איסור מסחר עם גויים - הרב ישראל מעטוף שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 טוב, שיעור מאוד מעניין. נגענו בנושא של גויים מכל מיני כיוונים ועכשיו נעשה את ההשלמות. זה באמת נושא רחב, כל מיני דברים. מה שנלמד היום, באיזה זמנים אסור לעשות מסחר עם הגויים. כמו שאמרנו בשיעורים הקודמים, בארץ ישראל אנחנו פחות נפגשים אבל גם נפגשים. למשל, כל מיני מבצעים של, אה, יום שישי השחור ובסוף שנה וכל מיני דברים באתרים. מותר להשתתף? לקנות?

00:52 דובר 3 כמובן, גם זה שקונים בחו"ל.

00:54 דובר 2 כן, אתה קונה בחוץ לארץ. מוצרים שאסור למכור לגויים, גם פחות נפוץ בארץ, אבל צריך לדעת את זה. מכירת והשכרת בתים, שזה ודאי יכול לקרות, ומה דין הגויים בימינו. לכל הדברים שדיברנו, האם הגויים בימינו שונים מהגויים של פעם? נזכיר מה שלמדנו בשיעור שלפני השיעור הקודם. דיברנו על כל הנושא של איסורי מאכלות. זה נושא בפני עצמו. זה קשור גם לגויים, אבל זה נושא כללי בפני עצמו ונעבור עליו וניזכר מה שלמדנו. אז דבר ראשון יש איסורי הנאה, זה הרמה הכי גבוהה. דבר שהוא אסור בהנאה, זה לא משנה אם מדרבנן או מדאורייתא, אסור בהנאה, אסור ליהנות ממנו, אסור למכור אותו לגוי, ליהודי, זה לא משנה כלום, הוא אסור בהנאה. אחר כך יש איסור אכילה מהתורה. איסור אכילה מהתורה, התורה רק אסרה לאכול? בכל זאת, יש גם איסור מסחר. איסור סחורה בדברים שאסורים מהתורה. לא, חוץ מהדברים ש-- שאסורים בהנאה, עורלה, בשר בחלב, דברים שאסורים בהנאה לגמרי. חוץ מזה, גם דברים שהם לא אסורים בהנאה, יש איסור לסחור בהם. למשל, ניקח, אה, איסור טר- טריפה. מותר בהנאה. מותר ל-, לא יודע, לקחת עם זה, להשתמש עם זה לדברים. מותר גם למכור לגוי. כתוב מפורש בתורה שמותר למכור לגוי, אבל אסור לעשות בזה מסחר. זאת אומרת ל-ל-לעשות מזה רווח. מ-מ-מתי מותר? כשהתורה אומרת שמותר, מה הכוונה? יש לך כבר, שחטת את הבהמה והיא נטרפה, בסדר תמכור לגוי, אבל לבוא ולקנות בשביל לסחור בזה, זה אסור. אז זה בעצם הרמה השנייה. יש איסורי הנאה, אסור לגמרי. יש איסורי אכילה מהתורה, שזה לא אסור לגמרי, יזדמן לך תמכור, אבל אסור לעשות בזה מסחר באופן של לכתחילה, באופן יזום. אוקיי? השלב השלישי זה

03:16 דובר 2 איסור דרבנן. איסור דרבנן בעיקרון מותר לעשות בו סחורה עם גויים, כן? עם יהודים זה בעיה, אבל עם גויים מותר לעשות בו סחורה. אבל יש מצב של איסור דרבנן שאינו ניכר, שלא רואים עליו שהוא אסור. אם לא-לא רואים עליו שהוא אסור, אתה מוכר את זה לגוי, הכל טוב ויפה, אבל הוא אחר כך ימכור את זה ליהודי. הוא עלול למכור את זה ליהודי. עורלה זה דבר שאסור בכלל ליהנות ממנו בכלל. ניתן דוגמאות לזה. איסור דרבנן שאינו ניכר, ניתן את הדוגמאות בהמשך. זה היום זה לא נפוץ, כי היום אנשים קונים דברים סגורים, הם יודעים מה הם קונים. פעם זה היה מאוד נפוץ. הדוגמה שיש בהלכה, נ-נגיד דוגמאות. הדוגמה שהבאנו פעם שעברה על חיטים שנרטבו לפני פסח. אז ה-- אפילו שזה לא בטוח החמיץ, אבל מדרבנן אסור בפסח. כשאתה מוכר את זה לגוי, הגוי ימכור את זה ליהודי. היהודי לא יודע, הוא רואה חיטים. או פת נוכרי. דיברנו אז, יש פת נוכרי שבעיקרון אנשים שרגילים לקנות מהנוכרים פת מותר להם, כי יש מקילים לקנות מהנחתום אפילו שזה פת עכו"ם. אבל אם זה פת שלך מהבית, יהודי שגוי עשה אצלך בבית, זה אסור בכל אופן. אז את הפת הזאת אסור לך גם למכור לגוי, כי הוא ימכור את זה בטעות ליהודי ויהודי לא ידע. בקיצור, זה דברים שבאמת היום בקושי קיימים. כיום אתה יודע מה אתה קונה. אתה קונה מוצר, בוא נגיד מוצר בלי הכשר. היהודי שקונה יודע שזה בלי הכשר, אז הוא יודע בדיוק מה הוא קונה מהגוי. אם זה איסור דרבנן, אז הוא יודע שזה איסור דרבנן. ה-רמה האחרונה זה איסור דרבנן רגיל. איסור דרבנן רגיל מותר

05:06 דובר 2 לעשות בזה סחורה עם גויים. אוקיי, זה הקדמה למה שלמדנו אז. עכשיו... שנייה, יש פה את הדברים שבהם אין איסור. מי שזוכר, רק לתזכורת. נדלג על זה עכשיו. איזה דברים אסור לסחור עם גויים? חוץ ממה שדיברנו עכשיו. חוץ מאיסורי האכילה. איזה דברים במפורש שכתוב שאסור לסחור עם גויים? אז דבר ראשון סמוך לחגיהם. סמוך לחג שלהם אסור לסחור. עכשיו נקרא קצת מהמקורות. במספר אחד אומר השולחן ערוך: "שלושה ימים לפני חגם של עובדי כוכבים אסור ליקח מהם ולמכור להם דבר המתקיים". שלושה ימים, לא רק בחג עצמו, שלושה ימים לפני אסור לא לקנות מהם ולא למכור להם. ההתחלה, סעיף א' בהתחלה. אמ, מנדל, לך תביא שולחן ערוך יורה דעה. תחפש, תשאל שם מישהו. יורה דעה, סימנים קמ"ח, באזור הזה. קמ"ח, קמ"ט. אז לפי זה, ברגע שמתקרב החג אסור למכור להם שום דבר. ככה יוצא. אומר השולחן ערוך בסעיף י"ב: "יש אומרים שאין כל הדברים האלו אמורים אלא באותו זמן, אבל בזמן הזה אינם בקיאים בטיב עבודת כוכבים. לפיכך מותר לשאת ולתת עמהם ביום חגם ולהלוותם בכל שאר הדברים". זאת אומרת, יש את הגויים של פעם שהם היו עובדי עבודה זרה ממש, אז אסור. אבל הגויים של היום, אומר השולחן ערוך, יש אומרים שמותר לסחור איתם חופשי כי הם לא בקיאים בטיב של עבודה זרה. ממשיך הרמ"א: "ועוד דאיכא בזה משום איבה אם נפרוש עצמנו מהם ביום חגם ואנו שרויים ביניהם וצריכים לשאת ולתת עמהם כל השנה". אומר הרמ"א, אם אתה תתחיל, ייכנס אליך גוי לחנות, אתה אומר לו: "אחי, אני לא מוכר כי עכשיו זה החג שלך". או שפתאום הם יראו שכל היהודים לא נכנסים אליו לחנות, זה יכול

07:28 דובר 2 ליצור בעיה של איבה ושנאה. לכן הוא אומר שזה עוד היתר למה זה מותר. זה שולחן ערוך, אה, הרגיל, לא המאוחר, כן. עכשיו, הנושא אגב של איבה שייך גם היום בצורה מאוד חזקה, כי היום כל דבר מתפרסם במהירות. כי אם פעם אחת תגיד לגוי: "אני לא מוכר לך כי היום זה החג שלך", כל העולם ידע מזה ואתה לא יכול לדעת לאן זה ימשיך. אז הטעם הזה ודאי שהוא שייך. עכשיו השאלה הזאת, מה פירוש לא בקיאים בטיב אלילים? מה זה אומר? אז כולם מכירים את ההבדל בין ה... יש בעצם שלושה סוגים. יש את המוסלמים, הנוצרים ויש את העובדי עבודה זרה ממש. שהמוסלמים בעיקרון הם לא עובדי עבודה זרה כי הם מאמינים בקדוש ברוך הוא. הנוצרים הם מאמינים בשיתוף. מאמינים בשיתוף, אז ליהודים זה אסור. אסור להאמין בשיתוף. להם זה מותר. לגויים זה מותר, אז בעצם הם עצמם לא נקראים עובדי עבודה זרה כי הם עושים משהו שהוא מותר להם. לנו אסור לשתף עם זה פעולה, להיכנס למקום שלהם. ישמעאלים, מוסלמים, אז זה גם כביכול גם ליהודים זה לא איסור לבקר שם בחו"ל.

08:49 דובר 4 למה מומלץ?

08:55 דובר 2 כנראה הכוונה זה לגבינו.

08:57 דובר 4 לגבינו?

08:58 דובר 2 כנראה. אפשר לראות באיזה הקשר זה נכתב. מה הם מלמדים שם בסוף?

09:03 דובר 4 לא, זה...

09:04 דובר 2 אה, הלכות עבודה זרה.

09:09 דובר 4 זה אסור לזכור, אה, לזכור את ה...

09:22 דובר 2 עכשיו מה קורה עם הסוג השלישי שלכאורה הוא גם היום קיים, עובדי עבודה זרה בפועל. יש בהודו, יש בהרבה מקומות אנשים שממשיכים. כן, סיפר לי פה מישהו שהוא היה בהודו הרבה זמן. הוא אמר: אתה נכנס למונית, יש לך בכמעט כל מונית פסל, אז זה נהיה להם רגילות שלוקחים את הכובע ושמים על ה... נכנסים למונית, ישר שמים את הכובע על הפסל בשביל לא לראות אותו כל הנסיעה. אבל אנשים עובדים עבודה זרה כפשוטו. אז נראה, יש כאן הרב עבדאללה סומך, אחד מהפוסקים הגדולים של עדות המזרח. שימו לב מה הוא כותב על ההודים. פה מספר שתיים. "וכי תימא, כיוון שאנחנו רואים דההודים האלו אדוקי בעבודה זרה בזמן הזה, אם כן אסור אפילו בזמן הזה". אומר, אולי תגיד שאסור למכור להם גם בזמן הזה, בזמן של החג שלהם. אז הוא אומר: "זה אינו. זה כבר כתב הרב בית דוד ז"ל, ולסברת מרן ז"ל, אף על גב דאדוקי בעבודה זרה, כיוון שאינם יודעים בטיב שלה מותר, עיין שם". זאת אומרת, גם אלה שעובדים עבודה זרה היום זה לא כמו פעם. זה לא כמו באותו איכות שהיו יודעים בטיב שלה. כך הוא מגדיר את זה. "ואפילו הכי בזמן הזה מותר הכל". אחר כך הוא ממשיך: "אפילו הכי המחמיר שלא לקבל מהם דורון אפילו בזמן הזה תבוא עליו ברכה. ואני חושב משום איבה יקבל ולצערנו". זאת אומרת, איך שיוצא ממה שהוא פוסק שיש מקום להחמיר, המחמיר תבוא עליו ברכה בנושא של הודים וכאלה שעובדים עבודה זרה בפועל, אבל מעיקר הדין זה גם מותר. אוקיי, זה כמו שאמרנו, זה לא כל כך פוגש אותנו. עכשיו בנושא של המבצעים בזמן

11:13 דובר 2 של החגים.

11:15 דובר 4 מבצעים?

11:16 דובר 2 מבצעים. יש הלכה מעניינת בשולחן ערוך. הוא כותב ככה: "הולכים" — זה סימן קמ"ט, סעיף ג' — "הולכים ליריד של עובדי כוכבים ולוקחים מהם בהמה, עבדים ושפחות ובתים ושדות וכרמים, וכותב ומעלה בערכאות שלהם", וכתוב בגמרא את הלשון "מפני שהוא כמציל מידם". זאת אומרת, אפילו שהם עושים יריד, אבל הם עושים יריד עם כל מיני מבצעים והכל, שאתה בעצם מרוויח כשאתה קונה מהם, אז כתוב שמותר, אבל יש תנאי אחד. "במה דברים אמורים? בלוקח מבעל הבית שאינו נותן מכס, אבל הלוקח מן התגר אסור, מפני שהוא נותן מכס והמכס לאלילים". זאת אומרת, כשהיה פעם חנות מסודרת, אתה קונה, אתה צריך לתת מכס. למי הם נותנים את המכס? לאלילים שלהם. אז אסור לך לקנות, אפילו אם יש מבצע וכאלה דברים, אסור לך לקנות כי הם נותנים מכס לאלילים שלהם. אבל לאדם פרטי מותר. מה שיוצא היום, היום עד כמה שידוע לי אין כזה דבר מס לעבודה זרה. אולי יש מדינות שכן, אני לא יודע, אבל באופן כללי... אז א', הנוצרים וכל אלה, כתוב שהחגים שלהם זה בכלל לא חגים של עבודה זרה עצמה, זה כבר משהו שהוא מסביב. יש פה עוד לשון. שנייה. אני לא מוצא את זה כרגע. הנה יש פה: "אין יום החג אסור אלא לעובדים בו בלבד. אבל עובדי כוכבים ששמחים בו ואוכלים ושותים ומשמרים אותו או מפני מנהג או מפני כבוד המלך, אבל הם אינם מודים בו, הרי אלו מותרים לשאת ולתת עמהם". עכשיו הרבה מהגויים, לא כולם, אבל יש הרבה שזה ככה, שהם חוגגים את זה, כי ככה זה המנהג וככה זה היום במדינה והכול. אז זה היתר אחד. אבל חוץ מזה, כמו שאמרנו, מפני שהוא כמציל מידם.

13:41 דובר 2 אז אם אין איזשהו מכס שהוא ניתן לעבודה זרה, אז זה צריך שלפי זה יהיה מותר. כמובן שזה גם עניין של רגש. אדם לפעמים הרגש שלו אומר: "מה אני עכשיו איהנה ממשהו שחג שלהם?" וכמובן, וזה פה גם הרבה לצערנו נופלים בזה, לא להשתמש בלשון שלהם. אנשים לפעמים מפרסמים, אה, לא יודע מה, יום שישי השחור או כל מיני דברים, הלשון של הגויים. עושים מבצע, אם אדם שמוכר בחנות עושה מבצע, אפשר למצוא, אה, שימושים במילים אחרות, לא את המילים שלהם. או למשל אם הגיע החג שלהם ואדם בחנות, עוד מעט נראה, אתה מוכר להם מוצרים בשבילה, בשביל החג שלהם. נדבר על זה עוד מיד. בוא נגיד שזה מותר, אבל אתה פותח שולחן ושם מוזיקה או לא יודע מה. זה ודאי שזה... גם אם זו לא עבודה זרה, זה לא זה, זה לא דבר שמותר. טוב, אנחנו הפסקנו פעם שעברה חמש דברים. אז, אה, אנחנו נעבור עכשיו אחד אחד. בסמוך לחגים, מה שעכשיו למדנו, מוצרי פולחן ועוד כמה דברים. נעבור על זה אחד אחד. שנייה.

14:59 דובר 5 נודיע מה לעשות? מותר או אסור?

15:02 דובר 2 לגבי?

15:03 דובר 5 לקנות נגיד, אה, מצרך שנהיר לך שזה ביום שישי השחור.

15:09 דובר 2 כן. אז מותר. מותר.

15:13 דובר 6 לנצל מבצעים. הסתיים בית מצרך חג גוי בדצמבר. גם אותו דבר.

15:19 דובר 2 כן, אותו רעיון. בעיקרון זה, זה מותר. אז נסכם מה שלמדנו סמוך לחגים. לגבי מכירה, כתוב בשולחן ערוך. אה? לא רואים?

15:34 דובר 5 לא, תגיד.

15:34 דובר 2 זה כאילו ה... זה החג ש-- תראה, בעיקרון משתמשים בזה. זה לא דבר שהוא ראוי. זה פה רק ש... כשחיפשתי פה תמונות למצגת, אתה צריך להיזהר לא לקחת מדף עבודה זרה והזה והזה. אתה לא רואה תמונה של... אז זה כאילו משהו שהוא פרווה. אז המכירה אסורה. במדינות המערב, שזה בעצם לא עובדי עבודה זרה ממש, אז זה מותר. ובהודו ומקומות כאלה שממש אדוקים בעבודה זרה, ראוי להחמיר. לא למכור להם בזמן של החג, אבל כמובן להחמיר בצורה כזאת שלא תהיה איבה. אם זה עלול לג-לגרום לאיבה אז ודאי שיהיה מותר.

16:20 דובר 6 איבה בין היהודים לבין ה...

16:22 דובר 2 כן. אם אתה יכול להתחמק ממנו איכשהו זה מותר, אבל אם אתה רואה שאתה תגיד לו: "אסור, אני לא מוכר לך", וזה יעשה בלגן, אז זה מותר למכור לו. עם שונאך. איך זה היה בקורונה איתם, כל החגים של ה... של הגויים? לגבי מכירה, קנייה וזה? היה, היה, הייתה איזושהי הימנעות או שהכול המשיך כרגיל?

16:47 דובר 6 ראינו שתהיה שם, היה לנו חנות הרבה שנים ואף פעם לא...

16:53 דובר 2 לא, לא שינתה שום דבר.

16:55 דובר 6 רגע, רגע, רגע, רגע, אני שאלתי אותך. אף פעם... היו הרבה זרים ששאלו את הרב, אבל אף פעם לא שמעתי שיש בעיה. רק הבנה אסורה ואז בבדיקות.

17:07 דובר 2 לא, בעיקרון זה אסור. בשולחן ערוך כתוב שאסור למכור להם. אבל היום-

17:13 דובר 6 יש המקלים.

17:14 דובר 2 מותר, מותר במקום של עבודה זרה או להכיל. לקנות מהם.

17:20 דובר 6 גם, גם, גם.

17:22 דובר 2 איך?

17:23 דובר 6 פגשנו. פגשנו בתקופה הזו, יש המון ציירים.

17:27 דובר 2 כן, בלי קשר כאילו לחגים דווקא.

17:30 דובר 6 לא.

17:30 דובר 2 אה.

17:30 דובר 6 הם, הם, הם עושים את זה ב-ב-ואף פעם לא שמעתי, זה לא ראיה, אבל אף פעם לא שמעתי מיהודים במיליונים, בכל זאת, יש מיליונים של יהודים נראים בבני ברק, אז אף פעם-

17:43 דובר 2 לא ראית שהתרחקו מזה בכלל.

17:44 דובר 6 מי שיגיד שהם נוסעים לביה"ח או לצלם, אז זה לא הולך. אף פעם לא שמעתי.

17:50 דובר 2 אוקיי, אז לגבי קנייה זה, קנייה זה ודאי יותר קל. מפורש בשולחן ערוך שהולכים ליריד עובדי כוכבים וכולי. אם יש מס לעבודה זרה זה יהיה אסור. צריך לדעת את זה. לא יודע אם יש מדינות כאלה היום גם כן, אז אני לא מאמין.

18:05 דובר 6 בצפון היכן?

18:07 דובר 2 כן. אוקיי, עכשיו המושג-

18:10 דובר 6 בן אדם שיש לו חנות, למשל מוצרי חשמל, באמת לפרסם לכבוד חג המולד.

18:18 דובר 2 אה.

18:19 דובר 6 ולמשוך לקוחות, הנחה.

18:23 דובר 2 זה שאלה. מקום של הפסד זה שאלה. אני לא יודע. זה לא נשמע טוב.

18:27 דובר 6 לא נשמע טוב בכלל.

18:28 דובר 2 אבל-

18:29 דובר 6 זה עסקי זה... אני אגיד לך, יש הרבה פרסומות לכבוד החגים, אבל לא, לא ראיתי שחנות של משווק יהודי שיגיד את השם, את השם של החג עכשיו.

18:41 דובר 2 הוא יכול לכתוב לכבוד החג. כן, זה חנוכה.

18:44 דובר 6 חגים. הרבה פעמים חנוכה יוצא בסמיכות לכריסמס. זה יוצא בסמיכות ל...

18:55 דובר 2 אוקיי, נעבור לפרט השני מתוך חמש. מוצרי פולחן. זאת אומרת, דברים שהם עובדים איתם עבודה זרה. אז נקרא בסעיף שלוש: "דברים שמיוחדים למין ממיני אלילים שבאותו מקום אסור למכור לעובדי, לעובדי אותם אלילים שבאותו מקום". אם בוא נגיד בהודו-

19:15 דובר 6 עץ אשוח.

19:17 דובר 2 זהו, זה הרבה דיונים בפוסקים, העץ אשוח. אפילו על הצלב יש דיונים. מה נחשב עבודה זרה ומה נחשב דברים שאפילו-- נראה עוד מעט לשון קצת של ה... כן, מופיע פה. נקרא עוד מעט של העבודה הזאת או מה שקראנו מקודם. עכשיו, בעיקרון אסור למכור משהו שהם עובדים איתו עבודה זרה. למשל, אני לא יודע, פרות בהודו, הם עובדים את הפרה. אתה מוכר להם פרה, אתה יודע שהם הולכים לעב-לעבוד אותה, זה יהיה אסור. עכשיו נמשיך בשולחן ערוך. "ודברים שאינם מיוחדים לה מוכרים אותם סתם". אם זה דבר כזה שאפשר לעבוד איתו עבודה זרה, אפשר לא לעבוד איתו, אפשר למכור להם ככה, בסתם. "ואם פירש העובד כוכבים שהוא קונה אותם לאלילים, אסור למכור לו". אם הוא אומר לך מפורש: "אני קונה את זה בשביל לעבוד עבודה זרה", אז זה יהיה אסור למכור לו. עכשיו לפי מה ששאלת על עץ אשוח ועוד דברים כאלה. אז תראו מספר ארבע. שוב הוא שואל על ההודים, אותו רבי עבדאללה סומך. ההודים עובדי עבודה זרה בזמן הזה ומנהגם לשאול חפצים מבית ישראל קודם חגם כדי לקשט בהם בתים ושערי החצר שלהם. עכשיו פה מדובר לא על קנייה ומכירה, מדובר על, על ה-- אבל אנחנו רואים אותו רעיון. האם מותר לי להשאיל לשכן שלי פרחים, דברים, עציצים, שהוא מקשט את זה ביום של החג שלו ועובד עבודה זרה בפועל? עונה רבי עבדאללה סומך בתשובה: "דבר זה מותר גם הוא". להשאיל להם כלים. תשובה ב-במספר ארבע, בקטע השני. להשאיל להם כלים כדי לקשט בהם הבתים והחצרות, כמו שכתב הרמ"א בסימן י' וז"ל: "אף על גב דגוי מתכוון לשבח וכבוד עבודה זרה, מכל מקום שאינו מלבוש עבודה זרה גופא

21:05 דובר 2 ולא תשמיש לה ואין חוק על זה לעובדה בכך, רק שעל ידי זה ייקח קצת הידור וכבוד לעבודה זרה, לית לן בה. וכל שאין הגוי מכוון להעביר על דת אלא להנאת עצמו, שרי". זאת אומרת-

21:22 דובר 7 זה מותר.

21:23 דובר 2 כן. כל דבר שהוא לא עבודה זרה, הוא לא עובד עם זה, זה לא מלבוש של עבודה זרה, זה לא תשמיש של עבודה זרה, זה רק ליופי מסביב. הוא קורא לזה שזה נחשב הנאת הגוי. הוא רוצה שיהיה לו יפה בחג שלו, אז הוא מקשט ועושה כל מיני קישוטים.

21:36 דובר 7 כל מיני.

21:38 דובר 2 לפי זה, הדברים האלה שוב, אני מדבר עכשיו מעיקר הדין. עכשיו יבוא בן אדם יעשה עסק של מכירת עצי אשוח. זה נבל ברשות התורה, לדעת לקרוא לזה. זה דבר שהוא לא, לא מתאים. איך?

21:56 דובר 7 עצים.

21:56 דובר 2 זהו, עכשיו פרחים, יש גם הבדל. עץ, דבר שהוא ממש מיוחד להם, יכול להיות שאפילו-

22:01 דובר 7 חג מסוים.

22:02 דובר 2 כן, אתה מגיע ועושה עם זה עסק. זה ודאי שזה, אתה פה מהדר אותם. אבל פרחים למשל, זה היה שאלה שהייתה בעבר. בן אדם שמגדל פרחים וכשמגיעים הזמנים של החגים הוא מייצא לחוץ לארץ, מייצא כמות הרבה יותר גדולה. הוא יודע למה הוא מייצא כמות יותר גדולה, אבל לכאורה זה יהיה מותר עם מה שכתוב פה בעצם. אז מה שיוצא: המיוחדים לעבודה זרה, אם זה מיועד לעבודה זרה עצמה, אסור. מיועד ליופי רק, זה יהיה מותר. אבל אם זה משמש גם לעבודה זרה וגם לא, אז מותר. אלא אם כן הוא אומר לך, אם פירש והוא אומר לך אני קונה את זה לעבודה זרה, אז זה אסור למכור לו.

22:48 דובר 7 אחד מהנושאים המצויים בסביבת מוצף[?]. היו שמה כמה ישראלים שהיו להם חנויות של תכשיטי זהב. הם היו קונים זהב, קונים את הזהב, את התכשיטים של הגויים ומוכרים אותם. גוי שמכר את התכשיט והצלב שלו מזהב, ועכשיו היהודי מרוויח, מוכר זהב ומוכר. איך זה? איך מגדירים את זה?

23:12 דובר 2 הוא כאילו מתיך את זה אחר כך?

23:13 דובר 7 לא.

23:14 דובר 2 תראה, התכה, אמרתי לך, אני לא רוצה להיכנס באמת להכרעה בנושא של התכה, זה נושא גדול בין הפוסקים. האם יש לו כוונה לעבודה זרה או אין לו? עכשיו לגבי השלב הבא, כלי הרג ומשחית. זה מפורש בברייתא שאסור למכור לגויים. לא רק כלי הרג ממש, אלא אפילו כתוב שמה שלשלאות. ויותר מזה כותב הריטב"א, גם מתכות. מוכר להם מתכות שמהמתכות האלה הם ייצרו נשק. כל זה אסור למכור לגויים, ככה כתוב.

23:53 דובר 7 מקבלים חינם, חינם גמור.

23:56 דובר 2 כן, מקבלים נשק לחינם, לצערנו.

24:00 דובר 7 חינם.

24:00 דובר 2 עכשיו זה דבר שהוא יכול להיות פרקטי. היום טיפה פחות, אבל אפשר לומר שזה מתחיל להתגבר. זאת אומרת, פעם היו עושים עסקים עם האנשים מעזה אפילו, כן? מוכרים להם רכבים וכל זה. היום לא עושים את זה. היום עושים את זה, אבל עם מה? עם אנשים מפה, עם ערבים ישראלים כביכול. היום לאט לאט גם ערבים ישראלים זה כבר לא... אין כבר הבדל גדול בינם לבין הפלסטינים, וצריך לשים לב. אתה מוכר רכב לפירוק והוא יכול אחר כך להגיע לכל מיני טילים שהם מייצרים ודברים כאלה של נשק. אז בוא נגיד שהאיסור הוא בעיקרון לגוי שהוא שונא. כן? תכף נראה שיש היתר אם זה גוי שהוא בידידות והכול, אז יש היתר, אבל צריך יותר להיזהר בזה בנושא של מתכות. אז בוא נראה את הלשון בשולחן ערוך במספר שלוש, סעיף ה': "אין מוכרים להם ולא לישראל החשוד למכור להם ולא לישראל ליסטים". שימו לב, מגיע מישהו שאתה יודע שהוא מזיק ל-- או שהוא סוחר עם גויים או שהוא אחד שהוא מאיזו מאפיה, מאיזה משהו שאתה יודע שהוא ישתמש בזה לדברים לא טובים. סתם, למשל מוכר בחנות נשק להגנה עצמית, כל מיני גז מדמיע ודברים כאלה. אז אם אתה רואה מישהו שהוא נראה לך חשוד שיעשה עם זה נזקים, כתוב פה שזה יהיה אסור. "דבר שיש בו נזק לרבים, כגון דובים ואריות". כן? מעכשיו אסור למכור דובים ואריות. "ולא שום כלי זיין ולא סדן ולא כבלים וקולרין". תראו שברזל סביב הצוואר, יש טבעת של ברזל. זאת אומרת אזיקים, כל מיני דברים כאלה שהגוי או ישראל החשוד עלול לעשות נזק. לא, לאו דווקא הרג, אפילו נזק לרבים. אז יש איסור למכור. ממשיך השולחן ערוך:

26:03 דובר 2 "היו ישראל שוכנים בין עובדי כוכבים וכרתו להם ברית, מותר למכור כלי זיין לעבדי המלך וכיוצא בהן, מפני שעושים עמהם מלחמה עם צרי המדינה להצילה, ונמצאו מגינים עליהם שהרי הם שרויים בתוכה". האיסור הוא למכור לכאלה שעלולים להפעיל את זה נגדך. אבל אם זה כאלה שמגינים עליך, אז זה יהיה מותר. ופה זה כבר מסתעף, כל מיני מדינות. היום זו שאלה. הרי יש הדיון לגבי סעודיה, האם לעשות איתם שלום ואחר כך לתת למכור להם נשק? להתיר להם לעשות גרעין וכולי? פה מדובר על ממש אנשים שמגינים עלינו. מדינות ידידותיות זה משהו שהוא באמצע, שצריך הרבה שיקול הדעת מתי זה יהיה מותר. אם זה לטובת-- לטובתנו או זה עלול לפעול לרעתנו אחר כך. אז לסיכום, לגויים אויבים אסור למכור. אפילו אזיקים או מתכות, דברים כאלה, לא רק כלי הרג ממש. לגויים שמגינים עלינו מותר. מקרים אמצעיים זה נושא לדיון בפני עצמו, כל אחד בפני עצמו. עכשיו נעבור למקרה הרביעי מתוך חמש. הזכרנו אותו בנקודה בהתחלה ועכשיו נפרט קצת יותר. איסור שאינו ניכר. למכור משהו שהוא אסור, אבל לא רואים עליו שהוא אסור. ופה חשוב להדגיש, יש, יש ספר, אני לא אגיד, לא אזכיר את השם שלו. ספר שמאוד מפורסם היום, שהרבה הרבה פותחים ומסתכלים עליו, ושם הוא כותב את האיסור הזה. הוא כותב, זה יהיה בשם הש"ך, שלמכור קצת לגוי מותר. למה? כי אתה מוכר לו קצת. יש לו את השימוש האישי. מה הבעיה? למכור הרבה לגוי יהיה אסור. עכשיו נראה מה האדמו"ר הזקן אומר על זה. נלמד את זה שנייה ביחד. וזה אגב לא רק האדמו"ר הזקן, זה הרבה פוסקים, ותכף נראה שאפילו הש"ך בעצמו, שהוא זה שכתב את

28:14 דובר 2 ההיתר, הבן שלו כותב עליו, מתלונן עליו למה הוא התיר.

28:20 דובר 8 משהו שהוא שותה?

28:22 דובר 2 לא יודע. לא יודע. בנקודת הכסף, ככה הוא כותב. אז בואו נראה מספר חמש. מה שדיברנו מקודם, החיטים האלה שנטבעו. "וכן כל דגן שנפלו עליו מים, אפילו מועטים, ואפילו היו הגשמים מועטים, אם שהה אחר כך עד שהחמיץ, אז אסור ליהודי להשתמש בו בפסח". כן? ממשיך האדמו"ר הזקן: "אבל לא ימכור ממנו הרבה לנוכרי אחד". שימו לב, פה כן כתוב הרבה. תכף נראה אבל מה הסיבה. "לא ימכור ממנו הרבה לנוכרי אחד, גזירה שמא יחזור הנוכרי וימכרנו או ייתננו לישראל אחר שאינו יודע שנפלו עליו מים ויאכלנו ישראל בפסח". לכן אסור למכור לגוי הרבה. קצת חיטים מותר. למה קצת מותר? בוא נראה. אה? בוא נראה. "מה שאין כן כשמוכרו מעט מעט", אומר האדמו"ר הזקן, יש כאן ב' ספקות להקל. יש פה שני דברים שמצטרפים לנו להקל. א', שמא יאכל הנוכרי בעצמו ולא ימכור וייתן ממנו לישראל. דבר ראשון, אולי בכלל לא ימכור את זה, יאכל לבד. דבר שני, ואף אם יחזור הנוכרי וימכור המעט הזה לישראל אחר, יש לתלות שיאכל הישראל כל המעט הזה קודם הפסח. הוא אומר א', אולי הנוכרי יאכל את זה לבד. ב', גם אם ימכור את זה או ייתן את זה ליהודי אחר, אולי היהודי הזה יאכל את זה לבד, יגמור את זה לפני פסח. לכן מותר. מה יוצא מפה? שדווקא בחיטים, שלפני פסח, כשיש זמן ליהודי לגמור את זה, רק בזה התיר האדמו"ר הזקן למכור קצת לגוי. אבל אם מדובר על איסור אחר, כמו למשל פת עכו"ם, שגם הנכרים מפת עכו"ם אסור להם, כמו שהזכרנו מקודם. אתה תמכור את זה עכשיו לגוי, אפילו קצת, אין פה שתי ספקות. או שהוא יאכל את זה או

30:32 דובר 2 שהוא ייתן את זה ליהודי אחר. ייתן את זה ליהודי אחר, אין פה שתי ספקות, זה דבר שהוא אסור. אז בזה יאסור. נראה את הרשום במספר שש. הבאר היטב, שהוא מביא את הש"ך שמתיר למכור קצת, הוא כותב עליו: "ובנו של הש"ך בספר נקודות הכסף מתעורר על דברי הש"ך שהתיר מכירה לעכו"ם מעט מעט, שאינם מכוונים להלכה כלל". כלומר, זה לא, זה לא מסתדר עם ההלכה. זה לא רק הבן שלו, זה עוד כמה פה, כאן, פרי חדש, הלבוש אני חושב, עוד כמה פוסקים שכתבו על זה. "אלא עיקר ההיתר בזה לעשותו פת ולפתתו לשניים ואחר כך ימכרו לעכו"ם". לא ייתן את הזה. זה משהו שהוא יש היכר, שאז יהודי תמיד ידע לא לקנות. הוא לא יקנה פת, אה, חתיכות של פת הוא יודע לא לקנות מהגוי. זה משהו אחר. אז יוצא שלפי האדמו"ר הזקן, מכירה לגוי דבר שלא רואים עליו שהוא אסור, אסור אפילו קצת. כמו שאמרתי לכם, באחד הספרים של ימינו המודפסים כתוב בצורה פשוטה שמותר למכור קצת לגוי וכתוב בהערה ש"ך. ואכן אני מדגיש שיש הרבה פוסקים שאוסרים את זה. עכשיו נעבור... כן, פה הסיכום של כמות גדולה אסור, כמות קטנה יש מתירים, אבל האדמו"ר הזקן אוסר ואמרנו שגם הרבה פוסקים אוסרים. נעבור למקרה האחרון, שהוא מאוד רחב, אבל אני אגע בו כמה זמן שהזמן ייתן.

32:04 דובר 8 יין נסך, למשל, נמצא בתוך ה-

32:07 דובר 2 יין נסך אסור בהנאה בעיקרון. סתם יינם יש מחלוקת, כן, יש מחלוקת בין המחבר ורמ"א. הרמ"א בעיקרון מתיר את זה, אבל הוא כותב ש... אם אתה רוצה שאני אגיד לך באותה לשון הוא כותב, הוא עושה כמו הלוך חזור כזה. בעיקר זה מותר, אבל עדיף שלא וכולי וכולי. עכשיו לגבי בית או קרקע. מכירה של בית או קרקע בארץ ישראל וודאי שאסור. אסור למכור לגוי. יש איסור לא תחנם. אסור לתת להם חניה בקרקע. יש מהפוסקים שרצו לומר שזה הולך רק על שבע אומות או רק על עובדי עבודת אלילים, אבל בפועל רוב הפוסקים זה די פשוט שאסור בכלל למכור בארץ ישראל. הנושא של היתר מכירה בשמיטה, אז הם מביאים כל מיני קולות מפה ומשם. זה רק לזמן, רק לזה. אבל באופן כללי זה אסור. עכשיו בחוץ לארץ, אני רוצה למכור בית לגוי בחוץ לארץ. עקרונית כן, לא ניכנס לפרטים. עקרונית זה מותר, כי אין איסור לתת להם חניה בחוץ לארץ. עקרונית זה מותר. עכשיו לגבי השכרה. השכרה, כתוב בעניין בשולחן ערוך. אני רגע, הנה זה בדף. בסימן קנ"א, יורה דעה סעיף ח'. אין מוכרים להם בתים ושדות בארץ ישראל, אבל משכירים להם בתים ולא שדות. משכירים, מותר להשכיר להם בית. כשאתה משכיר להם בית אין בעיה של חניה, זה רק לזמן, רק להשכרה זה מותר. עכשיו בסעיף ט' הוא כותב: "לא ימכור ולא ישכיר לג' עובדי כוכבים ביחד בשכונת היהודים". לא ימכור, חוץ לארץ.

34:26 דובר 9 חוץ לארץ.

34:27 דובר 2 בארץ ישראל אסור בכלל למכור, קודם כול בחוץ לארץ. אבל לא ישכיר זה כבר לא משנה איפה. בין בחוץ לארץ בין בארץ ישראל לא ישכיר לשלושה עובדי כוכבים ביחד. עכשיו פה הלשון קצת סתום. מה פירוש שלושה עובדי כוכבים? עכשיו מי שמסתכל בגמרא במקור, יש שם את הלשון של שכונה. שכונה תמיד בגמרא זה מופיע בכמה מקומות. שכונה זה שלושה בתים. אז יש פה בעצם חשש שהגויים יקימו שכונה. אז, אז זה-- לכן אומרים הפוסקים, המהרש"ל אומר שגם מי ש-- גם הרמב"ם והשולחן ערוך שסתמו ככה, הוא לא כותב את זה השולחן ערוך, הוא כותב את זה על הרמב"ם, אז מתכוונים שלושה בתים. זאת אומרת ליהודי אחד יש לו כמה בתים שלו, מותר לו מתוכם להשכיר לגוי אחד או לשתיים, אבל לשלושה זה יהיה כבר אסור לו. אני לא יודע. עכשיו לפי זה הנושא, היום זה קורה. אנשים אפילו מפה, יש להם כל מיני דירות כאלה מוזנחות. הם משכירים לכמה עובדים ז-- עובדים זרים שגרים בדירה הזאת, אז זה פשוט לפי רוב הפוסקים זה מותר, כי זה לא, זה לא שלושה בתים, זה כמה גויים, זה לא שלושה בתים. עכשיו יש עוד איסור וגם מופיע פה בסעיף י'. אף במקום שהתירו להשכיר לא התירו אלא לאוצר וכיוצא בו, אבל לא לדירה מפני שמכניס לתוכו אלילים בקבע. אתה משכיר לו מקום שהוא גר שמה, הוא מכניס לשם את הפסלים שלו. אסור לך לגרום שהבית שלך יהיה מקום של פסלים, אז זה יהיה אסור להשכיר לגוי. ממשיך אבל הרמ"א—לא משנה, בארץ או בחוץ לארץ אתה משכיר לגוי, הוא מכניס את הפסלים לבפנים. ממשיך הרמ"א ואומר: "והאידנא נהגו להשכיר אף לדירה,

36:20 דובר 2 כיוון שאין נוהגים להכניס עבודת כוכבים לבתיהם". אז יוצא שלפי זה, יהיה תלוי במצב של המנהג שלהם. אז אם זה דובר על הודו, ששמה יכניסו שם פסל לבית, אסור לך להשכיר להם. עכשיו אומר הבית יוסף: למכור להם בית מותר, כי אתה מוכר להם, זה כבר לא שלך. אז שיכניסו שמה כמה שהם רוצים, אה, עבודה זרה. להשכיר להם יהיה אסור. אתה יודע, עכשיו אתה יודע שהם יעשו את זה עבודה זרה? כן, ככה יוצא, כי אתה מוכר להם, זה לא בית בארץ ישראל. עכשיו יש פה שלב שלישי שזה מאוד חשוב. גוי שיש חשש שהוא יזיק לרבים, וזה אני לא יודע איך להגדיר את זה בדיוק. היום יש-- לא יודע, פה למשל אנשים גם פוחדים מעובדים זרים שמסתובבים ברחוב. אני לא רוצה לתת פה מסמרות מי נקרא מזיק, מי לא. אבל באופן כללי זה מופיע בחושן משפט בעניינים של בר מצרא. יהודי שמכר בית לגוי בשכונה של יהודים, כתוב שמנדים אותו עד שהוא ייקח אחריות מראש על כל הנזקים שהגוי הזה... זה, זה מהגמרא מופיע. כל הנזקים שהוא יעשה לסביבה שלו. זאת אומרת, כל מה שדיברנו עד עכשיו, למכור לגוי, להשכיר לגוי, זה רק שאין חשש לנזק, ואם יש חשש לנזק אז זה יהיה אסור בכל אופן. למכור או להשכיר זה לא משנה, במקום של יהודים, בשכונה של יהודים. ואתה קונה נכסים בסין ומוכר לגוי וזה, אין שום בעיה, תעשה עסקים. רק בשכונה של יהודים זה יהיה את הבעיה הזו. אז נסכם לגבי בית או קרקע. בארץ ישראל אסור מצד לא תחנם. בחוץ לארץ מותר למכור אם זה לא בשכונה של יהודים או שאין שום חשש לנזק. להשכיר, אז

38:18 דובר 2 לגוי אחד או שניים מותר להשכיר, לשלושה יהיה אסור. יש בזה מחלוקת למה בדיוק הבעיה של השלושה, אבל בעיקרון זה ששלושה זה... זהו. אז אני אומר, רוב הפוסקים השתמשו בלשון של שלושה בתים. הרמ"א והשולחן ערוך סתמו בשלושה גויים, והמהרש"א מסביר שגם כוונתם זה גם לשלושה בתים. מובן, אם הוא מוכר לשלושה, אז זה שלושה בתים. גם הלשון בגמרא, שכונה זה משהו של שלושה בתים. עכשיו, לעובדי פסלים אסור להשכיר כדי שלא יכניסו אליך הביתה את הפסלים. למכור להם, גם אם יכניסו פסלים אין בעיה, כי זה לא שלך. אבל אם זה גוי שהוא מזיק, אז זה יהיה אסור בין למכור, בין להשכיר. לא משנה בארץ או בחוץ לארץ, אם זה בשכונה של יהודים זה יהיה אסור, כמו שהיה רגע הסערה כשניסו למכור בתים בקראון הייטס לגויים וכולי. זה עד כאן, אז זה חמש דברים. אולי רק... ממש בקצרה שניזכר בחמש דברים ביחד. יש לנו סמוך לחגיהם. אמרנו שבעיקרון זה אסור, אבל אם זה... והיום בארצות המערב מותר. מוצרי פולחן. אמרנו שבעיקרון זה אסור, אבל אם זה רק ליופי או שזה לא בטוח ישמש, זה יהיה מותר. כלי הרג ומשחית, גם בעיקרון זה אסור, אבל אם זה גויים שמגינים עלינו, זה יהיה מותר. איסור שאינו ניכר. אמרנו שאסור גם בכמות קטנה, לא רק בכמות גדולה. ובית או קרקע, כמו שקראנו מקודם, אסור להשכיר.