ניקיונות לפסח לנשים - הרב מנחם מענדל הראל שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 אחד הדברים המיוחדים שיש בחג הפסח זה העניין הזה של הוצאת החמץ מהבית והכנסת המצה לתוך הבית. אמנם הגדרתי את זה הוצאת החמץ מהבית והכנסת המצה לתוך הבית, זה לא אומר שצריך לחכות עם המצות עד שהבית נקי, אלא התורה אמרה: "שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵיכֶם, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ". צריכים להוציא מהבית את החמץ, את השאור. צריכים להכניס אל הבית את המצות. פעמים רבות נראה שהמשימה הזאת, כשמתחילים לחשוב עליה, היא משימה מאוד מורכבת. והרבה פעמים אנשים נתקפים בחולשה רק מהמחשבה שצריך להתחיל בניקיונות לפסח. אז לכל לראש צריך לדעת שהעניין הזה של הניקיונות לפסח זה דבר מאוד, מאוד חשוב וגדול גם לאדם עצמו. לכל לראש, על הניקיונות האלה של פסח נאמר: "יִשְׂרָאֵל קְדֹשִׁים הֵם". זה מראה על הקדושה, על הזכות של היהודי. יחד עם זה כתבו הפוסקים שלא יאמר אדם: "אוי, כמה טורח פסח זה, כמה הפסח הזה קשה", אלא אדרבה ישמח האדם בקיום המצווה שהקדוש ברוך הוא ציווה אותנו לבער את החמץ מהבית ולהכניס את המצה, את האור לתוך הבית, לבער את החמץ ואת הגאווה ואת היצר הרע מרשותנו ולהכניס את המצה שהיא הקדושה והאור והנפש האלוקית עם כל הטוב לתוך הבית שלנו. נכון, זה דורש קצת יגיעה ולפעמים הרבה יגיעה, אבל זה לא מוריד כהוא זה מהמעלה המיוחדת של האשרינו מה טוב חלקנו, שאנחנו זוכים להיות אלה שמנקים, מתקדשים ומטהרים לקראת חג הפסח. וכפי שהרבי מזכיר כמה פעמים את העניין הזה שהנביא אומר שחג הפסח זה יום ההולדת של עם ישראל, היום שבו נולדנו, היום שבו הקדוש ברוך הוא קבע, טבע ובחר בנו מכל העמים. אז צריך כמה הכנות ליום הולדת. כמובן, יחד עם זה צריך לדעת שלא

03:36 דובר 2 כל רעיון מעניין שצריך לנקות איזה מקום או להוציא את כל הרהיטים ואחר כך להחזיר אותם, זה בדיוק מה שצריך לעשות. בשביל זה אנחנו פה, בעזרת השם, להשתדל למקד מה הדברים שצריכים לעשות בהכנה של הניקיונות לפסח, ועיקר העיקרים לבקש מהקדוש ברוך הוא שייתן לנו סייעתא דשמיא להצליח בניקיון ושהניקיון יהיה כראוי וכשם שאנחנו מנקים את החמץ מביתנו מרשותנו, כך הקדוש ברוך הוא יעזור לנו לנקות את הלב מכל עניינים של חמץ ואת כל החמץ הרוחני שקיים בעולם ולהכניס את הפסח, את המצה, את האור של הגאולה האמיתית והשלמה. ותפילה עוזרת, תפילה מועילה. יחד עם זה צריך לדעת שהרב הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה אומר שהזכויות של הניקיונות של פסח הם אלה שבוקעים את הרקיעים בתקיעת שופר. השפשוף והקרצוף והגירוד הם אלה שבוקעים את כל המסכים. שהמלאכים הטובים אומרים לקדוש ברוך הוא תראה איזה מאמץ, איזה יגיעה משקיעים היהודים שלך בפסח, וזה מביא ליהודי ולכל עם ישראל שנה טובה ומתוקה. ויחד עם הנקודה הזאת צריך ללכת בראש ולזכור הניקיון של פסח זה אשרינו מה טוב חלקנו. וכעת בעזרת השם אנחנו ננסה לדבר ולהסביר מה הדברים שצריך לנקות ואיך צריך לנקות. התורה ציוותה לבער את החמץ מביתנו ומרשותנו. מה צריך לנקות? מה צריך להוציא? את החמץ. נכון שעל הדרך נהיה לנו רצון גדול לנקות כל פינה ולהבריק וכן הלאה. זה דבר חשוב, ואם אדם יש לו כוחות וזמן מעולה שיעשה את זה. אבל בסדר העדיפויות החלק הראשון הוא להתמקד היכן נמצא החמץ ולהוציא את החמץ הגלוי, שלא יהיה חמץ גלוי בכל מקום שאנחנו ניגשים אליו בפסח. שאר העניינים של הברקות וקרצופים זה אקסטרה. חכמינו זכרונם לברכה אמרו: אותם מקומות שנכנסים

07:00 דובר 2 או מכניסים אליהם בדרך כלל חמץ, אלו הם המקומות שצריך לבדוק ולבער מהם את החמץ. כלומר, לאן? או יותר נכון, היכן צריך להתמקד? במקום שמסתובב בו חמץ. תגידו איפה לא? ברוך השם, כל בית שיש בו ילדים אין מקום שלא נמצא בו חמץ. נכון. אז בכל מקום שיכול להיות שהילדים הגיעו צריך לבדוק טוב טוב ולהוציא משם את החמץ. ושוב אני מדגיש, להוציא את החמץ. מעבר לכך זה אקסטרה. אם יש זמן ויש כוח. ואכן, ידי האנשים וגם הילדים נמצאים כמעט בכל מקום במרחב הפתוח של הבית. זה אומר ארונות, מגירות, ארגז מצעים מתחת למיטה. כן, כי ילדים לפעמים ככה מתחמקים לחדר עם איזה ביסלי קטן ואוכלים והשאריות של הביסלי והבייגלה שמה נופלים מתחת למיטה. ודאי שמדפי הארונות מדי פעם מוחבאים שם קצת כיף כיפים, פסק זמן, וופלים כאלה ואחרים. המקומות האלה צריכים להיבדק. מה זה אומר להיבדק? זה אומר שצריכים לפנות את המדפים ולראות שאין שם חמץ, לפתוח את ארגז המצעים ולהוציא משם את כל שאריות החמץ, להזיז את המיטות ולטאטא משם את כל החמץ הגלוי. יחד עם זה צריך לדעת וחשוב מאוד לדעת שמקומות שאנחנו הולכים לסגור במהלך הפסח ולמכור את התכולה שבהם לגוי, אין צורך לנקות את אותם המקומות. אני אקח דוגמה. נניח שיש לנו ארונות מטבח שבהם מאחסנים כל השנה פסטות וקוסקוס ואורז ואה כל הדברים הטובים שאוכלים במהלך השנה. והאדם יודע שהוא לא מתכוון להשתמש בארונות האלה בפסח. אז אין צורך להוציא את כל הכלים מהארונות, לנקות את כל הכלים ולהחזיר אותם חזרה. אם אתה לא הולך להשתמש בהם בפסח, אז אין מה להוציא ולהחזיר. תסגור את הארון הזה טוב, תעשה לפחות ניקוי כללי

10:10 דובר 2 שלא יהיה חמץ גלוי שנופל מהשקיות. חבילות פתוחות בדרך כלל כדאי לזרוק אותן. ואת הארונות האלה תסגור וזהו. אותו דבר בחדר הילדים. אם יש בחדר הילדים ארון או מגירות שאתה יודע שבפסח אתה הולך לסגור אותם, אין שום בעיה. תנקה מסביב, תראה שאין שום חמץ שיוצא מהם החוצה. סגור אותם היטב. זה בסדר גמור. ולכן תשומת הלב של הניקיון הכללי בבית צריכה להיות מופנית לאותם מקומות שאנחנו הולכים להשתמש בהם בפסח. אם זה הספריות וארונות הבגדים או חליפות. מהם ובהם צריך לראות, להוציא מהם את החמץ. אז נכון, זה דורש להזיז את המיטה, לפתוח את הארגז מצעים, לפתוח את המגירות, אבל זה רק אותם מקומות שהולכים להשתמש בהם בפסח. אני אתן דוגמה למשל אחרת. ילקוט של הילדים. ילדים משתמשים בילקוט במהלך השנה והילקוט הזה מן הסתם יש חמץ בכמויות גדולות, אם זה פירורים ואם זה שאריות של ממתקים וכיוצא בזה. זה טוב לנקות את זה, אבל בפסח הולכים להשתמש בילקוט הזה? לא. אז לוקחים את הילקוט כמו שהוא, שמים אותו במחסן או בארון למעלה וסוגרים את המדף ומוכרים את זה לגוי. אחרי שדיברנו על כללות הדברים, מה שצריך לעשות ולנקות, נעבור לפירוט של הדברים. אני אתחיל דווקא מחדרי השינה אל הסלון ואחר כך אל המטבח. חדרי השינה אמנם זה לא מקום שאוכלים בהם, זה לא מקום סעודה, אבל זה מקום שבדרך כלל, ונוהג שבעולם היום, אנשים נכנסים לשם עם כל מיני חמץ קטנים כאלה ואחרים. ואגב, אלו הם מיני החמץ הבעייתיים ביותר. למה? כי הם ממתקים, בדרך כלל. כי אם אדם נכנס לחדר ורואה איזשהו כיף כיף נחמד, מה הדבר הטבעי? האינסטינקט הראשון של הבן אדם? לקחת, לשים את היד, הופ,

12:47 דובר 2 לאכול. ובפסח זה הדבר הכי בעייתי, ולכן בכל המקומות האלה בחדרים דבר ראשון צריך לבדוק את כל שאריות הממתקים בכל מיני מקומות שנמצאים בהישג ידנו. זה במדפים, בארונות, במגירות של השידות. וגם את ארגזי המצעים צריך לפתוח. וצריך לדעת שגם אם הבאנו מנקה שעשתה ניקוי וקיבלה על זה כסף, לא תמיד המנקה, בפרט אם היא לא יהודייה, מודעת למה שאנחנו מצפים. ויכול להיות שהיא לא פתחה את ארגז המצעים ואנחנו נפתח את ארגז המצעים ונגלה שם פתאום אוצרות שלמים אחרי שקרצפו את החדר שלוש שעות. ושילמת על זה ממיטב כספך. שילמנו על זה. ושילמנו על זה ממיטב כספינו. כי פשוט המנקה לא ידעה מה היא בדיוק צריכה לחפש. אמרו לה לנקות טוב טוב. אז מה היא עשתה? היא לקחה חומרי ניקוי, שפשפה את המרצפות, שפשפה את הפאנלים, ניקתה את הארונות, ניקתה את החלונות. בסדר, אבל איזה חמץ יש על הפאנלים ואיזה חמץ יש על החלונות? זה דבר חשוב, אמרנו קודם, אבל העיקר זה להוציא את החמץ מהחדר. ולכן ההדרכה שצריך לתת למנקה: תשימי לב, תסתכלי, פתחי את הארגזי מצעים, תבואי עם שואב אבק, תשאבי, תוציאי את הכל, שלא יהיה לא שאריות לא של בייגלה ולא של שוקולד ולא של כלום. ובארונות תסתכלי לראות שאין שום שאריות, תזיזי את המיטות לראות שלא מתחבאים שם כל מיני ופלים וכדומה. זה מה שאת צריכה לחפש ולמצוא. כמובן, אנחנו אחר כך צריכים לבדוק שבאמת זה נעשה כראוי. אבל אם היא חושבת שמה שהביאו אותה זה בשביל לנקות את המראה שתבריק ושהשידה תיראה יפה, אז באמת זה דבר חשוב. אבל את מה שאנחנו רוצים שהיא תעשה היא לא עשתה. לכן צריך גם

15:11 דובר 2 למקד אותה וגם למקד את עצמנו. רצוי כמובן להחליף את המצעים לפני פסח, גם מצד כבוד החג וגם מצד זה שלפעמים נשארים איזשהם פירורים של שאריות על הסדינים והכריות. אז כמובן שצריך להחליף את המצעים. אחרי שניקינו את החדר מכל חמץ גלוי, בדקנו בכיסים של החליפות ובתיק שאיתו אנחנו הולכים ללכת בפסח. אם זה מזוודה שהולכים להורים או נוסעים ממקום למקום, או איזה תיק נסיעות כלשהו, או תיק של הארנק שהאישה לוקחת איתה. פתחנו, הוצאנו משם את כל החמצים, בדקנו את זה לאור השמש לראות שאין בפנים כלום. זה הוצאת החמץ מהחדר. ככה צריך לעשות בכל חדר וחדר. לוודא שלא נשאר חמץ. ואני חוזר שוב, כאמור, אותם מקומות שאנחנו לא הולכים להשתמש בהם בפסח אין שום בעיה. לקחת דבק, לסגור את אותה מגירה, לסגור את אותו ארון ולסמן אותו כמכור ככה שבפסח לא נבוא לפתוח. החליפות גם צריכות בדיקה. אמנם בדרך כלל לנשים אין כיסים בחליפות, אבל לבחורים, לבעל יש כיסים בחליפות, ולפעמים בדיוק הוא לקח איזו עוגה נחמדה להביא לאישה מההתוועדות שהוא היה בה או מהאירוע שהוא היה בו, וכשהוא הגיע הביתה כבר היה מאוחר בלילה, אז הוא תלה את החליפה על הקולב ומשום מה לא בדק אותה לפני פסח. מה יקרה בפסח כשהוריד את החליפה ללבוש אותה ולקחת אותה לאן שהוא רוצה ללכת? פתאום הוא ירגיש משהו בכיס. אוי ואבוי! אז לכן המקומות האלה הם המקומות שצריכים בדיקה, כי זה מקומות שמכניסים אליהם חמץ. והבדיקה, כאמור, צריכה להיות לבדוק, להוציא מהם את כל החמץ הגלוי שיש שם. מחדרי השינה אנחנו עוברים אל הסלון. בסלון יש לנו דבר ראשון את המרחב של הסלון, הספריות, הספריות בדרך כלל גם

17:47 דובר 2 כן, בהם שמים חמץ לפעמים. נכון שזה ספריות של ספרים, אבל לפעמים מניחים שם איזשהו ממתק שארוז בעטיפה. הילדים דוחפים לפעמים דברים בכל מיני מקומות, אז ודאי שהספריות צריכות בדיקה. אם ברור לנו שבספרייה הזו לא נגע חמץ כל השנה, בסדר, לא חייב. אבל בדרך כלל ברוב הספריות, אז טבע הדברים שבני הבית מניחים שם איזשהו חמץ במהלך השנה. דרך אגב, המנהג הזה להוציא את הספרים ולנער אותם ככה, אין לזה שום מקור. אין לזה גם שום משמעות. מסכנים הספרים, חבל עליהם. אדרבה, כי מה שצריך להוציא אותם במהלך השנה וללמוד בהם ואז תהיה שאלה אולי. יכול להיות שלמדתי עם חמץ אז כבר באמת זו שאלה טובה, אבל הספרים שעומדים בספרייה ולא זכו שישתמשו מהם במהלך השנה, אין צורך להוציא אותם ולנער אותם לפני פסח. מה שבעיקר צריך לבדוק זה המקומות הגלויים בהישג יד שבהם יכול להיות שנמצא חמץ. ואת החמץ הזה כמובן צריך להוציא. אם יש חלקים בספרייה, בארונות הספרייה שלא הולכים להשתמש בהם בפסח, אז גם כן כמו שאמרנו קודם, אפשר לסגור אותם ולכתוב עליהם שהם מכורים לגוי ואין צורך להוציא את כל התכולה מבפנים. השולחנות והכיסאות זה אחד הדברים המאתגרים יותר במהלך הניקיון לפסח. מכיוון שעל השולחן אוכלים חמץ כל השנה, על הכיסאות יושבים בעת האכילה ואלה מלאים חמץ. אליהם מצטרפת הספה או הכורסה שבדרך כלל חוץ מזה שיושבים עליה ואוכלים בה חמצים למיניהם, יש לה גם כן את השוליים שלפעמים נופלים שם דברים לעומק של הכורסה. הדברים הללו, החפצים הללו צריכים ניקיון בצורה יסודית. את השולחן מנקים היטב, משפשפים אותו עם סקוטש, עם סבון ומורידים כל חמץ גלוי שדבוק אליו, בין מעל השולחן, בין מהצדדים, בין מתחת

20:43 דובר 2 לשולחן. לפעמים הילדים מדביקים כל מיני חתיכות של שאריות מתחת לשולחן. את זה צריך לנקות ולקרצף היטב. בפרט שהשולחן זה המקום שבו אחר כך נאכל בפסח, שחס ושלום לא נכשל חלילה אפילו לא בפירור חמץ. הכיסאות צריכים ניקיון טוב. המושב, וכל החריצים שנופלים בהם פירורים צריך לנקות היטב שלא יהיה שם שום פירורי חמץ. הספות בדרך כלל צריך להיעזר בשואב אבק שמכניסים אותו היטב לתוך החריצים של הספה, לשאוב את כל שאריות החמץ שיש שמה. צריך לדעת, לפעמים הספה יש לה למטה שכבה כפולה ונפל בפנים איזשהו... אתה שומע איזשהו משהו בפנים ולא מצליחים להוציא אותו. אתה צריך לדעת שלא צריך לקרוע את הספה בשביל להוציא משם את אותו חמץ שמוחבא בפנים, מקום שאפילו היד לא מגיעה. כי מקום שהיד לא מגיעה, אומרת, אומרת ההלכה, אומרים חכמינו זכרונם לברכה, מבטלו בליבו ודיו. כשאומרים כל חמירא מתכוונים להפקיר את זה. כי הניקיון, למה אנחנו מנקים? נזכיר שוב למה מנקים. הניקיון הוא כדי שלא נגיע חלילה לחמץ גלוי בעין בפסח. אבל אם כבר ניקית את כל מה שגלוי והחמץ ההוא אולי נמצא במקום רחוק שהיד לא מגיעה, אז אין בעיה, כי היד לא תגיע לשם. לכן מקום כזה מבטלים וזהו. ניקית את מה שאתה יכול, ניקית את מה שאת יכולה ומכאן ואילך לא צריך לא להרוס, לא לשבור ולא לקרוע. כדאי, מומלץ. הרבה בתים מה שעושים בנוסף לניקוי, מכסים את הספה באיזשהו כיסוי, איזה סדין מכובס לפסח או כיסוי מיוחד אחר לפסח שיהיה מעבר לניקוי שעשינו. זה בסדר, זה דבר טוב, אבל העיקר הוא כאמור להוציא את החמץ שקיים. כשמוזכר בהלכה חריצים, אתה צריך לדעת לא הכוונה לחריצים של הרצפה שיש לנו.

23:33 דובר 2 בחריצים האלה אין חמץ. בניקוי, בשטיפה עם המגב ואפילו קרצוף עם מטאטא הכל יוצא. לא צריך עם סכין לעבור בין המרצפות. אין שם חמץ שצריך להוציא אותו. החריצים שההלכה מתכוונת אליהם זה כל מיני מגירות ורווחים בין הארונות, בין הספרים לספרייה שנשאר החלל הזה, חריצים שנוהגים להכניס שם חמץ. וחריצי המרצפות זה לא החריצים האלה. לכן אין צורך להתייגע בכזה אופן, לשבת עם סכין או עם איזה שפכטל ובין החריצים להוציא. לא על זה מדובר. את הרצפה אחרי הניקוי הכללי, את הרצפה מנקים טוב, מנקים היטב עם מטאטא, אפשר להיעזר עם מטאטא, לשפשף את הרצפה יחד אחר כך עם שטיפה של מים ועם מגב וגורפים הכל החוצה ושלום על ישראל. עיקר העבודה צריכה להיות כמו שהזכרתי עד עכשיו, המקומות של החמץ הגלוי. ובדרך כלל זה הרבה פחות ממה שבדרך כלל אנחנו עושים ומתאמצים. שוב אני אזכיר, אדרבה, אם יש לאישה כוח ויכולת להוסיף עוד ועוד בניקיון זה דבר טוב, זה משובח. אבל לפעמים מה קורה? שמשקיעים את הכוחות במקומות הלא נכונים. משקיעים בקרצוף ובייפוי ובשיוף, אבל איפה שהחמץ עצמו נמצא כבר אין כוח להגיע. אז לכן צריך להתחיל הפוך קודם כל בביעור של החמץ הגלוי, ואחר כך אם יש כוח להוסיף עוד ועוד בניקוי ובייפוי של המקומות הנוספים. יחד עם הדברים שהזכרנו קודם, חשוב להדגיש שבוודאי שגם הניקיון והייפוי של הבית הוא חשוב מאוד לקראת פסח. רק עיקר ההדגשה הייתה לשים את הדברים בפרופורציה הנכונה שלהם ולדעת על מה לשים את ההדגשה. עיקר ההדגשה היא להוציא את החמץ מהבית, מהמקומות שבאים אליהם בפסח, מהמקומות שנוגעים בהם במהלך ה... במהלך הימים של פסח. כמובן שאם יש עוד כוח ויכולת אז

26:05 דובר 2 להוסיף עוד ועוד בניקיון. רק הדברים צריכים להיות מאוזנים כדי שהאישה ובני הבית יוכלו להיכנס לפסח מתוך שמחה, מתוך מנוחה. זה חג של חירות ולא חלילה מתוך הרגשה של כבדות, של קושי, של צער. מהסלון אנחנו עוברים אל המטבח. אם אפשר בעצם לשים את הדגש, המטבח זה המקום של הניקיון לקראת פסח. ננסה לחלק את הדברים לפי שטח המטבח. נדבר ונסביר על מה צריך לשים את הלב ואת הדגש. אבל ראשית, שוב, ההדגשה צריכה להיות שכל חמץ גלוי אסור שיהיה בפסח. בין אם זה חמץ שהוא ממש כמו חבילת פסטה שבוודאי צריכה להיות סגורה ומסוגרת במקום שמכור לגוי, ובין אם זה פירורי חמץ שחס ושלום לא ייפול מהם לתוך התבשיל בפסח, כי חמץ בפסח אפילו באלף אינו מתבטל. מכיוון שהמטבח הוא המקום שממנו יוצא האוכל שנכנס לתוך הפה שלנו, אז ודאי שההדגשה ותשומת הלב צריכה להיות ביתר שאת וביתר עוז. נתחיל קודם כל עם המקרר. המקרר מחולק בדרך כלל לשני תאים, התא של הקירור והתא של ההקפאה. ובשניהם יש את הדלת של המקרר והמקפיא שיש להם גומיות, ויש את המשטחים הגלויים והמדפים. המקומות הללו, צריכים לנקות אותם בצורה יסודית. כדאי להיעזר חוץ מחומרי ניקוי גם במכשירים שיכולים להגיע לנקודות, כמו מברשת שיניים או מברשת דומה, לגומיות שבהן על פי הרוב יש פירורים של חמץ, יש שם שומשום, יש שם כל מיני דברים שנכנסים במהלך השנה לתוך הגומיות, ופשוט בעזרת המברשת מנקים. ניקית, ראית בעין שאין שאריות, ברוך השם. גם במקרר וגם במקפיא. את תאי הקירור וההקפאה, כמובן אחרי שמנתקים את המקרר מהחשמל, מנקים היטב. צריך לשים לב כי יש הרבה פעמים במקרר חלקים שהם כפולים, כמו איזשהו אלמנט של

29:28 דובר 2 איטום וסגירה, שמצטברים בו פירורים שונים של לחם או של עוגות וכהנה. יש כל מיני חריצים שצריכים בעדינות לפתוח, את אותם חריצים גלויים שיש עליהם איזושהי מסננת וכדומה. מוציאים את המסננת ושואבים. מה שלא מגיעים עם היד ולא מגיעים עם המברשת, אז כמו שאמרנו קודם, אין צורך לנקות כי אין שום סיבה שמשם יצא אליך בפסח. ליתר ביטחון אפשר לשפוך שם אקונומיקה שמבטלת את החמץ אם ישנו. ברגע שאת רואה שכל המקום נקי אז זה בסדר. המקום הזה כשר לפסח. המנהג הוא כמובן, שנדבר על בדיקת חמץ, אבל נזכיר את זה גם עכשיו, לבדוק עם נר בלילה, לראות שאין פירורים או שאריות של חמץ שיכול להיות שנשאר במקרר או במקפיא. כל המדפים המתפרקים למיניהם, צריך להוציא אותם, לקחת אותם. בדרך כלל עושים את זה בחדר האמבטיה, שם יותר נוח כי זה מקום עם מרחב, ושוטפים היטב היטב את המדפים והתאים השונים של המקרר. מאוד צריך לשים לב שהמדפים והתאים, בדרך כלל יש גם כן מסגרת כפולה שמתחבא שם חמץ. אז בעדינות או עם סכין או עם מברג מנקים את כל השאריות של החמץ. אם צריך גם כן פותחים בזהירות, מנקים בצורה יסודית ומחזירים את זה חזרה למקום. נהוג, זה לא חובה, לשים איזשהו ציפוי של ניילון או נייר או נייר כסף על המדף, שהמאכלים של פסח לא ישבו ממש על אותם מדפים שהיה עליהם חמץ כל השנה. אבל אם אין אפשרות כזו, את צריכה לדעת שהניקיון היטב הוא מספיק. ברגע שניקית וראית שאין חמץ, בדקת עם הנר בלילה לפני שהחזרת המקרר לשימוש וראית שאין שום שאריות של חמץ ואין אפשרות לשים כיסוי נוסף, זה בסדר גמור. המקרר הוכשר, נוקה לפסח

32:13 דובר 2 כראוי. זה בסדר. מקום נוסף שכדאי לשים לב אליו בניקיון של פסח זה הידיות של המקרר. יש מקררים שיש להם חריצים בידיות, שהחריצים האלה כפולים בתוך הדלת. לעיתים יש שם שאריות של חמץ וכדאי לנקות שם טוב. למה צריך לשים לב לנקות שם טוב? הרי לא שמים שם אוכל. נכון, אבל היד נכנסת שמה ולפעמים יכול להידבק ביד פירורים של חמץ ישנים. אז לכן צריך לשים לב לנקות את אותם המקומות. החלק השני במטבח אחרי המקרר זה התנור. אני אגיד לגבי התנור פשוט חד וחלק. המנהג שלנו, לא מכשירים תנורים לפסח, אז פשוט לעשות לו ניקוי כללי, רק שלא ייפול ממנו חמץ החוצה, ולסגור אותו היטב, לכסות אותו למשך כל ימי הפסח. כי בתנור אפייה אנחנו לא משתמשים בתנור של כל השנה, אז אין כאן מה לעשות יותר מעבר לניקיון כללי של חמץ גלוי. אחרי התנור יש את הכירה. יש כיריים שמולבשות על התנורים ויש כיריים שהן בילט אין בתוך השיש. כמובן, מי שיש לו את האפשרות להחליף שיהיו כיריים של פסח, מה טוב ומה נעים. אם אין את האפשרות אז צריך לדעת שאפשר להכשיר כיריים, רק צריך להיות ברור על איזה כיריים מדובר. יש את הכיריים הסטנדרטיות הנפוצות בכל הבתים, שהן כיריים גז. את הכיריים של הגז מנקים לכל האורך בניקוי כללי. כלומר, מפרקים את החצובות, לוקחים את החצובות, מרימים את המבערים, מנקים את המשטח שנמצא על פני כל הכיריים. בדרך כלל זה משטח מסוג של אלומיניום כזה מצופה, מנקים אותו היטב מהחריצים שישנם, שואבים או מנקים בעזרת מברשת את פירורי החמץ שנפלו. מערים מים רותחים על המשטח, אחרי זה מתייבש, שמים שכבה של נייר כסף. את המבערים

34:58 דובר 2 עצמם אין צורך להכשיר, כי בדרך כלל המבערים אין כלום, האש אוכלת כל מה שיש שם. עיקר תשומת הלב צריכה להיות בניקיון של החצובות. החצובות שעליהן יושבים הסירים זה המקום שבו יש הכי הרבה חמץ במהלך כל השנה. את החצובות האלה צריך לנקות היטב היטב. לקחת מסיר שומנים וצמר פלדה או סקוץ' ברזל, ברזלית מה שנקרא, ולנקות אותם טוב טוב. אחרי שמנקים אותם טוב טוב ולא נשאר עליהם שום שאריות של חמץ ושומן כלשהו, צריכים לעשות להם הכשרה בליבון. הכי טוב ללכת להכשרת כלים שהרבנות עושה או בית חב"ד עושה, ולתת לאנשים שמכשירים את הכלים שיכשירו את החצובה בליבון. אם אין אפשרות ללכת או אין בעיר הכשרת כלים, אז יש להתקשר לרב שיסביר איך עושים הכשרה של חצובות בכזה מצב. אחרי ההכשרה של החצובות עוטפים את החצובות עצמן בנייר כסף, כך שוודאי אין שום מגע בין הסיר לבין החצובה. מי שלא יכולה לעטוף את החצובות בנייר כסף והכשירה אותן כדין, זה בסדר גמור. אפשר להשתמש בזה בפסח. כמובן שהטוב ביותר, גם מי שאין לה כירה חדשה לפסח, אז אפשר בחנות של כלי בית לקנות רק חצובות ואז שומרת את החצובות לפסח. זה יותר זול מקנייה של כירה שלמה, ואז רק את החצובות היא מחליפה לפסח ואחרי פסח שומרת אותן לפסח הבא. זה הדבר הטוב ביותר, אבל מי שאין לה את האפשרות אז כמו שהסברתי מה צריך לעשות. כיום יש גם כיריים שעשויים מזכוכית. יש כיום כיריים מזכוכית, שני סוגים. סוג אחד שיש לו סליל חשמלי מתחתיו, שהוא כמו כירה חשמלית עם מתכת, רק שהוא עשוי מזכוכית. ויש כיריים אחרות שנקראות כיריים אינדוקציה. אנחנו לא מכשירים זכוכית לפסח. ספרדים נוהגים להכשיר זכוכית

37:39 דובר 2 לפסח. אנחנו לא מכשירים זכוכית לפסח. ולכן בכזה מצב אז צריך שיהיו כיריים מיוחדות לפסח. אמנם לגבי הכיריים אינדוקציה, אז כיום המכון המדעי טכנולוגי הוציא שכבת סיליקון מיוחדת. אני חושב שזה נקרא סילי פלוס, שאפשר לשים על הכיריים אינדוקציה וזה מכסה אותם מקצה לקצה, ואז אפשר להשתמש בזה בפסח. כמובן, לפני ששמים את הסילי, את הסילי פלוס הזה שהוא מיוחד לפסח באינדוקציה, אז צריך לעשות ניקיון והכשרה לאינדוקציה. ניקיון כמובן עם חומרי ניקוי מתאימים. הכשרה על ידי עירוי מכלי ראשון של מים רותחים, ואז אפשר לשים את שכבת הסיליקון המיוחדת הזאת לפסח ואפשר להשתמש בזה בפסח. כיריים שיושבות בילט אין בתוך המטבח, אז חוץ מההכשרה של הכיריים עצמם, אם זה כיריים של אש כמו שהסברתי קודם, או כיריים חשמליות, אני עכשיו אסביר כיריים חשמליות איך מכשירים אותם? כיריים חשמליות של מתכת, אז יש להם משטח דומה לכיריים של גז. רק אי אפשר להפריד את המקומות של התושבות של הסירים. אי אפשר להפריד אותם מהמשטח. מה עושים בכזה מצב? מנקים היטב את כל הכיריים, גם את המקום שיושב עליהם הסיר וגם את המשטח, ומערים על זה מים רותחים. מדליקים את כל התושבות החשמליות, מדליקים אותם על החום הגבוה ביותר למשך חצי שעה. וזה כשר לפסח. אבל כאשר מדובר בכיריים שיושבות בילט אין, לא מספיק הניקיון של הכירה עצמה. לפי הדברים שאמרנו קודם זה שלב אחד. צריך להוציא את הכירה מהמקום של המושב שלה ולנקות היטב, כי בדרך כלל שם נופלים הרבה הרבה שאריות של חמץ למינו או למינהו, והמקום הזה צריך ניקיון היטב. אם אי אפשר להוציא, זה בילט אין באופן שזה מחובר עם סיליקון או עם, אה, חומר אחר

40:34 דובר 2 שלא ניתן להוציא, אז מן הסתם חמץ לא נפל שם, אבל מסביב ובחיבורים ינקו היטב. ושוב אני אזכיר למה במטבח צריך להקפיד עוד יותר? כי בפסח פירור של חמץ גם כן לא בטל, ולכן תשומת הלב צריכה להיות גדולה יותר. אחרי שעברנו על המטבח והכשרנו אותו, נעבור כעת לארונות מטבח. ארונות מטבח, בין אם אנחנו מתכוונים להשתמש בהם בפסח ובין אם אנחנו לא מתכוונים להשתמש בהם בפסח, צריך לשים לב שלא תהיה אפשרות שייצא מארונות מטבח איזשהו חמץ בפסח. כלומר, מצד אחד אין מצווה להוציא את כל כלי החמץ וסירים ולא יודע תבניות או דברים ולנקות אותם כשלא הולכים להשתמש בהם בפסח. מצד שני, יש ארונות שגם מאחסנים בהם מאכלים ומתפזרים שם לפעמים כל מיני שאריות מזון, אם זה שומשום או פירורי לחם או קוסקוס, חיטה וכל מיני שיבולת שועל וכן הלאה, שאריות של עוגיות, לא חסר. את הדברים הללו צריך לנקות. לנקות את הארונות, ולראות שלא יהיה מצב שייפול מהם שום שאריות של חמץ. אין שום בעיה למכור את הארונות האלה לגוי עם התכולה שלהם, זה בסדר גמור, אבל שלא תהיה אפשרות שייצא משם חמץ. אז לכן ניקוי זה צריך לעבור בהחלט. אחרי שניקינו, אם יש ארונות שאנחנו מתכוונים להשתמש בהם בפסח, לאותם ארונות צריכים לעשות בדיקה לאור הנר בלילה לפני שמכניסים את הכלים של פסח לשמה. את הארונות שאנחנו לא מתכוונים להשתמש בהם לפסח, פשוט לסגור היטב וגם כן את הפתיחה שלהם לסגור אולי עם איזה ניילון או נייר כסף, שלא יהיה מצב שייפול איזו שארית של חמץ לכיוון השיש בו אנחנו מכינים את המאכלים של פסח. כמובן, אם יש ארונות תחתונים שבהם נמצאים כלים ושאריות חמץ שאנחנו

42:58 דובר 2 לא מתכוונים להשתמש בהם בפסח, אז כמובן גם אותם סוגרים ומסמנים שזה מכור לגוי. באותם ארונות שאנחנו הולכים להשתמש בפסח, אז כמו שהזכרתי קודם, בנוסף לניקוי, לשים איזשהו חומר בידוד בין המדף שאנחנו משתמשים בו כל השנה לבין הכלים והחפצים שבהם אנחנו הולכים להשתמש בפסח. אז לשים, כאמור אמרתי איזה חומרים ישנם ואפשר לשים אותם בתוך הארונות שעליהם נניח את מוצרי הפסח. כעת אנחנו בעזרת השם נמשיך לדבר על אופן ההכשרה וההכנה לפסח של השיש, הכיורים, האם אפשר להכשיר אותם ואם כן באיזה דרך, ושאר העניינים במטבח שדורשים הכנה לפסח, בין אם מתכוונים להשתמש לדוגמה בארונות או לא. מגירות, סכו"ם, מי שרוצה להשתמש בסכו"ם של כל השנה לפסח. נתחיל קודם כל בחלק הזה של הדברים עם השיש. השיש בעצם זה משטח העבודה שעליו עובדים כל השנה. את השיש אנחנו מכירים בדרך כלל כמשטח חלק, אבל יש לשיש גם כן בדרך כלל לפחות שני מקומות של פינות במקום הסמוך אל הקיר, וגם בסיום של השיש יש מעין מכפלת או הגבהה של השיש, ששם נוצרות הצטברויות של שומנים, של פירורי חמץ, של שאריות תבשיל וכן הלאה. השיש צריך ניקוי יסודי. הניקוי היסודי הוא דבר ראשון על ידי החומרים המתאימים, לנקות ולהוריד מעל השיש כל לכלוך או שארית של חמץ. בעזרת קיסמים או מברשות שיניים, מברשות מתאימות, מנקים את הפינות שבהן מצטבר, שבהן מצטברות שאריות של מאכלים. הניקוי צריך להיות כמובן ניקוי יסודי, ובמקום הזה לניקוי היסודי משמעות מיוחדת. ולמה? כי מכיוון שעל השיש אנחנו אחר כך נכין את המאכלים של פסח, הרי אפילו פירור אחד הכי קטן של חמץ אינו בטל בפסח, אפילו באלף. כלומר, גם אם נכין סיר גדול מאוד ויגיע

46:22 דובר 2 לתוך הסיר פירור הכי קטן של חמץ, אי אפשר לאכול את המאכל הזה בפסח. ולכן הניקוי של השטח הזה צריך להיות ניקוי יסודי מאוד. באותה מידה צריך לשים לב גם לנקות את הקרמיקות שכנגד השיש, החריצים שיש שם. אם יש כפלים שמסביב לקיר הבילד אין שדיברנו קודם איך שמכשירים אותם, אז גם שם צריך לנקות היטב ולראות שלא נשארו שום שאריות של חמץ מכל סוג שהוא, ואפילו לא פירור של קוסקוס הכי קטנטן. אחרי שמנקים את השיש צריך לשים לב גם לניקוי של הכיור. לא משנה איזה סוג כיור, תכף נדבר על ההכשרה, איזה כיור אפשר להכשיר, איזה כיור אי אפשר להכשיר, אבל הניקוי צריך להיות בכל סוג כיור. יש לנו לכל אורך את הכיור עצמו, אבל לפעמים בבנייה של הכיורים יש סוג של מדרגה שהשיש בולטת מעל הכיור, כך שנוצר מעל הכיור אזור כביכול של השיש. אבל לגבי פסח זה בעייתי, כי באזור הזה יכולים להצטבר הרבה הרבה שאריות של חמץ, ולכן המקום הזה גם כן דורש ניקוי יסודי, לראות שלא נשאר שם שום שארית של מאכל חמץ. מומלץ גם כן, אם אפשר, אם שייך, זה לא חובה, לנקות גם כן את הכוס שמקבלת את השטיפה של הכלים מתחת לכיור. הכוס של הניקוז, לרוקן אותה אם זה שייך ואפשרי, מאוד מאוד חשוב, כי לפעמים יש שם שאריות של חמץ גמור. אם זה לא מתאפשר, לפחות לשפוך חומר שהופך את השאריות, אם ישנן, להיות מאוסות לאכילת כלב, שלא ראויות אפילו לאכילת כלב. זה אקונומיקה או משהו חריף אחר בכמות הראויה, שכל חמץ שיכול להיות באזור הזה יתבטל לגמרי. אחרי שניקינו היטב את המשטח של השיש, את הכפלים, את הקרמיקות, את

49:15 דובר 2 הכיור, אנחנו עוברים להכשרה. ההכשרה נעשית על ידי עירוי מים רותחים מכלי ראשון. לוקחים קומקום נקי, מנקים אותו. מרתיחים אותו פעם אחת עד הסוף, ואת המים האלה, רצוי מים של הפעם הראשונה, רצוי כדי שיהיה לכל הדעות, אז לשפוך אותם בכיור, באמבטיה או באסלה. ככה כביכול הגעלנו את הקומקום לפני שאנחנו מכשירים איתו, שלא יהיה בו שום שאלה. לאחר מכן מרתיחים מים בשביל ההכשרה. ההכשרה צריכה להיות על ידי עירוי ישיר של המים הרותחים על המשטח של השיש. בדרך כלל השיש הוא גדול והוא יותר מקומקום אחד. אז פשוט הולכים לפי הסדר, מתחילים מפינה אחת, מערים מים רותחים לפי הסדר על כל השיש והפינות. סיימנו? מרתיחים כלי נוסף ומערים ככה עד שגומרים להכשיר את כל השיש. המים צריכים להגיע בשפיכה ישירה, עירוי ישיר מהקומקום אל השיש, ולכן צריך כמובן לשים לב שאין שום חוצצים בין המים לבין השיש, שהמים נשפכים ישר על השיש, ואם יש כאלו אז להזיז אותם. ורצוי, כמובן מאוד חשוב, בין עירוי לעירוי לגרוף את המים כך שהשיש, החלק הבא, יוכל לקבל ישירות את העירוי של המים הרותחים. אחרי שהכשרנו את כל השיש, אנחנו ניגשים להכשרה של הכיור. האם אפשר להכשיר את הכיור? תלוי איזה סוג הכיור. יש כיורים הישנים יותר שעשויים מחומרים של חרסינה וכדומה, שלא מועילה להם שום הגעלה ושום הכשרה. בכזה מצב, אחרי שעושים ניקיון יסודי ואחרי שהכשרנו את השיש, לוקחים קערת פלסטיק ייעודית לעניין. היום בכל חנות אפשר להשיג קערת פסח לכיורים. זה ריבוע כזה ושמים אותו בתוך הכיור. רצוי מאוד בכלל בפסח לא להניח כלים בתוך הכיור, כי לפעמים יש הצפות ויכול להיות שעולות כל מיני שאריות מלמטה. ודבר שני, שנזהרים לא

52:18 דובר 2 להשתמש בתוך הכיור בפסח במים חמים. אז זה לגבי כיורים שעשויים מחרס. היום מאוד מצוי כיורים מנירוסטה או מחומרי אבן אחרים שמועילה להם הגעלה. כיורים כאלה צריך לנקות אותם היטב היטב. אחרי שניקינו אותם היטב היטב וגם ניקינו את הכוס אם ישנה מלמטה, לוקחים את הקומקום שוב פעם ומערים רותחים על כל הכיור מכל הפינות. אחרי שעשינו עירוי רותחים על כל הכיור, אז גם הכיור הזה, אם הוא מהסוג שאפשר להכשיר אותו, הכיור גם כן מוכשר ואפשר להשתמש בו בפסח. לא צריך להחליף כיור ולא צריך לשים בו קערת פלסטיק. הברז. אין צורך להחליף ברז לפסח, אלא לנקות היטב את הברז מבחוץ, מסביב, בפרט במקום שהוא יוצא או מהשיש או מהקיר, שיכול להיות שמצטברים שם שאריות של, של מזון במהלך השנה. מנקים היטב היטב את הברז. לאחר מכן, כאשר הברז נקי, פותחים אותו על הצד של המים החמים, כשהבוילר דולק או כשהמים חמים בדוד באיזושהי צורה, אם זה דוד שמש וכדומה, ושיזרמו שם מים חמים למשך כמה דקות. תוך כדי שזורמים מים חמים, לוקחים מים חמים ומערים. קומקום רותח, מערים מים רותחים מכלי ראשון על הברז והידיות וכל המבנה שלו, ובזה הברז גם כן מוכשר לפסח. רצוי מאוד את הידיות או להחליף, ואם אי אפשר להחליף, יש ברזים שלא ניתן להחליף, אז פשוט לכסות. היום גם כן בכל חנות אפשר לקנות בד מתאים לכיסוי ידיות או פשוט עם נייר כסף לכסות. שלום על ישראל. אחרי שהכשרנו, המנהג הוא בנוסף להכשרה, לכסות את השיש באיזשהו חומר בידוד. אני אומר המנהג בכוונה כי זה לא חובה, כי אחרי שהכשרנו אין צורך, אז זה כשר, זה מוכשר. אין צורך לעשות לכתחילה עוד הגנה,

55:06 דובר 2 כי הכיור הזה והשיש הזה מוכשרים. אבל נהגו כבר, ואם זה אפשרי בקלות בלי הרבה טירחה, זה טוב, לעשות הגנה נוספת על ידי חומר בידוד כלשהו. זה יכול להיות PVC, זה יכול להיות נייר כסף עבה, זה יכול להיות פוליגלים. היום יש ברוך השם בחנויות הרבה חומרים של בידוד שאפשר לקנות לפי מידה. באים עם מספריים או סכין יפני, חותכים את זה בהתאם למידה של השיש והכול בא על מקומו לחיים טובים ולשלום. חשוב להבהיר, אין מצווה לכסות דווקא עם נייר כסף. זה שבעידן הקודם היו משתמשים הרבה בנייר כסף כי זה מה שהיה. אבל היום ברוך השם יש הרבה חומרים טובים ונוחים לשימוש, שהם לא חותכים, הם גם כן נשמרים לשנים הבאות, שהם ידידותיים לסביבה ולמשתמשים, ובהחלט אפשר להשתמש בהם. אותו דבר גם בנוגע לכיסויים של המדפים במקרר, אחרי שניקינו אותם היטב, אז אפשר לכסות אותם לא רק בנייר כסף. אפשר להשתמש בהרבה חומרים שקיימים היום כמו, אה, ניירות כאלה גדולים שמקפלים, מניחים אותם על המדפים או במפות ניילון שחותכים וגוזרים לפי הגודל המתאים, או בחומרי בידוד אחרים כמו שאמרתי קודם PVC וכהנה. דברים שקיימים היום בשוק, שהרבה הרבה יותר נוחים ונעימים גם לשימוש וגם להכנה שלהם, ובהחלט מותר ואפשר להשתמש בהם. נדבר כעת על הנושא הזה של הכשרת כלים לפסח. בעידן שלנו בדרך כלל הרבה אנשים קונים לפסח כלים חד פעמיים ובהם משתמשים לפסח. אבל יחד עם זה יש אנשים שמעדיפים להשתמש בסירים של כל השנה, בסכו"ם של כל השנה, וזה לגיטימי, זה מותר, אבל על ידי שיכשירו את הכלים באופן שההלכה מורה. לפי מנהגנו לא מכשירים כלי זכוכית לפסח. ולכן תבניות פיירקס, סירי פיירקס וכן

57:38 דובר 2 הלאה אי אפשר להכשיר אותם לפסח. סכו"ם ניתן להכשיר על ידי הגעלה במים רותחים. סירי בישול אחרי ניקוי יסודי, בפרט במקום שנמצא בין הידיות, הידיות לסיר. בין הידיות לסיר, יש שם מקום שמצטבר ש-הרבה שומנים ושאריות. צריך לעבור ניקוי יסודי לחלוטין. אחרי שזה עובר ניקוי יסודי, אפשר להכשיר את זה בהגעלה בכלי ראשון, בהגעלה ברותחים. מחבתות. אז צריך לדעת שבאופן עקרוני מחבת ממתכת אפשר להכשיר אותה בליבון, אבל כיום הרבה סוגי מחבתות הם בנויים על חומרים נוספים שחלקם לא ניתן להכשיר אותם. לכן, אם לא ברור שהמחבת היא רק ממתכת נקייה, הנכון הוא לקנות מחבת חדשה לפסח. גם מי שרוצה להכשיר את הכלים, לגבי מחבת יכולה להיות בעיה עם עצם החומר שממנו המחבת מיוצרת. כמו כן, כלים שאנחנו חוששים ומפחדים שכתוצאה מההג-- מההגעלה, מההכשרה הם ייהרסו, אסור להכשיר אותם לפסח, כי חוששים שהאדם לא יכשיר אותם כראוי. ולכן אדם שמסתפק, אישה שמסתפקת, האם יש לה אומץ שיכשירו לה את המחבת בליבון או לא, שיכשירו לה את החצובות בליבון או לא וכן הלאה, אז התשובה היא לא להכשיר אלא לקנות את הכלים האלה חדשים. כלי שעבר הכשרה כראוי אפשר להשתמש בו בפסח ללא כל חשש. אבל שוב, כאמור, כלי זכוכית אנחנו לא מכשירים לפסח אלא צריכים כלים חדשים לחלוטין. חשוב להזכיר שלדעת הספרדים כלי זכוכית ניתנים להכשרה לפסח. יש גם אופן מה עושים, אבל אני לא אדבר על זה כאן מכיוון שאנחנו מדברים במסגרת השיעור הזה על פי מה שנהוג אצלנו בחב"ד