השימוש בחשמל בשבת - הרב מיכאל אדרעי

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 שלום וברכה. אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו שיושבים ולומדים תורה, קובעים עיתים לתורה כמו שהגמרא אומרת שאחת מהשאלות ששואלים אדם כאשר מגיע לעולם האמת: קבעת עיתים לתורה? והדיוק של הרבי בשיחות: קבעת, אז על הקביעות עצמה, קביעות עיתים לתורה. אז ברוך השם שיש את האפשרות של המדיה והמכון הטכנולוגי לפרסם את שיעורי התורה ברשתות החברתיות. אנחנו משתמשים בזה לצרכים הטובים ביותר, לימוד ההלכה. הליכות עולם לו, אל תקרא הליכות אלא הלכות, שבאותן הלכות שאדם מנהיג בהן את ביתו הוא מכניס אור לתוך ביתו. הגמרא במסכת שבת מספרת שהקדוש ברוך הוא לקח את משה ואמר לו, "אוצר גדול, מתנה גדולה יש בבית גנזיי ורוצה אני ליתנה לעם ישראל". את אותו אוצר, שבת שמו, ואת השבת הקדוש ברוך הוא נתן לעם ישראל. בנוסח התפילה של תפילת מנחה ביום שבת קודש אנחנו אומרים, "מנוחת אהבה ונדבה, מנוחת אמת ואמונה שאתה רוצה בה". אותה מנוחה, מה היא הגדר של המנוחה שחז"ל דיברו עליה כל כך? בתורה זה מסופר בכמה פרשיות, מצוות השבת. בספר החינוך מופיעה מצוות השבת. מוני המצוות מנו במצוות השבת כמה וכמה גדרים מה היא השבת, וכך אותו דבר גם כן במסכת שבת בתלמוד הבבלי מעל מאה חמישים דף מה זה, מה זה הלכות שבת. בתלמוד הירושלמי מעל תשעים דף, והשולחן ערוך, המחבר מרן הבית יוסף, רבי יוסף קארו, מאה עשרים סימנים בשולחן ערוך, סימן רמ"ב, סימן ש"ב, מאה עשרים סימנים. כל הסימנים כולם על פי פסקי, על פי הפסקים, מה שנלמד מהגמרא, המהות הכללית שעומדת מאחורי כל זה זה על נוסח התפילה מנוחת אהבה נתת לנו. מה זה המנוחה הזאתי? מה הגדר של המנוחה? איך שומרים

02:22 דובר 2 על אותה מנוחה? איך נכנסים ליום השבת? איך שומרים על שבת? איך מסיימים את יום השבת? איך שומרים שכל השבת תהיה מנוחת אהבה כמו שכתוב בתפילת מנחה? על זה דנה הגמרא במסכת, בתלמוד הבבלי, מסכת שבת, תלמוד הירושלמי ומאה עשרים סימנים בשולחן ערוך. במציאות של היום, במה שנקרא בשנות המאה העשרים, הטכנולוגיה, הטכנולוגיה כל כך מתפתחת וההתחדשויות המודרניות שבכל חודש וכל יום ויום מתווספים דברים נוספים, אותה המנוחה עלולה להתפספס כמו שכותבים המפרשים שלחלל שבת זה מלשון חולין. לקחת את היום הקדוש הזה ולהפוך אותו לחול, להפוך אותו לחול, היום בקלי קלות הדבר יכול להיעשות. על כן, השיעורים האלה של הלכות שבת בעידן המודרני, מתוך מאה עשרים סימנים בשולחן ערוך אפשר לפתח בפרטי פרטים של הלכות. לפני שניכנס לעניין עצמו, שהנושא של השיעור שלנו היום זה דין מזגן בשבת. האם מותר להגיד לגוי להדליק עבורי את המזגן כאשר יש חום נורא בחוץ? מזג האוויר לא מאפשר לשבת סביב השולחן או שיש גשם וחורף נורא. האם מותר להגיד לגוי ביום השבת להדליק עבורי את המזגן? זה נושא השיעור. לפני שניגש לעצם עיקר השיעור, נקדים הקדמה נפלאה. לפני מאה שנה בהקדמה למשנה ברורה רבי ישראל מאיר החפץ חיים, רבי ישראל מאיר מראדין, חוזר על אותו רעיון פעמיים בהקדמה שלו. הוא אומר את הדברים האלו. הוא אומר מאה עשרים סימנים בשולחן ערוך זה הרבה, וההלכות האלו הן סבוכות, ולולא שהאדם יחזור ויעיין באותן הלכות היטב היטב לראות את כל הפרטים, הוא עלול לפספס אי אלו הלכות ולא לשמור את שמירת השבת כמו שצריך, עד כדי כך. הוא חוזר על זה פעמיים בהקדמה למשנה ברורה, כי ההלכות הן סבוכות, ואם בזמנו

04:36 דובר 2 לפני מאה שנה אמר את הדברים, אז בטח בטח שהיום נושא הטכנולוגיה וכמו שאמרנו המודרניזציה כל כך מתקדמת בעולם, לדעת מה מותר ומה אסור, מה ראוי ביום השבת ומה החמירו, מה מעיקר הדין ומה רק מנהג. כל כך יש בזה פרטי פרטים של הלכות שראוי לכל אדם להתבונן ולעיין ולהסתכל ולקבוע עיתים לתורה כמו שבזה פתחנו, עיתים לתורה, ובזה בפרט יום השבת, לדעת את ההלכות כמו שצריך. אנחנו מדברים על נושא החשמל בשבת, אז כחסידי חב"ד נציין את דבריו של הרבי שבמכתבים בשנות השישים, בשנות החמישים, תש"י, תש"ח, בשנים הראשונות לנשיאות, כשפותחים את המכתבים רואים שהרבי כמה וכמה פעמים ציין לכך שבנושא החשמל בשבת יש שאלות שהן מהתורה, שאלות שהן מדאורייתא. לא שבכך קבע הרבי שהחשמל דינו דאורייתא בשבת, לא. המצב אז התחיל להתפתח החשמל על כל סוגיו ומיניו והתפתח בכל העולם, והגישה הרווחת בין הפוסקים, לדוגמה נציין את שו"ת ארץ צבי שרצה להתיר, להדליק ביום טוב, ביום טוב להדליק את המתג זה יהיה מותר בשבת. כתוב אש מאש לצורך אוכל נפש יהא מותר. אז אם חברת החשמל, המכון של החשמל נמצא בחדרה או בחיפה, שם נמצא ריכוז החשמל הגדול, אני מדליק את החשמל אצלי בבית, אז אני לוקח אש מאש מחיפה או מחדרה אליי לסלון אצלי בבית. עד כדי כך רצה להתיר. ולא רק בין הפוסקים הדעה הייתה רווחת להתיר, להקל, אלא גם הייתה חולשה, התרפסות מצד הציבור. לקחו את המושג הזה חשמל בצורה קלה. זה לא דבר שיש בו איסורים כל כך חמורים או איסורי דרבנן, אלא דברים שהם אולי חומרות. אז הרבי חזר על זה כמה וכמה פעמים בתש"י, תש"ח. אפשר לראות הרבה מכתבים שהרבי

06:45 דובר 2 אומר שבנושאים האלה ישנן שאלות מדאורייתא. ושוב, כאמור, לא שבכך קבע הרבי שהחשמל בשבת או ביום טוב הוא מדאורייתא ואיסור השימוש שבו הוא מהתורה, אלא כמו כל רב קהילה, שאם הוא רואה שיש חלילה בין חברי הקהילה איזו התרופפות בשמירת הכשרות או בשמירת השבת, נוסעים באופניים ומשחקים בכדור, אי אלו הלכות שלא יודעים, אז רב הקהילה מעודד אותם ומחזק אותם ומלמד אותם את אותן הלכות. הרבי, באותן שנים בין הפוסקים הייתה גישה רווחת להקל, וגם בין הציבור הדעה הייתה שזה מדרבנן ואולי גם חומרות, אז הרבי חזר על זה כמה וכמה פעמים שבנושא החשמל יש בזה דינים ושאלות מדאורייתא. כעת נדבר על נושא החשמל בשבת. בחשמל אנחנו נעשה חלוקה גסה לשני חלקים, שתי קטגוריות, ובכל אחת מהקטגוריות האלה יש את הכלל ויש את היוצא מהכלל. אנחנו כרגע מדברים בחלוקה גסה בין נורות להט, גופי חימום, שזו קטגוריה אחת. קטגוריה אחרת זה לדים, פלורסנטים, מקררים, תנורים, תנורים מסוימים, תנורים בעיקר מה שקורה היום מודרני, זה קטגוריה אחרת. אנחנו כרגע מדברים על הקטגוריה הראשונה: נורות להט וגופי חימום. הכלל זה שרוב ככל הפוסקים, כולם למדו שבזה יש איסורי דאורייתא. כמו שהרמב"ם כותב בהלכות שבת, "המבעיר את הגחלת, המבעיר את הגחלת חייב משום מבעיר". המחמם את הגחלת... סליחה, הרמב"ם כותב, כמו שהרמב"ם כותב בהלכות שבת, "המחמם את הגחלת חייב משום מבעיר". האיסור, השימוש בשבת בחשמל שיש בו נורות חשמל, נורות ל... נורות להט וגופי חימום, הוא איסור מדאורייתא. רוב ככל הפוסקים, זה הכלל. יוצא מן הכלל, דעות בודדות שהזכירו את הדעה הזאת ואף אחד לא התחשב בהן, שאין זה בכלל "לא תבערו אש בכל מושבותיכם". התורה אמרה אש ולא אמרה נ... נ... נורות להט.

09:05 דובר 2 התורה אמרה אש ולא אמרה גופי חימום. אין זה בכלל "לא תבערו אש בכל מושבותיכם". הכלל אומר: רוב ככל הפוסקים אומרים שיש בזה איסור מדאורייתא. זה תחת הקטגוריה הזו, בזה אין חולקים, כמעט ואין חולקים. כרגע אנחנו מדברים על הקטגוריה השנייה, על נורות לא שהן להט אלא פלורסנט, לדים, מקררים, תנורים המצויים בימינו ועוד כל דיני ה... כאלה שאין גופי חימום אלא חשמל, כל הטכנולוגיה המתקדמת שמצויה וקיימת היום ברוב בתי ישראל, וזה הפוך ממקודם. הכלל אומר: רוב ככל הפוסקים כולם כתבו לומר שזה איסור מדרבנן. אין בזה את מה שהרמב"ם כותב בהלכות שבת, "המחמם את הגחלת חייב משום מבעיר". אין בזה מבעיר. זה לא מדאורייתא, זה מדרבנן. מה האיסור מדרבנן? בזה נחלקו הפוסקים. נציין שרוב השיטות סוברים כדעת הבית יצחק, שזה איסור מוליד, איסור נולד, מוליד בשבת. זה מדרבנן. רוב ככל הפוסקים כתבו להגיד שזה מדרבנן, מלבד שתי דעות שרצו לומר שאף החשמל המצוי כיום ברוב בתי ישראל, שנמצא בפלורסנט, לדים וכיוצא בזה, הוא מדאורייתא. דעה אחת, שזו דעת הרב קוק, והצטרפו לשיטתו גם כן הישכיל עבדי, הרב עובדיה... הרב עובדיה הדאיה, וגם כן משפטי עוזיאל ועוד שניים־שלושה פוסקים שכתבו כשיטתו וסברתו להגיד שזה אש, אש ממש. אפילו החשמל המצוי בימינו נחשב כאש על סמך הגמרא במסכת יומא. הגמרא במסכת יומא דף כ"א עמוד ב' דנה על שש... שישה סוגי אש שמצויים וקיימים, והגמרא שמה מונה, מונה שאין סוג אש אחד דומה למשנהו. נותנת דוגמה הגמרא: האש שהקדוש ברוך הוא התגלה, התגלה למשה רבנו בסנה, זו הייתה אש שלא כילתה את הקוצים, והנה אתה רואה שהתורה קוראת לזה אש. אש שלא מכלה את הקוצים ולא שורפת ונחשבת כאש.

11:20 דובר 2 אותו דבר הגמרא שם במסכת יומא, י... יומא, רש"י מביא דוגמה על אש שיורדת מן השמיים לשרוף את הקורבנות. זו לא הייתה אש המצויה בימינו, ועם כל זה היא נכנסת תחת הקטגוריה של אש. אומר הרב קוק, וכמותו משפטי עוזיאל והישכיל עבדי, אש זה לאו דווקא נורת להט וגוף חימום. אש זה התוצאה שלו, ומה היא התוצאה שלו? הוא דבר שמאיר, הוא דבר ש... הסובבים והנהנים... הסובבים נהנים מהאור הקיים ומהאור שהוא מוציא, נחשיב אותו כאש. הוא נכנס תחת הקטגוריה "לא תבערו אש בכל מושבותיכם". אף על פי שאין בו גוף חימום ואף על פי שאין בו נורות להט, עם כל זה אנחנו מחשיבים את זה כאש. זו דעת יחיד. אמרנו, הכלל, רוב ככל הפוסקים כתבו שהחשמל בימינו נחשב כדרבנן. זו דעה אחת שחשבה לומר שזה נחשב מדאורייתא. דעה שנייה זו דעת החזון איש, שהוא אומר שיש פה בונה וסותר. בשעה שהאדם מדליק מתג חשמלי, אף על פי שאין בו גופי חימום ונורת להט, עם כל זה זה ייחשב בונה וסותר. כאשר הוא מדליק הוא בונה, כאשר הוא מכבה הוא סותר. אלו שתי הדעות שחששו להחמיר. דעת הרב קוק, משפטי עוזיאל, ישכיל עבדי, לומר שזה אש. אנחנו מסתכלים על התוצאה. התוצאה הקיימת נחשבת כאש בכלל מבעיר, אפילו החשמל המצוי בימינו. זו דעה אחת. דעה נוספת, דעת החזון איש: בונה וסותר גם בחשמל המצוי בימינו. שתי דעות בודדות, יוצא מן הכלל. הכלל אומר: רוב ככל הפוסקים כתבו לומר שזה ייחשב מדרבנן. איזה מדרבנן? כדעת בית יצחק, איסור מוליד. אני חוזר בקצרה. יש לנו שתי קטגוריות של חשמל. חשמל, אחד של נורת להט וגוף חימום, שזה רוב ככל הפוסקים כתבו להגיד שזה

13:15 דובר 2 בכלל מבעיר, שכתב הרמב"ם איסור מהתורה. דעות בודדות, יוצא מן הכלל, כתבו לומר שזה איסור מדרבנן, שזה איסור מדרבנן. הקטגוריה השנייה, שזה החשמל המצוי בימינו, רוב ככל הפוסקים כתבו לומר שזה איסור מדרבנן. שתי דעות עיקריות בולטות, הם כתבו להגיד שזה איסור מדאורייתא. כעת נגיע לנושא שלנו: דין מזגן בשבת. סיטואציה: ערב שבת קודש, קר בחוץ, שכחו להדליק את השעון, שכחו להדליק שעון שבת, שכחו להדליק את המזגן. מסיימים את התפילה, ניגשים לתוך הבית. קר נורא, יורד גשם. הבית לא מספיק מחומם כמו שצריך. יש ילדים בבית. רוצים לבקש מהשכן ממול, הוא עובד זר ששומר על יהודי מבוגר: בוא בבקשה תדליק עבורנו את המזגן, שיהיה לנו חימום נעים כדי שנוכל לשבת שולחן שבת כמו שצריך, ליהנות סביב השולחן. או הפוך: ברגע שחם נורא בחוץ, יש מזג אוויר בלתי נסבל, יש חמסין, מזג אוויר מזיע. אדם רוצה ביום שבת ללמוד, ללמוד, ללמוד בבית, להדליק את המזגן, לבקש מהגוי, עובד זר שנמצא שכן ממול: בבקשה כנס לבית, תדליק עבורי את המזגן. האם יהיה ניתן לבקש ממנו להדליק עבורי את המזגן ביום שבת או לא? זה הדיון שלנו היום. מסקנת הדברים, לפני שננמק את הסיבות איך אנחנו מגיעים ונראה את הדרך איך. מסקנת הדברים: מותר לבקש מגוי שידליק עבורי את המזגן ביום שבת. הדרך לכך, יש לנו שני נימוקים עיקריים ונימוק אחד שהוא נספח. שני נימוקים עיקריים שעל זה, זה אדני המשכן, זה כללי יסוד. על זה עומד, על זה עומד הסברה להגיד שיהיה מותר להגיד לגוי להדליק עבורי את המזגן. ועוד סיבה נוספת, נימוק נוסף שאנחנו מצרפים. לא, לא היינו נסמכים עליו, לא היינו מביאים אותו, אבל היות שהוא קיים, הוא

15:18 דובר 2 מצטרף גם כן לחוות דעת שלנו להתיר. לפני שנגיד את שלושת הנימוקים, נקדים ללמוד מושג. מושג שמופיע בגמרא, מושג שמופיע בראשונים, מושג שמופיע בפסקי ההלכה. יש דין שנקרא שבות במקום מצווה, ויש דין נוסף שנקרא שבות דשבות במקום מצווה. שבות במקום מצווה פירושו של דבר: דבר שהוא אסור לי, אם אני עושה אותו, מהתורה. להדליק נורת להט, להדליק נר, אש בשבת, אש, להדליק אש בשבת. אם אני אעשה אותו הוא אסור מהתורה. כאשר אני אומר לגוי, בבקשה תעשה זאת עבורי, זה נקרא שבות במקום מצווה. כרגע לא הדלקתי נרות שבת. אני רוצה לבקש מהגוי: תדליק עבורי נרות שבת, שיהיה לי נרות שבת בערב שבת. זה נקרא שבות במקום מצווה. זה מושג אחד. שבות דשבות במקום מצווה: דבר שבשבילי הוא אסור מדרבנן. זה לא נורת להט, זה נורת-- נורה מצויה בימינו. עוד דבר יותר קל, דברים המצויים, סתם איסורי דרבנן. טלטול במקום שיש רשות הרבים לא מצויה, או כל כיוצא בזה שזה איסור מדרבנן. דבר שהוא אסור מדרבנן עבורי, אם אני בעצמי אעשה אותו הוא איסור דרבנן. כאשר אני מבקש מהגוי לעשות אותו, זה יורד גם כן לדרבנן. זה נקרא שבות דשבות במקום מצווה. יש לנו פעמיים שבות. שבות אחד, אמירה לגוי, שהאמירה לגוי נאסרה משתי סיבות, מחלוקת הרמב"ם ורש"י. הרמב"ם כותב שהשבת לא תהיה קלה בעיניו, רש"י כותב כדי שלא יורגל לחילולי שבת. חכמים הם אלו שאסרו את השבות, את האמירה לגוי. זה נקרא שבות במקום מצווה. אם הדבר הוא אסור עבורי מהתורה ואני מבקש מהגוי, שבות במקום מצווה. שבות דשבות במקום מצווה, יש לנו פה פעמיים מדרבנן: פעם אחת אמירה לגוי, ועצם המעשה גם כן, שהוא דבר מדרבנן. זה

17:21 דובר 2 נקרא שבות דשבות במקום מצווה. הגמרא במסכת עירובין, הגמרא במסכת עירובין, דף ס"ה משנה. הגמרא דנה על ברית מילה שחל להיות ביום השבת. אני מבקש מהגוי: בבקשה לך תביא מים חמים. דעות בראשונים, אולי להביא סכין. לך תביא מים חמים בבקשה, שיהיה לי לחמם את התינוק. יש לנו פה שבות במקום מצווה, במקום מצווה, ברית מילה ביום השבת, מצווה למול את התינוק. ומלתם ביום השמיני. ומלתם בשר עורלתו ביום השמיני. במקום מצווה, זה במקום מצווה. ומלתם ביום השמיני, שבות זה האמירה לגוי: תביא מים חמים ברשות הרבים. האם יהיה מותר או לא? הגמרא שמה כותבת שמותר. נחלקו גדולי העולם, הראשונים והאחרונים, האם זה דווקא במקרה הספציפי הזה, ברית מילה שחל להיות ביום השבת, או שמזה נלמד גזירה שווה לכל שאר המקרים. המגן אברהם, השל"ה, בסימן רע"ו. השולחן ערוך, מרן המחבר, הבית יוסף, בסימן ש"ז סעיף ה', ואדמו"ר הזקן בסימן רע"ו סעיף ח'. כל אלה לומדים שדווקא מילה, הגמרא שם במסכת עירובין ס"ה, דווקא מילה שחלה ביום השבת, אז שבות במקום מצווה יהא מותר, אמירה לגוי על מנת להביא לי מים חמים ברשות הרבים לתוך הבית. דווקא במילה ביום השבת, היות שמילה עצמה דוחה את יום השבת, אז גם כן האמירה לגוי תהיה מותרת, אבל לא שמכאן נלמד לכל מקום אחר ששבות במקום מצווה יהא מותר, ולכן החמירו. שולחן ערוך סימן ש"ז סעיף ה' החמיר: דווקא שבות דשבות במקום מצווה יהא מותר, שבות אחד במקום מצווה אסור. זה שאנחנו ראינו בגמרא שמה מילה בשבת, זה דווקא מילה בשבת, אבל לא, לא בשאר המקומות. שאר הראשונים, בעל העיטור ושאר הראשונים, פוסקים אחרים, גדולי ראשונים, חבל ראשונים אחרים, והרמ"א, הרמ"א כותב כמותם.

19:25 דובר 2 ופוסק כמותם שגם שבות במקום מצווה יהא מותר. הנה אנחנו רואים פה מהגמרא הזאת במסכת עירובין: מילה שחלה ביום השבת, מותר לבקש מהגוי להביא מים מרשות הרבים לתוך הבית לצורך התינוק. נלמד מזה גזירה שווה לשאר המקרים גם כן. בעל העיטור פוסק ככה, שאר הראשונים כדעת בעל העיטור, והרמ"א פוסק כמותם. אם כן, מצינו למדים שיש לנו מחלוקת עקרונית: האם התירו חז"ל שבות במקום מצווה או שבות דשבות במקום מצווה? הרמ"א ובעל העיטור ושאר הראשונים לומדים מהגמרא במסכת עירובין שמה שהתירו חז"ל שבות במקום מצווה הוא בדווקא, ולאו דווקא במילה שחלה ביום השבת, אלא מזה תלמד לגבי שאר המקרים גם כן התירו שבות במקום מצווה. קבוצה נוספת של ראשונים, שזה השל"ה והמגן אברהם בסימן רע"ו, סימן ש"ז סעיף ה', ואדמו"ר הזקן, הם כולם לומדים דווקא שבות דשבות במקום מצווה. שבות אחד במקום מצווה אנחנו אוסרים. אם כן, אחרי ההקדמה הגדולה הזאת נגיע לענייננו: דין מזגן ביום השבת. מזגן, אמרנו, רוב ככל הפוסקים, מלבד שתי הדעות, דעת הרב קוק ודעת החזון איש, רוב ככל הפוסקים הם אומרים שמזגן בימינו מדרבנן. דרבנן זה שבות. אמירה לגוי זה שבות. שבות דשבות במקום מצווה, דעת אדמו"ר הזקן, לדעת המגן אברהם, השל"ה והשולחן-- והשולחן ערוך בסימן ש"ז סעיף ה', שבות דשבות במקום מצווה מותר. אם כן, נימוק ראשון להתיר אמירה לגוי ביום השבת להדליק עבורי את המזגן, היות שזה שבות דשבות במקום מצווה. וגם אם נניח שאנחנו הולכים על העשר אחוז, שהיות שיש לנו שתי דעות שאומרים שהחשמל בימינו הוא גם כן מדאורייתא, כמו שלמדנו קודם, שדעת הרב קוק, משפטי עוזיאל והרב עובדיה הם אומרים שזה מדאורייתא, והחזון איש אומר

21:27 דובר 2 שזה מדאורייתא, אז זה רק שבות במקום מצווה, כי המעשה שהגוי יעשה עבורי הוא מדאורייתא. יש לנו את דעת הרמ"א, שהרמ"א הולך כדעת בעל העיטור. אז הוא אומר, אנחנו בוודאי שזה יהיה מותר להגיד לגוי. אם כדעת אדמו"ר הזקן שבות דשבות במקום מצווה, זה לכתחילה. ואפילו אם אנחנו אומרים שהמזגן הוא מדאורייתא, שבות במקום מצווה לדעת הרמ"א ובעל העיטור זה יהיה מותר. אם כן, זהו נימוק ראשון להתיר להגיד לגוי להדליק עבורי את המזגן ביום השבת. נימוק נוסף, השולחן ערוך כותב: "כולם חולים אצל ה-- אצל הצינה". כאשר קר בחוץ, כולם חולים שאין בהם סכנה אצל הקור. אנחנו מגדירים את כולם כחולים כאשר יש מזג אוויר קר, חולים שאין בהם סכנה. חולה שאין בו סכנה, שבות דשבות במקום מצווה מותר, ולכן יהיה מותר לבקש מגוי להדליק עבורי את המזגן כאשר מזג האוויר קר בחוץ. אותו דבר במקרה הפוך, כאשר מזג האוויר חם מאוד בחוץ. התוספות במסכת בבא בתרא על המקום שם כותב: "כשם שכולם חולים אצל הצינה כך כולם חמי-- כך כולם חולים אצל החמה". ועוד יותר מכך, כאשר חם כל כך בחוץ, אדם לא מסוגל לשבת בשולחן שבת כמו שצריך, כל כך הוא מזיע. מזג האוויר לא מאפשר לו להמשיך לקיים שולחן כמו שצריך. מותר לו לכתחילה לבקש מהגוי, השכן ממול או עובד זר ששומר על האדם המבוגר: בבקשה תיכנס, תדליק עבורי את המזגן. זה נימוק שני. אם כן, אני מסכם שני נימוקים עיקריים שעליהם מתבסס ההיתר לבקש מגוי להדליק עבורי את המזגן ביום שבת קודש. הנימוק הראשון, היות שרוב ככל הפוסקים כתבו שמזגן בימינו, שזה חשמל המצוי בימינו, מדרבנן, אז אם הוא מדרבנן זה שבות

23:27 דובר 2 דשבות במקום מצווה. ושבות דשבות במקום מצווה, כתב המגן אברהם והשל"ה, ואדמו"ר הזקן פסק כמותם, ובשולחן ערוך סימן ש"ז סעיף ה', המחבר כתב כמותם גם כן, שבות דשבות במקום מצווה יהיה מותר. וגם אם נחשוש חלילה שזה מדאורייתא המזגן, שבות אחד במקום מצווה, יש לנו את הרמ"א ובעל העיטור. זה נימוק ראשון. נימוק נוסף, היות שכולם חולים שאין בהם סכנה לגבי הצינה, ואותו דבר גם כן לגבי החמה, כתוספות במסכת בבא בתרא קנ"ט, מותר יהא שבות דשבות במקום מצווה. עד כאן שני הנימוקים העיקריים, שני הרגליים שעליהם עומד ה-ה-ההיתר הזה, אמירה לגוי ביום שבת. יש לנו עוד נספח, יש לנו עוד דעה, עוד חוות דעת אחת, נימוק אחד שהרבה דחו את הנימוק הזה ואנחנו מצרפים אותו רק כסמך. אנחנו לא נשענים על זה, רק לומדים את זה כסמך, שזה נקרא צורך רבים. כאשר נמצאים סביב שולחן שבת, מזג אוויר קר מאוד, נמצאים סביב שולחן שבת ההורים, חם וחמה, גיסים, דודים, דודות. צורך רבים, יש הרבה אנשים סביב השולחן, או נניח בבית הכנסת שיש ציבור גדול. צורך רבים. האם צורך רבים ייחשב כהיתר, סיבה להיתר לבקש מהגוי להדליק עבורי ביום השבת את המזגן או לא? נחלקו בזה הפוסקים. במקום אחד, בשולחן ערוך בסימן רע"ו, שם השולחן ערוך דן במקרה שהעירוב התקלקל. העירוב לא כמו שצריך. האם אני יכול לבקש מהגוי ללכת לתקן את העירוב על מנת שאנשים יוכלו לטלטל? השולחן ערוך שם פוסק שכן. חלק מהפוסקים רצו להגיד: הנה אתה רואה, צורך רבים, על מנת שאנשים יוכלו לטלטל, התירו אמירה לגוי בשביל שהוא יתקן את העירוב. הפוסקים שהתנגדו לשיטה הזאת ואמרו שזה

25:28 דובר 2 לא ייחשב כצורך רבים, היות ששם זה על מנת למנוע מהם איסור. אנשים מסתובבים בעיר, הם לא יודעים, בעיירה, בעיר, בשכונה, הם לא יודעים שהעירוב התקלקל. אני מוכרח ללכת להגיד לגוי לתקן את העירוב כדי למנוע מהם איסור. אל תלמד מזה שזה צורך רבים ויהיה מותר אמירה לגוי. אמירה לגוי במקרה הזה היא מאוד ספציפית: על מנת למנוע מהם איסור מותר אמירה לגוי, אבל לא בכל מקרה שהוא צורך רבים יהיה מותר אמירה לגוי. כראיה וסמך לדבריהם הם הביאו ט"ז, שהט"ז בהלכות סוכה דן במקרה מאוד מעניין, מאוד יצירתי. עיר שלמה נמצאת בעיירה, בעיר, בשכונה, ואין להם לולב. הלולב נמצא בעץ. אני, האם אני יכול לבקש מהגוי: בבקשה, לך תקטוף את הלולב עבור אנשי העיירה, שכל אנשי העיירה, השכונה, יוכלו לקיים מצוות ד' מינים. האם מותר או לא? זה צורך רבים בוודאי. יש פה אנשים רבים שצריכים לקיים מצוות ד' מינים. יום ראשון של חג הסוכות, ולקחתם לכם. מצווה שלכל אחד יהיה ארבעת המינים. האם יהיה מותר לבקש מהגוי ללכת לקטוף את הלולב עבורי או לא? כותב שם הט"ז במפורש שלא. הנה רואים צורך רבים וזה אסור. ומכל מקום, כיוון שיש דעות ופוסקים שאמרו על הגמרא, על השולחן ערוך בסימן רע"ו לגבי העירוב, שהנה אתה רואה שמותר אמירה לגוי לצורך רבים, ולמדו את זה בפשטות, שזה לאו דווקא במקרה הזה על מנת למנוע מהם איסור, אלא למדו בפשטות שהנה צורך רבים מותר אמירה לגוי. אז אפשר כסמך, כצירוף, לצרף את זה לשני הנימוקים הראשיים. הנימוק הראשון שאנחנו אומרים שזה שבות דשבות במקום מצווה, והנימוק השני שהכול חולים אצל הצינה והכול חולים אצל החמה, ולכן מותר אמירה לגוי להדליק את המזגן

27:21 דובר 2 ביום השבת. וכסמך נוסף יש לנו פה צורך רבים. נכון שצורך רבים לבד הרבה פוסקים חלקו על הסברה הזאת, כמו שאמרנו הט"ז בהלכות סוכה, וגם כאלה שלמדו את השולחן ערוך בסימן רע"ו, שזה רק על מנת למנוע מהם איסור. מכל מקום יש לנו את הסברה הזאת. אם כן, כאשר אנחנו מסכמים, יש לנו שלושה נימוקים, שני נימוקים עיקריים שעליהם עומד ההיתר אמירה לגוי להדליק את המזגן ביום השבת, ונימוק נוסף כסמך. לסיום נגיד שני דברים, דבר אחד בסוגריים ועוד דבר אחד לסיום. דבר אחד בסוגריים אני רוצה להגיד שכל מה שדיברנו עכשיו, דיברנו דין אמירה לגוי. דין אמירה לגוי, אין בזה היתר דין אמירה לקטן. למרות שלאדמו"ר הזקן יש חידוש גדול בסימן שמ"ב, שאדמו"ר הזקן סובר כדעת הרשב"א, שהרשב"א אומר שיהיה מותר שבות דשבות במקום מצווה, אמירה לקטן באקראי. לא שבכל פעם שכאשר שכחתי להדליק את המזגן אני אבקש: הנה אתה קטן, בוא בבקשה תדליק עבורי. שכחנו לכבות את האור במקרר, הנה. שכחנו את האור בשירותים, הנה הקטן יעשה את זה. באקראי, לא בצורה שיטתית, אדמו"ר הזקן מתיר להשתמש בקטן שבות דשבות במקום מצווה. המשנה ברורה חולק על זה, אבל זה כל אחד לדון למקרה. כל מקרה צריך לדון לגופו, לשאול רב פוסק לפני, כי אין מקרה דומה אחד לשני, ולכן זה בסוגריים. אבל חשוב לדעת שלאדמו"ר הזקן יש את ההיתר הזה, וזה היתר שלא קיים בכל מקום ולא היתר גורף, אבל אצל אדמו"ר הזקן הוא קיים. דבר נוסף, עד עכשיו ראינו שדעת אדמו"ר הזקן כדעת המגן אברהם והשל"ה וכדעת השולחן ערוך המחבר סימן ש"ז סעיף ה', שבות דשבות במקום מצווה. יוצא מן הכלל דין אחד חריג, שאדמו"ר הזקן

29:16 דובר 2 אומר גם שבות במקום מצווה יהיה מותר. אני חוזר שוב, שבות במקום מצווה, פירוש אפילו שהדבר אסור מדאורייתא. על ידי שבות אחד, אמירה לגוי, יהיה מותר לי אפילו שהדבר אסור מדאורייתא, שזה שבות במקום מצווה. וזה מקרה של דין בין השמשות. דבר מצוי הוא שאנשים נכנסים ל-770 ומיד צריכים לשבור את השרשרת ברזל של הלוקרים, או שצריך להדליק כמה נרות וצריך להעמיד את המיחם ומבקשים מהגוי שיעשה את זה עבורם. זה כבר בין השמשות, כניסת שבת, אנשים הדליקו נרות. האם יהיה מותר או לא? לדעת אדמו"ר הזקן, למרות שבכל מקום אחר הוא אומר שבות דשבות במקום מצווה, בבין השמשות אדמו"ר הזקן אומר בסימן שמ"ב, אדמו"ר הזקן אומר שבות במקום מצווה יהיה מותר בבין השמשות. נחלקו, ויש כאן חקירה באחרונים, האם הבין השמשות שאדמו"ר הזקן דיבר וההיתר הוא בבין השמשות של יום שישי או גם בבין השמשות של שבת קודש רגע לפני צאת השבת. המשנה ברורה כותב שזה דווקא ביום שישי, שאנחנו ספק יום ספק לילה בין השמשות. ספק יום ספק לילה, נסתמך להגיד אולי שזה יום, ואולי זה יום שישי, אז זה יום חול, ואם זה יום חול אז מותר, ולכן שבות במקום מצווה זה בסדר. אבל בשבת ספק יום ספק לילה. אם זה יום זה שבת, אז איך נתיר שבות במקום מצווה? והוא אוסר. הוא אומר כל ההיתר בבין השמשות הוא ביום שישי ולא בשבת. אדמו"ר הזקן אומר אפילו בבין השמשות של יום השבת, וזה חידוש גדול ונפקא מינה גדולה. ביום שבת קודש אנשים עשר דקות לפני צאת השבת נפל החשמל והם יושבים ללמוד, ועוד לא עשו הבדלה ועוד לא התפללו ערבית, יושבים ללמוד פרקי אבות, מאמר חסידות. האם

31:00 דובר 2 יהיה מותר להגיד לגוי להדליק עבורנו לא רק את המזגן, שעל זה דיברנו קודם שזה מותר, אלא אפילו את נורות הלהט וגופי החימום שמצויים בבית הכנסת? האם יהיה מותר או יהיה אסור? לדעת אדמו"ר הזקן יהיה מותר, כי בבין השמשות אפילו שבות במקום מצווה מותר ולא רק שבות דשבות במקום מצווה. עד כאן הדין והדיון בנושא מזגן ואמירה לגוי בשבת. אם ירצה השם בשיעור הבא נדון על דין שעון שבת, מתי מותר לגעת בשעון, מתי מותר להוסיף שיניים, להוריד שיניים. האם שעוני שבת של ארץ ישראל דומים לשעוני שבת של חוץ לארץ? אם יש חילוק, מהו החילוק? אם ירצה השם כל זה בשיעור הבא. יישר כוח גדול. בשורות טובות. הצלחה רבה.