הלכות הצומות לנשים - הרב מנחם מענדל הראל שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 הנביא אומר: "כה אמר ה', צום הרביעי וצום החמישי" וכולי וגומר, "יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים". הנביא מנבא אודות ארבע התעניות שקיבלו על עצמם בעקבות הליך החורבן, שהתעניות הללו לעתיד לבוא יתבטלו ויהפכו לימים טובים, לימי ששון ושמחה. הראשונה מארבע התעניות זה הצום שבו סמך מלך בבל על חומת ירושלים, תענית עשרה בטבת. התענית השנייה היא תענית שבעה עשר בתמוז שבה נפרצה החומה והובקעה העיר. התענית השלישית היא תשעה באב שבה נחרבו שני בתי המקדש, בית אלוקינו, והתענית הרביעית והאחרונה היא תענית צום גדליה, שמכיוון שגדליה בן אחיקם, שנשאר בארץ ישראל עם שארית הפליטה, נהרג בראש השנה, גזרו תענית מיד לאחר ראש השנה מכיוון שאז גלתה שארית יהודה שנשארה בארץ ישראל. התעניות הללו הן באו לעורר את לב האדם לשוב בתשובה לפני בוראו, כי על ידי שהאדם מתענה ויש לו את צער התענית, אז הלב שלו גם כן נשבר ומתעורר, וכשהוא מתבונן בעניינו של יום הרי שהוא מתעורר לתשובה ושב אל הקדוש ברוך הוא, שזה העניין של התענית. התענית היא לא רק לא לאכול, אלא התענית היא לעורר את הלב למה הגיעה התענית, ועל ידי זה להתעורר בתיקון הסיבה שגרמה לתענית, וכשמתקנים את הסיבה ממילא מתקנים את התוצאה, שזה החורבן והגלות הם מתקנים ואז נעשית גאולה. בזמן הזה, יחד עם הציפייה, האמונה והביטחון שתכף ומיד מגיע משיח צדקנו ולוקח את כל עם ישראל לארץ ישראל, לירושלים עיר הקודש ובונה שם את בית המקדש במקומו, ואז יתהפכו התעניות לששון ושמחה ולמועדים טובים. אבל כל עוד אנחנו מחכים לרגע הזה, אז דיני התעניות חלים בשלמותם, כל תענית לפי עניינה. באופן כללי צריך לדעת שהתעניות נחלקות למספר קבוצות. התענית החמורה ביותר

03:18 דובר 2 מארבע תעניות היא תשעה באב. לאחר מכן יש את שלוש התעניות שהן עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז וצום גדליה. בצום גדליה יש מהפוסקים שמקילים בו יותר, ולאחר מכן יש תענית אסתר שהיא לא מכלל ארבעת התעניות, אלא יותר אפילו מוזכרת כתענית של שמחה, תענית של הודיה להשם על כך שהקדוש ברוך הוא ענה לעם ישראל בעת צרתם ועל ידי דברי הצומות וזעקתם, הצום שצמו והתענו, ובזכות התענית שבו בתשובה להשם והקדוש ברוך הוא קיבל את תפילתם וניצחו את אויביהם, אז התענית הזו יש לה יותר ממד אפילו של שמחה. הנפקא מינה שלפי חומרת התענית, ככה גם כן תהיה החומרה בהתאם למצב. אם אדם צריך להיות פטור מהתענית או להקל בתענית כפי עניינה של כל תענית מהנזכרות לעיל. יש דינים כלליים לתענית ויש לכל תענית גם פרטים מיוחדים משלה. נדבר קודם כל על הדברים שקשורים לכללות התענית. התעניות עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז, צום גדליה ותענית אסתר הן תעניות של יום בלבד. כלומר מעלות השחר עד צאת הכוכבים. בלילה לפני מותר באכילה ושתייה. אין דין של ימי הכנה לתענית כמו תשעת הימים מלפני תשעה באב וגם מוצאי התענית, אין המשך של ענייני התענית. בשונה מתשעה באב שבה יש גם דינים שממשיכים אחרי התענית. כל התעניות, כמו שהזכרנו, כמו שאדמו"ר הזקן כותב בתניא, זה זמן וסגולה להתגלות נפלאה של רצון העליון על כל יהודי ויהודייה שמתענים. אז לכן זה גם כן הזמן להוסיף בצדקה. לכל לראש, מצד העניין שציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה. שעל ידי צדקה מזרזים את הגאולה, שזה התפילה שלנו בתענית, כאמור לעיל מדברי הנביא, שאנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שהתעניות יתהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים. זה יקרה

05:53 דובר 2 בגאולה וקרוב ממש. וגם כי דמי הסעודה שהיינו יכולים לאכול בעצמנו, אנחנו לא שומרים את זה, אלא אנחנו נותנים את זה לעניים. כלומר, לא רק שהאדם התענה והוא לא חסך כסף, אלא את הכסף הזה הוא נתן להחיות את נפשו של עני. וממילא התענית, זה שנתמעט חלבו ודמו וזה שאת הכסף שיכלה לקנות איתו דבר מאכל נתנה לעניים, אז זה ודאי נחשב למעשה גדול בתוך התענית שממשיך ברכה גדולה מהקדוש ברוך הוא. התעניות הללו שהזכרנו, עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז, צום גדליה ותענית אסתר, ההתחלה שלהן היא בעלות השחר והסיום שלהן הוא בצאת הכוכבים. לילה לפני מותר לאכול ולשתות. יחד עם זה, מכיוון שהאדם הולך לישון אז לפי חלק מהפוסקים כבר אסור לו לאכול. אז לכן לפני השינה יש להתנות שאם אקום במהלך הלילה לפני שהתענית נכנסת וארצה לאכול ולשתות, אני אוכל לעשות כך, והתנאי הזה מועיל כדי שהאדם יוכל לאכול ולשתות לפני שנכנסת התענית. במקרה ושכחו ולא עשו את התנאי, לאכול אי אפשר, אבל לשתות אפשר עד שמגיע הזמן של עלות השחר. במקרה ובטעות אכלו או שתו אחרי שנכנסה התענית, לא משנה אם בבוקר, בצהריים, אחר הצהריים, אין כזה מושג, שברתי את הצום. בהלכה כתוב על זה: וכי אדם שאכל שום והפה שלו יש לו ריח לא נעים אז יאכל עוד שום שיהיה לו ריח עוד יותר לא נעים? אם אדם עשה טעות זה מתיר לו לעשות עוד טעות? התענית היא זמן, כמו שאמרנו, מתחילת היום עד שמגיע הלילה, ולכן אם בטעות אכל או שתה אז טעה. יש לזה נפקא מינות מסוימות, תלוי כמה אכל, כמה שתה לעניינים שקשורים לעלייה לתורה וכדומה. אבל כלפי עצם ההיתר

08:27 דובר 2 להמשיך ולאכול ולשתות, אם מדובר באדם בריא, אין שום היתר בדבר. מה שטעה טעה, לא יכול, לא יכולה להמשיך לאכול ולשתות. וכל התעניות מתענים רק כשהם חלים ביום חול. אבל אם הם יוצאים בשבת או ביום שישי דוחים אותם. תענית שבעה עשר בתמוז ותענית צום גדליה דוחים אותם מיום שישי או שבת ליום ראשון. תענית אסתר מקדימים אותה, ואילו עשרה בטבת בכל יום שהוא חל בשבוע מתענים אותו, עד כדי כך שאפילו אם הוא היה חל בשבת היו מתענים אותו בשבת. מה הטעם שעשרה בטבת כל כך חמור? מפני שבו התחילו הצרות. מכיוון שממנו התחילו הצרות, שאז סמך מלך בבל על חומת ירושלים, לכן החמירו בו מאוד, כי הנביא אומר עליו: בעצם היום הזה סמך מלך בבל על חומת ירושלים. נאמר כאן בעצם היום הזה ונאמר ביום כיפור בעצם היום הזה, כמו שיום כיפור צמים אותו בכל יום שיוצא בשבוע, כך גם כן עשרה בטבת צמים אותו בכל יום שחל בשבוע. למעשה עשרה בטבת אף פעם לפי קביעות הלוח היהודי לא יכול לצאת בשבת, אבל כן הוא יוצא ביום שישי. פעם במספר שנים עשרה בטבת יכול לחול ביום שישי, וכשעשרה בטבת חל ביום שישי מתענים אותו עד צאת הכוכבים. במאי נפקא מינה? בקהילות מסוימות שבמהלך השנה מתפללים שבת מוקדם יותר, מה שנקרא תפילה בפלג, ועושים קידוש מוקדם יותר, אבל בעשרה בטבת שחל ביום שישי הם לא יכולים לעשות את זה, אלא כולם מחכים עד צאת הכוכבים ורק אז אפשר לעשות קידוש. יש בעיה נפוצה שבדרך כלל היא קורה בחודש תשרי, כשאנשים טסים ל-770 בצום גדליה. המומלץ ביותר לכתחילה זה לא לקנות כרטיס טיסה ליום של תענית ציבור. ולמה? כי

10:52 דובר 2 כאשר נוסעים מארץ ישראל לארצות הברית היום מתארך, ועוד שבארץ ישראל כבר התענית יצאה עדיין אצל אותו אדם שטס היום ממשיך. מה הוא יעשה? יש מחלוקת בין הפוסקים איך להורות לאותו אדם, אבל לכתחילה רוב הדעות זה שכל עוד יש יום, השמש זוהרת, זה לא משנה איפה הוא נמצא, זה יום התענית, ולכן המומלץ הוא לא לקנות כרטיס בתאריך שכזה. ואם האדם קנה והוא מתחבט כעת מה לעשות עם התענית אז יתקשר לרב להתייעץ איתו. הרב צריך להבין מה מצבו הבריאותי וכן הלאה, ויורה לו כיצד לנהוג. יום התענית הוא יום להתעוררות בתשובה, ולכן זה לא יום לטיולים או לכל מיני נופשונים. אדרבה, האדם צריך להתחזק באמירת תהילים ולימוד עניינים שקשורים ליום התענית ותוכנו, ולכן יש להימנע בתכלית מללכת לטיולים או לבריכות של תענוג ביום תענית. אבל מי שיש לו עניינים בריאותיים, למשל אדם שמצווה על ידי הרופא ללכת כל יום הליכה ואת ההליכה הזאת הוא עושה במקום שיש בו נוף, יכול לעשות את זה גם כן ביום התענית. אותו דבר אדם שמצד הרפואה מטעמים בריאותיים חייב לשחות בבריכה, אז גם כן יכול ללכת ולשחות בבריכה גם ביום התענית. כאמור, אנחנו מדברים כעת רק על התעניות עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז, צום גדליה ותענית אסתר. ודאי שלא מדובר כעת על תשעה באב, תשעה באב יש לו דינים אחרים לגמרי. המנהג שלנו שלא רוחצים את הפה ביום התענית, ככה כתוב בהיום יום, שלא רוחצים את הפה ביום התענית ולכן לא מצחצחים שיניים ביום התענית בבוקר. אבל, וכאן חשוב להדגיש את האבל, יש אנשים או נשים שסובלים מאוד מהריח של הפה שלהם כי יש להם ריח מאוד חזק ומאוד לא נעים להם. אז

13:12 דובר 2 בכזה מצב אפשר להתיר להשתמש במי פה, דווקא מי פה ולא לצחצח שיניים כרגיל. והסיבה היא כי המי פה הם מרים מאוד והם לא ראויים לשתיית כלב, וגם האדם עצמו אם בטעות הוא יבלע מהם כמה טיפות לא יהיה בזה גדר של שתייה בתענית. אבל אם אדם מצחצח עם משחת שיניים ואחר כך שוטף את הפה, הרבה פעמים עלול לבלוע מים ויוצא שהוא שותה בתענית, שזה דבר שלא עושים בתענית לכתחילה. לאידך, בתעניות הללו מותר להתרחץ, מותר לשים בישום או דאודורנט. אין מניעה בזה בתעניות שעליהן אנחנו מדברים כעת. בתעניות הללו חשוב מאוד שמי שיש לו מסעדה לא יפתח אותה בימי התענית. אבל אם מדובר במסעדה שאוכלים בה אנשים שהם חולים, והאדם שפותח את זה יודע שבעיקר זה מיועד לאנשים חולים שבאים לאכול אצלו, וזה המקום היחיד שהם יאכלו, יתייעץ עם רב. בדרך כלל בכזה מצב יש אפשרות להתיר שיפתח או לפחות באופן חלקי. מצב נוסף יכול להיות לפתיחת מסעדות אם זה המסעדה הכשרה היחידה באזור, והאנשים שהולכים לאכול יאכלו בין כה וכה. רק אם הם יבואו למסעדה הזו הם יאכלו אוכל כשר, ואם המסעדה הזאת תהיה סגורה הם ילכו לאכול במקום לא כשר. אז בכזה מצב יכול לפתוח את המסעדה כדי שהם יאכלו אוכל כשר. מותר לאישה להכין אוכל לילדים ביום התענית. אין בזה שום בעיה להתעסק בהכנת אוכל לילדים, וכמו שאמרנו קודם שרחיצה מותרת כרגיל, אז ודאי גם כן שמותר לשטוף כלים, לשטוף את הבית, להעמיד מכונות כביסה. אין שום איסור בימי התענית הללו לעשות איזשהן פעולות שקשורות לחיים מסביב, לאכילה ולשתייה. מה שאסור בכל התעניות שהזכרנו זה רק אכילה ושתייה או עניינים של תענוג. שאר הדברים מותרים.

15:35 דובר 2 בתענית ציבור התפילה עד שמונה עשרה היא רגילה. אומרים את תחנון, כמובן, גם בקורבנות. מכיוון שעניינה של התענית הוא תפילה לה', התעוררות ובקשת רחמים מהקדוש ברוך הוא בזכות התענית שאנחנו מתענים, אז לכן גם הוסיפו בתפילת התענית את תפילת עננו. תפילת עננו בשחרית נאמרת רק על ידי השליח ציבור כשהוא חוזר את התפילה. נזכיר שיש קהילות שאומרים את זה גם בתפילת העמידה בלחש בשחרית, אבל מנהגנו שבשחרית רק השליח ציבור אומר את התפילה הזו בחזרתו. בתפילת מנחה כל מי שמתענה אומר עננו בשומע תפילה. השליח ציבור אומר את עננו ברכה בפני עצמה בתחילת תפילת העמידה, כפי שזה מסודר בסידור. במנחה גם היחיד או האישה שמתפללת לבדה בביתה אומרת את תפילת עננו בתוך שמע קולנו. צריך להסתכל בסידור, כתוב איפה מוסיפים את אמירת עננו והחתימה היא בשומע תפילה. גם מי שלא מתענה או אישה שלא מתענה בתפילת מנחה מוסיפים את תפילת עננו בתוך שמע קולנו. מכיוון שהתפילה היא על עצם התענית, תענית ציבור, גם האדם שלא מתענה הוא לא מתענה כי הוא כופר בתענית. הוא לא מתענה כי התורה, ההלכה, פטרה אותו היום מהתענית, אבל הוא בכלל ציבור המתענים. מכיוון שהתענית היא יום רצון, אז גם לאחר תפילת שמונה עשרה נתקנה התפילה המיוחדת של תפילת אבינו מלכנו. אבינו מלכנו, חטאנו לפניך. אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה, וכן הלאה, שבה מבקשים מהקדוש ברוך הוא רחמים רבים וכל מה שקשור לחייו של היהודי באופן פרטי ולחיים של עם ישראל באופן כללי. התפילה הזו נאמרת בין ביחיד, בין בציבור. כלומר, גם אישה שמתפללת בעצמה בבית ואין לה ארון קודש, היא יכולה לומר את התפילה הזו. אגב, גם אדם שמתפלל יחיד בביתו אומר

18:07 דובר 2 את התפילה הזו, וגם אם הוא מתפלל יחיד בבית הכנסת אומר את התפילה ולא פותח ארון קודש כשהוא יחיד. רק ציבור פותחים את ארון הקודש לתפילת אבינו מלכנו. בנוסף לתפילת אבינו מלכנו יש לנו את אמירת הסליחות. בשונה מהסליחות שלפני ראש השנה, הסליחות של ימי ההכנה לראש השנה, שהמנהג הוא שאומרים אותם בהשכמת הבוקר לפני התפילה, הרי שאת הסליחות של התעניות אומרים בתוך התפילה. אישה שיש לה זמן חשוב מאוד שתאמר את התפילה הזו של הסליחות. בסידורים מסודר סליחות לעשרה בטבת, סליחות לשבעה עשר בתמוז, סליחות לצום גדליה, סליחות לתענית אסתר, וצריך לעקוב אחרי הסדר של הסליחות כפי שהם בסידור וכך לומר אותם. בדרך כלל על פי הרוב, בימות החול אישה מתפללת בביתה, לא בבית הכנסת, לא במניין, ולכן את כל הקטעים של "ויעבור ה' על פניו ויקרא", י"ג מידות הרחמים, אז מדלגים ולא אומרים. את כל א-ל מלך וא-ל ארך אפיים אפשר לומר, אבל את הפסוק עצמו של י"ג מידות הרחמים מדלגים. מי שרוצה יכולה לקרוא את זה עם העיניים. זו גם אפשרות לקרוא עם העיניים, אבל בפה לא אומרים אותם כי אם בציבור במניין. מי חייב בתענית ומי פטור מהתענית? חייבים בתענית כל איש מעל גיל שלוש עשרה וכל אישה מעל גיל שתים עשרה. חשוב להזכיר שאין שום עניין שילדים שמתחת לגיל שלוש עשרה או שתים עשרה יתענו את התעניות הללו. גם לא שבוע לפני גיל שלוש עשרה וגם לא שבוע לפני גיל שתים עשרה. התענית הזו היא מיועדת עבור אלו שעברו את גיל שתים עשרה או גיל שלוש עשרה, גברים שלוש עשרה, נשים שתים עשרה. אבל מי שהוא חולה הוא פטור מהתענית, ולכן אדם שסובל מחלאים שונים, ודאי אם

20:35 דובר 2 מדובר חס ושלום בחולי כרוני, אבל אפילו אם מדובר בחולי קל יותר, אז האדם פטור מלהתענות את התעניות הללו, בין איש בין אישה. אין שום עניין להחמיר להתענות איפה שלא ציוו להתענות. מעוברות ומניקות פטורות אפוא מהתעניות הללו. אני חוזר עליהן שוב: שבעה עשר בתמוז, ג' בתשרי, עשרה בטבת ותענית אסתר. אין שום עניין אפילו שיתחילו את התענית, בפרט מעוברות, ובפרט מי שמניקה בפועל. לגבי אישה שלא מניקה בפועל והיא רק בתוך השנתיים שאחרי הלידה, כאן צריך להתייעץ בדרך כלל עם רב, לדעת מה המצב הספציפי ואם יש מקום להתיר לה לא להתענות. לפעמים יש מצב שאדם באופן כללי הוא בריא, אבל יש לו חלישות מסוימת בגוף שכתוצאה מהתענית הוא יכול לחלות. כלומר, האדם הזה צריך לאכול מסודר, ארוחות מסודרות כל יום, ואם לא הוא נתקף בחולשה מאוד גדולה שיכולה להביא אותו לידי חולי. במצב כזה האדם יאכל מעט מעט, מה שנקרא שיעורים. אבל כאמור, אם הוא מרגיש שהוא נחלש והוא נהיה חולה כבר מעצם אפילו האכילה בשיעורים, אז יתקשר, בדרך כלל עדיף להתקשר לרב ולשאול אותו כיצד לנהוג. אבל אם אין את מי לשאול מפני איזושהי סיבה, אז צריך לדעת שאם קפץ עליו חולי וחולשה הוא פטור מייד מהתענית ויכול לאכול ולשתות כרגיל. הדבר הזה שכיח הרבה מאוד אצל נשים, בפרט נערות צעירות שמאוד מאוד נחלשות מפני גם כן דברים שקשורים לנשים, ולכן אם היא מרגישה חולשה גדולה כתוצאה מהתענית, אז שוב מה טוב להתקשר לרב להתייעץ איתו על המצב הספציפי. אבל אם אין אפשרות לפנות לרב, אז במצב שנהיה חולשה ו... איפה אפשר למדוד את החולשה? שכתוצאה מהחולשה היא חייבת לשכב כי כל הגוף כבר חלש לגמרי, אז

22:57 דובר 2 במצב כזה היא יכולה כבר לאכול ולשתות, אבל הנכון הוא תמיד לפני שעושים מעשה להתייעץ עם רב כדי לדעת על המקרה הספציפי. קושי בתענית, מה שנקרא קשה לי להתענות, זה לא נחשב לחולי. כל איש ואישה יהיו מספיק נבונים לפני התענית להתארגן אליה כראוי. כמובן במצב שהם בריאים ומותר לקחת קלי צום, מותר לקחת כל מיני דברים שעוזרים, מחזקים את הגוף לפני הצום כדי שיוכלו לצום. מצד אחד מקלים למי שחולה ומקלים למעוברת ומניקה לכתחילה, ומניחים למי שנחלה שיוכל שלא להתענות, אבל יחד עם זה אדם שמה ש-- הוא רוצה לא להתענות בגלל שקשה לו להתענות, זה לא היתר, ולכן יעשה מה שיכול כל אחד כדי לקיים את התעניות האלה כראוי ולהשתתף בצרתם של הציבור. סך הכל חשוב לזכור את התעניות שבהן האדם מבטא את הקושי שלו על חורבן ירושלים ואת הרצון שלו שהקדוש ברוך הוא ירחם עלינו ויגאל אותנו. ולכן מי שמבחינה הלכתית פטור, פטור ואין צורך להחמיר. מי שחייב בתענית לא יכול להקל לעצמו סתם. חשוב לדעת, חתן וכלה שבתוך ימי השבע ברכות שלהם חלה תענית ציבור חייבים להתענות כמו כל הציבור. ואזכיר כאן נקודה באמת שלא הזכרתי קודם, שגם מי שמותר וצריך שיאכל וישתה ביום התענית אז אוכלים ושותים רק את מה שנצרך לקיום הגוף, אבל לא אוכלים מעדנים או ממתקים וכהנה. כי בעצם האכילה הנצרכת הוא אוכל אותה כדי לקיים את גופו, אבל מיני תענוג הם מיותרים גם למי שפטור מהתענית ביום התענית. כמובן, אם חלילה מדובר בחולה שיש לו בעיה של סוכר או דברים בסגנון שהוא צריך גם לאכול דברים מתוקים, אז ודאי שיכול לאכול אותם. הכוונה היא על דרך הרגיל, אדם שהוא חולה בחולי

25:12 דובר 2 סטנדרטי או אישה שפטורה מהתענית מפני שהיא מעוברת או מיניקה, אז אין צורך לאכול ממתקים בשביל קיום העובר וכהנה.