דיני הדלקת נרות שבת - הרב מנחם מענדל הראל שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 אחת המצוות המיוחדות בכל בית מישראל היא מצווה שקשורה לערב שבת, והמצווה שנקראת הדלקת נרות שבת קודש. חכמינו זכרונם לברכה תיקנו שבכל בית מישראל ידלקו נרות לכבוד שבת. הטעם שאמרו חכמינו זכרונם לברכה הוא כדי שהאדם לא ייכשל בעץ ואבן. כלומר, אם יהיה בבית חושך, אז האדם עלול להיתקל, לקבל מכה, והעונג שבת שלו יופרע. ואם זה בית שיש בו אנשים אז גם יהיה הפך השלום בית. לכן גם כן הנר של שבת הוא נקרא נר של שלום בית. דבר נוסף יש בעניין של הדלקת נר שבת, שכאשר יש נרות אז יש תענוג לאכול במקום שיש בו נרות, שיש בו אור. ובלשון הפוסקים בעניין הזה, בהתווסף האורה מתווספת השמחה, מתווסף העונג. כלומר, כאשר אנחנו יושבים ליד שולחן שבת שהוא מאיר בהרבה נרות, אז יש עונג גדול יותר. ואם כן אנחנו מבינים שלכבוד שבת צריך להדליק נרות. אלא שנשאלת השאלה: כמה נרות צריך להדליק? מי צריך להדליק אותם ומתי צריך להדליק אותם? שלושת השאלות הללו הן שלוש נקודות חשובות מאוד בכל העניין של הדלקת נרות שבת קודש. לכל לראש, מי צריך להדליק את הנרות? כל אדם. כל אדם שיש לו בית צריך שבביתו ידלקו נרות לכבוד שבת. אלא שאם זה בית שגרים בו זוג, משפחה, אבא ואמא, המצווה ניתנה לאישה. מדוע ניתנה המצווה לאישה? מכיוון שחכמינו זכרונם לברכה רואים באישה את עיקר עניינו של הבית. האישה היא זו שמצויה, היא זו שעוסקת בעניינים שקשורים להנהגת הבית בפועל, ולכן המצווה ניתנה לה. דבר נוסף, חכמינו זכרונם לברכה אמרו כאשר הקדוש ברוך הוא ברא את האדם הראשון ביום השישי למעשה בראשית, אז קרה הדבר שהאישה הטעתה את האדם ועל ידיה האדם הראשון אכל

03:20 דובר 2 מעץ הדעת. אמרו חכמים: היא קלקלה חלתו של עולם, לפיכך תפריש חלה. היא כיבתה נרו של עולם, לפיכך תדליק את הנר. היא שפכה את דמו של האדם, לכך צריכה לשמור על דם נידה. שאלו שלושה מצוות שהאישה מוזהרת בהן ביותר. ראשי תיבות חנ"ה או הח"ן: חלה, נידה, הדלקת הנר. המעשה הזה עם האדם הראשון וחוה היה בערב שבת, וממילא כאשר באים להדליק את הנר של שבת, נר של שלום בית, נר של עונג שבת, אז עיקר המצווה הזו היא מוטלת על האישה, ולכן בכל בית שגרים שם האיש והאישה, הבעל ואשתו, זכות קדימה בהדלקת הנר היא לאישה. אלא שאם האישה אינה יכולה להדליק, אז כמובן שהחובה היא על הבעל, כי החובה היא על הבית. וזו הסיבה גם כן שאדם שחי לבדו בבית, או אישה שחיה לבדה בבית, או לחילופין אם האישה נסעה מהבית לשבת, המצווה על הבעל, על האיש, להדליק בביתו. אז אם כן, הבנו מי צריך להדליק את הנר: כל אדם בביתו. לכתחילה, הזכות לקיים את המצווה היא הזכות של האישה. יחד עם זאת, הרבי עורר את העניין הזה שגם ילדות קטנות ממתי שהן יודעות לדבר תדליקנה נרות שבת קודש. והרבי מסביר שאנחנו רואים מרבקה אימנו שכתוב אצל רבקה אימנו שכאשר יצחק הביא אותה, "ויביאה יצחק האהלה שרה אימו", הביא אותה לביתה של שרה, לאוהל של שרה, "והיא הייתה כמו שרה". ומה היה מיוחד אצל שרה? שהיא הדליקה נר בערב שבת וזה דלק מערב שבת עד ערב שבת. מסביר הרבי במעשה הזה של רבקה יש שתי נקודות מאוד מיוחדות. הנקודה הראשונה: בת כמה הייתה רבקה? רבקה הייתה בגיל שלוש. דבר שני, עוד לפני שהיא התחתנה עם יצחק, כי רק

06:01 דובר 2 אחרי שהוא ראה שהיא כמו שרה אימו, רק אז הוא התחתן איתה, כבר אז היא הדליקה נר של שבת. מכאן אומר הרבי אנחנו גם כן צריכים לדעת שכל ילדה החל מהגיל הקטן ביותר שהיא יודעת לדבר כבר נותנים לה להדליק נר של שבת קודש. רק שמבחינה הלכתית צריך לדעת כמה עניינים מאוד חשובים בנוגע להדלקה של הבת. דבר ראשון, הבת מדליקה לפני האמא. ומה הסיבה? כי אם האמא תדליק לפני הבת, אז בעת שהאמא מדליקה נרות והיא מקבלת שבת כפי מנהגנו שבהדלקת נרות מקבלים את השבת, הבת כבר לא תוכל להדליק אחריה, ולכן קודם תדליק הילדה ולאחר מכן תדליק האמא. דבר נוסף, לפי מנהגנו הילדה הקטנה מברכת על הדלקת נרות שבת, אבל יחד עם זה חשוב להדגיש שגם כשמשפיעים על ילדות מחוגים נוספים בעם ישראל או חוגים שונים בעם ישראל להדליק נרות שבת, אז אצלם המנהג שהילדה לא מברכת מכיוון שרק האמא מברכת. והרבי כתב על זה לא לשנות מהמנהג כפי שהם נוהגים אצלם. דהיינו, שהילדה תדליק אבל לא תברך, והאמא היא זו שתברך. כלומר, אני אסכם את הנקודה הזאת: מי שנוהג כמנהג חב"ד אז האמא נותנת לילדה להדליק ראשונה ולברך, ולאחר מכן האמא מדליקה ומברכת. אבל בדרך כלל אצל ילדות הספרדים הילדה לא יכולה לברך, ולכן הילדה יכולה וצריכה להדליק נר שבת, אבל הברכה תעשה רק האמא. זה נקודה אחת. נקודה נוספת שצריך לדעת בנוגע לזמן שהילדה מדליקה. מיד שמתחילה לדבר לא צריך לחכות לגיל שלוש או לגיל ארבע, אלא מיד שהיא יודעת לדבר כבר מדליקה נרות שבת קודש. מה טוב להסמיך את זה להדלקה של יום טוב, שאז גם מברכים שהחיינו ואז הילדה גם תזכה לברך שהחיינו

08:40 דובר 2 על הפעם הראשונה שהיא מדליקה. אבל אם אין קִרבה ליום טוב והילדה כבר יודעת לדבר ורוצה להדליק נרות שבת קודש, אז יכולה להדליק בשבת הראשונה כשהיא כבר מדברת ויכולה לברך בעצמה. אם האישה לא נמצאת בבית, בבית הרפואה, יולדת, ברוך השם, עומדת ללדת בעזרת השם, והבעל נמצא בביתו, אז כמובן המצווה שהוא ידליק את נרות השבת, למרות שהאישה מדליקה בבית הרפואה איפה שהיא נמצאת, אבל גם בביתו איפה שהוא נמצא הוא צריך להדליק. אמנם אם יש לו ילדה גדולה והוא רוצה שהילדה תדליק את נרות השבת בשליחותו, זה גם אפשרי שהוא ימנה אותה להיות השליחה והיא תדליק את נרות השבת בבית באותה שבת במקום האמא, כי המצווה היא בעצם על בעל הבית. כשהאמא נמצאת היא מקיימת את המצווה הזו, אבל כשהאמא לא נמצאת מפני איזו סיבה, אז בהחלט הילדה יכולה להיות השליחה שלו ולהדליק את נרות השבת בעבורו. אחת השאלות המעניינות בעניין הזה של הדלקת נר שבת קודש זה מתי לברך. יש לנו כלל בכל המצוות, שכל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן. כלומר מברכים ואחר כך עושים את המצווה. ממילא נשאלת השאלה בנר שבת מתי מברכים? האם לפני ההדלקה או אחרי ההדלקה? וגם בזה נחלקו הפוסקים, וההכרעה של אדמו"ר הזקן זה שהאישה מדליקה ואחר כך מברכת. הרי נשאל איך זה מסתדר עם הכלל שעובר לעשייתן, שקודם כל מברכים ואחר כך מדליקים, כי הרי האישה מברכת להדליק נר של שבת קודש, היא כבר הדליקה. אז איך היא אומרת להדליק נר? לכן יש את המנהג של שני השלבים בהדלקת נר שבת קודש, כפי שאנחנו רואים אותו במנהג בנות ישראל שהתקבל בהתאם להלכה הזו. האישה מדליקה את נרות השבת ולאחר מכן

11:12 דובר 2 היא מכסה את העיניים. היא מכסה את העיניים ומברכת, ואז אחרי שהיא מברכת היא מסירה את הידיים מעל העיניים ומסתכלת על נרות שבת ונהנית מאורן, ועל זה הולכת הברכה. הסיבה שהיא לא יכולה לברך לפני שהיא מדליקה, מכיוון שבעת הברכה האישה מקבלת על עצמה את השבת, ואם היא מקבלת את השבת איך היא יכולה להדליק אחר כך את נרות השבת? לכן הסדר הוא כמו שאמרנו: מדליקה, מכסה את עיניה, מברכת, מגלה את העיניים, נהנית מאור נרות השבת, ובזה היא מקיימת את מצוות הדלקת נרות שבת כתקנה. יחד עם זה, הזמן הזה של הדלקת נרות שבת קודש הוא עת רצון גדול מאוד, והרבי הריי"צ מסביר באחת משיחותיו בליקוטי דיבורים שבזמן הזה האימהות מתפללות על הילדים שלהם שיזכו להיות מאירים באור של נר מצווה ותורה אור. כפי שיש את התחינות והתפילות המקובלות בזה בעם ישראל להתפלל על הילדים, להתפלל על הבעל, להתפלל על הבית, להתפלל על האישה עצמה, ואכן זה זמן מסוגל עבור כל התפילות הללו. אישה שהדליקה נרות, בין בשבת ובין ביום טוב, ושכחה לברך, את המצווה היא קיימה, אבל את הברכה היא שכחה. כל עוד הנרות דולקים היא יכולה לברך, לכסות את העיניים, לברך ואחר כך ליהנות מהנרות. אפילו אם זה שעה אחרי הזמן, כי את הנרות היא כבר הדליקה קודם. את הברכה היא יכולה לעשות עכשיו מכיוון שהנרות עדיין דולקים, ותכסה את עיניה בידיה ואחר כך תהנה מהנרות כמו שהסברנו קודם על אופן הדלקת הנרות. ישנה מחלוקת בין הפוסקים ברגע שישנם הרבה שמתארחים בבית אחד. היום זה דבר מאוד מצוי שזוגות מגיעים להורים כדי לאכול איתם ולהיות אצלם בשבת וכולם רוצים להדליק נרות שבת. האם כל המדליקות

13:54 דובר 2 בבית הזה יכולות לברך להדליק נר של שבת קודש? המנהג שלנו הוא כפי ההכרעה בפוסקים שבהתווסף אורה מתווסף העונג, מתווספת השמחה, ולכן למרות שבעלת הבית במקרה זה זאת האמא או הסבתא מדליקה נרות שבת, הרי גם הבנות והכלות שמדליקות בסמוך למקום שהאמא מדליקה עוד נרות, הן יכולות לברך להדליק נר של שבת קודש. חשוב לציין שלפי עדות הספרדים אז רק בעלת הבית מברכת, ואם נתקלים במצב כזה אז צריך לדעת שיש בזה חלוקת מנהגים ופשוט להסביר את הדברים. וזה המנהג שלנו, שמתווספת אורה מתווסף בה התענוג, בעיקר עניין הדלקת נר שבת לעונג שבת. אז אם יש תוספת בעונג יכולים ורשאים, או יותר נכון כאן לעניין הזה רשאיות הנשים המדליקות לברך. אחרי שהאישה הדליקה את הנרות היא לא מכבה את הגפרור בידה, אלא היא מניחה אותו במקום שהגפרור יכבה מעצמו. כמובן צריך להניח אותו במקום כזה שחלילה לא תיגרם שריפה או חלילה דבר אחר. גם איש שמדליק נרות שבת, גבר שמדליק נרות שבת מאחת הסיבות שהזכרנו קודם, אז גם הוא קודם מדליק, מכסה את עיניו ואחר כך מברך. כאשר האישה מדליקה את הנרות של השבת, נרות שבת קודש, היא צריכה לשים לב שאכן הנרות נדלקים כראוי. לא רק להדליק ולהמשיך, אלא כל נר ונר לראות שנאחז בו האש, נאחז האור כמו שצריך, והנר דולק ועומד מעצמו, הלהבה על הפתילה. אם בעת הדלקת הנרות כבה אחד מהנרות שהאישה הדליקה, אז תלוי: אם האישה עדיין נמצאת באמצע הדלקת הנרות, יכולה לחזור ולהדליק את אותו הנר שכבה לה. אבל אם היא כבר הדליקה את כל הנרות ורק אחרי שהיא הדליקה את כל הנרות וסיימה להדליקם היא שמה לב שכבה לה אחד הנרות. במצב כזה

16:41 דובר 2 היא לא חוזרת להדליק שוב את הנר, אלא היא תדליק אותו רק אחרי שבת. לכן מאוד חשוב לשים לב בעת הדלקת הנרות שכל הנרות דולקים כראוי, והיא תקפיד לראות ורק אחר כך לסיים את ההדלקה. כמה נרות מדליקים? מצד עיקר הדין צריך שיהיה נר אחד בכל חדר מחדרי הבית, ותכף אני אסביר מה הכוונה שצריך נר אחד בכל חדר מחדרי הבית. מכיוון שהעניין של נר שבת הוא כדי שהאדם לא ייכשל בכל מיני דברים שישנם ברצפה. אז תיקנו שבכל מקום בבית שיש חדר שמשתמשים בו בשבת צריך שיהיה שם תאורה בשבת, אלא שאנחנו ברוך השם זכינו שבדורות שלנו כבר יש את תאורת החשמל ולא צריך להדליק נר בכל חדר. מדליקים מנורה אחת בפרוזדור, מנורה בסלון, וכל הבית נהנה מהאור, ובכל מקום בבית אפשר לראות היכן הולכים ולא להיתקל לא בחפצים ולא בכל מיני מכשולים אחרים. אז לכן כיום זה שאנחנו מדליקים את מנורות החשמל בבית, זה פותר את הבעיה שלא צריכים להדליק נר בכל חדר וחדר. אם כן, היכן עיקר הדלקת נר שבת כיום? עיקר הדלקת נר שבת כיום הוא במקום שבו סועדים את סעודת השבת, ועיקר הטעם של הדלקת נר שבת כיום הוא מצד עונג שבת. כאמור, עיקר הדין מספיק נר אחד, אלא שכבר נהגו אנשים להדליק שתי נרות. יש כמה וכמה טעמים בפוסקים לעניין הזה של הדלקת שתי נרות, ונזכיר שני טעמים. טעם אחד: שתי נרות כנגד שתי המצוות שנאמרו על שבת בעשרת הדיברות: זכור את יום השבת לקדשו ושמור את יום השבת לקדשו, זכור ושמור. טעם נוסף: מכיוון שבשבת ניתנת לאדם נשמה יתרה, והנשמה נמשלה לנר, כאמור: נר ה' נשמת אדם. אז לכן האדם בעניין

19:12 דובר 2 זה, האישה מדליקה שתי נרות כנגד הנשמה והנשמה היתרה שישנה בשבת. יחד עם זה נהגו אנשים להדליק נר כנגד כל אחד מהילדים. יש שנהגו להוסיף עוד ועוד נרות, אבל המנהג הרווח והמקובל הוא להדליק נר עבור כל ילד וילד. כמאמר חכמינו זכרונם לברכה: הרגיל בנר, נר של מצווה, הויין ליה בנים תלמידי חכמים. ומכיוון שאנחנו רוצים שהילדים שלנו בעזרת השם יהיו תלמידי חכמים, יאיר בהם האור של התורה, אז אנחנו מוסיפים בנרות לכבודם ולזכותם לכבוד השבת בנר של מצווה, כדי שעל ידי זה יאיר בהם האור של המצווה, האור של התורה, וזו הסיבה שמדליקים בדרך כלל יותר משתי נרות. כל אישה ואישה כפי מנהגה. נושא מאוד מעניין שקשור להדלקת נרות שבת קודש בהוספה, זה קשור לאישה ששכחה להדליק נרות שבת. אישה שלא הדליקה נרות שבת מפני שכחה, אז תיקנו שמהשבת הבאה היא תוסיף נר אחד בכל שבת. כלומר, אם עד היום הייתה רגילה להדליק שתי נרות, משבת הבאה תדליק שלוש. כל שבת שלוש נרות. הייתה רגילה להדליק שלוש נרות, מכאן ולהבא תוסיף בכל שבת ותדליק ארבע נרות וכן הלאה. לא הכוונה שתוסיף עוד נר כל שבת, אלא הכוונה היא מוסיפה עוד נר ומכאן ואילך מדליקה את הסכום החדש, משלוש לארבע, מארבע לחמש וכן הלאה. אמנם גם בזה צריך לדעת שלא כל העדות קיבלו את התקנה הזו של הוספת נר אם שכחו להדליק, ולכן אם יש שאלה כזו, אז צריך לדעת שלפי קהילות האשכנזים, קהילות החסידים, אישה ששכחה להדליק נר שבת, מכאן ואילך מוסיפה עוד נר, וקהילות הספרדים לא נהגו את הקנס הזה, ולכן תמשיך להדליק נרות כפי שנהגה עד אותה פעם. הזכרנו שהמנהג שאישה ששכחה להדליק נרות שבת, המנהג הוא שמכאן

21:50 דובר 2 ואילך היא מדליקה נר נוסף. צריך לדעת שאם זה לא היה סתם שגגה אלא זה היה אונס, כלומר האישה הייתה במקום שאסור להדליק נרות, לדוגמה הייתה בבית רפואה שלא נתנו להדליק נרות, או הייתה במקום ובאופן כזה שלא יכלה להדליק נרות מחמת הכרח המקום והמצב, זה לא נחשב שהיא שכחה ואין עליה את הקנס האמור של הוספת נר מכאן ואילך. או נניח אישה שרגילה כל שבת להדליק לדוגמה שבע נרות, שמונה נרות, ושבת אחת היה לה רק שתי נרות, הדליקה רק שתיים, זה לא נחשב שהיא שכחה וגם עליה אין את הקנס האמור. העניין הזה של הדלקת נרות רבים לפי מנהגנו הוא רק אצל נשים נשואות, אבל אישה שעדיין לא התחתנה, בחורה, נערה בוגרת, ואפילו אם היא חיה בפני עצמה, המנהג שלנו שמדליקה רק נר אחד לכבוד שבת. נרות שבת קודש מדליקים אותם לכבוד שבת. דהיינו, צריך שיהיה ניכר בזמן של ההדלקה שמדליקים את הנר לכבוד שבת, ולכן אי אפשר להדליק את הנר לפני זמן שניכר שעכשיו מדליקים את הנר לכבוד שבת. אני אתן דוגמה. ישנן נשים שברוך השם זכו והבית שלהם מוכן לשבת כבר ביום שישי בבוקר. עד חצות של יום שישי כבר כל הבישולים נגמרו, אפילו הפלטה עומדת מוכנה, הכל מסודר ומצוחצח. האישה, יש לה נרות גדולים שדולקים הרבה שעות והיא רוצה כבר עכשיו להדליק את הנרות לכבוד שבת. עכשיו השעה לדוגמה שתיים בצהריים ושבת נכנסת בשעה חמש או שש, אבל היא כבר מוכנה לשבת, היא אפילו לבושה בגדי שבת ורוצה להדליק את הנרות לכבוד שבת. התשובה היא שהדלקה כזו אינה נחשבת לכבוד שבת, ועוד יותר, אם היא הדליקה ובירכה בכזאת שעה מוקדמת, הברכה היא ברכה לבטלה. צריך

24:24 דובר 2 לכבות את הנרות הללו ולהדליק אותם מחדש בסמוך לשבת, כדי שייראה באופן מוחש שההדלקה הייתה לכבוד שבת. מתי זה הזמן שנחשב שמדליקים לכבוד שבת? הזמן הזה נקרא זמן של פלג המנחה. בדרך כלל אפשר לראות בלוחות הזמן הזה כתוב פלג המנחה. זה משהו כמו קצת יותר משעה לפני השקיעה. זה עבור אלו שרוצים להקדים. אבל בדרך כלל רוב עם ישראל צריך להדליק ונוהג להדליק בזמן שנקרא זמן הדלקת נרות. זמן הדלקת הנרות, הרבי מביא בליקוטי שיחות, בהוספות לליקוטי שיחות, שזמן הדלקת נרות הוא שמונה עשרה דקות לפני השקיעה. בדרך כלל ברוב הערים גם יש לוחות שנה, שבלוח שנה כתוב מתי זמן הדלקת נרות. בזמן הזה האישה צריכה להדליק. אם יצא והאישה איחרה קצת מהזמן, כל עוד זה לפני השקיעה היא יכולה להדליק. אבל אם כבר הזמן הוא גבולי, על גבול השקיעה, האישה כבר לא יכולה להדליק בעצמה. זה נהיה כבר בעיה מורכבת יותר. זה יכול להיעשות על ידי גוי וכדומה. לא ניכנס לזה במסגרת הזו. מה שכן, אפשר לומר במסגרת הזו שצריך להדליק בזמן שמונה עשרה דקות לפני השקיעה ולא לאחר. ואם יוצא שמאחרים קצת, כל עוד ברור שהזמן הוא לפני השקיעה יכולה להדליק. אבל אם הזמן הוא גבולי, אז כבר לא יכולה להדליק נרות שבת בעצמה. הזכרנו קודם שכיום למעשה עיקר הדלקת נרות שבת הוא משום עונג שבת, כי בשאר הבית ואפילו במקום הסעודה יש ברוך השם תאורה של חשמל. הנרות הם באים להוסיף בעונג של השבת. מכיוון שהנרות מוסיפים בעונג של השבת ועיקר העונג של שבת נעשה בסעודת שבת, לכן מקום הדלקת הנרות הוא בסמוך למקום שבו אוכלים את סעודת השבת, באותו חדר שבו אוכלים את סעודת השבת.

26:54 דובר 2 הטוב ביותר, אם אפשר, זה להדליק את הנרות על שולחן השבת. אמנם לא תמיד הדבר אפשרי מפני כל מיני סיבות. אם זה מכיוון שיש ילדים קטנים שיכולים להפיל את הנרות, או שהשולחן הוא קטן מדי ואין מקום לשים עליו גם פמוט, או שהנרות הם משמן. ויש בעיה שכאשר השולחן מיטלטל אז גם כן השמן מיטלטל, וחלק מהפוסקים מעירים על זה שיש בזה בעיה של מבעיר ומכבה כאשר השמן מתקרב אל הפתילה וכן הלאה. אז בכל מיני מצבים כאלה אפשר להדליק את הנרות בסמוך לשולחן שבת, ליד השולחן או מקום כזה שהוא בטיחותי, ולא נכנסים לבעיות או בטיחותיות או הלכתיות במצבים שאמרנו קודם. אבל שוב, היכן הנרות צריכים, צריכים להיות? איפה המקום שנועד עבורם? זה אותו מקום שסמוך לסעודת, ואכילת סעודת שבת. מכיוון שעיקר הדלקת נרות שבת הוא במקום שבו סועדים, כמו שהזכרנו קודם, המקום של עונג שבת. צריך לשים לב לפעמים שמתארחים אצל אנשים אחרים. קודם כל, אם באים לשבת אצל משפחה אחרת, אמרתי בדרך כלל זה משפחות ההורים, אז ודאי שמדליקים היכן שהאמא מדליקה, בסמוך ל-בסמוך לשולחן שבת. וזה שכבר יש שם את הנרות של האמא זה לא מפריע לברכה של הבת הנשואה או של הכלה שלה. כאמור, מכיוון שעיקר העניין זה העונג שבת, מתווספת האורה, מתווספת השמחה, מתווסף התענוג. אבל לפעמים יש מצב שנמצאים בבית אחד והולכים לסעוד סעודת שבת בבית אחר. לכל הדעות עיקר המצווה בזמן כזה זה להדליק במקום שסועדים. אז אם יש אפשרות להגיע לשם לפני שבת, מה טוב, ואז מדליקים שם את נרות שבת במקום של הסעודה. אבל אם אין אפשרות כזו, אז האישה תדליק בביתה. רק חשוב מאוד לא לצאת מהבית מיד, אלא

29:31 דובר 2 לחכות מעט כשיחשיך וירד הלילה, ואז היא תהנה מנרות שבת שהיא הדליקה בתוך השבת ולאחר מכן תצא לבית המארחים. אם מתארחים בבית מלון וכדומה, שגם שם יש חדר אוכל ומקום שבו סועדים בצורה מרוכזת כל המשפחות, אז גם שם האישה תדליק במקום ששם סועדים, במקום של האוכל. רק דבר שמאוד חשוב לשים לב, בפרט במקומות ציבוריים שמדליקים בהם נרות שבת, אי אפשר שנרות השבת יהיו בחדר צדדי. נרות השבת צריכים להיות דלוקים בסמוך למקום שבו סועדים. כלומר שרואים אותם בעת הסעודה. ולכן אם יש איזה חדר צדדי לנרות ולא רואים אותם במקום של הסעודה, זו בעיה עם כל הדלקת הנרות ושאלה גדולה אם בכלל אפשר לברך על הדלקה כזו, ולכן מאוד חשוב לשים לב, בפרט שהולכים למקומות ציבוריים כאלה, שהדלקת הנרות תוכל להיות במקום כזה שנהנים מהם בעת הסעודה. הכוונה נהנים, כאמור, זה שרואים אותם במקום ששם סועדים את סעודת השבת. לעיתים יש מצב שהאישה לא יכולה להדליק נר שבת ממשי, או האיש אם הוא נמצא בגפו לא יכול להדליק נר שבת ממשי. דוגמה כזאת יכולה לקרות: יש בתי מלון שבשום פנים ואופן, בשום שטח משטחי בית המלון, לא מרשים להדליק אש, או בית רפואה. אישה או איש נמצאים בבית רפואה ואין רשות להדליק נרות שבת. במצב כזה אפשר להדליק את המנורה, מנורת הלילה שבה הולכים להשתמש במהלך השבת, ולברך על ההדלקה של המנורה הזו בדיוק כמו שמברכים על הדלקת נר שבת קודש. כן, ניקח דוגמה הכי פשוטה. אדם שנמצא בבית מלון או לחילופין בבית רפואה, אז יש מנורת לילה שאותה הוא משאיר או אותה היא משאירה כדי שהיא תוכל לראות מה קורה בחדר, תוכל לקרוא אם היא רוצה, תוכל

31:56 דובר 2 לאכול לאור המנורה הזו. אז בזמן הדלקת נרות שבת, מכיוון שהיא לא יכולה להדליק נר פיזי, אז היא תדליק את המנורה במיוחד ותברך עליה בדיוק כמו שהיא מברכת על הדלקת נר של שבת קודש. למה? כי מכיוון שעיקר העניין של האור בשבת זה כדי שיהיה אורה שעל ידי זה יהיה עונג שבת, אז אם אין אפשרות להדליק נר כפי עיקר הדין, הרי שהמנורה עושה את זה באותו אופן של נר, ולכן בכזה מצב אפשר לברך על הדלקת המנורה החשמלית. חשוב להבהיר כאן שזה שונה מחנוכה, כי בחנוכה גם אדם שאין לו אש לא יצא ידי חובת הדלקת נר חנוכה במנורה חשמלית. זה שני דינים שונים, שני עניינים שונים. ובעניין הזה של אדם, או יותר נכון אישה בעניין הזה, אישה שרתוקה למיטתה ולא יכולה להדליק נר שבת ונותנים לה אפשרות להדליק נר, או אפילו בבית שלה, היא יכולה להדליק נר רק במיטה. היא ממש לא יכולה לזוז מהמיטה. אז נכון שלכתחילה הדלקת נר שבת צריכה להיות במקום שבו הוא נשאר, שזה בסמוך לשולחן של סעודת שבת. אבל בכזה מצב שהיא לא יכולה לקום מהמיטה שלה, אז אפשר ומותר שיביאו לה את הנרות של שבת שתדליק אותם בסמוך למיטתה. זה יישאר לידה למשך זמן קצר ואחר כך אחד מבני הבית שעדיין לא קיבל את השבת ייקח את הנרות וישים אותם במקומם, היכן שסועדים את סעודת השבת. כאמור, זה רק לגבי אישה שנמצאת במצב שהיא רתוקה למיטתה. נקודה נוספת שכדאי לשים עליה לב בהדלקת נרות שבת זה המקום שבו מדליקים את הנרות מבחינת הרוח המצויה שיש שם. לא לשים את הנרות כנגד חלון שאנחנו בדרך כלל נוהגים לפתוח אותו כשצריכים אוויר. מכיוון שאם

34:16 דובר 2 נדליק שם את הנרות וכאשר נפתח את החלון הנרות יכבו, אנחנו מביאים לבעיה של כיבוי בשבת. אותו דבר כנגד הדלת, ולכן הנרות צריכים להיות בכזה מצב ואופן שהם יכולים לדלוק בלי שאיזו פעולה שנעשה תביא לידי כיבויים. האמת שכדאי להמליץ גם כיום, ברוך השם, יש גם במחירים ממש לא יקרים להשיג ויטרינות שאפשר לשים אותן על הקיר בסמוך לשולחן שבת, ובתוך הוויטרינה הזאת, ויטרינה שמיועדת להדלקת נרות שבת. היא גם יפה וגם סגורה עם דלתות מיוחדות ששומרים גם על הבטיחות של הנרות וגם שהם לא יכבו. וזה מוסיף גם כן בכבוד של השולחן ושל עונג שבת. אז לעיתים, בפרט שיש ילדים קטנים בבית וכן הלאה, אז כדאי ומומלץ להשתמש באביזרים המיוחדים הללו, שכל מה שהם קיימים זה בשביל שנוכל להדר את המצוות יותר ויותר. מכיוון שעיקר העניין של הנר הוא במקום של התענוג, אז יש פעם בשנה שצריך לשים לב למקום של התענוג, למקום של הסעודה, וזה חג הסוכות. בדרך כלל בכל השנה מדליקים בסלון, בסלון סמוך למקום שבו אוכלים את סעודת השבת, כפי שהזכרנו קודם. אבל בסוכות שאז אוכלים בסוכה צריך לכתחילה להדליק את הנר בתוך הסוכה. אבל אם אי אפשר מפני איזה סיבות או מפני סיבה של הרוח או חלילה מפני סכנה, שמא הסוכה תישרף, אז בכזה מצב ידליקו את הנר בבית, אבל במקום כזה שאפשר לראות את הנרות מתוך הסוכה. יש דבר נוסף שמוזכר בשולחן ערוך להיזהר בו, וזה העניין שתינוק לא יעמוד ערום בפני הנר, ולכן צריך להיזהר בפרט שזה נרות שבת, שזה נרות של מצווה. גם כן נוסף פה עוד עניין של נרות של מצווה: לא להחליף לתינוק את הטיטול וכדומה ליד נרות שבת, אלא

36:35 דובר 2 לעשות את זה בתוך החדר, במקום שזה לא כנגד נרות שבת. דבר הזה אמור בעיקר כשמתארחים, כי כשנמצאים בבית בדרך כלל דבר פשוט יש פינת החתלה, שם מחתלים את הילד, אבל כשמתארחים לפעמים קשה למצוא מקום. מתביישים ל-- למצוא, לשאול אם יש מקום לחתל את הילד ואז מחליפים בסלון וכדומה. צריך להיזהר שזה לא יהיה נגד, כלומר ממול נרות שבת, אלא לקחת את הילד הצידה בתוך העגלה או בהחלט בצורה הכי פשוטה לבקש מבעלי הבית איפה אפשר להחליף לתינוק שלא כנגד נרות השבת. המנהג הוא שלפני הדלקת נרות שבת אישה מתפללת מנחה, כי מכיוון שבעת הדלקת נרות שבת קודש היא מקבלת את השבת, ממילא זה כבר לא זמן של תפילת מנחה, ולכן הסדר הוא תפילת מנחה ואחר כך הדלקת נרות שבת קודש. אמנם אם שכחה להתפלל מנחה וכבר הדליקה נרות שבת, אז הדבר תלוי אם בעת הדלקת נרות שבת היא זכרה שהיא עדיין לא התפללה מנחה. כלומר, יושב בראשה שהיא עדיין צריכה להתפלל מנחה, אז זה נחשב כאילו היא התנתה, ולכן בדיעבד יכולה להתפלל מנחה אחרי הדלקת נרות שבת. אבל אם היא לא זכרה שהיא לא התפללה מנחה ורק אחרי הדלקת נרות היא נזכרה: אוי, לא התפללתי תפילת מנחה. אז בכזה מצב היא צריכה להתפלל ערבית שתיים כמו דין מי ששכחה להתפלל תפילת מנחה. גם אם הזמן כל כך דחוק והיא חוששת שיעבור זמן התפילה, בדוחק גדול, לא לכתחילה בכלל, היא יכולה להתנות שהיא תוכל להתפלל מנחה אחרי הדלקת נרות ולהתפלל מנחה אחר כך. אבל כאמור לעיל הסדר הוא לכתחילה ודאי קודם תפילת מנחה ואחר כך הדלקת נרות שבת. הזכרנו קודם, הרבי מעורר ומזכיר את המנהג שהאישה תיתן מטבעות לצדקה

38:55 דובר 2 לפני הדלקת נרות שבת קודש, ויש עניין גדול לתת את הצדקה לקופה לצדקת רבי מאיר בעל הנס, מה שאדמו"ר הזקן ייסד את הקופה של כולל חב"ד. וברוך השם, גם בארץ וגם מחוץ לארץ יש את המוסדות שאוספים את הצדקה בהתאם למה שמייסד הקופה, אדמו"ר הזקן, קבע, והנשיא של קופות הצדקה הללו זה הרבי מלך המשיח. אז לכן לזכור לתת צדקה לפני הדלקת נרות שבת קודש, בפרט לקופה הזו. הרבי מעורר גם כן לתת צדקה עבור יום שישי ועבור יום השבת, ובזמנים שזה יום טוב, כפי שנדבר גם בהלכות יום טוב, אז לתת צדקה עבור יומיים. כלומר, אם זה שבת ואחר כך יום טוב או בחוץ לארץ יום טוב שהוא שני ימים, אז לתת צדקה עבור שני הימים. כפי שהזכרנו קודם, בעת הדלקת הנרות האישה מקבלת את השבת, ולכן מאוד חשוב לפני שהאישה ניגשת להדלקת נרות, ומוודאת שבאמת היא מדליקה בזמן, בזמן הראוי, שתבדוק שכל הדברים שיכול להיות בהם משום חילול שבת, מוקצה וכהנה, היא כבר סיימה לעשות אותם, כי אחרי שהיא מדליקה נרות שבת היא כבר לא יכולה לעשות שום דבר מאותם דברים שלא עושים אותם בתוך השבת. גם את קופת הצדקה שבה היא תורמת מטבעות לפני הדלקת נרות, כפי שהרבי מעורר כמה וכמה פעמים שלפני הדלקת נרות שבת יש לשים מטבעות לצדקה, אז גם את הקופה הזו היא תניח במקום כזה שהיא לא צריכה אחר כך להזיז את הקופה. וכאמור, גם את הגפרור שאיתו היא מדליקה את הנרות, היא לא תכבה אותו אלא תניח אותו במקום כזה שיכבה מאליו. והיה ופתאום האישה אחרי הדלקת נרות מגלה שיש דבר שהיא שכחה ולא עשתה אותו לפני הדלקת נרות

41:16 דובר 2 שבת, ובדבר הזה יש משום חילול שבת, אז היא בעצמה לא יכולה לעשות את זה, אבל מותר לה לומר לאחד מבני הבית שעדיין לא קיבל את השבת שיעשה את מה שצריך לעשות: להדליק את האור, לכבות אור, להעביר את המקרר למצב שבת וכל מיני דברים אחרים. מותר לה לומר למישהו אחר שעדיין לא קיבל את השבת שיעשה את אותה פעולה, למרות שלה עצמה כעת זה אסור, מכיוון שהיא כבר קיבלה את השבת בעת הדלקת הנר. אם נוצר איזשהו הכרח שהאישה לא יכולה לקבל את השבת בעת הדלקת הנרות מפני איזו סיבה הכרחית שתהיה, היא יכולה להתנות על זה, אבל בתנאי שמישהו אחר מבני הבית מקבל את השבת בזמן סמוך להדלקת הנר. לדוגמה, נניח שהאישה צריכה אחרי הדלקת נרות שבת לנסוע לאיזשהו מקום חשוב שצריכה להיות שם מייד בכניסת שבת. היא רוצה להספיק להדליק נרות שבת וגם רוצה להספיק לנסוע. אם היא תדליק נרות שבת ותקבל את השבת, היא לא תוכל לנסוע. אם היא לא תקבל את השבת, אז היא תצטרך לוותר על הדלקת נרות, והיא לא רוצה לוותר על הדלקת נרות. אז מה נעשה בכזה מצב? בכזה מצב הבעל למשל יקבל במקומה. היא תדליק את הנרות ותתנה שהבעל מקבל את השבת, והיא תיסע לאן שהיא צריכה לנסוע. בעת שהאישה מדליקה את הנרות היא מקבלת את השבת, והזכרנו מצב של דחק שאחד מבני הבית יקבל במקומה. מה תעשה אישה שאין מי שיקבל במקומה את השבת? נגיד שהיא נמצאת לבד והיא צריכה דחוף לנסוע לאיזה מקום, והיא גם צריכה להדליק נרות שבת בבית. איך יסתדרו שני הדברים? בכזה מצב, בדוחק גדול, האישה יכולה להתנות שהיא לא מקבלת את השבת מייד בהדלקה, אבל

43:28 דובר 2 סמוך להדלקה, הפוסקים כתבו סמוך עד עשר דקות, תקבל את השבת. למה צריך שזה יהיה סמוך עד עשר דקות? כי מכיוון שלדידן עיקר הדלקת נרות שבת הוא לכבוד השבת, באופן כזה שיהא ניכר שיש בהם את כבוד השבת, אז צריך גם כן שהיא תקבל עליה את השבת, שניכר שבהדלקת הנר באה השבת. אז לכתחילה מקבלת שבת בעת ההדלקה, אבל בדוחק גדול מאוד יכולה להתנות שעד זמן סמוך רק אז היא תקבל את השבת, לנסוע למקום הקרוב שהיא צריכה בתוך העשר דקות הללו, ואז היא תקבל את השבת. אותו דבר אישה שצמאה מאוד וצריכה לשתות, ואחרי הדלקת נרות כבר נכנסת שבת, אז אי אפשר לשתות ואי אפשר לאכול. אבל אין ברירה, היא חייבת להדליק נרות שבת והיא גם חייבת לשתות. אז היא תתנה בעת הדלקת נרות שהיא תוכל לשתות אחרי הדלקת נרות שבת, ומיד אחרי ההדלקה היא תשתה ולאחר מכן בתוך העשר דקות היא תקבל את השבת. מצוות הדלקת הנרות, אנחנו יודעים שהיא לכבוד שבת, אבל גם ביום טוב יש מצוות עונג יום טוב, לענג את החג, ולכן כשם שבשבת נוהגת מצוות הדלקת נרות לכבוד שבת, כך ביום טוב בחג יש מצוות הדלקת נרות לכבוד היום טוב, לכבוד החג. גם בערב החג, בערב יום טוב, לכתחילה יש להדליק את הנרות בזמן שמונה עשרה דקות לפני השקיעה, וכפי המנהג שלנו בנרות שבת, גם ביום טוב להדליק את הנרות ואחר כך לברך. למרות שבהלכה אנחנו יודעים שביום טוב מותר להדליק נרות גם בתוך היום טוב, כי זה חלק מעונג יום טוב, מעונג החג. אבל כדי לא לשנות מהמנהג של הדלקת נרות שבת, אז אופן ההדלקה מתבצע בדיוק כמו שמדליקים את נרות השבת. הזמן

45:46 דובר 2 של הדלקת נרות יום טוב הזכרנו לפני השקיעה, כמו בערב שבת, שמונה עשרה דקות. אלא שבשונה משבת, שכאשר מגיעה השקיעה אסור להדליק נרות בשבת, הרי שביום טוב מותר להדליק את הנרות אפילו אחרי השקיעה. כלומר, אישה שמפני סיבה נדחתה ההדלקה שלה בערב החג ולא הצליחה להדליק בערב החג, מדובר כמובן על ערב חג שחל ביום חול, יכולה להדליק את הנרות של החג גם אחרי השקיעה. אופן ההדלקה אחרי השקיעה זה על ידי הבערה מאש לאש. כלומר, לוקחים מאש קיימת ומדליקים ממנה את נר החג, אבל אסור להוציא אש חדשה. אסור להדליק גפרור בחג, ואם אין לה אש אז לא יכולה להדליק. יכולה לקחת מהשכנים על ידי נר וכדומה, אבל אי אפשר להוליד אש חדשה בחג עצמו, גם לא לצורך עונג יום טוב לא מבעירים אש חדשה. ולכן לסיכום העניין, אישה שצריכה להדליק בערב יום טוב לפני השקיעה יכולה להדליק סמוך לסעודה על ידי הבערה מאש לאש, מאש קיימת, ולהדליק את הנרות של יום טוב שעכשיו היא מדליקה. סדר ההדלקה ביום טוב, אז כמו שאמרנו קודם, מדליקים ואחר כך מברכים. מה מברכים? מברכים שתי ברכות: להדליק נר של יום טוב ושהחיינו. רק אני אזכיר שצריך לדעת באמת שגם בזה יש חילוקי מנהגים, ואם שומעים מנשים אחרות שבבית הוריהם או בביתם לא מברכים שהחיינו, אז צריך לדעת שבאמת זה קשור לחילוקי מנהגים. המנהג שלנו, שגם האישה מברכת שהחיינו על הדלקת נר של יום טוב. כמובן שההדלקה בתוך היום טוב, הדלקת נר בתוך היום טוב, היא אפשרית רק כאשר היום טוב, החג, חל ביום חול. אבל אם החג חל בשבת אז כל דיני השבת חלים על היום טוב. וכשם שבשבת לא מדליקים אש,

48:19 דובר 2 ככה ביום טוב שחל בשבת לא מדליקים אש. דבר מאוד חשוב. צריך לשים לב כאשר מתחברים שני חגים יחד. מה זה מתחברים שני חגים יחד? אז למשל ראש השנה יש לו שני ימים. היום הראשון זה חג, והיום השני הוא חג. בחוץ לארץ יש שני ימים טובים. יום הראשון של יום טוב ויום השני של יום טוב. כל אחד מהם הוא כביכול חג בפני עצמו, ולכן אי אפשר להכין מיום טוב לחברו ואי אפשר להדליק נרות מיום טוב לחברו. ומכיוון שכך, אישה שצריכה להדליק נרות של היום השני של ראש השנה, אי אפשר להדליק את הנרות הללו לפני צאת הכוכבים, שיצא היום הראשון של ראש השנה. וכן בכל חג שיש לו שני ימים טובים בחוץ לארץ, אז את הנר של היום טוב השני אי אפשר להדליק לפני שיצא היום טוב הראשון. היום טוב הראשון מתי הוא יוצא? רק בצאת הכוכבים. אותו דבר ודאי שצריך לשים לב אם יום טוב מחובר לשבת. יש שבת, מוצאי שבת יש חג, אז אי אפשר להדליק מתוך השבת לחג, אלא מחכים שתצא השבת ורק אחרי צאת השבת אפשר להדליק את הנרות. זה לא קשור רק לנרות, זה קשור לכל ענייני יום טוב שאחרי שבת או יום טוב שאחרי יום טוב, שאת כל ענייני החג השני עושים רק אחרי שיצא החג הראשון. דגש נוסף שצריך לשים לב ביום טוב שאחרי יום טוב או ביום טוב שאחר השבת. דבר ראשון, אלה שנוהגים לפני שבת להבהב את הנרות, כלומר להדליק ולכבות או לפרק את השעווה באיזושהי צורה, ביום טוב השני אי אפשר לעשות את זה. זה אומר שאפשר להדליק את הנרות רק כמו שהם. האישה ניגשת לנר הדלוק,

50:28 דובר 2 למשל נר נשמה שהשאירה מערב יום טוב, מדליקה ממנו את הנר או את הגפרור וישר ככה מדליקה את הנרות. לא מדליקה, מכבה ומדליקה עוד הפעם. לא עושים את פעולת ההבהוב אלא מדליקים ישר את הנרות, כי אם היא תעשה את הפעולה הזו זה הדלקה שלא לצורך, הדלקה שלא לצורך אסורה ביום טוב. ביום טוב שחל אחרי השבת, כלומר אם יש שבת ובמוצאי שבת יש חג, אז אחרי צאת הכוכבים של מוצאי שבת, אחרי שיצא השבת ונכנס היום טוב כמובן, האישה תגיד קודם ברוך המבדיל בין קודש לקודש, ואז יכולה לגשת להדליק את נרות החג שאליו נכנסים. כמובן, המיותר לומר, שאם יש יום טוב לפני שבת, יש חג ואחר כך שבת, אז בכזה מצב כמובן אסור להדליק בשבת. קדושת השבת היא גדולה מקדושת יום טוב, וכאן ודאי שמדליקים בתוך יום טוב לכבוד השבת. זה כמובן שייך לעניין גם של עירוב תבשילין, אבל לא זה כאן הנושא שאנחנו עוסקים בו. יש לנו מספר ברכות שונות לגבי הדלקת הנרות. בראש השנה אנחנו מברכים להדליק נר של יום הזיכרון וגם כן את ברכת שהחיינו. אם ראש השנה חל בשבת, מברכים להדליק נר של שבת ושל יום הזיכרון, וכמובן גם כן שהחיינו. בערב יום הכיפורים המנהג שלנו שמברכים להדליק נר של יום הכיפורים ושהחיינו. האישה שמברכת שהחיינו בהדלקת הנר של יום הכיפורים לא מברכת שהחיינו בעת התפילה של אחרי כל נדרי, מכיוון שהיא כבר בירכה קודם. אם יום כיפור חל בשבת, אז גם כן מוסיפים להדליק נר של שבת ויום הכיפורים ושהחיינו, להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים ושהחיינו. סוכות, שמיני עצרת, שמחת תורה מברכים להדליק נר של יום טוב ושהחיינו. גם כן בפסח

52:49 דובר 2 מברכים את אותה ברכה, גם כן בשמחת-- ב-ב-בשבועות מברכים את אותה ברכה, רק שבימים האחרונים של פסח, ש-ש-שזה שביעי של פסח ואחרון של פסח, מברכים רק להדליק נר של יום טוב, אבל לא מברכים שהחיינו בשני הימים האחרונים של פסח. אם יום טוב חל בשבת מברכים להדליק נר של שבת ושל יום טוב, וכמובן מוסיפים את ברכת שהחיינו.