ראש השנה בגאולה - הרב מנחם כהן שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה, שנה טובה ומתוקה לכל אחד ואחד. שיהיה בעזרת השם ברכה, הצלחה, גאולה שלמה, שנזכה כבר להתגלות של הרבי מלך המשיח תיכף ומיד ממש, אמן. אנחנו בעזרת השם עכשיו נתחיל סדרה מיוחדת מאוד של שיעורים שעוסקת בעצם בשני הדברים המרכזיים ביותר שעליהם אנחנו, כל עם ישראל כולו חי במשך אלפי שנים. אנחנו יודעים שיש לנו את התורה. התורה הזאת לא תהיה מוחלפת. אנחנו צריכים לעשות את הכול כפי ההלכה, כפי מה שהתורה דורשת, וזה ברוך השם מה שמכון ההלכה לוקח על עצמו, לקח על עצמו, וברוך השם ממשיך עם זה ביתר שאת וביתר עוז, שכל דבר ודבר באמת יעשו כפי ההלכה, כפי מה שהתורה דורשת, כפי מה שהרצון של הקדוש ברוך הוא בכל דבר ועניין, לעשות באמת את הדברים כפי מה שהתורה דורשת. זה דבר אחד. דבר שני שעם ישראל כולו חי במשך אלפי שנים, זה הציפייה לגאולה האמיתית והשלמה. כל הדורות, כל השנים. אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא. לצפות ולהאמין ולחכות לגאולה האמיתית והשלמה שעומדת על פתחנו בכל רגע ורגע. בשנים האחרונות הרבי מליובאוויטש שליט"א, מלך המשיח, העלה את הרף של הציפייה לגאולה בצורה מאוד מאוד מאוד חזקה, והיום כל גדולי ישראל מסכימים עם זה שבאמת צריך לא רק להאמין ולצפות, אלא גם כן לשבת ולהחדיר ולהכניס לעצמנו את ענייני הגאולה, לחיות עם משיח, לחיות עם הגאולה, כי הגאולה הנה הנה משיח בא. הגאולה כבר כאן, עוד מעט היא כבר מגיעה, ולכן, כמו שאנחנו יושבים ולומדים הלכות שבת לפני שבת, הלכות ראש השנה לפני ראש השנה, הלכות יום הכיפורים לפני יום הכיפורים,

02:20 דובר 2 כך גם לפני הגאולה אנחנו לומדים ענייני גאולה ומשיח. והלימוד הזה של ענייני גאולה ומשיח זה לא צריך להיות איזה משהו, אה, נפרד ממה שאנחנו מתעסקים כל הזמן, אלא זה צריך להיות חלק מכל-- בכל דבר ודבר שאנחנו עושים. הרבי הזכיר כדוגמה את זה שאנחנו, בן אדם יהודי יושב ושומע ורואה בחנוכה, הוא יושב בחנוכה ומקשיב לקריאת התורה, והוא שומע בקריאת התורה איך שהבעל קורא אומר, "ויהי מקץ שנתיים ימים". הוא שומע את המילה מקץ ואז הוא נזכר ואומר, "אהה! זה הקץ של הגאולה. זה קץ של אחרית הימים. הנה כבר הגאולה מגיעה". הוא רואה אחר כך את החנוכייה שמדליקים אותה בבית הכנסת במוצאי שבת, ואז הוא אומר, "זה ההדלקה שמזכירה את ההדלקה שתהיה על ידי הכוהן הגדול בבית המקדש השלישי" וכן הלאה. אז כך אנחנו בעצם עכשיו בשיעור הזה תופסים את שתי הקצוות. ניקח את העניין של ראש השנה היום בעזרת השם, נדבר עליו, על מה שיש לנו היום בקשר עם הגאולה ואיך שאנחנו נחגוג את ראש השנה בגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש. אז יש לנו בעצם את ראש השנה בכלל. מה הקשר של ראש השנה לגאולה? ראש השנה אנחנו יודעים שהוא, אה, בעצם קשור, איך אומרים, בצורה ממש ממש חזקה לגאולה האמיתית והשלמה. אנחנו בראש השנה, העניין המרכזי של ראש השנה, המצווה המרכזית שאיתה אנחנו חיים בראש השנה זה תקיעת שופר. תוקעים בראש השנה תקיעת שופר, שלושים קולות, ומהדרים לשמוע מאה קולות ויותר, מזכים את הרבים. אז במילא גם כן יש עוד מקומות שבהם תוקעים בשופר. מצוות היום, כמו שהמשנה אומרת במסכת ראש השנה, מצוות היום בשופר. זה אנחנו עושים בכל ראש השנה, גם היום. בגאולה האמיתית

04:24 דובר 2 והשלמה אנחנו יודעים שתקיעת שופר קשורה בצורה חזקה ביותר לגאולה האמיתית והשלמה. אנחנו מבקשים כל יום בתפילה, "תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ גלויותינו, וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו". זה בעצם מה שאנחנו מבקשים ב-ב-בתפילה. הבקשה לגאולה. תקע בשופר גדול. מה יותר קשור לגאולה מתקיעת שופר? ודבר מעניין, התקיעה הזאת בעצם מובאת בספר ישעיה, הוא אומר, "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים". הקדוש ברוך הוא בעצם יתקע בשופר גדול בשביל לקבץ את בני ישראל מהגלויות השונות מכל העולם. התקיעה בשופר מוזכרת גם כן בקשר נוסף לגאולה האמיתית והשלמה, גם אותו אנחנו מזכירים בתפילות של ראש השנה, "וה' אלוקים בשופר יתקע והלך בסערות תימן". זאת אומרת, כאן מדובר על תקיעת שופר שתגרום לסערה בעולם, "והלך בסערות תימן". לדעת הרבה מפרשים בשני המקומות לא מדובר בתקיעת שופר גשמית. לא, הקדוש ברוך הוא לא ייקח שופר גשמי, אלא תהיה פה התעוררות, התעוררות גדולה לתשובה, התעוררות, קריאה אלוקית. תהיה פה בעצם קריאה אלוקית רוחנית. קריאה אחת, מה שכתוב, "יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור". מה שאמרנו מספר ישעיה, שזה בעצם לקבץ את נדחי עם ישראל. המטרה של הקריאה וההתעוררות הזאת היא בשביל לקבץ את נדחי עם ישראל, בשביל לעבוד את השם, את הקדוש ברוך הוא בירושלים. התקיעה השנייה שאמרנו שהיא מוזכרת בספר זכריה, שאותה אנחנו אומרים, "וה' אלוקים בשופר יתקע והלך בסערות תימן". זה תקיעה מוקדמת יותר, וזה התעוררות רוחנית מוקדמת יותר, שהיא בעצם יוצרת קרבות וסערות בגויים בשביל להכין את העולם לקראת הגאולה האמיתית והשלמה. זאת אומרת, כל זמן שיש שם מלכויות רגילות בצורה רגילה וסטנדרטית

06:52 דובר 2 בעולם, המצב הוא כמו שהוא נראה בזמן הגלות. לפני מלכותו של מלך המשיח, שהוא בעצם יביא את גילוי מלכותו של הקדוש ברוך הוא בשלמות בעולם כולו, אז יהיו סערות בין הגויים, מלחמות בין הגויים, בשביל להכין את העולם כולו לגאולה האמיתית והשלמה. הרבי שליט"א מלך המשיח מליובאוויטש אומר שהתקיעות האלה כבר נשמעו בעצם. בעצם זה כבר היה. מלחמות העולם הראשונה והשנייה היו תוצאה של התקיעה והקריאה האלוקית, של "וה' אלוקים בשופר יתקע והלך בסערות תימן". זה היה, כמו שהרבי אומר, זה היה דברים לא מובנים בשכל. פלוני התחיל לריב עם אלמוני ומזה נהייתה מלחמה בכל העולם. איזשהו בן אדם טיפש התחיל לעשות כל מיני בלגן, התחיל איזה אחד שלא היה ראוי לכלום, הרבי אומר, הוא הצליח לעשות מלחמות בכל העולם כולו. זה לא היה בגלל איזה פלוני או אלמוני. זה היה בגלל ש"וה' אלוקים בשופר יתקע והלך בסערות תימן". המלחמות האלה גרמו לשינוי בכל העולם כולו, לשינוי מצב שהעולם כולו אומר: אנחנו לא רוצים כבר את המלחמות, אנחנו רוצים מצב שקט, מצב טוב, את המלוכה של הקדוש ברוך הוא, כפי שהיא תתגלה בשלמות במלכותו של מלך המשיח בקרוב ממש. זה היה "וה' אלוקים בשופר יתקע והלך בסערות תימן". אבל יש גם כן עוד תקיעה, שזה מה שאמרנו, "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול". מה שאנחנו מבקשים, "תקע בשופר גדול לחירותנו". אז הרבי אומר שזה בעצם גם כן התחיל כבר, גם התקיעה הזאת כבר התחילה. זה היה במלחמת ששת הימים. במלחמת ששת הימים הייתה התעוררות גדולה ביותר בעם ישראל בעקבות הניסים שהיו במלחמת ששת הימים. הרבה מאלה שהיו אובדים בארץ אשור והיו שקועים בתוך העושר המדומה של כל ענייני העולם, ואותו

09:03 דובר 2 דבר נידחים בארץ מצרים, היו בכל מיני מקומות נידחים והם התעוררו והשתחוו לה' בהר הקוד-- בהר הקודש בירושלים. כמובן זה התחיל וזה עדיין לא מושלם. הרבי אומר זה עדיין לא מושלם. אנחנו צריכים באמת להוסיף בהתעוררות הזאת ולהוסיף ב-- לגרום ליהודים שיתעוררו בעניינים טובים בתורה ומצוות וישתחוו לה' בהר הקודש בירושלים, יהיו בטלים אל הקדוש ברוך הוא, ועל ידי זה אנחנו נזכה לגאולה האמיתית והשלמה תכף ומיד ממש. אז אם כן, אנחנו רואים איך שראש השנה קשור עם הגאולה. תקיעת שופר קשורה עם הגאולה. בפנימיות הדברים מבואר שבעצם העניין המרכזי של ראש השנה זה קבלת המלכות של הקדוש ברוך הוא. להמליך את הקדוש ברוך הוא עלינו למלך, וזה גם כן, כפי שהזכרנו, זה נעשה בשלמות. הגילוי של מלכותו של הקדוש ברוך הוא מתגלה בשלמות על ידי מלך המשיח. אז זה שוב פעם, אנחנו מתעוררים בראש השנה בציפייה גדולה לגאולה האמיתית והשלמה, למלכותו של מלך המשיח, שזה בעצם העניין של יחי המלך ויחי אדוננו, שעל ידי זה מביאים וממליכים את הקדוש ברוך הוא בעולם כולו במלכו-- בשלמות, כפי שיהיה בשלמות במלכות של מלך המשיח. עכשיו, יש לנו גם בנוסף עוד דבר שאנחנו רואים בראש השנה עכשיו, איך שהוא קשור לגאולה האמיתית והשלמה. אנחנו רואים את זה בתפילות. בתפילות, בריבוי תפילות אנחנו מתפללים, ושימו לב, בדרך כלל לא מוסיפים בברכות הראשונות. שלושת הברכות הראשונות הם נשארים כל השנה אותו הדבר. רק בברכות האמצעיות אפשר להוסיף על פי ההלכה. מי שרוצה להוסיף אפשר להוסיף, כן? בצומות מוסיפים עננו. ב-- אם יש לו איזושהי בקשה פרטית, הוא יכול לבוא ולהוסיף את זה בתפילות-- בברכות האמצעיות של שמונה עשרה, אבל בראש השנה וכך גם ביום

11:05 דובר 2 הכיפורים אנחנו מוסיפים הרבה הרבה הרבה על התפ-- על הברכות הראשונות. "ובכן צדיקים יראו וישמחו". "ובכן תן פחדך ה' אלוקינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך". ובכן, כן, על כל העולם כולו, על כל יושבי תבל ארצך. "וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו". כל זה זה בקשות על הגאולה. למה? כי באמת ראש השנה זה זמן מסוגל, הזמן שבו אנחנו ממליכים את הקדוש ברוך הוא למלך. הזמן שבו אנחנו תוקעים בשופר גדול זה זמן מסוגל לבקש ולהתעורר על הגאולה האמיתית והשלמה, שיהיה כבר את הגילוי השלם של הקדוש ברוך הוא בגאולה האמיתית והשלמה. עכשיו אנחנו נדבר קצת גם כן על מה יהיה בגאולה האמיתית והשלמה בראש השנה. קודם כל, חידוש אחד מרכזי: ראש השנה השנה בשנים האלה בזמן הגלות, כשראש השנה חל בשבת אנחנו יודעים יש הלכה שלא תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת. למה? יכול להיות שיטלטלו בטעות ממקום למקום. יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת אין תוקעים, תוקעים רק בבית המקדש. היום לא תוקעים. גם בזמן שהיה בית דין סמוכים היו תוקעים בבית דין הסמוכים. היום גם כן זה לא קיים ובעצם אנחנו לא תוקעים בשופר בכלל. גם בזמן בית הדין היו תוקעים רק בבית הדין, איפה שיש בית דין, ולא בכל העולם כולו. לעומת זאת, לעתיד לבוא בגאולה האמיתית והשלמה לא יהיה חשש שיטעו, שייכשלו, שיטלטלו ברשות הרבים. זה הרי הסיבה שלא תוקעים: שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים. לעתיד לבוא אין חשש כזה. לא יהיה חשש וממילא יוכלו לבוא ולתקוע בכל מקום בכל העולם כולו, גם בראש השנה שחל להיות בשבת. מעניין לציין בעניין

13:05 דובר 2 הזה שהיה פעם ביחידות של הרבנים הראשיים לארץ ישראל, הרב שפירא והרב מרדכי אליהו, כשהם היו אצל הרבי שליט"א מלך המשיח, אז אחד מהם סיפר לרבי שהיה מישהו שלפני מאה שנה בערך רצה לעשות את ה... לתקוע בשופר, לחדש את תקיעת שופר בראש השנה שחל להיות בשבת, וכולם יצאו נגד זה. לא, בזמן הזה של הגלות לא תוקעים בשופר בראש השנה שחל להיות בשבת. אבל בכל זאת אחד הרבנים אז אמר שינסו לברר אם בכל זאת אותו יהודי מתכוון לתקוע בשופר, אותו רב היה אחד הרבנים שרצה לתקוע בשופר. אז אם הוא באמת רוצה לתקוע בשופר, שיודיעו לו כדי שהוא יבוא גם כן וישמע את תקיעת השופר הזאת. בכל זאת מצוות עשה מן התורה. אז זה מראה, איך אומרים, על הציפייה גם כן שבכל זאת אנחנו נזכה בקרוב ממש לתקיעת שופר גם בראש השנה שחל להיות בשבת. יש דבר נוסף שכתוב, שהיום אנחנו תוקעים בשופר סמוך לברכה של זכרונות, מלכויות, שופרות. יש לנו הרי שלוש ברכות שבהן אנחנו תוקעים. והרי ראש השנה, תפילת מוסף של ראש השנה היא שונה מכל המוספים של כל השנה. בכל המוספים יש ברכה אחת אמצעית, כמו שבתות וכמו כל התאריכים, כל החגים, שבהם בעצם יש ברכה אחת אמצעית. גם בשחרית, מנחה וערבית של כל החגים וכל השבתות יש ברכה אחת אמצעית. השונה, יוצא מן הכלל, זה ראש השנה, שבה יש שלוש ברכות אמצעיות: מלכויות, זכרונות ושופרות. זה היום. אבל אדמו"ר הזקן כותב: לעתיד לבוא אז יתבטלו המלכויות והזכרונות, אלא יהיה רק שופרות בלבד, וממילא התקיעות יהיו רק בזמן הברכה של שופרות בלבד. דבר נוסף שכדאי לציין

15:04 דובר 2 שחשוב לשים לב אליו זה בזמן בית המקדש עצמו. אמרנו, בבית המקדש גם כן הייתה תקיעת שופר, ואדרבה, אפילו בשבת. לכל הדעות, כן, גם בזמן בית המקדש הראשון וגם השני הייתה תקיעת שופר בשבת בראש השנה בבית המקדש. אבל יש דבר מעניין שהוא רק בבית המקדש. סתם ככה אנחנו תוקעים בשופר, תוקעים, אנחנו תוקעים, כל אחד תוקע, כן, מי שיודע לתקוע תוקע בשופר. יש לנו רק שופר. בבית המקדש היה משהו מיוחד: תוקעים גם בחצוצרות. בנוסף לתקיעה של השופר תוקעים גם בחצוצרות. ככה הרמב"ם כותב: במקדש היו תוקעים בראש השנה בשופר אחד ושתי חצוצרות מן הצדדים. זאת אומרת, היו שני אנשים משני הצדדים של התוקע שהיו תוקעים בחצוצרות, וזה, בשופר מאריך. התקיעה הייתה, העיקרית הייתה בשופר, כי כמו שאמרנו, מצוות היום בשופר. החצוצרות מקצרות. בחצוצרות היו תוקעים תקיעה קצרה יותר. זה היה רק בבית המקדש. ולמה תוקעים בחצוצרות? אומר הרמב"ם, שנאמר בספר תהילים: "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'". מזה למדים חז"ל שכשיש לפני המלך ה' בבית המקדש, תוקעים לא רק בשופר אלא גם בחצוצרות, אבל בשאר המקומות לא תוקעים בראש השנה אלא בשופר בלבד. נוסף לכך, יש לציין שיש גם כן עוד כמה שינויים שיהיו לעתיד לבוא. בפשטות דבר אחד כתוב. קודם כול אני רוצה לציין, כן, בגאולה האמיתית והשלמה בטח ישבו והתפלפלו וידעו כל דבר, איך אומרים, הדק היטב, היטב הדק. היום לצערנו לא כל כך מתעסקים עם זה, אה, עם ההלכות האלו, למרות שצריך להתעסק עם זה. אז ככה שחלק מהדברים שאני אומר הם יהיו הלכה למעשה, וחלק מהדברים יהיו, אה, יכול להיות שיגידו, אה, בפועל אולי יהיו שינויים מסוימים וכדומה,

17:18 דובר 2 אבל אנחנו צריכים ללמוד ולדעת את הדברים לפחות לפי מה שיש לנו, האפשרויות שיש לנו עכשיו היום לדעת את הדברים, גם בשביל להיות מוכנים לגאולה וגם בשביל לחיות את הגאולה וגם בשביל לזרז את הגאולה האמיתית והשלמה. אנחנו יודעים שהיום תוקעים בשופר שלושים תקיעות. למה תוקעים שלושים תקיעות? התורה ציוותה לתקוע תקיעה, תרועה ותקיעה. תקיעה, תרועה ותקיעה, תרועה, תקיעה, שברים ותרועה ותקיעה. יש לנו, אה, אה, הסדר הוא תקיעה, שברים או תרועה ותקיעה. כן, כתוב, אה, פעמיים כתוב "תתקעו", פעם אחת כתוב "הריעו". מזה לומדים שצריך להיות גם תקיעה וגם תרועה וגם תקיעה בסוף. זה הסדר באופן כללי, זה מה שהתורה ציוותה. בעצם מצד דין תורה מספיק תשע תקיעות: שלוש תקיעות, תקיעה, תרועה, תקיעה, תקיעה, תרועה, תקיעה, תקיעה, תרועה, תקיעה. היום אנחנו מסתפקים. הרמב"ם, נסתפק לנו לפי אורך זמן הגלות, וגם בשולחן ערוך ככה נפסק. נסתפק לנו מה זה התרועה הזאת שיש לנו באמצע. האם הכוונה לתרועה כמו שאנחנו עושים היום? טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו, או שהכוונה לשברים, טו טו טו טו טו, או שהכוונה לשברים ואחר כך תרועה, כאדם שבוכה ואחר כך מיילל. זה טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו, כמו אדם שבוכה ואחר כך מתחיל ליילל. מצד הספק הזה אנחנו עושים בעצם שלוש סדרות. שלוש סדרות: סדר אחד של תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה שלוש פעמים, סדר אחד של תקיעה, שברים, תקיעה, תקיעה שלוש פעמים, סדר שלישי תקיעה, תרועה, תקיעה שלוש פעמים. לעתיד לבוא יבוא אליהו הנביא, יפשוט

19:04 דובר 2 לנו את כל הספקות. לא יהיה צורך בכל השלושה האלה בפשטות, אלא אליהו הנביא יפשט לנו את כל הספקות. יגיד לנו באמת מה התורה התכוונה, וממילא או שיתקעו תשע תקיעות לבד: תקיעה, תרועה, תקיעה שלוש פעמים, או תקיעה, שברים, תקיעה שלוש פעמים, או שיתקעו שתים עשרה תקיעות: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה שלוש פעמים. בנוסף לזה יש דעות, וזה גם כן אני לא אומר שזה ככה הלכה בפועל, אבל ככה צריך לדעת שיש דעות כאלו. יש דעה שאומרת שלעתיד לבוא לא יצטרכו בכלל את התרועה. אומר, אומר הבן איש-- הבן איש חי, רבי יוסף חיים מבגדאד, הוא אומר שהתקיעה זה סימן לשלווה ולשמחה. לעומת זאת, התרועה היא מסמלת בכי ויללה. אז הוא, אז זה שתי דברים שונים. כן, תרועה זה בכי, כמו שאמרנו, זה בכי, יבבה, ״ותיבב״ ככה כתוב. יבבה זה, זה התרגום של המילה תרועה, ותקיעה זה סימן של שמחה. ״וביום שמחתכם ובמועדיכם ותקעתם בחצוצרות״. אז תקיעה זה שמחה. הוא אומר היום יש לנו גם שמחה. מצד אחד על הנסים שהקדוש ברוך הוא עושה איתנו, מצד שני יש לנו גם כן שברים ותרועה ובכי על הצרות. לעתיד לבוא לא יהיה יותר צרות, תהיה רק עניינים של שמחה. אז הוא אומר יהיה רק תקיעה בלבד. לעתיד לבוא יתבטל היצר הרע, לא יהיה שייך תרועה ויללה, יהיה רק תקיעה, רק עניינים של מנוחה ושלווה. יש עוד דעה מעניינת בעניין הזה, שתקיעת השופר בגאולה האמיתית והשלימה, זה בשאלות ותשובות שואל ומשיב. הוא כותב שבעצם הציווי לתקוע בראש השנה נועד, כמו שהרמב״ם אומר, שכל העניין של תקיעת שופר, ומלשון שפרו מעשיכם, לעורר את עם ישראל לתשובה. רמז יש בו: עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחזרו

21:05 דובר 2 זכרו בוראכם וחזרו בתשובה. הוא אומר לעתיד לבוא כל בני ישראל יהיו צדיקים, אז במילא לא יהיה צורך. ככה אומר, אין מקום לתקיעות האלה. יתבטל היצר הרע ובמילא אין לזה, אין בזה צורך. אבל כמו שאמרנו, זה לא כולם מסכימים עם זה. אדמו״ר הזקן כותב בפירוש שיהיה תקיעות לעתיד לבוא. אז זה רק הדעות השונות. מה יהיה בפועל? בפשטות התורה לא תשתנה, ומכיוון שהתורה לא תשתנה כמו שהרמב״ם אומר, וכמו שמובא בכמה מקומות, אז כן תקיעה וכן תרועה. רק השאלה באיזה צורה. אם זה יהיה רק פעם אחת, יכול להיות שזה יהיה רק תשע תקיעות או שתים עשרה תקיעות כמו שאנחנו אמרנו. ככה בפשטות. אז ככה נראה בפשטות. עוד דבר נוסף, אנחנו יודעים שהתקיעה הזאת, כתוב למה, מפני מה? אה, מפני מה תוקעים מיושב ואחר כך תוקעים מעומד? מה הסיבה שאנחנו תוקעים פעם ככה, פעם ככה? אז הוא אומר, זה כתוב, מובא בהלכה. בגמרא מובא שזה בשביל לערבב את השטן. מה זה בשביל לערבב את השטן? אומר הסמ״ג דבר מאוד מעניין. הסמ״ג, ספר מצוות גדול. הוא כותב דבר מאוד מעניין. הוא אומר תקיעת שופר מערבבת את השטן, כיוון שהיא מזכירה לו את הגאולה. הוא אומר זה קשור לגאולה. השטן, הוא זוכר שלקץ הימים, כשיתקע בשופר גדול, יגיע זמנו להיות נבלע לנצח. ולכן, כשהוא שומע את קול השופר, הוא ישר נזכר שהוא הולך למות באיזשהו שלב. הרי השטן ומלאך המוות הם כולם יתבטלו לעתיד לבוא. הם לא יהיו קיימים. אז ממילא, מכיוון שהם לא יהיו קיימים, אז הוא נזכר. כשתוקעים בשופר היום הוא נזכר בתקיעת שופר שתבטל אותו. ולכן הוא אומר זה כמו אדם שרואה מתו מוטל לפניו, שהוא

22:57 דובר 2 נזכר ביום מיתה והוא מתערבב והוא מפחד ומתבלבל, ולכן הוא לא יכול לקטרג. עוד דבר מעניין בקשר לעניין הזה של הבלבול של השטן יש בספר לחמי תודה. ספר לחמי תודה, הוא אומר דבר כזה, הוא אומר למה השטן מתבלבל? אתם יודעים למה? הוא אומר דבר מאוד מעניין. כתוב, חז״ל אומרים: אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או בדור שכולו חייב. אומר הסמ״ך מ״ם שומע את תקיעת השופר, הוא שומע הרבה תקיעות שופר של הרבה מעם ישראל, ואז הוא בטוח שזהו. בני ישראל הגיעו למצב שכולו זכאי. כל כך הרבה זכויות הם עשו. הם הגיעו למצב כזה אז כולם זכאים. אז הוא אומר אז אם ככה, אז אני עכשיו אתחיל ללמד עליהם חובה. הוא מתחיל ללמד קטרוג. אחר כך הוא רואה עוד הפעם. הם תוקעים פעם נוספת. הוא אומר טוב, אז אולי עכשיו זה בגלל שזה דור שכולו חייב. אולי הקטרוג שלי כל כך הצליח ובמילא הם דור שכולו חייב, ואם הם דור שכולו חייב, אז גם כן הם צריכים. אה, הם צריכים גם כן לקבל את הגאולה, כי אין בן דוד בא אלא בדור שכולו חייב. אז אם ככה, אז הוא מתחיל ללמד עליהם זכות. אז יוצא שהוא מתבלבל. הוא, אם צריך ללמד עליהם זכות בשביל שהם לא יהיו דור שכולו חייב, או שצריך ללמד עליהם חובה כדי שהם לא יהיו דור שכולו זכאי. אז לכן הוא מתבלבל והוא לא יודע אם לקטרג או ללמד עליהם סנגוריה. אומר שזה בעצם מה שכתוב, אנחנו אומרים בתפילה של ראש השנה: ״אם כבנים, אם כעבדים״. זאת אומרת, השטן לא יודע אם סיבת הגאולה זה בגלל הזכויות שלנו, אם כבנים, או שזה

24:36 דובר 2 בגלל החובות שלנו, אם כעבדים, וזה מה שאנחנו מבקשים: "אם כבנים רחמנו, אם כעבדים עינינו לך תלויות עד שתוציא כאור משפטנו". בין אם אנחנו במצב כולו זכאי או מצב שכולו חייב, אנחנו מבקשים את הגאולה האמיתית והשלמה. דבר נוסף שיהיה לעתיד לבוא, לפחות לפי דעות מסוימות, בראש השנה: כתוב בהלכה שלא אומרים הלל בראש השנה ויום הכיפורים. תשימו לב, בכל החגים אנחנו אומרים הלל, חוץ מראש השנה ויום כיפור אנחנו לא אומרים הלל. למה לא אומרים הלל? מכיוון שיש ספרי מתים וספרי חיים פתוחים לפניו, והקדוש ברוך הוא יושב על כיסא דין, אז איך בני ישראל יאמרו שירה? זה היום. אבל בספר לחמי תודה לרב צבי הורביץ הוא אומר שזה רק היום. בזמן הגלות עדיין שייך מיתה, אבל בגאולה האמיתית והשלמה אז יהיה "בלע המוות לנצח", ואז יאמרו הלל גם בראש השנה וביום הכיפורים. הוא אומר לכן אנחנו אומרים בתפילה: "ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ". אומר ה... אומר ה... בספר לחמי תודה ככה: "רצונו לומר, כשיתבטל ממשלת היצר הרע שנקרא מלך זקן וכסיל, וזה היצר הרע הוא היצר הרע, הוא מלאך המוות, יתקיים 'בלע המוות לנצח'. תעביר ממשלת זדון מן הארץ, אז צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו ויאמרו שירה". דבר אחרון שבו... לגבי ראש השנה, בשונה מכל החגים שבהם כתוב שהם יהיו רק יום אחד, גם בחוץ לארץ, מכיוון שלא יהיה יותר יום טוב שני של גלויות, לא יהיה צורך ביום טוב שני של גלויות מכיוון שהכול יהיה, אה, כולם ידעו בדיוק מתי בית דין מקדשים את החודש. ראש השנה לעולם יישאר שני ימים, ככה הרבי אומר, מסתבר לומר. זאת אומרת, יש צד אחד

26:31 דובר 2 להגיד שאפשר לעשות, יעשו יום אחד גם בראש השנה, מכיוון שאפשר היום לפרסם ברגע כמימרא מתי, אה, חל ראש השנה. לפחות בירושלים יהיה אפשר לעשות ראש השנה יום אחד, שבית הדין יכולים ללכת בירושלים ולהודיע. והרי הסיבה שעושים, אה, שני ימים זה בגלל שהיה פעם אחת שהלויים התקלקלו וה... ולא ידעו בדיוק, העדים הגיעו בשעה מאוחרת ולא ידעו בדיוק מה לעשות. אבל לעתיד לבוא לא יהיה קלקול ולא יהיה בעיות. אז זה מצד אחד. יש סברה להגיד שלפחות בירושלים יהיה אפשר לעשות יום אחד כי אפשר להודיע, בית הדין יוכלו להודיע יום אחד בדיוק מתי ראש השנה חל. אבל יש סברה אחרת, הרבי אומר ככה, נראה יותר חזק לומר שימשיכו לחגוג יומיים בראש השנה כמו היום, כי ראש השנה התקבל בכל עם ישראל בתור חג שחוגגים אותו יומיים, עד כדי כך שזה נחשב ליום אחד ארוך וקדושה לא זזה ממקומה, במילא זה יישאר ביומיים גם לעתיד לבוא, גם בגאולה האמיתית והשלמה. לסיום אני אוסיף עוד נקודה מעניינת שבעצם זה ישנה לנו קצת את כל ההסתכלות לעתיד לבוא. זה... לעתיד לבוא בגאולה האמיתית והשלמה אין יותר לוח שנה. זהו. זה לא, כל המציאות זה לוח שנה, מה הולך עוד חודש, עוד חודשיים. אנחנו רושמים בדיוק מתי, מה בדיוק, מתי בדיוק הולך להיות כל תאריך, באיזה יום. זהו. זה רק בזמן הגלות. בגאולה האמיתית והשלמה תכף ומיד ממש לא יהיה לוחות שנה כי יהיה אפשר לדעת. הכול נעשה לפי מה שהעדים יבואו ויגיעו ויגידו בבית הדין, בית הדין יקבל את העדות שלהם ואז ידעו מתי ראש חודש, אם ראש חודש יהיה יום אחד או ראש חודש יהיה יומיים.

28:12 דובר 2 והעיקר שנזכה לזה תכף ומיד ממש.