוע. תוכנית שספוגה וקדורה ברוח של התקשרות איתנה לרבי מלך המשיח שליט"א ולעניינו העיקרי להוביל למושיע המשיח. התוכנית שלנו הפעם מתמקדת על הקונטרס המיוחד קונטרס בית רבינו שבבבל, הקונטרס שיצא לאור עולם ביום כ"ח מרחשוון תשנ"ב. את החביבות המיוחדת של הרבי לקונטרס ניתן לראות בכמה אופנים, כאשר האחד מהם הוא לאחר שיוצא הקונטרס הרבי מניח את הקונטרס בסידורו הקדוש והקונטרס לא מש מסידורו של הרבי לאורך כל הזמן. לכן, כמו שניתן לראות בתמונה הידועה, כאשר הרבי יוצא מסמנ סמנטי [?] לעבר האוהל, הרבי מחזיק את הקונטרס בידו הקדושה ועמו הולך ועמו נוסע. החביבות המיוחדת של הרבי לקונטרס המיוחד הזה נראית באופנים הללו ובאופנים אחרים, כאשר לאחר מכן בשיחות הרבי מציין כמה וכמה פעמים אל קונטרס בית רבינו שבבבל. ביומני התמימים אפשר לראות את האווירה ששררה באותם הרגעים כאשר יצא הקונטרס. ניתן לראות את זה מיומן מיוחד שכתב א' תמימים מאותם הרגעים שיצא הקונטרס, וכך כותב אותו תלמיד. התחלנו לגמוע בשקיקה את הקונטרס החדש, מנסים למצוא את עקבותיו המיוחדים. אלה עד מהרה זהרו והאירו באור יקרות. התחושה הייתה נעלית ומיוחדת. התפילות עם הרבי באותו יום היו בטעם שונה לגמרי. בבת אחת הרגשנו שהרבי מרומם אותנו צפחה מעל הקרקע ומגביה אותנו לעולמות אחרים, נותן לנו להבין את מעלתו העצומה של בית חיינו, שמהיום מסתמא יכונה גם בית רבינו שבבבל או בית משיח. הבנו היטב שנכנסנו לתקופה חדשה ונעלית. הרבי פתח צינור חדש בעסק קשרוס [?]. דבר בית רבינו שבבבל מגיע לכל מקום ומקום אשר דבר

02:40 דובר 4 המלך ודתו נשמע שם. חסידים מבינים שהחלה תקופת התגלות חדשה. הקונטרס היה עוד ביטוי מוחשי לכך שהגענו לשלב של משיח בגילוי. הרבי מגלה עניינים נעלים שהיו כמוסים באוצרותיו של מלך, וכעת הוא אמור לפרסמם לכל העולם באופן שלא ייכנף עוד מורך [?], ללא ההעלמות והסתרים. אז כעת בתוכנית הזאת, תוכנית המיוחדת אוזניים לשמוע על קונטרס בית רבינו שבבבל, אנחנו נרצה לדבר על מעלתו של הקונטרס, על הייחודיות של הקונטרס מבחינה תורנית, מבחינה היסטורית עם הרב משה קורנוויס על המעלה המיוחדת של הקונטרס. אנחנו כעת מתחילים את התוכנית המיוחדת עם הרב קורנוויס. שלום עליכם הרב קורנוויס.

03:26 דובר 1 עליכם השלום.

03:27 דובר 4 ברוך השם. יושבים עכשיו בפארברענגען מיוחד, תוכנית אוזניים לשמוע על המיוחדות, הייחודיות של קונטרס בית רבינו שבבבל. כשחושבים על הקונטרס הזה, כשכל תלמיד לומד אותו עכשיו, הזמן הזה בתקופה הזו, אז הנקודה הראשונה, השאלה הראשונה שנושאת על המהות של הקונטרס הזה - מה בעצם הייחודיות של הקונטרס הזה? הרי אם מדברים על בית רבינו שבבבל, אז אנחנו מסתכלים עוד מימי שף ויתיב בנהרדעא [?] וימי ווצן וחנו [?] והזמנים שתמיד היה בית רבינו שבבבל, ולאחר מכן גם בתולדות רבותינו נשיאינו. לאורך החסידים, לאורך כל הדורות, תמיד ידעו שיש את הבית של רבינו, של נוסח הברר. בעצם כאן מה שמע מכל הטרעסק מתוך, מתוך כל השטורעם הגדול על הקונטרס הזה, שיש ייחודיות מיוחדת בהוצאה של הקונטרס שלנו בכ"ח מרחשוון תשנ"ב, הקונטרס המיוחד הזה. בעצם מה הייחודיות בקונטרס הזה?

04:19 דובר 3 אז קודם כל, אם מדברים פה על אוזניים לשמוע, היה צריך לברר שגם יהיה לב לדעת.

04:23 דובר 4 אמן.

04:23 דובר 3 אוזניים לשמוע שעניינים יכתבו בלב לדעת, שזה בסוף בסוף עיקר העניינים. כשמדברים על קונטרס רבינו שבבבל אז קודם כל צריכים להסתכל על ההקשר של הזמן שהוא יצא לאור. יצא בתשנ"ב, ח"י בשבט, קונטרס, כאשר מדובר על שנים ותקופה עשירה ביותר בליובאוויטש שבאמת יוצא לה השיחה השבועית כל שבוע מוגה, יוצא ליקוט כל שבוע. מאמרים מוגים יוצאים לכל יום לתפארת, וכמובן יש את הר"ד לרב מרדכי אליהו [?] שגם יוצא לאור, ונמצאים אולי בתקופה הכי הכי עשירה שיש, הכי הרבה גילויים וריח קט [?] מהרבי. ועם כל זה אני חושב שהקונטרס של בית רבינו שבבבל הוא כמו דובדבן שבקצפת. אם הייתי מנסח את זה בשפה הישיבתית, זה כמו השיעור הכללי הכי כללי של הרבי על כל העניינים של הרבי. הכי כללי. מי שיסתכל יראה שבסוף הקונטרס הרבי מציין בעצמו למאמר הראשון של הרבי. ב-ב-בלקראת סיום הקונטרס הרבי מציין למאמר שבאתי לגני, הרבי מציין באתי לגני תש"י, תשי"א ושנים שאחר זה, בעניין של העבודה של רבנו, של נשיא הדור של דור השביעי להביא את השכינה למטה בארץ. הוא אומר שיעור כללי הכי כללי של הרבי, זה כי בקונטרס הזה יש גם סגנון ייחודי. לא רק שהתוכן הוא ייחודי, לא רק שהמילים הן ייחודיות, אלא גם המבנה של הקונטרס הוא ייחודי. הסגנון של הקונטרס הזה הוא קונטרס ייחודי ואני רוצה שנייה להתעכב על זה. אנחנו מכירים את הסגנון של הספר שיחות, השיחות המוגהות של הרבי שאמר בשבתות והוא הגיה אותם החל מתשמ"ז, כל שבת ושבת הרבי מגיה את השיחה השבועית בסגנון מאוד מאוד מסוים של לומדי דבר מלכות וודאי מכירים. הוא מסובך וגם מאוד מאוד מתקשים הרבה פעמים בהבנה שלו, כיוון שזה סגנון מאוד מאוד שמדבר

06:21 דובר 3 מלמעלה למטה. הרבי מביא גילויים ומוריד אותם אלינו לא בסגנון של ביאורים על משהו. זה לא שקלא וטריא באיזה עניין תורני, אלא זה כאילו יורד מלמעלה שיורד כל שבת והרבי מוריד עד לסעיפים של דבר מלכות מא' ועד ב' שכולם מכירים. יש לנו את הסגנון של ליקוט. מה זה ליקוט? ליקוט שיחות? באו, לקחו שיחות של הרבי על סוגיה וליקטו אותה ובנו אותה כליקוט על סוגיה. מגיע אליו קונטרס של רבינו שבבבל שהוא לא זה ולא זה. הוא בוודאי לא בסגנון של השיחות של דבר מלכות ולא בשיחות של מ"ז, מ"ח, מ"ט, נ', א' ו-ב'. הוא לא גילויים. הוא קונטרס מאוד מאוד מסודר בצורה אולי יוצאת דופן אפילו הייתי אומר. הסידור הפנימי, המבנה של הקונטרס רבינו שבבבל הוא מובנה בצורה ברורה, מסודרת, מה שקרוי בנוי לתלפיות, בנוי לפי דרגות בצורה מאוד חזקה, בסגנון דומה מעט לליקוטי שיחות, אבל בשונה מליקוטי שיחות. אם לשים לב לסגנון אין פה שקלא וטריא אין פה שקלא וטריא, אין פה הסתבכות, אין פה רצוף ושוב אין פה אפשר להגיד ככה ואפשר להגיד ככה. אין פה את כל הדבר הזה. זה מצד אחד אור ישר, אור ישר שיורד מלמעלה למטה, ומצד שני הוא לא אור ישר שיורד מלמעלה למטה שלא לפי דרך הכלים שלנו. הוא אור ישר שיורד מלמעלה למטה, שהוא מתלבש בהסעיפים של תורה הכי פשוטים, בצורה מובנית, בצורה מסודרת, בצורה שיטתית, וזה סגנון ייחודי. ואני חושב שאולי הקונטרס הזה מה שדומה לו קצת מכל הקונטרסים של הרבי זה קונטרס שיחת שנים עשר סעיפים. קונטרס שיחת שנים עשר סעיפים הוא אולי הקונטרס היחיד שדומה בסגנונו המבני. עכשיו אני מדבר והתורני לקונטרס בית רבינו שבבבל, למרות

08:02 דובר 3 שגם קונטרס שיחת שנים עשר סעיפים של החסידות, שגם עניינו להרצות עניין אלוקי באופן של מלמעלה למטה, הוא כן מתחיל בשאלות בשקלא וטריא מה שאצלנו בקונטרס אין. דבר ייחודי לחלוטין שאין שקלא וטריא. אין, אין צריך עיונים. זה מגיע מתוך ספק, זה לא מגיע ממקום של שאלה, לא ממקום של חוסר בהירות. מגיע ממקום של להסביר עניין בצורה מושלמת.

08:22 דובר 4 אז זה לגבי המבנה של הקונטרס.

08:24 דובר 3 כן.

08:24 דובר 4 ולגבי החידוש?

08:26 דובר 3 שנייה. בוא, בוא, המבנה הוא פה מאוד קריטי להבין את זה, כן? שכמו שאני הזכרתי מקודם, שבהערה תשעים ושבע לקראת סיום הקונטרס, הרבי מדבר בפירוש על כל השביעיים חביבים, דור השביעי, איך זה התחיל בתאופיניות יא' [?] וכולי. עכשיו, כשאני מדבר על המבנה המיוחד של הקונטרס הזה מבחינה תורנית, יש בו גם עוד דבר. הוא גם בבחינת מכה בפטיש וחותם על כל התורה של הרבי. הוא לא רק עניין מקומי להסביר סוגיה פרטית שקוראים לה בית רבינו שבבבל. בקונטרס הרבי מדבר מה זה בכלל דור השביעי, מה זה הוויידי [?] של דור השביעי, סוד דירה בתחתונים, להפוך את העולם עצמו למקום של גאולה. מה זה הרבי של-- מה זה נשיא דורנו? מה זה נשיא של הדור ומה זה הוויידי [?] של הדור? בבחינה מסוימת זה פותח וחותם של ד-- ש'באתי לגני', הקונטרס הזה. זאת אומרת, זה שהקונטרס הזה יוצא בתשנ"ב, ח"ו זה לא סתם. זה קונטרס כללי הכי עיקרי שאמנם לומדים אותו כהכנה לנסיעה לרבי ובאופן פרטי הוא שייך לבית רבינו שבבבל, אבל כשלומדים אותו, בפרט את החצי השני שלו שנדבר עליו עוד רגע על זה, מוסבר כללות העבודה של דור השביעי של להביא את השכינה למטה בארץ. איך זה נעשה, ואם ב'באתי לגני' הרבי אומר זה עבודה של דורנו, עבודת הדור ונשיא הדור, פה הרבי אומר זה נעשה ממקום מסוים, זה נעשה-- העבודה הכללית של דור השביעי להוריד את השכינה למטה בארץ היא קשורה לבית של נשיא הדור. זאת אומרת, כבר ש-שאני מדבר פה עכשיו אני כבר רואה שהקונטרס זה לא רק מסביר לי מה זה בית רבינו שבבבל. הקונטרס הזה מביא אותי להבנה מה הייחודיות של דור השביעי ובמילא מה הייחודיות

10:09 דובר 3 של בית רבינו שבבבל בדור השביעי. ובמילא מובן גם למה בזה הקונטרס כתוב הוא לכך שבית משיח בגימטריה פשוטה שבע מאות שבעים, ודו"ק, לשון הרבי כמו שכתוב בקונטרס. זאת אומרת, למה? כי פה בבית רבינו שבבבל הוא ההבנה של מהות הדור, מהות השליחות של דורנו. כמו שהרבי מבאר ששבע מאות ושבעים זה ביאור של השבע מידות ושל השבעים אומות העולם וגאולתם של עם ישראל משבע ארצות, וזה קשור לשבעים שנה של הרבי הקודם וכולי וכולי. זאת אומרת, זה קשור לא רק שוב פעם לנושא הפרטי שקוראים לו הבית של הרבי, seven seventy, זיבן זיבעציק שבע מאות שבעים, אלא זה קשור לזה שההבנה פה יש משהו הרבה יותר כללי ומשהו הרבה יותר גדול.

10:56 דובר 4 זה בעצם אבן יסוד בחיים של חסיד בדור השביעי, זה הקונטרס הזה עוד בלי קשר לנסיעה לרבי.

11:01 דובר 3 נכון. אני, אני רוצה לציין בהקשר של מה שאתה אמרת אפילו עוד נקודה מאוד חשובה. כשאנחנו מדברים, מחפשים מה המקורות בתורה לזה שנשיא הדור זה משיח שבדור. איזה שיחות הרבי דיבר שזה ככה פשוט שנשיא דורנו זה המשיח של הדור? אז אחת השיחות היסודיות שמסבירות הסוגיה הזאת זה גם קונטרס בית רבינו שבבבל, שבו הרבי מציין את החתם סופר ואת הצדיק אמת שהיה מסור אצלם בכל דור ודור מיהו רבינו ואת הלשון שהרבי כותב הוא מסיים. וכל זה הוא פשוט! שנשיא הדור זה המשיח, שכל חסיד אומר לרב שלו שהוא משיח, כל זה הוא פשוט. איפה זה כתוב? כתוב בקונטרס בית רבינו שבבבל בצורה הכי פשוטה, הכי ברורה. אז יש לנו את השיחה של השיחה סתרים הם בו [?] ועוד כמה שיחות, אבל איפה שזה כתוב בצורה ברורה, לא בשאלה שקלא וטריא, לא בדרך אפשר ולא באופן כמו שהרבי אמר בשיחת סתרים הם בו [?] ולא אכפת לי שיפרשו משיח כפשוטו, אלא כפשוטו ממש. שנשיא דורנו זה משיח שבדור, זה אין צקיי [?] משיח שבדור בצורה פשוט ברורה.

12:01 דובר 4 והחידוש פה זה לא רק שזה מוגדר כשיחה, אלא שזה בא בדרך שלא רגילה.

12:05 דובר 3 זה מניח את הדברים. זה ככה, זה העובדות. והחידוש הנפלא, אני רוצה להוסיף פה על זה, וזה קשור גם לזה שהזכרתי מקודם, שלומדים את הקונטרס הזה, זה קונטרס מדהים. למה? כי הרי בכביכול לא אומר שום חידוש פה. הרי הוא מתחיל ארבע אותיות הראשונות של הקונטרס בלי כביכול להגיד שום חידוש, שום חידוש. מי שלמד את זה בעיון יודע שהרבי פשוט מעתיק מילה במילה את רש"י ואת מהרש"א ואת הערוך ואת המצודות ואת התרגום יונתן. הרבי לא מוסיף שום דבר. אתה תלמד את הגמרא עם המפורשים האלה כמו שצריך. יהיה לך כמה צריכי עיון וזה גם ישב לך בסך הכל. והרבי שם לך את האצבע ואומר לך תדע לך, תבין את הגמרא רק. אבל זה לא שכביכול הרבי חידש חידוש לו ואתה וזה החידוש הגדול. זה שזה שכביכול זה כתוב בהדיא, זה שיש בבבל שבגולה ויש בית מדרש העיקרי בזמן הגלות ויש כל בית מדרש חשוב ויש את בית מדרש העיקרי שהוא העיקר. השראת השכינה. זה שזה כתוב במהרש"א והמילים האלה מקום מקדש גופא דשף ויתיב הרבי מעתיק אותם בגרסה עם השיחה. זה לא מילים של הרבי, זה מילים של מהרש"א. זה לא כביכול. לא אני אמרתי את זה. לא חידשתי פה כלום. יש עובדות. בוא נניח על השולחן את המציאות. יש מציאות וזה החידוש הנפלא של השיחה הזאת. מניחים לנו את העובדות. הרבי אומר תדעו לכם מה שאני מדבר איתכם זה תשתית עובדתית. זה לא שקלא וטריא, זה לא בדרך אפשר, זה לא ברמז, זה לא, הוא לא, אי אפשר לא יאמר לא, זה לא, אולי אפשר לא יאמר ולא בדרך רמז, אלא זה באופן של ביאור. ביאור הדברים.

13:36 דובר 5 גם הנקודה שבית המקדש תתגלה בשנות השבעים זה נקודה שהיא שלב.

13:42 דובר 3 באמת בזה גופא יש כביכול בשיחה פעמיים. כן, אם נשים לב מה ששאלת ספציפית זה בשיחה מדבר פעמיים. בהתחלה הרבי אומר באות ד' ואיתא או מזה יש לו משהו. המקדש זה לא התגלה בתחילה המקום שנשם מגדל וישב שם וזה הרבי מביא פשט מהגמרא. הרי זה גמרא מפורשת שנאמר בגמרא שאף כשהם גולים השכינה עמהם. איפה היא באה? היא שבה עמהם. איפה היא בין הגלויות? זה באות ד' שהרבי אומר את זה. הרבי לא אומר את זה. איפה שתמצא לא ייאמר לו בדרך של אפשר לא ייאמר ולא בדרך של חידוש. זה דבר פשוט. הרבי אומר את זה פשוט. אם שמה הוא נמצא, משם הוא שב. זה לא רק פעם כחידוש. שים לב את הרבי אומר זה מציאות. ואחר כך באות ה' כשהרבי מתחיל יש לו איזה ביאור, זה ביאור, זה ביאור, זה ביאור בעד דבר וזה מובא שעיקר עניין של הגאולה עם בוא וכו. תכף נחזור לזה. זה ביאור, אבל למה זה כל כך נוגע פה? כי כי כי כשאדם הוא בדרך שקלא וטריא בדרך אפשר אפשר, אפשר לשים עליו שאלות. אפשר להתחיל לחשוב עליו, להתבונן בו, להסתפק. אולי הבנתי נכון, אולי הבנתי לא נכון, אבל אם מדברים פה על עובדות הלכתיות תורניות, גמרות, ראשונים זה לא. זה לא נושא זה שהגילוי, זה שהגילוי שהוא התגלה שם בתחילה. הרבי לא אומר את זה איזה חידוש. הרבי אומר דבר פשוט אם שם השכינה נמצאת כתוב בגמרא כמה פעמים וגם שבה עמהם בין הגלויות אז עכשיו הוא שב עמהם בין הגלויות. אז איפה הוא נמצא? איפה הוא ישוב עמהם? מאיפה הוא ישוב? לא, מאיפה שהוא

15:07 דובר 3 נמצא. אז וזה דבר מאוד מאוד נפלא.

15:11 דובר 5 אולי גם זה גם ההסבר לזה שהרבה אנשים תורניים, יחסי דמעינות, רואים את השיחה הזאת. בעצם הם רואים את התורה, את התורה מול העיניים, כאילו הרבי מאיר להם את העיניים בגילוי ואין מה לחלוק על העניין הזה. זה פשוט אנשים מקבלים את זה בצורה. הכל עם יסודות הלכתיים של תורה.

15:26 דובר 3 נכון, אם אתה כבר מאיר אז ידוע שכמה וכמה לומדים של ליובאוויטש זה מהשיחות שכלומר בפשטות קשה להם הכי הרבה איתם. למה קשה להם? כי פה הרבי לא כביכול לא תתמודד עם המהרש"א, לא איתי. תתמודד עם מה שכתוב. תתמודד עם רש"י, תתמודד עם הערוך, תתמודד עם מצודות, תתמודד עם התרגום, יונתן בן עוזיאל, תתמודד עם חתם סופר, תתמודד עם תוספות יום טוב, תתמודד עם האבן עזרא. תתמודד איתם. זה לא חידוש של ליובאוויטש. זה החידוש הכי גדול אבל פה שזה לא חידוש של ליובאוויטש כביכול ואני, חב"ד זה לא מפלגה, זה נחלת כלל ישראל. גם משיח זה נחלת כלל ישראל וגם בית רבינו שבבבל זה נחלת כלל ישראל, וזה לכן חייב לבוא מהגמרא, מהמפורשים, מהדברים הפשוטים ששם הם מושתתים. וזה חידוש מאוד נפלא, אה, של הקונטרס הזה. וזה.

16:19 דובר 5 אגב, אם זה דבר כל כך פשוט, אז למה הוא צריך להתגלות בתשנ"ב? אפשר כבר לגלות אותו לפני, פשוט לכתוב את המהרש"א, לכתוב תאריך. ומה הייחודיות בתשנ"ב שהרבי מביא?

16:30 דובר 3 כידוע אפשר לטעות בזה שתי תירוצים. אבל כידוע באופן כללי שמסופר ככה בשיחה של הרבי הקודם שהרבי הרש"ב התחתן הוא קיבל הוראה מהרבי מוהר"ש סעודת קידוש וסעודת שבת על השולחן מיוחד. והוא לא ידע למה. אז הוא אמר שאחרי כמה שנים הוא ראה בכתבי האר"י ז"ל בפרי עץ חיים שכתוב את זה ככה. הוא אמר לרבי הקודם זה לא שעד עכשיו לא ראיתי את זה כתוב, לא למדתי את זה, אבל זה פעם ראשונה שראיתי את זה כתוב. ידעתי, קראתי את עץ חיים, את עץ חיים הזה הרבה פעמים ולא ראיתי את זה כתוב. זאת אומרת, יש זמן שכאן דברים פשוטים צריכים להתגלות בעולם ואדרבא, כשדבר אמיתי מתגלה בעולם הוא מתגלה בפשיטות שלו. הוא לא מתגלה בתסבוכת במורכבויות שלו, הוא מתגלה בפשיטות שלו. ובדרך אפשר למה דווקא בתשנ"ב? אז בוודאי שכל אחד יכול לתת תשובות ותרוצים והסברים, אבל לכאורה התשובות הפשוטות הם קודם כל באמת, כי זה התחיל כבר התגלות של משיח בעולם. זה דבר פשוט. כבר זה התחיל להתגלות. כבר התחיל לקרות. הדברים שכתובים פה זה לא רק שכמו שהרבי מסיים והזמן גרמה בשנת הצדיק שתחתו השם מעון אתה היית לנו בדור ודור. זאת אומרת עכשיו שנת הצדיק, וכיוון שזה שנת הצדיק זה שנה שהרבי התגלה בה ונפלו בו כל העניינים, אז במילא זה הזמן כבר לגלות את כל הדברים האלה, כי בפרט כשמסתכלים ב, בשיחות שכתובות בסוף כ"ף מנחם-אב תנש"א, תינוק בן יומו, שכולם מכירים את השיחה, שאז ממש הרבי צעק. כמעט אפשר לומר שפשוט צריך להכיר שהגאולה נמצאת פה, שיהודי יסכים, יסכים, יסכים שהגאולה נמצאת פה בפשטות. זאת אומרת, מה שחסר עכשיו הכל נמצא. כשאנחנו נזהה את זה,

18:09 דובר 3 נתחבר לזה, נראה את זה מול העיניים. אז השיחה ברור שהיא נאמרת בצורה כזאת והיא מונחת על השולחן בצורה כל כך ברורה, דווקא כי זה זמן של התגלות משיח בעולם. זה הסבר, אה, פשט אחת. כמובן שבדרך אפשר כמובן רק מה שאני אומר עכשיו, אבל בדרך אפשר לגמרי. אבל כמובן שהשיחה הזאת גם מכינה אותנו לכל התקופה שלאחריה, כל התקופה של אחרי כ"ז אדר תשנ"ב ואחרי ג' תמוז, שהשיחה הזאת בוודאי היא אחד מאבני היסוד הכי, הכי ברורים לכל הסוגיות הכי נוגעות לתקופה שלנו ולדור שלנו. זאת אומרת, כמובן בצורה הכי פשוטה למושג שס"ב בכלל להבנה מה זה המקום הזה, איך, איך, איך, איך מתייחסים למקום הזה בתקופה כל כך של הלם ואסתר? תקופה כל כך קשה, תקופה של כל כך הלם ואסתר. איך מתייחסים למקום? ופה הרבי אמנם בגוף השיחה יש שני מהלכים, אבל במהלך אחד לפחות הרבי מדבר על החפץ של המקום, לא רק על הגברא של המקום. יש גם את הצד של הגברא שזה מקום של נושא ידו כמובן שזה דבר נצחי ודבר שקיים בוודאי ובוודאי כל הזמן עד עכשיו ועד שהרבי יתגלה בירושלים עיר קודש. אבל קודם כל ההבנה של המושג ס"מ היא הבנה של המקום ש-שדווקא כשהדברים הם כל כך כביכול קשים אולי להבנה, כל כך דברים רוחניים, כל כך דברים דקים ועדינים. מה זה קידוש של ס"מ? מה זה קידוש של עשרה בני שבע באובל? כן. ידוע שהרש"ב עשה את היום שהוא הגיע לליובאוויטש שהוא עשה ליום הראשון בצק לא היה ליובאוויטש. אז כתוב הימים המצרי הגיע כמה ימים אחר כך, אבל הוא חגג את היום שהוא הגיע לליובאוויטש. אז פעם זה היה מושגים

19:54 דובר 3 רוחניים עדינים כאלה לא בדיוק מובנים. מה זה המושג הזה של הבית של הרבי? הרבי אנחנו עוד מבינים מה זה צדיק. כן, אי אפשר להידבק בשכינה, אתה צריך להידבק בצדיקים. זה הלכה. זה נפסק כדין בתרי"ג מצוות. זה אחד ממצוות התורה להידבק בצדיקים, תלמידי חכמים. אבל המושג שיש גם מקום פיזי, יש מקום ודין במקום. זה כביכול מילים מחודשות. והרבי לוקח את המילים האלה שהן מחודשות, למרות שכתובים ב-במכתב שידוע שנראה בהקדם, כן, שהרבי מביא פה ב-- שהרבי מביא פה בשיחה מה שכתוב באטו"ם מיום שחרב בית המקדש, קדוש הוא שלשים עד אשר רחם השם אלוקינו עלינו גואל צדק, הבאנו את ירושלים ובית המקדש. הננו בביש ירושלים שלנו, בית הכנסת שכבוד קדושת מורי מתפלל בו הוא בית המקדש שלנו. אבל עדיין, קודם כל שם אתה יכול להגיד זה בדרך אפשר זה פיסי, זה ברוחני עניינים וגם שם ההרגשה היא.

20:45 דובר 6 שם זה יותר הרגש כזה מאשר.

20:47 דובר 3 מה הייתי יכול להבין שזה הרגש ובסוף זה דין בגמרא. יש רבה, אז אני מגיע לרבי. אני לא רוצה עכשיו להיכנס לכל הפילוסופיות שיש סביב הסוגיה.

20:56 דובר 6 אבל גם אז היה חיוב הגבוה לצפני רבו והיה ציטוטים כאלה.

21:00 דובר 3 לא דין שיש רבה. המושג הזה שיש צדיק נשיא הדור ורבו על פי תורה זה הרבי דיבר הרבה פעמים בשיחות. דרך אגב, שזה בכלל לא עניין של חסידות, זה עניין של שולחן ערוך, זה עניין של תליית מצוות. אחד מתלה האמיתי זה ודוקא בו, ודוקא בו זה ודוקא תלמיד חכם.

21:16 דובר 6 תניא פרק ב' כאילו מינימום.

21:18 דובר 3 אף פעם לא צריך תניא. זה יהודי שומר תורה. זה אחד מתרי"ג מצוות. הרבי הסביר באריכות גדולה ביו"ד שבט, נראה לי, חב"ד. אני לא זוכר את השנה המדויקת, אבל כמובן התשח"ב. הרבי הסביר באריכות הכי גדולה שזה מצווה מן התורה. זה הנושא של גאולה בחסידים. זה מצווה מן התורה. זה אחד מתרי"ג מצוות התורה, וזה עוד נושא מובן. אבל לחדש שיש גם דין במקום זה חידוש גדול. ולא בתור הרגש, אלא בתור הבנה בתור הגדרה. בתור הגדרה, אה הלכתית. אני-אני רוצה רק לציין בזה. יש לי. אני רוצה עוד להגיד משהו בנושא של החידוש שנוגע לדורנו, אבל אה אני רוצה להציף פה איזה עניין תורני. אה יש בהערה שלושים ואחד שהרבי מדבר, אה סליחה. בהערה שלושים ואחד שבקונטרס הרבי מדבר על זה שהשיבת השכינה היא ממקום ששמה היה בית המקדש כרגע בזמן הגלות הוא מהמקום שחרב המקדש ויושב שם. והרבי אז אומר בהערה שפה הרבי כביכול בהערה הזאת בקונטרס הרבי לא לא מסביר, בלי עשי כמעט. אבל ב-אבל יש להערה הזאתי בשיחות בלתי מוגהות של הרבי בחוקת תרכ"ג ועוד במיוחד עקיצות שעובר חידוש אדיר ונפלא ביישר. אני אקריא את ההערה ואגיד אותו בשתי מילים והנושא הזה הוא קשור לנצחיות של נשיא הדור. הוא קשור ישירות למצב שקוראים לו ג' תמוז. הכי ישיר. מה כתוב? כתוב בהערה שהדרך שמציעים הוא מלוגר הסנהדרין שמקומם בלשכת הגזית שבמקדש. אבל הסנהדרין גלתה עשר גלויות ובסוף היא הגיעה לטבריה, שבמקום האחרון שבו הייתה הסנהדרין שמה בטבריה עתידין לחזור תפילה ומשם נעתקים למקדש. פה הרבי לא מסביר רק מה הדרך, מה הדמיון. למה הרבי בדיוק רוצה להשוות את זה לסנהדרין שכאן חוזרים לכאורה. כשאני

23:16 דובר 3 לומד את הקונטרס בלי לדעת את הרקע של ההערה הזאת ממקומות אחרים, אני בכלל לא מבין. הסנהדרין הגיעו לטבריה, אבל הם עתידים לעשות תחילה ומשמה להתקים בירושלים. מה פירוש ששם עתידים תחילה סנהדרין? לכאורה סנהדרין זה לא גדר שבית המקדש, זה לא גדר של גוף חפץ מסוים. זה לא גדר של מקום. זה לא בין אבנים ולא כתלים ולא כלי המקדש. זה בני אדם. אז מה נפקא מינה? הם נמצאים בטבריה או נמצאים בירושלים. נכון שיש נפקא מינה בהלכה, כי כשהם בטבריה הם לא יכולים לדון. אין להם תוקף של בית דין אגוד של משפט סגוזיס ולא דנים דיני דינים מסוימים ואין להם דין של זקן ממרא. אבל בטבריה זה דין בגדר בכלל. איך אתה מדמה את זה לבית המקדש? שזה משהו בחפץ חפץ בית. הבית צריך להיות, אני יודע, ירושלים יש לו כתובת. מה הוא קשור לטבריה? מה הוא קשור לדיאות בסבנטי? מה זה קשור? איך, מה זה על דרך שכתוב פה בהדגשה ועל דרך. אלא מהי.

24:13 דובר 6 שהפכו את הגדר של המקום לעניין לעניין חשוב.

24:16 דובר 3 כן. מה זה? אז באמת ב-ב יש חידוש נפלא באדמו"ר הזקן שהרבי הזכיר אותו, כמו שאמרתי מקודם, בחוקות תרכ"ג ועוד פעמים. שאיך היא תתגלה הסנהדרין? האדמו"ר הזקן אומר דבר מבהיל. האדמו"ר הזקן אומר ממש דבר מחודש מאוד. הרבי בשיחה עוד הסביר את זה, ובדרך האדמו"ר הזקן אומר ככה. אומר האדמו"ר הזקן, הסנהדרין, המקום האחרון שהם היו בטבריה. אז סנהדרין זה דבר נצחי. אין מיתה בציבור סנהדרין לא מתו. אה, אתה לא רואה עכשיו סנהדרין? אני באתי לטבריה, אני הסתובבתי, חיפשתי סנהדרין, חיפשתי את אליהו הנביא שבעל הסנהדרין, כמו שהרבי אומר, לא מצאתי. לא ראיתי. יש לי בעיות בשמיעה ובעיות בראייה. אז מה הולך פה? אומר האדמו"ר הזקן, תקשיב טוב. הסנהדרין נמצאים עד היום בטבריה. רק מה? חסר לך בעיניים שלך לראות את זה, נכון? אז כשיבואו חכמי הסנהדרין היום תרפ"ג לטבריה, והם יגיעו למקום של הסנהדרין ההיא, הם לא יצטרכו להיות סמוכים איש מפי איש עד משה רבנו. לא צריכים סמיכה. עצם זה שהם יבואו למקום של הסנהדרין תחול עליהם אותה נצחיות הסנהדרין על אותם אנשים.

25:23 דובר 6 אז זה גדר במקום כאילו.

25:25 דובר 3 כן, זה גדר נצחיות. זה חידוש נפלא שיש מושג של נצחיות שתורנית בגדר העילם אעזל, בגדר האלוקות, האדמו"ר הזקן אומר. הסנהדרין, אין מיתה בציבור. הסנהדרין לא מתו, לא צריכים סמיכה איש מפי איש עד משה רבנו, כי אותם צדיקים שיבואו לטבריה יתחברו לנצחיות הנצחית ולא יצטרכו סמיכה חדשה. הרבי הזכיר את זה בשיחה. לאור של אני יודע שזה אין כאן מקום להסביר, אבל זה מפי זה אפשר לבאר רמב"ם מופלא ב-בספר המצוות והרבי מאיר שבאותה שיחה הרבי קשר את זה לנצחיות של משה רבנו, שגם משה רבנו זה אותו סוג נצחיות כמו של הסנהדרין, שזה אין מיתה בציבור, אין לו שייך בזה מוות. זה מציאות נצחית שבמציאות של עילם אעזל היא נצחית. באלוקות, בהלכתית היא נצחית, וזה הרבי מקשר פה בקונטרס שלך. פה הרבי מקשר את זה פה בקונטרס. הרבי מזכיר את זה על דרך, כי יש דבר כזה שקדושה היא, יש לה גדרים גם כשאנחנו לא מאבחנים אותה בגדרים הרגילים שלנו, בחושים שלנו. אני לא רואה פה מנורה, אני לא רואה מזבח הזהב. אני לא רואה שולחן. מה אתה רוצה ממני? אני לא רואה את כל זה פה. מה אתה מספר לי? נכון, יש הפשטה של החפץ של הדבר. זה מושג תורני עמוק שבחידוש גדול של האדמו"ר הזקן, אבל שיש מושג הנצחיות שאנחנו מדברים על נשיא הדור כדבר נצחי, זה אולי המקור הכי חזק שיש בתורה.

26:42 דובר 6 ועל דרך סן סבנטי.

26:44 דובר 3 כן. עכשיו זה נקודה אחת אני חושב שמאוד קריטית פה בקונטרס שהרבי מגדיר עד דור השביעי.

26:51 דובר 6 דווקא לפני התקופה של ההילולא הרבי פשוט נתן נצחיות במקום.

26:55 דובר 3 שנתחיל להגדיר כן, שלהבין מה הולך פה.

26:57 דובר 6 שכמובן כל הנצחיות במקום תלויה בגברא ברבי.

27:00 דובר 3 אז כמובן שזה גם כתוב בקונטרס שלנו כמובן ש-ש-ש ובאמת זה כתוב בקונטרס שלנו מיד ואילך, שיש פה את החידוש של דור השביעי, שזה גם מוסבר בקונטרס כמו שציינו בהתחלה, החידוש של דור השביעי שהשכינה צריכה לרדת למטה בארץ, השכינה צריכה לרדת למטה בארץ, אז צריך להגיע לחצוב[?] כדור התחתון. צריך להגיע למטה שאין מטה ממנו, ודווקא שם לבנות את בית רבינו שבבבל, ואז יהיה לנו את הסן סבנטי[?] עם כל הביאור של כל העולם כולו, ו-וזה חידוש גדול מאוד ונפלא ביותר שהוא פשוט נותן לנו את הכוח לעבודה. ואני חושב שהקונטרס בית רבינו שבבבל הוא המפתח באמת לתמים ולבחור ולחסיד בתשפ"ג, שהוא חושב לעצמו עברו כך וכך שנים וכולי. אבל אחד המפתחות הכי חזקים והכי פשוטים והכי ברורים. פשוט להבין את הנצחיות של הרבי ואת זה שדור השביעי שנעשה את השלימות למעשינו דברינו, שנעשה השלמות ושנוציא דור המשיח זה בקונטרס בית רבינו בבבל. זה-זה-זה, אפשר להגיד בהרגש זה כמו הקונטרס זה כמו יצירה מושלמת של הרבי, כמו כמו איזה סיכום שאומר לנו חבר'ה תבינו מה דיברתי איתכם כל השנים, איפה אנחנו אוחזים, מי נגד מי, מה זה המקום הזה שאתם רואים פה? כן. אז מסתמא שבתשנ"ב שקראו שקראו את המילים תלפיות, תל שכל פיות פונים בו, אז לא היו צריכים שטח[?] להבין את זה. הבינו. כל העולם מגיע לפה. הנה כולם מגיעים לפה, אבל הרבי כשכותב את זה בספר הזה אז זה לא נהיה עכשיו תיאור מציאות שהייתה אז בתשנ"ב. זה כוונה שזה הגדר של המקום. זה הגדר של הדבר הזה. אז גם אם אתה יותר רואה את זה, או שאתה פחות רואה את

28:54 דובר 3 זה, אתה צריך להבין שזה ככה. וזה ככה כי יש נשיא הדור ויש נשיא הדור שהוא מנהיג התורה, ויש נשיא הדור הזה שהוא משיח שבדור והוא פועל את העניינים פה. הוא פועל פה את ההתגלות, את הגאולה האמיתית והשלמה, ולכן זה חיזוק. זה עניין עיקרי וחיזוק הכי גדול הקונטרס הזה. וכמובן שגם היה את העניין הפשוט של מה שהיה, שהרחבה של הסמטה שהייתה זה גם קשור לזה. אבל באמת ההדגשה הגדולה של איך שהרבי מוריד לנו ומנגיש לנו פה את הדברים. חבר'ה, זה העובדות, זה המציאות. בכלל, אפשר להגיד שלפעמים בנגלה יותר קל לדבר מאשר בחסידות. להסביר את עצמי. כשאתה מדבר אתה רוצה להגיד דברים מאוד מסובכים, מאוד גבוהים, מאוד עדינים. אתה להגיד את זה כעבוד חסידי או כאיזה עניין באלוקות, אז זה יכול להיות גם אחרת. חס ושלום. כאילו מי אמר? אבל שזה עניין תורני, זה עניין הלכתי. ככה זה. זה מה שכתוב. תתמודד. אי אפשר. אפשר להגיד לדוגמא לזה הנושא של השגחה פרטית. הנושא של השגחה פרטית בספרי הפילוסופיה והמחקר וגדולי ישראל וזה פילוסופיות ודיונים וויכוחים ועניינים רבים. לא מבין מה זה השגחה פרטית, אין השגחה פרטית, איך השגחה פרטית, מה נעשה השגחה פרטית. אבל כשהרבי רוצה להביא הוכחה והרבי מביא את זה כשהוא רוצה להביא הוכחה שיש השגחה פרטית בפועל בכל דבר ודבר, הוא מביא את זה כמו מסכת חולין שאומרת שגם על השלח[?] יש דין ומשפט. זה גמרא. בגמרא אין ויכוח. פילוסופיות עם האצבע אפשר להגיד ככה אפשר להגיד ככה. אפשר הרבה דברים להגיד, אבל שזה דברים שמושתתים על נגלה זה עובדה, כי בנגלה יש יותר יכולת להגיד דברים כאלה מוחלטים וברורים מאשר בחסידות.

30:46 דובר 7 אז אולי לפי זה אפשר לומר שהחידוש בכל השיחות של הרבי בתשנ"א-תשנ"ב על התגלות משיח, במיוחד מערב שבת לפני שיצא קונטרס הזה שבת פרשת וארא, שבה הרבי אמר שישנה לא רק המציאות של משיח, אלא גם התגלות של משיח. אז הכל נאמר על דרך גם חסידות. כאן הרבי בא ונותן איזשהו גושפנקא יסוד מאוד מאוד תורני בנגלה, שזה בעצם ממשיך את העניין של התגלות משיח בעולם בצורה מלאה ויסודית עם כל המשמעות שבדבר.

31:15 דובר 3 כן, נכון מאוד, ואפשר לחדד יותר את מה שאתה אומר שבאמת אם תסתכל בשיחה הזאת י"ח חשון, י"ח חשון, שבת י"ח חשון, י"ח אלו י"ח חשון. שכמובן כל מי שמבין בגדרים ההלכתיים דווקא אני מדבר בגדרים שהריטב"א לא יבין שהשיחה הכי חזקה שנאמרה בתשנ"ב זה י"ח חשון תשנ"ב. למה? כי בי"ח חשון תשנ"ב הרבי השתית את זה על אותם מקורות שהרבי כותב בקונטרס, שבכל דור יש לך מסכת של משיח והוא המשיח שבדור. ואז הרבי שואל שאלה וכשמדבר על זה הרבי שואל שאלה בוא ננסה להבין אז מה קרה בכל הדורות? והשאלה של י"ח חשון תשנ"ב היא לא שאלה צדדית, היא שאלה שכל אחד בתוך הנפש הבאה שלו שואל אותה. מי אמר שדור השביעי שלנו שונה? מה החידוש? תמיד היו צדיקים גדולים, תמיד היה משיח. אבל כל הרביים היו גדולים. מה לא היה? אז הרבי עוד יותר גדול מכולם. לא, לא רוצה פה להזכיר ביטויים, אבל הרבי הזכיר בנוגע לציונות ובנוגע לכל מיני דיבורים כגון דא, הרבי הזכיר את הרמב"ם שיש משיח שלא הצליח. הרבי בעצמו הזכיר את הרמב"ם הזה ולא אך למעלה יוצא[?]. מי שיודע בשנות הל"דים[?] כשהרבי הזכיר את הרמב"ם של חזקת משיח, זה לא היה בדרך חיוב, זה בדרך השלילה. אז אדם יש לו איזה קרע בבטן והרבי אומר בשיחה שמה, חבר'ה, תבינו שכל הדורות זה לא הצליח. עכשיו אני מסביר את זה פנימי של עניין ובאופן העמוק של הדבר. זה שכל הדור הרוחני של הדבר, זה שכל הדורות זה לא קרה ופועל כי היה חיסרון לא בגבראות, זה לא חיסרון ברביים, זה לא היה חיסרון בצדיקים. זה היה חיסרון בעולם. חיסרון בעולם מושלם בדורנו זה. כיוון

32:52 דובר 3 שעכשיו אין סיבה בלשון של הרבי בשיחה שמה אין סיבה, אין דבר שמעכב את הגאולה, אז ממילא היא לא רק שיש מציאות של משיח, יש התגלות של משיח. מילים פשוטות. הרבי מסביר גם התגלות משיח היא לא רק עניין של סבורה, לא רק עניין של ראייה. היא לא עניין של הוכחה עובדתית, הוכחה נסיבתית, היא הוכחה תורנית. כיוון שעל פי קריאת התורה יש משיח. חד משמעית בכל דור הוא לא התגלה. זה בגלל המציאות של העולם. והרבי קובע את זה בנוח כבר שהעולם מתוקן לגמרי, אז ממילא יש משיח פה היום בהתגלות ובמילא מסתובב שם בחופש כמו שאמרתי, זה הולך חזק ביחד כמו לסגור את הפילה[?] עד הסוף שזה זה. זה לא אחרת.

33:30 דובר 8 הקונטרס אמנם מודפס בי"ח חשון ביום שני, אבל כשהוא יצא מהחדר של הרבי במוצאי שבת של וארא.

33:36 דובר 3 אה נפלא ביותר. חזק מאוד. בתוך הקונטרס של של השיחה עצמה יצא אחרי.

33:42 דובר 8 כן.

33:42 דובר 3 הוא לא יצא, אבל השיחה נאמרה. ההגעה הייתה אחרי והייתה בימים האלו. כן, היא יצאה ביום רביעי, מן הסתם ככה היה הסדר של רוב השיחות. אבל באמת כשמסתכלים בזה ומסתכלים על כל ההקשר פה של השיחות מבינים ש-ש-כמה שאנחנו לא מבינים כמה שקשה לנו לתפוס את המציאות, כמה שקשה לנו לראות את העולם סביבנו ולהכיל את מה שקורה. הרבי כבר מגדיר את הדברים בתורה, ב-ב-בתבנית התורנית של הדברים, בתבנית ההלכתית של הדברים, בתבנית ה, של הקבלה של החסידות, שזה המציאות שדור השביעי זה דור של מושיע, דור של גאולה. כן. בהערה מאה ושש שזה שיחה שלמה של הרבי כן, שנמצאים כבר אחרי אשר חרפו עקבות משיחך, לאחרי הסיור וכו' פרק ט' וט' מזמור פ"ט. אז כמובן שיש פה באמת עניין מאוד מאוד גדול ווואי באמת לראות, לראות שיש פה את המציאות שהרבי רואה אותה. והרבי לא רק רואה אותה מצד מה שהרבי פעם אמר. אתה יודע שאחרי מלחמת, כמה פעמים הרבי התבטא, אבל היה אחרי מלחמת ששת הימים. הרבי, הרבי אז דיבר על ששואז הרבי אמר את השיחה התמוהה הידועה כן, שתוק כך עלה במחשבה. ואז הרבי אמר שששאלו אותו למה הוא מדבר כאלה דברים. אני אומר הרבי אמר בשיחה אני אומר יש שבת בראשית כ"ח. הרבי אמר אני רואה, אני רואה, אני רואה ככה, אז מה אני לא אגיד מה שאני רואה? זה ודאי שהרבי רואה והרבי רואה דברים רוחניים. הרבי רואה גדרים שאנחנו בכלל לא רואים. וגם כשהרבי דיבר על ילדי מעלות הרבי אמר מה אפשר לעשות? אני רואה את זה. זה לאאא, הרבי דיבר הרבי כמה פעמים בתשרי היה פעם ביטוי כזה שהרבי אמר אני רואה. הרבי

35:36 דובר 3 בעצמו התבטא ככה. אולי יש עוד פעמים שאני לא זוכר. הרבי התבטא אני רואה, אני רואה, אבל זה שהרבי רואה זה דבר פשוט ואנחנו צריכים להאמין בזה. זה גם דבר פשוט. כן, אם עכשיו תשים לב לתשרי לרבי סוכות, אז ידעו מה שהרבי הזכיר שהרבי הקודם אמר שפה יושב הבעל שם טוב, פה יושב המגיד, פה יושב אלטער רבי, פה יושב אדמו"ר הזקן ופה יושב הצמח צדק, פה יושב הרבי מוהר"ש, פה יושב הרבי רש"ב והרבי שאל למה אומרים לנו את זה? אנחנו לא רואים. אז הרבי אומר זה געשמאק צו וויסן. זה נעים לדעת שיש מישהו שרואה. אז זה דבר נפלא.

36:11 דובר 8 זה אולי באמת השאלה שנשאלת לכל תמים אחרי שהוא שומע את התוכנית הזו. הוא הבין את הגדר, את החשיבות של בית רבינו, של בית רבינו בבל, בית משיח, חידוש של קונטרס בית רבינו. אבל בפועל, כשמגיעים לרבי בפועל, לבית רבינו, להרגיש ולחוש את זה כל הזמן, רגע רגע, וכשמדובר על תלמידים שמגיעים לחודש שלם, מדובר על תלמידים שנמצאים בקביעות בישיבת תומכי תמימים. ויותר מכך, איך אפשר גם במצב הזה לתזכר לעצמנו את העניין הזה?

36:37 דובר 3 אז קודם כל באמת חב"ד מאנט פנימיות. חב"ד דורשת מהאדם הגיעה פנימית עם עצמו. וכמובן שכל אחד יש לו את הרגעים ש-שבהם הוא מרגיש את העצם הנפש שלו מאירה בסמיכות אצל הרבי. אם זה בשעת תקיעת השופר, אם זה בקידוש ב... כל אחד לפי עניינו. אבל באמת חוץ מהרגשים האלה שהרבי מבזיק בנו גילויים שמסתום לכל אחד ואחד מכיר. אבל באמת חב"ד, הדרישה של הרבי זה עבודה פנימית. עבודה פנימית זה כן, קודם כל אני חושב בדברים הפשוטים באמת שתום יהיה לו-- ישמור על הציור של תמים. ישמור על הציור שהוא פשוט מבין שפה נמצא הדל"ת אמ"ס של הרבי. הדל"ת אמ"ס של הרבי דורשים ממני להיראות אחרת, להתנהג אחרת. במילא אם אני מונח לי שכשאני אמצא אצל הרבי אני לא יכול, אני צריך להתנהג יותר יפה, יותר טוב. אני, אני, אני נמצא עכשיו מול הרבי. אני נמצא בדל"ת אמ"ס של הרבי. אני צריך להתנהג הרבה יותר יפה. אז קודם כל כבר המחשבה הזאתי וההחלטה בנפש אני נוסע לתשרי, נוסע לרבי כדי להיות הרבה יותר טוב ואני מתזכר לעצמי זה כל הזמן. אני ש-- פשוט ממש כמו שחסידים, הרבי הקודם אומר שחסידים היו מייחדים זמן לעורר את האהבה וההתקשרות ביניהם לרבי. יש מכתב של הרבי הקודם שאומר לחסיד, תצ-- קשה לך לצייר את הרבי? תצייר אותו בלבך. אבל צריך מזמן לזמן לעשות את ההתבוננות הזאתי, כן? להתבונן בזה. אני לא אומר שכל יום או פעם בשבוע או מזמן לזמן, אבל שנמצאים בתשרי אצל הרבי אז לפחות פעם בשבוע אם לא יותר. באמת לטס-- לשבת, להתבונן לפני תפילה אולי, לפני פארברענגען, כל אחד קצת הזמן לשים להתבונן בדבר הזה, לחשוב עם

38:13 דובר 3 עצמו מה זה המשמעות שאני נמצא אצל הרבי. איך אני רוצה, איך אני רוצה להיראות בכלל פה? ואז זה באתי לכשם שבא לראות כך בא לי הראות. ועצם ההתבוננות הזאתי היא באמת נותנת לנו הרבה חיות. ואז באמת הדברים מאירים אחרת לגמרי. לחיים לחיים.

38:30 דובר 8 יישר כוח. יישר כוח הרב קורן בית [?] על החידוש של הקונטרס ועל הפארברענגען המיוחד וברצוננו שיפעלו הדברים, יפעלו פעולתם ותכף ומיד נזכה להתגלות המלאה של הרבי מלך המשיח נאו ממש.

38:40 דובר 3 חיים לחיים.

38:40 דובר 8 יישר כוח גדול.

38:43 דובר 9 אוזניים לשמוע. תוכניות השמע לתלמידי תמימים מבית את"ה העולמי. לתוכניות נוספות חייגו כוכבית שש שלוש חמש שמונה. יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.