סודותיו של חודש אלול - הרב שאול סילם שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 אה, הנושא של היום, הנושא ההלכתי של היום זה המלך בשדה. עכשיו, זה כל כך חשוב שזה פשוט דוחה כל עניין אחר. וזה נושא שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים, אה, מה הוא, וכולם מכירים את המשל של המלך בשדה והכול, אבל, אה, הרבה פעמים יודעים אותו בצורה פשטית, והייתי רוצה, אה, להתייחס לכל המשל הזה, אה, לאור שיחות ומאמרים רבים של הרבי. אז כולם יודעים, הכול מתחיל בזה שאלול זה ראשי תיבות אני לדודי ודודי לי, וגם יודעים שזה פסוק בשיר השירים ויש עוד פסוק "דודי לי ואני לו", וששני הפסוקים האלה הם מהווים, אה, שתי תנועות, שתי עונות בשנה. אני לדודי ודודי לי, אני זה, הרי דודי זה הקדוש ברוך הוא. יש פה איזה סיפור אהבה בין כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא, והשניים התרחקו בגלל חטאים של ישראל, ועכשיו באמת מתקרבים אחד לשני. באלול אני לדודי, אני זה שעושה את הצעד הראשון, ודודי לי, והקדוש ברוך הוא מגביר את כל התשוקה, ו"דודי לי ואני לו" זה הכיוון של, אה, של ניסן, הכיוון שאנחנו כתינוק שנולד, הכיוון שאין לנו שום דבר כדי להתחיל. הקדוש ברוך הוא זה שמתחיל את כל התהליך, וזה דבר שחוזר כל שנה ככה שפתאום ה... צמחייה פורחת ו-ו-ו-- אביב זה כבר מזמין לתשובה בלי הרבה עבודה, זה אוטומטי. הדברים, אה, הדברים ברורים וידועים. ודווקא כשאתה מדבר על זה יש לך ברקע את המלך בשדה, כי אם אמרנו אותו לפני שנה, שנתיים, שלוש, אז זה טיפה מבלבל. הרי המלך בשדה זה הוא עושה את הצעד הראשון. אז מה ההבדל בין אלול לבין ניסן? כן, אומרים אני לדודי. מה אני לדודי? הרי המלך יוצא לשדה.

02:15 דובר 2 כן, אז נחזור לעניין הזה. אבל לפני שנחזור לעניין הזה, זה חשוב גם לדעת שהרעיון הזה של אני לדודי ודודי לי, זאת אומרת איזה צעד שאני עושה ואיזה תשובה של הקדוש ברוך הוא, זה דבר שמופיע גם בכתבי האר"י ז"ל, גם בזוהר, גם בחז"ל, אבל כל פעם בטרמינולוגיה אחרת לגמרי. הדברים משלימים. זאת אומרת מאחורי אני לדודי ודודי לי החסידי, כן, זה גם אצל ר' נחמן מברסלב, אבל זה, זה ה-הביטוי החסידי. יש עוד כמה ביטויים, עוד שלושה ביטויים שמשלימים את התמונה. בכתבי האר"י ז"ל יש ה-ה-- אותם דברים נאמרים עם מילים אחרות. מדובר שם על מיין נוקבין ומיין דכורין. יש בעצם שם מיין נוקבין, שם מיין דכורין. מיין נוקבין זה מים, אה, שהם מסוג נקבה, ומיין דכורין הם שהם זכרים. ובעצם כן, הרי יש את המים שהם מתאדים ועולים למעלה, כן, "ואד יעלה מן הארץ", מלמטה למעלה זה המיין נוקבין, ויש את ההתעבות של המים, כן? ירידת גשמים וזה המיין דכורין. א-א-אז מה זה מוסיף? הרי אני לדודי ודודי לי, מה שזה מוסיף, אולי הייתי... כן, הרי על אף שזה הדבר האחרון, כן? כרונולוגית יש לנו את הזוהר ואת חז"ל, את ה-- האר"י ז"ל ואחרי זה את, את החסידות עם אני לדודי ודודי לי וכל מה שהיא עושה מזה. אז אני לדודי ודודי לי זה נותן מעין, אה, מסגרת של אהבה. אני לדודי ודודי לי זה, זה משהו מדהים. זה, זה בושם. זה, זה שונה לגמרי ואת זה אנחנו יודעים, כן? זה שונה לגמרי מ-מכל חודש אלול ככה בקונספט הליטאי או הספרדי או-או-או-או-מה שיהיה, אבל פה כבר בכותרת כן, אני לדודי ודודי לי הוא סיפור אהבה. זה מה שבולט.

04:22 דובר 2 בכתבי האר"י, ושוב, זה לא זה אחד שעדיף על השני. יש פה איזה ארבע דברים שמשלימים זה את זה ואין ניגודים ואין סתירות. מה שמתווסף זה הרעיון של המחזוריות, כי זה לא רק שהמים עולים ויורדים, הם שוב עולים לאחר מכן ושוב יורדים. והרי כן, יש חוק שימור החומר והמים שהיו בבריאה זה המים שיש היום. זה אותם המים שכל פעם עולים ויורדים. אז משהו מעין מנגנון אינסופי כזה וזה לא מבוטא בשאר הביטויים. אולי קצת באני לדודי ודודי לי, כי יודעים שיש דודי לי ואני לו גם. אבל אבל פה זה מאוד בולט. בביטוי של הזוהר, הביטוי של הזוהר זה התעוררות של מטה שגורמת להתעוררות דלעילא, התעוררות של מטה שגורמת להתעוררות של מעלה. זה גם אותו עניין, אבל שם מה שמתווסף זה העניין של עבודה. התעוררות דלתתא אנחנו מבינים שוואו. יש ממד של עבודה, זה לא רק איזה סיפור אהבה ככה. כן, peace and love. לא, לא. יש פה איזה עניין ככה שדורש הרבה עבודה, התעוררות, וזה לא במקום. כן, מאחורי אני לדודי ודודי לי יש את כל ההיסטוריה הזאת. ובלשון חז"ל במסכת יומא יש ביטוי של אדם מקדש עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה. וברעיון הזה יש את העניין של האין ערוך. אדם מקדש, כמה אני יכול להתקדש בזה שאני לא אוכל את החתיכה פה ואת העוגיות שפה? את התה, יש פה סוכר ועוגה. אז במה אפשר להתקדש? כן, זה לא כזאת מסירות נפש, אבל מה שהקב"ה מקדש אותו מלמעלה זה משהו מדהים. כן, הקב"ה מקדש את האדם. זה אתה מבין שוואו, אדם מקדש עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה. מבינים? הרי מי המקדש? כן, הקב"ה. אז מבינים שבעצם

06:15 דובר 2 ושוב זה נחזור לאני לדודי ודודי לי. מבינים שהדודי לי הוא אין ערוך מהאני לדודי. כן, כשאני מכניס את זה בטרמינולוגיה של חז"ל, של אדם מקדש עצמו מלמטה, מקדשין אותו מלמעלה, מבינים שזה אין ערוך. אז יש פה את כל הדברים האלה מאחורי אני לדודי ודודי לי. ולפני שנגיע ללב העניין, אני רוצה לעשות עוד איזו הקדמה, וזה דבר מאוד מאוד מאוד מאוד חשוב. הרי באותו מאמר בפרשת ראה של אדמו"ר הזקן עם המשל של המלך בשדה, יש רעיון מאוד מאוד בסיסי שככה קצת מתפספס. הרי אומר אדמו"ר הזקן דבר כזה: אלול זה אני לדודי ודודי לי. ואחרי זה אומר: אני לדודי זה אלול. דודי לי זה מה שהקב"ה נותן לנו בתשרי. כבר טיפה סוטה, כי לפני כן אמרת שאני לדודי ודודי לי, כל זה אלול. עכשיו אתה אומר אני לדודי זה אלול ודודי לי זה תשרי. איך זה? אז בעצם שני הדברים האלה הם גם משתלבים זה בזה וגם נותנים לך להבין שבעצם באלול יש לך כבר פוטנציאל את הדודי לי. זאת אומרת שהדודי לי, שאומנם באמת בא בתשרי, אבל הוא קשור לאלול, וככל שאתה תפעל באני לדודי אז גם הדודי לי יהיה בהתאם. ואז מסביר אדמו"ר הזקן, וזה מאוד מאוד חשוב, כי אנחנו נבין שמה שאנחנו הולכים לחיות פה בשבועות הקרובים זה בעצם אנחנו פה הולכים, זה אנחנו בקזינו ולשחק על כל הקופה. קזינו, כן, זה אלול. תכף נראה למה. ואנחנו נלך לקזינו שמנצח, כן, שרואים, רואים ז'יטונים, אז פה זה פשוט כל הפוטנציאל של יראת השם, של אהבה ושל שמחה של השנה. זה עכשיו, זה המשחק, זה עכשיו. עכשיו, כי כי כי כי אומר אדמו"ר

08:20 דובר 2 הזקן דבר כזה. אומר אדמו"ר הזקן שההמשכה, אומר אדמו"ר הזקן שההמשכה של היראה לכל השנה היא נמשכת בראש השנה וביום כיפור. וההמשכה של האהבה וגם של השמחה לכל השנה זה בסוכות ובשמחת תורה. והדבר הזה זה לכל השנה. והעבודה היא עכשיו באלול. זאת אומרת, מה שאני אמשיך את השנה. אז בעצם הרעיון זה כזה: עכשיו אני עובד, בתשרי הקב"ה שם לי את הדברים בחשבון הבנק. כל היראה, כל האהבה, כל השמחה, וכל השנה יש לי את הכסף המזומן, אני מושך. הרי כן, אני לא יכול להיות במינוס. הרי כן, לא יכול למשוך יותר ממה שהכנסתי בתשרי. ומה שאני מכניס בתשרי זה לפי העבודה של אלול. ולכן הכל הכל הכל כלול במה שאנחנו הולכים לעשות עכשיו. וזה ממש כמעט מפורש בדברי אדמו"ר הזקן.

09:25 דובר 3 אז זה קזינו?

09:26 דובר 2 בדיוק, זה קזינו וין־וין כזה, קזינו שאנחנו רק רק מרוויחים. אוקיי, קזינו נחמד כזה. אוקיי. עכשיו עוד דבר מאוד חשוב, ו-ו-ופה אני רוצה לקרוא איזה משהו ככה של אדמו"ר הזקן. אה, אומר אדמו"ר הזקן, אחרי שהוא מקדים עם אני לדודי ודודי לי ולפני המשל של המלך בשדה, הוא מקדים במשהו שנשמע כזה קבלי שאנחנו ננסה לתרגם במונחים יותר חסידיים ולהבין מה-מה-מה רוצה לומר פה אדמו"ר הזקן. "והנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מידות הרחמים. ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם ימים טובים כמו שבתות ויום טוב שבהם התגלות אלוקות, בחינת הארת אלוקות יתברך." טוב, מה הוא רוצה פה להגיד אדמו"ר הזקן? אז לפני שנסביר אני רוצה סתם משהו טיפה טכני. הרי קודם כל תכף אנחנו נגיע. אנחנו ממש דקה נדבר טיפה קבלה, אבל נגיע לתיאור החסידי. אבל אני אפתח עם סתם עוד משהו שנדע. אה, מה זה י"ג מידות הרחמים. כן, אז מי שיודע יגיד כן, מובא במסכת ראש השנה. זה מה שבפרשת כי תשא: ה' ה' אל רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד ואמת. בסוף הראשונה אתה מקפיד, אבל אם אתה סופר את זה יש יותר מעשרים מילים. אז מה זה י"ג מידות הרחמים בדיוק. כן, ובעניין הזה כל הראשונים במסכת ראש השנה התלבטו בדיוק מה זה י"ג מידות הרחמים. ויש את השיטה של התוספות והרא"ש והאבן עזרא, והשיטה של רב נסים גאון, והשיטה של המהר"ל מפראג, והשיטה של ספר חסידים של רבי יהודה החסיד, ויש שיטה של הזוהר, של האריז"ל ושל החסידות. אז זה מה שאני הולך להגיד עכשיו. תדעו שיש חמש שיטות. יש שיטות שה' ה' זה שתי המידות הראשונות. יש

11:30 דובר 2 שיטות שארך אפים זה אחד. יש שיטות שארך אפים זה שתיים. לא נראה את כל השיטות, זה לא העניין. לפחות משהו נקודתי. נסגור את הסוגריים ונתרגם את זה מבחינה חסידית. אבל שנדע, אנחנו מדברים על י"ג מידות הרחמים בלי לדעת כל כך. אז סתם שנדע, ניתן גם משהו, נימוק טכני כדי כדי לזכור. רק תדעו שי"ג מידות הרחמים, ה' ה' לפי האריז"ל, הזוהר, החסידות, אנחנו לא מונים, זה מתחיל בכן, אל רחום וחנון. עכשיו צריך לדעת, יש ביטויים שהם כפולים, אז ארך אפים באמת לפי שיטתנו זה שתי מילים. יש ארך ויש אפים. זה שתי מידות שונות. כל הדברים האלה באים לבטא, אה, סוגים באהבת השם, ברחמנות השם, ב-ב-ב-ב-בסבלנות כביכול השם, ב-כן, ב-ב-בזאת המשפחה. אה, אפשר היה להיכנס ולהגדיר כל דבר. רש"י והראשונים עושים את זה, אבל, אבל זה לא נמלא את הנקודה. אני רק רוצה פה לדעת איך מונים את זה. אז תדעו, הדברים ש-של, של שני ביטויים שמונים כמידה אחת זה רק רב חסד, נוצר חסד ונושא עוון. אז אם יודעים את זה, אז ה' ה' לא, אל, רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד ואמת. נוצר חסד לאלפים זה גם אחד, נושא עוון ופשע וחטאה ונקה. הגענו לשלוש עשרה.

12:56 דובר 4 מה סופרים.

12:58 דובר 2 כן, נכון, מהזוהר והאריז"ל ו... אני סוגר את הסוגריים. עכשיו אני רוצה להבין קצת מה אומר אדמו"ר הזקן, מה זה מבחינה חסידית הי"ג מידות הרחמים האלה? ו-ו-וכדי להבין אני, אני, אני אסביר ככה. הרי הקדוש ברוך הוא, הוא גם בעל חסד והוא גם גיבור, הוא גם כן הרבה דברים. אבל פשוט חז"ל אומרים שאנחנו צריכים להידמות לקדוש ברוך הוא. הם לא אומרים שמה הוא גיבור, אף אתה גיבור. נכון? אומרים מה הוא רחום, אף אתה רחום. מה הוא חנון, אף אתה חנון. כן. רק הדברים שמצד הימין, מצד החסדים ומצד הרחמים אנחנו מונים, אבל הדברים של גבורה לא. ולמה באמת? כי הפנימיות של הקדוש ברוך הוא, כן, זה כמו הורה. הרי הורה גם לפעמים עושה דברים גדולים כאלה, כן, של גבורה. אבל גבורה זה משהו טיפה יותר טכני. זה לא הפנימיות. הפנימיות של הקדוש ברוך הוא זה רק רחמים. זה חשוב לדעת. כן, גבורה אצל הקדוש ברוך הוא זה, זה גם קיים. אבל הפנימיות של הקדוש ברוך הוא, אתה לא מוצא שם גבורה, הפנימיות של הקדוש ברוך הוא זה י"ג מידות הרחמים. ולכן כשאנחנו אומרים, זה חשוב, עכשיו זה יותר הקטע החסידי, לא, לא הקבלי, שכשאנחנו מדברים על זה שבאלול זה הגילוי של מידות הרחמים, במילים אחרות זה אומר שהקדוש ברוך הוא עכשיו, זהו, מתפשט ומגלה את פנימיותו. כן, זה, זה העניין. ועל פי זה באמת יש שאלה של אדמו"ר הזקן, שהיא שאלה מאוד מאוד חזקה. הרי תראו מה הוא אומר: "ולהבין כי למה הם ימות החול ואין הם ימים טובים כמו שבתות ויום טוב שבהם התגלות אלוקות מבחינת הארת אלוקותו יתברך". מה הוא רוצה לומר? הוא אומר דבר כזה. הוא אומר, זה שאומר האר"י

14:50 דובר 2 שאלול זה, זה זמן התגלות י"ג מידות הרחמים, זה חידוש עצום. זה לא נמצא הרבה בעץ חיים. ככה האר"י אומר את זה. זה נדיר. כן. מה כן ידוע מזוהר ומשער ההקדמות של האר"י? שיום כיפור, שבתות, ימים טובים זה זמן של י"ג מידות הרחמים. זה נכון שבשבת לא אומרים את י"ג מידות הרחמים, זה עניין אחר, כי אנחנו לא מתפללים לצרכים אישיים. אבל, אבל, אבל הם מתגלים. כן. כל השבתות וכל הימים טובים וכל החגים ויום כיפור זה... נכון. לחלוטין. אבל זה ידוע בקבלה ששבתות, ימים טובים, יום כיפור זה זמן של הגילוי של מידות הרחמים. ולמה באמת? כי הרי לפי מה שאומר האר"י והבעל שם טוב גם, הרי העולם הוא מתעלה באותם הזמנים. אם העולם מתעלה אז יש פחות ופחות הסתרים של הקדוש ברוך הוא, ואז מגלים יותר את הפנימיות של השם. אם הפנימיות של השם זה מידות הרחמים, אז אנחנו מבינים שזה הולך ביחד. זאת אומרת, עולם מתעלה, קרבת השם, גילוי י"ג מידות הרחמים. זה דברים שהולכים ביחד. וזו בדיוק השאלה של אדמו"ר הזקן. הוא אומר, רק שנייה, וואה, אתה, האריז"ל, חידשת לי פה חידוש עצום. אתה אומר לי שאלול זה זמן גילוי י"ג מידות הרחמים? זה מוזר. אז אם ככה, אז למה באמת אנחנו עובדים באלול? ולמה אנחנו אומרים תחנון? כי הרי כשהעולם התעלה אז העולם מתעלה מעל החטאים שלנו, וגם אנחנו כבר לא צריכים לעסוק בחומר ולעבוד, בגלל זה מלאכות אסורות. כן, הדברים הקדוש ברוך הוא עושה אותם. אנחנו, הנה, אנחנו באמת אסורים בעבודה. למה? כי העולם התעלה. אז אם אתה אומר לי שגם באלול יש גילוי של מידות הרחמים, אז למה אנחנו עובדים באלול? למה זה

16:45 דובר 2 לא חודש של יום טוב? ולמה גם אנחנו אומרים תחנון? הרי העולם התעלה. זה כמו, זה כמו שבת. זאת שאלת אדמו"ר הזקן. וכדי לענות לשאלה הזו אדמו"ר הזקן מביא את המשל של המלך בשדה, וזה דבר שאנחנו טיפה שוכחים, כי מרוב שאנחנו קוטעים את הדברים מההקשר, אז כשאנחנו מדברים ככה עם מקורבים, כן, אלול זה המשל של המלך בשדה. כן, אבל צריך להבין שהמשל של המלך בשדה זה בא כתשובה לשאלה הזו של אדמו"ר הזקן: איך באלול אתה אומר שזה גילוי של מידות הרחמים? ויחד עם זה הרי אנחנו לא אומרים... אנחנו כן אומרים תחנון, אנחנו כן עובדים. זאת הייתה השאלה. לפני שנענה לשאלה הזו. כן, זה לא פשוט, כי אדמו"ר הזקן מביא את המשל כדי לענות על... המשל הוא כל כך קסום שאנחנו שוכחים את השאלה. כן, ואף אחד לא טורח גם להגיד: רק שנייה. איך לפעמים כשבוחנים תלמידים בגמרא אז יש תלמידים, תלמידים טובים שתלמיד אפשר לבחון. יש תלמידים. כן, אם הבנת את הגמרא, כן, אז יש את הקושיה של הגמרא. הוא יודע בדיוק לתרגם לך את הקושיה. יש את התירוץ של הגמרא גם כן. הוא יודע גם להסביר לך, אבל רק דבר אחד הוא לא יודע. זה אפשר להגיד רוב התלמידים. איך התירוץ עונה לקושיה? כן, אם לא הבנת את זה לא הבנת כלום. זאת אומרת, אתה מתערבב. כן, הרי יש קושיה, יש תשובה. אבל אם התשובה אתה לא מבין במה זה עונה לשאלה, לא הבנת כלום. ופה זה אותו דבר. אם המשל של המלך בשדה, כמה שהוא יפה, אתה לא מבין במה זה עונה לשאלה, אז תדע לא הבנת את הטקסט. כן, אוקיי. עכשיו מה המשל של המלך

18:32 דובר 2 בשדה? נראה את המשל וננסה להבין. כולם מכירים אותו. איך זה עונה לשאלה הזו? לא, זה לא פשוט. מביא אדמו"ר הזקן כדי לענות לשאלה הזו: "אך יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאים אנשי העיר לקראתו ומקבלים פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם." ובלי טועה זה בהתחלה, אבל אחרי זה הולך די, אבל צריך רשות כדי להיכנס פנימה. אוקיי, זה משל נפלא. הרי אלול זה לא איזה שיא אלפיים מעלות צלזיוס, ככה שאתה שם תתבשל אם אתה לא חוזר בתשובה. זה נפלא. אתה בא, הרי אתה עוד לא חזרת בתשובה. זה תחילת אלול בכלל, ואתה חושב שאתה הולך לפגוש את המלך. המלך, מה עם כל החטאים שיש לך מהשנה שעברה? אתה חושב שתקבל בראש, ופתאום הקדוש ברוך הוא ככה, כן, מחייך. זה נפלא נפלא, והרבה דברים נאמרו על זה. אבל רק שנייה. מה זה קשור למה שאמרנו לפני כן? האם אתם יכולים להגיד לי במה המשל הזה הוא עונה לשאלתנו? שנראה שהוא לא קשור בכלל לזה. שאלנו: הרי אלול, אתה אומר לי, אדמו"ר הזקן, שזה זמן גילוי י"ג מידות הרחמים, ואם כן, אז אני שואל: הרי אני יודע שגילוי י"ג מידות הרחמים זה סימן לעליית העולמות. זה כמו שבת וכיפור והכול, ולכן גם באלול. ואם כך, אז למה אומרים תחנון באלול? ולמה עובדים באלול? כן.

20:07 דובר 5 עבודה שהיא מלמעלה, מלמטה, אתה בא מהצד. מה אתה רוצה לעשות פה? יש לנו עבודה, נכון, שלנו.

20:18 דובר 2 כן, כן, כ-כ-כל זה נכון, אבל אי-אי-איפה זה-זה-זה מופיע, התשובה, ב-ב-ב-במשל? א-א-א-או במילים אחרות, א-א-אז למה באמת אלול? אתה אומר לי שזה זמן גילוי של י"ג מידות הרחמים. הרי העולם לא התעלה.

20:41 דובר 5 זה לא רעיון.

20:46 דובר 2 כן.

20:48 דובר 5 זה ההפך מזה, אנחנו מחכים. לא עושים כלום שם בגאולה.

20:53 דובר 2 א-א-אז באמת זה-זה-זה הכיוון, והיינו: הרי י"ג מידות הרחמים, זה אומר שיש קרבה לקדוש ברוך הוא. כן, אמרנו שי"ג מידות הרחמים זה לא עוד איזה משהו ככה. זה הפנימיות של השם שמתגלה. כן. א-אז בדרך כלל איך זה הולך? מתי אני מרגיש את זה? אם העולם מתעלה, אז אתה מתקרב לקדוש ברוך הוא, מרגיש את העניין. כן, זה קרבת השם. אבל פה באלול יש משהו מאוד מיוחד שלא קורה בכל השנה. כל השנה קרבת השם זה רק אם אתה מתעלה. אבל באלול יש גם קרבת השם בלי שתתעלה. באלול יש קרבת השם מזה שהקדוש ברוך הוא בא למטה, ולכן אתה תופס את שני הדברים. נראה גם את הבעיות שיש בזה, אבל מזה שהקדוש ברוך הוא ירד לשדה, הוא התקרב אליך. אז יש את הגילוי י"ג מידות הרחמים, כי אמרנו שזה תלוי בקרבת השם. יש קרבת השם כי הקדוש ברוך הוא בא אליך, כן? לכן יש את העניין הזה, אבל עדיין יש תחנון ויש את כל הדברים האלה כי העולם לא התעלה. כן, יש מאמר שהרבי אומר שהדבר הזה הוא מאוד מטעה, מאוד מטעה. כן, נ-נ-נגיד אני מדבר על הבעיה לפני שנדבר על ה... על המתיקות. אבל בן אדם שמתחיל טיפה לעבוד באלול, כי אם הוא לא עובד הוא לא מרגיש את המתיקות הזו, אתה מתחיל טיפה להתעורר. כן, וואה. באלול כשאתה מתחיל קצת לזוז, נראה כשאתה לא מתחיל, אבל וואי, יש סייעתא דשמיא ויש מתיקות, ונראה לך שזהו. זהו, הגעתי. הרי הקדוש ברוך הוא כל כך מתגלה אליי וזה, וזה באמת בתוך הנפש. אני מרגיש את זה. יש מה שנקרא ביטחון התשובה כזה. לא תמיד כשבן אדם

22:32 דובר 2 בשנה מנסה לחזור בתשובה, הקדוש ברוך הוא נותן לו תחושה שהתשובה שלו התקבלה, על אף שהיא מתקבלת מיד, לא, לא, אבל התחושה הפנימית שזה באמת ככה עובד. אנחנו לא יכולים לתת את זה ככה כל כך בקלות. באלול יש כן את זה, והדבר הזה הוא מאוד מטעה, כי אתה רק מתחיל את העבודה. אלול, אתה, אתה רק מתחיל ואתה מיד באורות. ואז אתה עלול באמת לתת לך, כן, טפיחה על השכם ולחשוב שוואי, המתיקות הזו. אה, ת-ת-תראו, אני, אני אקרא מהתוועדויות, התוועדויות של הרבי חלק י"ד. כן, בהתוועדויות: "באלול הקדוש ברוך הוא בא אל כל אחד ואחד מישראל, וכל אחד ואחד מישראל יכול למסור לו את בקשתו, כאמור בליקוטי תורה. אבל מצד זה מובן שכאשר המלך נמצא בשדה יש צורך בזהירות גדולה יותר, ומכיוון שהאדם נמצא במעמד ומצב שלו, ואף על פי כן בא המלך אליו ומקבל את בקשתו, ויתירה מזה מראה לו סבר פנים יפות, יכול הוא לטעות ולחשוב שטוב הוא להישאר בתוך אותו מצב, וראיה לדבר שבהיותו במצבו זה בא אליו המלך." אתה רואה שהכול טוב. כן. אז סתם כך, שנדע. קודם כול, נורית קטנה. זה נכון. כן. אז ענינו, ענינו לשאלה. באמת יש כן י"ג מידות הרחמים, ועם כל זה העולם לא התעלה. למה? כי הקדוש ברוך הוא ירד, ואז יש את המתיקות. אבל זהירות. אוקיי, את זה הבנו. או-או-עוד שאלה באמת מ-מ-מחויבת. וזה, רק שנייה, זאת אולי השאלה הכי חשובה פה בשיעור. ו-ו-וזו השאלה: הרי אמרנו לפני כן שאלול זה "אני לדודי ודודי לי", ופה אתה אומר שוואי, הרי איך מתחיל כל התהליך? בזה שהמלך הוא בא לשדה. א-א-אז זה "דודי ואני לו". זה בדיוק

24:25 דובר 2 כמו... לכאורה הוא עשה את הצעד הראשון, כן? א-א-א-אז מה ההבדל בין זה לבין ניסן? מה זה "דודי ואני לו"? אם... כן? אתם מבינים את השאלה? זו שאלה בסיסית ביותר, ובלי לענות לזה לא הבנו כלום במה שהולך באלול. זה, זה, זה ה-שאלה. כן, יש לכם רעיון?

24:49 דובר 6 לא הייתה ציפייה מעם ישראל בשום דבר, רצו להתעבר, ולזה הוא בא אליהם אל הפלא.

24:57 דובר 2 גם פה, גם פה. אתה יודע, אבל זה לא חוכמה. אם הקב"ה הוא בא גם באלול באותה מידה, אז כמו שבניסן זה די טבעי שאני חוזר אל הקב"ה, אז גם באלול. מה ההבדל העקרוני?

25:13 דובר 7 שכן צריך את העבודה דידך קצת לפחות, במנהגים לאומיים שלנו.

25:20 דובר 2 אוקיי, אני אגיד משהו ככה בכיוון הזה. וואו, זה מה שרצ-- אוקיי, זה זה זה בדיוק הקטע. אדמו"ר הזקן לאחר מכן מסביר שבעצם יש שלושה תחומים. יש עיר מושב, יש את השדה ויש את המדבר. עכשיו תכף אנחנו נסביר. עיר מושב זה המצוות שלנו, זה הקדושה. המדבר זה העבירות והשדה זה עבודת השם הרגילה בחיי חולין. נ-נ-נסביר גם למה, אבל ברור שלכולנו יש את הכל. כן, לכולנו יש הרבה מצוות ויש גם כמה שגיאות וגם דברים בחיי חולין טובים באמצע. אבל מה שחשוב זה יותר השגיאות שלנו. זאת אומרת, זה שבן אדם, זה, הוא כבר מתפלל שלוש פעמים ביום ומניח תפילין ומדליק נרות שבת ו... אוקיי, זה זה כבר שגרה ואנחנו כבר אוקיי. זה לא דברים שאנחנו צריכים לתקן. אולי להתעדן וזה, אבל מה שמעניין זה המדבר שלנו. כן, זה מה שאנחנו רוצים להפוך. כן, אוקיי. אז מה זה המדבר? אז המדבר. אז אומר אדמו"ר הזקן, הרי ל-ל-למה עיר זה המצוות? כי עיר זה נקרא עיר מושב. איפה ש... כן? ומושב זה בעצם המקום שהקב"ה מתיישב, וכשהוא מתיישב אז אתה עושה לו דירה בעצם, כן? כשהוא מתיישב הוא מתקרב לעולם. עיר מושב זה המקום שאני מושיב את הקב"ה. כן? אוקיי, אז אז על ידי תורה ומצוות. מצד שני יש לי את המדבר. כן, בהפטרה לפני כמה שבועות אז ירמיהו אומר שהמדבר זה ה-ה-המקום שלא ישב אדם שם, ולא ישב אדם שם. אדם זה אדם שלם, כי זה הקב"ה. זה המקום שבאמת הדבר הזה, אין מקום לקב"ה. זה זה העבירות שלך. כן, זה הריק שבך. וה-ה-השדה בעצם זה החיי חולין שנעשים לשם שמיים. עכשיו כשאומר אדמו"ר הזקן שהמלך הוא בא

27:27 דובר 2 לשדה, זה סופר, סופר חשוב הדבר הזה. הוא לא בא, זה לא, זה לא סוכות וזה לא פסח. כשאתה בסוכות אתה באורות, אתה בסוכות, אתה רק נכנס לסוכה. וואו. אתה ודאי מרגיש שאתה צריך לחזור בתשובה. אתה ב-ב-בפסח, אתה גם. האווירה היא כזו שהיא מושכת, אבל כשאתה באלול אין דבר כזה שבאלול יש וואו. זה חודש שהוא סתמי אם אתה לא יודע את הסוד של המלך בשדה. כי אם אתה במדבר והמלך הוא בשדה, זה כמו שהיה פה ברחוב מישהו שנותן מיליון שקל לכל מי שעובר. אבל אם אתה אפילו עשרה מטרים מאחורי הדלת אתה לא מקבל את זה, כן? והרעיון זה לעשות את הצעד הקטן, לצאת לשדה. אם אתה לא יוצא לשדה פשוט אתה לא פוגש את המלך. ולכן העניין הזה זה זה דבר מדהים, כי מצד אחד כן, זה נראה שטוב, הקדוש ברוך הוא מתקרב. כן, הוא בא לשדה. לא, הוא לא בא ל... אם היו אומרים שהמלך בא למדבר אז זה היה ככה: בחודש אלול היינו מתעוררים בבוקר. וואו, אהבת השם ככה טבעית. אבל לא, אנחנו במדבר, הוא בשדה. לכן אני לא מתעורר עם איזה היי. כן, יש סיפור, בדיחה שמספרים על איזה יהודי אחד ככה בדיוק אחרי השואה, הוא הוא היגר לארצות הברית. כן, פולני אחד, קראו פוליש רב'לה. הוא מתפלל באיזה בית כנסת. זה חודש אלול, כבר עמוק באלול, והוא רואה שאנשים מתפללים רגיל והכל. לא, לא מרגישים אלול בכלל. אנשים לא מתעוררים. אז הוא לוקח את הסטנדר. הוא לא יכול ככה לראות. הרי בפולין אלול זה אלול. אז הוא דופק על הסטנדר: אלול! ואף אחד לא מגיב ואף אחד לא שום דבר. אז אחד

29:24 דובר 2 ככה שהבין את העניין הוא בא אליו ואמר לו: אתה יודע, הם לא יודעים עברית, לא יודעים לומר את הלשון הקודש. אז הוא אומר: ספטמבר, ספטמבר. כן. אז זאת הנקודה. זאת אומרת, אלול זה אם אתה לא יודע שיש את המלך בשדה, זה ספטמבר. עובר אלול. מי שלא יודע את הסוד הזה, באמת יש לנו פשוט דברים שאם אנחנו לא מוסרים אותם לאנשים הם מסכנים. זאת אומרת, מי שלא יודע שבאלול המלך בשדה אז פשוט זה לא אלול. יש לו חודש ספטמבר שעובר. יש פה איזה משהו, הזדמנות פז לדברים. ואני אני אני אגיד לך מה שאומר הרבי באחד אחד המאמרים, משהו מדהים, מהדברים הכי מדהימים, אני חושב, שיש בחסידות. תכף אני אגיד, כן, אבל יש הזדמנות פז. המלך הוא בשדה. מה זה אומר, ההזדמנות פז הזו? זה אומר שכל השנה אני מנסה לתקן כל מיני דברים שיש לי וזה לא פשוט. לשון הרע, דברים, עצלנות, עצבנות. כן, זה לא פשוט. אני מנסה ובן אדם לא בדיוק. אבל העניין של אלול הוא כזה שאם אני מנסה טיפה לצאת מהמדבר שלי לכיוון השדה, אני מנסה. אני יודע שיש את המלך בשדה ויאללה, אני אומר לעצמי, אוקיי, אז התחלה חדשה בנושא הזה הקשה עליי. אז פשוט יש סייעתא דשמיא מדהימה. הקדוש ברוך הוא פותח לי את הלב ונותן לי באמת הצלחה בעניין הזה. וזה המלך בשדה. זאת אומרת, צריך לעשות. כן, מה שאומר אדמו"ר הזקן, שמספיק רצון. כן, צריך רק, הקדוש ברוך הוא רק מחכה שירצו, כן, ומקבלים פניו בשדה. ואז כל מי שרוצה לצאת לקבל פניו, והוא מקבל כל מיני פנים יפות. אבל מה נדרש? שאני ארצה לעשות את העניין הזה?

31:19 דובר 2 כן, תראו, אני לא אאריך, אבל קודם כול צריך באמת לדעת שיש את ההזדמנות הזו, ואז לנסות שוב את מה שלא הצלחנו השנה. ואני רוצה לשתף אתכם בעוד איזה משהו מהדברים המדהימים שאומר הרבי באחת ההתוועדויות. אומר הרבי שאין דבר בעולם יותר משמח מזה שהמלך, שזה הקדוש ברוך הוא, מקבל כל אחד ואחד בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. את הדבר הזה, שכשאני, והרוח שלי, ועם כל העבירות, הקדוש ברוך הוא — אני יכול באלול לפגוש אותו בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. אין יכולה להיות שמחה יותר גדולה מזה. שואל הרבי: רק שנייה. אם ככה, למה לא אמרו לנו את זה? דיברו לנו על סוכות. דיברו לנו על פורים. אם אתם לא זוכרים, עשינו איזה שיעור ככה שדיברנו בשמחה של סוכות, של פורים. אבל בלי להיכנס לזה. אוקיי. סוכות, ידוע, ״ושמחת בחגך״, ״והיית שמח״, ובפורים גם כן. אבל מי שמע על שמחת אלול? כן. אז למה לא שמעו על זה? תראו מה שאומר הרבי, באמת ביטויים מדהימים. תראו, אני אקרא. זה מדהים, כי הרבי אומר שלא רק שזה לא בחז"ל, זה לא בספרי הראשונים, זה לא בספרי האחרונים. והדבר הכי מדהים שאומר הרבי, זה אפילו לא בחסידות. הרבי הולך להגיד לנו סוד שאפילו בחסידות לא מוצאים אותו. תראו, תראו, זה פשוט משהו מדהים באמת. כן, לא ראיתי ביטוי כזה, אומר הרבי. זה בהתוועדות של תשמ"ח. יש לומר שזה שאין ציווי שבחודש אלול צריך להיות בשמחה. למה אין ציווי כזה? ולא רק שאין ציווי על זה מן התורה, ולא גם בספרים, אלא שלא נמצא אפילו בדברי האחרונים, כולל גם דרושי חסידות, שידברו על זה שצריך

33:19 דובר 2 שמחה באלול. למה אין את זה? אף על פי שלא יכולה להיות שמחה יותר גדולה מזה שהקב"ה מקבל כל אחד ואחד בסבר פנים יפות, מראה פנים שוחקות לכולם. לא יכולה להיות שמחה יותר גדולה מזה. אז למה באמת לא שמענו על העניין הזה? כי השמחה בחודש אלול היא למעלה מגדרי ציווי, אפילו מגדרי ציווי ומנהג הכתוב בספרים. אני אסביר ואתן דוגמה. הרי הרבה פעמים יש כל מיני דברים שנאמר עליהם, כן, זה מנהג, ולמה זה רק מנהג, כמו תפילת ערבית וכל מיני דברים שהם לא, אין במקור חובה, כי זה כל כך גדול שהקדוש ברוך הוא לא יכול לצוות. אבל בואו ננסח את זה אחרת. זה כאילו שהיה כתוב בספר: צריך להיות רתימה. מי יכתוב את זה? זה לא יהיה כתוב לא בגמרא ולא בדברי הראשונים וגם לא בחסידות. צריך להיות ותימה. תודה רבה. כן, זה, זה בדיוק העניין. זה מה שאומר פה הרבי. הרבי אמר איזה משהו ענק: שייך לצוות על דבר כל כך, כל כך פשוט בעצם? כן, כל כך, כל כך עצמי. ולכן, אומר הרבי, זה פשוט משהו מטריף באמת. כי כל המשל של המלך בשדה זה המלך שבשדה ומקבל את כולם בסבר פנים יפות, מראה פנים שוחקות לכולם. ויש את העניין של ״אני לדודי ודודי לי״. כבר כל ההקשר, אמרנו שזה לא כמו שציירתי, כן, אבל פה זה הרבה יותר. בא, בא, בא, בא הרבי והוא מגלה לנו דברים שאפילו בדברי חסידות, כן, רבותינו נשיאינו אפילו עוד לא, עוד לא גילו, מגלה הרבי שזו השמחה הכי גדולה שיכולה להיות. זה בדיוק עכשיו. כן, זה, זה העניין, ואני נגמור ככה באיזה משהו מדהים. אולי נגמור בזה

34:58 דובר 2 חצי בדיחה, כן, אבל ה... הכול, המלך של המשל בשדה. עכשיו באמת תדעו, זה לא, זה לא מדרש. כן, יש אנשים שחושבים שזה מדרש. זו המצאה של אדמו"ר הזקן. כן, המלך בשדה, זה אדמו"ר הזקן שלקח את המשל הזה. זה לא היה קיים קודם, אז כולם מכירים ובטוחים שזה מדרש. נשאל ליטאי. אז מספרים ככה על הבדיחה שהיה פעם בגבעת רם, מאוד ככה, איזה חסיד וליטאי נוסעים ככה מירושלים לבני ברק. אתה חסיד, ככה כיסים נפצעים. אז הוא אמר לליטאי: אתה מכיר את המשל של המלך בשדה? כן, ודאי, ודאי. מי לא מכיר? שוב, הוא לא ידע שזה חסידות. אז הוא אמר לו: נו, נו, אז מה זה? תסביר לי מה זה המלך בשדה. הרי המלך, מלך החיות, זה אריה. עכשיו זה באלול. ואם אתה לא שב, אריה יטרוף אותך. כן, זה המלך בשדה. אז זה העניין. אז אצלנו לא רק שאין את כל הדברים האלה, אפילו המלך בשדה עשו אותו, כן, אריה, אריה טורף, וזה הכול רק מתיקות. אבל, כן, כן. אז העניין הזה של השמחה, מדבר עליה ככה באלול. זהו, הרב שמונה[?] יכול להגיע עכשיו. אמרנו את הדברים החשובים.