הלכות חג הפורים לנשים - הרב מנחם מענדל הראל שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט למען ישמעו של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 אנחנו בעזרת השם מתקרבים לימי הפורים, והימים האלה נזכרים ונעשים בכל שנה ושנה. הרבי תמיד מציין את דברי האר"י הקדוש, נזכרים ונעשים, שאותם עניינים שנפעלו בפעם הראשונה נפעלים גם כעת מחדש, ולכן כל העניינים של פורים, השמחה הגדולה, היתה אורה ושמחה. החודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה. כל העניינים הללו חוזרים ונעורים מדי שנה בשנה, ולכן כשאנחנו מתקרבים לימי הפורים אז יחד עם ההכנות הכלליות וההכנות שדורשות מעשה גדול לשמח את הילדים עם התחפושות כפי שנדבר בהמשך, והעניין של אופי התחפושות, עם ההכנות של משלוחי מנות, כמובן הסעודות וכן הלאה. הרי שצריכים גם להתכונן בתוכן הפנימי בעבודה של ימי הפורים, שזה העבודה של השמחה הגדולה. איך שהמקום והנקודה והרגע החשוכים ביותר הרי שהם נהפכים להיות המעמד ומצב הנעלה והמשמח ביותר, כמו שנאמר במגילה, וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם, כלומר לא ייגמר אף פעם פורים. ובחסידות מוסבר כי מכיוון שהעניין של פורים וגם העניין של חנוכה זה בא והתחדש על ידי העבודה של בני ישראל, וכוח המסירות נפש, עצם הנפש שהתגלה בימים הללו בקשר עם הימים הללו, אז יש להם קביעות נצחית שאפילו בימות המשיח יורגש החידוש של חנוכה ושל פורים. וכשאנחנו מדברים בעניין שלנו, אז כמובן יש מעלה ושייכות מיוחדת לנשי ישראל, מכיוון שהעיקר של נס פורים בא על ידי המסירות נפש של אסתר המלכה, שנתנה את כל כולה לגמרי כדי שיהא רווח והצלה יעמוד ליהודים, והיא פעלה, היא פעלה את ההתהפכא, היא פעלה את הנס. וכמו שנאמר במגילה, ואת בית המן נתתי לאסתר. ולכן כשמדברים על השמחה של פורים ועל קיום המצוות של פורים, הרי ודאי ודאי שאצל נשי ישראל יש חביבות ועניין

03:14 דובר 2 מיוחד בקיום המצוות של ימי הפורים. ימי הפורים נחלקים בכמה עניינים של הלכות ומצוות. לכל לראש הקביעות של ימי הפורים. פורים מיוחד בכך שהמועד שלו, ימי הפורים, יש להם זמן קביעות שונה מכל שאר המועדים, בעוד שכל המועדים יש להם קביעות של יום מסוים בחודש בכל העולם כולו בשווה. בחוץ לארץ יש יום טוב שני, אבל זה בזמן אחד. הרי שפורים מתחלק בין ערי הפרזות לערים המוקפות חומה כירושלים וכדומה, ולערי הספק. בערי הפרזות פורים בי"ד, בערים המוקפות חומה פורים בט"ו, בערי הספק חוגגים בי"ד ומקיימים את המנהגים גם בט"ו. יש את תענית אסתר שבערב הפורים, יש את ימי ההכנה לפורים. אמנם הם לא קשורים לפורים באופן ישיר, אבל הם בהשגחה פרטית קבועים מסביב לפורים, שהם שבתות שבהם קוראים את ארבעת הפרשיות כפי שנדבר תכף. ויש את החלוקה של פורים בשנה מעוברת, כאשר לפי קביעות הלוח שנה צריכים להוסיף חודש אחד, אדר הראשון ואדר השני. הרי שחכמינו זכרונם לברכה קבעו שאת הפורים יעשו בחודש אדר השני כדי לסמוך גאולה לגאולה, לסמוך את גאולת פורים לגאולת פסח. יחד עם זה נפסק ברמ"א, וכך נוהגים כל ישראל, שפורים קטן הוא גם כן יום של שמחה. אמנם לא מקיימים בו את כל מצוות הפורים, אלא רק מוסיפים בסעודה, טוב לב משתה תמיד, עושים סעודה של שמחה. אבל העניין של פורים, העניין של היו"ט של פורים ישנו כבר בפורים קטן. תענית אסתר יש רק ביום הסמוך לפורים באדר שני, לא באדר הראשון. המנהג הוא שאדם שנולד בימי חודש אדר, אם זה בשנה פשוטה, חוגגים את יום ההולדת שלו באדר שני. אם זה יום ששייך ליארצייט שהיה בשנה פשוטה, אז מקיימים את זה באדר

05:54 דובר 2 הראשון, ולכן פורים יוצר משמעות מיוחדת מבחינת הזמנים וההלכות שסביב ימי הפורים, אם בקביעות ואם במקומות, איך שחוגגים את ימי הפורים בכל מקום לפי עניינו. התענית הזו, תענית אסתר, בשונה מארבעת התעניות, הרי שהיא תענית של שמחה. היא תענית על כך שהקדוש ברוך הוא ענה לעם ישראל בעת צרתם. הקדוש ברוך הוא קיבל את התענית, קיבל את התפילות שלהם, אם זה על התענית שתיקנה אסתר, כמו שכתוב במגילה, דברי הצומות וזעקתם, או אם זה על התענית שאסתר עצמה צמה והתפללה עבור הצלחת היהודים שלחמו ביום זה ועמדו על נפשם באותו יום שלחמו בו אויביהם. לכאן או לכאן התענית הזו היא תענית של שמחה. כמובן שיש גם כן איזה נפקא מינות הלכתיות שדיברנו עליהן בהלכות הקשורות לימי התעניות, אבל על כל פנים נזכיר כאן נפקא מינה נוספת. בעוד שאת כל ארבעת התעניות שהם זכר לחורבן, הרי שאם התענית חלה בשבת אז מאחרים את התענית. שונה מכך תענית אסתר שמקדימים את התענית. למה? כי דבר של פורענות מאחרים ומתפללים לה' שיהא כיוון דנדחה יידחה, כיוון שנדחה שיידחה. אבל תענית של שמחה מקדימים אותה, ולכן אם תענית אסתר יוצא שצריך להתענות אותה לדוגמה בשבת, כי ערב פורים חל בשבת, יש פעמים שפורים יוצא מוצאי שבת, מקדימים את התענית ליום חמישי, ועד כדי כך שבעוד שארבע התעניות ייבטלו בגאולה, הרי שתענית אסתר היא תענית של שמחה, וממילא נראה לפי התוכן של הדברים שהיא גם כן תישאר בגאולה, מכיוון שהיא זמן מיוחד של שמחה, והיא עצמה עצם מהותה היא תענית מיוחדת שקשורה כאמור עם מה שהקדוש ברוך הוא עונה לעם ישראל בעת זעקתם ובעת צרתם כשהם מתפללים אליו והם נענים. אז נזכיר שוב שכדאי

08:28 דובר 2 לשמוע גם את ההלכות שקשורות לתענית, בפרט לתענית אסתר, בשיעור ששייך להלכות התענית. דבר נוגע במיוחד לאנשים שהם קצת חולים, לנשים מעוברות, למניקות וכן הלאה, שיש להם דינים מיוחדים בפרט ביום תענית אסתר. המנהג הוא שבערב פורים, ביום תענית אסתר, לפני תפילת המנחה נותנים לצדקה את המטבעות של זכר למחצית השקל. הקדוש ברוך הוא יעזור שבעזרת השם בקרוב ממש, כבר השנה, נזכה לתת את מחצית השקל עצמה לבית המקדש. אבל בזמן הגלות נותנים את המטבעות בערב פורים כזכר למחצית השקל. מה הסיבה שנותנים את זה לפני פורים? חכמינו זכרונם לברכה לימדו אותנו שכאשר המן הרשע ביקש להשמיד, להרוג ולאבד חלילה, הוא אמר לאחשוורוש: עשרת אלפים כיכר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה. אמר לו הקדוש ברוך הוא: רשע, כבר קדמו שקליהם לשקליך. מחצית השקל שעם ישראל נותן תכריע ותנצח את אותם שקלים שרצית לתת לאחשוורוש, ועצתך תופר, עצתך תיבטל. וכמו שאנחנו יודעים, שמה שהוא זמם לעשות עשו לו, ותלו אותו ואת בניו על העץ. לכן ערב פורים מקדימים את השקלים שלנו, את מחצית השקל, את זכר למחצית השקל, ונותנים אותה לפני קריאת המגילה. בזמן שבית המקדש קיים אז כמובן מחצית השקל הולכת לבית המקדש, לקורבנות ציבור וכולי, כפי שחז"ל מבארים והרמב"ם מבאר את ההלכות שקשורות למחצית השקל, תרומת השקלים. בזמן הזה, שמחכים עדיין לבניין בית המקדש, אז נותנים את מחצית השקל לבתי כנסיות, לבתי מדרשות, לתלמידי חכמים, עניים, לומדי תורה. חשוב לציין שהמטבעות של זכר למחצית השקל הם בנוסף על אגרא דתעניתא. הרבי חידש ועורר על המנהג שביום התענית, בנוסף למה שהאדם מתענה בעצמו, יש עניין לתת אגרא דתעניתא, כלומר פדיון התענית, ונסביר. עניין התענית מצד אחד הוא כמובן

11:05 דובר 2 שאסור באכילה ושתייה, אבל יחד עם זה עיקר התענית זה מה שהזמן הזה של יום התענית הוא יום מסוגל ועת רצון לה'. וחכמינו זכרונם לברכה הראו ממה שהנביא כותב שעיקר העניין של תענית זה לא רק מה שהאדם לא אוכל ולא שותה, אלא עיקר העניין של התענית זה מה שהאדם, כהמשך וכחלק כתוצאה מהתענית, מכופף ומבטל את ליבו לה'. כמו שכתוב שם: הלכוף כאגמון ראשו. כלומר שהאדם מבטל את עצמו לרצונו של הקדוש ברוך הוא, שזה העניין של הביטול שבא כתוצאה משבירת הגסות של הגוף על ידי זה שהוא לא אוכל ולא שותה באותו יום של תענית. ובמה מתבטא העניין של הביטול? לכל לראש בהוספה בעבודת השם, לכל לראש בהוספה, בחיבור ובאהבה בין איש לרעהו. אבל הנביא עצמו מפרש שם ואומר: הלוא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית. לתת צדקה, לתת לעניים, ונהגו לתת בעצם את אותו סכום של סעודה לעניים כדי שהם יוכלו להחיות את נפשם. והצדקה הזאת היא לכל לראש צדקה גשמית, ולכן המנהג הוא לתת אגרא דתעניתא, שכר התענית, פדיון דמי סעודה ביום התענית. יחד עם זה גם כן צדקה רוחנית למי שהוא עני בדעת, לתת לו ולהעשיר אותו בעניין של צדקה רוחנית, בפרט בזמן שלנו. לימוד תורת החסידות, פנימיות התורה, שטעמה מתורתו של משיח. אז זה עניין של אגרא דתעניתא. חוץ מזה יש את העניין של מחצית השקל. אני מסביר את זה כדי לדעת שהדברים הם לא מחוברים יחד. כפי שהזכרנו, המנהג הוא לתת מחצית השקל בזמנינו, זכר למחצית השקל, בתפילת המנחה של תענית אסתר. החייבים בקיום המנהג זה זכרים, גברים מעל גיל שלוש עשרה, שנותנים מטבע של מחצית לפי כל מדינה. בארץ

13:24 דובר 2 ישראל חצי שקל, בארצות הברית חצי דולר וכן הלאה. אמנם המנהג הוא לתת שלוש מטבעות של חצי כנגד שלוש פעמים תרומה שנזכר בעניין הזה של מחצית השקל, תרומת המשכן. את המחצית הזו נותנים עבור האדם עצמו. כלומר, כל אחד נותן עבור עצמו, והמנהג הוא גם לתת עבור האישה ועבור הילדים, הבנים והבנות. ככה נהגו רבותינו נשיאינו. רק צריך לזכור בזה דבר אחד, שכאשר נתן פעם אחת עבור בניו או בנותיו, הוא חייב וצריך להמשיך במנהג הזה בכל שנה ושנה. ואם האדם רוצה שזה יהיה בלי נדר, אז הוא חייב לומר במפורש שהוא מקיים את זה בתורת בלי נדר. כמובן עבור עצמו האדם מחויב. אין פה עניין של נדר או בלי נדר. ההתניה בלי נדר היא מועילה רק עבור הנוספים שהוא נותן כעת עבורם מטבע או מטבעות של מחצית השקל. מי שלא הספיק לתת מחצית השקל במנחה שלפני התענית, יכול לעשות את זה ביום הפורים עצמו לפני קריאת המגילה. כאמור, אין בזה חובה על הנשים, אלא החובה היא על הגברים. מצוות קריאת המגילה היא מצווה שמחויבות בה גם הנשים. כאמור, הנס היה על ידי אישה, ולכן יש לנשים משמעות מיוחדת בקיום המצווה הזו של מצוות קריאת המגילה. אם האישה יכולה להגיע לבית הכנסת לשמוע את קריאת המגילה, מה טוב. אבל אם האישה אינה יכולה להגיע לבית הכנסת לשמוע את קריאת המגילה, אז אחד מהשניים: או שתדאג שבעלה או אחיה וכדומה יקרא לפניה במגילה, מגילה כשרה, בבית, או שתלך למקום התכנסות של נשים, שמה תשמע את קריאת המגילה. בליל פורים המנהג הוא שהתענית נמשכת עד לאחר קריאת המגילה. אבל אם האישה היא חלשה ומאוד קשה לה, היא לא יכולה לחכות

15:51 דובר 2 עם האכילה עד אחרי קריאת המגילה, אז היא יכולה לטעום לפני קריאת המגילה, וההדגשה היא על טעימה. כלומר אפשר לשתות, והאכילה יכולה להיות בשיעור קטן שהוא נקרא שיעור עד כביצה. כלומר קצת פחות משישים גרם, חמישים וארבע גרם. או לאכול פירות או ירקות, שבזה אין הגבלה של שיעור. בעניין הזה של קריאת המגילה, הן בלילה והן ביום, חשוב לדעת מה סדר העדיפויות, כי הדבר הזה נוגע בבית, נוגע עם הילדים, נוגע עם הבעל. ההלכה היא שצריכים לשמוע כל אות ואות במגילה, הכל, את כל הקריאה, ולעיתים האמא, אם היא תבוא לבית הכנסת, הילדים יטרידו אותה והיא לא תוכל לשמוע את כל המגילה. אז לכן עדיף שהיא תחכה שהאבא יבוא ויוכל לשמור על הילדים הקטנים שמפריעים ולא יכולים לשבת כל כך הרבה זמן בקריאת המגילה, ואז היא תלך לשמוע את קריאת המגילה במקום שמתכנסות הנשים. וכן לגבי הילדים עצמם, יש עניין גדול להביא את הילדים לשמוע את קריאת המגילה בבית הכנסת, אבל יחד עם זה חשוב להדגיש איזה ילדים: ילדים שהם קצת גדולים, שיכולים להבין את המשמעות של מה שאומרים להם. ברוך השם, הילדים היום הם פיקחים, הם חכמים. בדרך כלל בגיל שלוש אפילו ילד כבר מבין שאפשר לשבת בשקט ולשבת להקשיב לקריאת המגילה. אבל ילדים קטנים מאוד, שהם לא יכולים להבין מה המשמעות ומה העניין של שמיעת קריאת המגילה וקשה להם לשבת והם מרעישים. אז נכון, צריך לחפש אותם, לעשות להם תחפושת ושישמחו, אבל לא להביא אותם לבית הכנסת ולהיכנס למצב של אי נעימות, הן עם עצמכם והן עם אנשים אחרים. אז בזמן הזה האמא תישאר בבית, תשמור על הילדים הקטנים ממש, ואחר כך האבא יגיע הביתה. וכאמור האמא תלך

18:14 דובר 2 לשמוע את קריאת המגילה בשקט, באופן שתוכל לשמוע את כל קריאתה מתחילה ועד סופה. שמיעת המגילה גם אצל נשים צריכה להיות מתוך מגילה כשרה, ולכן כאשר מתכנסות הנשים לשמוע את קריאת המגילה יחד, אז צריך לדעת שלא מספיקה קריאה מתוך חומש, אלא צריך להביא אדם שיודע לקרוא במגילה כהלכותיה. יש הלכות איך קוראים. יש פעמים שישנו קרי וכתיב. ישנו ניקוד נכון שבו צריך לקרוא את המגילה, ולכן לא מספיקה שמיעה מתוך חומש. לא מספיקה שמיעה בשידור חי דרך הטלפון או בכל אמצעי מדיה אחר, אלא הקריאה חייבת להיות מה שנקרא באופן חי, מתוך מגילה כשרה, שהקורא קורא מהמגילה הכשרה והשומע שומע את שמיעת הקריאה על הסדר. בנוגע להבאת הקטנים לבית הכנסת, חשוב להזכיר שיחד עם מה שאמרנו הרי הרבי מעורר להביא את הילדים הקטנים לבית הכנסת. ונוגע לחשש שיפריעו וירעישו, אז הרבי אומר לתת להם מספיק זמן להרעיש בהמן. אבל כמובן בהבנה פשוטה זה ילדים שמסוגלים להבין את מה, את מה שאומרים להם. ילד שהוא ממש ממש קטן, כמו שאמרנו שנה או שנתיים, שלא מסוגל אפילו להבין את זה, ייתכן מאוד שלא כדאי להביא אותו לכל קריאת המגילה לבית הכנסת כדי שלא יצא שכר המביאו בהפסדו. לפני שהנשים קוראות במגילה אחת מהן תברך: ברוך אתה אשר קדשנו לשמוע מגילה. כלומר הנוסח הוא לא על מקרא, כשנשים מברכות על עצמן, אלא לשמוע מגילה. אמנם כמובן אם ברכו על מקרא מגילה גם יצאו ידי חובה ולא צריכים לחזור ולברך שוב. בעת קריאת המגילה, גם כשהנשים קוראות ומשתתפות בקריאה לנשים. כמובן, מיותר לציין שגם כשנשים קוראות לעצמן לא הכוונה שאישה קוראת, אלא הכוונה שאיש קורא מתוך מגילה כשרה את המגילה בפני הנשים, אבל

20:59 דובר 2 לא שאישה תקרא מתוך המגילה. אז יש את הפסוקים שנהגו להגביה בהם את הקול. איש יהודי היה בשושן הבירה. הבעל קורא עצמו מגביה את הקול בפסוק בלילה ההוא נדדה שנת המלך. את הפסוקים שליהודים הייתה אורה ושמחה, ומרדכי יצא מלפני המלך. ובסיום המגילה וישם המלך אחשורוש. אז בסוף, זה בסוף המגילה, נאמר שמה כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול היהודים וכו'. זה הפסוק שאומרים אותו בקול רם. ארבעת הפסוקים הללו: איש יהודי, ומרדכי יצא, ליהודים הייתה, וכי מרדכי היהודי. הבעל קורא עוצר לפני קריאת הפסוק, בעניין שלנו הנשים השומעות אומרות את הפסוק בעצמן מתוך הספר, ולאחר מכן הבעל קורא חוזר וקורא את הפסוק מתוך המגילה הכשרה. מנהגנו שמכים רק בהמן שיש לו תוספת: המן בן המדתא, המן הרע הזה, המן האגגי. אבל לא מכים בכל פעם שמזכירים את המן. אישה שהגיעה אפילו מילה אחת אחרי שהתחילו את קריאת המגילה, זה לא עוזר שהיא תשמע מאותו קטע עד הסוף, ואחר כך תשמע עוד פעם את הפסוק הראשון או את מה שהיא החסירה. לא משנה אם ההחסרה הייתה בהתחלה או באמצע, אלא צריך לשמוע את המגילה על הסדר. הקורא את המגילה למפרע לא יצא, ולכן חשוב מאוד להקפיד להגיע לפני שמתחילים את קריאת המגילה כדי לשמוע את כולה. כמובן, גם הנשים המארגנות, מאוד חשוב שתוודא שאפשר להתחיל. מצד אחד אי אפשר להעניש את מי שהגיעה בזמן שיחכה הרבה זמן או תחכה הרבה זמן עד שמתחילים. אבל מצד שני כדאי לפעמים לחכות מספר דקות ספורות כדי שאם אחת הנשים מאחרת מעט, תוכל לשמוע את המגילה על סדרה ולא תפסיד שעה נוספת. קריאת המגילה היא בערך בין חצי שעה לארבעים דקות, ואם היא

23:24 דובר 2 תפסיד את כל זה כי איחרה בדקה אחת בדיוק, זה מאוד חבל. לכן כדאי להמתין מעט. שוב, לא הרבה זמן, אבל קצת כן. כמובן. הזכרתי קודם את העניין של הברכות שהנשים מברכות, אז כמובן שמברכות את שלושת הברכות: לשמוע מגילה, שעשה ניסים ושהחיינו. אישה אחת מוציאה את כל הנשים ידי חובה לפני הקריאה ומברכת, ועונות אמן. המנהג שלנו שברכות שיוצאים בהן ידי חובה לא אומרים ברוך הוא וברוך שמו, אלא מקשיבים לכל הברכה מתחילתה ועד סופה ועונים אמן ומתכוונים לצאת ידי חובה. הזכרנו את העניין הזה של תחפושות. אז העניין הזה של התחפושות הוא עניין גדול, עניין חשוב, עניין משמח. יחד עם זה צריך לדעת שהתחפושות שעושים בפורים צריכים להיות תחפושות כאלה שיש בהן מהמשמעות החיובית, ולא חלילה לתת לילדים או לחפש את הילדים לדמויות שליליות. וודאי שזה לא מקום וזמן לפורקן יצרים. ועוד עניין הלכתי מאוד חשוב, שאי אפשר לחפש אנשים לנשים ונשים לאנשים. האיסור הזה של לא ילבש, צריך להיזהר בו גם בפורים, ולכן ברוך השם יש מספיק אפשרויות. לא רק מספיק, אלא ריבוי גדול של אפשרויות לתחפושות יצירתיות וחסידיות ומשמחות. אבל לכל אחד בהתאם לסגנון ההלכתי שמתאים לו. ילדים לילדים וילדות לילדות. גם הרבי שולל את העניין של להתחפש לאדם רשע, שחלילה הילד לא מקבל, לא יקבל ולא ירצה להידמות לאותה דמות שמיוצגת כאשר הוא מתחפש אליה ומציג אותה. והעניין הזה שייך גם בפורים.