פורים בגאולה - הרב מנחם כהן שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 פורים שמח! אנחנו, כמו שאנחנו יודעים, אין כמו חג הפורים. חג הפורים זה אחד הזמנים הכי הכי שמחים. חודש אדר בכלל זה חודש שמח. פורים זה עוד יותר. זה הזמן שאנחנו באים שמחים ומשמחים. זמן שבו גם כן מתגלה נקודת ה... הנקודה הכי הכי חזקה, הקשר הכי הכי חזק של יהודי עם הקדוש ברוך הוא. עד כדי כך שכתוב שיום הכיפורים זה רק כְּפורים, אבל פורים זה עוד יותר מאשר יום הכיפורים. מסירות נפש של כל בני ישראל, דבר חזק ביותר, אחד הדברים הכי הכי, הזמנים הכי הכי שמתגלה עצם הנשמה של כל אחד ואחד ושכולם מגיעים למצב של עד דלא ידע, למעלה מן הדעת, למעלה מטעם ודעת, ההתקשרות עם הקדוש ברוך הוא בעצמו. כמובן צריך להיזהר ולשים לב שלא להיסחף עם השתייה ועם הדברים, שלא להגיע חס ושלום לעניינים בלתי רצויים. אדרבה, פורים זה צריך להיות הזמן של קיימו וקיבלו. קיבלו על עצמם את כל מה שכבר, אה, אה, קיימו, מקיימים את כל מה שכבר קיבלו על עצמם בחג השבועות ובמתן תורה. זה הזמן הכי הכי חזק לבוא ולהתקבל, לקבל עוד יותר החלטות טובות מתוך שמחה וטוב לבב, ולא רק מתוך צום, אלא מתוך אכילה ושתייה ומתוך שמחה. ו-וחג הפורים זה אחד הדברים שהכי הכי מתקשרים לנו עם הגאולה האמיתית והשלמה. זה בעצם מה שאנחנו נדבר על זה היום, על חג הפורים והגאולה, בזמן הגאולה לעתיד לבוא. מה יהיה ב... פורים לעתיד לבוא? איך יהיה פורים לעתיד לבוא? הקשר של, של פורים גם היום עם הגאולה האמיתית והשלמה. מחצית השקל גם כן נדבר על זה קצת, שזה גם כן קשור מאוד עם חג הפורים, ש... שכידוע נותנים מחצית

01:56 דובר 2 השקל, נוהגים לתת זכר למחצית השקל לפני פורים. פרשת שקלים קוראים לפני פורים בתחילת חודש אדר. זה הזמן, אנחנו נבוא ונדבר בעצם על כל הסוגיה הזאת. נ-נ-נציג את כל ה, את כל המכלול שיש בחג הפורים ובגאולה האמיתית והשלמה. אז ככה, אחד הדברים המרכזיים שיש לנו זה שמגילת אסתר וחג הפורים מתייחדים בזה שהם יישארו עם כל התוקף גם בגאולה האמיתית והשלמה. הרמב"ם, שהוא פוסק מה שיהיה לעתיד לבוא, אומר: "כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים להיבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר, והרי קיימת כחמישה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה, שאינם בטלים לעולם". מגילת אסתר נשארת, חמישה חומשי תורה נשארים, הלכות של תורה שבעל פה נשארים. זה מה שיישאר בגאולה האמיתית והשלמה. על זה הרדב"ז, רבי דוד בן זמרא, שואל שאלה מאוד, מאוד חזקה. הוא אומר: רגע, מה זאת אומרת? כל ספרי הכתובים עתידים להיבטל? כל ספרי הנביאים עתידים להיבטל? הרי היו צריכים לומר שירים על הקרבן, והם הרי מספר תהילים, כל השירים. הרי כתוב שיר שהלוויים אומרים בזמן בית המקדש ביום הראשון "לה' הארץ ומלואה", ביום השני... מה זה, הכל יתבטל, אז מה יישאר? אז מה? אז מה יגידו שירים על הקרבן? אומר: דוחק לומר ששאר הספר יתבטל מלקרוא בו חוץ מאלו השירים שנאמרים על הקרבן. אה, לא כל כך מסתדר. לכן, אומר הרדב"ז, שלא הכוונה שספרי הנביאים יתבטלו ממש, אלא הכוונה היא שלימות המשיח, אומר, הלימוד יהיה מפי הגבורה. ילמדו ממשה רבנו, מ-מ-ישר כמו שהיה בזמנו של משה רבנו, שלמד ישר מהקדוש ברוך הוא. אותו דבר גם לעתיד לבוא. ישר, מלך המשיח מלמד אותנו ישר את הדברים מהקדוש ברוך הוא בעצמו וממילא לא יהיה שום ספקות.

03:43 דובר 2 לא יהיה ספק, אולי ככה, אולי ככה. לא... לא יצטרכו ללמוד שום דבר מפי הקבלה, על כל מיני נביאים וכתובים, הגמרות, כל הזה פלפולים. רגע, זה אומר ככה, זה אומר ככה. מה הבעיה? נשאל את הקדוש ברוך הוא בעצמו. לא יהיה שום ספק, לא יהיה שום שאלה בכל מה שקשור להלכות ולא יהיה שום שאלה, לא יצטרכו גם כן את כל ה-הנביאים והכתובים, שזה בעצם מ-מ-מפי הקבלה. הכל יהיה מבורר. חמישה חומשי תורה זה מספיק ומזה נלמד את הכל. כל הדקדוקים, אתה רוצה לדעת בדיוק מה, איך, ישר מהקדוש ברוך הוא בעצמו אתה מקבל את התשובה ישירות בלי שום, אה, שאלות, בלי שום ספקות וממילא לא יהיה צורך בנביאים והכתובים ואותו דבר בגמרא. אבל לא שהם יתבטלו, לא שאנחנו נ-- יכולים לגנוז אותם חס ושלום, לא. אנחנו לא נצטרך אותם, לא נזדקק. ככה גם אומר האלשיך. הוא מסביר-- עכשיו לפי זה, אז מה מיוחד במגילת אסתר? אוקיי, אז כל הספרים, הנביאים והכתובים לא נצטרך אותם. אז למה מגילת אסתר כן נצטרך אותם, אה, נצטרך אותה? אז הוא אומר שני דברים. דבר ראשון הוא אומר, אה, אה, את כל הדברים אנחנו לא נצטרך, כמו שאמרנו, לא יהיה צורך בהם כיוון שתימלא הארץ דעה ונוכל לבוא ולעשות את כל מה שהקדוש ברוך הוא אומר בצורה מושלמת ישירות מהקדוש ברוך הוא, נדע בדיוק מה הרצון של הקדוש ברוך הוא, וממילא לא נצטרך את כל הספרים. אבל מגילת אסתר לא תתבטל. למה? הוא אומר במגילת אסתר יש מצווה מן התורה לכתוב. כתוב "כתוב זאת זיכרון בספר". מזה למדו חז"ל שיש עניין לבוא ולכתוב את מגילת אסתר. בעצם זו הסיבה שחז"ל נתנו לכתוב את מגילת

05:19 דובר 2 אסתר, אחרי שכבר עבר זמן מסוים וכבר היו ספקות האם בכלל לכתוב את מגילת אסתר, ובסופו של דבר כתבו, למדו את זה מהפסוק "כתוב זאת זיכרון בספר". אז כמו שהחמישה חומשי תורה הם יישארו לעולם כיוון שזה הרצון של התו-- של התורה, אותו דבר, כן, חמישה חומשי תורה, אותו דבר כמו שהתורה לא תתבטל, ככה גם מה שהתורה ציוותה לכתוב גם זה לא יתבטל, בשונה מספרי הנביאים והכתובים שהתורה לא ציוותה לכתוב אותם. כמובן שכל הדברים שכתובים שם, הכל נכון ואמת ויציב ויישאר אמת ויציב כל הזמן, אבל התורה לא ציוותה לכתוב אותם, לכן הם יתבטלו. זו סיבה אחת. סיבה שנייה, הוא אומר למה מגילת אסתר לא תתבטל, הוא אומר מכיוון שבמגילה הזאת תלויים כל העולם ועם ישראל שמקיימים את העולם. הרי כל העולם נברא בשביל התורה ובשביל ישראל. אז אם לא היה עם ישראל ולא היה תורה, גם לא היה עולם. אז ב-ב-במילא הנס הזה של המגילה הוא בעצם יוצר, יצר את המציאות שיישארו עם ישראל, ואם נשארו עם ישראל נשאר תורה, נשאר עולם. אז בעצם מה שמביאים לו, כך אומר האלשיך, אם לא שעשה השם לנו ככל נפלאותיו, אם לא היה את הנס הזה גם לא היינו מגיעים לימות המשיח. אז ממילא זה נשאר, זה יישאר גם לעתיד לבוא, כיוון שזה מה שהביא אותנו למצב שיהיה לעתיד לבוא. כיוון שפורים זה בעצם הנס שהחזיק והשאיר את עם ישראל קיים, בשונה משאר הנסים שהיו על גזרות מסוימות או על צרות מסוימות, פה זה ה-הנס הוא על עצם המציאות של עם ישראל, שבלעדיו לא היה תורה ולא היה עולם ולא היה שום דבר. ב-- זה על פי הפשט, זה

07:02 דובר 2 מה שאומר האלשיך, זה ה-המעלה המיוחדת של מגילת אסתר. אדמו"ר האמצעי מביא גם כן את ה-, את המעלה מבחינה רוחנית. הוא אומר, כל שאר-- גם מה שכתוב שספרי הנביאים והכתובים יתבטלו, לא הכוונה שזה יתבטל ממש, חס ושלום. אדרבה, לעתיד לבוא יהיה הרבה יותר נביאים, יתווסף רוח נבואה בעם ישראל, כל עם ישראל יהיו נביאים, כך כתוב, כן? "ונבאו בניכם ובנותיכם", אז בוודאי שיהיה נביאים ויהיה כתובים. אלא מה הכוונה? מבחינת הגילוי של האור האלוקי שבנביאים, הוא אומר, זה יהיה קטן מאוד לגבי עוצם הגילוי של עתיד. זה יהיה כמו זיו השמש שבטל לגבי השמש, זה לא יתפוס מקום. לעומת זאת, מגילת אסתר וההלכות של תורה שבעל פה שורשם מהמאור בעצמו, מהקדוש ברוך הוא בעצמו, ולכן מגילת אסתר לא תתבטל, חמישה חומשי תורה לא יתבטלו, הלכות של תורה שבעל פה לא יתבטלו, כיוון שזה מהקדוש ברוך הוא בעצמו, מהמאור בעצמו. לגבי פורים באמת, מה הסיבה? כמו שאמרנו, פורים יישאר בכל התוקף גם בזמן הגאולה. גם את זה הרמב"ם אומר, שלמרות שכל הזיכרון של הצרות יתבטל, שנאמר "כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני", ימי הפורים לא יתבטלו. למה? כתוב: "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם". גם כתוב במדרש שכל המועדים עתידין להיות בטלים וימי הפורים לא בטלים, וזה באמת מעורר שאלה גדולה. כמו שהרדב"ז נשאל על השאלה הזאת ואומר, לכאורה שאל אותו מי שאומר על מה שנמצא במדרשים שכל המועדים בטלים וימי הפורים לא בטלים. הוא אומר, איך זה יכול להיות? הרי כתוב "לא תוסיף על הדבר ולא תגרע ממנו". מי הוא שיאמר שיתבטל אפילו אות אחת מן התורה? איך אפשר להגיד שכל המועדים

08:52 דובר 2 בטלים? אז הוא אומר, עונה הרדב"ז דבר כזה: דעתי הפשוטה, שכל המועדים יהיו בטלים, הכוונה, מה שכתוב שמה שיהיו בטלים לימות המשיח, הכוונה שתרבה הטובה והשמחה והמנוחה והתענוג לעתיד לבוא, עד שיהיו כל הימים שווים אצל בני האדם, כאילו התבטלו המועדים. הוא אומר, לא יהיה הבדל בין יום חול לבין מועד. לא שתתבטל התורה והמצווה, חס ושלום, אלא הכוונה שזה לא יהיה, לא יתפוס מקום, כיוון שתהיה שמחה כל הזמן כמו שיש בחגים היום. אבל ימי הפורים, אומר, יהיו נזכרים ונעשים למרות שהם לא מן התורה. למה? כי בני ישראל יזכרו את הצער שהגיע אליהם בזמנו בזמן אחשוורוש. אבל תבוא ותגיד, אבל היה צרות גם כן של מצרים ושל עוד צרות שהיו. אומר, זה הכל, הגיעו אחר כך צרות חדשות משכחות את הראשונות. אבל הצרות האחרונות זה היה בימי הפורים. זה היה בזמן בית המקדש השני. לא היה גאולה שלמה וזה יישאר גם לעתיד. ככה גם הרבי שליט"א מלך המשיח אומר בכמה מקומות, הוא אומר אין הכוונה שהמועדים יתבטלו לגמרי חס ושלום, אלא שלא תהיה שמחת יום טוב, אלא הכוונה ששמחת יום טוב לא תתפוס מקום לעתיד לבוא. שמחת יום טוב, מועדים לשמחה, זה שמחה מוגבלת. לעתיד לבוא יהיה שמחה גדולה ולא מוגבלת, שמחת עולם, וממילא שמחת יום טוב לא תוכל להוסיף כלום. כמו שרגא בטיהרא מאי אהני, נר בצהריים לא מועיל. לא הכוונה שהוא לא קיים, הוא קיים, אלא הכוונה שהוא לא מאיר את הסביבה. לכן כתוב מועדים בטלים, כיוון שהשמחה לא תפעל שום דבר. מאי אהני? וממילא יוצא, כל המועדים באמת יהיו בטלים מבחינה זאת שהם לא יתפסו מקום. השמחה שלהם לא תתפוס מקום, יקיימו את הכל, אבל השמחה

10:39 דובר 2 שלהם לא תתפוס מקום. אז מה החידוש של פורים? החידוש של פורים זה השמחה, אז תוסיף גם ביחס לשמחה שתהיה לעתיד לבוא, פורים תוסיף עוד יותר. זה יהיה גם בזמן של "שמחת עולם על ראשם", תהיה שמחה של פורים עוד יותר. מה הסיבה? אז הרבי אומר, מכיוון שבפורים זה בעצם רמז, כתוב: "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם". הוא אומר, מכיוון שבפורים, הרבי מביא בהרחבה, אפשר להסתכל בשיחה של פורים תרצ"ה. הרבי אומר מכיוון שאז הייתה הדגשה על זרעם של בני ישראל, החינוך של בני ישראל, כמו שכתוב שמרדכי היהודי חינך את, לקח איתו אלפי תינוקות של בית רבן, לימד אותם את מצוות העומר, לימד אותם הלכות שקשורות לבית המקדש, לימד אותם עד כדי כך שכתוב שמה שהמן הלך לילדים ואמר להם "פסוק לי פסוקך", והם אמרו לו את הפסוקים שמה, "אל תירא מפחד פתאום" וכל זה. והוא ראה שהילדים ממשיכים במסורת של אבותיהם, במסורת של התורה והמצוות, וממילא זה נשאר באופן כזה. החג הזה נשאר בצורה כזאת של "וזכרם לא יסוף מזרעם", זה לא מתבטל לנצח נצחים. אותו דבר מוסבר גם כן בעוד מקומות, שפורים זה מכיוון שפורים זה חג של מסירות נפש, שבני ישראל הגיעו למצב כזה שלא עלתה על דעתם מחשבת חוץ חס ושלום. לכן זה יישאר חג כזה שהוא מגלה את הקשר העצמי של יהודי, את המסירות נפש של יהודי על התורה והמצוות. זה נשאר ותופס מקום גם בגאולה האמיתית והשלמה, זה לא נופל בערכו אפילו ביחס לאותו אור עליון שיאיר בעולם לעתיד לבוא. מובא שלעתיד לבוא, ככה כתוב בחז"ל, אומרים שלעתיד לבוא ירושלים תתפשט על כל ארץ הקודש.

12:31 דובר 2 הקדושה של ירושלים תתפשט על כל ארץ הקודש. אם אנחנו ניקח את זה, לפי זה יוצא שלעתיד לבוא יחגגו את פורים בט"ו באדר. הרי אנחנו יודעים שהיום חוגגים בארץ ובכל העולם חוגגים את פורים בי"ד, חוץ מירושלים שחוגגים את פורים בט"ו. זה נקרא שושן פורים. לעתיד לבוא ירושלים מתפשטת על כל ארץ ישראל, ממילא בכל ארץ ישראל לכאורה יחגגו את פורים ביום ט"ו בחודש, ביום שושן פורים. זה דבר אחד. דבר שני, מתנות לאביונים. יש על זה שאלה גדולה ששואלים על זה הפוסקים: איך יתנו מתנות לאביונים? למי יתנו מתנות לאביונים? הרי כל בני ישראל יהיו עשירים גדולים. אז יש על זה כמה הסברים. אחד ההסברים מביא על זה בספר יפה ללב. הוא כותב שלעתיד לבוא יתנו, אה, מתנות לאביונים לאומות העולם, כי בני ישראל, אומר, כולם יהיו עשירים מופלגים, וממילא למי יתנו? ואומות העולם יהיו עניים, יתנו להם את המתנות לאביונים. אומר, ככה זה היה גם בזמנו של אברהם אבינו, "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות". בזמנו של אברהם אבינו גם כן הוא נתן, אה, האכיל את הערבים, נתן לערבים, לגויים, נתן להם לאכול ולשתות והכניס אותם ונתן להם, עשה להם הכנסת אורחים. אותו דבר גם כן לעתיד לבוא, אנחנו, כל עם ישראל יהיו כולם עשירים מופלגים, לא יצטרכו מתנות לאביונים, לא תהיה אפשרות לתת להם מתנות לאביונים, יתנו מתנות לאביונים לאומות העולם האביונים. דבר נוסף שכדאי לדעת, שיש דעות שלעתיד לבוא פורים יהיה חג ככל החגים, באופן שיהיה אסור לעשות בו מלאכה ויהיה אסור לעשות בו את כל הדברים שקשורים למלאכות. כמו, כמו כל חג, כמו כל חג רגיל. היום החג

14:28 דובר 2 כמובן, אז פורים הוא קצת ירד, הוא קצת לא כן, הוא מותר במלאכה וכן הלאה, אבל לעתיד לבוא הוא יהיה אסור ממש כמו כל החגים כולם. עכשיו נדבר על מחצית השקל, מצוות מחצית השקל. כמו שאמרנו, זו מצווה ש-שנותנים אותה היום בזמן תענית אסתר, נותנים כל שנה, יש מצווה שמוטלת על כל יהודי כל שנה לתת מחצית השקל. היום נותנים זכר למחצית השקל, כיוון שאין לנו, אין לנו בית מקדש, אבל לעתיד לבוא אנחנו ניתן את המחצית השקל ממש לבית המקדש השלישי. אז, אז קודם כול, גם היום זה כדאי לציין את זה. כן, היום יש בעצם, אנחנו עושים כמה מנהגים: גם קוראים פרשת שקלים לפני ראש חודש אדר, בשבת שלפני ראש חודש אדר או בשבת ראש חודש, ובאחד באדר משמיעים על השקלים, וגם אנחנו נותנים זכר למחצית השקל בתענית אסתר לפני מנחה. מי שלא הספיק נותן אחרי מנחה זכר למחצית השקל. בזה יש מין חילוקי מנהגים. לפי חב"ד נותנים שלושה חצאי שקלים של אותו מקום, שלושה חצאי שקלים או שלושה חצאי דולרים אם זה בארצות הברית וכן הלאה. וספרדים נוהגים לתת את הסכום המקורי של מחצית השקל. עכשיו מה בעצם הסדר? איך בעצם נותנים מחצית השקל? מה זה בעצם השקל בכלל? אז חצי, מחצית השקל שכתוב בתורה זה עשוי מכסף טהור. משקלו בגרם זה בערך עשר גרם כסף טהור. השווי שלו היום זה בערך שלושים שקל של היום. מחצית השקל, כן, שלושים שקל של היום. אה, הנתינה חייבת להיות אך ורק במטבע שעשוי כסף טהור, מה שנקרא מטבע מחצית השקל. אי אפשר לתרום בשקלים של היום כי זה לא עשוי בעצמו מכסף טהור, וגם יש דעות שחייבים לתת

16:29 דובר 2 מטבע אחת שהשווי שלה מחצית השקל. אז לכן מי שאין לו מטבע ששווה למחצית השקל, הוא של הזמן של המש-- של הגמרא, של המשנה, של, של המקרא יותר נכון, של, של התורה, אז הוא מביא מטבעות אחרים בשווי של המחצית למי שאחראי על הגבייה, והוא נותן לו מטבע של מחצית השקל והוא שם את זה-- ואז מי שצריך לתת את מחצית השקל שם את זה בתיבה שמיועדת לגבייה של מחצית השקל. יש דעות, זה מאוד מעניין, יש דעות שבזמן הגאולה נהיה-- נצטרך לתת שקל שלם לבית המקדש, לא רק מחצית, אה, ואז זה יוצא בסביבות שישים שקל של היום. זה מתבסס בעיקר על פיוט ששייך לשבת שקלים שבו אומרים, "אור פניך עלינו ה' נשא ושקל אשא בבית גדול ונישא". באמת יש כאלה שמסבירים שלכן גם כן רבי יהודה הנשיא, רבנו הקדוש, קרא למסכת שקלים מסכת שקלים ולא מסכת מחצית השקל, ככה אומר בעל מעשה רוקח. על מסכת שקלים אמר הסיבה שזה נקרא מסכת שקלים ולא מסכת מחצית השקל מכיוון שבעצם לעתיד לבוא אנחנו ניתן שקל שלם. יש עוד דעות בעניין הזה. מעניין שהרבי אומר ש-- ככה הרבי בשיחה תשנ"ב הרבי הזכיר אבל, שלעתיד לבוא ניתן בבית המקדש השלם בשביל קורבנות שלמים ותמימים בשיא השלמות שלהם ניתן מחצית השקל. למה? כי מחצית זה מסמל את הקשר של יהודי עם הקדוש ברוך הוא, שיהודי הוא רק חצי והקדוש ברוך הוא החצי השני שמשלים אותו. יהודי הוא חצי והיהודי השני הוא החצי השני שמשלים אותו, וזה יהיה גם לעתיד לבוא אנחנו נרגיש, עוד מעט נרגיש יותר חזק את ההתאחדות שלנו עם הקדוש ברוך הוא, אבל אנחנו נמשיך לתת מחצית השקל, ככה משמע מהשיחות

18:14 דובר 2 של הרבי. אבל כמו שאמרנו, יש דעות שאנחנו ניתן שקל שלם. צריך להיות מוכנים לכל האפשרויות. אה, מי חייב לתת מחצית השקל? אז יש באמת-- כתוב שכולם חייבים לתת מחצית השקל, כוהנים, לויים וישראלים, אבל נשים ועבדים פטורים. לגבי ילדים יש דעות שהם פטורים עד גיל עשרים, יש דעות שהם חייבים לתת כבר מגיל שלוש עשרה, ויש כאלה שאומרים שגם בגיל קטן יותר לכן צריך לתת. יש כאלה אומרים אפילו בשביל עוברים, ככה גם היום, היום המנהג הוא לתת בשביל כל אחד ואחד וייתכן מאוד שהמנהג הזה יישאר גם לעתיד לבוא. חובה ממש זה יש מחלוקת בין הפוסקים האם זה מגיל עשרים או מגיל שלוש עשרה חובה לתת מחצית השקל. אז זמן שנותנים מחצית השקל, השימוש בפועל במחצית השקל יהיה בחודש ניסן, אז יתנו מהקורבנות, קורבנות מהכסף של מחצית השקל מה שגבו. התחלת הגבייה זה חודש אדר, בא' באדר משמיעים על השקלים, לכן קוראים היום פרשת שקלים. בט"ו באדר נותנים-- כתוב, מבקשים בנחת, מי שנותן לוקחים ממנו. יכול להיות שבגלל זה גם כן היום אנחנו עושים את זה בסמיכות בזמן תענית אסתר. מובא גם שהמחצית השקל קשור קצת עם העניין של מח-- של תענית אסתר, אז לכן אנחנו נותנים היום בזמן של תענית אסתר, אבל בגאולה אנחנו ניתן יותר בסביבות ט"ו באדר. כתוב מכ"ה באדר עד ראש חודש ניסן, אז כבר יותר מחייבים לבוא ולתת את המחצית השקל מי שלא נתן. מי שנותן אחרי ניסן אז כבר זה, אה, נותנים, מעבירים את זה לתיבה מיוחדת ששם זה השקלים של שנה שעברה, זה כבר שקלים שכבר עבר הזמן במידה מסוימת ומשתמשים עם זה לדברים שאפשר לתת אותם מהשקלים של שנה שעברה.

20:05 דובר 2 מאוד מעניין, מאיפה ניתן את המ-- ברגע שעכשיו, נגיד שהרגע מגיעה הגאולה האמיתית והשלמה, עדיין לא הספיקו לגבות מחצית השקל, מאיפה נותנים את כל קורבנות, את כל הקורבנות של הציבור, קורבנות המוסף? וזה הרי עם מחצית השקל נותנים את הקורבנות של הציבור. וברגע שעדיין לא גבו את קורבנות של הציבור, את ה-- את המחצית השקל, מי ייתן, מאיפה יתנו בדיוק את הקורבנות של הציבור? אז זה הרבי מביא שיש לומר שזה יהיה מתרומות של יחידים. אנשים יבואו וייתנו את הקורבנות או את התרומות שלהם, ימסרו אותם יפה יפה לציבור ואז יהיה אפשר לבוא ולהשתמש עם התרומות האלו, עם הקורבנות, עם הבהמות וכו' שיביאו אותם יחידים, ישתמשו עם זה בשביל קורבנות ציבור אחרי שהם נתנו את זה בצורה יפה לכל הציבור כולו. העיקר שאנחנו נזכה באמת כבר בחודש אדר הזה, בפורים הזה לחגוג אותו בבית המקדש השלישי והמשולש ביחד עם הקורבנות שנביא, עם מחצית השקל שאנחנו ניתן תיכף ומיד ממש. יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.