אתגרי חג הפסח והשבת בפרוייקט חללית "בראשית" - הרב שרגא נתן דהן שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 לפני כמה שנים התרסקנו לירח. ניסינו מאוד מאוד לנחות, לא יצא. אבל האתגר בדרך לירח, אה, העלה הרבה הרבה הרבה שאלות מעניינות ומרתקות. היו שם מהנדסים דתיים, היו שם אנשי צוות דתיים, ובעיקר בעיקר רצו שכולם יתחברו לדבר הזה, אז גם נתנו מקום מאוד מאוד חשוב לשמירת השבת בפרויקט. זו הייתה חללית שטסה במשך חודשיים לירח. אמ, ולנווט, לתכנן מסלול, לעמוד באתגרים, להציל את החללית. יש לנו כמה שבתות באמצע, זה דבר לא פשוט. מאז אני אדבר על כל התהליך. אה, נשאבתי ל-לכל עולם החלל. היום אני מייעץ להמון, המון המון גופים. היום עוד הייתה, אה, מהנדסת ש-- מהנדסת חלל שיצא איתה לאיזה פרויקט מאוד מורכב לפני חודשיים, אה, בני נוער שרצו לשלוח לוויינים בארצות הברית ב-באחד מכיסא הלוויינות וגם נתנו להם הטבות כאלה ואחרים-- אחרות ומוסדות חינוך, וזה פשוט נושא מרתק, כי חלל זה דבר שאנחנו לא מצליחים לגעת והוא מעניין. אבל מה שמעניין, שדרך העיניים האלה אנחנו יכולים גם ללמוד הלכות שקשורות אלינו, כי לכאורה אנחנו נשאל למה? מה זה בחלל? אני כאן, בוא תגיד לי מה, איך אני מכשיר את המטבח, אה, איך אני, אמ, מכשיר את האינדוקציה, איך אני... סתם, זה השאלות שענו לי בדרך, אה, שאנשים התקשרו בדרך לכאן. אה, האם אני צריך להשאיר את הקומקום? איך... אבל, אבל האמת שדווקא בעיניים של החלל אנחנו יכולים ללמוד גם הלכות שבת אלינו ביומיום, רק בצבע הרבה יותר מעניין, הרבה יותר צבעוני, הרבה יותר מגוון. אה, אני אגיד לכם סתם דוגמה. למשל מכירת חמץ. מכירת חמץ בחלל. מכירת חמץ ב... האם מכירת חמץ תופסת או לא? שאלה מאוד חשובה, נכון? אה, מה דין מכירת חמץ? אה, האם

02:07 דובר 2 אנחנו יכולים למכור קרקע לגוי שאין לו גישה? נגיד עכשיו יש לנו את איתן סטיבה שנמצא, אה, נמצא ב-בחללית והוא רוצה להיות צדיק ושלא ייהנה משום חמץ. אז הוא, נגיד שהוא לא חשב על הרעיון לתת את זה במתנה לגויים שנמצאים איתו, אז הוא עשה מכירת חמץ. הוא הלך להסדריו בקייפ קנוורל, אני לא יודע איפה הוא רצה, חתם על מכירת חמץ. האם המכירת חמץ הזאת בכלל יש לה ערך? אז מבחינה משפטית דנו בזה בלי קשר למכירת חמץ. האם מכירת קרקעות בירח, כי יש איזו עמותה שמתעסקת במכירת קרקעות בירח, האם יש לה בכלל ערך משפטי? האם יש לה ערך משפטי? והדבר הזה מעניין כי דנו בזה בהרבה הרבה היבטים. יש בזה, אה, מי שלמד במסכת בבא בתרא את דיני חזקת הבתים, אז יודע שכשמישהו מקבל בעלות על משהו או שייכות על משהו, אז אם הוא מוכיח שהחזקה היא שלו ואתה מוכיח, אתה רוצה לומר שזה שלך, אז המוציא מחברו עליו הראיה ויש עוד דינים כאלה ואחרים. אבל, אבל שאלה אחרת לגבי מכירת חמץ. אין לך בכלל גישה למקום. אני יכול לספר לכם, אה, לפני כמה שנים הייתי, אה, הרבה שנים, הייתי ראש מדור ההלכה של הצבא, של הרבנות הצבאית, והתעסקנו במכירת חמץ בצבא. מכירת חמץ בצבא זה תהליך שהוא מאוד מאוד מורכב, אבל במשך שנים הוא לכאורה היה תהליך פשוט. מגיע הגוי. הגוי, דרך אגב, היום הוא ראש עירייה, נראה לי, אני חושב, סגן ראש עירייה, ראש עירייה בדימוס של בנימין של דלית אל כרמל. בעבר הוא היה חייל. הוא מספר לי שהוא פעם עבר פשוט בקריה בצעירותו והרב גורן ראה אותו ואמר לו, "חייל, בוא אליי."

03:49 דובר 2 אז הוא בא אליו, אמר לו, "מה אתה עושה?" אומר לו, "אני בדרך למשרד." אמר לו, "מצוין. אתה יהודי?" אמר לו, "לא." "תקשיב, לך הביתה, אני אתן לך ג', הנה יש לך פה אישור מהרמטכ"ל. תחזור מחר, ניתן לך כסף ואתה תקנה את החמץ לצבא." אמר, "מה, באמת?" אומר, "כן, לך הביתה." חזר אחורה, הסבירו לו מה זה מכירת חמץ ומאז שנים על גבי שנים, עשרים ושמונה, שלושים, היום כבר סביב ארבעים שנה, הוא קונה את החמץ בצבא. ו... אני לא אצטרך די אותו נוסח ואנחנו הגענו ורציתי לראות על מה מדובר. ואתה רואה מכירת חמץ, וזה קורה בהרבה מקומות, שהיא לא מתייחסת למציאות המתפתחת. אתן לכם סתם דוגמה. אני מוכר עכשיו חמץ באחד מהמתקנים האסטרטגיים של המוסד או של השב"כ. אני באמת מתכוון למכירה שהגוי יוכל להיכנס ולקחת מתי שהוא רוצה חמץ משם? בחיים לא, הוא גם לא ידע מה יש ולא יודע כ-כמות שיש שמה ואני בחיים לא אתן לו מה שיש שמה. ו... אז איזו מכירה זאת? איזו מכירה פיקטיבית? אז קצת ככה לעשות סדר במכירת חמץ ממש בבריף, אנחנו נדבר קצת על חמץ, על שבת, על יום טוב, על חגים, על שאלות מעניינות, אבל קצת בבריף על מכירת חמץ. מה נותן תוקף למכירת חמץ? המהר"ם מרוטנבורג עוד מעלה את זה ב-ב-ב... אלף מאת... דרך אלף מאתיים, משהו כזה, אה, הוא כבר מעלה את הרעיון של מכירת חמץ. זה מובא אחר כך בשם האחרונים, תרומת הדשן, אה, מביא את זה, אה, ו-ומביא את זה גם המחבר בבית יוסף. אבל הרעיון של מכירת חמץ היא פעם אחת היא שלא לגרום להפסד גדול. פעם שנייה הם אומרים שמכירת חמץ,

05:34 דובר 2 אם אתה רוצה לתת לה תוקף, תיקח את החמץ, שהגוי ייקח את החמץ, ואז אין בעיה שהגוי יקנה את החמץ, גם אם אנחנו אומרים לו: "תדע לך שבסוף, אם אתה תשמור טוב על החמץ, אנחנו גם נהיה מוכנים לקנות אותו מחדש". זה לא נקרא מכירה, מכירה מותנית. זה לא נקרא מסירת מודעה שמבטלת בעצם, אה, חוזה, חוזה מכר. למה? כי אז באמת היא קנייה אמיתית. אבל הרעיון היה, אם תסתכלו באמת במה שמופיע בתרומת הדשן ומה שהוא מביא אחר כך גם, המבי"ט והמהרי"ד מביאים את זה גם, אה, עקירת החמץ מרשות היהודי ולהביא אותו לגוי, ואז המכירת חמץ מקבלת תוקף. אני גם מבין למה היא מקבלת תוקף. למה היא מקבלת תוקף? כי הוא באמת, הגוי לקח את החמץ. אבל עכשיו... אה, אנחנו רואים שהמציאות היא שזה נשאר אצלנו. למה? כי מצאו טריק. מה הטריק? הטריק הוא שאנחנו נמכור לגוי, זה מובא אחר כך שם במגן אברהם. מה? שאנחנו נותנים לגוי את ה..., את המקום. אנחנו מוכרים לו את המקום גם של החמץ. אה, אולי נגיד שיש בזה לא תחנם? האם בזה לא תחנם, שאנחנו לא מתכוונים שהוא יגור שם? אנחנו מתכוונים לתת לו חזקת קרקע כדי שהמכירה תיכון, אבל אנחנו לא מתכוונים שהוא באמת יגור שם וממילא המכירה חלה, שזו מכירה רצינית. עוד מעט אני אראה לכם למה גם זה רציני. ו-ואז באמת מאז החמץ נשאר אצלנו אולי אפשר לעשות את המכירה. צריך לתת לו גישה או אופציה, גישה או אופציה ש-שיהיה לדברים שיש לו שם גישה. זאת אומרת, יכול להיות-

07:24 דובר 3 מבחינה טכנית הוא יכול-

07:26 דובר 2 שמכירה, שמכירה רעיונית, לא טכנית, רעיונית או טכנית, נגיד הוא יכול להיכנס, אבל אין לו אישור. יש לי שאלה.

07:32 דובר 3 נגיד אני טס לחו"ל עכשיו, עשיתי מכירת חמץ.

07:35 דובר 2 כן.

07:36 דובר 3 אני נותן את המפתח למישהו שנשאר בארץ.

07:39 דובר 2 כן.

07:39 דובר 3 ושהבנתי שאם ירצה גוי לבוא ולקחת את החמץ-

07:42 דובר 2 אז יאללה, מפתח.

07:42 דובר 3 כי אם אין מפתח, כי אם אני בחו"ל אני אתן לו מפתח.

07:44 דובר 2 אז, אז, אז הנה, בוא אני אשאל אותך שאלה. מישהו, אתה מכרת את החמץ לגוי בקנדה. גוי טוב, אמיתי, ואתה גר בארצות הברית. לגוי הזה יש ויזה שחורה, ככה קוראים לזה? אסור לו להיכנס לאמריקה. האם בזה שאסור לו להיכנס לאמריקה עולמית, יש גם כזה נצחי, זה שהוא לא יכול להיכנס לאמריקה זאת אומרת שאין לו גישה והמכירה היא מכירה פיקטיבית? לא. הוא יכול לשלוח את עושי דברו, נכון? למה? כי זה שלו. הוא יכול לעשות עם זה כל מה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה. בהתאם למגבלות החוקתיות שמונעות ממנו הגעה או כניסה למקום. אבל באמת באמת מכרתי לו. זאת אומרת, אם היום אני מוכר במתקנים של השב"כ או של המוסד את ה, את החמץ כולל הקרקע, המכירה חלה. למה? ה...

08:40 דובר 4 זאת אומרת שיש לי גישה אידיאולוגית.

08:43 דובר 2 לא. קודם כל-

08:44 דובר 4 בוזז.

08:44 דובר 2 אני, יש, יש לי, יש כן, יש כאלה אחרים שיכולים לתת לי גישה וחוץ מזה אין בעיה. אני אתן גם לך גישה. תעמוד בסטנדרטים. אה, אתה לא עומד. טוב, אבל אם היית עומד הייתי נותן לך להיכנס. לא, לא, זה לא יספיק. לא יספיק. מי שעשה את, מי שמילא תפקיד סיווג יודע שזה לא מספיק. אתה יודע. לא, אבל הוא אומר, אבל מי יהיה השליח? צריך יהיה יהודי. אבל, אבל... לא בעיה, לא בעיה. לא, יש בעיה, לא. יש בעיה. אתה יודע מה הבעיה שהשליח יהיה יהודי? מה? מה? מה, מה? או, אז זאת אומרת שתיאורטית יש כניסה. דרך אגב, דרך אגב, מה, מה הבעיה של השליח? הוא שאל שאלה חשובה. מה הבעיה שהשליח יהיה יהודי? יש בעיה אחת באחריות של חמץ עם שליח. יש לו אחריות על חמץ לגוי, נכון? כך כתוב בהלכה.

09:44 דובר 4 לא חושב ש...

09:45 דובר 2 אז לא הולכת לעבירה. הוא גוי. אבל, אבל, אבל מובא במחבר שאם יש לך אחריות אז זה מבטל את הכל או מבטל את הכל או ש-- פה זה כבר אחרי המכירה.

10:00 דובר 4 יש לך בעיה של בעלות.

10:02 דובר 2 של בעלות. אז זו שאלה של אחריות. אני אגיד לכם סתם דוגמה, היה לנו באותה שנה, אנחנו החלטנו לעשות סדר מאוד מאוד גדול במכירה. ממש ככה לתת תוקף וריאליות למכירה. באמצע החג אחד המקפיאים הגדולים ב-- אחד מבסיסי צה"ל, שב"כ חיים. קשה ל-- לא, אז פשוט מאוד. הרס"ר מגיע ואומר למשגיח כשרות, תן לי את המפתח של ה... אתה יודע, זה היה מקפיא ששם יש בצקים של בצקים ל-למטבח. כזה מוכן כזה, זה בגטים מוכנים, קרואסונים מוכנים, אבל כמות גדולה מאוד. הוא אומר, "תן לי את המפתח, אני..." לא יודע למה. יש בעיה במנוע של המקפיא, אנחנו רוצים לתקן אותו. אומר המשגיח, "מה פתאום? זה מחסן, לא שלנו. והפקודה אומרת שהמפתח של משגיח כשרות לא נותן לאף אחד, שלא בטעות ייכנסו." אומר, "עזוב, תן, תביא, צריך לתקן. הכל פה הולך להתקלקל." לא יתקלקל. שיתקלקל, של הגוי, לא שלך. מה אכפת לך? קיצור, הם מבינים, מתקשרים אלינו. מה אתה אומר? בדיוק. עכשיו האמת, אם אכפת לי אני מערער את כל המכירה. אם אכפת לי, אז אומר שהמכירה לא מכירה. אז מתקשר לגוי, אומר לו, "תקשיב." אומר, "מה, מה אתה מספר? לא אכפת לי." אומר, "אני שנים, קודם אף פעם לא סיפרו לי שיש בעיה עם זה." אין בעיה, אבל תדע לך שזה שלך. ב-- אם בסוף הצבא ירצה להתקזז, יתקזז, אבל נכון לעכשיו זה שלך. אם זה מתקלקל זה שלך. רק רציתי להגיד לך, לא אכפת לי. הוא נלחץ, זאת אומרת, התקשר אליי שבע פעמים, נו, הגיע, תיקן, עשה ו-ו-ומוצא... לא, הוא הבין את התוקף, אז זה מצוין. אמרתי לו, זה מראה שרטרו גם השנים הקודמות המכירה חלה, אבל פתאום

11:48 דובר 2 הוא הבין שזה שלו ואז באמת זה נכנס בשבילו, לעשות לו טובה, לא בשבילי. אז פה יש פה המון המון דיוקים במכירה, ופה באמת אתה שואל, מישהו מוכר חמץ ב-ISS במעבורת החלל של נאס"א. איזו מכירה? מי, מי מגיע לשם? מי מגיע לשם?

12:07 דובר 4 יש שם גויים שם?

12:08 דובר 2 יש. תקשיב, אני אספר לך. לפני שנה נסעתי לצרפת ל-ל-לכמה פרויקטים שעשיתי, והם מתקשרים אליי. כשהייתי ב-- עברתי בדרך באמסטרדם, התקשר אליי גישקו[?], אמר לי, "תקשיב, אה, יש לי מישהו שמחפש אותך. דבר איתו דחוף". אה, הוא אומר, אני קניתי-- תקשיב, סיפור אמיתי. יכולים לבדוק אחר כך בגוגל. הוא אומר, אני קניתי כרטיס טיסה לחלל דרך מ-- דרך, אה, הפרויקט של אקסיום שתיים. מזכיר לכם שאיתן סטיבה נסע שם באקסיום אחד, אבל באמת ראיתי שהוא, אה, הוא קנה כרטיס ב-ב-באקסיום שתיים והוא באמת מתכוון לטוס עכשיו. הוא רוצה ל-ל-להיות יהודי בחלל. לא רוצה סתם לטוס, הוא רוצה לממש את המצוות היהודיות בחלל. אז מבחינתו-

13:03 דובר 4 הוא מממש אותם?

13:04 דובר 2 מה?

13:04 דובר 4 הוא מממש אותם?

13:05 דובר 2 הוא רוצה לממש. אני לא יודע. לא, לא יודע. אני לא הרב שלו.

13:10 דובר 4 לא השמאי.

13:12 דובר 2 אבל הוא רצה, זה חשוב לו. מה אכפת לך אם משם זה מגיע? מה אכפת לך אם משם זה, משם הוא מתחבר? מצוין. חשוב לו. המון שאלות. עכשיו תראו, שאלה אמיתית. אני שואל אתכם, מתי מניחים תפילין בחלל? מתי מניחים תפילין?

13:33 דובר 4 אולי אחרי שעת לילה?

13:35 דובר 2 מה? אור.

13:36 דובר 4 הולך בשעות של ה...

13:38 דובר 2 אור. אז, אז ככה. תפילין יש להם זמן. מתי הזמן להנחת תפילין? מתי שיש אור, נכון? מתי שיש אור. כמה זמן יש אור? צריך לדעת שב-ב-- סתם, אני מדבר עכשיו לא על חללית לירח. היא טסה שלושים ושש אלף קילומטר לשעה. זה, אבל, אבל ה-ה-המעבורת של נאס"א היא טסה עשרים ושבע אלף שלוש מאות קילומטר לשעה. זה אומר שפעם בשעה וחצי עושה היקף. יום, לילה, יום, לילה, יום, לילה, יום, לילה. איזה יום היום? אני אתן לכם סיפור אמיתי, לא על המעבורת. סיפור אמיתי פה בעולם שלנו, הגשמי והיציב. יום אחד מתקשרת אליי אישה. היא, אה, הולכת לטוס לצרפת. היא מגיעה ל-- זה, עשתה בדיקת טהרה. לא הלך לה. עשתה הפסק, לא הלך לה. לא, הפסק. לא הלך לה ההפסק. היא מתקשרת אליי, אומרת לי, "הרב, יום רביעי, אז עכשיו אני צריכה לעשות הפסק, עשיתי הפסק, פספסתי את ההפסק, אחרי דקה יש שקיעה. האם אני יכולה לעשות הפסק עוד עשר דקות?" אמרתי לה, "יה-- שקיעה, את לא יכולה. תעשי מחר, תעשי עוד פעם". היא אומרת לי, "לא, אבל אני עולה למטוס עכשיו לצרפת", וזה קיץ, "וברגע שאני אמריא אני פתאום אראה עוד פעם את השמש של יום רביעי." תראה, לא יפן, לא סין. זה פה בארץ מאוד פשוט. שקיעה, אתה ממריא, אתה רואה עוד פעם את השמש לעוד שעה וחצי קדימה, כי אתה טס עכשיו לכיוון מערב וגם אתה בגובה, וגם בגובה אתה ממש תוך, תוך חמש דקות אתה פתאום רואה עוד פעם את השמש שכבר הייתה שקיעה. זאת אומרת היא הלכתית כבר נגמר לה היום ועכשיו היא חוזרת ליום. אז זה יכול להיות סטארט־אפ. כן? שירות לרווח

15:32 דובר 2 הפסקי טהרה, מה?

15:34 דובר 4 שירות מנויים בענן.

15:36 דובר 2 אז באמת, באמת, באמת, אש-- באמת זה, זה שיעור טוב לליל שבועות. אם אנשים מחפשים שיעור ככה להתעורר, אז זה דברים. אבל, אבל... נחזור. אבל, אבל השאלה הזאת קיימת אצל הבן איש חי ואצל האגרות משה. באגרות משה יש שאלה כזאת של מישהו שעולה ל-- רוצה להתפלל מנחה, כבר שקיעה, אבל הוא אומר, אני אכנס למעלית, אעלה לקומה מאה ושבע, אני אראה את השמש. אז האם? הבן איש חי כותב ב... אני לא זוכר באיזה ספר הוא כותב, יש שני ספרים, יש ספר אחד שמיוחס אליו, לא זוכר, אבל הוא כותב שם שאם-אם מישהו עול-אה-עולה לראש המסגד כדי ל-ל-לראש ה-ה-המגדל של המואזין, ואז הוא יוכל גם כן לראות, זה היה מגדל החיפה שהיה להם באזור. הוא אומר, אני אעלה למגדל, אני אוכל גם כן לראות את השמש שוב ואז אני אוכל להתפלל מנחה. האם באמת אנחנו, איך אנחנו קובעים את הזמנים? אז זה מאוד מעניין שהזמנים שלנו מאוד תלויים בהתאם ל-ל-למצווה. תפילה היא בהתאם לקרקע. ההלכה הזאת מאוד מאוד חשובה. אתם טסים עכשיו, אתם טסים עכשיו ממקום למקום. זה קורה המון. מי שטס מארצות הברית לארץ, איזה, יש את הלחץ תפילה הזה. פתאום מגיעים מעל צרפת, בדרך כלל זה ככה היבשת הראשונה של אירופה זה צרפת, ואם אתה מרים את החלון ככה ברשות של הדיילים, אתה כבר תראה, תראה את הרקיע ככה מתחיל להתבהר, מיד שחרית, שחרית, שחרית. חבר'ה, אתם בגובה עשר אלף רגל, לא עשר אלף, סליחה, בגובה עשר אלף מטר, כמעט שלושים ושתיים אלף רגל, לפעמים אפילו ארבעים. תפתחו את האפליקציה, תסתכלו מה קורה למטה, בפריז, מה קורה בנורמנדי? באיזה שעה? באיזה שעה, אה, זריחה? באיזה שעה

17:43 דובר 2 זמן תפילין? אתה תראה שבכלל לא זמן תפילין. הז-הזמן שלך הוא על פי הקרקע, הזמן שלך הוא על פי הקרקע, ועל כן, אתה מחייב, יכול להיות שאתה מניח תפילין בברכה, אתה מחייב לברכה לבטלה, זה לא זמן תפילין בכלל, אפילו זמן תפילין לא זה. המקור לזה שאתה, בכל מושבותיכם, ושהמצוות הן תלויות מקום, תלויות קרקע. המצוות הן תלויות קרקע, וזה מובא בישכיל עבדי, זה מובא בתפארת ישראל, זה מובא ב... יש חוברת מיוחדת שכתב אותה, גם תפארת ישראל כותב על את זה, אבל זה מובא גם, יש חוברת מיוחדת שכתב אותה הרב אלפרן בהמשך ל-, קוראים לזה משק שמיים[?]. בהמשך ל-להתרסקות של אילן רמון אז הוא כתב ספר על מלא הלכות כאלה שקשורות לדבר הזה, הרב עוז נתן[?] בדין הזה, אבל וזה מופיע גם בתראה, תסתכלו בתשובות האלה של תפילת התור, תפילות, זמנים שהם תלויים, תלוי קרקע. כל מה שקשור לזריחה, שקיעה תלוי קרקע. זאת אומרת, מה קורה בקרקע? אותו דבר, אישה שנמצאת במגדל, זה הלכה למעשה. אישה שנמצאת בקומה מאה ושבע ורוצה לעשות הפסק טהרה, חשוב שהיא תסתכל מה קורה ב... היה לנו סיפור כזה עם... שים את המקום שאתה רוצה, אבל-אבל הזמן, הזמן הוא אחרי המקום איפה שכולם גרים. אה, אבל יש לי הרים. סיפור אמיתי. טוב, זה בכלל סיפור, אבל עכשיו אני אגיד לכם סיפור אמיתי. תקשיבו, סיפור מדהים. ברית מילה בירושלים, ילד נולד בשערי צדק, בקומה שבע, קומה שמונה, לא זוכר איזה קומה זה עכשיו, מחליפים קומות, ובדיוק בבין השמשות. מתי מלים אותו? האם הולכים אחרי ירושלים? עכשיו יש שתי סברות. אחת אומרים אחרי המקום טכנית. זאת אומרת, קומה שבע, אז לך ל-לרצפה של שערי צדק

19:48 דובר 2 ותבדוק שם מה האופק. האם בקרקע, לא במגדל, האם בקרקע של שערי צדק, האם משם היו רואים את השקיעה באותו זמן? חבר'ה, זה סיפור של דקות. זה באמת משפיע באיזה יום לעשות לו, האם לעשות לו ביום השמיני או לעשות את זה, ובמיוחד שבת זה מאוד רלוונטי, כי זה לעשות ברית יום שישי או יום ראשון. כי אם זה בין השמשות אז אוטומטית זה נדחה ליום ראשון, אז זה רלוונטי. והאם הולכים אחרי הקרקע או הולכים אחרי האופק בעיר? המקום הכי גבוה בעיר. אם הולכים אחרי האופק הכי גבוה בעיר, שזה ראש האילנות, אז היום זה לא ראש האילנות, זה ראש הבניינים, ואז מחפשים את הבניין הכי גבוה. אז באמת הלכנו עם זה לכמה מהגדולים והם הביאו לנו את כל הדעות. ובסוף המוהל עצמו, שהוא כמנהג התימנים, אמר: בכל מקום של ספק נעשה את זה ביום ראשון. אבל, אבל בדקנו גם מה... הולילנד זה הבניין הכי גבוה היום בירושלים באופק, ובדקנו מה האופק של הבניין למעלה ומה האופק למטה. דברים שמאוד טכניים, הלכה מעשית, כי יש הכרעות, יש פוסקים לכאן ולכאן. השאלה איך אתה פוסק. אז יש מצוות שהן תלויות קרקע ויש מצוות שהן תלויות מה אתה רואה. מה אתה רואה? זה מאוד חשוב מה אתה רואה. הנחת תפילין תלויה, למשל ציצית, ציצית, ראייה. ציצית זה ראייה. אם אתה רואה אתה מברך, לא רואה לא מברך. למה? כי כתוב "וראיתם אותו". עכשיו המצווה היא תלוית ברמה הטכנית, ברמה הטכנית. וליל הסדר ובפסח יש דינים מאוד מאוד מיוחדים ומעניינים, מאוד מעניינים, והייתי יכול לעשות לכם עכשיו הרצאה מיוחדת על החללית בראשית ועל אתגרי שבת בחלל, ובחרתי לתת לנו

21:35 דובר 2 את השאלות האלה ולדבר דווקא על דברים מיוחדים שלעולם לא דיברנו עליהם. נדבר עליהם פה פעם ראשונה, אנחנו נכתוב על זה בעזרת השם מחר או מחרתיים. יש טור שבועי בישראל היום על יהדות והלכה. זה טכנולוגיה. נכתוב על זה. וליל הסדר. כתבתי פה כמה, כמה השלכות שיכולות להיות. קודם כל בדיקת חמץ. נגיד בן אדם עכשיו נמצא בחללית, רוצה לעשות בדיקת חמץ. מתי הוא בודק את החמץ? אז מתי הוא בודק את החמץ? התקנה של חז"ל מתי, מתי היא הייתה? אור לארבעה עשר. מתי זה אור לארבעה עשר? זה קודם כל מבחינת הזמנים. אז יש לנו את המאקרו ואת המיקרו, ככה אנחנו נדבר כמו כלכלנים. מאקרו ומיקרו. המאקרו זה בכלל איזה יום אתה נמצא, איזה יום אתה נמצא? ככה דנו לגבי שבת. דנו גם לגבי מועדים. מכיוון שאין לך זמנים מסודרים, אין לך מועדים מסודרים. הרי זריחה כל שעה וחצי ושקיעה זה לא, זה לא באמת זמן מסודר. אז אתה תקבע לעצמך את הזמן המסוים ותלך על פיו. מה זה הזמן המסוים הזה? מה זה הזמן המסוים? השעה שיש לך בשעון. אתה המראת, התרגלת לאיזו שעה, נגיד מקייפ קנוורל, ארצות הברית. אילן רמון, דרך אגב, בשביל שבת הוא החליט שהוא רוצה שעון ארץ ישראל. אז הרב טל ויזל[?] כתב גם על זה משהו, אבל הוא החליט שעון ארץ ישראל. הוא אמר אני מייצג את עם ישראל. הוא עשה קידוש בזמן שלנו, אבל זה זמן, אותו זמן. אבל בשעה, ותראו שבפסח הולכים לפי שעות, לא לפי זמנים. לא מתי שעושים בקרקע. מאוד מעניין, וזה ההבדל בין שבת לפסח. פסח... שבת בכלל מחוץ לאטמוספירה, במקום שאין זריחה ושקיעה מסודרים, שבת היא דרבנן.

23:30 דובר 2 למה שבת היא דרבנן? אנחנו לומדים את זה משבת בקוטב. שבת בקוטב, שאין זריחה ושקיעה, מה הדין שלה? הולכים לפי מקום המושב הקרוב. שבת עשרים ושש שעות. מתי שיש שבת במושב הקרוב ככה אנחנו עושים שבת. אבל לראות את השמש אין מה לעשות. מה מוכח מפה? מה מוכח מפה? ששבת דרבנן. למה, אם זה הדין דאורייתא, אם זה הדין דאורייתא, הייתי אומר למישהו תחלל שבת? בוודאי שלא. רגע. כי בקוטב יש לך זמנים שזה חצי שנה, חצי שנה או לא חצי שנה בדיוק. חודשים יש זמנים שזה-

24:09 דובר 5 אם היה חצי שנה של זריחה אז לא היה שבת.

24:12 דובר 2 לא, אנחנו הולכים שמה עשרים ושש שעות. למה? עומר היה צדקי עבדי והיעב"ץ כותבים שפשוט שבת דרבנן שם. למה? כי זה... אין את הדברים הרגילים, את הרגיל של זריחה ושקיעה. אז ממילא דרבנן. אז למה דרבנן? שבת אשתכח. אז אתה עושה כמו כולם. איפה למדנו את השבת אשתכח? מ-שד"מ? שמ"ב, נכון? ב... בהלכות שבת, ששם הוא כותב, שאם... זה כתב המג"א, שאם מישהו הולך במדבר ולא יודע מתי שבת, אז, אז יש מחלוקת אם הוא סופר שישה ימים ואז הוא שבת או הוא שבת ושישה ימים, כן. אז, אז זה ה-- למסקנה, גם מחר שבת דרבנן, אבל שבת אתה תעשה מתי שכולם עושים. אבל פסח זה עולם אחר. קודם כל תאריכית, מתי שתיקבע לך מקום זה בסדר גמור. זאת אומרת, אם אני קבעתי עכשיו לפי קייפ קנוורל, לפי ישראל, אז אני יודע מתי זה י"ד. מה קבעו חז"ל? אור לארבעה עשר בודקים את החמץ, לאור הנר. הדיוק הוא לאור הנר. זאת אומרת שצריך שיהיה התאריך, וטוב אם אני רוצה לעשות את הקלת חז"ל שזה יהיה-

25:30 דובר 5 שיהיה אור אחד.

25:32 דובר 2 שיהיה חושך ושיהיה לי את הניגודיות. ניגודיות האור, זה הקלה, אבל מכיוון שלא ברור לי שזה לילה, אז אני לא אקרא לזה לילה ואני אעשה בדיקה בלא ברכה. ככה לכאורה נראה. בבוקר אני צריך לעשות ביעור חמץ. מתי אני אעשה ביעור חמץ? מתי עושים ביעור חמץ? בשעה... איזו שעה? שעה רביעית. אכילת חמץ עד שעה רביעית, ביעור חמץ עד שעה חמישית. א-א-איזו שעה? איך הוא יחשב את זה? על פי השעון ביד. זאת אומרת, פשוט לפי השעון ביד, שעה רביעית מתחילת היום. בסדר? זה יום, נגיד בשש, היום מתחיל- מה? כן. למה? כי למה? כי השעות הזמניות זה לפי השעון, כי אין לך באמת שעות זמניות. הרי אמרנו שהוא קובע, הוא פשוט קובע לפי השעון מהמדינה שממנה הוא יצא, אבל אלה שנשארו למטה במדינה שממנה הוא יצא, הם עדיין מוגבלים לזריחה, שקיעה ולחלק את הזמנים לפי שעות זמניות. אבל הוא, שהוא נמצא שם, הוא רק ישתמש בשעה. אבל עכשיו המצווה אצלו היא, היא על חלקי הזמן של אותו תאריך שהוא קבע לעצמו. אז, אז-

26:50 דובר 5 שהוא תוקף

26:51 דובר 2 השעות הזמניות אין להן תוקף, בדיוק. בדיוק, אין תוקף, אין תוקף. עוד רגע נרד לאיזה דיוק. אין תוקף-

26:58 דובר 5 אין תוקף לשעה?

27:00 דובר 2 לא, יש תוקף לשעה, כי אמרנו שהוא יקבע לעצמו זמן למקום ש-

27:06 דובר 5 בעצם הוא הולך לפי

27:07 דובר 2 כן. דרך אגב, בקטבים אותו סיפור, רק שם זה עוד יותר מיוחד. ו-ו-ואז מה הוא עושה? שעה רביעית יעשה ביטול חמץ. למה? כי אין את ההגדרה. אז זה מאוד מעניין. זה, זה הבדל מיוחד שקשור ל... לחלל, סליחה. ביעור חמץ אותו דבר. ליל הסדר. ליל סדר מתי מתחילים? ליל סדר יכול להתחיל קידוש בשעה שישית, כאילו שש בערב, כי לא שעה שישית, אלא... כן, זאת אומרת שש בערב. שש בערב הוא מתחיל לתלות בשעון. אבל יש מצוות ייחודיות שאותן הוא יצטרך קצת לחכות, קצת סבלנות, ולמשל את המצה שיאכל בחושך כי כתוב בלילה. אנחנו לא יודעים באמת, באמת, באמת חז"ל לא דנו בזה, אבל ההגדרה של לילה, בוא תחכה שיהיה לילה, שזה הזמן של אכילת זה, שדווקא בחושך. אז לחכות שיהיה חשיכה. ב-באחד מהסימנים של חושך תאכל את המצות. הסביבה, הכיסאשם יודע כנראה להיות מוסף, אבל זה הזמן לאכול את המצה דווקא בלילה. מרור, מצה, ארבע כוסות, הגדה. לא, יש לו. שעה וחצי זה קל, כי בשעה וחצי זה סיבוב, חצי חצי, תלוי איפה עוד... חצי חצי בגדול תלוי איפה הוא, תלוי איפה, תלוי באיזה מקום הוא נמצא, אה? זה כמובן, כן. ביעור חמץ, הוא מוכרח לביעור חמץ. הוא לא יכול לשרוף את החמץ. אז לפסול מאכילת כלב, מאכילת או מאכילת אסטרונאוט, אבל לשפוך משהו, כן. לשפוך משהו. אה, טוב, כמה דברים ככה פיקנטיים. דבר ככה שהוא י-י-יתקל בו. זאת אומרת, השאלה הזאת היא יותר מדי לא מעשית, אבל היא מאוד מעשית כי לאיתן, איתן סטיבה שינו לו את התאריך והוא המריא ביום שישי והוא נחת ביום שני אני חושב. אה, יעבור ממש ליל סדר וספירת

29:23 דובר 2 העומר. תשמעו לזה. וספירת העומר, ספירת העומר הוא יעבור, ספירת העומר הראשון יעבור שמה. מתי אתה סופר את העומר? נגיד עכשיו, תראה, אני לא יודע כמה הוא שומר מצוות, אבל נגיד פתאום נחה עליו רוח השם והוא החליט עכשיו לקיים אותם בהידור. אז הוא ייקח טלפון, יגיד, "קרקע, קרקע, האם שומע?" אני חייב לעצור בתשובה איך אני סופר את העומר. ספירת העומר בעייתית. למה? כי ספירת העומר היא כבר לא תלויה כמו שבת למקום, היא לא תלויה למקום. ספירת העומר היא תלויה לראייה, וזה בדיוק העניין לגבי הפסק טהרה. הפסק טהרה, זה היה החלק שעכשיו אני לצערי, לצערי, לצערי, חלק מהקלטות נפלו לי. אני, אה, כמובן שאין לא תחות גורל ותלמיד שואל פוסקים גדולים, ואני את השאלה הזאת שאלתי של האישה שזה אותו דבר, שגם שם גם כתוב שפטר, כן? וגם שם יש את העניין של ספירה. ואותם שאלתי שלושה רבנים, שגם איתם התייעצתי לאורך כל הדרך. אחד מורי ורבי, הרב זלמן נחמיה גולדברג, זכר צדיק קדוש לברכה, תלמיד חכם עצום. שני, הרב בקשי דורון, זכר צדיק קדוש לברכה, והשלישי שייבדל לחיים טובים וארוכים, הרב אליהו אברג'ל, שאותו זמן הייתי מתעסק איתו בכל מיני דברים, גם התייעצתי איתו. אני אתן לך את התשובות בעיקר של, של הרב זלמן נחמיה. בגדול, בגדול, היו לנו שיחות ממש ארוכות ומורכבות ודיונים בדברים האלה. בגדול, הוא, הוא, הוא... בהתחלה הוא רצה שנחשוב שם מה קורה לגבי צום. מישהו שהוא צם ועכשיו הוא טס, האם הוא, האם הוא צריך לחכות עשרים ושש שעות או שהוא יכול בעצם לקצר את הצום שלו ל... ל... מה? שבע דקות אם הוא בחלל או בכדור הארץ, אתה יכול לקצר

31:27 דובר 2 את הצום. סתם דוגמה, בצרפת לצום תשעה באב. בסדר? נגיד תשעה באב הוא צום מאוד ארוך. אה, או באנגליה, מתי מתחיל תשעה באב באנגליה? בעשר בלילה בערך, נכון? שזה עשר בלילה, שזה אחת עשרה של פה. של עשר, עשר עשרים, נראה לי משהו כזה. הלכתי חבל על הצפון, אז חלל גייץ זה שבועות, זה משהו מיוחד, נכון? ולמדו חצי שעה ולמדו כל לילה. זה, זה אם זה בלי נייס. אם זה ממש לימוד זה חצי שעה נטו. זה חצי שעה נטו. אבל, אבל, אבל, אבל נגיד עשר, עשר וחצי, אתה באנגליה, מתחיל את הצום, אתה טס, מגיע לארץ, שעה שמונה פה זה נגמר, ששם זה שבע, נגמר לך הצום בכמה שעות. כולם עדיין צמים, נשארו להם עוד ארבע שעות לחברים שלך בגץ, ואתה כבר אוכל פה. השאלה אם אתה מחויב לחכות עשרים ושש שעות, שאלה... אז, אז טוב, ד-דנו בזה בכל מיני דברים, אבל הדבר הזה הוא לא דומה. האגרות משה דן בזה גם כן, אבל זה לא דומה. למה זה לא דומה? כי בעניין של אישה הספירה היא ספירה מהותית, ואני... ו-ו-ולא רק שהספירה מהותית, הראייה שלה תלויה במה שהיא רואה. הרי אנחנו יודעים שיש דבר כזה שקורא לזה וסת, אה, בעצם עונת יום, עונת לילה, נכון? היא תלויה, וסת הראייה, היא תלויה לראייה מסביבנו. אני אתן לכם סיפור שלא תשמעו לעולם. מקור ראשון. בדיוק שדנתי בסוגיה הזאת, באותה תקופה, הבאתי את הרב יצחק יוסף, אה, לסיור בכמה יחידות צה"ל, והבאתי אותו גם לבור, לקריה, והורדנו אותו לבור. זה כי בכל ביקור רוצים קצת ככה, אה, שם מעניין, אקשן קצת. הורדנו אותו לבור. אני את הבור הכרתי ב... בתפקידים

33:30 דובר 2 אחרים שעשיתי. אני גם רב וגם זה, זה, הייתי בתפקידים אחרים. היו לי כמה דברים שעשיתי שם, וגם ברמה הלכתית, אה, חושב, אני חושב שאני, אה, אני מתיימר לחשוב שאני אחד מהרבנים שמכיר את הבור על בוריו, וגם, גם את הסוגיות ההלכתיות וגם המבצעיות והטכנולוגיות, כי ישבתי שם בכל התפקידים. והוא מגיע לשם וסתם הראנו לו, הראנו את המצפה, זה המרכז, המוצב, אה, פיקוד העליון, שם יושב הרמטכ"ל, שם כולם יושבים ו... לא, מובן, זה תכתבי בגוגל מצפה, את יודעת מה זה. שם יושבים כולם, מנהלים את... מנהלים את המשימות. כן. ואז הוא מגיע לשם, ויש שם, הוא, אתה יודע, זה X קומות מתחת לקרקע והוא כבר מאבד קצת את תחושת הזמן. הוא בעצמו גם בחדר השרון, הוא נשאר כבר מעבר שעה, ובאותו זמן מי שהייתה מפקדת המרכז הייתה סגן אלוף, בחורה, והוא, הוא אומר לה, "פה לא יודעים בכלל מה מרחב זמן". אז, אז כולם אומרים כן, כן, פה אתה מאבד את המרחב זמן לגמרי. למה? כי בלחימה, ב-ב-בלחימה אתה ממש מאבד את המרחב. אתה מגיע לשם, נגיד מתחילה מלחמה, אתה בהתחלה יש את האדרנלין, אתה עובד ארבעים ושמונה שעות, לא יודע מה, אולי יותר, שבעים ושתיים שעות, עד שכבר אתה מת מעייפות. נגיד אתה מח"ט או מח"ט אם לא שם, אבל נגיד אתה מפקד בכיר, אלוף, לא יודע מה, ואתה כבר ממש מותש, ואז אתה הולך לישון חצי שעה, שעה, ואז אתה חוזר עוד שלוש שעות. הולך לישון עוד עשרים דקות, חוזר לעוד, ואז פתאום זה... כן, כן, אתה מוצא שם איזה חדרון, מניח את הראש וככה אתה מנהל מלחמה חודש. אתה פשוט, אם אתה נשאר

35:26 דובר 2 שמה, אתה פשוט לא יודע, אם אין לך שעון ויש שם שעונים, אז אתה פשוט לא, אין לך שום תחושת מרחב. ואז היא שומעת את השיח הזה ככה עם ה... ואז היא אומרת לו, "כבוד הרב, סליחה, אבל תאמין לי, הגוף שלי לא מטעה אותי. אני יודעת בדיוק מתי זה יום, מתי זה לילה, לא משנה כמה קומות מתחת לאדמה". הרב אומר לה, "למה?" היא אומרת, "הרב, אתה יודע, אנחנו נשים, אצלנו, אצלי זה מסודר כמו שעון. לא משנה כמה מתחת לקרקע, הגוף שלי יודע אם זה לילה או יום". זה בדיוק היה, באמת, זה היה בדיוק היה אחרי שדנו איתו ברכב, נסעתי איתו מזה ודנו בסוגיה הזאת. ותשמע, זה בדיוק הסוגיה, שעונת, עונת הראייה או חשש הראייה או וסת הראייה, תקרא לזה איך שאתה רוצה, היא תלויה בראייה, בזמן, ופה יש בזה רלוונטיות. אז, אז באמת אם היא רואה שמש או היא רואה לילה זה חשוב, זה חשוב האירוע. אבל באמת בדבר הזה לכאורה היא יכולה לראות. אבל אז השאלה, רק שאם זה הפוך? הרי קודם כול איזה יום זה מבחינתה? איזה יום זה מבחינתה? כי יום רביעי נגמר. עכשיו היא רואה שמש, אז זה נקרא שהיא רואה יום חדש? ולא אמרת יש שקיעה, זה עוד יום עבר והיא הרוויחה יום כאילו ספרה אותם. אז, אז המון המון שאלות שאנחנו צריכים לעשות איתם התאמות. האם היא פשוט חוזרת רברס ליום רביעי, או שמכיוון שכיוון שכתוב "וספרה לה", זאת אומרת מה האישה צריכה לעשות? ספירת העומר. דרך אגב, להלכה זה ככה, כי יש את הסוגיה הגדולה של קו התאריך והחזון איש שכותב שם, אבל הלכה למעשה את באמת על באמת

37:04 דובר 2 בסופו של דבר זה ככה. לא מעניין אותי מה כולם סופרים. מעניין אותי מה אתה ראית, מה אתה ראית. מישהו שספר פעמיים כי הוא עשה הלוך חזור, הלוך חזור. זאת אומרת, אתה כל פעם שאתה רואה לילה ויום, לילה ויום, כל פעם יום ולילה אתה סופר. יום לילה אתה סופר. ואם הלכת רברס בתאריך אז אתה יכול להיות שאתה תגיע לשבועות בה' בסיוון. ולהלכה אומרים שבה' בסיוון אתה צריך להפסיק במלאכה, ובו' בסיוון לא להיות חזן, כי יש, יש שני חגים. יש חג אחד שהוא חג השבועות ושהוא חג, חג מתן תורה שהותאם לחג השבועות, ויש חג השבועות שזה היום החמישים, שביום החמישים עצרת תהיה לכם. הוא אצלו עצרת תהיה בה' ולא בו'. היא תהיה בה' ולא... זה מקרים שקורים כל הזמן. כאלה שטסים ליפן לעסקים באמצע ספירת העומר והם חוזרים לפה, שיש להם פה שאלה מאוד מהותית על, על מתי לעשות פה חג, אז הם עושים לפעמים יומיים חג, ואז אם הם חוצניקים אז הם עושים שלושה ימים חג. והם שומרים והם עושים חג בו' עם כולם וגם... כן. אז זה סוגיות מאוד מעניינות. ולכן באמת לגבי ספירת העומר הוא יעשה ספירה בלי ברכה מכיוון שאנחנו מסיימים בזה, נעשה ספירה בלי ברכה מכיוון שלא ברור לנו מה היום והוא לא רואה יום ולילה, אנחנו לא יודעים איזה יום זה באמת, ומצד שני אם הוא חוזר לכדור הארץ הוא לא יוכל להמשיך לספור למרות... עכשיו למה הוא כן יכול לספור שמה? למה הספירה שלו כן נחשבת? כי יש לנו תוספות במנחות שאומר שהיום לא מעכב את ספירת העומר. היום לא מעכב את ספירת העומר, אבל כשהוא יחזור לכדור הארץ

38:43 דובר 2 מכיוון שהוא יחזור בחזרה לסדר הנורמלי, אבל אנחנו, הוא לא ידע באיזה סדר הוא נמצא וממילא הוא לא יוכל להמשיך לספור בברכה, ועל כן הוא ימשיך לספור גם בכדור הארץ בלי ברכה. וכך מובא גם בשער הציון ומובא בתשובת הדש"ת, וכך הלכה למעשה. כל זה לומר שאומרים לא בשמיים היא, אבל באמת הרבה יותר נוח להיות יהודי פה. אבל המציאות המתחדשת תעמיד לנו אתגרים מאוד מאוד גדולים. אנחנו בעזרת השם בעולם המודרני נהיה צריכים לדעת להתמודד עם שאלות כאלה של... ויכול להיות שהיום זה די נדיר, אבל הנה כבר היום יש לנו ישראלי יהודי שנמצא בחלל בחג הפסח, ויש לנו יהודי שרוצה להיות שמשאיים בחלל. רוצה, הוא ביקש ממני. אנחנו מתעסקים בתפריט, ממש ככה, בתפריט של מנות כשרות לחלל. זה לא, בערך זה דברים שאני מתעסק בהם כבר שנה וחצי. ו-ו-ולא... הוא, הוא, לא, כי מישהו פגש אותו בדרך, אמר לו ככה, אמר אני בודק אם... אני לא יודע אם באמת זה כך או לא. לא יודע באמת אולי כן, אבל, אבל... אבל אני לא יודע אם באמת הוא רצה אפילו לעלות. אין לי מושג. אבל פה אנחנו, בן אדם משלם ארבעים, נראה לי הרבה מיליון ליש"ט אני חושב. מפורסם. תסתכלו כתוב. הוא מותר לו. איך הוא עלה, הוא עלה מאה. והמון דברים. מתי הולכים עם תפילין? דיני ייחוד. דיני ייחוד.

40:15 דובר 2 יש מסיבות בקפסולות. האם יש דיני ייחוד? אז טוב, לכאורה יש מצלמות, אז אולי אין ייחוד או אומנות. אבל המון המון המון דברים שהם... אנחנו נוכל להכריע, אבל אני צריך לדון בהם.

40:34 דובר 6 שזה לא מגניב.

40:36 דובר 2 כן, אבל מצד שני, אז באמת אנחנו יודעים שדין ייחוד הוא מתבטל מאז שיש לנו את עולם המצלמות. אנחנו היום יודעים שבן אדם הוא לא, לא לבד. אין מציאות כזאת של לבד, אבל אנחנו יכולים לדון בהרבה דברים ולמצוא פתרונות להרבה דברים. אבל רק להראות שבאמת בכל דרכיך דעהו, ועל באמת עם משק שמיים, שם אתה. אנחנו ברוך השם יכולים... ועל באמת זה לא רק "לולא תורתך שעשועי". יכול להיות שמחר איזה מהנדס באלביט יגיד לו: בוא, אתה תיסע רק כדי לפתח איזה משהו, אז פתאום הוא יצטרך לדון בדבר הזה. אז זהו, אנחנו מתקרבים לזה יותר ויותר. וחג הפסח קרב ובא. אז קודם כול שנזכה בעזרת השם לחבר בין שמיים לארץ ול-ל-להעמיק את ה-, את, את, את ההלכה בארץ ובעולם, כי הקדוש ברוך הוא בעולמו ילדה לאורות של ההלכה, וזהו. אז אם העמקנו ולמדנו תורה זה דבר טוב. ובעזרת השם, שאמרנו שהדברים האלה בעזרת השם יהיו לעילוי נשמתו של, של, של ממש הטהור, הטהור, דניאל חיים, שפשוט השאיר את נשמתו בטהרה. מי שראה אותו בחודשים האחרונים יודע שזה היה בטהרה ממש. לא סופרלטיבים. פשוט ככה, כי פשוט אור. פשוט אור. זהו. בשורות טובות. תודה רבה לכולם. בשורות טובות.