הנבואה בגאולה - הרב מנחם כהן שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 שלום וברכה לכולם, כל אחד ואחד שיהיה בעזרת השם ברכה והצלחה. אנחנו היום בעזרת השם נדבר על אחד הנושאים הכי הכי הכי חשובים שיש לכל אחד ואחד מאיתנו. אנחנו מכירים קודם כל בכלל העניין של ה-- העניין של הגאולה זה הנושא המרכזי. כל אחד ואחד מאיתנו, כל עם ישראל, כולם אומרים, יודעים, כן, אחד מעיקרי האמונה. "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, אף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא". וכמו שהרמב"ם אומר: "כל מי שאינו מאמין בו ומי שאינו מחכה לביאתו, הוא כופר בתורה ובמשה רבנו". אז בוודאי שכל אחד ואחד מעם ישראל, כל אחד ואחד מאיתנו מצפה ומחכה לגאולה האמיתית והשלמה ועושה את כל מה שהוא יכול בשביל להביא את הגאולה בפועל ממש. זה בעצם אנחנו מת-- בתפילה אנחנו מבקשים על זה כל הזמן ואומרים: "לישועתך קיווינו כל היום". בתפילה שש ברכות מה, מהברכות של שמונה עשרה זה הולך על הבקשה לגאולה, "השיבה שופטינו כבראשונה" ו"גואל ישראל" וכן הלאה ועוד ועוד, "ולירושלים עירך ברחמים תשוב". כל הזמן מבקשים על הגאולה ואחד הדברים המרכזיים בשביל להביא את הגאולה האמיתית והשלמה, הרבי אומר: "הדרך הישרה, הקלה והמהירה ביותר להבאת הגאולה זה ללמוד ענייני גאולה ומשיח". אז אנחנו היום בעזרת השם נלמד בענייני גאולה, ענייני משיח. כמובן גם כן עם הוראות מזה אלינו להיום. מעשה בפועל, המעשה הוא העיקר. והיום הנושא המרכזי שעליו נדבר זה העניין של נבואה. המושג נבואה בכלל ובגאולה ובקשר לגאולה במיוחד, ואצל הרבי, שופט דורנו, יועץ דורנו ונביא דורנו באופן מיוחד. אז אנחנו נדבר, קודם כל נראה בכלל מה זה המושג הזה נבואה. הרבה פעמים אנשים בשבילם נבואה זה נשמע איזה משהו,

02:13 דובר 2 משהו, איך, אה, נגיד? זה משהו כזה רוחני, גבוה, עמוק, שאולי, אה, היה פעם בעבר. אנחנו יודעים שנביאים, משה רבנו היה אדון כל הנביאים. יש לנו ספרי נביאים, אה, אה, שמואל הנביא, יחזקאל הנביא, ישעיה הנביא. זה היה בעבר. אנחנו לומדים בספרים שלהם, יודעים ספרי נביאים, זה דברים נעלים ביותר. אבל היום, מה זה בדיוק היום? אז קודם כל צריך לדעת ככה, שהציווי לשמוע לנביא זה מצוות עשה מן התורה, כמו שכתוב: "נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך אליו תשמעון". בנוסף לזה, הרמב"ם, בתור אחד משנים עשר עיקרי האמונה, משלוש עשרה עיקרי האמונה, הרמב"ם מזכיר גם כן שאחד מעיקרי האמונה של כל יהודי ויהודי זה לדעת שהאל מנבא את בני האדם. זאת אומרת שיש מציאות כזאת של נבואה, וברגע שאנחנו יודעים שהנביא הוא נביא אמיתי, אז חובה לשמוע ולעשות את כל מה שאומר הנביא מבלי לפקפק בדבריו כלל, כיוון שזה לא דברים שלו. נביא זה בעצם מלשון ניב שפתיים. כל העניין של הנביא זה להעביר בשפתיים שלו את דברי השם שנאמרו אליו. הוא בעצם, הנביא, לוקח את מה שהקדוש ברוך הוא אומר לו. הקדוש ברוך הוא אומר לו דברים כאלה או אחרים, הוא חייב להגיד אותם. כמו שאנחנו יודעים עם יונה הנביא שרצה ל, אה, ל, אה, לא להגיד, וכתוצאה מזה הוא נענש ונבלע עד שהוא היה חייב להגיד את דברי הנבואה ולהגיד לאנשי נינוה את כל מה שהוא היה צריך לבוא ולהגיד, כמו שאנחנו קוראים בהפטרה של יום הכיפורים בספר יונה באריכות את כל הסיפור איתו. אז בעצם הדברים של הנביא זה דבר השם ממש, כמו שכתוב בספר ישעיה: "רוח ה' דיבר בי ומילתו על לשוני". הנביא, התפקיד שלו

04:05 דובר 2 זה להגיד את דבר השם, ולכן גם כן זה ה-- זה הפירוש שהנביאים, זה לכן אנחנו הרבה פעמים כן אומרים שהרבי הוא נביא, נביא בכלל, שרבותינו נשיאינו הם בגדר של נביאים. אז הרבה פעמים רגע, מה? מי? מו? למה? זה לא העניין פה לבוא ולקחת איזה מישהו ולהגדיל אותו, להאדיר אותו. זה הדג-- ההדגשה פה היא להגיד מה ש-- מה בעצם התפקיד של רבותינו נשיאינו ושל הרבי במיוחד, הרבי שליט"א מלך המשיח. מה בעצם התפקיד? העניין שלו זה להעביר את דבר השם. כמו אצל משה רבנו, "אנוכי עומד בין השם וביניכם להגיד לכם את דבר השם". אין פה את המציאות של לי, כמו שמשה רבנו אומר, "ונחנו מה כי תלינו עלינו". זה לא ההדגשה פה. מי? מה? למה? גדול? מי גדול? מי זה? לא. זה הדגשה פה שאצל הרבי אנחנו רואים את זה באמת בתור דוגמה, בכלל ל-לעניין של נביא, שאין פה את המציאות של לי, יש פה את המציאות של דבר השם. כל העניין מ-מ-מ כמו שהרבי בעצמו מזכיר באחד המכתבים, אה, שתשובה של הרבי, אה, זה בגדר של רוח ה' דיבר בי ומילתו על לשוני. אין פה עניין לבוא ולהגיד, אה, משהו מסוים, אה, ב-ב-- זה אני אמרתי ככה או לא. זה לא, זה הקדוש ברוך הוא. זה מה שהק-- אנחנו, התפקיד של הנביא במיוחד זה להעביר את דבר השם. זהו, מה שהקדוש ברוך הוא רוצה, זה מה שעובר ומה שמתגלם. לכן בעצם הרמב"ם אומר, כמו שמסתכלים ברמב"ם בהלכות יסודי התורה, הרמב"ם מביא את הגדרים של נבואה, והרמב"ם מביא שהנביא צריך להיות, אה, ו-ואחד כזה שהוא, שהוא, אה, ב-ברמה רוחנית גבוהה מאוד, שהוא אחד כזה שהוא, אה, מ-מתבודד.

05:44 דובר 2 זאת אומרת, הוא לא, לא נתון לענייני העולם. כל עניינו זה ל-ל-ל-להתמסר לדבר ה' וכן הלאה. הוא אומר שם, הנביא הוא צריך להיות, אה, ב-ב-בדרגה גבוהה, בדרגה רוחנית גבוהה מאוד. ברגע שהוא ב-ב-במדרגה כזאת, אז הוא אומר כמה דברים, והדברים האלה נשמעים ו-ו-ורואים איך שהדברים האלה מתקיימים בפועל, אז ממילא אנחנו יודעים שהוא נביא אמיתי. או לחילופין, ברגע שנביא אמיתי אמר על נביא אחר שהוא נביא, אז גם כן זה מ-- זה א-- אז השני הוא נביא וצריך לשמוע לו עוד לפני שהוא יעשה סימן או מופת. מה יהיה בגאולה האמיתית והשלמה בקשר לנבואה? יהיו לנו נביאים? לא יהיו לנו נביאים? אנחנו יודעים שהיום, אה, יש ח-- יש-- אנחנו תכף נדבר על הזמן, על התקופה המיוחדת הזאת שבה אנחנו נמצאים עכשיו ממש. אבל באופן כללי, בעבר היו נביאים, הרבה נביאים בעם ישראל בזמן בית המקדש הראשון, בזמן בית המקדש השני. אחר כך, אחרי החורבן, אז כתוב שזה, זה פסק. זה קצת פחות מאשר מה שהיה לפני כן. אה, לא התבטל לגמרי, אבל זה כבר נהיה הרבה יותר נדיר, אה, אה, בפועל מציאות של נביא. אה, כמו שכתוב, בטלה גם ב-- ש"בטלה זכוכית לבנה", כן? אז זה לא הכוונה שזה התבטל לגמרי, אלא הכוונה שזה כבר מצוי הרבה פחות ממה שזה היה בעבר. אז ככה גם לגבי הנבואה, זה כבר מצוי הרבה פחות. אבל מה יהיה בגאולה? אנחנו תכף נדון לגבי הזמן שבו אנחנו נמצאים עכשיו, אבל מה יהיה בגאולה האמיתית והשלמה? בגאולה האמיתית והשלמה יהיה חידוש מרענן בתחום של הנבואה שלא היה מעולם. כל עם ישראל, כולם יהפכו לנביאים. ככה אומר המדרש בתהילים, פרק י"ד פסוק ז', אומר עליו--

07:32 דובר 2 כתוב בפסוק, "ומי ייתן כל עם ה' נביאים". זה היה משה רבנו אמר ל-- ברגע שהגיעו אלדד ומידד, אמרו לו-- אה, ברגע שהגיעו, אה, כן, משרת משה הגיע והוא אמר למשה רבנו, אה, "אלדד ומידד מתנבאים במחנה". ואז משה רבנו אמר לו, "המקנא אתה לי? ומי ייתן כל עם ה' נביאים כי ייתן ה' את רוחו עליהם". זה משה רבנו אמר. ובנוסף לזה יש מקום נוסף שכתוב, "מי ייתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל". אה, וכתוב גם, יש עוד פסוק שכתוב: "מי ייתן", הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו, "מי ייתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים". אחרי שמשה רבנו אמר שבני ישראל מבקשים, שבני ישראל חוששים, אז מ-- "דבר אתה עמנו ונשמעה" וכל זה, ואז הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו, זה טוב. "היטיבו כל אשר דיברו", כן, שמבקשים שזה יהיה אתה. למה? "מי ייתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים", שיהא להם יראת ה' כל הימים. אז המדרש אומר ככה: בזמן הזה, לא דברי הרב, מה שהקדוש ברוך הוא אומר, "מי ייתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים", זה לא מתקיים. וגם דברי משה רבנו, דברי התלמיד, גם לא מתקיימים. "מי ייתן כל עם ה' נביאים" גם לא מתקיים. אבל זה בזמן הזה, אבל לעתיד לבוא גם דברי הרב וגם דברי התלמיד מתקיימים. יהיה "מי ייתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים", יהיה יראת ה' בצורה מלאה ומושלמת. כתוב לעתיד לבוא, "בנקרות הצורים מפני פחד ה' והדר גאונו", יהיה יראת ה' בצורה מלאה כל הימים, וביחד עם זה יתקיימו גם דברי התלמיד. דברי משה

09:27 דובר 2 רבנו, מה שהוא אמר, "ומי ייתן כל עם ה' נביאים". כל עם ה' יהיו נביאים לעתיד לבוא באמת. ככה אומר הנביא יואל, "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר וניבאו בניכם ובנותיכם", וממילא בגאולה האמיתית והשלמה כל עם ישראל יהיו נביאים. ובעצם אחד מהדברים, אחד החידושים שיהיו בגאולה, זה שבעצם הנבואה הזאת שתהיה בעם ישראל בזמן הגאולה לא יהיה בה איזשהו פלא. היום, כמו שאמרנו, הרמב"ם מזכיר שצריך שיהיו כמה כמה תכונות בשביל לזכות לנבואה. צריך להיות חכם גדול בחוכמה, גיבור במידותיו, לא יצרו מתגבר עליו ועוד ועוד. לעתיד לבוא בגאולה, כך מובא, ה-ה-הנבואה תהיה תכונה טבעית פשוטה, כך מובא. הרבי מזכיר במאמר, מופיע בספר המאמרים מלוקט חלק ב' עמוד נ'. הנבואה תהיה תכונה טבעית ששייכת לכל יהודי, כמו שהעין רואה, האוזן שומעת, ככה גם כן כל אחד יהיה נביא או נביאה, ומקבל הוראות מהקדוש ברוך הוא. יודע בדיוק מה שהקדוש ברוך הוא אומר לו. זה יהיה דבר טבעי. היום זה בשבילנו צריך מדרגות בשביל זה. כמו שאמרנו, צריך להיות במדרגה מאוד גבוהה, מדרגה רוחנית מאוד נעלית, אבל לעתיד לבוא זה יהיה דבר טבעי, פשוט, כמו שכתוב בנביא יואל, "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר וניבאו בניכם ובנותיכם". כן, כתוב שמה כל אחד יהיה לו את הזה-- גם בניכם ובנותיכם, גם כל, כל בשר. כולם יבואו ויהיו נביאים. אז ממילא זה לא יהיה. זה יהיה דבר טבעי, זה דבר פשוט. העובדה הזאת, המציאות הזאת, שבעצם כל עם ישראל יהיו נביאים, זה מעורר גם כן שאלה מעניינת. הרמב"ם אומר שלנביאים היה מנהג קבוע ללכת עם אפוד בד מיוחד בשביל להודיע לעם ישראל שהם נביאים.

11:27 דובר 2 ושאפשר לשאול אותם דברי עתידות. כמו הכהן הגדול שהיה לבוש באפוד, שזה היה חלק מבגדי כהונה, והיה לבוש באפוד והיו שואלים אותו באורים ותומים. אותו דבר גם כן הנביאים, היה להם אפוד בד, ודוד חגור אפוד בד, כך אומר הרמב"ם. ומכיוון שהרמב"ם מביא את זה בספר הלכה, אז יש בזה הלכה שצריך ללבוש אפוד בד הנביא. אבל, אמ, בגאולה אז לכאורה כולם יצטרכו ללבוש אפוד בד מצד אחד. מצד שני, כל העניין של אפוד בד זה בשביל להודיע לכולם שיש פה נביא, אבל לעתיד לבוא כולם יהיו נביאים. הנבואה תשרה על כולם. אבל מצד זה, מצד שני, אז במילא לא צריך בכלל אפוד בד. מצד שלישי אפשר להגיד שיהיה חלק, מכיוון שיהיו הבדלים. כן, יש-- כתוב שנביאים מדרגות מדרגות הם. נביא גדול מנביא, אז יש חלק שהם במדרגה נמוכה יותר, יש חלק במדרגה גבוהה יותר, אז יכול להיות באמת שהנביאים הגדולים הם אלו שיישאו אפוד בד בשביל שידעו שאם דברים צריך איזושהי נבואה גבוהה יותר, גדולה יותר, אז יפנו אל הנביאים הגדולים יותר שהם עם האפוד. בכל אופן, זה מראה לנו, קודם כול זה מלמד אותנו על ה, על המעלה שיהיה לעתיד לבוא, על החידוש שיהיה לעתיד לבוא וגם כן על ה... כן, אנחנו אומרים גם היום אנחנו צריכים לעשות את ההכנות, לא להתגמש, להגיע ל... להיות ראויים מה שנקרא, ללמוד את הרצון של הקדוש ברוך הוא, לעשות את הרצון של הקדוש ברוך הוא ולדעת שזה דבר שהולך להתממש כל רגע. כולם יהיו נביאים. זה בגאולה אם תתבשל. עכשיו מה קורה היום? אז כמו כל דבר, הרבה דברים שיהיו בגאולה, זה דורש הכנה מוקדמת. גם בזמן הגלות יש הרבה

13:18 דובר 2 דברים אנחנו צריכים גם כן עכשיו. אה, הרבי אומר אם ישר כולם פתאום יהיו נביאים, זה שינוי מנהגו של עולם. והרמב"ם אומר שלא יהיה שינוי מנהגו של עולם. אז במילא צריך שיהיה, בשביל שכזה גילוי גבוה של נבואה בגאולה, צריך שיהיה כבר עכשיו הכנה והקדמה לזה. איפה ההכנה וההקדמה לזה? זה בעצם התקופה שבה אנחנו נמצאים עכשיו. אז זה בעצם מתחיל. הרמב"ם. הרמב"ם כותב בצורה מפורשת שתחזור הנבואה לישראל עוד לפני הגאולה. כך אומר הרמב"ם באיגרת, באיגרת תימן אומר הרמב"ם: "יש אצלנו קבלה גדולה ונפלאה. קיבלתי אותה מאבי", ככה אומר הרמב"ם, "קיבלתי אותה מאבי ואבי מאביו שתחזור הנבואה לישראל". מתי? בשנת ארבעת אלפים תשע מאות ושבעים ושש ליצירה. ואין ספק, אומר הרמב"ם, שחזרת הנבואה היא הקדמת משיח. איך הגיע הרמב"ם לתאריך הזה ולתקופה הזאת? אומר, כתוב בפסוק, כתוב: "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל", ככה אומר הנביא-- ככה אומר בלעם. בלעם הרשע, שהוא היה גם כן נביא, אומר: "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל". אומר את זה בלעם בחצי ימיו של עולם, ככה מובא. בלעם אמר את זה בחצי ימיו של עולם. מה פירוש בחצי ימיו של עולם? יש את התקופה עד אמירת, האמירה הזאת של בלעם. ברגע שיעבור אותה תקופה מ-- כמו שהיה מבריאת העולם עד הזמן של בלעם, כשיעבור אותו מספר שנים כעת, כמו שעכשיו יעבור אותו מספר שנים, אז יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, אז תחזור הנבואה לישראל. מתי זה? אז נעשה חשבון. ה-- כמו שאמרנו, ה-- בלעם אמר את הנבואה שלו "כעת יאמר ליעקב ולישראל". מתי הוא אמר את זה? כמה זמן? מ-- באיזה תאריך זה היה? באיזה שנה זה היה? בשנת ב'

15:21 דובר 2 אלפים תפ"ח ליצירה. זאת אומרת, אה, אלפיים ארבע מאות שמונים ושמונה ליצירה, כי זה היה בשנה שבה נכנסו לארץ. זה-- בני ישראל יצאו ממצרים בשנת ב' אלפים תמ"ח, אלפיים ארבע מאות ארבעים ושמונה ליצירה, וארבעים שנה היו במדבר. בשנה האחרונה, ככה מובא, יש לזה מקורות, ה-- כל הסיפור עם בלק ובלעם זה היה ממש סמוך, ולכן בלק פחד וחשש שבני ישראל הולכים להיכנס אליו, לכן הוא הביא את בלעם. זה היה ממש בשנה שבה הם נכנסו לארץ ישראל, שנה לפני. אז כמה זמן בני ישראל היו במצרי-- במדבר? ארבעים שנה. ב' אלפים תפ"ח. תיקח ב' אלפים תפ"ח, אלפיים ארבע מאות שמונים ושמונה ליצירה. תכפיל את זה בשתיים, זה יוצא ארבעת אלפים תשע מאות שבעים ושש. ארבעת אלפים תשע מאות שבעים ושש, אומר הרמב"ם, זהו, ד' אלפים, ד' אלפים תשע מאות שבעים ושש, ד' אלפים תתקע"ו זה הזמן שבו תחזור הנבואה לישראל. זו קבלה שקיבל הרמב"ם, אומר זה כבר הזמן שבו תחזור הנבואה לישראל, ובאמת באותה תקופה, משנת ד' אלפים תתקע"ו, התחילה נבואה לחזור לעם ישראל. באותן שנים גם הרמב"ם בעצמו היו לו עניינים של נבואה, ויש מקורות, הוכחות שהרמב"ם היה בדעה שאם הגאולה הייתה מגיעה בזמנו אז הוא היה מביא את הגאולה. אה, באותן שנים גם חי עזרא הנביא, רבי עזרא הנביא שמופיע בין בעלי התוספות במסכת גיטין, זה מובא, עזרא הנביא, רבי עזרא הנביא, הוא היה נביא. הראב"ד, הראב"ד אומר באחד המקומות ב-מ-מופיע בהלכות לולב פרק ח' הלכה ה', מופיע לגבי הדס שנקטם ראשו האם הוא כשר או פסול, אז הראב"ד, הרמב"ם כותב שזה כשר. הראב"ד כותב: "כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו והוכחנו שהוא פסול". זאת אומרת

17:22 דובר 2 יש פה רוח הקודש, הראב"ד היה נביא, היה בו נבואה. היו עוד כמה וכמה שהיו נביאים באותה תקופה. ובאמת התחילה לחזור הנבואה. הנבואה התחילה לחזור אחרי הרבה זמן שלא היה, בכל אופן, לא באופן גלוי, לא היה נבואה, מאז חורבן של בית המקדש, והנבואה התחילה לחזור. וכמה דורות אחר כך ראו שוב פעם חזרה של נבואה גלויה אצל הבעל שם טוב הקדוש, הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש, שהיה להם נבואה. כתוב, הצמח צדק כותב עליהם שראינו שהם היו רואים מסוף העולם ועד סופו ממש בעין ראייה. ואומר גם על אדמו"ר הזקן בעל התניא ששמענו ממנו עתידות קולע אל השערה. זאת אומרת היה אצלם נבואה, הם ידעו בדיוק מה הולך להיות, וזה לא בגללם. זה לא עניין אישי. זה בגלל שהקדוש ברוך הוא התגלה אליהם וגילה להם ואמר להם מה בדיוק הולך להיות. שמענו מהם עתידות קולע אל השערה. מדויקים. אז כבר יש אצלם את העניין של הנבואה. בדור שלנו אחר כך גם כן אצל רבותינו נשיאינו בכלל, ובמיוחד בדור שלנו הנוכחי, אנחנו זכינו לנביא ענק שבעצמו הוא העיד על זה שהוא נביא. זה אצל הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח. אנחנו רואים אצל הרבי כמה וכמה נבואות. כולן התקיימו אחת לאחת. למשל מלחמת ששת הימים לפני כמה וכמה עשרות שנים. כן, תשכ"ז, כל עם ישראל, כל העולם בדאגה, בחשש. מדינת ישראל שהוקמה, ארץ ישראל, היישוב היהודי בארץ ישראל הוקם בסך הכול כמה וכמה שנים לפני כן. בסך הכול מדינת ישראל הייתה צעירה ויש חשש התקפה ממצרים, מ-מ-מלבנון, מסוריה. כל המדינות השכנות באים ורוצים להילחם. היה ברור שהולך להיות אסון לאומי. זה היה ברור, לא היה בזה שום ספק.

19:36 דובר 2 השאלה הייתה רק עד כמה יהיה האסון. האם האסון יהיה שימחקו לגמרי את כולם או שאולי יהיה כמה אלפים אלפים של הרוגים, וכבר הכינו בתי קברות המוניים לכל ההרוגים שהולכים להיות. תחשבו, כן, היום מאיימים, אומרים אה הולך להיות מלחמה, כולם בלחץ. אז זה לא היה הולך להיות, זה היה ברור שהולך להיות מלחמה, ומלחמה נגד כמה מדינות רציניות ככה מכל ה- מכל הסביבה, וחשש גדול מאוד. שבוע לפני מלחמת ששת הימים אומר הרבי ל-ל-לתהלוכה ל-ל-לילדי ישראל וגם לכל מי ששומע וכל מי ששמע, הרבי אומר עומדים לפני ניצחון גדול ואין מה לחשוש ואין מה לפחד ולא להפחיד ולא יהיה אסון, חס ושלום, אדרבה. יצאו מזה בצורה טובה, ובאמת ראו מלחמה בתוך שישה ימים. איך שבאמת בני ישראל התגברו, כן, אז הרבי יצא עם מבצע תפילין שכל אחד ואחד ייקח על עצמו וידאג לעוד יהודי. הרבי אמר שהתפילין יש להם סגולה להפיל פחד על האויבים, ״וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך״. זה בעצם המבצע הראשון שהרבי יצא ומאז באמת הניחו מאות אלפי יהודים, כבר בימים הראשונים הניחו מאות אלפי יהודים נוספים תפילין, והולך ומוסיף והולך ואור עד היום הזה וזה הכול. ואז ראו באמת איך שהפעולות האלה הפילו פחד על האויבים. כל המדינות הפסידו ובני ישראל ניצחו. ניצחון גדול בתוך שישה ימים, עד כדי כך שהיו צריכים לבקש תעשו הפסקת אש, שלא, שלא, לא לחסל לגמרי את כל האויבים. אבל רואים פה את הניצחון הגדול ורואים איך שהרבי בא וחזה את זה מראש. נבואה גלויה. אה, יש עוד דבר אני לא- בעצמי לא שמעתי את זה, אבל ככה אומרים אני לא, אה, בכל אופן זה

21:51 דובר 2 מה שנקרא מפי השמועה שהרבי גם התבטא שתפילין זה שישה ימים בשבוע מניחים אז הניצחון יהיה שישה ימים. ובאמת היה מלחמת ששת הימים, תוך שישה ימים היה ניצחון. זה נביא, הרבי הוא נביא. בנוסף, אם אנחנו ניקח עוד דוגמה יש לנו, אה, מלחמת המפרץ. מלחמת המפרץ גם כן כל בני ישראל, כולם חוששים מהפחד, מסדאם חוסיין מאיים לשרוף חצי מדינה וכולם יודעים שיש לו נשקים. יש לו גם נשק ביולוגי ונשק כימי וכולם בפחד. והרבי, שליט"א מלך המשיח, אומר אין מה לפחד ולא מה לחשוש. ו-והרבי אומר שארץ ישראל זה המקום הבטוח ביותר. אנשים שואלים את הרבי אם להגיע לישראל. בוודאי. הרבי, לצאת? אומר לא, לא כדאי לצאת. בשביל מה לצאת? להישאר בארץ, לא לפחד ולא לחשוש. וארץ ישראל זה המקום הכי, הכי בטוח בעולם. הרבי הביא את מה שכתוב במדרש שבשנה שמלך המשיח בא כל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ומלך פרס מתגרה במלך ערבי, וזה בעצם בדיוק מה שקרה, ש-שעיראק עם אדום, שאדום זה אמריקה, ו-ו-וזה מתגרה בזה וזה מתגרה בזה. וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים, ״להיכן נבוא ונלך? להיכן נבוא ונלך?״ ואומר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, ״בני אל תתייראו, מפני מה אתם מתייראים? כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, הגיע זמן גאולתכם.״ הרי זה היה באמת הזמן שבו אנחנו נמצאים עכשיו, הגיע זמן הגאולה וזה גם כן מסימני הגאולה. מאורעות המפרץ הפרסי. כל המלחמות האלה זה מסימני הגאולה. אין מה לחשוש. ובאמת התחילה המלחמה ואנשים חששו ודאגו והיו טילים והיו איומים והיו אזעקות, אבל ראו ניסי ניסים. מתוך שלושים ותשע טילים שבאו אף אחד לא, לא נפטר כתוצאה מהטילים. היה מישהו

23:51 דובר 2 אחד שנפטר, ואומרים שזה אם זה כתוצאה מהמסכה או מאיזה משהו אחר שהוא הזריק לעצמו. אבל שלושים ותשע טילים, אף אחד. אחד יש עליו ספק, כן. אבל זה הניסים הכי גדולים. זה ממש ניסי ניסים. רואים את הנבואה של הרבי. ארץ ישראל זה המקום הכי, הכי בטוח בעולם. לשם המחשה, היה איזה טיל אחד שהגיע לשמה, לערב הסעודית, הרג שמה כמה עשרות. טיל אחד. פה שלושים ותשע טילים ואף אחד לא נהרג. וזה רואים פה את הנבואה של הרבי. איך שמה שהרבי אומר זה דברים של נבואה, ושלא צריך להשתמש במסכות אב"כ. אטומי, ביולוגי, כימי, זה גם כן הראו שלא היה שימוש בנשק ביולוגי ולא בנשק כימי. זה ניסים ונפלאות. רואים את זה בנבואה. איך שהרבי אומר את הדברים בנבואה ודברים של נביא מתקיימים. אותו דבר לגבי, אה, רוסיה, שהרבי אמר שצריך להכין מקום כבר לעולים מרוסיה, כבר שלוש שנים עוד לפני הפירוק של הגוש הקומוניסטי, היה במה להכין מקום ויהיה הרבה יהודים שיעלו. ונו, מה באמת? מי צ-- מה? מי אמר למה? מה? אף אחד לא חשב שזה יקרה. ואחר כך זה קרה. ורגע, רגע, מה קורה? אין כבר, אין לנו מספיק מקום בשביל לקלוט את כל הרוסים. אין לנו מספיק מקומות עבודה, אין לנו מספיק דירות. פתאום קמו וקלטו שאם היו שומעים למה שהרבי אומר בנבואה, שזה מה שהולך לקרות, אז המצב היה הרבה יותר טוב. אז זה נביא. מה שהרבי אומר זה דברי נבואה. אני אספר רק דבר אישי, כן, קטן שככה. אמא שלי סיפרה לי ש-- היא אומרת, "אני יודעת בוודאות שהרבי נביא. אני לא צריכה הוכחות נוספות". היא בעצמה אומרת,

25:36 דובר 2 "אבא שלי רצה לנסוע לרבי. באחת הפעמים הרבי מתקשר. היא לא רצתה, אבל היא אמרה לו, 'אתה יודע מה? תכתוב לרבי, תשאל'. הוא אמר, 'לא, את הרבי לא שואלים אם להגיע אליו או לא. לרבי כותבים ומבקשים ברכה'. 'נו בסדר, תכתוב, תבקש ברכה'". ובאמת הוא כתב, ביקש ברכה ואז התשובה מהמזכירות. המזכיר צלצל ואמא שלי ענתה לטלפון והמזכיר אומר, "הרבי אמר, 'יכול לנסוע רק בהסכמה של אשתו'". היא אומרת, "זה הוכחה בשבילי. אין בזה שום ספק. הרבי נביא. איך הרבי ידע בכלל את כל הדברים האלה? את זה שאני לא רוצה או כן רוצה". זהו, זה נבואה. מה שהרבי אומר זה דברים של נביא. זה קולע אל השערה. הרבי יודע בדיוק את כל הדברים. הרבי חוזה את העתיד והרבי אומר לנו בצורה הכי, הכי ברורה, "הנה זה משיח בא". הגאולה האמיתית והשלמה עומדת בפתח. נביא שנודעה נבואתו, ככה כתוב בהלכה, נביא שנודעה נבואתו והאמינו בדבריו פעם אחר פעם, אסור לחשב אחריו ולהרהר בנבואתו שמא אינה אמת. אז אחרי שהרבי, מה שהרבי אמר, כל הנבואות שלו התקיימו במדויק, ברור שחלה עליו הוראת התורה, אליו תשמעון. ובמיוחד צריך להאמין ולציית לנבואה של הרבי בקשר לגאולה השלמה, כמו שהרבי אומר בעצמו, "לפרסם לכל אנשי הדור ולפרסם לכולם שזכינו שהקדוש ברוך הוא בחר ומינה בעל בחירה שיהיה שופטך ויועצך ונביא הדור, שיורה הוראות וייתן עצות בכל ענייני תורה ומצוות לכל עם ישראל ולכל אחד ואחד, עד הנבואה העיקרית, הנבואה של לאלתר לגאולה ותכף ומיד ממש, הנה זה משיח בא". טוב, זה, אז זה הנבואה. דברים של הרבי זה בגדר של נבואה. כמו שאמרנו, הגאולה האמיתית והשלמה עומדת בפתח, לכן אנחנו באמת צריכים. מה שזה

27:32 דובר 2 אומר לנו בפועל זה קודם כל פשוט הזכות שלנו לבוא ולעשות. זכינו שהקדוש ברוך הוא בחר ומינה בעל בחירה. זה הזכות של כל אחד ואחד מאיתנו לבוא ולהתמסר, לבוא ולעשות את מה שצריך לעשות, לבוא ולשמוע לעצות של הרבי. בסופו של דבר זה לטובתנו, זה לזכותנו, זה בשבילנו, זה בשביל שלא נטעה, שלא נתבלבל. יש לנו ברוך השם נביא שהוא מורה לנו מה צריך לעשות ובאיזה צורה לעשות, וכשאנחנו הולכים לפי ההוראות שלו אנחנו גם מקיימים את מצוות התורה, אליו תשמעון, וגם זוכים לעשות מה שצריך בצורה הטובה ביותר והמוצלחת ביותר, שהרבה אחרים לא רואים את הדברים בצורה הנכונה. אבל כשאנחנו מסתכלים ככה בצורה, הראייה החדה של הרבי, שזה בעצם לא רק של הרבי, אלא זה דבר השם, דברי התורה, דברי השם לנביא, ובמילא אנחנו יודעים שאנחנו יכולים ללכת לבטח דרכנו, לעשות את מה שצריך בלי לחשוש, בלי להתבלבל, ובעזרת השם אנחנו נזכה תכף ומיד לגאולה האמיתית והשלמה כמו שהרבי אומר שהנה זה משיח בא. בנושא הזה של הנבואה אני אגע בכמה נקודות, אה, שהרבה פעמים אנשים באים ורוצים לברר. קודם כל צריך לדעת שהדברים האלה, כן, אדמו"ר הזקן כותב באחד המאמרים שיכול להיות שחכם אמיתי יודע על קץ כלשהו לביאת משיח, אבל זה לא יתקיים. הקץ הוא אמנם נכון, אבל זה בעולמות הרוחניים. בפועל זה לא-- הגאולה לא תבוא. נאמר, מכיוון שזה החכם ראה את זה, זה ברוחניות. זה יתקיים, זה נכון, אבל זה יתקיים בצורה רוחנית, כמו הקץ על תר"ג, שזה יתקיים בצורה רוחנית בהדפסת הלקוטי תורה והתורה אור באותם זמנים וכן הלאה. אבל ברגע שזה עובר לדיבור מבחינת דיבור בנביא, בוודאי זה יקוים בלי שום שינוי. במילא

29:30 דובר 2 לא יהיה פלא שהגאולה תבוא תכף ומיד ממש. זה כבר לא יהיה שינוי מנהגו של עולם, זה כבר דברים שנאמרו בנבואה. עכשיו כאן צריך לשים לב, יש כאלה ששואלים: רגע, רגע, אבל מה קורה? אנחנו כבר נמצאים שלושים שנה אחרי הנבואה הזאת. מה קורה? אז קודם כל, בפועל העניינים האלה של הנבואה, הדברים האלה, העניינים האלה של הגאולה כבר מתממשים בפועל. הרבי אומר, ואנחנו רואים את זה בפועל, השינוי בעולם זה שלא, ״לא ישא גוי אל גוי חרב״ ו״כתתו חרבותם לאתים״, שאומות העולם עצמם באים ומודיעים שהם רוצים ומעוניינים, ו-ושינוי שלא היה אף פעם! שכל העולם תמיד נלחמו אחד בשני בצורה אכזרית אחד לשני, התנהגו תמיד בצורה אכזרית. בני ישראל התנהגו בצורה טובה אחד לשני, אבל אומות העולם תמיד היו אכזריים אחד לשני. היום יש שינוי. היום העולם כולו בא ואומר: אנחנו רוצים גאולה, אנחנו רוצים להשתמש, במקום חרבות, ״וכתתו חרבותם לאתים״, אנחנו רוצים להשתמש עם זה לעניינים טובים. רוצים לעשות עם זה דברים טובים. אותו דבר קיבוץ נדחי ישראל. זה שיש את העלייה מרוסיה. זה הכל מסימני הגאולה. כבר רואים את סימני הגאולה כבר מתרחשים מול עינינו. זה כבר הנבואה הזאת כבר מתחילה ומתקיימת בפועל ממש. רואים כבר את ענייני הגאולה מול העיניים. בנוסף, אנחנו באמת יודעים שזה תכף ומיד ממש וצריך להיות מוכנים ולעשות את הכל. ברגע שהגאולה האמיתית והשלמה תגיע, אנחנו נוכל לבוא ולראות איך שבעצם זה היה כל כך מהר, הרבה יותר מהר ממה שחשבנו. אה, זה לגבי העניין הזה של הזמן שעובר. כמובן, אנחנו צריכים גם כן לפנות אל הקדוש ברוך הוא, לבקש ממנו שכבר הדברים יהיו בפועל ממש, שאנחנו כבר, הדברים הם בגדר של

31:19 דובר 2 נבואה, אז ממילא צריך כבר שזה יתממש בפועל ממש בלי שום שינוי, ואין ספק שזה הולך להתממש בכל רגע ורגע. אין בזה תאריך ממש, אבל אנחנו רואים את זה שזה הולך ו-ו-קורה ואנחנו יודעים שזה כבר הולך להיות בפועל ממש, מכיוון שזה דברי נבואה. בנוסף יש כאלה ששאלו: לכאורה, מה, האם מותר שיהיה נבואה בכלל בחוץ לארץ? כתוב על יחזקאל הנביא ש-שאין, הוא אומר, כתוב שמה שהגמרא שמה שואלת איך הוא התנבא, אז אין נבואה בחוץ לארץ. והגמרא אומרת: הוא התנבא כבר בארץ ישראל. יש בזה כמה הסברים בגמרא. אז לכאורה אצל הרבי זה נבואה בחוץ לארץ. מה שייך נבואה בחוץ לארץ? אז התשובה היא קודם כל בהלכה. בהלכה לא מובאת מניעה שיהיה נבואה בחוץ לארץ. מובא, כמו שאמרנו, צריך להיות חכם גדול בחוכמה, גיבור במידותיו וכן הלאה. אבל לא מובאת הגבלה שזה צריך להיות דווקא בארץ ולא בחוץ לארץ. מסתבר שבארץ יותר, יש יותר קדושה, זה יותר ויותר שייך שיהיה נבואה. בחוץ לארץ יש פחות קדושה, אז ממילא יש פחות נבואה. אבל בהחלט יכול להיות מצבים של נביאים בחוץ לארץ. וכמו שאמרנו, עם בעלי התוספות ועוד ש-- כן, רבי עזרא הנביא שהיה בין בעלי התוספות, הראב"ד, הם לא היו בארץ ישראל וגם כן היה בהם נבואה. גם, אה, גם עוד כמה מצבים אנחנו רואים. זאת אומרת, בסופו של דבר, מכיוון שאין פה הגדרה והגבלה הלכתית, הרמב"ם הוא זה שקובע את הדברים מבחינה הלכתית. הרמב"ם לא מזכיר הגבלה כזאת על חוץ לארץ דווקא, ממילא אין הגבלה על חוץ לארץ, ויכול להיות מציאות כזאת של נביא בחוץ לארץ. גם הבעל שם טוב היה בחוץ לארץ, גם המגיד וגם אדמו"ר הזקן.

33:16 דובר 2 ובכל זאת ראינו, כמו שהזכרנו, שהם היו נביאים והנבואה התחילה לחזור לעם ישראל, בין אם זה בארץ, בין אם זה בחוץ לארץ, אין בזה הגבלה הלכתית. אה, כמו עוד הרבה דברים. יש הרבה דברים שמופיעים בגמרא ומופיעים במקומות אחרים, אבל זה לא מופיע ברמב"ם. ממילא אין בזה בעיה. דבר ש-שני, דבר נוסף שככה נשאלתי, יש כאלה שבאים ושואלים: ״הנביא צריך להגיד כה אמר השם. הוא לא אמר כה אמר השם. אין פה נבואה״. זו טענה שלצערי הרב אני חייב לציין שאין לזה שום מקור. זה לא כתוב בשום מקום שהנביא צריך להגיד דווקא כה אמר השם. זה, אדרבה, אפשר להגיד בדרך הצחות בכל אופן, שכל הנביאים כתוב, כל הנביאים התנבאו בכה. משה רבנו התנבא בזה, ״זה הדבר״. ואותו דבר מלך המשיח. אצל הרבי אנחנו רואים שהוא מתנבא בזה. ״הנה זה מלך המשיח בא״, וכתוב, כן, ״עתיד לבוא יהיה פעמיים זה״, כן, ״הנה אלוקינו זה״, ״זה השם קיווינו לו״. אז כבר עכשיו אנחנו רואים את הנבואה בזה: הנה זה משיח בא. אבל בכל אופן, אנחנו רואים בצורה ברורה, כל מי שמסתכל, יש בשיחה על פרשת שופטים תנש"א, הרבי מסביר שיש מציאות של נבואה כבר עכשיו, וכבר אצל הרבי הריי"צ, וכבר זה נמשך בתור עכשיו אצל תלמידיו. רואים את זה אצל הרבי, והרבי אומר לפרסם שיש נביא. זכינו שהקדוש ברוך הוא בחר בבעל בחירה, והרבי אומר מה הנבואה שלו: שהנה זה משיח בא. ו-ו-ושאר הדברים שהוא בא ואומר בתור הוראות ועצות זה דברי נבואה, וזה לא דברים לדברי נבואה למישהו אחר, אלא זה דברי נבואה אליו, ככה הרבי אומר. לא בשביל זה דברי נבואה שנאמרו בשבילו לנ-לנביא הזה. ממילא זה דברי נבואה

35:02 דובר 2 לכל דבר. גם אם זה לא היה את הביטוי, אה, "כה אמר ה'" או ביטוי אחר, ברגע שהנביא אומר שזה דברי נבואה, אז אנחנו יכולים להיות בטוחים וסמוכים ויודעים שהנבואה הזאת תתממש. והנבואה הזאת כבר מתחילה להתממש וכבר רואים את סימני הגאולה. אבל גם כן אנחנו נראה את הגאולה האמיתית והשלמה בפועל, ממש תכף ומיד. ממש ממש ממש. לחיים לחיים, יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד. שלום וברכה. אנחנו בהמשך, אה, לדברים בקשר לעניין של הנבואה. יש כמה וכמה שרצו-- שרוצים לברר כמה נקודות בעניין הזה, שבעצם המסקנה, הנקודה המרכזית היא שיש כאן בדור שלנו, אנחנו זכינו שהקדוש ברוך הוא בחר ומינה בעל בחירה שמצד עצמו שלא בערך נעלה מאנשי הדור, כמו שהרבי אומר, שיורה הוראות וייתן עצות לכל בני ישראל, עד לנבואה העיקרית, הנבואה של לאלתר לגאולה. והנה תכף ומיד ממש, הנה זה משיח בא. ובעצם זה מגיע בהמשך לדברים שהרבי בעצמו אומר. בעצם הרבי הוא נביא, הרבי הריי"צ גם כן נביא. וגם כמו שהזכרנו מהצמח צדק, שהוא מביא את זה גם על אדמו"ר הזקן. עכשיו כאן שאלו בעצם, אז מה קורה? אז ברגע שבן אדם בא ועושה משהו שהנביא אומר לעשות והוא עושה אחרת, האם הוא חייב מיתה? אז קודם כל, באופן כללי, למישהו שעובר על דברי נביא כתוב שהוא חייב מיתה בידי שמיים. לא עושים לו איזה משהו, אבל הוא חייב מיתה בידי שמיים. היו בהיסטוריה מצבים שאנשים שלא שמעו לדברי הנביא, כמו למשל אצל שאול. אנחנו רואים ששאול, אחרי ששמואל אומר לו שצריך לבוא ולהרוג את כל העמלקים, ושאול חשב שהוא עושה את דבר ה', אבל הוא השאיר מהצאן והבקר, השאיר את אגג מלך

37:04 דובר 2 עמלק, וכתוצאה מזה הוא נענש. אבל זה לא היה עונש מוות. הוא נענש שהמלכות נלקחה ממנו ועברה לדוד. שאול עבד לפי ההיגיון. מצד ההיגיון נראה לו: תראה, יש דברים מסוימים שבכל זאת, לבוא ולקחת את הכבשים וסתם לבוא ולהרוג אותם, לא חבל? חמלה על העם, על הצאן והבקר. תיקח אותם, תקריב אותם לה'. קורבן זה הרי לקחת מהדברים הנמוכים ביותר ולהעלות אותם לה'. אז למה שלא נעשה את זה? ניקח מהדברים הכי הכי נמוכים, מהצאן והבקר של עמלק. אבל בכל זאת זה לא היה הרצון של ה'. למה? זה לא מה שהנביא אמר. מכיוון שהנביא אמר לעשות דבר מסוים, צריך לעשות את מה שהנביא אומר. לא בגלל שזה הנביא, אלא בגלל שזה הרצון של הקדוש ברוך הוא. וכמו שאמר שמואל לשאול, "הנה שמוע מזבח טוב, להקשיב מחלב אילים". יש זבח טוב, יש חלב אילים, אבל שמוע יותר טוב מזבח ולהקשיב יותר טוב מחלב אילים. ולכן אני אקרא, אומר דוד. זה לא היה אז, אבל כתוב שאחר כך, כתוב שדוד מפזז ומכרכר בכל עוז כמה וכמה שנים אחרי זה, כשהכניסו את ה-- את ה-- את התורה ל-ל-- את ארון הברית לבית המקדש, ודוד מפזז למקום שלו שבו היה צריך להיות בשביל בית המקדש. דוד מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ה'. אז מיכל בת שאול, שהייתה אשתו, היא הסתכלה ותבז לו בלבה. היא אמרה, רגע, מה זה? זה משוגע זה? מה הוא רוקד לו עכשיו? כאחד הריקים, היא אומרת לו, עכשיו רקדת כמו אחד הריקים והפוחזים. ואז דוד המלך אומר לה: זה הסיבה שהקדוש ברוך הוא בחר בי מכל בית אביך. למה? כי אצל אבא שלה, אצל שאול, הכל היה על פי

38:52 דובר 2 שכל. שאול, כתוב גם על פי חסידות, מובא שזה מדרגת הבינה, על פי שכל. הוא בא ועובד, מתי שמסתדר, מסתדר, מתי שלא מסתדר לא עושים. דוד המלך לא הולך על פי שכל. הקדוש ברוך הוא רוצה, אנחנו עושים. זה בעצם הנקודה המרכזית של קבלת עול. נעשה ונשמע. קודם כל לבצע, "הנה שמוע מזבח טוב, להקשיב מחלב אילים". וזה דוד המלך מלמד אותנו, שכל עניינו זה בעצם ביטול מוחלט למה שהקדוש ברוך הוא רוצה, וככה הוא עשה ולכן הוא זכה לעניין הזה של המלוכה. וזה מה שאנחנו רואים גם כן אצל מלך המשיח. גם כן לבוא ולעשות את מה שצריך לעשות בלי לבוא יותר מדי לעשות חשבונות, כי זה יכול להביא לכל מיני דברים. אבל אני חוזר חזרה למה שדיברנו עם שאול. שאול לא נענש כתוצאה מזה באיזשהו עונש מוות, כי זה מיתה בידי שמיים. זה העונש שמגיע בעיקרון למישהו שלא שומע לדברי הנביא. משאול נלקחה המלוכה. עכשיו, כאן כרגע, מה שאנחנו מדברים בזמן הזה במיוחד, אין עניינים של מיתה. זו לא הדגשה. אנחנו לא רואים בשיחות של הרבי גם כן. אמרנו, יש את ההלכה גם מצד ההלכה. באמת, מי שלא שומע לנביא זה הדין שלו. אבל מצד השיחות של הרבי, מצד מה שהרבי אומר לנו, אין פה הדגשה על עניינים לא טובים. להיפך, הרבי תמיד מדגיש בחסד ורחמים שכל דבר ועניין, על הזכות, על המעלה, על ההדגשה היא על הטוב, על זה שברגע שאתה עושה, זכינו שהקדוש ברוך הוא בחר בנו בעל בחירה. אנחנו, זה הזכות שלנו לבוא ולשמוע להוראות ולעצות שנותן לנו הנביא, מכיוון שככה החיים שלנו יהיו טובים יותר. ואני אסיים עם סיפור קצר שהרבי סיפר

40:34 דובר 2 שהיה פעם אחד שלא היה דתי מי יודע מה ולא שמר, הוא היה בלי זקן ועוד כל מיני דברים שלא היו מתאימים כל כך לחסיד וליהודי ירא שמיים. אבל מה? הוא ידע דבר אחד. הוא הלך למקום מסוים ואז פתאום התחילו להגיע שאלות אל הרבי, הרבי הריי"צ זה היה. הגיעו ל-- כל מיני שאלות. זאתי שואלת האם ל-ל-לקנות את ה, את הדבר, את הבית הזה או לא לקנות. זאתי שואלת האם לעשות את הדבר הזה או לא לעשות. כל מיני שאלות. ואז מאיפה זה הגיע? הרבי אומר, זה הגיע מדבר מאוד מאוד פשוט, שאותו יהודי ידע: יש רבי בישראל, ומי שרוצה לעשות את מה שצריך לעשות וללכת לבטח דרכו, יעשה את הדברים אחרי שהוא ישאל את מה שהרבי אומר, ואז הוא ידע שמה שהוא עושה זה הדברים הכי טובים והכי נכונים. אז ברגע שאנחנו באמת שומעים לדברים של הנביא, שומעים לדברים של הרבי, שומעים לדברים של רבותינו נשיאינו, שומעים לדברים של הנביא, זה מביא לנו טוב, זה מביא לנו הצלחה, זה מביא לנו ברכה בכל העניינים הטובים, והכי הכי חשוב, מביא לנו גאולה, גאולה פרטית וגאולה כללית, גאולה שלמה בקרוב ממש, תכף ומיד ממש ממש. לחיים לחיים ולברכה. ובעזרת ה' מהשיעור הזה אנחנו נמשיך לגאולה האמיתית והשלמה, לבניין בית המקדש השלישי, תכף ומיד ממש.