מדריך קניית ומכירת רכב ע"פ ההלכה – שיווק ומיקוח בקניית הרכב

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 נושא השיעור היום מאוד מעניין. למי שלא השתתף בשיעורים בנושאים האלה הקודמים, אז יהיה לו הרבה חידושים, ומי שכן השתתף אז תהיה לו הרבה חזרה. אז יש פה שלושה נושאים בשיעור אחד. אנחנו לא ניכנס לכל הדקויות, לכל הפרטים, נדבר עליהם בכללות. זה יהיה סוג של חזרה והטמעה של החומר. קודם כל אני אתחיל עם סיפור, מעשה שהיה. לאחרונה מישהו בא אליי, שהוא קנה אוטו יד שנייה, שילם עליו לא הרבה כסף. הוא ידע שהאוטו לא פנינה גדולה. אה, הוא אפילו הביא למישהו לעשות איזושהי... לראות את האוטו, או שהסריט אותו. הייתה לו הסרטה של האוטו, של המנוע. ואחרי שהוא נסע איתו, ממש בנסיעה הראשונה או השנייה המנוע הלך. זה סיפור אמיתי. ואז, אה, הוא מגיע לאותו אחד, הוא אומר לו: "תשמע, אתה קנית אוטו". זה סיפורים שקורים הרבה, כמובן. "קנית, ידעת שזה יד שנייה, הגיע זמנו עכשיו. מה אתה רוצה ממני?" אה? הוא אומר לו, אה, עכשיו יש פה שתי... יש פה בעצם, זה מתחלק לשניים, הטענה של המוכר מתחלקת לשתיים. דבר ראשון, א', יכולת לבדוק. אתה הסכמת ככה לקנות חתול בשק בלי לבדוק. אני כמוכר רכב יד שנייה, אני לא יודע, לא יכול לדעת מה זה. קח אותו לבדיקה. לא בדקת, הסכמת לקבל אותו, כמו שאומרים as is. איך ש... כפי שהוא. אז השאלה אם זו טענה צודקת. החלק השני הוא, בוא נגיד שהוא לא מכר. זה לא נקרא שהוא מכר, זה שהוא לא בדק. אבל מה? מה זה נחשב? המומחה זה היה, לא היה? אולי זה קרה עכשיו?

02:10 דובר 3 אוש, זה זרוע החיים שלי, לא היה טוב, נו.

02:12 דובר 2 כן. מה קורה אם מישהו קנה, בוא נגיד בהמה, והיא מתה אחרי... יש את הדיון שמה, מחליף פרה בחמור ומת, ויש דיון מתי הוא מת. החליפו פרה בחמור ולא יודעים מתי זה מת, כשזה כבר עבר לרשות הקונה או לא. רגע, תגיד אם זה מת, אז זה כבר משהו התחיל לפני זה. כי לא אומר ככה. אני אומר, אני בודק מתי הוא מת, אצלו או אצלו.

02:39 דובר 3 כמו שתינוק מאז שהוא נולד החליף ידיים.

02:41 דובר 2 נכון, נכון, נכון.

02:44 דובר 3 זה בא מפה.

02:45 דובר 2 נכון. אז בוא נגיד, בהלכה יש, יש כמין, אה, יש שני דינים דומים, שבאחד אנחנו אומרים ככה, באחד אנחנו אומרים ככה. אחד זה הפרה שדיברתי איתה, פרה והחמור שאתה מסתכל איפה זה מת, אצל מי זה מת. לא מעניין אותי. המוציא מחברו עליו הראיה זה אפילו, זה משהו... בדרך כלל בהלכה הדבר הכי חזק זה המוציא מחברו עליו הראיה, כמעט הדבר הכי חזק. פה, כאילו, כל סברה אחרת לא יכולה להוציא ממישהו שהוא מוחזק. מוחזק, תביא הוכחות, אל תביא לי סברות. מה שאין כן פה, הסברה היא כאן נמצא, כאן היה. זאת אומרת, רגע, זה אצלך קרה? קרה אצלך, אני לא הולך אחורה. והסברה כאן נמצא, כאן היה יותר חזקה אפילו מ... מהמוציא מחברו עליו הראיה. זאת אומרת, יש לנו פה ספק, לא יודעים איפה זה קרה. בוא נגיד הקונה עדיין לא שילם. עדיין לא שילם, הכסף עדיין אצלו, אבל ה... מצאו את הפגם כשזה כבר עבר לבעלותו, רק אז מצאו את הפגם, אני אומר כאן נמצא, כאן היה. זה קרה אצלך, נגמר. זה סיפור אחד, כן? תכף נראה את זה. ה... את האמת שלא התכוונתי להתמקד בדבר הזה, אבל כבר שאלו, אז אני טיפה. אמ, הסיפור השני זה גבינות. מישהו מכר לשני גבינות ואחר כך הוא פתח את זה והוא ראה שהן מעופשות. שמה פסקו המוציא מחברו עליו הראיה. פסקו שזה ספק, האם. אומרים ככה, אומרים: אם המומחה יאמר שבכזו רמת ייבוש זה אומר שכבר היה מקולקל בעת הקנייה, אז ודאי מקח בטל. ואם המומחה יאמר שזה נראה חדש, אז המקח ודאי לא בטל. הרי אם לא ברור, אתה רואה את רמת הייבוש, לא ברור לך אם זה התחיל כבר לפני

04:33 דובר 2 זה או שלא, המוציא מחברו עליו הראיה. פה יש את השאלה, רגע, תגיד, כאן נמצא, כאן היה? פתחת את זה אצלך, ראית אצלך שזה מעופש, קרה אצלך. אז פה הפוסקים אומרים, איך?

04:50 דובר 4 אותה מסקנה, אבל לא...

04:52 דובר 2 לא, זה לא אותה מסקנה. אם למשל הקונה לא שילם.

04:55 דובר 4 אז זה אצל ה... אז הלוטה חצי.

04:58 דובר 2 נכון.

04:58 דובר 4 המוציא מחברו עליו...

04:59 דובר 2 אז תלוי אם שילם או לא.

05:01 דובר 4 אה, אם הוא כבר שילם.

05:03 דובר 2 כן. בדרך כלל קנה כבר שילם, אבל לפעמים לא. לפעמים הוא קונה בהקפה.

05:07 דובר 4 משלמים, אבל יש דברים שאתה לא יודע.

05:10 דובר 2 נכון, נכון.

05:11 דובר 4 אבל, אבל היום כמעט כל מוצר יש לו יום או שלושים יום. כל...

05:15 דובר 2 איזושהי אחריות מסוימת.

05:18 דובר 4 כן, כל מה ש...

05:18 דובר 2 אז זה השאלה. עכשיו השאלה היא, הקטע של האחריות...

05:21 דובר 4 אפילו מכנסיים, ב-eBay אמרו שזה מתכוון שבין מכנסיים בביפר, שזה נקרא תופתנים או דבילים, אז אז אז תן לי את העבודה שלו ביקשתי.

05:32 דובר 2 אוקיי, אז זהו. אז פה, פה מגיע הקטע של האחריות, זה שלב הבא. השלב הראשון זה קודם כל אצל מי קרה המום. זה שלב הראשון. בהלכה אין מושג של אחריות. בהלכה יש מושג קניתי אותו טוב או לא טוב. אלא מה? אתה אומר שהיום כשמישהו קונה מוצר הוא מתכוון להשתמש בו תקופה מסוימת.

05:52 דובר 4 זה מנהג המדינה.

05:52 דובר 2 זה בדיוק, מנהג המדינה. אז אם זה מכר כזה שמנהג המדינה יחייב, בוא נגיד על יד שנייה אין מנהג... אין חוק וגם מנהג המדינה לגבי יד שנייה. כמה זמן הרכב אמור להחזיק אצלך אחרי שקנית אותו? אין בזה... זה לא שנה אחריות, אין אחריות ביד שנייה בדרך כלל.

06:10 דובר 4 יש מנהג שתוך, תוך, תוך... גם יד שנייה אתה, אתה מחויב להציג, אה, נייר...

06:18 דובר 2 אתה חייב לספר על כל הפגמים, זה ודאי.

06:21 דובר 4 טוב, יש את השם לזה. לא...

06:23 דובר 2 אוקיי.

06:24 דובר 4 מנהג אמיתי.

06:25 דובר 2 כאילו את המסמך הטיפולים של כל התיקונים של האוטו והכול.

06:29 דובר 4 כן, אתה צריך להציג את זה.

06:30 דובר 2 אוקיי.

06:30 דובר 4 עכשיו אפשר להגיד, יש, יש חילוק אם הדבר הזה יכול לקרות עכשיו לעומת שמתה. מתה עכשיו, היא לא מתה אתמול. זה לא משהו מתמשך.

06:38 דובר 2 יפה, יפה, יפה. בדיוק זה ה...

06:42 דובר 4 אבל קלקול זה משהו שמתעבה עם הזמן. אתה לא יכול להגיד כרגע זה קרה אצלך. רק למה דקות כבר הכול...

06:49 דובר 2 בדיוק, בדיוק. זה החילוק שמביאים. אחד ה... לא זוכר איזה אחד מפוסקי זמננו מביא את שני הדברים האלה. הוא אומר: יש קלקול מתמשך ויש קלקול שיכול לבוא בבת אחת. ופה בעצם זה-זה ניתן ל-למומחים. למשל, גם במנוע יכול לקרות משהו בבת אחת. למשל, עלית על איזושהי אבן בכביש והיא עפה ועשתה איזה נזק למנוע. למשל בסיפור, אותו סיפור שסיפרתי עליו, מה ראו? ראו שאין מים. עכשיו, איך אין מים? אז המוכר אומר לו: "יכול להיות שמשהו קרה אצלך, פיצץ את הרדיאטור או נגע שם משהו מחורר. לא היו מים, הלך המנוע". אז עכשיו-- ואז ההוא אומר: "כבר בווידאו ש-שצילמת שם היו רעשים מוזרים, כבר הייתה שם בעיה". אז אני לא אכנס לזה. זה, אמרתי, זה השל-- החלק השני, שבודקים אצל מי מן הסתם קרה הנזק. אז בזה יש את הכללים שאמרנו מקודם, כמו שהוא חילק. אם זה משהו שמתמשך, משהו שקורה עם הזמן, אז במקרה של ספק המוציא מחברו עליו הראיה. אז צריך לפנות למומחה דבר ראשון. אם למומחה ברור אצל מי קרה הנזק, אז ברור לו. אם לא ברור לו, המוציא מחברו עליו הראיה. אבל אם זה נזק כזה שיכול גם לקרות ב-בפעם אחת, אז דבר כזה כאן נמצא, כאן היה. מצאנו את זה אצלך, קרה אצלך. אני לא-לא הולך אחורה. זה הכלל בזה. אבל נחזור רגע לחלק הראשון ששאלנו. אולי יגיד לו: לא בדקת, זה אומר שמחלת, הסכמת. אה, בן אדם נורמלי קונה רכב, בודק אותו, ככה הוא טוען. אז זו טענה, זה החלק הראשון של השיעור. נדבר על זה, על הקטע של אדם שלא בדק, האם זה אומר שהוא מחל או לא מחל. החלק

08:42 דובר 2 השני והשלישי יהיה לגבי קונה-- יש קונה, אה, על הפרק, עוד קונה שבא לקנות, העדפה בין קונים. זה לפי הזמן שיישאר-- לפי מה שהזמן ייתן. אז נתחיל עם החלק הראשון. תראו, מספר אחת. המוכר לחברו קרקע או עבד או בהמה או שאר מטלטלין ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח, מחזירו אפילו לאחר כמה שנים, שזה מקח טעות הוא. אה, והוא שלא נשתמש במקח אחר שידע במום. זאת אומרת, אין גבול למתי מחזירים. יכול להיות אפילו כמה שנים. גילית מום שהוא היה ודאי בהתחלה, מחזירים. עכשיו... איפה המגיד משנה?

09:40 דובר 5 מה הכוונה מום בקרקע? כאן דוגמה. אני רוצה לציין, מום-מום בבהמה מאוד מובן, אבל בקרקע

09:50 דובר 2 בימינו יכול להיות דברים משפטיים למשל.

09:54 דובר 5 אה, זה גם נכלל.

09:54 דובר 2 כן, כן. ההגדרה היא כל דבר ש-- מב-- שבמדינה מחזיקים אותו כפגם שמחזירים בו את המקח, זה נחשב מום. זה-- אגב, זו דוגמה טובה ולא הזכרתי את זה. זו דוגמה מאוד טובה בדיוק לרכב.

10:12 דובר 5 מי ידע אם זה לא היה.

10:14 דובר 2 או, נכון.

10:14 דובר 5 מי ידע אם זה סתם

10:14 דובר 2 נכון, נכון. זו טענה שהרבה פעמים המוכר טוען. הוא אומר, "מה אני אעשה? לא ידעתי."

10:18 דובר 5 זה לא תירוץ.

10:19 דובר 2 זה לא, זה לא משנה. עכשיו, מה שהזכרת זה בדיוק נוגע פה גם ברכב. יש מושג של בדיקת משכון לרכב. בן אדם בחר, הקונה קנה והוא לא רצה לשלם את הכסף של בדיקת משכון, ואחר כך התברר שזה היה ממושכן באמת. יגיד המוכר, "תשמע, לא בדקת, יכולת לבדוק, לא בדקת. סימן שלא היה אכפת לך. הסכמת שזה יהיה אפילו ממושכן, לא אכפת לך." הרי זה לא שלוקחים לך את האוטו, זה ממושכן, אל תדאג. אני עומד בתשלומים של ההלוואות שלי. לא ייקחו לך את האוטו, אל תדאג. והקונה אומר, "לא, אני לא רוצה משהו שממושכן." אז האם בדעת בני המדינה-

10:59 דובר 5 לחשוב שהוא ממושכן.

11:00 דובר 2 זה גם מה שאתה אומר-

11:01 דובר 5 זה חשוד.

11:01 דובר 2 מה שאתה אומר זה גם קשור פה. אנחנו גם נזכיר את ההסברה הזאת, אבל באופן כללי אולי יגיד לו-

11:08 דובר 5 צריכים לבדוק את זה.

11:09 דובר 2 יכולת לבדוק.

11:09 דובר 5 אנשים בודקים את זה.

11:10 דובר 2 זה-- וכאילו ב-ב-בדרך הרגילה אמורים לבדוק את זה. זאת אומרת, זה הסדר. אתה קונה אוטו-

11:16 דובר 5 כמה פעמים אנשים לא יודעים, אבל זה אומר-

11:19 דובר 2 מציע לך לבדוק משכון.

11:21 דובר 5 כן, כן. אם זה נהוג אז זה בסדר.

11:24 דובר 2 זהו. השאלה היא האם זה נהוג, האם זה-- עד כמה זה תופס. אז קודם כול נ-נתחיל עם זה ש-- האם המוכר יכול לסמוך על זה שההוא לא-- שהבן אדם לא בודק ובגלל זה נגיד אני לא מספר לו כלום, בעיה שלו שהוא לא בודק. אז זה ודאי שלא. זה ראינו כבר, למדנו בשיעורים שעברו על יין, שמישהו מוכר יינות והוא מערבב-- רוצה לערבב בזה מים, אסור לו לערבב מים. אלא אם כן כולם, אם כולם טועמים אז מותר. אם כולם טועמים. למה? כי הוא-- איתו מובהר הוא?

12:00 דובר 5 טועמים לפני שקונים.

12:01 דובר 2 טועמים לפני שקונים. טועמים לפני שקונים. אבל ההרגשה שם שכולם. אם אתה רואה מישהו החליט לא לטעום, אתה חייב להגיד לו, "תשמע, יש פה את הבעיה הזאת והזאת." כל הרעיון הוא שהוא בטוח, ייוודע לו. איזו דוגמה יש לזה? כל מיני פגמים חיצוניים שבן אדם יסתובב והוא יראה. יש איזה מסייע אוטו. אני לא חייב עכשיו לשבת לפרט לו. תשמע, יש שם עיקום, שם זה, שם זה. הוא הולך להסתובב, הוא כבר יראה את זה לבד. לא צריך לתת לו הרגשה כזאת לא טובה לגבי האוטו. אבל אם זה-- אם אתה קולט שבן אדם לא הולך לבדוק את האוטו, אתה חייב לפרט לו.

12:36 דובר 6 מום מוסתר.

12:36 דובר 2 כן, כל מיני מום מוסתר אתה חייב לפרט. עכשיו, מה קורה אבל אם הוא לא פירט לו והוא לא בדק, ולאחר המעשה הוא מגיע ואומר לו: "תשמע, מצאתי איזו בעיה זאת, מצאתי בעיה זאת". עכשיו פה גם אי אפשר-- לבד אפשר להבין את החלוקה. הוא למשל מגלה שהחלון, אה, מקרטע, קשה לסגור אותו. חלון עם סיבוב ככה וצריך, לא יודע, מאוד קשה. צריך להחליף את המ- את המנגנון. או שה-הווליום ב-ברמקולים לא מגיע לרמה גבוהה, או המזגן לא מספיק מקרר. יכול להיות הרבה דברים באוטו. או כמו שראינו מקודם שהמנוע הלך כי יש שם איזו בעיה רצינית ברכב. השאלה היא, אני יכול-- אומרים מחילה? לא אומרים מחילה? עכשיו שימו לב, ברמ"א ראינו מקודם, השולחן ערוך זה בעצם הרמב"ם. הוא אמר אפילו אחרי כמה שנים אתה מגלה מום, אתה מחזיר אותו. עכשיו, בכמה השנים האלה יכולת לבדוק את המוצר? יכולת לבדוק. לא בדקת. אתה לא חייב לבדוק. זה פשוט. עכשיו, מנגד תראו מספר שלוש. "ויש מי שכתב שאם היה הדבר שהלוקח יכול להבחינו לאלתר, כגון שיכולין לנסותו ולטועמו, ולא הקפיד לעשות כן, והמוכר מכר לו סתם, אינו חוזר". המגיד משנה אומר דבר כזה: שאפשר לבדוק אותו והוא בחר לא לבדוק אותו, פיזית. עכשיו כל מי ש-- כל ספר שתפתחו בנושא של בדיקת המקח ממום, אתם תראו את הדבר הזה. המגיד משנה מול שאר הפוסקים. השאלה עד כמה יש מקום לדעה שלו. המגיד משנה, הוא אומר משהו שהוא מאוד משמעותי. כל אחד שלא בודק כאילו מחל. עכשיו אני אתחיל עם הצמח צדק. אחר כך נעבור לכל מיני עמדות שמעמידים אותו, את המגיד משנה. הצמח צדק אומר שהמגיד משנה לא להלכה. תראו מספר חמש.

14:46 דובר 2 הוא אומר, "אפילו גבי מום המבטל המקח, אף אם שהה להחזירו אחר שידע המום", כמו ש-- כמו שכתבו הרי"ף והרמב"ם והמגיד וכולי. ואז הוא אומר, "ודלא כהסמ"ע", שורה רביעית בסוף. "ודלא כהסמ"ע בסימן השמנה בסיפא דמגיד משנה שכתב כמי שכתב" וכולי. עכשיו אני לא אכנס לכל הפרטים. הוא אומר ככה, הוא אומר אם מישהו שיכל לבדוק ולא בדק, זה אומר שהוא מחל. למה אמר הרי"ף והרמב"ם, הרי"ף והרמב"ם והשולחן ערוך, שאפילו אחרי כמה שנים אתה מחזיר את המקח? הרי בכמה שנים האלה הוא יכל לבדוק ולא בדק. ככה הוא שואל. ולכן הצמח צדק אומר שזה לא להלכה.

15:32 דובר 6 המגיד ש-

15:32 דובר 2 המגיד שלא להלכה. לפי זה, אם זה לא להלכה.

15:34 דובר 6 מספר שלוש לא.

15:36 דובר 2 כן, כן, כן. כלומר, זה שיכולת לבדוק, אז יכולתי לבדוק. אז מה? לא בדקתי בסוף.

15:42 דובר 6 אחרי כמה שנים גם.

15:44 דובר 2 כן, כמו שאתה יכול אחרי כמה שנים. עד כאן זה הכל טוב ויפה, אבל הרבה פוסקים באים ואמרו שהמגיד משנה לא-- יש הבדל גדול בין אחרי שקנית ולפני שקנית. אחרי שקנית כבר שילמת, כבר קנית. עכשיו זה כבר אצלך יושב. אין לך שום צורך לבוא לבדוק את זה. למה שתבדוק את זה עכשיו? קנית משהו לפסח. חצי שנה לפני היה מבצע קומקום בזול. היה צריך קומקום לפסח. קנית, שמת אותו בצד. למה שתבדוק אותו עכשיו? כבר קנית. הגיע פסח, בדקת, פתאום אתה רואה שיש שם תקלה ורואים שזה כבר היה קיים לפני זה. למה שלא תחזיר? קנית מוצר, אה, תקול, תחזיר אותו. מה שאין כן אם אתה יכול כבר בעת הבדי-- הקנייה לבדוק אותו, זה משהו מאוד פשוט. הדוגמה היא הרבה פעמים, אה, מישהו שקונה דירה. יש כאלה שהולכים ובודקים את כל הידיות של הארונות, את כל המתגים, שהכול עובד וכולי. עכשיו, אפשר לבדוק, אתה רוצה תבדוק. מ-- אה, פה יכול להיות שאחד שלא בודק, זה לא שהוא אומר, הוא, הוא מתכוון אולי: בסדר, מקסימום אז אחד המתגים לא יהיה. בוא נגיד אם כל המתגים לא יעבדו, מישהו קנה ביום ולא, לא יודע, כל הדלתות יהיו תקולות. ניקח את מום גדול, נדבר עליו עוד מעט. אבל בוא נגיד לא מומים גדולים, מום שהוא קטן. פגמים קטנים. האם אתה יכול להגיד: "תשמע, יש פה פגמים, תתקן לי את זה, תתקן לי, תתקן לי את זה"? או שאני אומר: "יכולת לבדוק ולא בדקת". אז הרבה פוסקים מעמידים את המגיד משנה שזה לפני שקנית. יש הבדל גדול. לפני שקנית תבדוק בדיקה שטחית. לא בדקת, אז מחלת על הדברים הקטנים האלה. אבל אחרי זה,

17:33 דובר 2 אחרי שכבר קנית, בסדר, זה יכול להישאר כמה שנים. מצאת המום, תחזיר אותו. ככה יש הרבה שמעמידים את זה.

17:41 דובר 7 מה זה? זה הבדל בין מום שאתה יכול לבדוק קודם שקנית למום שיש לך אפשרות לבדוק.

17:48 דובר 2 כן, ככה יוצא. לא יכולת לבדוק. למשל, דוגמה. קנית את המוצר לפני שסגרו את החנות. לא היה זמן לבדוק. זה היה כאילו אוטו אחד. באת לקנות רכב, הוא אומר לך: "שמע, תקרא פעם, אני מוכר. אתה רוצה עכשיו?" טה, טה, טה, טה. אולי בכוונה או לא בכוונה, לא משנה. הלחיץ אותו, מיהרו. זה אחד הפוסקים הביא את זה. מיהרו ולא בדקו, אז זה יכול להחזיר גם אחר כך. בעצם לא הייתה לו אפשרות לבדוק. אז עכשיו נראה בעצם כמה וכמה פוסקים לוקחים את המגיד משנה להלכה, אבל מעמידים אותו, מו-- הרבה יוצאים מן הכלל הם אומרים עליו. והשאלה אם הצד השני לא בטוח שאתה הולך לקחת לו על זה. הוא סך הכול דיבר על אחרי המקח. הוא לא דיבר על לפני המקח. יכול להיות שהוא גם הסכים לזה. אז נראה כמה יוצאים מן הכלל ואחר כך נחזור ל-לכלל בחזרה. אה, לא יודע אם נקרא בפנים, נדבר באופן כללי. אה, יש פה מספר שתיים, שתי שורות מלמטה, רק שתי שורות נקרא. הוא אומר שאין דרך בני אדם להראות המקח למי שהוא בקיא, אלא סומך על דעתו. זה דוגמה ראשונה. אני לא צריך עכשיו להביא מישהו מומחה דווקא לבדוק. אני בודק, מספיק הבדיקה שלי, השטחית שלי. אמ, דוגמה שנייה: יש פה בשש. הוא אומר בשורה השלישית: "נראה להפליא לדעתי גם דווקא בדבר שהזיוף בו שכיח, כגון ביין ששכיח שיהא נעשה חומץ או כדומה לזה ששכיח בו מום, לכך בזה הוי ליה לאסוקי אדעתיה, אלא אתה אמור לעשותו. בדבר שאין מצוי בו הזיוף והטעות לא הוי ליה לאסוקי אדעתיה כלל שיש בו זיוף לעשותו". זה מה שאמרת מקודם. אמרת למה שהוא יחשוב על זה שזה,

19:34 דובר 2 שזה יקרה? אז אתה לא אמור לבדוק דברים כאלה שאין, אין סברה שהם יקרו. דברים שבדרך כלל קורים. מישהו שאכפת לו מאוד הווליום של הרדיו באוטו, אז שייכנס, יפעיל ויבדוק. או המזגן, אם הוא מקרר חזק, שיבדוק את זה. אמ, עוד דבר במספר שמונה. הוא אומר בשורה השלישית: "כשיכול לעשותו לאלתר מיד בלי שום טורח", אבל אחר כך הוא כותב: "אם צריך טרחה או זמן כדי לדעת להכירו וכו'". גם מי שכתב הסכים לזה. זאת אומרת, אני לא ממש יכול להתחיל לטרוח ולהתכופף, לחפש מלמטה, מכל הכיוונים. דברים פשוטים. ועוד דבר הכי חשוב, שלא מובא, לא מופיע פה הציטוט, שזה פגם שאפשר לסלוח, לסלוח עליו, ולא פגם כזה שהוא פגם מהותי במקח. אז הנה למשל, הסיפור שלנו. התגלה שהמנוע הלך. באים המומחים, רואים את הווידאו הזה, משהו זה, שומעים את הרעשים ואומרים, שומעים שזה מנוע סופני. האם אני יכול להגיד לו: "תשמע, לא בדקת, מחלת"? אי אפשר להגיד את זה. גם אם היה אפשר לבדוק את זה בקלות, אדם לא קונה מוצר בשביל שהוא לא יעבוד לו, ובוודאי שהוא לא מחל. מחילה זה על דברים כאלה שאפשר להגיד שהוא מחל עליהם. אז זאת אומרת, רק כשיצטרפו כל הדברים האלה ביחד, יש סיכוי להגיד מחילה. זה גם דבר שאפשר בקלות. לא היה צריך מומחה.

21:19 דובר 8 מנוע זה...

21:20 דובר 2 איך?

21:20 דובר 8 מנוע זה לא משהו שאפשר לבדוק.

21:22 דובר 2 זה מה שאני אומר, מנוע זה אין סיכוי בכלל. אבל אם זה—

21:25 דובר 8 אם המנוע לא עולה, אז זה בעיה.

21:26 דובר 2 זה יכול להיות שזה דבר קטן. כן.

21:29 דובר 8 אז זה לא בן אדם.

21:30 דובר 2 איך? לא, אבל—

21:32 דובר 8 זה לא בן אדם.

21:33 דובר 2 כן, אבל אם הוא לא בדק את זה, הוא יכול היה בקלות לבדוק. אני חושב ש—

21:38 דובר 8 יש שלושה דברים בסיסיים שצריכים, כאילו, בבדיקת המנוע הזה, זה מנוע, שלדה והילוכים. זה, זה ה—

21:45 דובר 2 כן, זה הדברים שממש, אה...

21:48 דובר 8 עכשיו, בוא נלך צעד צעד קדימה כמו שהיה לנו. זה, זה שונה לגמרי אדם שחטף את ה... הרבה דברים עמוקים שאנחנו לא יכולים לעשות תמונה. זה, כאילו, זה דברים עמוקים.

21:57 דובר 2 כן.

21:59 דובר 8 אבל אנחנו למדנו המידע אותי, ואני גם גלשתי שם ב... גם עשו על התמונה. הם מוטי פה, זה לא, זה לא כל מי יודע.

22:06 דובר 2 נכון.

22:07 דובר 8 זה מיליון דברים.

22:09 דובר 2 מי, אני לא יודע לספר, מה?

22:11 דובר 8 זאת אומרת, זה מחייב.

22:13 דובר 2 אה.

22:14 דובר 8 לא, הבדיקות האלה זה מחייב. אתה יכול לבטל. מקובל היום בשוק שכן אתה צריך לבדוק. מקובל. אבל אם אתה מי שרוצה בראש או מוכר או לא יודע או כלשהו...

22:27 דובר 2 השאלה אם הוא לא בודק ואחר כך גם מגלים שזה עבר תאונה והוא לא סיפר לו, אז הוא כן יוכל.

22:34 דובר 8 לא, מצד אחד אני חושב שזה בכלל, זה כאילו, אתה מתעלם מהאפשרות. הוא ויתר על האפשרות בכל מובן ה—

22:41 דובר 2 אז זהו, זה. אז פה, אם הוא ויתר על הדברים הקטנים, הוא באמת ויתר. על הדברים הגדולים, אני חושב שאדם לא, לא מוותר על כאלה דברים. ככה נאמר.

22:50 דובר 8 זה, זה כמו פעם ששמעתי מילה גדולה, חזק, שהגדיר שאם הוא מגיע לחידוש כמו מקח.

22:59 דובר 2 נכון.

22:59 דובר 8 אם לא דיו, אם לא סיפרו לך על המקרה הזה משהו. אם, אם, אם זה מום קטן שאדם יכול לוותר על זה, זה בסדר. אבל אם זה דבר שגדול ומכריע, אם היה יודע, חד-משמעי בכל...

23:15 דובר 2 כן. אגב, זה היה בדיוק המק... דוגמה מעניינת שבהלכה לגבי מומים לא כל כך... יש פרטים שנודעים דווקא מאישה. הרבה פרטים נודעים דווקא מאישה. גם... איך? כן, כן. מבנה שלוקח על מנת ש... אפילו שהוא לא אמר שום דבר, אבל אם מוצאים אחר כך כל מיני פגמים כביכול, אז זה מתבטל. אוקיי, עד כאן החלק הראשון. עכשיו החלק השני. המשכנו הלאה בתהליך. הוא הראה לו את המקח והוא כבר מתחיל לחשוב על זה ברצינות. והוא אמר, "אני, אני אחשוב, אני צריך לבדוק את זה, אני..." משה אמר לו, "מבחינתי סגור, אני הולך להביא את הכסף", כל מיני שלבים. עכשיו, גם כן, מישהו שאל אותי לאחרונה, לא על, אה, רכב, אלא על מוצר אחר, שמישהו אמר לו, אני, אה, לא, לא הציע לו מחיר. אחר כך חזר אליו, אמר לו מחיר יותר זול. הוא אמר לו, "אני, אני חושב על זה". אז הוא הרגיש מחויבות, ומישהו אחר אחר כך פנה אליו והציע לו מחיר יותר יקר. עד כמה אתה אמור להיות במחויבות מול הראשון? אז יש פה ככה. יש פה את המוכר, כמה הוא מחויב, ויש מישהו אחר שמגיע מהצד והוא רואה שיש פה עסק, עד כמה הוא יכול לבוא ולהפריע לעסק שקורה פה. וזה אגב, היה לי... סיפרתי את זה בעבר. גם היה לי שבאתי לקנות אוטו. באתי, הוא לא אמר לי כלום. הכל, הגענו עד הסוף וזה, באנו לסגור. באתי לשלם ממש והוא אומר לי, "היה פה בבוקר איזה גם כן מישהו דתי והוא אמר שהוא רוצה והוא הלך להביא כסף". פתאום אני מסתכל, מה, כבר סגר איתו? רק הלך להביא כסף, והיה לי הרבה התלבטויות בזה. בכל

24:55 דובר 2 אופן, אז בואו נראה מה, מה בקצרה מה ההלכה. מספר תשע: המחזר אחר דבר לקנותו, בין קרקע ובין מיטלטלין, ובא אחר וקדמו, נקרא רשע. שהרי יכול למצוא לקנות או למכור במקום אחר על ידי טורח והשתדלות. אלא אם כן הוא קונה בזול גדול שאינו מצוי לקנות ככה במקום אחר. אז דינו כמציאה. היום זה כבר סלנג כזה להגיד זה מציאה, מחיר מציאה. אבל פה בהלכה דינו כמציאה. אם הראשון לא קנה עדיין בקניין שהמקח נקנה בו. הרב אומר ככה, מישהו כבר רצה לקנות והוא חיזר אחרי משהו ובא השני, הוא אמור לתת לראשון לקנות. למה אתה מפריע לו? לך למקום אחר ותקנה. אבל אם זה מציאה, משהו שאי אפשר להשיג במקום אחר כמו פה, זול גדול הוא מביא, זה כמו מציאה. במצב הזה מעיקר הדין מותר. בעל נפש גם יימנע ממנו, מעיקר הדין מותר. עכשיו ממשיך שם, הוא בקטע ההמשך. המקשה שם אומר ככה: אם הייתי אומר כלל שכל פעם שבא מישהו ורוצה לקנות כולם בורחים הצידה, מה שיקרה המוכרים יפסידו, כי כל פעם שאחד יגיע הוא יהיה נעול על האחד הזה ולא יהיה שוק. לא תהיה תחרות בין הקונים ואז הוא יקבל מחיר נמוך. רוצים שתהיה תחרות, ולכן חכמים לא תיקנו תקנה להציל את המוכר והם השאירו את השוק פתוח עד קביעת המחיר, עד שסוגרים מחיר. אם סגרו מחיר ואז ממשיכים לשלב הבא, הולך לארגן כסף או לא יודע מה, הולך לפרוצדורה אחרת. במצב הזה, בגלל שכבר סגרו מחיר, אי אפשר להיכנס. אפילו אם מישהו רוצה להציע מחיר יותר גבוה, כבר סגרו את זה. כבר נקרא שהמוכר הסכים לזה וכבר לא נקרא שאני מפסיד אותו אם אני סוגר

26:54 דובר 2 את השוק. אז מעיקר הדין זה ההלכה שעד סגירת המחיר השוק פתוח. אחרי סגירת המחיר לא ניגשים לזה. והזכרנו בשיעורים שעברו שהפרישה כתב, ואתה מצטט, שנהגו להחמיר גם קודם. ואז שואלים רגע, מה זה נהגו להחמיר? שוב, אתה מפסיד את המוכר. אמרנו שלא נותנים להפסיד את המוכר. אז הוא מסביר שם שיש, יש שתי אפשרויות מה זה אומר לפני סגירה. יש אפשרות שאתה רואה שזה הולך להיסגר. הם כבר מדברים, אתה רואה אווירה חיובית. בסדר, לא סגרו בפועל, אבל הם בדרך לשם, אז אל תפריע להם. אבל אם הם במשא ומתן קשוח, הוא אומר ככה וההוא אומר לו לא, אז הוא נסוג לאחור, עוזב אותו או משהו כזה. במצב הזה אתה יכול לבוא גם אתה להיכנס לתוך העסק הזה. אז זה באופן כללי. אם מישהו כבר קנה וסגר מחיר, אסור לך לבוא ולעקוף אותו. אמ, עכשיו אגב המקרה שלי זה לא היה נקרא סגירה, כי כשדיברתי קצת עם המוכר אתה רואה שהוא, הוא אמר שהוא יבוא, כאילו זה לא, זה לא... כשהוא רצה לסגור איתי הוא אמר בוא נכתוב. בוא נכתוב את זה, בוא נחתום. זה היה סגור מבחינתו. מצב כזה שהדבר לא סגור, אז אתה יכול להיכנס לעניין. מה החוקיות של זה? זהו. יכול להיות שפה כן היה, כן היה שייך החוק של הפרישה, צריך לחשוב על זה. כמו שהפרישה זה שאתה מגיע ואתה רואה שני אנשים שעושים משא ומתן ביניהם, אבל הם בתהליך חיובי. מתקדמים. הם מתקדמים לקראת סגירה, אז מותר לך לבוא באמצע ולדחוף את ההצעה שלך ולגרום שזה יעבור אליך. מה קורה? מה, מה, מה? איפה? בתשע? תשע זה אדמו"ר הזקן. אדמו"ר הזקן

28:59 דובר 2 פסק בפשטות כמו עיקר הדין, לא כמו הפרישה, כמו עיקר הדין שלפני סגירת מחיר. פה מדובר אחרי סגירת מחיר. ההמשך פה לא מופיע. אדמו"ר הזקן אמר עכשיו, באמת גם אומרים אחרי פיסוק, אחרי פיסוק דמים. פיסוק דמים אז אסור. לפני פיסוק דמים מותר. אין להם קודם בזול גדול. אה, קונה בזול גדול זה גם אחרי מותר. גם אחרי פיסוק דמים, כי יש פה מציאה. כי מה הרעיון פה? הרעיון פה, אתה רואה מישהו שקונה, למה אתה מפריע לו? תחפש איזה מקום אחר. למה אתה הולך לפה? אבל אם זה מציאה, משהו שאי אפשר להשיג במקום אחר, אז מעיקר הדין מותר. גם ברכב למשל, אם זה רכב ש... אם זה משהו שיש אותו הרבה בשוק, אז אני אומר לך תלך למקום אחר. אבל אם זה רכב שאין אותו הרבה, שגם כן הסיפור שלי גם כן היה ככה. זה היה רכב קטן עם שני מקומות מאחורה שבבגאז'. לא היה הרבה רכבים כאלה, היה ביקוש לזה. אז רכב כזה שהוא כמו מציאה, אז אני אומר למה אתה עדיף עליי? לא קנית את זה עדיין. אתה רק סגרת. זהו, סגרת. עכשיו אני רוצה. גם אחרי פיסוק דמים? גם אחרי פיסוק דמים. אם זה כמו מציאה, אז גם אחרי פיסוק דמים מותר מצד הקונה. המוכר יש לו בעיה של מחוסר אמנה. אחרי שהוא סגר עם מישהו הוא מחוסר אמנה, אבל זה לא אמור להפריע לקונה. הקונה יכול לפנות. מה זה המושג הזה עני המהפך בחררה? זה זה, זה עני המהפך בחררה. עני המהפך בחררה. יש מחלוקת עני המהפך בחררה אם זה הולך על מציאה או על מקח. אדמו"ר הזקן פוסק מעיקר הדין זה הולך על

30:40 דובר 2 מקח, ולכן במציאה הוא מתיר. בעל נפש יחמיר, ככה הוא כותב. כל ההגדרה שלך זה גזל? לא, זה לא גזל, זה משהו שהוא לא לכתחילה, ולכן הוא נקרא רשע, מי שעושה את זה. לאחר מעשה, קנית כבר, נגמר, זה שלך. נקרא רשע, לא נקרא גזל? לא נקרא גזל. רשע כן. כן, לפי רוב ככל הפוסקים. יש דעות. יש סיפור בגמרא. יש סיפור בגמרא על קרקע, והמקור לזה בעצם לגבי מקח זה על הקרקע שמישהו היפך בה והשני לא ידע שהוא היפך בה וקנה אותה, ואז הוא התלונן אצל... ושניהם היו אמוראים. התלונן אצל מישהו אחר, ואז הוא אמר לו, "אתה רוצה? קח אותה". הוא אמר, "תמכור לי". "לא, אני לא אמכור לך את זה", כי יש כזה סימן שמי שמוכר את הקרקע הראשונה שלו זה לא סימן טוב. אז הוא לא רצה למכור את זה, הוא רצה רק לתת לו את זה מתנה, והשני לא רצה לקחת את זה כי שונא מתנות יחיה. ואז זה נשאר ככה. נשאר, אה, התלמידים היו משתמשים בזה וקראו לזה ארעא דרבנן. ככה זה, כן. אז זה שמה המקור, ושמה דנים האם הוא היה חייב להחזיר או לא חייב להחזיר. רוב הפוסקים אומרים שהוא לא היה חייב להחזיר. זה היה מידת חסידות שהוא רצה להחזיר, ומצד העניין קנית כבר נגמר, זה שלך. עכשיו עוד שלב. מה קורה לגבי המוכר שפונים אליו כמה אנשים? האם יש לו, הוא אמור לתת עדיפות למישהו מביניהם או לא? אז יש פה בסעיף עשר אדמו"ר הזקן מביא. מה שמעניין שהוא מביא את זה לגבי הרוצה למכור קרקע או בית. הוא לא כותב את זה גם על מיטלטלין. עכשיו, אולי נגיד

32:21 דובר 2 שהוא נ-נקט דוגמה. מה שמעניין פה שהרמב"ם כותב, "הרוצה למכור קרקע". הוא לא מביא-- ואדמו"ר הזקן מוסיף, "או בית". זה מעניין. אם כבר מוסיף או בית, יגיד או מיטלטלין. הוא לא אומר. וכמה שחיפשתי, ובאמת חיפשתי על זה הרבה, מי מתייחס למיטלטלין, אם יש עניין של קדימה? לא מצאתי ממש אף אחד מהקדומים. וחכמי זמננו, אחד אומר, "מסתבר שהוא הדין במיטלטלין". אחד אומר, "לא, זה רק בקרקע, לא מיטלטלין". זה מאוד מעניין. בפועל אבל בואו נראה מה סדר הקדימה. סדר הקדימה זה תלמיד חכם. זה הדבר שהכי צריך להקדים אותו מצד כבוד, מצד לימוד תורה. אחר כך יש את החבר ואחר כך קרוב. קודם חבר ואחר כך קרוב משפחה, שכמו שנאמר, "טוב שכן קרוב מאח רחוק", ששכן פה הפירוש חבר, אחד שהוא מתעסק איתו הרבה. הוא צריך להקדים את החבר לקרוב, ואת הקרוב לשכן שהוא-- לבן עירו, מישהו שהוא לא-- רק בן עירו, הוא לא חבר שלו. אז זה בעצם הסדר. ואם זה מישהו מהעיר ומישהו לא מהעיר, אז הוא מקדים את הבן אדם מהעיר. אז יוצא שלפי זה שאם יש לך כמה-- אני זוכר שראיתי את זה פה מול העיניים בערב סוכות. היה פה מחסור השנה בערבות, ואז ראיתי מולי בדיוק את הציור הזה. אתה רואה, נשאר, נשאר למוכר אחד, חבילה אחת נשאר לו, וכמה אנשים עומדים והוא לא יודע מה לעשות, למי למכור את זה. רגע, מי היה הראשון? וכו'. עכשיו, בפשטות, לכאורה לא מתייחסים פה למי היה הראשון, כי זה לא תור שעומדים בתור. לא מי שחוטף, אלא לפי הסדר הזה של תלמיד חכם, חבר, קרוב, שכן. אם זה הולך על מיטלטלין, כן? אדמו"ר הזקן לא

34:16 דובר 2 מזכיר מיטלטלין. אם נגיד זה הולך על מיטלטלין, ילכו לפי הסדר הזה. נקרא את השורה האחרונה. "וכל קדימות אלו מצות חכמים לקיים מה שנאמר ועשית הישר והטוב בעיני ה' אלוקיך". זה חלק מעשיית הישר והטוב להקדים את מי שיותר קרוב אליך. הקרוב קרוב קודם. דבר אחרון, בסעיף אחד עשר הוא כותב, מה קורה אם באו שני בני אדם? האם המוכר יכול להחליט לך אני מוכר, לך לא? לא בא לי למכור לך, אני רוצה למכור לו. הם שניהם באו, בואו נגיד בבת אחת. אפילו אין שום עדיפות מאחד על השני, ושניהם באותה רמה. שניהם, אין עדיפות מצד, מצד הקדימה שאמרנו מקודם. האם יש פה אפליה במכירה או משהו כזה? איך?

35:02 דובר 9 זה מדיניות המדינה.

35:03 דובר 2 זהו. חוקי המדינה זה-- בדבר הזה אני לא יודע אם אפשר להגיד דינא דמלכותא דינא, כי זה חוק שהוא לא ממוני. אז- איך? כן, אבל זה כאילו המדינה עושה את זה מצד דיני אפליה, לא מצד ה... כן, אני אומר-- אוקיי, אז בוא נראה מה הוא אומר. הוא אומר, הוא מת-- בהתחלה מסתפק. אחר כך הוא אומר, "בסוף ברור לי, פשוט אצלי"-- אני הבאתי רק את הסוף, הוא מתפלפל בזה. אחר כך פשוט אצלו שהוא יכול להחליט. למה? זכותו להגיד, "אני לא מוכר בכלל", כי זה מקח שלו, יגיד, "אני לא רוצה למכור לאף אחד. אז עכשיו החלטתי שאני לא מוכר בכלל. סיימתי להגיד שלא מוכר בכלל. עכשיו אני מוכר לו". לכן הוא כן יכול להחליט למי הוא מוכר, ככה הוא פוסק. אחר כך הספק הבא שלו זה אם אותו אחד הכריח אותו למכור ל-- למכור לו, האם זה נקרא בעיה או לא בעיה?