מנהגי חודש אדר לנשים - הרב מנחם מענדל הראל שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט למען ישמעו של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 נתחיל לכל לראש עם הנושא הזה של ארבעת הפרשיות שמקומם נקבע סביב חודש אדר. לפי סדר הפרשיות, פרשה ראשונה פרשת שקלים, פרשה שנייה פרשת זכור, פרשה שלישית פרשת פרה ופרשה רביעית פרשת החודש. המשנה אומרת: באחד באדר משמיעין על השקלים. כלומר בראש חודש אדר היו מזכירים לעם ישראל על תרומת מחצית השקל, שמהתרומה הזו קונים את קורבנות הציבור. מכיוון שכך תיקנו חכמינו זכרונם לברכה שיקראו בשבת שלפני ראש חודש אדר בספר התורה את פרשת שקלים. הפרשה הזו היא בתחילת פרשת כי תשא: כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו וכולי מחצית השקל בשקל הקודש. כאשר קוראים פרשה נוספת, בין אם זה פרשת שקלים או אחת הפרשיות הנוספות שהזכרנו, בכל קביעות נוספת בשנה, אז כמובן קוראים את זה בספר תורה נוסף. בדרך כלל מוציאים שני ספרי תורה כשיש בבית הכנסת שני ספרי תורה. בראשון קוראים את פרשת השבוע ובשני קוראים את הפרשה המיוחדת שקשורה לאותה הקביעות. לדוגמה בעניין שלנו פרשת שקלים. הסיבה שקוראים את פרשת שקלים שבת לפני ראש חודש אדר, כמו שאמרנו קודם, כדי להזכיר לעם ישראל להביא את התרומה של מחצית השקל. כל שנה בחודש ניסן קונים את הקורבנות מהתרומות החדשות שהגיעו לבית המקדש, ולכן שלושים יום קודם, החל מראש חודש אדר, היו שלוחי בית הדין גובים את התרומות של עם ישראל, ולכן גם אנחנו, כזכר לאותו עניין, קוראים בתורה ומשמיעים על השקלים. וגם כן, כפי המנהג שנדבר עליו בהמשך, נוהגים לתת תרומה של מטבע הנקרא חצי בכל מקום לפי עניינו בערב פורים. למה דווקא בערב פורים? נדבר על זה כשנגיע לעסוק בעניין הזה של תרומת מחצית השקל. אם כן, הפרשה הראשונה שאותה קוראים בסמיכות לחודש אדר, הראשונה

03:03 דובר 2 מארבעת הפרשיות, היא פרשת שקלים. הפרשה הזו היא לא חובה מדאורייתא, ולכן אישה שלא יכולה להגיע לבית הכנסת אין לה חובה לטרוח באופן מיוחד כדי להגיע דווקא לשמוע את הפרשה הזו, אלא דינה ככל שאר הפרשיות שבתורה. אישה שיכולה, מגיעה לבית הכנסת, מה טוב. לא יכולה, אז לא הפסידה מצווה דאורייתא. בנוגע לפרשת שקלים חשוב להוסיף שבשנה מעוברת קריאת פרשת שקלים היא בשבת שמברכים את חודש אדר השני. גם אם שבת היא ראש חודש אדר, אז קוראים את פרשת שקלים בראש חודש אדר. כלומר כאשר ראש חודש חל בשבת, אז קוראים את פרשת שקלים בשבת ראש חודש ואז יוצא שמוציאים שלושה ספרי תורה. ספר ראשון פרשת שבוע, ספר שני פרשת ראש חודש, ספר שלישי פרשת שקלים. אבל כאשר ראש חודש חל באמצע השבוע אז קוראים את פרשת שקלים בשבת מברכים וישנם כאמור רק שני ספרי תורה. את פרשת זכור, שהיא הפרשה השנייה מבין ארבעת הפרשיות, קוראים בשבת שלפני פורים. מה הסיבה שקוראים אותה בשבת שלפני פורים? כדי לזכור ולהזכיר את מצוות מחיית עמלק שהתורה ציוותה אותנו: תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים, לא תשכח, שהמצווה הזו היא מצווה נצחית. ולכן מה שהתורה אמרה: מלחמה לה' בעמלק מדור דור. ולימדו אותנו חכמינו זכרונם לברכה: נשבע הקדוש ברוך הוא שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שיימחה זרעו של עמלק. כלומר העניין הזה של מחיית עמלק הוא עניין נצחי. ומכיוון שבפורים אנחנו מקיימים בפועל ממש את מצוות מחיית עמלק, כפי שעשו היהודים באותו דור, אז גם כעת בקריאת התורה תיקנו חכמים להסמיך את הזכירה בתורה לעשייה, לקיום של מחיית עמלק בימי הפורים. ולכן תמיד הקריאה של פרשת זכור היא תהיה בשבת הסמוכה

05:52 דובר 2 לפורים. פרשת זכור, שהיא הפרשה שעוסקת במחיית עמלק, היא נחשבת למצוות עשה דאורייתא. כך פוסק אדמו"ר הזקן שמצווה על כל אדם מישראל שישמענה, שישמע את הפרשה הזו של מחיית עמלק, ולכן הפרשה הזו שקוראים אותה יש עניין גדול שגם הנשים תבואנה לשמוע בבית הכנסת את הפרשה. זכור את אשר עשה לך עמלק, תמחה את זכר עמלק. אמנם צריך לדעת שבעולם יש כאלה שנוהגים להוציא את הספר תורה לקרוא לנשים בפני עצמן את פרשת זכור, מכיוון שלפעמים קשה להם להגיע לבית הכנסת בעת קריאת התורה ממש. אז מוציאים את הספר תורה וקוראים באוזניהן את פרשת זכור. אבל אצלנו אין מנהג כזה, והמנהג הוא שנשים תבואנה לשמוע בעת קריאת פרשת זכור בבית הכנסת על סדר הקריאה, את פרשת זכור. ואם אישה לא הספיקה, לא יכלה להגיע בבוקר, אז יש אפשרות להשלים את קיום המצווה הזו, כי מכיוון שקיום מצווה הזו ושמיעת פרשת זכירת עמלק והכוונה שמכוונים לקיים את מצוות התורה למחות את זכר עמלק. וחשוב להזכיר שבכלל כשמקיימים מצוות, בפרט מצוות דאורייתא, צריך לכוון על המצווה שעושים אותה, וגם כאן צריכים לכוון לקיים את מצוות מחיית עמלק על ידי השמיעה של הפרשה בתורה. אז אישה שיכולה להגיע בפרשת זכור שקוראים אותה שבת לפני פורים, מעולה, מה טוב. אבל אם לא הספיקה אז גם ביום הפורים עצמו אנחנו קוראים את פרשת מלחמת משה רבנו בעמלק, וגם שם נזכר העניין של מחיית עמלק, מלחמה לה' בעמלק. אז אישה שלא הספיקה להגיע בפרשת זכור לבית הכנסת יכולה להגיע ולשמוע בפורים את קריאת התורה ולכוון בזה לקיים את מצוות מחיית עמלק. ואם משום מה גם בפורים האישה לא הצליחה להגיע לבית הכנסת, אז תהיה לה הזדמנות

08:37 דובר 2 קצת מאוחר יותר. בחודש אלול, כאשר יקראו בתורה בפרשת כי תצא את פרשת השבוע שמסתיימת ב"זכור את אשר עשה לך עמלק", היא תעשה את המאמצים להגיע אז לבית הכנסת ולכוון לקיים את מצוות מחיית עמלק. כלומר, יש שלוש אפשרויות. הזמן המובחר ביותר והטוב ביותר זה פרשת זכור, שבת לפני פורים. אם לא הספיקה, תבוא בפורים עצמו. אם גם בזה לא הספיקה, אז כאשר קוראים את זה במקומה בתורה, תכוון אז לקיים את מצוות מחיית עמלק. הפרשה השלישית מבין ארבע הפרשיות היא פרשת פרה. פרשת פרה קוראים אותה שבת לפני שקוראים את פרשת החודש. כלומר, הזמן שלה הוא לא בתאריך, אלא בקביעות לפי הזמנים, בהתאם לקריאת פרשת החודש. אם ראש חודש ניסן חל בשבת, אז קוראים פרשת החודש בשבת, ושבת פרה תהיה בשבת שלפניה, שהיא שבת מברכים. אם ראש חודש ניסן חל באחד מימות השבוע, לא בשבת, וממילא קוראים פרשת החודש בשבת מברכים, אז שבת פרשת פרה תהיה בשבת שלפני פרשת החודש, לא בשבת מברכים. כלומר, זמן הקריאה של פרשת פרה הוא שבת לפני קריאת פרשת החודש. יש הסוברים שגם קריאת פרשת פרה היא מן התורה, ולכן מה טוב שגם הנשים תשתדלנה לעשות מאמץ להגיע לבית הכנסת, לשמוע את פרשת פרה. הסיבה לקריאת פרשת פרה לפני פרשת החודש: פרשת פרה היא פרשת הטהרה על ידי פרה אדומה. "זאת חוקת התורה אשר ציווה ה' לאמור", שאדם שנטמא בטומאת מת ורוצה להגיע לבית המקדש או לעסוק בטהרות, צריך להיטהר על ידי אפר פרה אדומה. ומכיוון שאנחנו עומדים להיכנס לחודש ניסן, ובחודש ניסן עם ישראל עולה לרגל לבית המקדש להקריב את קורבן הפסח במועדו, לחגוג את חג הפסח לפני ה' בירושלים, אז מזכירים לעם

11:20 דובר 2 ישראל, יחד עם ההכנות לקיום מצוות קורבן הפסח, העלייה לרגל, צריכים להיטהר כהכנה לרגל. איך הטהרה? הטהרה היא כציווי התורה, "זאת חוקת התורה", על ידי פרה אדומה, על ידי אפר פרה אדומה, וזו הסיבה שתמיד יקראו את פרשת פרה סמוך לפרשת החודש מלפניו, כפי שהסברנו קודם. הפרשה הרביעית מבין ארבע הפרשיות, שהיא בעצם חותמת את סדרת ארבע פרשיות, זוהי פרשת החודש. "החודש הזה לכם ראש חודשים". קיום מצוות קידוש החודש על פי הראייה. חשוב להזכיר שגם כיום שיש לנו לוח שנה, הלוח שנה הזה מבוסס על חכמי ישראל שקבעו את החשבון בהתאם למה שהתורה ציוותה, ובעזרת השם תכף ומיד ממש, כשיבוא משיח צדקנו, אז נזכה שיחזרו לקדש את החודש על פי הראייה. הקדוש ברוך הוא הראה למשה רבנו את הלבנה בחידושה ואמר לו שכך מקדשים את החודש, וראש החודשים שהימנו מתחילה השנה היהודית, מבחינת מספר החודשים, זה ראש חודש ניסן, שהוא החודש הראשון. החודש הראשון זה ניסן, החודש השביעי זה תשרי וחודש אדר הוא חודש השנים עשר. פרשת החודש קוראים אותה או בשבת שלפני ראש חודש ניסן, אם ראש חודש חל באחד מימות השבוע, או בשבת ראש חודש ניסן עצמו. בנוסף לעניין של קידוש החודש שהזכרנו שקיים לפני ראש חודש ניסן, שבו הקדוש ברוך הוא מצווה על קידוש חודשים כאמור לעיל, הרי שבפרשת החודש אנחנו מצטווים, מתעוררים ומזורזים על קיום המצוות הקשורות לפסח. לכל לראש, שבעזרת השם נזכה לקיים את מצוות קורבן הפסח, "ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית", להימנות בחבורה על קורבן פסח, כפי שנהגו ישראל על פי ציווי השם במשך כל הזמנים שבית המקדש קיים, החל מפסח הראשון שהיה במצרים. אמנם זה צריך לדעת שיש חילוק

14:04 דובר 2 קצת בין קורבן פסח שהיה במצרים לקורבן פסח בכל הדורות, אבל עצם הקיום של מצוות קורבן פסח היא מצווה ששווה בכל הדורות, בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שיד ישראל תקיפה, שבעזרת השם נזכה לזה בקרוב ממש. אז התורה מצווה לעם ישראל: תתכוננו, תכף מקריבים קורבן פסח. דבר שני, התורה מצווה את איסור אכילת חמץ, איסור הימצאות חמץ בבית, ביעור חמץ, "לא יראה ולא ימצא", כל האיסור של חמץ או שאור או מין חמץ איזה שיהא בביתו וברשותו של אדם, וגם לזה האדם צריך להתכונן. כמובן, המצווה החיובית של ליל הסדר, "בערב תאכלו מצות", אכילת מצות בליל הסדר, אכילת מצות של מצווה בליל הסדר, אכילת מצות של רשות בהמשך ימי הפסח, ואיסור אכילת חמץ כאמור כל ימי הפסח, ואת זה התורה הקדושה מזכירה לנו בפרשת החודש, ולכן קוראים את פרשת החודש בציבור, להזכיר ולעורר את עם ישראל: תתכוננו כראוי לקיום מצוות הפסח. כמובן שבזמנים שלנו, שברוך השם ההלכות מודפסות בספר, קיימות כתובות בצורה מסודרת, בפרט גם כן זכינו שבשנים האחרונות אז מכון הלכה חב"ד הוציא את הספרים עם ההלכות מסודרות ביחד עם הטעמים, ביחד עם המנהגים, ביחד עם החידושים של הרבי והדיוקים, ומה שרבותינו נשיאינו כתבו בענייני ההלכות, והכל כתוב בשפה ברורה ולשון מובנת. אז ודאי וודאי שזה הזמן להוציא את הספר ולהתחיל ללמוד. אם האישה לעצמה חתקה וחמה, ומה טוב יחד עם בעלה, ועוד יותר טוב ששניהם יחד ילמדו ויזכירו לילדים את ההלכות הבסיסיות הנוהגות של ימי הפסח, ההכנה אליהם, ליל הסדר, ימי חול המועד וכן הלאה. חודש אדר, כפי שהזכרנו, הוא חודש מיוחד ושמח, עד שהגמרא אומרת עליו: "משנכנס אדר מרבין בשמחה". הלשון היא "כשם שמשנכנס אב ממעטים בשמחה",

16:47 דובר 2 כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. והרבי מסביר שבעצם המיוחדות של חודש אדר, כמו שרואים בגמרא, זה מה שבחודש אדר יש את יום לידתו של משה רבנו. המן הרשע חשב שבחודש אדר יש את יום הסתלקותו של משה רבנו, אבל הקדוש ברוך הוא קבע שכדאי יום הלידה שיכפר על יום המיתה, ולכן לידתו של משה רבנו היא עניין נצחי. משה אמת ותורתו אמת, וממילא אין עניין של הפסקה אצל משה רבנו. זה גרם שהמצבים והזמנים והעניינים הנמוכים ביותר מצד הקושי שהיה לעם ישראל התהפכו לטוב באופן הנעלה ביותר בזכות משה רבנו. ולכן ליום ז' אדר בתוך חודש אדר ישנה משמעות מיוחדת. אמנם זה לא יום טוב, אבל זה יום של התוועדות, יום שיש בו עניין גדול להוסיף במיוחד בלימוד התורה שהתורה היא שייכת למשה רבנו. זכרו תורת משה עבדי. התורה נקראת על שמו, ויחד עם זה בכל חודש אדר שאומרים לנו מרבין בשמחה. אז יחד עם השמחה הפשוטה, שמחה בריקוד וכן הלאה, הרי שהעניין הגדול ביותר שקשור לשמחה שקשורה למשה רבנו זו ההוספה בלימוד התורה. פקודי ה' ישרים משמחי לב. העניין הזה כמובן נוגע הן לאנשים והן לנשים, כי הנס וההצלה של חודש אדר הייתה לכולם, לאנשים, לנשים ולטף בשווה, ולכן ההוספה בלימוד התורה הקשורה עם משה רבנו שקשור ובזכותו נעשה ההיפוך של חודש אדר, ודאי שהיא שייכת לכל אחד ואחת מישראל, האנשים, הנשים והטף. חודש אדר, כפי שהזכרנו קודם, קיבל משמעות מיוחדת בכך שחודש אדר יכול להיות פעמיים. אדר הראשון ואדר השני, שנה פשוטה, שנה מעוברת. בשנה פשוטה כל ענייני חודש אדר נמצאים באותו חודש, אבל בשנה מעוברת העניינים של פורים ובכלל למעשה כך נהגו שענייני השמחה של חודש אדר

19:43 דובר 2 מציינים אותם באדר השני. אמרנו שעיקר הדוגמה לזה היא יום הולדת. יכול לבוא לידי ביטוי גם בעניין של בר מצווה. ילד שנולד בחודש אדר רגיל, הבר מצווה שלו תהיה בחודש אדר השני. לכן לפעמים יכול להיות מצב שילד שנולד בסוף חודש אדר ראשון וכל שנה הוא חוגג את יום הולדתו בסוף חודש אדר. אם הבר מצווה תהיה בשנה מעוברת, הוא יחגוג את הבר מצווה בתאריך לפני מי שנולד בחודש אדר רגיל. לדוגמה, אם אדם נולד בכ"ו באדר הראשון ואדם אחר נולד בב' אדר רגיל ובשנת הבר מצווה שלהם הבר מצווה תהיה בשנה מעוברת. אז אותו נער שכל שנה חוגג את יום הולדתו בסוף חודש אדר, הרי שבר המצווה שלו יהיה בכ"ו אדר הראשון לפני הילד שנולד בב' אדר רגיל שיחגוג רק בב' אדר שני. רק המחשתי את זה כדי לחדד את ההבדל. עוד עניין שנוגע למעשה כמובן לא רק למי שנולד בחודש אדר, זה העניין העיקרי של פורים. הזכרנו קודם את הלשון של רבותינו זיכרונם לברכה אמרו שאת חג הפורים, את ימי הפורים, יחגגו בחודש אדר השני כדי לסמוך גאולה לגאולה, לסמוך את גאולת פורים בחודש אדר ובקביעות של שנה מעוברת באדר השני לגאולה, לגאולת פסח שבחודש ניסן. ולכן בשנה כזו, שהקביעות היא שישנם שני אדרים, שנה מעוברת, את פורים חוגגים רק בחודש אדר שני. אמנם גם באדר הראשון מציינים את הפורים שנקרא פורים קטן על ידי שמרבים בו בסעודה של שמחה ועושים בו שמחה קטנה, כי טוב לב משתה תמיד. כמו שנכתב בסוף שולחן ערוך חלק אורח חיים. הרמ"א מביא את המנהג הזה של פורים קטן להרבות בסעודה ושמחה, וגם כן לא אומרים ביום הזה תחנון וגם כן לא מתענים

22:24 דובר 2 ביום הזה. לדוגמה, חתן וכלה שיום חופתם הוא בפורים קטן מתענים יום קודם בי"ג באדר ראשון. אמנם בעניינים שקשורים ליארצייט, אז הסדר הוא שמי שנפטר בשנה פשוטה, אז בשנה מעוברת מציינים את יום היארצייט בחודש אדר הראשון. כמובן, אם אדם נפטר בשנה מעוברת ובשנה מעוברת הוא נפטר בחודש אדר שני, אז לא מקדימים את היארצייט לחודש אדר ראשון, אלא היארצייט יחול בזמנו בחודש אדר שני. כל הנפקא מינה תהיה לגבי אדם שנפטר בשנה פשוטה באדר רגיל, ואז מציינים את יום היארצייט שלו בחודש אדר הראשון. חשוב לציין ולומר שהרי בשנת תשנ"ב, שאז היה שנה מעוברת. הרבי דיבר שענייני השמחה, מרבין בשמחה, מתחילים כבר מתחילת חודש אדר ראשון. והרבי התבטא בלשון לבטל את כל העניינים הבלתי רצויים על ידי שישים יום של שמחה. על המשקל של ההלכה הידועה שדברים של איסור שהתערבו בהיתר הם מתבטלים בשישים. אומר הרבי גם בעניין שלנו, שעל ידי שישים יום של שמחה מבטלים את כל העניינים הבלתי רצויים. לכן אז היה עניין שהוסיפו בשירה בשמחה מיוחדת, והרבי נתן לזה דחיפה גדולה בתשובות שהוא ענה על כך, וגם כן בהתייחסות בשיחות לשמחה שצריכה להיות בקשר עם הימים הללו של חודש אדר. אז ודאי שגם עכשיו כשנמצאים בחודש אדר, בין אם הוא רגיל ועל אחת כמה וכמה כשהוא בשנה מעוברת, אז צריכה להיות הוספה מיוחדת בשמחה כדי לבטל את העניינים הבלתי רצויים, ובעיקר להמשיך את השמחה הגדולה, את השמחה השלימה שאנחנו מחכים לה, שהיא השמחה של הגאולה האמיתית והשלימה. דבר מאוד מעניין שהרבי אומר שמכיוון שכל החודש נהפך לששון ולשמחה, אז זה לא שמגיעים לפורים השמחה נעצרת, אלא אדרבה, יום אחרי פורים נעשית שמחה עוד יותר גדולה, כי זה

25:07 דובר 2 יום שמתקדמים הלאה. ובכלל בקודש מעלים בקודש תנועה של הוספה. אז ודאי שמיום ליום, גם אחרי פורים השמחה הולכת וגדלה עד שמגיעים לשלמות של חודש אדר בסיומו. אם זה בחודש אדר רגיל בסיום חודש אדר או בחודש אדר בשנה מעוברת בסיום חודש אדר השני.