איך מתכוננים לפסח - הרב שרגא נתן דהן שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 טוב, שלום לכולם. אנחנו מתחילים את השיעור. אז, אה, באמת במסגרת ה..., במסגרת השיעור שלנו, אנחנו עד עכשיו למדנו הלכות שבת. נעשה קצת איזושהי הפסקה קצרה ונכנסים לקראת חג הפסח. נתחיל להתארן קצת לקראת חג הפסח. אה, עקרונות, והאם בכלל יש איזו מצווה ל-להתחיל מעכשיו להתכונן לחג הפסח? האם אנחנו, אה, סתם מחמירים או לא? אה, צריך לדעת שיש כל מיני הלכות מאוד מאוד מעניינות. יש גם הרבה הרבה שיעורים שנמצאים, אה, ברשתות וב..., ואני מנסה לעשות קצת סדר. אחד מהמשפטים הכי בנאליים זה שילדים זה לא חמץ. סליחה, שאבק זה לא חמץ וילדים זה לא קורבן פסח. זאת אומרת, אומרים חבר'ה, אבק, אין שום צורך לנער את האבק, להזיז אותו מכאן לכאן. אה, צריך להיות יותר ריאליים, יותר, אה, פרקטיים. אבל האמת היא לא כל כך פשוטה, ואם אנחנו יכולים גם להזיז את האבק ממקום למקום, בוא נזיז את האבק, אבל בוא נראה את זה בפנים, נעשה קצת סדר, אה, סדר בהלכות. אז שואלים הלכות פסח שלושים יום. משה רבנו תיקן להם לישראל שיהיו שואלים ודורשים בעניינו של יום: הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג. אז בעצם הגמרא במסכת מגילה מסבירה שכל חג צריך ל-למוד ולהתעסק בענייני החג עצמו. זה הכלל. עכשיו מה, מה ההבדל בין שואלים ודורשים? נדבר בהזדמנות אחרת. אבל מה הגדרה? להתעסק, לשאול, להתעניין, לקבל תשובות. יש, אה, גמרא אחרת במסכת פסחים, שהיא לא אומרת להתעסק בחג בענין..., בעניינו, בענייני החג. היא אומרת משהו אחר. היא אומרת: שלושים יום קודם הרגל דורשים בהלכות החג. אז מה זה אומר? שלושים יום קודם. מה, מה זה שלושים יום קודם הרגל? אם ליל הסדר זה בט"ו

02:20 דובר 2 ואם המצווה הראשונה שבה אנחנו מתעסקים זה כבר בי"ד בערב, אז שלושים יום קודם פורים, פורים כבר צריך להתחיל ללמוד פסח.

02:28 דובר 3 אתה חושב בפורים.

02:29 דובר 2 צריך ללמוד הלכות פסח. מה הכוונה ללמוד? מה הכוונה לדרוש ולשאול? מה, מה הנפקא מינה הלכתית? לרבנים זה לא הלכה ל-ל-לכל עם ישראל. הרב, צריך לעשות דרישה. יש דעה של רבן שמעון בן גמליאל שאומר ששבועיים לפני.

02:46 דובר 3 כתוב תיקן להם לישראל.

02:47 דובר 2 אבל תיקן להם לישראל שיהיו שואלים. ושואלים אני מבין, עזבת עכשיו, ודורשים זה איזושהי דוגמה להלכות שצריכים לעשות. אומר רבנו ניסים, הר"ן, מפרש, והוא אומר דבר כזה. הוא אומר, "הכוונה זה דיני קדימות". יש עניין בהלכה שקוראים לו שואל כעניין ומשיב כהלכה. מה זה שואל כעניין ומשיב כהלכה? אני עכשיו מדבר איתך הלכות פורים, אל תשאל אותי עכשיו דברים על סוכות, זה לא קשור. אנחנו עכשיו נמצאים ב..., עסוקים באיזה אירוע מסוים ואנחנו לומדים את ההלכות של האירוע הזה. אם אתה מדבר על משהו אחר זה מבלבל, זה מוציא אותך מהפוקוס של ההתעסקות. אבל יש לו עוד דבר, קדימות. באים עכשיו ארבעה אנשים לשאול שאלה את הרב. אחד שואל על סוכות, כי אני בדיוק בסוגיה אני רוצה ללמוד. אחד שואל על ברית מילה, אבל בכלל הוא כבר סבא ואין לו שום ילדים שהוא עושה להם ברית מילה, ואחד שואל על, על פסח. אז למי אני אענה קודם?

03:58 דובר 3 פסח.

03:58 דובר 2 פסח. זה מה שאומר הר"ן שמביא, הוא אומר קדימות בתשובות, אבל באמת מופיע לה בהלכה, הוא לא כותב דורשים. למה לא כותב דורשים? מכיוון שהיום יש כבר ספרים. פעם כל הלימוד של זה היה לימוד שבא מה, מהשיעור שהייתי מעביר. אבל, אבל, אה, אבל היום כל הלימוד שיש הוא בא מ-

04:26 דובר 3 ספרים.

04:26 דובר 2 ספרים. יש ספרים. בוא תיקח ספרים, יש לך אתרים, יש לך וואטסאפים, יש לך דפים, יש לך מה אין לך? כולם מוכנים בדעת ההלכה. אז בעיקר שואלים. יש לך שאלות, אז מה זה שואלים? שואלים זה מתעסקים. שואלים זה מתעסקים, זה ישאל לך שאלות. אז זאת אומרת אנחנו במוד של הכנת הבית לפסח כבר מ? כבר מעכשיו. אמ, אז שואלים הלכות פסח קודם לפסח שלושים יום. בוא, תא סברי, שואלים הלכות פסח. שואל הר"ן, הרי כתוב משה תיקן להם לישראל שהיו דורשים הלכות פסח בפסח. אז הוא אומר מה, מה זה לשאול ולדרוש? אלא נפקא מינה דלהוי שואל כעניין. בעצם מביא את דעת הר"ף. עכשיו אני רוצה להביא לכם מה אומר שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. הוא עושה סדר בכל ההלכות האלה של מה לשאול ומה להתעניין, ואנחנו נראה גם מההלכה למעשה במה זה נוגע אלינו ביום יום בהכנה לפסח, ואנחנו נראה דברים מעניינים שלא שמנו לב אליהם. חכמים הראשונים תיקנו בזמן שבית המקדש היה קיים, שהדרשנים יתחילו לדרוש ברבים הלכות הרגל שלושים יום לפני הרגל. מה זה גשם?

05:47 דובר 3 דווקא נעים.

05:48 דובר 2 ברוך השם.

05:49 דובר 3 ברוך השם.

05:52 דובר 2 אני רק חושב על אלה שעשו חופה לפני עשר דקות. ברוך השם, גמרו את החופה, התחיל הגשם. חופה בחוץ.

05:58 דובר 3 בחוץ.

05:58 דובר 2 בחוץ.

05:58 דובר 3 וואי, וואי. עשו חופה עכשיו?

06:01 דובר 2 חופה כן, כן, בירכתי ככה ממש בשבירת הכוס ובירכתי.

06:04 דובר 3 וואו.

06:05 דובר 2 אוקיי. אז, אז תיקנו כשבית המקדש היה קיים, שהתחילו הדרשנים לדרוש ברבים הלכות הרגל שלושים יום לפני הרגל. דהיינו שמפורים דורשים הלכות פסח ומחמישה באייר הלכות עצרת, ומי"ד באלול הלכות החג. כל אחד שגר בארץ ישראל היה צריך להביא שלושה קורבנות בחג. איזה קורבנות? עולת ראייה, שלמי חגיגה ושלמי שמחה. כל קורבן צריך להיות נקי מכל מום ומשאר דברים הפוסלים את הקורבן, נו, כי יש הרבה, הרבה דינים בקורבנות, ובגלל זה החליטו חכמים לדרוש הלכות הרגל שלושים יום לפניו, להזכיר את, את הרגל לעם שלא ישכחו להכין בהמות הכשרות לקורבן ותהיה להם שהות כל שלושים יום. יש הרבה, הרבה דינים, הרבה, הרבה הלכות, וצריך להיות מוכוון להתכונן לקורבנות האלה. היום אין קורבנות.

07:10 דובר 3 כמה יש זכות

07:11 דובר 2 ותקנה זו לא נבטלה מישראל גם אחרי חורבן הבית. כל חכם היה משננה לתלמידיו הלכות הרגל שלושים יום לפניו כדי שיהיו בקיאים בהלכותיו וידעו המעשה אשר יעשו. ולהמון העם היו דורשים הלכות הרגל בשבת שלפניו. זאת אומרת, בשבת הגדול היו אומרים לכולם מה ההלכות, שבשבת הזו היו מתקבצים כל העם מכל הכפרים לשמוע הלכות הרגל מפי החכם. בגלל זה בדורות האחרונים נהגו שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפני פסח, אם זה לא ערב פסח. אם זה ערב פסח זה לא עוזר לעשות דרשה לפני החג כי לא תספיק להתארגן. אז בקיצור, השבת שלפני ההתעסקות בחג. הלכות החג, הלכות סוכות בשבת תשובה, אבל עצרת, בחג השבועות, אין הלכות מיוחדות, זה כמו יום טוב רגיל. אז על כן לא צריך דווקא. והעיקר לדרוש ולהורות להם דרכי השם וללמד להם המעשה אשר יעשון ולא כמו שנוהגים עכשיו. צריך תכלס להיות תכליתיים. חג פסח מגיע, מה אני עושה? ובדורות הללו, שאין החכם שונה לתלמידיו הלכות כי הכל כתוב בספר, מצווה על כל אחד ואחד ללמוד הלכות עד שידע אותם, עד שיהיה בקי וידע מה יעשה. משה רבנו עליו השלום תיקן להם לישראל שיהא כל חכם, כל חכם דורש ברבים בכל רגל בעניינו של יום. מה שנעשה בו בפסח, ביציאת מצרים, בעצרת במתן תורה ובחג בהיקף ענני הכבוד, וגם לדרוש הלכות הנצרכות, שידעו מה אסור ומה מותר. הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, חג. למרות שכבר דרשת שלושים יום, בחג תמשיך לדרוש דרשות. ועכשיו אין נוהגים לדרוש הלכות־הלכות בחג עצמו כי הכל כתוב בספר. אלא אז מה עושים בחג, בפסח עצמו? לא שייך עכשיו בפסח להתחיל ללמוד הלכות פסח. דורשים בהגדה מעניינו של

09:07 דובר 2 יום, או שיתבאר בסימן תקכ"ט. זאת אומרת בפועל, מסכם לכם. אנחנו נדרשים לפתוח את הספר וללמוד שלושים יום קודם החג, להתחיל ללמוד ולהתעסק בחג. מה שאנחנו עושים היום זה לא שיעור. אנחנו לומדים ביחד את הלכות החג. מסייעים זה לזה. להסתכל בהלכות ולדעת מה לעשות. אבל היום ההלכות נגישות וצריך לפתוח את ההלכות שלושים יום. זו מצווה ותקנה של משה רבנו. וחוץ מזה יש לזה עוד השלכות מאוד מאוד מעניינות. שלושים יום, זאת אומרת שאנחנו כבר במוד פסח. איפה זה בא לידי ביטוי?

09:48 דובר 4 ליקוי ראייה.

09:49 דובר 2 הלכת לחו"ל, עברת דירה, הלכת לטיול. אם אתה מתכוון לחזור עד פסח, תבוא ולפני פסח תארגן את הבית. אם אתה לא מתכוון, אז אין בעיה, תעזוב את הבית. כשאתה תהיה רחוק בחו"ל, תגיד: אני מוותר על כל החמץ שיש לי בבית ובטעות יש לי. אתה לא חייב לנקות. אתה לא חייב לבדוק כי אף אחד לא ייכנס לבית ואתה מוותר ומפקיר את הכל. אתה יכול גם למכור. אבל אם זה בתוך שלושים יום, יש לך חובה לנקות.

10:26 דובר 4 מה, של מתי?

10:27 דובר 2 מפסח. מ... אם אתה כבר יוצא לחו"ל, יש לך חובה לבדוק את הבית לפני שאתה יוצא. בחורים ובסדקים. אם נגיד אתה מחר הולך לחו"ל, אתה צריך היום בערב לקחת נר ולבדוק בחורים ובסדקים כמו בערב פסח.

10:46 דובר 4 אם תחזור אחרי פסח?

10:48 דובר 2 אם תחזור אחרי פסח, בלי ברכה.

10:51 דובר 4 כן.

10:51 דובר 2 כי התקנה היא בערב י"ד, אבל הבדיקה כבר עכשיו. אבל בדיקה בלי ברכה, ואתה מחויב. ואם לא בדקת, אתה צריך מישהו, אח שלי, שיבדוק לך בי"ד. זאת אומרת שיש לך חובת בדיקה.

11:05 דובר 4 אפילו שאני לא אהיה בבית.

11:06 דובר 2 אפילו שאתה לא בבית.

11:07 דובר 4 מה העניין?

11:08 דובר 2 ואם תגיע—

11:09 דובר 4 שלושים יום.

11:09 דובר 2 כי אתה כבר בשלושים יום. עכשיו אתה כבר במוד של הכנה לפסח. אתה יוצא, תבדוק שאין לך חמץ.

11:15 דובר 4 אבל אם הוא לא בבית, אז למה הוא לא יכול לעשות...?

11:18 דובר 2 צריך לבדוק.

11:19 דובר 4 לא, לא, אם הוא מוותר.

11:20 דובר 2 וכך הוא כותב. זה לא אצלכם, אבל זה מופיע בתל"ו במחבר בשולחן ערוך. מי שהולך מיבשה לים או יוצא בשיירה והוא לא משאיר מישהו בבית שיבדוק את החמץ, הוא צריך לבדוק לפני שהוא יוצא. ואם דעתו לחזור קודם הפסח צריך לבדוק ואחר כך יצא. למה? כי אולי יחזור בערב פסח בין השמשות ולא יהיה זמן לבדוק ולבטל. ואז הוא מביא כל מיני דוגמאות. אתה עכשיו מכין מחסן לפסח? חובה לבדוק שהוא נקי מחמץ. אתה מתחיל לנקות חדר? אתה מתחיל לבדוק שהוא לא נקי, שהוא לא מלוכלך. אתה לוקח ספר, אתה מתחיל להיזהר יותר. לא, עכשיו נשים אותו על שולחן נקי. מה קרה? לפני שבוע לא היית פה אתה, אבל עכשיו אני בחודש לפני פסח. זאת אומרת אני במוד פסח, מוד הלכתי. זה לא איזו חומרה כזאת שאנשים יש להם חביבות של ניקיון יתר. מוד הלכתי. אני נזהר בכל דבר שאני עושה. אני נזהר כבר עכשיו. איפה אני מניח? מה יהיה? לדוגמה.

12:24 דובר 4 דוגמה.

12:26 דובר 2 לדוגמה.

12:27 דובר 4 לא נותנים לילדים לאכול. כן, נגיד על הספה אני כבר רואה שם.

12:30 דובר 2 למשל, על הספה. חבר'ה, לא אוכלים. לישת, לישת בצק עם טבעות. שטויות, טוב, עד פסח אני אנקה. תורידי עכשיו, מה הבעיה? עכשיו תורידי. אלא אם כן היא לא מתכוונת לשים אותם בפסח. אבל אם היא מתכוונת, אין, הכל, כבר עכשיו תורידי. חבל, כי אז יידבק החמץ ואת לא תראי ויהיה עוד בצק יותר טרי. חבל. מי שמתעסק בטלפון ולשה.

12:55 דובר 4 כן. הילדים עושים מחנוכה, אתה הולך לספר את זה.

12:59 דובר 2 נכון. אז ההלכה אומרת ל"ג. אז כבר עכשיו לא לגעת. לא לגעת בטלפון כשעושים לישה עכשיו. תשאיר את זה. תאכלו חמץ בתוך המרחב של הסלון, לא בחדרים. כל המודעות, הרעיון זה מודעות, מודעות, מודעות, מודעות. המאירי במסכת עבודה זרה אומר דבר כזה. כתוב: "והתניא, שואלין בהלכות פסח קודם הפסח שלושים יום. רבן שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות". אז אומר המאירי: "מה שלמדנו ששואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום זה לא רק שאלה, אלא כל השתדלות של צורך החג כבר שלושים יום. שראוי להתחיל", אומר המאירי, "שראוי להתחיל ולהשתדל לצורכי החג קודם החג שלושים יום". יותר מזה, כשאני ממלא יין בחבית, אני צריך לבדוק שהחבית נקייה? לא. אם יש בה, יש בה איזה מיעוט שבמיעוט, אני שם יין, הכל מתבטל, לא רואים כלום. אה, משם זה ה...

14:10 דובר 4 עכשיו הבנתי לאיפה.

14:11 דובר 2 אה. הבנתי. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו.

14:19 דובר 4 אמן.

14:26 דובר 2 אז אומר המהרי"ל. אומר המהרי"ל דבר כזה, הוא כותב: "אמר מהר"י סגל משום החיוב לדרוש בהלכות פסח שלושים יום, כתוב בספר האגודה, ספר קדמון, כל מי שממלא את החבית של יין מפורים עד פסח", הכוונה הוא ממלא עכשיו את החביות, הוא השאיר יין לבחוץ, "תבדוק לפני שהחבית נקייה". מה קרה? לפני כן לא בדקתי? עכשיו אתה בשלושים יום. יש כלל שחמץ מתבטל לפני פסח, אז לא צריך לבדוק את העוף למשל. אבל שלושים יום תבדוק. למה? כי אולי פתאום הפירורים פה עולים. תבדוק. עניין כזה. צריך להיזהר למלא עם כלים שייכים לפסח, שאין בהם חמץ, או כלי ישן שלא ילין בהם שום חמץ. לעשות גם ברז חדש לחביות. יין שאתה רוצה לפסח תשים ברז חדש, אולי יידבק בו קצת חמץ. "ומתחילים השלושים יום", כך אומר המהרי"ל, "מתחילים שלושים יום שלפני פסח דרך בני אדם לכבד, לנקות את החדרים, להדיח כלים, ובראש כל דבר, הכי חשוב לקנות חיטים לעניים". בסדר, אתה מחמיר, מהדר, מצוין. לא לשכוח, לא לשכוח את ה... את העניים בחוץ, לדאוג להם. "וכן העושה ביתו אוצר, עושה בבית שלו גם מחסן, כמו שמכניס תבן או עצים לבית, קודם כול שינקה לראות שאין חמץ. אבל זה דווקא כשמכניס בין פורים לפסח, כי אז התחיל הל' יום". אז רואים שממש זה בהלכה מופיעה החשיבות של השלושים יום קודם. זה לא רק לדבר תורה, זה לא רק לאיזה וורט יפה, זה פשוט הכנה רצינית ומהותית לקראת חג הפסח.

16:16 דובר 4 יש עניין של מה, של בהמה אוכלת לפני פסח?

16:19 דובר 2 כן, נדבר על זה שנייה. עוד מעט נדבר על שאלות ותשובות. ובספר הלכה של פסח כתב שיש המסיידים את דירתם לפני חג הפסח. תראו, יש כאלה ש... יש כאלה שצובעים. אתם צובעים את הקירות שלכם בפסח?

16:35 דובר 4 כן.

16:35 דובר 2 ואז יגידו מיד, "לא, בואו נתעסק בעיקר, לא בטפל". מה, מאיפה יש חמץ על הקיר? מי כתב... מי אמר שצריך לצבוע? שחובה לצבוע. אז הוא אומר, יש המסיידים את הדירה לפני פסח ויש מקור לדברים האלה. זה כתוב בשולחן ערוך, סימן תמ"ה סעיף ו'. ו... כתוב, יש איזו אסמכתא יפה. אז לא, שם הוא כותב, בשולחן ערוך, הוא כותב לגרד... לגרד את הכתלים. לראות, שמע, לקחת, לקחת איזה נייר שיוף, לגרד, לפחות בגובה שילדים מגיעים ונוגעים. שלא יישארו חתיכות של, אה, ביסקוויטים, חתיכות של... ככה קודם. זאת אומרת, יש עניין. אבל יש בזה, במסכת מידות לגבי בית המקדש.

17:28 דובר 4 לעמוד אחד אחד. אתם עומדים ללמוד אחד אחד. לא הולך.

17:32 דובר 2 כתוב, כתוב במסכת מידות שפעמיים בשנה היו מסיידים את המזבח, את המזבח ואת הכבש. אחד בפסח ואחד בחג. ואת ההיכל...

17:51 דובר 4 איזה חג?

17:53 דובר 2 חג הסוכות.

17:54 דובר 4 וואו.

17:55 דובר 2 ואת ההיכל פעם אחת בשנה. ההיכל של בית המקדש היו עושים, מסיידים אותו, אבל את הכ... את המזבח והכבש של הקורבנות, פסח וסוכות היו מנקים, מסיידים, שיהיה יפה. מכאן אסמכתא לסייד את החדרים לפני חג הפסח. מי שיכול, זו לא הלכה. ההלכה שאומר השולחן ערוך זה לגרד את הכתלים, לראות שאין ב... שאין בצק דבוק על הקירות. אבל הבאנו איזושהי אסמכתא ל... הבאנו אסמכתא לסייד חדרים. המגן אברהם כתב...

18:29 דובר 4 לגרד את הקירות.

18:30 דובר 2 לגרד את הקירות. לגרד, הכוונה...

18:32 דובר 4 לסייד.

18:32 דובר 2 לא, לא, לסייד זה, זה, זה הידור. אומר השולחן ערוך, פשט של הלכה. הוא כותב ל... לגרד, לגרד קירות הבית. הכוונה ככה לראות, בקיצור, לנקות את הקירות גם, בגובה, בגובה שיכול להיות שיש שרידים של חמץ שנגעו עם בצק. למשל איפה? דוגמה איפה? חדר שינה לא צריך. מי מגיע עם בצק לחדר שינה ונוגע בקירות? אבל במטבח יש לך שולחן מטבח, יש לך קיר, לא חומרה. קחו, תעבירו שם את ה... תנקו, שים קצת אקונומיקה על הקיר, תנקו, תשפשפו. תראו שאין במטבח לכם איזו חתיכת בצק, בוודאי. שולחן ערוך מפורש. אז כן, יש עניין גם מהקירות להוריד. לראות שלא נשאר על הפנלים במטבח מונח לפעמים קצת, אה, לפעמים גרגרי, אה, שומשום. כן, נשארים דברים. נכון. מתחת למקרר, מתחת... צריך להבין, בתקופת השולחן ערוך היו קירות כאלה שממש היה בין... יש לנו קירות חלקים יותר כאן, אבל לשים לב לדברים האלה.

19:30 דובר 4 אם שמים אקונומיקה זה פוסל?

19:32 דובר 2 זה פוסל, כן.

19:35 דובר 4 מותר לך. באוטו.

19:40 דובר 2 אה.

19:40 דובר 4 יש גם לבנדר.

19:41 דובר 2 באוטו, בין הכיסאות. נוהג, נוהג, נוהג, נוהג, תמיד נשאר. המגן אברהם...

19:47 דובר 4 שם אקונומיקה.

19:47 דובר 2 אז אמרנו שיש איזה הידור גם לסייד, מי שרוצה, אם יש לו זמן.

19:51 דובר 4 תבהירו לי.

19:52 דובר 2 תבהרו את הזמן שלכם. המגן אברהם...

19:56 דובר 4 גם את הילד.

19:57 דובר 2 כותב ככה: "כתוב במחזורים, כל ל' יום צריך לעיין בכל דבר שעושה שלא יישאר בו חמץ באופן שלא יוכל להסירו או לנקות". אז זה מה שאמרתי לכם. ה... זה מה שאמר... זה מה שאמרתי לכם למשל לגבי הטלפון שאתם מדברים ומתעסקים בלישה. תראו ש... עכשיו שלושים יום אל תעשו את זה. להוציא את הבצקים, כל מה שאפשר, כמה שפחות שנדבק לנו על הטלפון.

20:24 דובר 4 מחט טובה להחליף טלפון כל שנה.

20:25 דובר 2 וכתב בשולחן ערוך הרב.

20:28 דובר 4 אבל אתה, כשאתה לוקח את הבצק, אתה מדבר בטלפון?

20:32 דובר 5 לא, משתדל שלא.

20:33 דובר 4 לא, משהו לא...

20:34 דובר 2 וכן כתב בשולחן ערוך הרב: "כל שלושים יום לפני הפסח טוב להיזהר ולעיין בכל דבר שעושה שלא יישאר בו דבוק חמץ באופן שלא יוכל להסירו". הוא כותב בדיוק את לשון מגן אברהם. ערוך השולחן, רבי יחיאל מיכל אפשטיין, כותב שנכון, הוא חוזר קצת על דברי מגן אברהם, וכל מי ש... הוא מוסיף: "כל מי שמעיין בספר בעת האכילה מפורים ואילך שיראה שלא נשאר כלום בספר כדי שלא ימצא את זה בפסח". עכשיו אנחנו משתדלים, ספרים שאתה יודע שהשתמשת בהם עם השולחן, לבדוק ולבדוק טוב, כדי שלא יהיה שם. אז מה נדבר על זה? ל... מה החשש? מה החשש?

21:18 דובר 5 שנכנס חמץ.

21:19 דובר 2 מה, פירור?

21:19 דובר 5 בין הדפים.

21:20 דובר 2 מה זה הפירור הזה? זה כלום.

21:21 דובר 4 פירור, אתה זה ככה עם פה, תאכל אותו.

21:24 דובר 2 פירור זה כלום. צריך עולם.

21:25 דובר 4 אבל מה הסיכוי?

21:26 דובר 2 אז נדבר על זה, שנייה.

21:28 דובר 4 איזה החלקה?

21:29 דובר 2 יש תלמיד חכם גדול...

21:31 דובר 4 לדעתי זה מודאג.

21:32 דובר 2 קראו לו רבי מנשה קליין, מנשה הקטן. הוא כתב ספר מאוד... סדרת ספרים בהלכה, גם בשו"ת. סדרת ספרים מאוד חשובה שקוראים לזה "משנה הלכות". מישהו פעם אמר לי שהיום צריכים לעשות ספר דומה, לקרוא לזה "ספר משנה הלכות", שיהיה מתאים לתקופה, אבל בינתיים אנחנו מסתדרים ב"משנה הלכות". והוא כותב דבר כזה...

22:00 דובר 5 מה יש לשנות?

22:01 דובר 2 הוא כותב, סליחה, כאלה שמשלמים את הארנונה. הוא כתב להחמיר ולהצריך בדיקת חמץ גם בספרים. בליל הס-- בליל בדיקת חמץ, הוא כותב גם תעשה בדיקת חמץ בתוך. למה? אחד, בגלל שיש פירורים צריך לבדוק. אני רוצה להסביר. הדעה שאומרת שלא צריך לבדוק ולא צריך בכלל להקפיד על זה, כי פירור אין לזה ממשות. פירור, פירור זה שום דבר, אבל-

22:35 דובר 4 זה לא נחשב חמץ?

22:36 דובר 2 עכשיו למה זה לא שום דבר? זה חמץ. אבל מכיוון שיש דעה שפחות משיעור זה לא מהתורה, אבל הרבה פוסקים אומרים לא, פחות משיעור זה אתה לא מתחייב עליו כרת.

22:52 דובר 4 אבל גם כל שיעור לא.

22:53 דובר 2 אבל אתה חייב ביעור בפסח. כן, כל שיעור. אבל אתה חייב, רוב הפוסקים, הרבה פוסקים אומרים שפחות מכזית ודאי צריך ביעור. הדעה השנייה, הסיבה השנייה שהוא כותב בעל ה"משנה הלכות", יש מחלוקת. שלום וברכה. יש מחלוקת בין הצל"ח, ה"ציון לנפש חיה". אתם יודעים מי זה ה"ציון לנפש חיה"? הנודע ביהודה כתב ספר שקוראים לו ה"ציון לנפש חיה", והוא כותב דבר כזה: יש מחלוקת האם שייך בחצי ש-- האם בחצי שיעור, הכוונה פחות מכזית, האם שייך בל יראה ובל ימצא או לא שייך? ו-- או... כן, האם שייך או לא שייך? אבל לפי מי שאומר שדין חצי שיעור חייב לבער, אז ודאי שגם פירורים יש עליהם דין של חצי שיעור וצריך להיזהר. התוספות מביא עוד חשש. התוספות מביא חשש שמא יאכל. מה הכוונה? הרמתי את הכול תוך כדי, פותח את הספר, נדבק לך איזה חמץ, עושה ככה, אכלת את החמץ.

24:09 דובר 5 זה מדרדר.

24:10 דובר 2 לפעמים שכחת, אתה רואה איזה משהו.

24:12 דובר 5 לא, אתה מדרדר, אתה עושה ככה.

24:13 דובר 2 כן, בדיוק. אני לא יודע, לפעמים דברים כאלה. מכניס לפה חמץ בפסח. אז זה מה שאומר התוספות. אומר, האיסור דין למה? שמא יאכל. חשש שמא יאכל. צריך להיזהר בדבר הזה.

24:25 דובר 5 היה פעם בעיה עם עיתונים, שזה היה עם-

24:28 דובר 2 נדבר, נדבר עוד מעט על, על, על חמץ שכבר בטל שם חמץ ממנו. נדבר על זה.

24:36 דובר 5 אז לא משנה.

24:36 דובר 2 וגם לפעמים אתה יודע, אתה בא, לוקח מצה, אתה שם אותו תוך כדי שאתה לומד בספר, ידבק אליו חתיכת פירור מלחם. יש דין, דין דווקא בעיקר בנוזלים, אבל דין של חמץ חוזר וניעור. הוא פת-- הוא, גם כשהוא מתבטל חוזר, סליחה, חוזר וניעור. הוא פתאום, הוא פתאום יש לו ממשות כי הוא הצטרף לעוד משהו שדומה לו. אז כל הדברים האלה חוששים ועל כן בודקים. וזה מה שכותב הראב"ן במסכת פסחים. "אף על פי שמבטל אדם חמץ בליבו", זה כבר לא מופיע במקורות, "צריך לחפש אחריו ולבערו מן הבית בכל מקום שהוא." בגלל זה נהגו הראשונים לרחוץ ספסלים, שולחנות, שמא ידבק בהם חמץ, וגם התיבות, כל השולחנות, המשטחים, שלא יתערב במאכל שלנו בפסח במינו ושלא במינו ויאסרו. ויש ממש הלכה במסכת פסחים, דף מ"ה עמוד ב', בצק שבסדקי העריבה. הכוונה, הכוונה יש לך קערת בצק, בצק שאתה לש שמה וב-- נגיד היה פעם לחרס, אבל תמיד היית מנקה, לא, לא בישלת איתו, לא הש-- לא עשית בו השהיה. אז זה לא חמץ, לא בלע. אז היו משתמשים, מנקים ומשתמשים. מה הבעיה? בסדקי העריבה לפעמים נשאר קצת גרגרים וחוששים. אם יש, כן, אם אין כזית, כתוב שם בגמרא, בטל במיעוטו, זה בתנאי שאתה לא משתמש בעריבה בפסח. אז אתה לא צריך-- אתה לא עובר על חמץ שעבר עליו הפסח כי זה מיעוט שלא שווה כלום. אבל אם אתה משתמש בקדירה בפסח, תחשוש שמא כשתשים את הבצק, הבצק ידבק, הבצק ידבק ל... לסדקים ופתאום יתחבר ל-לבצק חמץ ואז זה בעיה. אז בגלל זה חוששים.

26:43 דובר 5 זה לדעת התימנים והאשכנזים.

26:45 דובר 2 זה דעת הראב"ן. חכה. ובגלל זה לדעתו צריך לבדוק אפילו פירורים. והוא מביא עוד סיבה, המשנה הלכות, שכמו שחוששים לבדוק את כל החמץ שמא ימצא איזה גלוסקא יפה, איזה חתיכה יפה, אז אפילו גם פירורים, כי אם תחפש פירורים אולי אתה תמצא גם ביסקוויט ששכחת. ביסקוויט זה גלוסקא. אז תחפש פירורים, תמצא אולי כמו מי שחיפש חמורים מצא מלכות.

27:15 דובר 5 אבל בספרים זה לא שייך כי לא יודעים מה שם.

27:18 דובר 2 אבל לא, יכול להיות שפתאום תחפש, פתאום תראה איזה ביסקוויט נפל מאחורה. לך תדע. ועוד, הוא אומר עוד משהו. הוא אומר, חבר'ה, חוץ מזה, מה אתם מתחילים לחפש חיים כאלה? נהגו אבותינו ורבותינו מדור לדור לבדוק את הספרים קודם פסח כל מה שאפשר, ועל זה אנחנו אומרים "אל תיטוש תורת אמך". יפה שהיית בשיעור תורה ואמר ה-המגיד שיעור שם רצה לקרב את כולם לאביהם שבשמיים, ואנחנו גם עושים שיעורים כאלה. חבר'ה, פסח זה לא מסובך. תבדקו שאין חמץ בעין, תבטלו והכול בסדר. אבל עכשיו אנחנו באים מבתים שיש להם מסורה. ראינו את אמא שלנו ואת אבא שלנו ואת הסבתא שלנו עמלה. גם אנחנו, מה קרה? לא נורא, לא קרה כלום. להתלהב, להתרגש. אם נהיים חולים מזה, תוציאו מיד את הפתק השני. חבר'ה, לא צריך להיות חולים מזה, לא צריך שיהיה לנו-

28:15 דובר 5 זה לא חמץ.

28:16 דובר 2 לא צריכים שיהיה לנו OCD. אבל מצד שני, כן צריך שתהיה לנו התרגשות. והוא אומר: "יש עניין של אל תיטוש תורת אמך". עכשיו אנחנו עולים שלב, לא בשלב של בוא נעשה בנאליות את המצוות. בוא נעשה את המצוות כמו שצריך. אם אמא ואבא לימדו אותנו בבית שהוירט של פסח זה חמץ פסח, בוא נעשה גם. נדע מה ההלכה, נדע מה החומרה, הכול בסדר, אבל כשאנחנו יודעים נכנע סוף. ככה כותב המשנה הלכות. "ונהגו בה, ואפילו לא עשו עליה גדר בעלמא שהחמירו בו בחמץ משאר איסורים", כי חמץ אנחנו רגילים, אבל צריך להיזהר בדבר הזה. אבל הוא אומר, "מכאן", כך כותב המשנה הלכות, "כל הטעמים האלה ודאי שאין לשנות". אתה צריך לבדוק את הספרים, לבדוק את הבית מפירורים. ישראל קדושים הם ובודקים בכל מה שאפשר. ובאמת מי שיכול, היו מגיעים לצבוע כתלים בכל פסח, כמו שראינו לפני כן את המנהגים שנהגו שציירו את זה כמו שבמקדש היו עושים והיו צובעים את המקומות המיוחדים. זה למה כן? עכשיו אני אגיד לכם את הלמה לא. פה. רבי בן ציון אבא שאול, תלמיד חכם גדול מאוד שנוקט כדת הספרדים וכתב ספר אור לציון, ספר יסודי ב-- בהלכות, והוא דווקא הביא תשובה דרך החזון איש. כתב החזון איש בהלכות פסח סימן קס"ז אות י"ח, חידש שאף חשש חמץ בפחות מכזית חייב לבדוק ולברר. ככה החזון איש כותב. חייב הכול לבדוק ולברר גם אם הוא קטן. ולמה? מאיפה הטעם? הוא מביא את מסכת פסחים: חמץ של נוכרי, עושים מחיצה עשרה טפחים כדי ש-- היכר שזה של הגוי. אתה לא שם את החמץ של הגוי באמצע השולחן, אומר זה של הגוי זה שלי. אתה עושה היכר כדי

30:10 דובר 2 שלא תיגע בזה, שמא אשכח ואוכלנו. ואומר החזון איש: "מכאן שאין הבדל בין ביסקוויט לפירור". גם בפירורים של גוי אתה עושה מחיצה וגם ב-- אז מפה תבדוק, אומר החזון איש, תבדוק את הכול.

30:26 דובר 5 אבל זה לא של גוי, זה שלך.

30:29 דובר 2 אם אצל גוי אתה עושה, אז זאת אומרת אתה מגדיר שמא יאכלנו, אז בטח אצלך תעשה שמא יאכלנו. ובגלל זה, אומר החזון איש, חייבים לבדוק את הספרים שמא יש שם פירורים, אפילו שאין שם כזית חמץ. או אם לא בא לך ל-לבדוק את הספרים, תעשה מחיצה. כך כותב החזון איש. לא בא לך עכשיו לבדוק את הספרים שהשתמשת בהם בסעודה ויש סיכוי שיש בהם לכן פירורים? תעשה מחיצה. ככה לא מתבלבל.

30:58 דובר 5 אם אני סוגר את זה.

30:59 דובר 2 ואומר, חכים. ואומר, זה מסכת פסחים גם אומר. אומר רבי בן ציון אבא שאול: "ואנו לא ראינו לרבותינו שנהגו ככה". אנחנו אצלנו הספרדים לא היה ככה. "ונראה לי על פי דעתי טעם המנהג בגלל חשש כזית חמץ בספרים. לא חיישינן שמא ייפול ואוכלנו", כי זה לא כזית ופירורים גם לא חוששים. למה? פירורים זה אין לזה חשיבות. זה לא חשיבי. כמו שאומרת הגמרא, או מקסימום אם חס ושלום הוא יאכל בטעות, אין בזה כרת כי זה פחות מכזית ובכלל לא התכוון כי זה סתם שם את הפה שלו פה. לא התכוון. אז לא אמרו לטרוח כל כך על חשש כזה. כך כותב. והרמב"ם בהלכות חמץ ומצה שינה מלשון הגמרא.

31:49 דובר 5 אין בזה כרת, אבל יש בזה עניין דרבנן.

31:51 דובר 2 לא, אבל אם אתה לא יודע-

31:53 דובר 5 אתה מקל ברבנן.

31:53 דובר 2 אם אתה לא יודע. לא, לא מקל-- לא מקל דרבנן, דרבנן, אבל הוא אומר, אבל אם אתה רק חשש רחוק של חכמים, שמא תשים את היד ובטעות תאכל ואפילו לא יודע שאתה אוכל, הוא אומר על זה חכמים לא הטריחו אותך כל כך, כי זה לא איסור תורה אף לא יהיה לך כרת. אז שמא אולי בטעות תעבור איסור חכמים נכון, אבל זה כזה רחוק ש-שיש לזה טרחה גדולה מאוד מצידה. לבוא ולהתחיל לבדוק ספר-ספר, מסובך. אז כך אומר רבי בן ציון אבא שאול, לא צריך. והוא אומר שהרמב"ם בהלכות חמץ ומצה, פרק ב', הלכה י"ד, שינה מלשון הגמרא וכתב: כזית חמץ נמצא בתוך קורה, מחייבים אותו להביא... קורה למעלה, מחייבים אותו לקחת סולם ולהוריד את החמץ. מה זה למכור? אני לא רוצה, לא ייגע בזה. תוריד אותו. למה? כי לפעמים הוא נופל מה-מהקורה ואז פתאום יש לך חמץ בבית. עד כאן לשונו. מפה, מה אתה רואה? שדווקא כזית מחייבים אותך לטפס, לטרוח, להוריד. פחות מכזית, אומר רבי בן ציון אבא שאול מדברי הרמב"ם, פחות מכזית לא צריך לטרוח. לא יודע, זה לא בהישג יד, הכול בסדר. ואם אז, אם אנחנו נלך כמו דברי החזון איש שלא מחלקים בין כזית לפחות, למה הרמב"ם כן מחלק? ל-הרמב"ם כן מחלק, אומר פחות מכזית לא צריך. אלא נראה שוודאי שעל פחות מכזית שלא בהישג יד, כמו בקורה, לא צריך. זה בוודאי במקום ספק לא חייבים לבדוק. אז הוא אומר גם בספרים, ספק יש שם פירורים, אתה חושש שמא ייפול ואוכלנו, לא חיוב. אבל אם לא ביטל חייב לבער אפילו בפחות מכזית, כיוון שיש בו איסור של חצי שיעור. אבל אל תבדוק, כי זה כלום.

33:51 דובר 2 אבל ל-לבטל אתה חייב. לבער אתה חייב. להגיד אני מבטל כל פירור שלא בדקתי, לא ראיתי אותו, כי הוא כלום, אין לו ממשות, אבל אתה חייב לבטל. למה? כי בי-ביטול וביעור בפחות מכזית. זה לא אומר אל תבטל כי זה כלום. תבטל, תבער, אבל אתה לא צריך לבדוק ולאוצץ את כל הספרים ולהשתגע. זה דעת הספרדים. נראה שהאשכנזים קצת החמירו בזה. תראה את המגן אברהם.

34:15 דובר 6 לא, אחי.

34:16 דובר 2 שולחן ערוך הרב.

34:18 דובר 6 לא יודע.

34:18 דובר 2 ערוך השולחן. וחוץ מזה, מי שנהגו אבותיו והם היו ספרדים והוא עדיין ברוך השם יש לו בית שהוא מבוסס על אבני התורה והמצוות, שיעשה כל עוד שהוא יכול, אם זה לא כרוך בוויכוח גדול בבית.

34:32 דובר 6 דבר עליך, אהרון.

34:34 דובר 2 אבל אם... וכדבריו-

34:37 דובר 6 תודה.

34:37 דובר 2 אלא גם ה-הרב עובדיה יוסף בחזון עובדיה, המנהג פשוט שלא בודקים בספרי, בספרים פירורי חמץ שנשארו שם כשהם פתוחים בשעת הסעודה. תקשיב, הוא לא מדבר עכשיו על-על ספרים שאתה לא פתחת. הוא מדבר על ספרים שהיו באמצע הסעודה ואמרת חילול שם נורא עם הלחם ליד תוך כדי. הוא אומר זה לא, לא צריך לבדוק, כך כותב.

34:59 דובר 6 לא לבדוק?

35:00 דובר 2 כן. כך אומר הרב עובדיה. וכמו שאמרו במסכת פסחים, "דפירורים לא חשיבי". למה? כי אתה מפקיר אותם ולא הצריכו בדיקה, אלא משום שמא תימצא גלוסקה יפה ותהיה דעתו עליה.

35:12 דובר 6 אז רגע, רגע, אז-

35:13 דובר 2 "ולא חזינן לרבנן קשישאי מתכסדין מקומם דחושו לזה". אז בגלל זה, לפי הספרדים, פוסקי זמנינו, הרב בן ציון אבא שאול, הרב עובדיה יוסף, לא צריך לבדוק בכלל את הספרים.

35:29 דובר 6 אז גם על השולחן אין לי, יש לי פירורים שאני מפקיר אותם.

35:33 דובר 2 יפה. מה כן? מה כן? בשולחן, בשולחן, אם אתה תשים עליו אוכל כשר לפסח, פה ודאי אתה חושב שאתה תאכל. אז מקומות אכילה אתה מנקה, אבל ספרים שאתה לא אוכל עליהם זה לא משטח אכילה.

35:46 דובר 6 גם חוזרים לאו.

35:47 דובר 2 אבל זה לא משטח אכילה. אתה לא תשים עכשיו מצה על הלחם. מקסימום—

35:52 דובר 6 לא.

35:52 דובר 2 ייפול לך עוד פירורים של מצה. אז אתה, מפעם ככה, הכל ביטלת. זה כלום, אין לזה משמעות, אבל, אבל אנחנו משתדלים להקפיד. בסדר? תלוי כל אחד ומנהגו. זהו. אז זה אחד מהדברים. הכנות שלושים יום. מה אמרנו בהכנות שלושים יום? לראות שהבית נקי. מתחילים לנקות את הבית. מתחילים לסייד אם, אם מי שרוצה לסייד, מתחילים לנקות את הבית, תכנון פסח, מתחילים לקנות דברים לפסח.

36:24 דובר 6 להיות זהיר.

36:24 דובר 2 מתחילים, מתחילים. כתוב לכם פה ברשימה. לקנות חיטים. ועכשיו דין, עוד דין של שלושים יום. לא מופיע כמעט בשום מקום. האם מותר לאכול מצה בערב פסח?

36:45 דובר 7 בערב פסח? לא.

36:48 דובר 6 לא.

36:48 דובר 2 למה לא?

36:49 דובר 7 שיהיה לך טעם טוב בערב.

36:52 דובר 2 הדימוי שמביאה הגמרא זה מי שאוכל מצה—

36:58 דובר 6 רגע, אבל שלושים יום לפני פסח.

36:59 דובר 2 חכה, חכה. מי שאוכל מצה שלושים יום. אה, סליחה. מי שאוכל מצה בערב פסח זה כמו הדימוי, זאת מטאפורה, הבא על ארוסתו בבית חמיו. מה הכוונה? הבן אדם כבר התארס, לא כמו היום עושים מסיבת אירוסין. לא לזה הכוונה. עכשיו באתי מחופה. חופה יש שני שלבים ביחד, אירוסין ונישואים. למה? כי פעם—

37:30 דובר 6 כי לא תיווכח לו.

37:31 דובר 2 בדיוק. פעם לא היה כל מיני אמצעי תקשורת שיש היום.

37:34 דובר 7 טוב שדיברו.

37:36 דובר 2 כי פעם לא היה כל מיני אמצעי תקשורת כמו שיש היום. אז בן אדם שהיה מתחתן היה קודם כל מתארס, ובאירוסין על פי תורה היה אסור להם להתחתן עם אף אחד אחר. אסור לה להתחתן עם אף אחד אחר, והיא גם אסורה אליו כי הם עוד לא השלימו את הנישואים. ו... אחרי הנישואים היא מותרת לו. לפעמים הוא היה נעלם, היו עושים אירוסין והוא היה נעלם.

38:08 דובר 6 וואלה.

38:08 דובר 2 היא הייתה נשארת עגונה כל ימי חייה, לא נשואה והיא ארוסה. אז חז"ל—

38:15 דובר 6 מדובר.

38:16 דובר 2 עשו תקנה ששמו את האירוסין והנישואים—

38:19 דובר 6 לפני שהממשלה הביאה לה את הכסף.

38:20 דובר 2 עשו את האירוסין—

38:21 דובר 7 אחרי המתנות או לפני המתנות?

38:22 דובר 2 עשו את האירוסין והנישואים זה, זה לצד זה. שמו אותם צמודים זה לזה.

38:32 דובר 7 אה, שלא יהיו תקלות.

38:33 דובר 2 וכך היה. עכשיו היינו בחתונה, עשינו ברכות האירוסין, ברכות הנישואים, אבל כל עוד שאין נישואים היא עוד אסורה לו. אז אומרים לו, "עכשיו אתה לא תתאפק. עכשיו ערב פסח, בכל תארגני, מה, מצה פה, מצה ומרור עוד לא הכין לפניך. חכה עוד מעט תהיה השלמה של המצווה של הזמן ואז תוכל לאכול בתיאבון את המצה". אז, אז זה הרעיון. כאילו, עוד לא הגיע הזמן. אתה מתעסקים במצות, אבל עוד לא אוכלים. למה? למה מתעסקים עם מצות? כי את קורבן הפסח, כבר הגיע הזמן קורבן הפסח.

39:12 דובר 6 כן, נכון.

39:13 דובר 2 קורבן הפסח כתוב "על מצות ומרורים יאכלוהו". אז תחכה, אבל בערב, בערב תאכלו מצות. אז זה הדימוי. עכשיו, למה הדימוי הזה חשוב? כי יעזור לנו להבין את הדין. מתי אתה אומר לבן אדם חכה, חכה, הטקס עוד לא נגמר? כשהטקס התחיל. אתה לא תגיד את זה לבן אדם שרק הודיע לך בטלפון שבעוד חודשיים הוא הולך להתחתן, נכון? בן אדם שמתעסק כבר בחתונה, אתה אומר לו חכה, חכה. אנחנו באמצע הטקס, תן לטקס להיגמר לאט לאט. אז לפי הסברה הזאת, אם אנחנו נגיד ששלושים יום זה כבר התחלה של הכנה של חג הפסח—

40:02 דובר 6 שלושים יום.

40:03 דובר 2 אז כבר שלושים יום זה הזמן שבו נגיד תירגע, תירגע, חכה, יש קצף ללוד, כי כבר אנחנו בתוך המצוות של חג הפסח. אנחנו כבר בתוך המצוות של חג הפסח, שמובא בכמה מקומות. מובא ברי"ף, מעיקר הדין יש איסור לאכול מצה רק בערב פסח, כך מובא בירושלמי ובגמרא. כל האוכל מצה בערב פסח כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו. ויש איזו מחלוקת ראשונים מאיזו שעה מתחיל האיסור. להלכה, מעלות השחר של ערב פסח. בשיירי כנסת הגדולה, בהגהות בית יוסף כותב ככה, שיש נוהגים להחמיר על עצמם ולא לאכול מצה כבר מראש חודש. כבר מראש חודש.

40:46 דובר 6 הרב עובדיה מתיר לאכול מצה עשירה—

40:48 דובר 2 חכה, חכה, חכה. והביא כי לא יוצאים ידי חובה.

40:53 דובר 6 אין, אין טעם ש—

40:55 דובר 2 והביאו— רק שנייה, רק שנייה. והביאו, והביא המשנה ברורה, ויש נוהגים בדיוק את הדעה הזאת שמובאת בשיירי כנסת הגדולה ובהגהות בית יוסף. יש נוהגים שלא לאכול מצה מראש חודש. ובאגרות משה, רבי משה פיינשטיין כתב את הטעם לחומרה הזאת שלא לאכול מראש חודש. לפי... חקר, הוא חקר את הדבר הזה של מה זה ה-ה-הבועל ארוסתו בבית חמיו. הוא אומר יש שני טעמים להבין את זה. כך אומר רבי משה פיינשטיין. או בגלל איסור פנויה, או כי היא קנויה לו. הכוונה עשו קניין, אז אסור לו לבוא אליה קודם שיחול עליה חיוב עונה. מה זה חיוב עונה? יש זמן. יש זמן מתי אדם צריך להיות איתה. מקלה. מתי? אחרי החתונה. יש ייחוד, אחר כך יש סעודת מרעים, ואז הוא כונסה לביתו, מביא לביתו ואז הוא איתה. הוא לא יכול לעשות קודם כי זה היה חלק מתהליך הקניין. אבל, אז זו דעה אחת, והדעה הראשונה היא משהו אחר. זה בגלל שהיא עוד לא נשואה לך. איסור פנויה. והוא אומר, רבי משה פיינשטיין, דבר נפלא, הוא אומר שעל זה מחלוקת ראשונים. האם האיסור מתחיל מהבוקר או רק מחצות היום ב-בערב פסח? הוא אומר ככה: לפי הטעם השני, שזה שיש להם כבר קניין, היא קנויה לו, יש לו כבר קניין. אז עכשיו שהיא אשתך אבל אתם עדיין בתהליך, אסור להיות איתה לפני שחל מצוות עונה, הזמן שבו הוא צריך להיות איתה, שמתי זה אחרי שהוא כונסה לביתו. אז לפי הדעה הזאת הוא אומר, מובן המנהג לאסור כבר מראש חודש ניסן ואפילו מפורים, וכך הוא כותב. והנה לטעם הראשון שהוא מצד איסור פנויה לא שייך, לא שייך הדמיון מצה ב-בערב פסח לבועל ארוסתו בבית חמיו. למה?

43:05 דובר 2 כל השנה יש איסור לאכול מצה, כי זה לא קשור דווקא בערב פסח. אתה יכול להגיד, אם אתה אומר כי הראשונים מביאים משתי סיבות. אחד, כמו שאסור לך להיות עם אישה לא נשואה, ככה אסור לך לאכול מצה. מה הקשר? במה זה דומה לבועל ארוסתו בבית חמיו? זה, זה על כל אישה ותמיד, בכל זמן. אבל אז, אז, אז זה לא. אז הדעה השנייה... אז הוא אומר זה רק דמיון, כאילו שלא, לא לאכול חמץ. אבל הדעה הראשונה זה ארוסה. מה הכוונה? אתה כבר מתעסק אבל היא עדיין לא קנויה לגמרי, ולכן היא באיסור הראשון לפני האירוסין. ובמצה ערב פסח, אדרבה, מה שכבר עליו דיני פסח זה כבר סוג של איסור. חלים עליו כבר דיני פסח, ועל כן יגידו לו אל תאכל מהבוקר. ובגלל זה הוא אומר החידוש הוא למה יש כאלה שמחמירים מראש חודש, מחודש לפני? כי זה כבר אתה מתעסק בפסח, זה כאילו שכבר התחלת את טקס החתונה.

44:08 דובר 6 הזמן כבר בחברה.

44:09 דובר 2 כן. ואז הוא אומר, מובא בחיי אדם. כן, לא לאכול על באמת, ויש הרבה... כמה יחידים שהחמירו לא לאכול מראש חודש. יש כאלה, כמה יחידים שלא לאכול משלושים יום, יש כאלה שהחמירו מראש חודש. לכל הפחות לא לאכול מבוקר פסח. לפעמים אין ברירה. למשל, מלונות לא יכולים להרשות לעצמם שיהיה לחם בבוקר.

44:40 דובר 6 אווו.

44:42 דובר 2 יהיה בלגן. אז יגידו להם עדיף שיאכלו מצה-

44:47 דובר 6 עשירה.

44:48 דובר 2 משיאכלו לחם, כי אז זה יהיה חמץ בפסח. רק שלא יאכל, אבל עדיף שלא יעשו את המנהג הקפדה הזאת ולא יבואו על איסור תורה אחר כך בטעות.

45:00 דובר 6 אולי אין, אין אף אחד, לא צריך.

45:02 דובר 2 פעם, פעם בצבא למשל, כשהיה פסח נופל, בצבא מכשירים ארבע ימים לפני פסח. למה? כי צריך תורנים וכבר בערב פסח כולם הולכים לבית. אז אם נגיד פסח זה לדוגמה בשבת, אז ביום חמישי בשתים עשרה בצהריים ההסעות כבר נוסעות. מי ינקה את הבסיס לפסח? גם צריך להתחיל להכין את כל האוכל שיהיה כשר לפסח. אז מתי מתחילים לנקות?

45:33 דובר 6 יום ראשון.

45:34 דובר 2 יום שני משביתים, שלישי ורביעי מכשירים. אז מה נשאר לחיילים לאכול? שלישי, רביעי, חמישי. רוצים לאכול מנות קרב? רוצים לאכול... מה, מה יאכלו? אין מצות ואין לחם. אז אמרו יאכלו מצות. אז היו שנים שאמרו אבל, אבל מה יהיה? בערב פסח יאכלו מצות? לא ערב פסח, בסדר, אפשר להקל. ערב פסח? מה יהיה? אסור. אז אמרו לנו נייצר מצות מיוחדות. מצות לא לשמה. מה הכוונה? מצות עם כוונה הופכית. כשיעשו אותם אמרו אנחנו עושים אותם שלא לצאת ידי חובת מצוות מצה.

46:15 דובר 6 נכון.

46:16 דובר 2 ואז זה מצות שלא דומות למצות ש... הם אותן מצות טכנית, אבל זה לא אותן מצות שדומות לערב. הרב אמר, רבי שלמה זלמן אוירבך, שהיום ערב יום הפטירה שלו, שזכיתי, זכיתי, הייתי בן שמונה עשרה וחצי, משהו כזה, מאז. זכיתי להיות ברגעים האחרונים אצלו, הייתי מתנדב בשערי צדק, להגיד איתו את קריאת שמע, את הווידוי. אחרי שכולם הולכים, להוציא ממנו את המכשירים, להכין אותו לזה, הכינו אותו. אחרי שעשינו את התפילה ליציאת נשמה, כולם הלכו. נשארתי שם לידו, עשיתי מה שהייתי צריך לעשות. אחר כך הוצאנו אותו מחוץ לטיפול נמרץ, קומה שמונה בשערי צדק. הבאנו אותו למעלית. היינו שם תשעה. אמרתי להם, "חכו, יש פה רב תלמיד חכם, בואו נקרא לו עוד מישהו." אמרתי למישהו, "בוא, אתה יכול לבוא איתנו, שתהיה עשירי." ירדנו למטה במעלית, במסדרון, הנחנו אותו בחדר שם ואז הגיע כבר האמת, הוא היה מונח כמה דקות, ואז הגיע אחד מהחברא קדישא שקראו לו הרב גולדשטיין ולקחו אותו. אבל שם היה איזה כמה מאות מטרים מתחת ככה במסדרון, וממש היינו עשרה. אני מצאתי את העשירי של הלוויה והיינו עשרה. למחרת בבוקר כשהגעתי להלוויה שלו, כשהייתי שמה מאות אלפי איש, הבנתי את הזכות הגדולה להיות עשירי בלוויה של רבי שלמה זלמן אוירבך. הרב שלמה זלמן אוירבך היה תלמיד חכם עצום. להיות ליד רבי שלמה זלמן אוירבך ברגעים האחרונים לחייו, היה נראה כמו מלאך ה' צבאות. היה נראה ממש מאיר עם חיוך נסוך על פניו. אה, זכות עצומה. אני זוכר ככה את התפילות שעמדתי לידו ברגעים המיוחדים האלה. עשינו קריעה גם, כל הצוות הרפואי, כי הוא גם היה הרב של בית, של המרכז הרפואי. אני זוכר שהמנהל בית

48:05 דובר 2 החולים, פרופסור נתן לוי, אמר לכולם לעשות קריעה, אז כולם עשו קריעה, ממש הרופאים על הבגדי בית חולים. עשו לנו קריעה, קרעו לנו ועשינו. ואמרתי ככה, אני זוכר את התפילות שהקב"ה ייתן, יזכה אותנו ללמוד מחוכמתו, מאהבת התורה שהייתה לו. זה באמת, זה היה רגעים מאוד מאוד מיוחדים, מאוד מיוחדים ואני בטוח שהשפיעו עליי. אני מאוד מאוד אוהב הלכה, אני חי הלכה, אני ואני ממש מרגיש את זה. דמותו של רבי שלמה זלמן אוירבך מאירה, מאירה בתפיסה ההלכתית, הבנת ההלכה במציאת פתרונות הלכתיים. בגיל שבע עשרה הוא כתב קונטרס מיוחד בהלכה לחשמל, חשמל בשבת, חשמל בשבת. אני מדבר על חשמל בשבת. מי ידע מה זה חשמל? היו לו דעות מהפכניות שלא כמו של החזון איש.

49:00 דובר 8 רגע, אז מותר או אסור? נו, הרבה מדברים על זה. מה, מה?

49:04 דובר 2 מה שאתה אומר.

49:05 דובר 8 חשמל בשבת.

49:06 דובר 2 אומר, אומר רבי שלמה זלמן אוירבך.

49:09 דובר 8 אם זה לדעת מותר.

49:10 דובר 2 אומר רבי שלמה זלמן אוירבך לגבי, לגבי-

49:15 דובר 8 למה?

49:17 דובר 2 מצה שלא לשמה, אומר, והוא ראה לרחוק, ואני באמת לא ראיתי את סברותיו ואני דעתי הייתה דומה לדעתו. אחר כך ראיתי, ברוך השם, שכיוונתי לדעת גדולים. הוא אמר לא להסתבך כי אנשים יטעו ויאכלו את הלא לשמה בליל הסדר, ולפי הדעה שלא יוצאים אז לא יצאו. וחוץ מזה אנשים כבר יבינו שזה...

49:46 דובר 8 מותר.

49:47 דובר 2 אה, כזה מותר ולחככם היה כאילו ולא, זה רק בית חא. אבל הרב אלישיב אמר מוטב שיהיה בנקודה הזאת איתו, כי יש סברה שכן יוצאים מאשר יהיה חמץ גמור. בכלל תדעו שזה משהו מיוחד, זה לא בכזו קלות. אז דרך אגב, בצבא עשו את המצות לא לשמה, עשו להם סימן מיוחד, אבל באמת זה סוגיה. הרב שלמה משה[?] אמר שיהיה לך חיים טובים וארוכים.

50:16 דובר 8 אמן.

50:17 דובר 2 כתב לי שחיילי צה"ל, גם הספרדים יברכו על זה המוציא, מי שאוכל מצה כי אין לו ברירה.

50:24 דובר 8 לפני פסח?

50:25 דובר 2 כן, כי אם אתה אוכל מצה כי אין לך ברירה, אז מבחינתך זה הלחם שלך כרגע. אז הוא כתב: גם הספרדים יברכו על זה המוציא. גם נכתב בתשובה. התשובה שהוא כתב לי גם נכתבה בספר, אה, אה, תורת המחנה חלק ג' והלכה. באופן פרקטי, אם זה מה שיש לך, זה מה שאתה אוכל.

50:45 דובר 8 אשכנזים מברכים על זה מזונות.

50:46 דובר 2 כן, כן, כי יש לך גם לחם ליד.

50:48 דובר 8 כן, אבל מחילה, אשכנזים.

50:51 דובר 2 אשכנזים המוציא, אין להם בכלל שאלה.

50:52 דובר 8 זהו.

50:54 דובר 2 אה, זהו.

50:56 דובר 8 אשכנזים גם היום-יום?

50:58 דובר 2 כן, כן, כן.

50:58 דובר 8 אם עכשיו, אם עכשיו.

50:59 דובר 2 כן, ודאי.

51:00 דובר 8 כן.

51:00 דובר 2 זה חידוש. חידוש גדול שספרדים מברכים על זה.

51:03 דובר 8 אנחנו מזונות.

51:04 דובר 2 שמברכים על זה מזונות זה חידוש גדול.

51:06 דובר 8 כי יש לחם אחר.

51:07 דובר 2 כי יש לחם אחר. אבל זה חידוש, כי אם אתה תאכל קרקר שהוא עשוי מקמח ומים או, או טוסט, אתה תברך עליו המוציא. אבל פה זה כאילו נכסס. יש בזה כמה סיבות, וזה חידוש גדול כי זה אוכל מיוחד ובמהלך השנה הוא נחשב כמלווה את האוכל. זה חידוש.

51:25 דובר 8 מלפף שהוא תפח את המצה.

51:26 דובר 2 כן, וכנראה זה מסתבר שזה אולי יותר שייך גם לדעה הראשונה של מה הייתה המצה הספרדית. אולי אני חוצפן שאני בונה את זה, אבל ה-המצה רכה, הספרדית, אז באמת היו מלפפים ב-, היו מלפפים. זה היה, זה היה לצרף אוכל. זה לא עיקר האוכל.

51:50 דובר 8 ריבה עם שעועית.

51:52 דובר 2 ועל כן לא חוששים לזה. לא, הספרדים לא חוששים מזה בכלל. ועל כן, ועל כן ממילא שיש לך לחם, לחם. אם לא זה כמו איזה ל-ל-ללפף. אז טוב, אבל, אבל זה דעת הספרדים. בכל מקרה, אה, זהו, אז הבאנו, וזה הזכרנו את רבי שלמה זלמן אוירבך. אה, נדבר קצת על קמחא דפסחא. גם אמרנו שלושים יום, אז כבר מתחילים עכשיו לראות ולדאוג שלכל אחד יהיה מה לאכול. שלכל אחד יהיה מה לאכול בליל הסדר. שלא יהיה יהודי, שלא יהיה יהודי שאין לו הכל על שולחן ליל הסדר. כל דכפין

52:39 דובר 9 ייתי.

52:39 דובר 2 ייתי וייכול, שהכל יהיה מלא. יש כללים מי מחויב, מי לא, אבל יש קהילות, אומר האור זרוע, יש קהילות שמטילים מס חובה על כל אחד לתת כסף.

52:54 דובר 9 וואי, וואי, וואי, וואי, וואי.

52:56 דובר 2 ועד-

52:57 דובר 9 ועד הבית.

52:57 דובר 2 ועד מושב. ועד מושב. אתם משלמים, נכון? ועד מושב.

53:00 דובר 9 כן.

53:01 דובר 2 יש לכם... ועד הדת גם, גם-

53:03 דובר 9 לא כולם, לא כולם. יש כאלה-

53:04 דובר 2 לא, לא, לא בסדר. אל ת-- אני מבין.

53:06 דובר 9 יש כאלה עם פרוטקציות.

53:06 דובר 2 אל, אל תיכנס עכשיו לרשימות של חייבים.

53:08 דובר 9 לא! יש כאלה יותר פרוטקציות. נניח אם אשתך היא ה...

53:12 דובר 2 המזכירה. הנה היא, הנה מתחיל חבר'ה.

53:14 דובר 9 לא, בלי שמות הרב, בלי שמות.

53:16 דובר 2 זה בשידור חי. לא להסתבך. לא להסתבך עם העניינים פה.

53:20 דובר 9 בלי שמות.

53:21 דובר 2 אבל כן, גם הלויים היו פטורים. אם יש כאלה שיש להם פטור.

53:25 דובר 9 גם הלויים היו פטורים.

53:26 דובר 2 יש.

53:27 דובר 9 על מה אני מדבר?

53:27 דובר 2 יש כאלה שיש להם פטור.

53:29 דובר 9 על זה אני מדבר.

53:30 דובר 2 למה?

53:31 דובר 9 כן.

53:31 דובר 2 גם ככה הם עובדים קשה.

53:33 דובר 9 כן.

53:34 דובר 2 למה? אה...

53:40 דובר 9 גם הוא עובד קשה, הרב.

53:42 דובר 2 מס.

53:42 דובר 9 מס.

53:42 דובר 2 מס שלכל... ואז אחרי זה חשוב שדואגים שלכולם יהיה בשווה. זה הרעיון הקיבוצי. שים את הכסף שלך בקופה המרכזית ואז לכולם יהיה בשווה לפי מעמדו. סוג של שווה.

53:58 דובר 9 כמו קופת העיר כזה.

53:59 דובר 2 כן, בדיוק. ומה, מה, מה מיוחד בלקנות חיטים? זה שה-- מי שצריך היה מרגיש שהוא עשה משהו, שהוא לא קיבל מן המוכן. זה היה פחות לבייש אותו. זה קניית חיטים. אבל אנחנו באמת צריכים לדאוג גם שיהיה להם אוכל, מצות וכל מה שצריך ו-ו-ושהכל יהיה ברווח בעזרת השם.

54:28 דובר 9 אמן.