טעמי המנהגים לט"ו בשבט - הרב שמואל מקמל שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 לקראת חמישה עשר בשבט, נעסוק היום במשמעותו של היום חמישה עשר בשבט ומנהגי היום. אמרו חכמים במסכת ראש השנה: ארבעה ראשי שנים הם, ואחד מראשי השנים זה ראש השנה לאילן. נחלקו חכמים: בית שמאי אומרים שבראש חודש שבט הוא ראש השנה לאילן, ובית הלל אומרים שבט"ו, בחמישה עשר בו, חמישה עשר בשבט הוא ראש השנה לאילן. אנחנו יודעים שיש מחלוקת כללית בהרבה מקומות בין בית שמאי ובית הלל. באופן כללי, בית שמאי הם הולכים אחרי הבכוח, ואם ניצמד לדוגמה שלנו, ראש חודש שבט. ראש חודש הוא כבר כולל בכוח את כל ימי החודש. ממילא גם ראש השנה לאילן שיבוא בהמשך וכל הימים שבאים בעקבותיו, הכל כלול בכוח ביום ראש חודש. מה שאין כן בית הלל אומרים שצריך להמתין עד שבפועל יתרחשו הדברים, ולכן ממתינים ט"ו יום וראש השנה לאילן לדעת בית הלל זה בט"ו בשבט. המשמעות הפשוטה של ט"ו בשבט, ראש השנה לאילן, זה שכל המצוות שקשורות בעצים, קביעת השנה של האילנות, של היבול החדש, האם זה שייך לשנה הקודמת או לשנה הבאה, הכל נקבע לפי יום ראש השנה לאילן. המשמעות הפשוטה של ט"ו בשבט, ראש השנה לאילן, זה לקבוע את שנת היבול החדש של פירות האילן, האם זה שייך לשנה הקודמת או לשנה הבאה. אנחנו יודעים שארבעה חודשים מאז תחילת הגשמים האילנות יונקים מחדש את החיות שלהם, ולכן פירות שחנטו עד, אה, ט"ו-- אה, עד חודש שבט הם שייכים לשנה הקודמת, ומט"ו בשבט הם שייכים לשנה הבאה. ישנן כמה וכמה מצוות שקשורות באילן. אם אנחנו מדברים על מצוות של תרומות, מעשרות, שנות ערלה, נטע רבעי ושנת השמיטה, כל המצוות האלה

02:29 דובר 2 שקשורות באילן נקבעות לפי ט"ו בשבט. ישנם כמה וכמה מנהגים שקשורים עם היום הזה, והסיבה שאנחנו, אה, מציינים את היום הזה כי אנחנו יודעים שהאדם עץ השדה. האדם משול לעץ השדה. לימוד התורה שהאדם לומד זה משול גם כן לפירות האילן. פירות האילן הם בדרך כלל דברים מתוקים, דברים שנוצרו לצורך תענוג. ובשונה מחיטה ושעורה, דברים שהם דגן, שהם עשויים להחיות את האדם, באים פירות האילן ומוסיפים תענוג. זה האכילה מתוך תענוג, וזה מרמז על לימוד התורה מתוך תענוג וחיות בלימוד התורה, וכמובן זה מראה על הצמיחה והשגשוג שהאדם צריך באמת לפרוח ולרבות בלימוד התורה, לצמוח בלימוד התורה ולשגשג בלימוד התורה, אה, וכמובן שהלימוד שלו צריך להיות מתוך חיות מיוחדת. ביום ט"ו בשבט לא אומרים תחנון. אנחנו יודעים את המעלה של ימים שלא אומרים בהם תחנון. זה לא שחלילה נגרע סליחה וכפרה של החטאים ביום הזה, ביום שלא אומרים תחנון, כי אדרבה, בגלל שהיום הזה הוא יום מיוחד אז חלילה ייגרע והאדם לא יזכה לסליחת עוונות, אלא בוודאי ימים שלא אומרים בהם תחנון, זה ימים שעם ישראל מתרוממים מעל כל השורש של-- מעל כל החטאים, מתרוממים למקום כזה גבוה, ובשורש הגבוה אליו הם מגיעים בימים מיוחדים אלו אין מקום בכלל לבקש סליחה על העוונות, כי עם ישראל, אה, ליד הקדוש ברוך הוא במצ-- בדרגה ששום דבר לא נוגע ושום, שום דבר לא יכול להפריע. ממילא אין צורך אפילו לבקש תחינה של סליחת עוונות. אז לכן ביום ט"ו בשבט, ראש השנה לאילן, בגלל מעלתו של היום לא אומרים תחנון. גם לא מתענים ביום הזה ואפילו חתן וכלה ביום חופתם לא מתענים ביום הזה, אלא הם מקדימים ומתענים ביום שלפניו.

04:45 דובר 2 ביום ט"ו בשבט הרבי אומר שצריך להוסיף בנתינת הצדקה. כמובן שאם ט"ו בשבט חל בשבת, אז עושים את זה לפני השבת או מיד במוצאי השבת, אבל אפשר להחליט כבר בשבת עצמה שמיד בצאת השבת יתנו סכום לצדקה ומיד בצאת השבת, אה, יפרישו את המעות שהחליטו בט"ו בשבט, אה, יתנו אותם מיד לצדקה. גם ביום הזה נוהגים ללמוד עניינים מתורתם של רבותינו נשיאינו שמבארים את משמעותו של היום הזה. מנהג ישראל להרבות באכילת פירות האילן ביום הזה, יום של חמישה-- יום חמישה עשר בשבט, ואה, עושים את המנהג הזה כל אחד בביתו ומסבירים את עניינו ומשמעותו של היום הזה ומשמעותם של פירות האילן שהשתבחה בהם ארץ ישראל והמשמעות שלהם בעבודת השם. אה, כל אחד מפירות האילן מבטא קו מסוים בעבודת השם. אנחנו יודעים שיש את החיטה, שזה מאכל אדם. אנחנו יודעים שיש את השעורה, שזה מאכל בהמה, שזה הבירור של נפש הבהמית. אה, יש את הגפן, שזה התירוש המשמח, שעבודת השם צריכה להיות מתוך שמחה. יש את התאנה, שזה קשור עם הלבושים. אנחנו יודעים שעלי תאנה, אה, זה היה הלבושים של אדם וחוה, אז זה קשור ללבושי הנפש, מחשבה, דיבור ומעשה. יש את הרימון, שזה ההוספה במצוות, שאנחנו יודעים שהרימון מלא בגרעינים וישראל אפילו ריקנים שבהם, מלאים מצוות כרימון. יש כאלה שאומרים שיש תרי"ג גרעינים ברימון, יש כאלה שאומרים שיש רמ"ח גרעינים ברימון. בכל אופן, ככה כתוב במלבי"ם בספר שיר השירים והרבי מביא את זה בשיחות. בכל אופן, הרימון מראה על ריבוי זכויות וכל עם ישראל מלאים במצוות. אה, ויש גם כן את העבודה של הזית, אז זית שמן שזה עבודה, אה, מתוך, אה,

06:58 דובר 2 כשאדם שם את מבטחו בה' שיהיו מזונותיו מרורים כזית בידי השם ולא, אה, ולא, אה, בידי בשר ודם. ויש כמובן את הדבש, אה, שזה התמרים, עבודה של, אה, מתוך תענוג. אז אם כן, כל אחד משבעת המינים מבטא, אה, דרך בעבודת השם וצריך ללמוד מפירות האילן שהשתבחה בהם ארץ ישראל ביום הזה של ט"ו בשבט. גם ידוע המנהג שאוכלים, אה, חרובים ביום הזה. החרובים זה מאכל של ניסים. כמו כן, יש, אה, אה, מנהג לקחת את ילדי ישראל וללמד אותם ולהסביר להם את משמעותו של היום הזה של ראש השנה לאילן והמשמעות של פירות האילן, ושזה בעצם צריך לבטא, אה, צמיחה וגידול בכל ענייני יהדות, תורה ומצוותיה, להיות אילנות עושי פירות, פירות טובים, וזוהי הסגולה המיוחדת של היום הזה, ט"ו בשבט.