היזק ראייה במצלמות אבטחה ורחפנים - הרב ישראל מעטוף שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:10 דובר 2 ערב טוב לכולם. הגענו ברוך השם לשלב העוד יותר מעניין מהשיעור הקודם. התהליך של השיעורים שלנו היה ללמוד קודם את היסודות. מה זה חצר, מה זה מבוי, מה אסור, מה מותר, פתח, חלון. אחר כך למדנו מה הדין בחצרות ומרפסות בימינו. מתי צריך לשים מחיצה, מתי לא. שיעור שעבר למדנו על פתחים וחלונות. האם עצם זה שאתה גר בבניין זה הסכמה? בכל זאת, אם החלון הוא כנגד חלון, מה צריך לעשות? ועכשיו עוברים לנושא הבא. מאוד מעניין. מצלמות אבטחה ורחפנים. עכשיו כמה שיותר יורדים, כתוב ב... כתוב: "בחומר ובלבנים". חומר דא קל וחומר, שעם ישראל עבדו בפרך בחומר ובלבנים. לבנים דא ליבון הלכתא. כמה שיותר יורדים לפרקטיקה, הדברים מסתבכים יותר מכל מיני כיוונים, הרבה יותר קשה להכריע בזה. אז יש לנו הרבה שאלות בנושאים האלה. הטסת רחפן. ניקח כמה אפשרויות. בן אדם ש... למשל דוגמה, פה בכרמי הנדיב מדי פעם מצלמים את הבנייה החדשה של 770, מטיסים רחפן, הוא מסתובב, הוא מצלם, ועל הדרך הוא גם רואה, רואים מרפסות, חצרות של אנשים. יש אפשרות שבן אדם, סוג של חובבן, שמתעסק עם רחפנים, הוא בחצר שלו, הוא מטיס את הרחפנים והשכנים מסביב מתלוננים. הרחפן שלך עולה והוא רואה את החלון שלי, את הבית שלי, את החצר שלי, החצר שליד. עכשיו, האם הרחפן הזה עובר בחצר של השני או שהוא... הוא רק אצלי? מה קורה אם השני אומר: "אתה נכנס אליי לשטח, אתה מפר את הריבונות שלי"? כן? במדינות זה מאוד, מי שנכנס, מטוס שנכנס מפר את הריבונות. האם שייך להחיל את זה כאן?

02:44 דובר 3 רחפן גם מצלם.

02:45 דובר 2 מצלם. איך? זהו. אז אם הוא רואה את החצר של השני, האם יש בזה בעיה?

02:53 דובר 3 הוא מצלם רק אם מפעילים אותו, לא?

02:56 דובר 2 נכון.

02:56 דובר 3 אם הוא עובר ומצלם או שרק...

02:58 דובר 2 מדבר, אם מישהו מטיס אותו ומצלם. עכשיו השכן אומר גם, "אני לא יודע אם אתה מצלם או לא מצלם. אני רואה את הרחפן, אני מרגיש לא נעים".

03:06 דובר 3 נכנס לתוך הגבול האישי שלו.

03:08 דובר 2 כן. מקרה שני, עינית דיגיטלית. בעצם השאלה היא על כל עינית. אתה שם עינית בדלת. אנחנו לא שמים, זה קיים אצלנו. אבל יש חדר מדרגות, אנשים עוברים, ו... אם ניזכר, נראה שנייה בלשון של אדמו"ר הזקן במספר שש. יש איסור להסתכל, להסתכל, לראות. זה נזכיר עוד מעט את החילוקים. חוץ מזה יש גם איסור ליצור אפשרות שדרכה אפשר להסתכל. אפילו אם אתה אומר אני לא אסתכל. כמו הדוגמה של פתח כנגד פתח, של סעיף י"ב כאן. אני פותח פתח כנגד פתח או חלון כנגד חלון. אני אומר, אני מבטיח לך, אני אף פעם לא אסתכל בחלון. זה לא עוזר. ואפילו אמרנו שאפילו שני הצדדים מוחלים אחד לשני, זה לא עוזר. עצם העובדה שנתת אפשרות להסתכל לשני, אז זה בעיה.

04:13 דובר 3 אז זה טוב לעינית.

04:14 דובר 2 נכון.

04:15 דובר 3 מה עם חצר, זה לעיתוי תפילה?

04:19 דובר 2 אז אמרנו שבחצר זה לא שימושים, אה, צנועים, ובבית זה הכל שימושים צנועים. בחצר חלק שימושים צנועים, חלק לא. אז ברגע שאדם אוכל בחצר אז מן הסתם הוא פחות יעשה שימושים צנועים. אבל בבית הוא רואה זה את מסך של זה כל היום. אומר, נו, כן, זה כבר אי אפשר למחות על זה. כשהרי העינית הזאת אני מסתכל, אני רואה את מה שאנשים עוברים בחוץ. עכשיו מה אני רואה? דבר ראשון, בן אדם שהולך לבד בחדר מדרגות לפעמים הוא מרשה לעצמו לסדר את הבגדים. אה, אולי קצת לגרד במקומות שאולי הוא לא יעשה את זה ליד אנשים אחרים. או שהוא... אתה מסתכל, אתה רואה מתי הוא יוצא, מתי הוא נכנס, עוקב אחריי. עכשיו, אז פה גם השאלה מתחלקת לשתיים. האם מותר לי להסתכל? והאם מותר לי ליצור מצב שנותן אפשרות להסתכל? כמו שהוא אמר, היום זה ודאי שבונים כל הדלתות היום זה עם עינית. ודאי שאין בזה בעיה, זה מחילה. ברגע ש... זה לא רק זה מחילה, מנהג, זה הכל. כולם יש להם עינית. ודאי שאין בזה שום בעיה. השאלה אם מותר להסתכל בעינית.

05:35 דובר 3 אבל מצלם יכול.

05:36 דובר 2 והשאלה אם מותר לשים עינית דיגיטלית. העינית הדיגיטלית. עכשיו גם בזה אני, אני לא מכיר את המציאות. האם יש כאלה שכל היום רואים? בעיקרון אם זה על פי לחיצה, אתה לוחץ, אתה רואה. אז זה בערך כמו העינית הזאת. גם בעינית אני מסתכל, אני רואה ופה אני לוחץ במקום להסתכל. ואם זה מצב כזה, שמתי עינית כזאת שרואים מסך. אני רואה את מה שקורה בחוץ כל הזמן.

06:05 דובר 3 בבית כנסת יש עינית.

06:06 דובר 2 מצלמת אבטחה. כן.

06:09 דובר 3 זה...

06:10 דובר 2 בוא נדבר גם על זה. בוא נראה. בית כנסת זה מקום, אה, ציבורי.

06:19 דובר 3 זה גבולות של...

06:20 דובר 2 עכשיו, אז בוא נגיד שיש כזה דבר עינית דיגיטלית שאתה בדלת שלך יש לך מסך, אתה כל הזמן רואה מה קורה בחוץ. אז השכן יכול להגיד, "תשמע, זה הרבה יותר לא נעים לי. אני יודע שכל פעם אני עובר אתה רואה אותי."

06:36 דובר 3 מה זה רואה? שהוא רואה.

06:37 דובר 2 נכון, נכון. זה שאלה. האם זה... נכון. אוקיי. עכשיו, דבר שלישי זה מצלמות אבטחה, וגם בזה יש כמה אפשרויות. יש אפשרות שאתה שם בחצר שלך מצלמת אבטחה וחלק מהשטח שהיא מכסה היא לוקחת גם שטח מהחצר של השני. זה אפשרות אחת. אפשרות שנייה, שאתה שם מצלמת אבטחה, למשל ליד הפתח שלך בחוץ.

07:08 דובר 3 כל העוברים ושבים.

07:09 דובר 2 כן, לעוברים ושבים ברחוב, כן, או כמו שהוא אומר פה, הבית כנסת מקום ציבורי, ויש גם בחצר משותפת. אני שם מצלמת אבטחה בחצר משותפת. אז יש פה שני עניינים. יש פה דבר ראשון, מה רואים מהמצלמה? ודבר שני, איפה שמתי את זה? תמיד יש הבדל. הזכרתי את זה בשבועות שעברו. אם אני שם משהו בשטח שלי, אז נגיד עכשיו את הכלל הזה. יש שני מצבים למה השני יכול למנוע ממך לעשות דברים. מצב אחד, שאתה מזיק לו. אתה מזיק לו. אם אתה מזיק לו, אז זה גם אם אתה בשטח שלך. הוא אומר לך, "זה לא מעניין אותי שאתה בשטח שלך." ואם אתה עכשיו תירה חיצים מהשטח שלך למישהו אחר, נגיד, אני עושה את זה בשטח שלי, פה החץ יצא החוצה. אבל אם אתה עושה משהו בשטח שלך שמזיק את השני באופן ישיר, אז זה בעיה שלך. או, זה, זה שאלה. אפשר ללמוד חודשים על הדבר הזה. זה מושג שבהלכה נקרא גירי דיליה. גירי בעברית זה החיצים שלו. איך להגדיר חיצים שלו? בלגן שלם. יש שם בסימן, אה, קנ"ה, יש שמה קצות החושן עמודים על גבי עמודים שהוא רק דן בדעה כזו או דעה כזו. מפרק את זה מכל מיני כיוונים. אבל באופן כללי, הזכרתי בשיעורים הקודמים, יש מחלוקת מי צריך להרחיק את עצמו, הניזק או המזיק? האם המזיק אומר, "אני משתמש בשטח שלי מה שבא לי, כל מה שמפריע לך תסתדר עם זה איכשהו", או שהמזיק צריך להרחיק את עצמו? נפסקה הלכה כמו רבי יוסי שהמז-- שהניזק צריך להרחיק את עצמו. הניזק צריך להרחיק את עצמו. כן. למעט מקרים של גירי דיליה. זאת אומרת, נזק ישיר. אם אני מזיק

09:07 דובר 2 אותו ישירות, אז אני צריך לשמור על עצמי לא להזיק אותו. ופה זה כל ההגדרות של כל הסימנים של הלכות שכנים. יש נזקי חום, רעש, הרעדה, כל מיני דברים. וכל אחד מהם, מה ההגדרה? מה נקרא נזק ישיר, מה לא נקרא נזק ישיר?

09:24 דובר 4 ראייה זה לא ממשי.

09:25 דובר 2 נזק ראייה, אומר הרמב"ן, זה נקרא נזק ישיר. למה? כי אתה מסתכל עליו ואתה רואה אותו, זה נקרא נזק ישיר. ככה הוא מגדיר את זה.

09:34 דובר 4 עין הרע כביכול.

09:36 דובר 2 אז יש עין הרע, זה אפשרות אחת. בוא, בוא נראה, ניזכר בטעמים.

09:40 דובר 4 שדה, לא השדה.

09:43 דובר 2 נכון, זה בע-- זה עין הרע. אז יש לנו שלושה טעמים: יש צניעות, יש עין הרע, ועין הרע הפירוש הוא שזה יזיק לו פיזית. כשאתה מסתכל עליו ורואה את השדה בכמותו, רואה את ההצלחות שלו, זה עלול להזיק לו פיזית. ובסוגריים, בשיעור שעבר הבאתי איזשהו קטע מהרבי בנושא של עין הרע ולא הספקנו לדבר עליו. שיעור הבא אני אדבר עליו קצת יותר באריכות, אבל במילה אחת. שם במכתב הרבי מדבר על אישה שיותר מדי הקפידה על עין הרע, והרבי אמר לה, "על זה נאמר מה שמי שלא מקפיד לא מקפידים עליו". כן, דברים כגון אלה, ובפרט שזה לא דברים שכתובים בשולחן ערוך. משהו כזה. זאת אומרת, בשולחן ערוך יש מצבים של עין הרע. איזה? לא לחתן שתי אחיות ביום אחד, בשבוע אחד. יש לא להעלות אחים או אבא ובן לתורה אחד אחרי השני. או המקרה שלנו, לא להסתכל בהצלחות של השני. איך שמענו מהרבי שה-- מה שכתוב בשולחן ערוך זה קיים, זה עובדה, זה קיים. אתה רוצה עכשיו להקפיד יותר מדי? אל תקפיד יותר מדי, כי אז יקפידו גם איתך. ככה זה נראה המשמעות. בכל אופן, כן מזיק, לא מזיק, ההלכה היא הלכה, שאסור להסתכל. ודבר שלישי זה לשון הרע. ככה הרמב"ן אומר, לשון הרע, ככה הוא קורא לזה. מה פירוש לשון הרע? הוא לא מדבר כלום. הרעיון שזה ב-בתוך המכלול של לשון הרע. אתה מסתכל ואחר כך תספר. זה כלול בגדר של לשון הרע, רכילות, דברים כאלה. עצם זה שאתה מסתכל אצל השני ורואה את הפרטיות שלו. ואם אתם זוכרים אז מרן המגיד מאוד מאוד דייק בלשון. האם אתה רואה או מסתכל? לגבי עין הרע, אז רק אם

11:40 דובר 2 הוא מסתכל גורם לעין הרע. אם הוא סתם רואה וממשיך הלאה זה לא גורם לעין הרע. לגבי הפרטיות, מעצם ההסתכלות של חברו, עצם זה שהוא רואה אותם אפילו לשנייה אחת כי הוא כבר יודע מה השני עושה, הוא כבר חדר לו לפרטיות וזה כבר בעיה. גם לראות. עכשיו, גם אם החבר שלו הסכים לו לראות, הסכים לפתוח חלון וכולי, אז אסור לו להסתכל, כי לראות אז זה מפריע קצת. להסתכל זה מפריע לדברים עוד יותר גדולים. זאת אומרת, יש בן אדם ש-- אה, למשל, אמרנו להחליף בגדים, אז זה מספיק שרואים אותו שנייה אחת, זה מפריע לו. בן אדם שיודע שרואים אותו, אז הוא לא יעשה את הדברים האלה. אבל יש מצב מישהו יושב ואוכל, אם יש מישהו יושב ומסתכל עליו הרבה זמן זה מפריע לו. אפילו שלראות רואים, מפריע לו ההסתכלות. אז גם אם הר-הראייה מותרת, ההסתכלות אסורה. עכשיו, אני אחזור רגע למה שדיברתי מקודם על מצלמת אבטחה. כלל. למה השני יכול למנוע ממך? או למה אתה צריך להימנע מלעשות משהו בשטח שלך? למה זה? אם אתה מזיק אותו. אם אתה מזיק אותו באופן ישיר, אתה צריך למנוע את עצמך מלהזיק אותו באופן ישיר. עכשיו, אם אתה עושה משהו אבל לא בשטח שלך, אתה עושה משהו בשטח של השני או בשטח המשותף לשניכם, פה הוא לא חייב להגיע לטענות, "מזיק אותי באופן ישיר". אפילו טענה הכי קטנה, כל עוד זה לא דבר שמקובל, הוא יכול לעצור אותך. הוא אומר, "אתה משתמש בשטח שלי וגורם לי להפרעה", זה כבר לא. אם אתה גורם-- לא גורם לי לשום הפרעה, אז זה נאמר כופין על מידת סדום. בן אדם רוצה לעשות-- להשתמש משהו

13:36 דובר 2 בחצר המשותפת שלא גורם לשום הפרעה. למה אתה סתם אומר לו שלא? זה כופין על מידת סדום. אם זה גורם להפרעה, אפילו קטנה, הוא יכול למנוע. אלא אם כן זה מקובל. אוקיי? ניקח דוגמה של עינית בדלת. בן אדם אומר, אתה-- לא, עינית בדלת זה קצת, זה, זה כן בשטח שלי, אבל אני שם מצלמת אבטחה בחוץ בחדר המדרגות. חדר המדרגות שייך גם לי. אתה שם פה משהו, נכון, שימושים צנועים, זה לא שימושים צנועים בכלל, לי זה מפריע, אז אני יכול למנוע ממך לעשות את זה. אלא אם כן זה מקובל מצד המנהג המאוחר. תכף נדון בזה קצת יותר. עכשיו עוד נושא אחד הלכתי ואחר כך נעבור לפרטים המעשיים. עכשיו הנושא ההלכתי, יש עוד מה שלמדנו, מתי זה הסכמה, מתי מנהג. אני לא אחזור על זה. מי ש-- אם אתם רוצים תגידו, אבל, אה, כבר חפרנו על זה הרבה פעמים. במילה אחת, הסכמה מועילה רק בחצרות ולא בפתחים וחלונות. אוקיי? מנהג. אז גם בחצרות הוא לא מועיל למנהג. עכשיו, מה קורה אם יש מצב כבר של היזק ראייה ואני מגדיל אותו? אז זה אחר כך יהיה נוגע לכל המקרים שאנחנו נדבר אחר כך. יש מצב שהיזק ראייה קיים כבר ואני מגדיל אותו. אני אתן לכם פה ארבע דוגמאות מההלכה ואחר כך נראה איך זה נוגע אלינו. דוגמה ראשונה, חצר משותפת. פה יש תמונה מירושלים, אני חושב. יש פה חצר משותפת לכמה שכנים, יש פה חלונות שלהם שהם כבר פתוחים. אבל מה קורה עם מי שרוצה לפתוח חלון? מהחלון הוא משקיף לחצר המשותפת. הוא אומר לשכן, "אתה מסתכל עליי כשאני משתמש בחצר." הוא אומר לו בעל החלון, "מה זאת אומרת? אני

15:36 דובר 2 יכול בעצמי לצאת לחצר ולראות אותך. אז מה אכפת לך שאני מסתכל עליך מהחלון?"

15:42 דובר 5 יש לו עוד חלונות.

15:45 דובר 2 נכון. במקרה הזה שיש פה עוד חלונות, אז ודאי שאין שום טענה. אבל בוא נגיד שאין חלונות ואני עכשיו פותח חלון. השאלה אם מתקבלת הטענה, "אני יכול בעצמי לצאת לחצר. מה אכפת לך שיש לי חלון?"

15:58 דובר 5 לא מתקבלת.

15:58 דובר 2 לא מתקבלת. למה?

16:00 דובר 5 מה?

16:00 דובר 2 למה היא לא מתקבלת?

16:02 דובר 5 כי זה שונה לגמרי. זה, זה, זה שמישהו רואה אותי כשהוא נמצא בחצר, אז אני רואה אותו, הוא רואה אותי, שהוא רואה אותי. פה הוא גם מסתכל עליי דורך אַ פענסטער.

16:09 דובר 2 זהו. עכשיו הנקודה שאתה אומר רואה אותי, בוא נגיד שהחלון נמוך. הוא חלון נמוך, שאתה עומד ומסתכל, רואים אותך. בכל זאת אסור לפתוח. למה? יש פה זמן נוסף. זאת אומרת, אני בחצר רוצה לעשות שימושים פרטיים. ברגע שאני נמצא בחצר אני עושה את השימושים הפרטיים. עכשיו לא רק שאתה בחצר, גם כשאתה בבית אני לא יכול לעשות. זה כבר בעיה. אתה מונע ממני יותר שימושים בחצר. בעצם הוספתי פה זמן נוסף שמפריע וכבר יכול למנוע. נראה בדף.

16:41 דובר 5 אבל טוב, יגיד לי ללכת לשם.

16:45 דובר 2 לא, ללכת? מותר לי ללכת בחצר, זה חצר גם שלי. חצר היא גם שלי, מותר לי ללכת לעשות מה שאני רוצה בחצר.

16:52 דובר 5 לפני חלון איש אינו רואה דמעה.

16:56 דובר 2 החצר מיועדת להשתמש בה. אוקיי? עכשיו, כשאתה פותח חלון, אתה יוצר מצב שאתה אפילו שאתה בבית שלך, אתה רואה את החצר.

17:07 דובר 5 ואז צריך לצאת מהבית בשביל לראות.

17:09 דובר 2 כן, בדיוק.

17:11 דובר 5 הוא רוצה פשוט לשבת בנוח.

17:13 דובר 2 הוא רוצה לצפות ככה כמו שצריך. בוא נראה במספר אחד בדף. שולחן ערוך: "לא יפתח אדם חלון לחצר חברו". זה חברו. "ואפילו אחד מהשותפים שבחצר שביקש לפתוח לו חלון בתוך ביתו לחצר, מעכב עליו שותפו מפני שמסתכל בו ממנו". עכשיו הגמרא מסבירה שהפירוש הוא יותר זמן שאתה מסתכל. זה הגדרה אחת שאסורה, שאפשר למנוע אותה. דבר שני הזכרנו בשיעורים הקודמים. חנות. רואים פה את הבן אדם יושב בחנות שלו, יש לו מרכולת מכובדת.

18:00 דובר 5 מי, מי שיש לו חלון? זה גם נחשב-

18:04 דובר 2 אה, זהו, זהו. מקודם זה, מקודם אמרתי אם יש חלונות אם מותר לפתוח עוד אחד, ועכשיו תוך כדי שאתה שואל אני נזכר. לא, ודאי שלא. זה עוד משהו שנראה. אי אפשר גם לפתוח עוד. אי אפשר גם לפתוח עוד. זה כי זה מוסיף. בוא נראה. מה שכן, אם זה מקום כזה שהוא כל כך רואים מכל מיני כיוונים, אז זה כבר נהיה כאילו מקום ציבורי ואז כבר אין מה לטעון. אמ, אז זהו. אותו אחד שיושב בחנות, הוא יושב ומה יש לו לעשות כל היום חוץ מלהסתכל קדימה? עכשיו, ברמת העיקרון-

18:44 דובר 5 רואים שהוא משועמם.

18:45 דובר 2 עוד מישהו. ברמת העיקרון, מה קורה אם יש שני בתים משני צידי רשות הרבים ורשות הרבים עוברת באמצע? ועכשיו אחד יש לו חלון או פתח והשני פותח מולו חלון או פתח. יכול או לא יכול? התשובה היא יכול. למה? בדיוק כמו שאני רואה אותך, אנשי רשות הרבים רואים אותך. עכשיו מה תגיד לי? אולי אתה תעמוד בחלון ותתמקד ככה ותתבונן בי. אז אני אומר לך אני לא אעשה את זה. כאילו, החלון נותן אפשרות שאתה מסתובב בבית, מדי פעם אני פתאום אראה אותך. גם מדי פעם הזה גם אנשי רשות הרבים רואים אותך. אתה אומר שאולי אני אסתכל, אני אומר לך שאני לא אסתכל. אתה לא יכול כרגע לחשוד בי שאני אעמוד ואצפה בך. עכשיו-

19:37 דובר 5 אם הוא לא אומר את זה.

19:38 דובר 2 איך?

19:38 דובר 5 אם הוא לא אומר את זה, אומר יכול להיות שכן. הוא לא ילך לפתוח?

19:41 דובר 2 אז הוא יוכל ל-ל-לעכב עליו. אל תסתכל. החלון עצמו אבל-

19:45 דובר 5 לא עבירה.

19:46 דובר 2 לכאורה. עכשיו בואו נראה בסעיף כ"ב, לקטע האחרון בעצם של הדף. "ואפילו רשות הרבים מפסקת ביניהן, אסורים לפתוח חלון כנגד חלון". שימו לב מתי: "אם החלונות גבוהות". עכשיו זה מאוד מעניין, ואדמו"ר הזקן פה מאריך מאוד. הרבה פעמים אתה רואה את הפרקטיקה של אדמו"ר הזקן. הוא מאוד מאריך לצייר איך זה בדיוק המקרה הזה. עכשיו שימו לב, החלונות גבוהות. מה פירוש החלונות גבוהות? אם הן גבוהות, מצב כזה ש... יש שני בתי קרקע ויש לי חלון מאוד גבוה, גם מולו חלון מאוד גבוה. לא אני יכול לראות אותו והוא לא יכול לראות אותי. אז זה איזה... ואם גם רשות הרבים גבוהה וגם אני גבוה, אז... אז גם הם רואים וגם אני רואה. אלא מה? צריך להיות מצב כזה שהקרקעות של הבתים גבוהות ורשות הרבים נמוכה, ואז הם כן רואים אחד את השני, רשות הרבים לא רואים. ומה קורה בימינו? קומה שנייה. קומה שנייה, הקרקע של קומה שנייה היא גבוהה כביכול, ואז שתי הקומות השניות רואות אחת את השנייה. אבל מי שעובר לא רואה, ולכן אז זה כן יהיה אסור. אז אדמו"ר הזקן מאוד מאריך בזה. כלומר, רשות הרבים מפסקת ביניהם. אסור לי לפתוח חלון כנגד חלון אם החלונות גבוהות, שאין רשות הרבים יכולים לראות בהם דרך הילוכם, וקרקעות בתיהם הן גבוהות מקרקע רשות הרבים שהם יכולים לראות בהם, אז זה אסור. אבל אם רשות הרבים יכולים לראות בהם דרך הילוכם, אין לחוש אפילו בחלון כנגד חלון, שהרי סוף סוף צריך לצמצם את תשמישיו מפני רשות הרבים. הם עוברים שם כל היום. אין צריך לומר פתח כנגד פתח שהם נמוכים יותר. אז אם רשות הרבים עוברת

21:42 דובר 2 באמצע והחלונות נמוכים, אפשר לפתוח. אבל חנות לא יכול. למה לא יכול? אומר, כולם רואים אותך. מה ההבדל ביני לבינך? אתה קבוע, מסתכל בי בקביעות. אז יש פה עוד פרמטר. אם זה דבר שהוא קבוע, אפילו שכבר יש איזו ראייה, אבל דבר שהוא קבוע, הוא מוסיף בנזק, זה גם יהיה אפשר למנוע.

22:06 דובר 6 מה זה קבוע? הרי הוא עובד גם. הוא לא כל היום סוגר.

22:10 דובר 2 כן, אבל סוג של קביעות, כאילו הוא יושב ואין פונים.

22:13 דובר 6 בבית לא נגיד קבוע?

22:14 דובר 2 בבית בן אדם לא יושב מול הפתח. הוא מסתובב בבית וזה. יכול להיות. יכול להיות אגב, יכול להיות אגב שאם זה חלון כזה שהוא בדיוק מול הספה, יכול להיות שזה כן יהיה כמו חנות. יש מצב, אבל בחנות כנראה ממש כל היום הוא יושב שם וכל פעם שאין קונים אז הוא מסתכל. משהו שהוא מצטייר חזק. כן. דבר נוסף, בוא נקרא את הלשון לגבי החנות במספר שתיים. ואף על פי כן, הקטע השני. לא יפתח אדם חנות כנגד פתח או חלון חברו מפני שזה, זה קבוע תמיד, שהרי רשות הרבים עוברים ושבים ואינם מביטים בו תמיד, וזה יושב בחנותו כל היום ומביט בפתח או בחלון חברו, ולפיכך צריך להתרחק עד כדי שלא יהיה יכול לראות בו כלל. אם הוא רוצה לפתוח כבר פתח אז זה רק במצב שהוא ממש רחוק. אם לא, אז לא יפתח מול החלון, שיפתח בצד למקום אחר. עכשיו אפשרות שלישית, פיצול של פתח. היה לו פתח אחד גדול והוא אומר אני אפצל אותו לשתיים. אני לא אפתח חלון, פתח חדש לגמרי. אני אסגור חצי מהפתח הזה ואשים עוד חצי בצד. הדבר הזה גם אסור. למה? כי אומרים לו שיש דלת אחת, פתח אחד, אז הוא או פתוח או סגור. כשיש לך שניים אז יכול להיות שאחד פתוח ואחד סגור כל היום, ואז אתה מגדיל את המצב של היזק ראייה. ודבר רביעי, הבאת שרפרף. זה יכול להיות סולם, שרפרף. יש מחלוקת האם אתה יכול למנוע ממישהו לפתוח חלון גבוה בבית שלו, אבל לא, לא חלון גבוה שפונה לחלון אחר גבוה. חלון גבוה שפונה לחצר, לחצר פרטית למשל, או חצר שותפים. האם אתה יכול למנוע ממנו? נפסק בהלכה,

24:22 דובר 2 דמותי רבי הילה[?], אתה יכול למנוע. למה? כי הוא אומר לו אולי אתה תביא שרפרף ותעמוד ותסתכל בחלון. עכשיו שוב, לא הכוונה תסתכל בכוונה לראות אותי, אלא תרצה לכל מיני... לא יודע, לראות נוף, להסתכל על משהו ואז כן תראה אותי. ואז מה פה הנקודה? פה מה שהוזכר מקודם, שאני לא אדע להימנע מזה. אני לא אשים לב שאתה רואה. בחצר אני אשאל אותך, מתי אתה נמצא, מתי אתה לא נמצא. פה פתאום אתה מציץ מהחלון ואני יושב, זה חלון גבוה, אני לא אשים לב שאתה נמצא ואני אעשה שימושים צנועים בלי שאני אשים לב שאתה רואה אותי. אז כל דבר שהוא בלי שימת לב זה גם כן תוספת בנזק.

25:05 דובר 7 זה דבר שגם בדירת פלאק[?] היה לנו שכנים

25:10 דובר 2 זהו, אז פה מגיע מה שדיברנו אז, העניין של ההסכמה. אם קנית ככה את הבית, אז הסכמת שיהיו חלונות, שיהיו לך הרבה צופים מכל ה... מכל הקומות. הסכמה מועילה בחצר. אבל אם עכשיו מישהו בא לפתוח חלון חדש, אז פה זה לא יועיל לו.

25:29 דובר 7 יש, יש היום מרפסות שתולים אותן...

25:33 דובר 2 בונים מרפסת חדשה.

25:34 דובר 7 רוצים אותה כדי לעשות שיפוץ או משהו ונהיית בעיה.

25:37 דובר 2 אז פה השכנים, אם זה ייצור היזק ראייה חדש לשכנים...

25:42 דובר 7 לא יוצר היזק ראייה.

25:42 דובר 2 לפעמים לא. לפעמים המרפסות של השכנים, יש לנו רצוף מסביב שהן פתוחות וכולם רואים אותן. אז זה עושה גם אתה, גם כולם. לא הוספת פה שום דבר.

25:52 דובר 7 חוץ מזה, את החצר של ה... קומה. אם לבן אדם יש לו חצר פרטית והוא פתח את ה... יש מצב שיתראו ויסתמך על החצר של השכנים.

26:01 דובר 2 זהו. אז אם אין מרפסות מסביב שרואות, אם יש כבר כמה מרפסות מסביב, אז מה? אז הוספתי עוד אחד. מה הוספתי כאן? רואים פה בכל המצבים האלה יש, ואני אומר אני מוסיף עוד זמנים, אה, מצבים זה, אבל אם יש כמה מרפסות אז אין לך כבר פרטיות באותו מקום. באופן כללי, בוא ניגש עכשיו למעשה. באופן כללי החצרות שלנו, דיברנו על זה כבר אז, מרפסות וחצרות, זה יהיה תלוי באופי של אותה חצר או מרפסת. אם זה מקום שהוא צנוע אז לא תהיה בעיה שזה היזק ראייה. אם זה מקום פתוח לגמרי לרשות הרבים, ודאי שלא יהיה, או פתוח לכמה מרפסות, לכמה מקומות, אז לא תהיה בעיה של היזק ראייה. עכשיו נתחיל עם הרחפן. נתחיל עם הקטע שהוא אומר, בוא נגיד רחפן בלי מצלמה. מה אתה נכנס אליי לשטח? יש דוגמה בהלכה למישהו ששם, מתקין, אה, מתלה או מדף. הוא גר, הוא גר על הגג, קומה שנייה או על הגג. יש לו איזה מעקה שם. הוא חייב לשים מעקה של ארבע אמות כדי שלא לראות את השני, אבל בצד איפה שזה לא מול השני, מחוץ ל-- מהצד הוא רוצה לשים שם איזשהו מתלה, לשים דברים. אומר לו השני, כל פעם שאתה תתלה שם דברים אתה תסתכל עליי. אז הוא אומר לו, אני לא אסתכל, אני אלך-- אני אסובב את הגב שלי ואני אשים דברים. עכשיו זו מחלוקת אמוראים, אם הוא יכול לטעון את זה או לא. ההלכה נפסקה שהוא לא יכול לטעון את זה. למה? כי הרי מדובר שם, יש-- כשיש לבן אדם כותל ארבע אמות, כן? שהוא מול השני, הוא שם כותל ארבע אמות. הוא חייב לשים כדי שלא יראה את

27:50 דובר 2 השני. הוא מרגיש בטוח, אז הוא יכול גם ללכת עם הגב, בוא נגיד את זה, ולא להסתכל. אבל בצד, שמה מדובר שאין כותל גבוה, אלא כותל נמוך. כתוב "ועשית מעקה לגגך", מספיק כותל נמוך, לא צריך כותל גבוה, אבל עדיין הבן אדם לא מרגיש מספיק בטוח שהוא עומד ליד גג עם כותל שהוא לא כזה גבוה. ברגע שהוא לא מספיק-- מרגיש מספיק בטוח, מה האינסטינקט הטבעי שלו לעשות זה? להסתכל בשביל להרגיש ביטחון. ואז הוא אומר לו: "אתה תסתכל ואתה תגיד לי שעשית את זה בשביל להרגיש ביטחון, ובאמת אתה גם תראה אותי תוך כדי". ככה הגמרא מביאה את כל הטעם הזה. ולכן אפשר למנוע ממנו. אל תשים לי שם מתלים, אל תשים לי מדפים מחוץ ל-- לקיר שלך. מה אבל יוצא מכל זה? רגע, עזוב את ה"תראה אותי, לא תראה אותי". של מי היה האוויר שם? האוויר הזה הוא שייך לבעל החצר שלמטה, ואדם שקונה חצר, יש לזה כל מיני אפשרויות. מתי צריך להגיד, לא צריך להגיד. באופן כללי, בהרבה מצבים כל השטח מ... עד הרקיע וגם למטה שייך לו. אז איך אתה מוציא לו פתאום מדף או מתלה שבאוויר שלו? אז יוצא לדייק מזה שלהשתמש באוויר של השני במצב כזה שהוא לא עושה לו שום נזק, שום דבר, אז זה כמו כופין על מידת סדום. מה אתה, מה אכפת לך שאני שם פה? אז זה מה שאמרנו גם אז. שמשתמש בשטח של השני, יש לך טענה אפילו הכי קטנה, בסדר, תמנע. אבל אם אין לך שום טענה, מה אכפת לך? ואדם שם מטיס באופן חד... בוא נתחיל ממצב שהוא מטיס באופן חד-פעמי, רחפן. הוא מטיס והוא עובר דרך

29:39 דובר 2 החצר של השני. מה אכפת לך? זה לא עושה לך שום דבר. אז זה לכאורה לא יהיה בעיה. עכשיו, מה קורה-

29:49 דובר 8 החשש שהוא מטיס שם מצלמה.

29:51 דובר 2 זהו. אה, הוא אומר, אני לא יודע, אולי יש מצלמה, ואז אני כאילו מרגיש חוסר ביטחון. זו שאלה מעניינת. ראיתי שדנים בזה, שיש אומרים, בעיה שלו שהוא זה, בפועל אני לא מזיק לו. יש מה לדון בזה. עכשיו, מה קורה אם את זה כן רואים? רחפן עם מצלמה. פה יהיה הבדל. אם אני מכניס לשטח של השני, אין שום שאלה שהוא יכול למנוע ממני.

30:20 דובר 8 גם בחוץ הוא יכול למנוע. הוא יכול לצלם אותי מהרחוב.

30:24 דובר 2 או, רגע. עכשיו, נכון. קודם כל נתחיל שנכנס לשטח של השני. אני יכול להגיד לו, "אתה נכנס לשטח שלי, אני לא רוצה שכאילו זה יהיה השטח שלי". מה תגיד לי, כופין על מידת סדום? לא, אתה מפריע לי. אתה רואה אותי. אז זה ודאי שהוא יוכל למנוע ממני. מה קורה אבל אם אני מטיס בחוץ? עכשיו בוא נחלק את זה לשניים. משהו באופן אקראי שאחד עושה. הוא גם שואל את עצמו, מותר לי? עכשיו אני רוצה לצלם את התהלוכה, והרחפן הוא גם רואה דברים בדרך וכולי. אז פה לכאורה זה כמו לראות או להסתכל. אני עכשיו לא בא באמת לעמוד ולהסתכל אצל השני. אני בא לצלם את הדבר הזה הספציפי. תוך כדי בדרך הוא רואה דברים. אז פה זו השאלה אם זו חצר שהיא מספיק פרטית, שאפילו לראות זה מזיק או שרק הסתכלות מזיקה, כמו שאומר אדמו"ר הזקן. הרבה חצרות בימינו, ראייה בעלמא לא מזיקה להם, כי מכל מקום או אחר, חצר לא סגורה הרמטית. יש חלון למעלה, יש איזה מקום, יש פתח בגדר. רואים אתכם, רואים אות- איך? גם אם הוא פשוט עובר לך על הראייה בחצר ובמרפסת, ראייה לא מזיקה, ראייה קלה. אם ראייה קלה לא מזיקה, אז אני עובר עם הרחפן, רואה אותך לשנייה. אז אין פה את האיסור, אין פה את הבעיה ואי אפשר למנוע. אבל אם אני במטרה, אני מסתובב עם רחפן, מתחיל להסתכל במרפסות של אחרים וזה, זה ודאי שזה יהיה אסור. עכשיו, להטיס ליד חלון של בית זה ודאי אסור, כי בבית אמרנו שגם ראייה היא אסורה. אז זה אסור להטיס ליד בית. עכשיו, זה לגבי אקראי. מה קורה עם מישהו שמטיס בקביעות? הוא

32:11 דובר 2 בחצר שלו, הוא אוהב את העניין של הרחפנים, מטיס את זה בקביעות. פה זה כבר בעיה נוספת. אותו שכן אומר לו, "אני יושב בחצר שלי ואני לא מרגיש בטוח, כי כל רגע אני חושב שפתאום יעלה לי איזה רחפן ולא יודע מה אני עושה". עכשיו, פעם אחת מישהו מעביר רחפן, בסדר, אבל אתה עושה את זה בקביעות וזה כבר דומה למצבים שהזכרנו, שפותח חלון. פותח חלון, נכון, אני לא מסתכל כל הזמן בחלון, אבל פתאום תראה אותי מפה, תראה אותי משם. אז זה על דרך פתיחת חלון. זה ש-- זה שמשתמש בקביעות באותו רחפן. אתה מביא פה מצב שמוביל לראייה קבועה של השני, או קבועה, מזדמנת אבל מדי פעם, שגורמת לשני לפחד להשתמש בחצר שלו. לכאורה המצב הזה, זה כן יהיה לו טענה מולו. אלא אם כן זה חצר כזאתי ממש פתוחה שבכלל אין שם מצב של פרטיות, אז זה כבר יהיה מצב כמו של רחוב. להטיס רחפן ברחוב אין שום בעיה. בעולם-- אדמו"ר הזקן נראה לי שמזכיר את זה. אדמו"ר הזקן מדגיש בקטע השני בסעיף שש, הוא אומר, "ואפילו בהסתכלות במעשי חברו שאין בהם חשש היזק ראייה, אם עושה בביתו וברשותו אסור לראות שלא מדעתו כי שמא אינו חפץ שידעו ממעשיו ועסקיו". העניין זה שראייה שאני ברשות שלי אבל שנמצא בחוץ, אז אין בזה בעיה. אז זה לגבי רחפן. נתקדם הלאה שיהיה זמן. אז אם לסכם, זה תלוי בסוג של החצר וגם אם זה באקראי או בקביעות. אם זה באקראי, אם זה בשטח של השני ו-וזה מזיק לו אפילו קצת, ודאי שהוא יכול למנוע מכך. אם זה בחוץ וזה רק רואה באופן אקראי ו-ואין שם שימושים פרטיים, זה

34:05 דובר 2 לא חצר מדי פרטית, אז זה יהיה מותר. אבל אם זה בקביעות באופן כזה שמפריע לו, אפילו הראייה הזאת מפריעה לו כי זה הרבה פעמים, אז זה יהיה בעיה. עכשיו, עינית דיגיטלית. אמרנו ככה: חצר השותפים, בעיקרון אמרנו שאסור לפתוח חלון לחצר השותפים. עכשיו אותו אחד ששם עינית בדלת שלו, בוא נגיד שלא היו... עכשיו זה העינית הראשונה שאני מתקין. זה רעיון חדש, פטנט רשום שלי. אני מתקין עינית בדלת. מה בעצם אני עושה? חלון לחצר השותפים. קודם כול זה חצר השותפים והעינית זה חלון, אני רואה דרכה. זה יותר גרוע אפילו מחלון. אף אחד לא יודע מתי אני רואה. אלא מה? חצר השותפים זה מקום כזה שלא עושים שימושים פרטיים, אבל כן ישנה הפרעה מסוימת שאולי אתה עוקב אחריי, רואה מתי אני הולך, מתי אני יוצא ודברים קצת... צועק על הילד שלי. דברים אה קטנים. אז לגבי העינית הקיימת אין שום שאלה שזה מותר, אין שום בעיה. לגבי להסתכל בעינית, פה זה יהיה אם יש לי צורך להסתכל או לא. אם יש לי צורך להסתכל אז ודאי שמותר להסתכל. אני שומע איזה רעש וזה, אני מסתכל. מה הבעיה? עכשיו, אם אני מסתכל בשביל לראות את השני, פה אני אשאל אתכם מה אתם אומרים. הרי אמרנו שיש שתי סיבות למה אסור לראות את השני. או לראות את ההצלחות שלו, שזה יגרום לעין הרע. אז פה אם אדם עובר, אם הוא לא עובר עם איזה יהלום או לא יודע מה, אז לא רואה את ההצלחות שלו, אז אין בזה בעיה. או האפשרות השנייה, שמא אינו חפץ שידעו ממעשיו ועסקיו. אני מסתכל, אני רואה אותו הולך. אני רואה פה את מעשיו ועסקיו? לכאורה

35:55 דובר 2 אין בזה בעיה. כמובן שיש פה האפקט הזה, להסתכל על השני זה כמו לא תלך רכיל. אתה מסתכל, רואה מה השני עושה, זה לכאורה נכלל בזה. אבל הבעיה הזאתי של חוסר פרטיות לכאורה אין. אלא אם כן אתה עוקב אחרי השני מתי הוא נכנס, מתי הוא יוצא. זה גם כן, זה חוסר פרטיות. שאתה רואה בשעה הזאת הוא יוצא, בשעה הזאת הוא נכנס. שזה לגבי עינית רגילה. עכשיו, העינית הדיגיטלית הזאת, אם זה מצב כמו שרואים פה, שלוחצים ואז רואים, אז לכאורה זה בדיוק כמו העינית הזאת. אני לוחץ ורואה, אני יכול במקום להסתכל על זה אני לוחץ, יהיה לי יותר קל. אם אבל, בשני מצבים זה יהיה שונה. אם זה מצב שרואים כל הזמן, לכאורה פה, אם השכן יודע שאתה התקנת כזה דבר בבית או שאתה רוצה להתקין, לכאורה צריך לשאול את השכנים, כי אתה רואה אותם בקביעות. לראות אותם בקביעות זה משהו שמפריע הרבה יותר. עוד אפשרות שמפריעה זה אם זה מקליט. אם זה מקליט את ה... את האנשים שם. עכשיו, פה, ופה אנחנו נעבור כבר למצלמות אבטחה. מצלמות אבטחה, קודם כול המיקום שלהן הזכרנו כבר מקודם. אם אתה ממקם אותן בשטח של השני או בשטח משותף, הוא יגיד לך, "זה מפריע לי, מה אתה ממקם אותן פה?" אבל כאן מגיע הנושא של מנהג. בחצר משותפת, מה משתמשים בחצר משותפת? אני עכשיו בחדר המדרגות רוצה לשים, אה, מראה עם איזו שידה. אני רוצה להתאפר שמה כל הזמן, לא יודע מה. רוצה לשים שם שולחן לילדים עם כיסאות שיציירו שם. אז אם זה לא מקובל באותו מקום, אז נכון שזה חצר משותפת, אבל, אבל זה לא השימושים שמקובלים כאן.

37:50 דובר 2 כתוב, כתוב בהלכה: "בכל השותפים מעכבים זה את זה חוץ מן הכביסה." בחצר המשותפת אפשר לעכב כל דבר חוץ מהכביסה, כי הכביסה, אם אתה תמנע את הכביסה כאן, היא תצטרך ללכת לנהר ושם זה יהיה עניין של חוסר צניעות, שיראו את זרועותיה. אז לכן זה אי אפשר למנוע. אבל כל שאר השימושים אפשר למנוע, אלא אם כן זה ממש המנהג. לא, זה אז. זה אז, זה אז. היום, היום יש מכונת כביסה, אבל זה בהלכה כתוב. בשולחן ערוך כתוב את המצב של אז. עכשיו, אם אני רוצה להשתמש, עכשיו אני שם מצלמת אבטחה, אני משתמש בעצם בשטח הציבורי, אני מתקין שם משהו. אם זה בתים כאלה חדשים שמקובל ששמים מצלמות בכל האזור, אז ממילא זה נכנס למצב שמקובל ככה אצל כולם. אז אתה לא יכול להגיד לי, "זה השטח שלי". מה תגיד לי? יש פה בעיה של היזק ראייה? אז פה דבר ראשון, יש מצלמת אבטחה כי יש לה מטרה, היא לא סתם בשביל לראות, ודבר שני, באמת להסתכל שם יצטרכו להסתכל בצורה מאוד מבוקרת, לסדר את זה בצורה שרק במקרים מסוימים, רק מתי שצריך. זה לא יהיה מישהו שיש לו מסך בבית שהוא כל היום רואה את ה... את חדר המדרגות. זה אבל בית, וכן, יהיה פה גישה וגם הוא רוצה שיהיו כללים. אתה לא יכול להסתכל. גם החוק מאוד מדבר על זה, מתי מותר, מתי אסור. מקליט, אז אני כבר כאילו יש לי הרבה יותר חוסר פרטיות, שפתאום אחר כך תהיה לך הקלטה שאני הולך עם ה... לא יודע מה, עם הכדור, כדור של הבן שלי שמצאתי ברחוב ולקחתי את זה הביתה בלילה. מסריט.

39:37 דובר 9 לא מקליט, ששומעת—

39:38 דובר 2 אה, התכוונתי מסריט ושומר את הנתונים. זה מה שהתכוונתי. אז אני אומר, עכשיו אני אחזור לעינית.

39:45 דובר 9 היזק שמיעה.

39:45 דובר 2 אה, היזק שמיעה. זהו, זהו. עכשיו, רציתי, שיעור שעבר אמרתי שנדבר גם על האזנת סתר או פשעי שמיעה, אבל ראיתי שזה כל כך רחב הנושא הזה, אז שיעור הבא נדבר על זה, על האזנת סתר. ו... אז רגע, בוא נראה שסיימנו. אז מצלמת אבטחה תלוי במיקום. אם אני שם את זה בחצר המשותפת וזה לא מקובל לשים את זה באזור, למשל פה בנחלה, בבתים הישנים, לכאורה עדיין לא מקובל לשים מצלמת אבטחה. לכאורה. ויבוא וירצה לשים, אני אוכל למנוע. מה אתה שם לי פה? אבל אם כבר נהיה ממש בכל האזור כבר שמים, זה כבר נהיה המנהג. מקובל לשים מצלמת אבטחה. נכון, נכון, אבל בסופו של דבר בן אדם גר במקום אז יש לו את ההחלטה על המקום שלו. אלא אם כן זה הצביון של כל ה... של אותו... לפי אותו מקום, לפי המצב של הבית שלו. מבחינה חוקית זה גם כזה? מבחינה חוקית אז יש כל מיני עניינים של רוב של חמישים ואחד אחוז, שישים ושש אחוז, שבעים וחמש אחוז, מאה אחוז. יש בזה הלשון— בכלל, רק דקה אחת לסיום. תמיד בהלכה דברים נראים מאוד מאוד מסובכים. אתה קורא בהלכה ככה וככה ונושאי כלים והכול, ובחוק זה נראה כאילו הכול מסודר. אבל מי שבאמת מנסה להגיע באמת ל... להכריע בדברים שלא כתובים, או שאפילו דברים שכן כתובים, זה כתוב בצורה כל כך מסובכת. למשל הנושא הזה של החלטה של כמה צריך רוב: חמישים ואחד, שישים ושש, שבעים וחמש, מאה. העורכי דין חולקים אחד על השני: זה ניקח מהחוק, זה ניקח מהחוק, בלגן שלם. למשל במעלית, רוב ה... מה שרווח זה שצריך מאה אחוז הסכמה לשים מצלמה במעלית, ואם בעל

41:28 דובר 2 נמצא שם, הוא מרגיש פרטיות ואתה שם לו מצלמה, זה חוסר פרטיות, לכן צריך מאה אחוז הסכמה. ואם זה דברים אחרים לפעמים מספיק שישים ושש אחוז, שבעים וחמש אחוז או חמישים ואחד אחוז. אז זה הנושא של מצלמות והרחפנים. שיעור הבא נדבר גם על האזנת סתר, גם הקלטה של מישהו בשיחה עם הצד השני, אפילו שזה לא קשור לענייני שכנים, אבל זה כבר הגענו תוך כדי. וגם סיפור מעניין שראיתי על מושב שעשה הופעה של זמר, ותושבים, זה נודע להם, לבעל המושב, שהתושבים מתכוונים לעמוד על גבעות מסביב ולהסתכל על ההופעה בלי לשלם כסף, בלי להיכנס למתחם, ואומרים להם: אתם, זה אסור. האם יש פה מצב שזה קהל יעד? נקרא לזה קהל יעד וקשור? נדבר על זה בעזרת השם שיעור הבא.