קנייה מהוצאה לפועל וכונס נכסים - הרב ישראל מעטוף שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:10 דובר 2 אה, היום נושא מאוד מעניין שמבוסס על השיעורים הקודמים: קנייה מהוצאה לפועל וכונס נכסים. בשיעורים הקודמים דיברנו על קניית חפצים גנובים, מתי מותר לקנות, מתי אסור, והשאלה היא אם מישהו מוצא איזו מציאה בכונס נכסים או בהוצאה לפועל, אם זה נקרא שהוא קונה חפצים גנובים או אולי אפילו יותר גרוע, או מצד שני אולי זה מותר לגמרי. אני רוצה דבר, דבר ראשון להתחיל, היום זה היום, היארצייט של הרב אמיל אהרון[?], מורי ורבי.

00:49 דובר 3 מורי ורבי.

00:53 דובר 2 וחלק מהשיעור מבוסס על מה שהוא כתב פה בספר, זה "שלט נערי מאיר", בנושא של דינא דמלכותא דינא. אז נסקור את כל הנושא, גם את הדינא דמלכותא דינא וגם את כל שאר הדברים. נתחיל עם הפרקטיקה ואז נעבור להלכה. איך מתבצעים היום הוצאה לפועל וכונס נכסים? אז דבר ראשון צריך לראות שהבן אדם באמת חייב כסף. איך יודעים שהוא חייב כסף? בית המשפט קבע שהוא חייב, נתן פסק דין, או אם יש לו פסק בוררות. מה זה אומר? אפילו אנשים פרטיים שפנו לדיין, בית דין או כל בן אדם אחר, כן? וחתמו על שטר שהם ממנים אותו לבורר, אם חתמו והכול היה, הפרוצדורה הייתה כמו שצריך, אחרי שיש פסק שאותו בורר כתב, בית המשפט חותם על זה ושולח את זה להוצאה לפועל. מבחינתם זה כמו פסק של בית משפט. אז ב-- אז בקיצור, זה או בית משפט קבע או פסק בוררות או בנק שמישהו חייב לו כסף, והוא כבר חתם על כל הדברים שאם יקרה משהו זה יהיה הוצאה לפועל וכולי. עכשיו, לגבי דירה, ממנים עורך דין, הוא הכונס נכסים, הוא מטפל בנכס. איך הוא מוכר את זה? הוא מציג את זה ל-- מוציא את זה למכרז, נותן תאריך מסוים שאנשים יכולים לבוא לראות את הדירה, אנשים באים לראות, מציעים הצעות, אבל לפני שהוא עושה את המכרז הוא מביא שמאי להעריך את המחיר של הדירה. אם ההצעות שהיו הן פחות ממה שהשמאי העריך את הדירה, אז מוציאים את זה עוד פעם למכרז, כי בעצם, אה, ההצעות היו נמוכות מדי. בפעם השנייה אבל, בפעם השנייה הולכים להצעה הכי, הכי גבוהה, אפילו שזה יהיה פחות מהמחיר.

02:53 דובר 3 בפעם השנייה.

02:53 דובר 2 בפעם השנייה. עכשיו, אז בוא נראה, יש פה בעצם שלושה חלקים בתהליך הזה, ואנחנו צריכים לבדוק על פי ההלכה אם שלושת החלקים האלה הם נכונים, הם כשרים או לא, ולפי זה אנחנו נדע אם מותר לנו לקנות שם. אז דבר ראשון זה החלק הראשון. אמרנו שבשביל להגיע להוצאה לפועל אתה צריך להגיע עם פסק. אז צריך לראות קודם כול האם הפסק הזה, האם ההתחלה הזאת הייתה כמו שצריך. זה החלק הראשון. למשל, אתה יודע שדירה מסוימת נמכרת בגלל פסק של בית משפט. האם פסק של בית משפט יכול לתת לי רשות לקנות את הדירה הזאת? האם על פי תורה זה תופס? זה החלק שנוגע לדינא דמלכותא דינא, מה שאמרתי ש-- מה ש-- מהספר של הרב אהרון. חלק שני, כשהם לוקחים לו את הדברים מהבית, האם לוקחים לו את זה בצורה הנכונה או לא? כולם יודעים שלגבי הלוואה כתוב שאסור להיכנס לבית של מישהו, לקחת לו את הרהיט, אבל לכאורה הפרט הזה הוא לא כל כך נוגע ל-לקטע של הדיעבד, אחרי שהם לקחו את זה. השאלה היא מה הם משאירים לו. יש כלל בהלכה שנקרא מסדרים לבעל חוב. בעל חוב, בן אדם שחייב כסף, משאירים לו את המינימום ה-ה-שהוא צריך. השאלה היא מה ההלכה קובעת ומה החוק אומר. אנחנו נבדוק את זה עוד מעט, נראה. האם משאירים לו--

04:17 דובר 3 מה משאירים לו? למחייתו?

04:19 דובר 2 למחייתו. אתה לא יכול להשאיר אותו בלי אוכל, בלי כלום. והחלק השלישי זה איך הם מוכרים את הנכסים שלו. האם מוכרים אותם על פי מה שהתורה מסכימה למכור? אז נעבור אחד אחד מהדברים. נתחיל עם החלק הראשון. בן אדם מגיע... עכשיו בוא נגיד ככה, כשאנחנו מגיעים למי שרוצה לקנות פה מכונס נכסים, בדרך כלל הוא לא יודע מה עומד מאחורי זה, הוא רק יודע שיש כונס נכסים על הנכס. המצב הזה הוא בעצם מצב של ספק. אתה לא יודע מה עומד מאחורי זה. אז בסוף נראה האם אפשר לסמוך או לא. לכאורה אתה לא יכול לבוא ככה ולקנות בלי לדעת מה קורה מאחורי זה. אבל אם אתה כן יודע מה עמד מאחורי זה, למשל ברגע שמצי-- מציגים נכס למכירה יודעים מה הכתובת שלו. יש לו כתובת, אתה יכול לבוא לדבר עם הבעל הבית, לשאול אותו. אז אם יודעים מה, מה הסיפור ובאמת זה התחיל עם פסק בוררות של בית דין למשל, אז הקטע הראשון הוא בסדר. עכשיו מה קורה אבל אם זה התחיל עם פסק של בית משפט?

05:32 דובר 3 זאת אומרת לא התחיל, התחיל. בעל הבית כבר הוציאו אותו מהתמונה.

05:37 דובר 2 אבל-- הוציאו אותו אבל למה? איך זה התחיל? מישהו תבע אותו לבית המשפט ובית המשפט פסק שהוא חייב כסף. אז זה נוגע בעצם לענין-- לעניין של דינא דמלכותא דינא, שזה נושא רחב מאוד, נשפכו עליו הרבה... נשפך עליו הרבה דיו, אבל ניקח בנקודה שאנחנו מדברים עליה עכשיו, נקרא את מה שהרשב"א אומר על זה. הוא בא בספר אחד בדף. אומר הרשב"א: "ולעניין דינא דמלכותא דינא שאמרת, ודאי לא אמרו אלא במה דהדריכא הורמנא דמלכא ובדברים שהם מדיני המלכות". הוא אומר דינא דמלכותא דינא, הפירוש הוא חוקים של המלכות. עכשיו, כעת אנחנו מדברים על חוץ לארץ בזמנם. אוקיי? מלכות של פעם. אחר כך נראה מה היום. הרשב"א מדבר על מלכות של פעם. אז הוא אומר אם זה חוק של המלכות, בסדר, זה דין המלכות, דינא, זה בסדר. ואז הוא אומר כך: "דדינא דמלכותא אמרו, דינא דמלכא לא אמרו". אמרו דינא דמלכותא, לא אמרו דינא דמלכא. זה לא שיש פה בן אדם שהוא עושה מה שבא לו. יש פה מלכות, יש פה חוקים מסודרים. ואז הוא אומר כך: "אלא כמו שאנו יש לנו משפטי מלוכה, כמו שאמר עליהם שמואל, כך בשאר האומות, דינים ידועים יש למלכים ובהם אמרו דדיניהם דין. אבל דינים שדנים בערכאות אינם ממשפטי המלוכה, אלא הערכאות דנים לעצמם כמו שימצאו בספרי הדיינים, שאם אתה אומר כן ביטלת חס ושלום דיני ישראל. וכבר בא לידי ואמרתי כן". אומר הרשב"א לא ייתכן שנגיד דינא דמלכותא דינא על כל הפסקים של בית משפט, כי אם אתה אומר ככה אז בית המשפט בעצם יש לו את הדינים שהוא, את התורה שהוא כאילו הולך איתה, אז ביטלת את

07:31 דובר 2 דיני ישראל. לא צריך את כל חושן משפט, אתה יכול לשים בצד, יש פה בית משפט שקובע. גם אם אתה אומר שיש דינא דמלכותא דינא במלכות מסוימת, זה הולך על המלכות, על החוקים, אבל זה לא הולך על הפסקים של בית המשפט. כי-

07:48 דובר 3 של גוי. זה לא, לא, לא-

07:50 דובר 2 זהו. נכון, חוקים של גוי. אז בכל זאת, התורה אמרה, ויש בזה שלושה טעמים. זה מה שפה הרב אהרון מסדר את זה מאוד יפה, את השלושה טעמים למה צריך באמת להקשיב למלך. אז יש דבר ראשון, זה שקיבלו, המדינה קיבלה את החוקים של אותו, של אותה מלכות, שזה שייך גם היום. האם זה שייך בארץ או לא? עוד מעט נגיד על זה איזה מילה, אבל בחוץ לארץ בוא נגיד זה שייך היום. יש מדינה מסודרת, אנשים שגרים שם מקבלים את החוקים של המדינה, בוחרים ב-בקלפי, מקבלים את החוקים. אבל יש עוד שני טעמים שמובאים. זה מעניין, בלשון של אדמו"ר הזקן, מאוד יפה. דבר ראשון, ה-המלך, הקרקע שייכת למלך. למה? כי הוא כבש אותה, ויש בזה... מי שרוצה לראות בהלכות הפקר והשגת גבול, אדמו"ר הזקן מאריך בנקודה הזאת, הוא מסביר איך הבעלות, בעצם בעולם שלנו יש מדברות, יש ימים, נהרות. למי זה שייך? מה נקרא הפקר? מה נקרא שייך למישהו? הוא עושה שם סדר מאוד יפה. אז הוא אומר, הקר-- הארץ שייכת למלך. הוא יכול להגיד, "מי שרוצה לגור פה בבקשה, יש תנאים, יש חוקים כאלה וכאלה. על פי התנאים האלה אתה יכול לגור פה". זה טעם שני. טעם שלישי, וזה גם מאוד מעניין. עצם העובדה שאתה משתמש בכסף של מישהו, מטבע, אז המטבע היה בהטבעה של המלך וכולי. מי שמחליט להשתמש... כן, אגב, בסוגריים, בעזה משתמשים במטבעות שלנו, של שקלים. בעצם קיבלו את המלכות שלנו. מי שמחליט להשתמש במטבע של המלך, אומר אדמו"ר הזקן, בעצם בשם הרמב"ם, הוא מקבל אותו לאדון לו, ואז הוא נחשב כעבד וכל מה ששייך לו שייך ל-למלך.

09:35 דובר 4 אבל היום אין מלכים.

09:37 דובר 2 נכון. וזה מה שגם, מה שאמר הרב אהרון פוז'נר במסקנה שלו, הוא אומר שני הטעמים האחרונים לא שייכים היום. לא בעלות על הקרקע ולא מלך כמו עבד וכולי. הוא אומר, הרי היום גם המלך עצמו כביכול הוא כפוף לבית משפט בסופו של דבר או לבית המחוקקים וכולי. אין לו כוח באמת...

10:00 דובר 4 דיקטטור.

10:00 דובר 2 כן, נכון, יש מקומות שיש דיקטטורות.

10:02 דובר 4 גם היום יכולים לעקל את הבית שלך.

10:05 דובר 2 איך?

10:06 דובר 4 בן אדם שלא משלם מיסים, אז יעוקל הבית שלו. זה לא שלו במאה אחוז גם היום.

10:12 דובר 2 אוקיי. היום יש כאילו, גם בארץ שלנו יש כאילו אתה משכיר לארבעים ותשע שנה, אבל עדיין זה לא באמת שייכות בעלות של מישהו פרטי. אז, אז בוא נגיד לחלק הראשון שאתה מגיע לדעת איך התחיל העניין, יש פה בעיה? יש פה בעיה שזה התחיל-- אם זה התחיל מבית משפט, ואגב זה לא רק זה שזה בית משפט, גם מה שהם מחייבים, הם מחייבים לפעמים על ריביות, על עוגמת נפש, על כל מיני דברים שבהלכה זה לא, לא קיים. ולא רק שלא קיים, לפעמים אסור לגבות את זה והם, הם מחייבים. יש ריבית והצמדה של חוב ומחייבים את זה, ולפי ההלכה אסור לגבות את זה, אלא אם כן היה היתר עסקה וכולי. אבל אם זה התחיל מפסק בוררות של בית דין או התחיל עם בנק, שבנק, בנק שבן אדם במשכנתא, בן אדם בא וחתם, בעצם הסכים לכל התנאים של הבנק, בדבר הזה אז החלק הראשון הוא בסדר. עכשיו נעבור לחלק השני. מה לוקחים לבן אדם ומה, מה משאירים לו? אז בואו נראה מה החוק אומר ואחר כך נראה מה ההלכה אומרת.

11:23 דובר 4 מה לוקחים?

11:24 דובר 2 מה? כשאתה בא לקחת לבן אדם את הדברים שלו, אתה צריך להשאיר לו מינימום. מה המינימום שאתה משאיר לו? אז החוק אומר... איך?

11:33 דובר 4 חיות מחמד שלו.

11:34 דובר 2 כן. אולי נתחיל מהסוף. החוק אומר חיות מחמד צריך להשאיר לו. זה מצחיק.

11:43 דובר 4 מה?

11:43 דובר 2 יש פה רשימה של דברים. זאת אומרת צורכי אוכל לתקופה של שלושים יום. ככה אומר החוק. מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח, כלי בית אחרים, תשמישי קדושה. אני לא, אני קורא את זה אצלי. זה אני קורא מחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז, זה המקום. תשמישי קדושה, אה, לרבות מיטלטלין בבית תפילה שמאפשרים את קיום התפילה באופן סביר. יש פה כל מיני הגדרות, כלים, מכשירים, מכונות, רכב, בעלי חיים שהוא לא יכול לקיים את פרנסתו בלעדיהם ונכה שהוא צריך כל מיני כלים לשימושו וחיות מחמד, זה הדבר האחרון. לא יודע למה מצאו מזה כל כך עניין. עכשיו בואו נראה מה ההלכה אומרת, מה בן אדם, כשהולכים לבן אדם ונראה האם החוק עומד במבחן ההלכה. אז יש לנו פה מובאה שתיים. אדמו"ר הזקן כאן כותב, וכמו שהרבה פעמים אמרנו, שאדמו"ר הזקן, את החושן משפט, שזה ספר מאוד צר, מאוד רזה כביכול, הוא שלף מכל חושן משפט את מה שנוגע לאדם הפרטי, לא מה שנוגע לבית דין, אלא לאדם הפרטי. אז גם פה כשהוא מדבר על בעל חוב הוא לא אומר מה בית דין עושים עם בעל חוב. הוא אומר איך, איך הוא צריך להתנהג בתור אדם שחייב לשלם. כביכול, מה הוא יכול להשאיר לעצמו ומה הוא צריך לשלם כשהוא חייב למישהו כסף. אז בואו נראה. בואו נראה. אומר אדמו"ר הזקן במספר שתיים: "ומכל מקום", זה המשך למה שכתוב לפני זה, שבן אדם צריך לתת את כל מה שיש לו. הוא אומר, "כל ממון שיגיע לידו וכל המטלטלין היתרים על כדי סידור שמסדרים לבעל חוב", וזה תיכף נראה. אדמו"ר הזקן לא מפרט פה לגמרי, "חייב ליתן הכל

13:35 דובר 2 למלווה ולא ישאיר לעצמו רק כדי מזון ל' יום". אז כבר שימו לב, זה כבר-

13:43 דובר 5 הוא יעשה לפניו-

13:44 דובר 2 זה בדיוק-

13:45 דובר 5 צריכים לעשות לו או לעשות או הוא רוצה לעשות.

13:47 דובר 2 כן, בדיוק. עכשיו מזון ל' יום זה בדיוק כמו ש-- לא שזה בדיוק כמו החוק. החוק בדיוק כמו ההלכה, ומאוד יכול להיות שהם לקחו את זה מההלכה. מי שלמשל קורא את החוק של אבדה ומציאה, הוא כאילו מרגיש שהוא קורא אלו מציאות. שמה הכללים, הסימנים, הדברים. ממש כמעט הכל לקוח מאלו מציאות. איך? כן. ו"כסות י"ב חודש לו לבדו ולא לבניו ואשתו", שימו לב.

14:18 דובר 5 זה לא יוצא מהחוק.

14:18 דובר 2 כן, זה החוק לא מדבר כל כך על ה-- אולי אפשר לדייק שמה לגבי בני הבית, לא שמתי לב. אולי אפשר לדייק. אה, כסות לי"ב חודש, נכון, אבל כן כתוב כלי בגדים, כתוב, אבל לא כתוב לכמה זמן. כתוב מאכל, בגדים, מיטות וכו'. "וכן לעולם, כל אימת שיגיע לידו איזה ממון או מיטלטלין, יתנם למלווה ולא ישאיר לעצמו רק שיהיה לו מזון לל' יום וכסות לי"ב חודש מיום זה שהגיע הממון לידו". זאת אומרת, כל פעם שהוא מקבל עוד כסף, באותו רגע הוא מסתכל שלושים יום קדימה. אוכל, בגדים, חודש אה שנה קדימה, כל השאר הוא צריך לתת למלווה. "ואפילו אם הוא תלמיד חכם ותורתו אומנותו, חייב למכור ספריו ואפילו ספר תורה".

15:06 דובר 5 החוק מורה שאסור לתת לו.

15:08 דובר 2 נכון. לא, אבל תפילין תכף נראה בשולחן. פה אדמו"ר הזקן לא מפרט הכל. בשולחן ערוך יש קצת יותר פירוט. תפילין כן משאירים לבן אדם, אבל ספריו לא. כן, בחוק זה נשמע שספריו משאירים. ואפילו ספר תורה. כן, למרות שיש מצווה שיהיה לנו ספר תורה, אבל בכל זאת.

15:27 דובר 5 אבל לא כשר. זה לא משאירים. פעם ככה היו לומדים.

15:33 דובר 2 כן.

15:33 דובר 5 ספר תורה.

15:36 דובר 2 ולפרוע ל-- ועכשיו שימו לב פה-

15:38 דובר 5 ראש השנה ותרומה.

15:39 דובר 2 הדבר הכי הכי חמור פה, "ואין צריך לומר בית דירה". זאת אומרת, ודאי שמוכרים לו את הדירה, שזה ההבדל הגדול בין ההלכה לבין החוק. איך?

15:53 דובר 5 אם יש שם בחוק, אז כאילו לשמור.

15:55 דובר 2 זה ודאי, לא יודע, אולי ש-- כאילו-

15:59 דובר 5 גם היום.

15:59 דובר 2 זהו, נכון, גם היום יתנו לו, אבל יש בחוק הזה, יש, יש הגנת הדייר בעיקרון. יש הגנת הדייר. אם הוא חתם על הוויתור, אז זה יותר... לפי ההלכה אין הגנת הדייר. הוא צריך למכור את הבית ולצאת החוצה לחפש איפה לגור. ככה יוצא. זה מחלוקת אגב, מחלוקת אחרונים. איך? אגב, תחילת הסעיף זה אולי חשוב מה שהוא אומר. אל, אל תיקח הלוואות. תחילת הסעיף זה... איך, איך? עתה-- הס-- אדמו"ר הזקן מתחיל ככה: "אסור ללווה שייקח הלוואה או להוציאה שלא לצורך עסק פרנסתו בעניין שהוא מאבדה מן המלווה, שלא ימצא עם מה לגבות חובו, ואם עושה כן נקרא רשע. אף על פי שהמלווה עשיר גדול והוא עני, שנאמר לווה רשע ולא ישלם". אחר כך הוא אומר שגם המלווה לא ילווה אם הוא מכיר אותו שהוא כזה, שלא ילווה לו. אבל אם הוציא לצורך עק-עסק פרנסתו ואחר כך מטה ידו ואין לו לפרוע, אנוס הוא. ועל זה הוא מדבר, את כל הנושא של, אה, מה ינקו ומה ייתן.

17:11 דובר 6 בתוך אותה עסקה.

17:14 דובר 2 אותה עסקה.

17:15 דובר 6 שאז הוא מוטל מהעסקה.

17:18 דובר 2 כן, זה לגבי ריבית, לפטור את הריבית. זה המטרה.

17:28 דובר 6 זה לא פותר את הניכור ה... זה לא מתייחס לזה. כן, בסדר. זה לא מאחד את החוב, זה...

17:35 דובר 2 זהו, עכשיו בוא נראה. ב-ב-- אדמו"ר הזקן ממש כתב ב-ב-בקצרה מזון לל' יום, כסות לי"ב חודש, אבל הוא כן הזכיר בהתחלה כל המטלטלין היתרים על כדי סידור שמסדרים לבעל חוב, הוא לא פירט. אז בשולחן ערוך זה ית-- בשולחן ערוך ה... של הבית יוסף זה יותר מפורט. אני לא אאריך בזה, רק בקצרה. הוא מ-מזכיר פה מיטה לשבת עליה, שזה בעצם כורסה אחת בבית. אה, מיטה ומצע ושאר חצ-שאר צורכי המיטה ראויים לישון עליהם. אחר כך הוא אומר אם היה אומן, נותנים לו שני כלי אומנות מכל מין ומין. שני פטישים, שני... כל דבר שתי דברים. אבל הוא אומר חמור וספינה, אפילו שזה העבודה שלו לא נותנים לו, הוא אומר, כי זה לא כלים, זה נכסים. זה כבר לא... זה כבר מדי מוגזם. ואז הוא מדבר על ס-ספרים, ספר תורה וכולי, ואז מגיע הש"ך ואומר שגם דירה הוא צריך לתת.

18:40 דובר 6 הש"ך.

18:40 דובר 2 הש"ך, כן, השפתי כהן. יש מישהו שחולק עליו, אבל המהרי"ק חולק עליו. אדמו"ר הזקן פסק כמו הש"ך שבית דירה הוא צריך לתת. לפי זה יוצא, אם מסתכל על החוק ועל ההלכה, אז החוק מקל פה הרבה יותר מההלכה ונותן לו יותר דברים מאשר מה שההלכה נותנת, ולכן החלק הזה, החלק השני, הוא תקין. הוצאה לפועל עובדים באופן תקין, ככה יוצא. זה החלק השני. עכשיו החלק השלישי, אופן המכירה. איך אמורים למכור נכס או משכון או כל דבר כזה ולהביא את הכסף ל-למלווה. אז זה מספר שלוש. אומר אדמו"ר הזקן: "וכיצד שמין השמאים את המשכון או מטלטלין אחרים או קרקע של לווה מגבה למלווה". יש פה משהו שצריך לגבות, איך שמים אותו? אז הוא אומר ככה: "שמין כפי מה שהמלווה יוכל למכרן מיד, אפילו כשישב בביתו לפי השעה ולפי הזמן". זאת אומרת, המחיר שאנחנו קובעים, אתה לא יכול לעשות מחיר כזה שיצטרכו להשתגע בשביל למכור את זה. צריך מחיר אטרקטיבי, מחיר שהוא ישב בבית, הוא יפרסם על המכירה הזאתי ואנשים יבואו אליו לקנות. זהו. ולא שיצטרך לחזר בעיירות ובשווקים למכרן, ולא להמתין אפילו על יום השוק שבעיר, שבעיר זו, שמצאו קונים הרבה ויוסיפו זה על זה בדמים. יש עוד חודש יום השוק, ואתה תחכה עוד חודש? לא. הוא עכשיו צריך לשלם עכשיו. הוא צריך-- הוא יכול במחיר של היום. לשמים. לשמים, כן. כמה דמים היה נותן עכשיו מי שצריך לחפץ זה ורוצה לקנותו, ובסכום זה יקבלנו המלווה, כי זהו שוויו עכשיו. עכשיו, על פניו זה נראה שמה שההוצאה לפועל עושים, כנראה יותר טוב. הם עושים מכרז, מחכים, יש להם משהו שמחכים, אנשים מציעים הצעות, מגיעים להצעה הכי טובה, ואם

20:39 דובר 2 זה פחות מהשמאות, עושים עוד פעם סבב. על פניו זה נראה שזה יותר טוב. אבל בוא נראה את הקטע הבא באדמו"ר הזקן. הוא אומר ככה: "ואף שעכשיו אין לפנינו מי שרוצה לקנותו בסכום זה". אתה מפרסם ואתה רואה שאנשים לא באים. אבל השמאים, השמאים באו והעריכו, אמרו ספר כזה, מישהו שצריך ספר כזה ישלם עליו ארבעים שקל. זה מה שהשמאי אמר. פרסמת, אף אחד לא מגיע. מה אתה עושה? אומר אדמו"ר הזקן ככה: למה הם לא באים? "זהו מפני שרואים דוחקו של הלווה שמוכרח למוכרו, סבורים הם לדוחקו יותר שימכור בזול". זה שהם לא באים כי הם יודעים שיש פה מישהו שחייב כסף ולכן הם מפרסמים על זה. בלשוננו, יש פה הוצאה לפועל. הוצאה לפועל, למה אנשים באים לקנות מהוצאה לפועל? הם באים לקבל, הם באים לקבל איזה מציאה. הם מחפשים את המציאה. הם לא יבואו לקחת את זה במחיר הרגיל כמו שהם קונים בחנות. בעצם זה האמת של מה שכתוב פה. הם באים לחפש מישהו כזה שלא יצליח למכור ומפני דוחקו יצליחו לקנות בזול. אומר אדמו"ר הזקן, אבל את שוויו, מה השווי האמיתי? כפי מה שהיה נותן עכשיו מי שצריך לחפץ זה, שרוצה לקנות אותו עכשיו, זה השווי האמיתי. ואז מה עושים באמת? בעיקרון יש משכון למלווה, הוא לא אמור לקחת אותו לעצמו, אמור למכור אותו לאחרים. אבל אם הגיע מצב כזה שאין אף אחד שרוצה לקנות, בית הדין יתנו את זה למלווה עצמו. באיזה מחיר אבל? במחיר שהשמאים אמרו שזה המחיר האמיתי שלו. אז מה? שני הקטעים, אחד נוגד השני. זהו. הוא אומר פה ככה, הוא אומר תיאורטית, אם הייתי עכשיו, היה לי חנות עכשיו, זה לא

22:29 דובר 2 היה עכשיו מישהו שחייב כסף, זה היה חנות, והוא היה עושה כזה מחיר והיה מפרסם על זה, מי שהיה צריך היה בא וקונה. הוא ספציפית, אנשים לא באים אליו הביתה, כי הרי הוא לא מפרסם את זה בתור חנות. הוא מפרסם את זה בתור מישהו שחייב כסף, ואז מישהו שחייב כסף אנשים תמיד יחכו ולא יבואו, יחכו שהמחיר יירד. אז זה דומה, אני אומר, זה דומה מה שהולך היום, שאנשים באים להוצאה לפועל, הם מגישים תמיד את ההצעות הזולות יותר. הם לא יציעו הצעה יקרה כי הם אמרו הצעה יקרה אני אקנה כבר ביד שנייה, מדירה רגילה, אני לא צריך להיכנס לדבר כזה. יוצא לכאורה שהחלק פה השלישי במקרה שבאמת אנחנו שואלים עכשיו אם מותר לקנות מהוצאה לפועל וכונס נכסים. בדרך כלל הבן אדם ששואל את השאלה הזאת, הוא שואל את זה כי הוא מצא מציאה. הוא מצא משהו שעולה זול. אז לכאורה על פניו, לפי הכלל הזה, יהיה אסור לו לקנות כי זה לא באמת לפי הדין, לא לפי דין תורה. אז מה שיוצא שהחלק הראשון הרבה פעמים הוא בעייתי. אם זה התחיל לא עם פסק דין של בית דין או לא עם בנק. החלק השלישי הוא גם בדרך כלל הרבה פעמים בעייתי אם מוכרים בצורה זולה. החלק האמצעי של מה לוקחים ומה משאירים לו, אמרנו זה בסדר, זה עובר טוב לפי ההלכה. מה עם העסקה מול בעל הנכס? זאת אומרת שמה עכשיו? מתחילים, שהיא המנחה את זה. יפה, יפה, יפה. היא המנחה את זה בדיוק. זה, זה ודאי האפשרות הכי טובה. אם אתה יוצר איתו קשר ואתה אומר לו אני מציע הצעה הזאת, אתה בטח, בטח הוא יציע

24:06 דובר 2 ממך אולי אפילו עוד כסף קצת, תן לו עוד איזה עשרים אלף מהצד. הוא ירגיש גם בסדר כי הוא בין כה וכה לא יכול להוציא את זה מהמדינה. אבל גם אתה בסדר כי אתה פייסת אותו. זו הצעה שהפוסקים נותנים. בעיקרון אין קשר איתו, אבל ברגע שיש לך כתובת, כשמפרסמים דירה יש כתובת. יש כתובת, אתה יכול, אם אתה רוצה. אם אתה לא רוצה... אם יש כתובת אז זה יוצא לפועל עוד פעם. אין שום קשר בין ההוצאה לפועל לבין ה... לא, אז תלוי במה. הדירה יש כתובת כי אתה צריך לבוא לראות. אם מפרסמים תאריך אתה יכול לבוא לראות אותה. אז זה במטלטלין, באמת, באמת מטלטלין לא יהיה כתובת. מטלטלין מבחינה אחת זה יותר קל מדירה. תכף נראה מה יותר קל. עכשיו, אז מה ש... הפתרון הזה לפייס אותו זה פתרון שהפוסקים מביאים. ללכת ולפייס אותו בכסף, ככה אתה סוגר את העניין. עכשיו, יש פתרון שחלק מהפוסקים הביאו. הם אמרו ככה, וזה קשור למה שדיברנו בשיעורים הקודמים. יש מושג של ייאוש. בן אדם מתייאש ממשהו, מתייאש ממשהו, לכאורה בן אדם שלקחו לו, פלוני שלקח לו את זה, הוא התייאש מזה. עכשיו יש איזה סימן שלם בשולחן ערוך, סימן רל"ו. יש שמה כל מיני מקרים שלקחו למישהו נכס, גוי לקח לו בכוח, לא בכוח, הוא חייב לו, לא חייב לו. יש שמה הרבה, הרבה פרטים. עכשיו השאלה היא, אז זה מה שאמרתי שבמטלטלין זה קצת יותר טוב, כי מטלטלין שייך בהם ייאוש. בן אדם לקח חפץ, התייאש ממנו, שייך ייאוש. מה קורה בקרקע? האם שייך ייאוש בקרקע? אז בוא נראה מה אדמו"ר הזקן אומר. מספר ארבע: למדנו בשיעורים

25:52 דובר 2 הקודמים שאסור ליהנות מגזלה, מחפץ גזול. אומר אדמו"ר הזקן: "וכן להיכנס לבית גזול בוודאי, בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים". אתה יודע על בית שהוא גזול. האם מותר לך להיכנס בגלל השמש או בגלל הגשם? אסור. או לעבור בשדה גזולה בוודאי. מה אתה רוצה לעבור שמה? אתה יודע שהשדה הזה ודאי גזולה, אסור לעבור. ואפילו אם התייאשו בעלי הקרקע, ואפילו אם נמכרה לאחר ולשלישי ולרביעי, היה ייאוש או שינוי רשות פעמיים. האם מותר ליהנות מזה או לא? אומר אדמו"ר הזקן שהקרקע אינה נגזלת ואינה יוצאת מרשות בעליה לרשות מי שהיא בידו לעולם, לפי שהקרקע לעולם היא ברשות בעליה האמיתיים. אדמו"ר הזקן אומר, קרקע זה לא חפץ. חפץ הוא עובר מיד ליד, אם היה בו ייאוש, שינוי רשות, בסדר. אז אם, אה, הוצאה לפועל לקחו לו את החפצים מהבית והוא כבר התייאש, אז השאלה אם אתה יכול לכתחילה לקנות או רק בדיעבד, כי היה כייאוש ושינוי רשות, ואז ייאוש יותר חזק. בכל אופן, פה יש מקום להתיר את זה, אבל הדירה הזאת לא שייך בה ייאוש כי זה קרקע. אוקיי? קרקע. מה אומרים הפוסקים על זה? הם אומרים לא, יש פתרון. יש ירושלמי, נקרא אותו עכשיו. לא נעמיק בזה יותר מדי, אבל רק בשורה אחת. הירושלמי פה מדבר, ירושלמי מסכת כלאיים. מה זה קשור לכלאיים? כלאיים, ברגע שמישהו ש-- אה, זורע חיטה ליד גפנים וכולי, אז זה אוסר אחד את השני, אבל אין אדם אוסר דבר שאינו שלו. השאלה היא, בא מישהו, אנס, אחד שגזל קרקע ו-וזרע שמה חיטים. האם הוא עושה את הכלאיים? אומר, אומר הירושלמי, אמר רבי אחא: "נשתקעו הבעלים ולא נתייאשו הבעלים, איסורו דבר תורה". אם

27:58 דובר 2 הקרקע הזאתי הגיעה למצב כזה שאנס לקח את זה, שנים הוא כבר שם, עד כדי כך שכבר נשתקעו הבעלים. זאת אומרת, אף אחד כבר לא זוכר, לא קוראים לזה קרקע של פלוני, קוראים לזה קרקע של הגזלן. זה נקרא נשתקעו הבעלים. השם שלו כבר ירד מהקרקע, אבל עדיין לא התייאשו. במצב הזה הוא אומר איסורו דבר תורה. האיסור, זאת אומרת הכלאיים אסורים דבר תורה. "נתייאשו הבעלים ולא נשתקעו הבעלים, איסורן מדבריהם". הוא אומר דרבנן, לא משנה, אם זה דינים של כלאיים. ואז שואל הירושלמי: "ויש קרקע נגזלת?" מה זאת אומרת? מה זה? מה זה פה ייאוש ו...? יש קרקע נגזלת? אמר רבי לא. כן, מי שמכיר בירושלמי תמיד האל"ף בהתחלה יורדת. אז פה זה רבי אילא, אז הוא קורא לו רבי לא. גם רבי אבא קוראים לו רבי בא בירושלמי. רבי אמי קוראים לו רבי מי. כן, ככה זה הולך בירושלמי. אמר רבי לא: "אף על פי שאין קרקע נגזלת, יש ייאוש לקרקע". הירושלמי סבר שיש ייאוש לקרקע, לפחות במצב כזה שכבר נשתקעו הבעלים. כבר אין את השם של הבעלים על הקרקע, וזה חלק מהפוסקים באמת רוצים להתיר היום, אה, קנייה מכונס נכסים, כי ברגע שבן אדם, כונס נכסים לקח לו את זה, זה סוג של נשתקעו הבעלים, זה כבר לא על שמו, זה כבר כאילו שייך למדינה, וגם הוא מתייאש מזה לגמרי. הוא יודע שאין אפשרות, דרך להוציא את זה. אבל לכאורה הצמח צדק לא מסכים ל-- להיתר הזה. נקרא את זה בשש, בנקודה אחת. הצמח צדק מביא: "והנה הרמב"ם פסק שהקרקע אינה נגזלת כלל, וכתב בהגהות מיימוניות שזהו דלא כהירושלמי, דתלמוד שלנו עיקר" וכולי וכולי. מי שקורא את

29:47 דובר 2 הצמח צדק הוא רואה שהוא לא מקבל את העניין הזה ששייך ייאוש בקרקע. לא שייך, גם אם נשתקע שם הבעלים, לא שייך לגבי ממונות. לגבי איסור כן, לא לגבי ממונות. ככה הצמח צדק אומר. יוצא שההיתר הזה שלנו נפל. אז מתי כן אפשר לקנות? לפי זה, לכאורה כל פעם שאתה מוצא בזול אתה לא יכול לקנות, כי תמיד המכירה היא שלא כדין. פה מגיע הנושא של דירה שנמכרה בגלל משכנתא, שבן אדם חותם במשכנתא, הוא חותם לא רק על זה שהוא משעבד את הדירה שלו, הוא חותם גם על כל הפרוצדורה. הוא בעצם מסכים מראש שבמקרה שהוא לא ישלם, ימכרו את זה בתהליך של הכונס נכסים. אז בעצם מראש כבר הוא הסכים שימכרו את זה בזול.

30:30 דובר 7 מה אמרתי? זה לא...

30:32 דובר 2 יפה, יפה, יפה מאוד. ובאמת פה מגיע... כמעט כל הספרים שתפתחו בנושא של הוצאה לפועל, כונס נכסים, כולם יעשו את החילוק הזה. דירה שנמכרה במשכנתא מותר. אם אתה יודע דברים מאחוריה, תראה מה קרה, אתה יודע שזה הגיע ממשכנתא, מותר לך לקנות בגלל שהוא חתם.

30:53 דובר 7 אם השווי לא פעם.

30:55 דובר 2 איך?

30:56 דובר 7 כתוב פה גם שהוא משועבד לבנק.

30:58 דובר 2 משועבד לבנק.

30:59 דובר 7 אתה נותן לי לא מיליון שקל, סתם חמישים, מאה אלף שקל.

31:03 דובר 2 כן, בטאבו זה רשום על שמך, אבל זה משועבד-

31:06 דובר 7 בעל הבית.

31:08 דובר 2 כן, אבל בוא נגיד על פי ההלכה, על פי ההלכה וגם על פי החוק אתה הבעלים אבל זה משועבד לבנק. השאלה היא אם הבנק יכול לעשות מה שהוא רוצה ולמכור את זה בזול. כן, מי שראה פעם את השמאות שהשמאי כותב שם כשמגיש משכנתא, השמאי כותב לך מחיר הגיוני ומחיר מכירה בלחץ, ומראש כותב לבנק כמה הדירה הזאת תימכר בלחץ. זאת אומרת הבנק הוא לא, אין לו כוח לחכות לכל ה-- הוא רוצה למכור את זה מהר. השאלה אם זה מותר לו. אז זה פשוט מה שכותבים כל הפוסקים האחרונים כותבים: אם זה משכנתא מותר, אם יש שאר דברים זה בעיה. ואז חלק מהפוסקים אומרים את מה שהוא שאל. לכאורה יש פה אסמכתא. מה זה אסמכתא? לא נאריך בזה, אבל יש כל מיני תנאים שבן אדם חותם עליהם. הוא חותם עליהם כי הוא בטוח שהוא לא יגיע לשם. הוא אומר לך, "בוא, אני רוצה לעבוד אצלך", ואז אתה אומר לו, "רגע, אם אתה מחר לא תגיע לעבודה או לא יודע מה", "אל תדאג, אם אני לא מגיע לעבודה, אני משלם לך אלף שקל ליום שאני לא מגיע לעבודה", בשביל שהוא יסמוך עליו וייתן לו את העבודה הזאת. בפועל יום אחד הוא לא יכול היה להגיע. האם הוא חייב לשלם את האלף שקל האלה או לא? לפי ההלכה הוא לא חייב, כי הוא, הוא לא באמת התכוון לתת את זה. הוא היה בטוח שהוא לא-- שזה לא יגיע, שהמצב הזה לא יגיע. זה נקרא אסמכתא בהלכה. איך גורמים שהדבר יהיה סגור, שלא יהיה אסמכתא? על זה צריך לעשות קניין בפני בית דין חשוב. לא משנה מה ההגדרות לזה, אבל

32:40 דובר 2 זה יותר פשוט ממה שזה נשמע. פשוט כותבים בשטר שאתה מתחייב למישהו משהו, אתה כותב שזה נעשה בפני בית דין חשוב. אפילו שבפועל זה לא נעשה, אבל אתה יכול להודות. כן, "הודאת בעל דין כמאה עדים דמי", אתה מודה שזה כאילו נעשה. אתה מחייב את עצמך כאילו זה נעשה בפני בית דין חשוב. אז זה שורה, אגב, שכל מי שכותב חוזה ורוצה שזה יהיה תקף הלכתית, צריך להוסיף את השורה הזאתי, שנעשה קניין בפני בית דין חשוב. והאדמו"ר הזקן מחדש, זה לא כתוב בשום פוסק-

33:07 דובר 8 לגבי הדירה של הזו, הוא צריך לתת להם את ההצהרה הזו שהוא יכתוב בפני בית משפט. כן. יש גם את כל ה...

33:15 דובר 2 לא, זהו. בבנק אנחנו לא עושים את זה. בבנק אף אחד לא כותב שהוא...

33:18 דובר 8 צריך לעשות.

33:19 דובר 2 אה? לא, אני אומר-

33:21 דובר 8 עשית את זה.

33:21 דובר 2 לא, אני אומר אם אתה עושה חוזה עם מישהו על, לא יודע, חוזה עבודה, חוזה... למשל בחוזה מכר רגיל יש קנס. קנס אם מישהו מבטל, עשר אחוז, חמש עשרה אחוז. עכשיו שני הצדדים מעוניינים שהקנס הזה ישולם, במקרה שיתבטל שהקנס הזה ישולם. אם שניהם שומרי תורה ומצוות וכשיקרה משהו הם לא ילכו לבית משפט, הם ילכו לבית דין. בית הדין לא יחייב בקנס בגלל שזה אסמכתא. אם הם רוצים, שני הצדדים, שזה כן יחויב, הם צריכים לכתוב את הסעיף הזה ואז זה כן יחייב אותם.

33:50 דובר 8 זה גם מסתם, זה לא הולך.

33:52 דובר 2 בבנק זה לא כתוב, אבל לכאורה אולי יש בעיה אם בבנק זה לא כתוב.

33:59 דובר 8 איך יכול להיות אפילו שלא רצנו פה?

34:03 דובר 2 זה שאלו את זה פה באחד השיעורים. זה ודאי שזה תופס. אוקיי? זה תופס. האם זה הלכתית יעשה ל-

34:10 דובר 8 זה הודאה.

34:11 דובר 2 לא, זה הודאה. בן אדם יכול לחייב את עצמו, אפילו למשל הוא יכול להגיד למלווה, הוא עושה שטר הלוואה למשל, הוא כותב על שטר הלוואה שהמלווה הזה נאמן עליו יותר משני עדים. כך הוא כותב על שטר הלוואה וחותם. עכשיו יבואו שני עדים שהוא שילם. המלווה אמר שהוא לא שילם. למי יקבלו? את המלווה. איך זה יכול להיות? התורה אומרת, "על פי שני עדים יקום דבר", הוא קיבל על עצמו. אז פה הוא קיבל על עצמו, הוא מודה כביכול שזה היה בבית דין חשוב. אגב, באחד מהקניינים של מכירת חמץ אתה מו-- אה, לא יודע אם בשטר שלנו, לא יודע אם זה מופיע, אבל הקצות אומר לעשות את העניין הזה של אודיתא. אתה מודה שהחמץ שייך לגוי, אפילו שלא עשית שום קניין. עצם זה שאתה מודה שהוא שייך לגוי זה נהיה שייך לו. זה קניין שהוא בדיבור, ככה יוצא. עכשיו מה שהוא שאל, אומר בפועל בבנק לא כותבים כזה דבר. לא כותבים בית דין חשוב. אז איך זה תופס? אז פה מה שמעניין, בוא נקרא את הלשון שבע ועם זה נסיים. יש פה דברי חיים. הוא דיבר שם על סיפור שמישהו, אה, עשה ערבות למדינה, למסים של המדינה, משהו כזה. הוא לקח ערבות ובפועל הגיעו רשם מחייבים אותו ומוכרים לו נכס שלו במכרז בזול, בדיוק כמו שאנחנו לומדים עכשיו.

35:31 דובר 8 מהערב.

35:31 דובר 2 מהערב. לקחו את של הערב, בדיוק. עכשיו בואו תראו מה הוא כותב. הוא כותב ככה: "והנה זאת ידוע לכל מי שבקיא קצת בענייני נימוסי המדינה זו, שלכל דבר יש חוקים נקראים פרגרפים". אם מישהו מכיר את המילה הזאת שיתרגם לי. חיפשתי קצת, לא מצאתי תרגום של זה, אבל זה החוקים, זה הכוונה. "ואם אחד מקבל עליו כפי הפרגרף, מחויב לקיים מכוח תנאי, לא מכוח דינא דמלכותא כלל, שכן קיבל על עצמו חיוב דבר זה בפירוש". בן אדם שבא וקיבל על עצמו את החוקים, הוא בא שם קנה ערבות של המדינה, קנה איזה משהו, הוא קיבל את החוקים של המדינה ויש שמה סכנות מפורטות.

36:13 דובר 8 יש הבדל אם מישהו בא מבחוץ למדינה, מישהו שנולד למדינה. מישהו שבא למדינה-

36:19 דובר 2 כן.

36:20 דובר 8 הוא מקבל עליו. מישהו-

36:21 דובר 2 אה, מישהו שנולד.

36:22 דובר 8 מישהו שבא לשמה... מי שנולד, הוא נולד לכורח.

36:26 דובר 2 אגב, כשהוא נולד הוא יכול לצאת החוצה, לחיות במקום אחר. זה שנשאר פה אז הוא גם מקבל על עצמו לכורח. אוקיי, ואז הוא אומר ככה: "והנה גם זה ידוע דבענייני קופציה". קופציה זה הערבות. זה חיפשתי, מצאתי תרגום? אה? לא יודע. "יש חוקים שונים ואחד מהחוקים היא שבאם לא ישלם השוכר כפי ההתחייבות, יימכר כל נכסי הערב וישומו תחילה, ואם יהיה ליציטציה" — זה מכרז — "אם יהיה מכרז ולא יתנו כפי השומה, יימכר כפי שיוכל כדי לגבות חובו". זאת אומרת, כולם קיבלו על עצמם פה את החוקים של המדינה. לא מצד, הוא אומר לא מצד דינא דמלכותא, מצד זה שהוא קיבל על עצמו וזה שהוא התעסק עם אותו עסק. ומה שמה כתוב בעניין של הערבות? כתוב במפורש את זה שמוכרים ואם מוכרים בצורה כזאתי ויש מכרז אז לוקחים את המחיר הכי גבוה, אפילו שזה פחות מהשומה. והערב שחתם זה על נתינת הקופציה בוודאי כתב שמחויב כפי הנ"ל, ואם כן התחייב מחמת תנאי לקיים זה, ובפרט שדבר בחוק זה ידוע לכל שמוכרים על ליציטציה, שזה מכרז, אפילו בזול הרבה. כולם מכירים את זה, ואם כן כבר קיבל על זה הערב, מתחייב מחמת תנאי. ופה בהמשך מופיעה השאלה שלך. הוא אומר: "ואין לומר מצד אסמכתא". למה? כי כידוע לא שייך בזה אסמכתא. ככה הוא כותב. הוא לא מפרט. זה פשטות. אני חושב שהתשובה היא מאוד פשוטה. כל משכנתא, משכנתא הרי זה לא משהו חדש. משכנתא זה כבר מופיע בגמרא, משכנתא בנכייתא ולא בנכייתא. כל משכון או משכנתא של נכס זה לכאורה אסמכתא. אני חשבתי שאני אשלם את ההלוואה ולא תיקח לי את הבית. בסוף לא שילמתי, אתה לוקח לי את

38:20 דובר 2 הבית. למה אתה לוקח לי את הבית? זה אסמכתא. מה התשובה? אתה בא ומשעבד פה את הנכס. זה סוג של כאילו כמו שאתה מוכר למישהו משהו. בדרך כלל מה שאתה אמרת, כמו שאתה מוכר למישהו משהו, הוא הופך להיות שלו. שהעברת לו את הנכס זה שייך לו לגבי זה שהוא יכול לגבות מהנכס. אז מפה אתה, שהעברת את זה לבנק, אתה נתת, נתת לו בעלות עם כל התנאים שמסביב. לכאורה זה מה שהוא מתכוון. נתת לו את הכוח לגבות גם אם זה יהיה בזול, אפילו שזה לא כפי השומה. לפי זה יוצא באמת למסקנה שאם מדובר על קניית דירה שנקנה על ידי משכנתא, מישהו שלא שילם משכנתא, לכאורה יהיה מותר לקנות את זה, כי החייב קיבל על עצמו את כל הכללים שנוהגים מסביב. הוא קיבל על עצמו גם את זה. אז ככה זה לכאורה מותר.

39:11 דובר 8 מה שקרה, לקח משכנתא כשהבית היה שווה מיליון. היום הבית שווה ארבעה מיליון. אז איפה הפרופורציה?

39:19 דובר 2 לא, את ההפרש נותנים לו כמובן.

39:20 דובר 8 לא, מעניינים אותי.

39:21 דובר 2 את ההפרש נותנים לו. אבל הוא לא לקח בחשבון. ואבל לגבי שאר המקרים, לכאורה לפי אדמו"ר הזקן והצמח צדק, שאין ייאוש בקרקע וקרקע לא נגזלת, לכאורה זה יהיה בעיה. עם מטלטלין זה יהיה קצת יותר קל מצד הייאוש.