סחורה במזון לא כשר - הרב ישראל מעטוף שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 היום נלמד על סחורה בדברים אסורים.

00:13 דובר 4 סחורה.

00:13 דובר 2 סחורה בדברים אסורים.

00:16 דובר 4 על גנובים.

00:16 דובר 2 לא כל הגנובים. לא כל הגנובים, זה גם נושא בפני עצמו. זה נושא מאוד מאוד רחב, משפיע על המון תחומים וקצת גם מסובך להבין מי נגד מי. יש פה כמה, כמה וכמה דברים, כמה וכמה תחומים. אבל ננסה, כמו כל שיעור, לפי סדר, לאט לאט להיכנס לעניין ואחר כך לזרום. קודם כל המקור, סחורה במזון לא כשר. לא רואים טוב, אבל... זה גם מופיע ביו"ד סי' קפ"ז, יש סימן מיוחד לזה, וגם יש אדמו"ר הזקן בנוגע ל-לפני "ולא בנבלות ולא בטרפות ולא בשקצים ולא ברמשים".

02:31 דובר 4 צבע? צבע?

02:32 דובר 2 צבע, כן. פה זה מדובר על, אה, שביעית. אנחנו לא ניכנס לשביעית.

02:36 דובר 4 צבע.

02:36 דובר 2 כן, צבע.

02:38 דובר 4 כמו על כשר.

02:39 דובר 2 כן, כן. יש ש-שם מדובר על, אה, דברים שצובעים איתם שזה קשורים לשביעית. אבל ראינו אבל, "ולא יצבע בשכר".

02:49 דובר 4 צובעים את הפירות?

02:50 דובר 2 לא, לא, לא. פה מדובר על, אה, דברים שצובעים איתם. אבל דרך אגב, המשנה אומרת שאם הוא צובע עם דברים של שביעית שלא יקבל על זה שכר ואז מ-היא נכנסת לאיסור סחורה. סחורה בעצם זה להרוויח. אז הוא מרוויח כשהוא צובע עם זה ואחרים עושים סחורה. אז הוא אומר: אסור לו לקבל שכר כי אין עושים סחורה בפירות שביעית. אבל זה לא-- אנחנו עכשיו רוצים יותר את ההמשך. "ולא בנבלות ולא בטרפות ולא בשקצים ולא ברמשים". כל הדברים האלה לא עושים בהם סחורה. עכשיו שימו לב, לא מדובר על איסורי הנאה. כן? בשר וחלב למשל אסור בהנאה. אסור בהנאה, אז אין שום צורה ש-- להרוויח מזה. כאן מדובר נבלות, טריפות, שקצים ורמשים. אגב, במפורש כתוב או מכור לנוכרי. "לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה", לגבי טריפה, "או מכור לנוכרי".

03:52 דובר 4 זה הרבונה.

03:54 דובר 2 גם נבלה מותר. מותר נב-- איך?

03:56 דובר 4 זה הרבונה.

03:57 דובר 2 זה השאלה. ב-בואו נראה. אז זה משנה בשביעית שאומרת אסור לסחור בנבלות, טריפות, שקצים ורמשים. אסור לסחור בזה. עכשיו נראה את הגמרא בפסחים. אחר כך נעבור להלכה. אומרת הגמרא, יש שם, אה, דעת חזקיה שהוא אומר-- או חזקיה או רבי אבהו, אחד מהם. כל מקום שכתוב לא יאכל זה אומר-- לא כתוב לא תאכל, כתוב לא יאכל, זה אומר גם אל תהנה מזה. ככה הוא אומר. אז שואלים עליו, מקשים עליו את מה שאנחנו עכשיו קוראים. מקשים עליו, "והרי שרצים ורחמנא אמר שקץ, הוא לא יאכל." שרצים, התורה אומרת לא יאכל. לפי שיטתך זה אמור להיות אסור בהנאה. "ותנן ציידי חיה ועופות ודגים שנזדמנו להם מינים טמאים מותרים למכור לנוכרים." אחד שהוא צייד חיה, עופות, דגים. יצא לו דגים טמאים עכשיו. יצא דגים טמאים. מה הוא עושה? הוא לא יכול לזרוק אותם. הוא יכול למכור את זה לנוכרי. אם זה אסור בהנאה, אז איך אתה מוכר את זה לנוכרי? הכתוב לא יאכל. אז הוא עונה: "שאני התם, דאמר קרא: לכם - שלכם יהא." התורה שם אומרת טמאים יהיו לכם. לכם זה אומר זה שלכם. אתם יכולים-- זאת אומרת, זה שונה. כל מקום שכתוב לא יאכל זה אסור באכילה, זה אסור בהנאה. כאן שהתורה אומרת לכם, היא אומרת זה יהיה שלכם. אתם יכולים ליהנות מזה. לכן אם יש להם- אז אכילה לא, אבל הנאה מותרת. עוד מעט נעשה סדר. הגמרא מייד שואלת, "אי הכי אפילו לכתחילה נמי?" אם אתה אומר שהתורה אומרת לכם, זה שלכם, תיהנו מזה, אז מה הבעיה? תעשה סחורה חופשי. למה המשנה אומרת לא עושים סחורה באיסורים? ממשיכה הגמרא, "שאני, חד אמר קרא יהיו בהווייתן יהו." זאת אומרת, כתוב טמאים

06:04 דובר 2 יהיו לכם. טמאים יהיו זה אומר הם יהיו, הם יהיו טמאים, אבל הם יהיו לכם. יש פה שני מילים שהן כאילו סותרות אחת השנייה. מה זה אומר? לכתחילה בדיעבד. לכתחילה אל תעשה סחורה, אבל אם כבר, אה-

06:22 דובר 5 זדמן לך.

06:23 דובר 2 הזדמן לך אתה לא אמור להפסיד כי זה לא אסור בהנאה, אז מותר לך למכור את זה. כן. לא לתפוס בכוונה. לא לתפוס בכוונה את הטמא, ואם כבר יש לך אז... זה עוד, זה עוד נקודה. כן, זה עוד נקודה חשובה. על זה נדבר עוד מיד. יוצא ככה אם נסכם. באופן כללי יש איסורים שהם אסורים בהנאה כמו בשר וחלב ועורלה ודברים אחרים, שהם אסור בשום אופן ל-להרוויח מזה בשום צורה. יש שאר האיסורים, הם מותרים בהנאה, מותר להרוויח מהם. אבל לכתחילה אל תעשה בהם סחורה, אל תקנה בשביל למכור. עכשיו, מה הסיבה? למה לא לעשות סחורה? עכשיו, הוא כבר התחיל, אמר מקודם שזה לא מהתורה, זה דרבנן. עכשיו פה ראינו שזה פסול. אז באמת מחלוקת הפוסקים. בואו נראה במצגת. יש אומרים גזירת הכתוב. למה לא לעשות סחורה באיסורים? גזירת הכתוב, אסור. כתוב פה טמאים יהיו לכם. לא עושים סחורה פה בכל דבר. כל הרשוא אסור. יש אומרים זה דעת הרשב"א. הוא אומר שמא אתה תאכל, זה הסיבה. אתה מתעסק בכל מיני-

07:44 דובר 5 האיסור של בשר וחלב או איסור של דברים אחרים.

07:46 דובר 2 דברים אחרים. בשר וחלב זה ודאי. התורה אוסרת את זה בהנאה. אסור לך ליהנות מזה. השאלה דברים כאלה שמותרים בהנאה אסורים רק באכילה. למה לא לעשות עם זה סחורה? בטעות כן, הוא-הוא מתעסק עם זה, הוא יכול לטעום. הוא מריח את זה, זה נראה לו טעים. הרי כתוב שבן אדם צריך להגיד לא ש-- אה, אפשי, ומה אעשה שהתורה גזרה עליי. הוא צריך להגיד אני רוצה, אבל התורה גזרה עליי. דעה שלישית למה? למה אסור לעשות סחורה? מפני החשד. לא חושדים. לא שהוא-- לא שאנחנו אומרים שמא אתה תאכל. אני מכיר את עצמי, אני יודע, אני לא אוכל. אני, זה דבר אסור. אני לא. אני אוכל רק בלעץ ולנדו. מה אני פתאום אוכל את זה? אבל מה? אנשים אחרים יראו אותי עושה סחורה עם הפירות ומתחיל ומוכר, מוכר את זה לאנשים והכל. הם יגידו, אה, אם הוא סוחר בזה הוא כנראה גם אוכל מזה.

08:46 דובר 6 מה? מראית עין?

08:47 דובר 2 כן, סוג של מראית עין. בדיוק, זה ההגדרה. מראית עין. אז יש לנו בעצם שלוש דעות. או שזה גזירת הכתוב אסור לעשות סחורה באיסורים, או שזה שמא יבוא לאכול או שזה משום מראית עין מפני החשד. עכשיו נעבור לשולחן ערוך ונראה מה נוגע לדינא. אז זה מספר שלוש.

09:13 דובר 6 שלוש. ועשר.

09:21 דובר 2 תסתכלו במספר שלוש. כל דבר שאסור מן התורה, זה השולחן ערוך. פסק הלכה. כל דבר שאסור מן התורה אף על פי שמותר בהנאה, כמו מה שאמרנו נבלות, טריפות, שקצים ורמשים, אם הוא דבר המיוחד למאכל אסור לעשות בו סחורה. חוץ מן החלב. חלב זה משהו מיוחד שהרי נאמר בו יעשה לכל מלאכה. התורה במפורש אומרת שהחלב תפוס לכל מה שאתה רוצה. מותר גם לעשות בו סחורה, אבל כל דבר אחר אם אסור באכילה אסור לעשות בו סחורה. ואם הזדמנו לצייד חיה ועוף ודגים טמאים, וכן אם הזדמנה לו נבלה או טריפה בביתו מותר למכרה ובלבד שלא התכוון לכך. אז זה מה שאמרנו מקודם, מה שהגמרא כבר אמרה את זה. תחילה אל תעשה סחורה. אם כבר יש לך, אתה יכול למכור ולהרוויח. איך יש לו? אז אם הוא צייד- זה כן דוגמה הכי נפוצה וזה היום קורה בכל המשחטות. או למשל הגיע הגוי, נתן לו מתנה והלך.

10:30 דובר 6 דברים לא כשרים.

10:34 דובר 2 כן, דברים לא כשרים. עכשיו יש פה שורה מאוד חשובה. וכל דבר שאין איסורו אלא מדבריהם מותר לעשות בו סחורה. כל האיסור זה רק לדברים שהם אסורים מהתורה באכילה, אבל דברים שאסורים מדרבנן אין בעיה לעשות עם זה סחורה.

10:55 דובר 6 דוגמא?

10:56 דובר 2 הרבה דברים. כל ה, כל הגזירות של חכמים. מהתורה זה רק נבלה, טריפה, דברים כאלה. חכמים גזרו בשר עוף וחלב וכל מיני הרחקות. חלב עכו"ם, גבינת עכו"ם. הם עשו סייג. נכון, הם עשו סייג, אבל זה סוג של גזירה לגזירה, לא עושים גזירה לגזירה. אז זה לפי מי שאומר, לפי מי שאומר שזה דרבנן זה מאוד מובן. רבנן אמרו לא לעשות סחורה, אבל זה רק איסור דרבנן. לא עושים גזירה לגזירה. אבל גם מי שאומר שזה דאורייתא האיסור, אם זה איסור דרבנן מותר. עכשיו היום חוץ מבאמת טריפות ונבלות, דברים כאלה, כל שאר הדברים בדרך כלל זה איסורים דרבנן. הם לא איסורים דאורייתא. כי יש כל מיני תערובות. הרי כל דבר למשל שהתערב ברוב הוא כבר הופך להיות דרבנן. אפילו ברוב, מהתורה הוא כבר בטל, רק אסור מדרבנן. בקיצור, כל התערובות וכל הדברים היום המוצעים בחנויות מה שאתה קונה בדרך כלל אסור מדרבנן. אז לכאורה מותר לעשות סחורה בזה. עכשיו נלמד עוד כמה דברים, אחר כך נעבור באמת מה שנוגע יותר אלינו זה בארץ ישראל. בארץ ישראל זה קצת שונה. כל מה שדיברנו עד עכשיו, למי הוא מוכר את זה? מוכר את זה לגויים. כשבארץ ישראל יש בעיה שאתה מכשיל אנשים, ופה השאלה עד כמה אתה צריך לשמור מלהכשיל אנשים אחרים. אז בוא ניקח קודם כל כמה דוגמאות שבהם לא שייך האיסור. דבר ראשון חלב זה ראינו במפורש תורה. התורה אמרה תעשה לכל מלאכה. במפורש בשולחן ערוך שמותר לעשות בו סחורה. עוד דבר אומרים הפוסקים פירות טבל. בן אדם יש לו חנות שהוא מוכר לגויים, לא ליהודים. הוא לא צריך להפריש את כל הפירות שהוא מוכר לפני שהוא מוכר להם,

12:53 דובר 2 כי זה לא הפירות טבל זה דבר שאפשר להפריש אותו. זה לא דבר שאסור בפני עצמו. אז לכן, אפילו שזה איסור תורה אסור לאכול בלי להפריש, מותר לו לעשות בזה סחורה. פירות טבל. דוגמה נוספת פירות מתולעים. פירות מתולעים אתה יכול לבדוק. יש כל מיני שיטות איך לבדוק, אז מותר לך למכור את זה בלי אפילו דברים שיש להם חזקת תולעים והכל מותר לך למכור את זה לגויים. עכשיו ליהודים אתה צריך להזהיר. כן, היום יש אפילו את ה..., פעם ראיתי תאנים שיש עליהם השגחת בד"ץ של העדה החרדית, אבל הם כותבים במפורש השגחה ללא לא קשר לתולעים. אנחנו נותנים השגחה על עורלה ודברים כאלה. תותים קפואים או רגילים?

13:48 דובר 7 רגילים.

13:48 דובר 2 רגילים? כן. תותים מתולעים?

13:54 דובר 7 לכאורה נראה בתנאי.

13:56 דובר 2 כן. אז הם כאילו הם לא לוקחים אחריות על הבדיקה. אבל מצד העניין של סחורה ב-

14:01 דובר 7 בד"ץ של העדה החרדית שכתוב מתאים לחו"ל.

14:03 דובר 2 קפואים או זה?

14:05 דובר 7 לא, טרי.

14:06 דובר 2 באמת?

14:06 דובר 7 נדיר אבל יש.

14:07 דובר 2 טוב, אולי זה מה שאומרים מחוץ לארץ. אז פה מצד להכשיל אתה לא מכשיל, אתה מודיע. מצד סחורה באיסור זה לא איסור. תותים זה לא דבר אסור וכולי.

14:29 דובר 7 מה הכוונה שלא שייך להם האיסור גם?

14:33 דובר 2 מה לא שייך בהם האיסור?

14:33 דובר 7 כתוב דברים שלא שייך.

14:34 דובר 2 לא שייך בהם איסור סחורה הכוונה.

14:36 דובר 7 אה.

14:37 דובר 2 שאין בהם איסור סחורה. זה הכוונה.

14:39 דובר 7 גם פירות לא מבושרים אתה מוכר ליהודי לא מבושר.

14:44 דובר 2 כן, נכון.

14:46 דובר 7 עורלה.

14:47 דובר 2 איך?

14:48 דובר 7 עורלה.

14:50 דובר 2 עורלה לא. כי זה איסור, אין איסור.

14:53 דובר 7 לא יכול להתבלבל מה יעס אדער נא?

14:56 דובר 2 שבן אדם מקבל את ה... זה עניין שלו. אם אתה אומר, אתה מודיע לו, אני צריך.

15:02 דובר 7 יש לי עוד תקנה. עורלה אין לי.

15:05 דובר 2 עוד דבר זה בגד שעטנז לגויים. אז הפוסקים כתבו שלא מצינו איסור למכור רק בסחורה במאכלים אסורים. אבל פה זה בגד. אפילו שזה איסור דאורייתא ללבוש אותו, אתה מוכר לגוי וזה בסדר, בתנאי שאין חשש שהוא ימכור את זה ליהודים. אז זה מה שהוא הזכיר מקודם לגבי למכור הרבה כמות גדולה. כתוב וכלו על חמץ. אז אדמו"ר הזקן אומר חמץ לפני פסח. אתה בא למכור לגוי, אתה מוכר לו כמות גדולה באופן כזה שהוא, שהוא זה הולך להתייבש והוא ימכור את זה ליהודים אולי, כי אין לו למי למכור בסביבה. אז תהיה בעיה. צריך באופן כזה שהוא כנראה יגמור את זה לפני פסח. היום זה דברים כאלה שנשמרים. זה לא דברים שאתה לא מוכר אותם לפני בפסח עצמו. אוקיי, בוא נראה עוד נקודה קטנה מעניינת פה במספר ארבע. מה קורה אם אני מוכר אריזות סגורות? אז אני לכאורה אני לא אבוא לאכול כביכול. אז אומר הפרי מגדים הוא ממש הקופסאות סגורות. אם הן אוכלי אדם פשוט שיש איסור סחורה- אוכל. אוכלי אדם. כן, כן, רצית להגיד אוכלי אבל... פשוט שיש איסור סחורה אף לסוברים והאיסור הוא מדרבנן שמא יבוא לאכולו. אפילו לאותן דעות שאומרות שמא יבוא לאכולו, אז לכאורה זה סגור, אז אולי זה יהיה בסדר. אז הוא אומר שלא, וכיון דקיימא דרך האוכלין שמונחים שם, הרי יש החשש ממש כמו באיסור מונחים בכלים פתוחים. זה לא, זה לא איזה משהו עכשיו נעול באיזה מנעול שאומר לא יבוא לאכולו. זה סגור, ככה זה אריזות סגורות, אז גם כן עלול לבוא ולאכול. לכן המצב הזה זה גם כן יהיה אסור כמו שזה אריזות- אם זה סגור או פתוח. מה זה?

16:59 דובר 2 אם זה שמא יבוא לאכולו, אז אולי נגיד שזה נגיש לך אז עלול לבוא לאכול, אבל אם זה סגור אז אולי זה- שמא אתה המוכר. שמא המוכר יבוא לאכול. אה. לדעות שאומרות שזה הסיבה אז אולי נתיר את זה. אז הוא אומר לא, גם לדעות האלה זה אסור, כי זה הדרך ככה לשווק את זה באריזות. עכשיו מה כן? מה כן מותר? בוא נראה עוד שני דברים שמותר. דברים שבכלל לא מיועדים לאכילה. אפילו שהם יכולים לאכל, אז לא מיועדים לאכילה. הדוגמה שדיברנו גם בהתחלה דגי נוי ותוכים. מי שרוצה יכול לבוא ולאכול את זה. יכול לאכול את התוכי, יכול לאכול את הדג, אבל באותו מקום מוכרים את זה- זהו. אז עכשיו זה יהיה תלוי, זה יהיה תלוי במנהג המקום. אם אתה עכשיו נמצא בסין, בהודו, שמה, שמה אוכלים ארנבות ואתה עכשיו עושה עסק עם מכירת ארנבות וכולם שמה אוכלים את זה, אז זה יהיה סחורה במאכלי איסור. אבל בארץ שזה דבר שלא אוכלים אותו, אז בעצם אתה לא, זה לא מאכל איסור. זה ארנבת, זה שעשוע. אז דגי נוי ותוכים לכאורה זה בכל מקום זה... בימינו זה דברים שלא עשויים לאכילה. איך? חתולים. חתולים גם. הכל תלוי במנהג המקומות, מנהג המקומות. כן. עכשיו יש, יש שרוצים להתיר אפילו אם האזור שמה אוכלים, אבל אתה מוכר את זה לא לצורך אכילה. אתה מוכר, אתה אומר דגים לאקווריום. אנשים מסביב אוכלים את זה, אבל אתה מוכר. יש מתירים את זה, אבל יש גם אוסרים. לכן יש מקום כן לאסור. להתייחס כן לפי, לפי אותו אזור. עוד דבר, מאכלים של בעלי חיים. יש אריזה של מאכלי בעלי חיים. אז אפילו עכשיו, היום

19:00 דובר 2 אני מעמיס איזה דברים שלא ראויים לאכילה לבני אדם, אפילו אם זה דברים שהם כן טעימים וראויים לאכילה. בעצם זה שזה, ככה כותב אחד הפוסקים, זה כתוב על זה באריזה מיועד ל... כן, לכלבים וכולי. אז זה מרוחק מלב בני אדם. בני אדם לא- מישהו אכל. ו- אה. מישהו אכל את הקערה עצמה. נו? ממש הדעה לא טעים, עוד יבעך. אז לפי זה הדברים האלה, אה, יהיו מותרים בסחורה. למה? כי זה לא מיועד לאכילה של בני אדם, רק לאכילה של כלבים. עכשיו נעבור למצב של ימינו ל-בארץ ישראל. היה סיפור לפני תקופה, לא יודע כמה עשרות שנים, בתנובה שעלה רעיון מה עושים עם כל הטריפות שיש? צריכים למכור את זה לגויים. עלה רעיון לשים את זה כן בסופרים, אבל לכתוב על זה בצורה מאוד מאוד ברורה שזה טרף, דבר ראשון. דבר שני, למכור את זה באותו מחיר של כשר. כי אם תמכור את זה במחיר של, אה, במחיר יותר זול, א', אתה מושך אנשים שיקנו את זה ו-ב', אנשים יכולים לעשות עם זה הונאה, לקחת את זה, לשים על זה כשרות וכולי, לשווק את זה במרכולים וממש לכתוב בצורה מאוד בולטת שזה טרף. ואז אומרים ככה מי שאוכל טרף בין כה וכה, אז הוא יקנה את זה ומי שלא אז הוא לא יקנה את זה.

20:42 דובר 8 יהודים?

20:42 דובר 2 בארץ. בארץ יש יהודים. אבל הם אומרים אני לא-- הוא בין כה וכה היה קונה טרף.

20:49 דובר 8 זה שאני אגיד לו. יש יהודים לא, לא, לא. זה לא אכפת להם לציין את זה. מוכרים אותם.

20:57 דובר 2 נכון. זאת אומרת סתם ככה הם ילכו לחנות.

21:00 דובר 8 לא מקפידים על זה.

21:02 דובר 2 מה שירצו.

21:02 דובר 8 בכל זאת, בכל זאת מוכרים אותם טרף. בוא נעשה פה מאוד קפידה.

21:09 דובר 2 כן. אז זה, אז היה על זה פולמוס גדול. על בין ה... אז בוא נראה. אני רוצה להגיד את הסיבות שהוא התיר ולראות את מה אדמו"ר הזקן סובר על הדברים האלה. אני לא נכנס עכשיו למה הם אז. אני לא יודע מה עכשיו-

21:23 דובר 8 טיפלה למשל, לא נכנסים בכלל. גם אנשים שלא זולג לא זורק זרע.

21:28 דובר 2 מה זה, זה יש שם טרף?

21:30 דובר 8 איפה? זה שהכנסת את ה... טיפה. אתה יודע שבחנות הזאת זה נכנס, אתה יכול למכור טרף. חנות גם, בקיצור, בוא נמנע.

21:40 דובר 2 כן.

21:41 דובר 8 מי שאכל פעם לא זרע לא בוא נעשה לו הפתעה.

21:47 דובר 2 רגע. אגב, הזכרת את הדבר אחר. יש פה איזה... שנייה אחת.

21:59 דובר 8 דבר אחר.

22:01 דובר 2 יש, יש בגמרא כתוב, "ארור אדם שיגדל חזירים". ככה כתוב. ו-לכן אומרים שאפילו לסחור בו בשביל דברים אחרים בכלל, בשביל יש מושג של לצבוע עורות, למשוח עורות בשומן חזיר, דברים כאלה. אז זה יהיה אסור כי יש משהו מיוחד בדבר אחר שאסור אותו. דין מיוחד. עכשיו, אז בוא נראה מה הסיבות שאותו אחד רצה להתיר ובוא נראה מה אדמו"ר הזקן סובר על זה. הוא רוצה להגיד ככה: יש מושג בהלכה. יש איסור מהתורה לפני עיוור לא תיתן מכשול. מה זה אומר? שאתה מכשיל בן אדם בעבירה. לפני עיוור זה איסור מהתורה, איסור דאורייתא. אבל מדובר שהוא בלעדיך הוא לא יכל. הוא לא יכל לעשות את האיסור. הדוגמה שמה זה תרי עברי דנהרא? כן, עם תרי עברי דנהרא. הוא לא יכל לעשות את האיסור בלעדיך. אתה באת וגרמת לו לעשות את האיסור זה לפני לא תיתן מכשול זה אסור מהתורה. אבל מה קורה אם הוא יכול גם בלעדיך לעשות את האיסור? זה כבר לא איסור דאורייתא, זה איסור דרבנן של מסייע ידי עוברי עבירה. מסייע ידי עוברי עבירה זה איסור יותר קל, איסור דרבנן. וזה, אבל זה גם מתי שהוא יכול לעשות את זה בעצמו. עכשיו, אותו רב רצה לומר ככה: מסייע ידי עוברי עבירה זהו, א', הוא רצה להגיד אולי הכוונה זה רק שאתה מסייע לו לעבור את העבירה עכשיו. אבל אם אתה מוכר לו עכשיו אוכל, הוא לא אוכל את זה בחנות. הוא הולך הביתה ובבית הוא אוכל. אז הוא רוצה להגיד שזה יש דעות שיתירו את זה. עוד דבר הוא רצה להגיד. מי שכבר אוכל נבלות וטרפות הוא נקרא מומר ומומר, אין איסור להכשיל מומר. ככה הוא, ככה הוא

24:07 דובר 2 רצה להגיד. אין איסור להכשיל מומר. לא, לא, לא לפני עיוור לא תתן מכשול. לא באופן שאתה-- באופן שהוא יכול היה לקנות בחנות אחרת. אז איך פה אתה לא-- זה לא לפני עיוור, רק מסייע. רוצה להגיד שאין מסייע במומר. ועוד דבר הוא רוצה להגיד שגם אם אתה לא, לא, לא קידמת לו את האיסור, גם אם תגיד שזה לא בשעת העבירה זה אסור או לא קידמת אדער לא מיהרת את האיסור. הוא עשה את זה באותו זמן גם בלעדיך. ככה הוא רוצה להגיד. עכשיו בוא נקרא את אדמו"ר הזקן. אה, עוד דבר הוא רוצה לומר שאין איסור מסייע באיסור דרבנן. דיברנו מקודם על סחורה. סחורה אסור באיסור דאורייתא ודרבנן מותר. להאכיל מישהו לפני עיוור ולתת לו מכשול גם איסור דרבנן אסור. אבל הוא אומר מסייע מצב כזה שהוא יכול לעשות את זה לבד, איסור דרבנן זה לא בעיה. ככה הוא רוצה לומר. אז בוא נראה, נתחיל עם שבע ואז נעבור אחר כך לשש. בוא נראה מה אדמו"ר הזקן סובר על זה. ואסור להאכיל למי שיודע בו שלא נטל ידיו משום ולפני עיוור לא תתן מכשול. אתה יודע שהוא לא נטל ידיים ויש לך פת שלך שאתה עכשיו מביא לו את זה. אתה עכשיו מכשיל אותו לפני עיוור לא תתן מכשול. ואפילו הפת של האוכל זה שלו. זאת אומרת הוא גם בלעדיך יכל להושיט את היד ולקחת ולאכול. אז רק שמושיטו לו, אתה רק לוקח את זה. הוא עכשיו יושב שמה, הוא יכול היה לקום, לקחת, אתה מושיט לו את זה אליו ומה הוא עשה? הוא עשה רק לא נטל ידיים. אסור לסייע ידי עוברי עבירה כמו יו"ד סימן שז. זאת אומרת

25:55 דובר 2 הגמרא הזו מפורש בטול ידיים איסור דרבנן.

25:57 דובר 9 בעיה. אם זה איסור עצמי. זה נותן לו-

26:02 דובר 10 מה? לא מגיש לו.

26:04 דובר 9 אה?

26:04 דובר 10 הוא לא מגיש לו.

26:05 דובר 9 הוא מגיש לו.

26:06 דובר 10 מגיע לשולחן, ישב, יאכל לבד.

26:09 דובר 9 הוא נבהל. הוא נבהל. אולי...

26:12 דובר 10 הוא לא לקח מהצלחת של הלחם. הוא יכול לאכול גם מהצלחת.

26:17 דובר 9 אתה הגשת. זה אתה הגשת לו.

26:21 דובר 10 בעניין של שבת.

26:22 דובר 9 השניה זה בא איש לא...

26:26 דובר 10 אתה צודק. אם הזמנת בן אדם אליך לשבת ולא נתת לו מקום לישון.

26:30 דובר 9 לחתונה שלי הוא בא.

26:32 דובר 10 זה לא טוב. זה שבת. אם הזמנת אורח לשבת ולא נתת לו מקום לישון ואתה יודע שהוא יחזור ברכב.

26:39 דובר 2 לכאורה אם יגיש לו על הצלחת את הלחם, יכול להיות שזה יהיה דומה לפה.

26:44 דובר 9 אם אני אגיש לו על הצלחת מיד, אני יודע שהוא יבוא, ברוך הבא. הוא לא יטול ידיים. הוא יאכל ככה בלי ברכה, ברור לנו?

26:54 דובר 2 כן. אגב, הלשון פה זה יודע בו שלא נטל ידיו. אני יודע שהוא לא נטל ידיים. אני לא יודע. אולי הוא נטל ידיים? הוא הגיע לאירוע, הוא כיבד, נטל ידיים, מה? לא יודע.

27:05 דובר 10 לא מגיש לו את הלחם. פה מגיש לו את הלחם או מה?

27:09 דובר 9 מה עושה? אם אני מגיש לו, אפילו לא יודע. יגיד לו משהו, הוא לא בורא.

27:14 דובר 10 ברכות.

27:15 דובר 2 אה, זה עוד דבר. זה עוד דבר. זה עוד נושא שהוא באמת קשה ליישום, הנושא הזה של לא בלי ברכה. מגיעים כל מיני בעלי מקצוע הביתה ואתה מגיש להם תקרובת, אתה יודע שהם לא יברכו. יש, יש בזה הרבה דיונים איך זה מותר, אבל צריך, קרובה לך תחילה להגיד להם תעשו ברכה, בואו תעשו ברכה. בדרך כלל זה עובד. בדרך כלל הם לא מסרבים לעשות ברכה. עכשיו, נראה פה משהו שאם אתם רוצים אתם שלא אמרתי. אם בסוף יהיה זמן תזכירו לי. מספר חמש כבר דיברנו. בוא נראה אדמו"ר הזקן לגבי מסייע. מספר שש. אחד יש לנו הסיפור כמו בקשר להסקת שבת, איך העני והעשיר הוציא וזה לקח מהיד שלו וכולי. זה פה באמצע הנושא. אבל זה שנקטה לך חפץ ממנו. אני עושה ככה. לא הוצאתי שום דבר, אבל הגשתי את זה למישהו שהוא בחוץ והוא לוקח ומוציא החוצה. פטור ומותר משום איסור שבת, שהרי לא עשה כלום. במדובר על איסור שבת הוא לא עשה כלום, אבל אסור מן התורה משום שמכשיל את חברו ונותן לו חפץ להוציאו מרשות לרשות ועובר על לפני עיוור לא תתן מכשול.

28:31 דובר 11 אתה נותן לו והוא מוציא.

28:32 דובר 2 הוא מוציא.

28:33 דובר 11 אתה, אתה, אתה זה.

28:34 דובר 2 כן. במדובר על מצב כזה שהוא לא יכל לבד. אתה נתת לו, גרמת לו. נמשיך הלאה למעלה. ואם החפץ היה מונח בעניין שאף אם לא היה נתנו לו היה יכול לתלות בעצמו.

28:47 דובר 11 לא, אין.

28:48 דובר 2 יכל לקחת את זה גם לבד. לא, גם בלעדיך הוא יכל לקחת את זה. כן, סייעת לו, אבל לא, לא, לא הכשלת אותו. אינו עובר לפני עיוור מן התורה. אבל מדברי סופרים אסור לתנו לו. אפילו הוא נוכרי ואפילו בכרמלית. פה זה משהו מיוחד. זה לא מצד הכשלה, זה משהו מיוחד. פה אני מדבר על משהו שניחא ליה, מכאן יש בעיה שם, אבל מה שמעניין אותנו זה ההמשך. ובישראל יש עוד איסור מדברי סופרים מפני שמסייע לעוברי עבירה, ולכן אסור להושיט למומרים דבר איסור. אפילו יכול המומר לתלות בעצמו. מפורש באדמו"ר הזקן שגם מומר... יש בעיה?

29:32 דובר 11 מה המדרגה של מומר? שהוא...

29:35 דובר 2 לא אכפת לי, אבל גם מומר אסור. כן? אז גם מישהו-

29:38 דובר 11 מה המדרגה של מומר?

29:38 דובר 2 מומר בעיקרון זה אחד כזה שהוא מכריז.

29:41 דובר 11 אני... לא סתם בנזל שהוא לא יודע או-

29:44 דובר 2 כן, תינוק שנשבה זה כמובן שונה, אבל גם מומר אסור לך להכשיל אותו.

29:49 דובר 11 מומר הוא מכריז. אני לא מאמין בבורא עולם כבר.

29:53 דובר 2 או יש מומר לדבר אחד אפילו. אני בעבירה הזאתי אני לא, אני לא, לא שומר עליה. יש מומר להכעיס, יש מומר לתיאבון. אז יצא שגם מומר זה בעיה. גם איסור דרבנן זה בעיה. אז יוצא שהולכים ומוכרים כל מיני דברים, אפילו שטריפה דרבנן. אתה מוכר את זה בכל מיני מקומות ואנשים באים איפה-- מסייע. אפילו שזה מומר, אפילו שזה דרבנן. עכשיו הנקודה שהוא אמר שזה לא בשעת האיסור. הוא לא בשעת האיסור. עכשיו הוא לא אוכל אצלך בחנות, הוא לוקח הביתה אחר כך. אז הוא רצה להגיד אולי בזה אין איסור מסייע. אז בוא נראה. הוא רצה להגיד, אותו רב רצה לומר שאין איסור מסייע אם זה לא באותו רגע.

30:46 דובר 11 למה?

30:46 דובר 2 בסופו של דבר... איך?

30:48 דובר 11 למה?

30:49 דובר 2 דומה, על דרך. על דרך. בסוף. הרי בסופו של דבר רק זה דרבנן, מסייע. זה לא לפני עיוור של התורה. אז זה מסייע ידי עוברי עבירה. זה נקרא הכשלת עבירה. למרות שאגב מחזיק ידי עוברי עבירה נאמר גם לקנות מהגנב. מה שדיברת והזכרת בהתחלה. אתה קונה מהגנב, אתה מחזיק אותו שפעם היה ימשיך לגנוב בגלל שאתה קנית ממנו. פשוט זה אחר מעשה.

31:09 דובר 11 אם זה נכלל באיסור.

31:14 דובר 2 בוא, בוא נראה. מה שאתה אומר עכשיו זה בדיוק כתוב פה. סעיף ד'. אומר אדמו"ר הזקן, וכן אסור להשאיל כלי מלאכה בשבת. לישראל החשוד לעשות מלאכה בשבת. אפילו כלי המצוי לו לשאול במקום אחר. אם זה לא מצוי לו, זה כבר לפני עיוור. אתה מכשיל אותו. אבל גם אם זה מצוי לו אסור. למה? בגלל מסייע. ואם יש לתלות שיעשה בו מלאכת היתר, מותר להשאילו אם הוא כלי המצוי.

31:50 דובר 11 לצורך ישראל לתלות.

31:52 דובר 2 מה זה לצורך ישראל? לא הבנתי, בשבת. לא, לא בא פה על יהודי עכשיו להשאיל כלי ליהודי.

32:02 דובר 11 אחר שבא אצלך.

32:05 דובר 2 טוב, אז אוטו זה וודאי שלא. אבל לא, לא בא פה דבר כזה. לא, אוקיי. זהו. האוטו, האוטו זה דבר שאתה לא יכול לתלות במלאכת היתר, אלא אם כן הוא אומר שפיקוח נפש. אה? הוא מבקש מספריים. מה עושים עם מספריים? אפשר לפתוח את השקית חלה? שקית חלה זה קצת שאלה, כי זה פתח יפה. איך? אבל כל מיני דברים שמותר לעשות גם בשבת. עכשיו, אז אתה יכול לטעות שעשה מלאכת היתר, אז מותר. למה? כי יש פה בעצם שני דברים. זה גם הוא יכל בלעדיך, אז זה רק איסור מסייע ולא לפני זה, וגם לא בטוח שעשה עם זה איסור, אז זה כבר יהיה מותר. אבל אם אינו מצוי אסור להשאיל לו. אם אין לו אפשרות אחרת זה כבר לפני עיוור, אז אסור לך להשאיל אותו, להשאיל, אלא אם כן יש בו שום דרכי שלום.

32:59 דובר 11 מותר לשקר לו שיש או לשקר לו, להגיד לו אין או... לא להביא אותו לאיסור.

33:08 דובר 2 יכול להיות אם-אם אתה רואה שיהיה מצב של איבה, שיהיה בעיה של זה, אז כן דרכי שלום משנים. כן דרכי שלום. עכשיו בוא נראה.

33:19 דובר 11 שהוא גרוע יותר .

33:23 דובר 2 טוב, זה עוד סיפור. כן, זה עוד סיפור בפני עצמו.

33:26 דובר 11 אם זה גוי אז מה?

33:28 דובר 2 אם יש זמן שיוכל לעשות את זה. עכשיו בוא נראה מלאכה. כלי מלאכה הזאתי הוא לא יושב סביב הבית ומשתמש עם הפטיש. הוא לוקח את זה הביתה ובבית הוא מתעסק. בכל זאת זה אסור. סימן שגם דבר שהוא לא בשעת העבירה, גם כן מעיקרון הגמרא כן אוסר את זה. עכשיו הדין הזה אגב, זה שאסור להשאיל זה לא רק הגמרא הזו כותבת, זה דין מוזכר. הגמרא רצתה לומר, רצתה להגיד איזה חילוקים מסוימים. חילוק אחד אני לא זוכר רגע, כתוב אצלי, הלו.

34:07 דובר 11 הרב רצה להסביר את המשא ומתן?

34:10 דובר 2 כן, לשווק את זה גם לחולין. תגיד, זה לא בשעת האיסור. כלומר, נכון שאסור להשאיל כלים, אבל הוא אמר זה שונה. הוא אמר שני הבדלים. אני לא זוכר את ההבדל הראשון. ההבדל השני הוא אמר שיכול להיות שהם התכוונו דווקא להשאיל, כי אתה משאיל. הרי יש דין שאדם משאיל משהו לשני. אתה משאיל לו פטיש עכשיו, כן? לא אמרת לו לכמה זמן. עכשיו אתה פתאום צריך את זה בעצמך. האם אתה יכול לבקש ממנו את זה בחזרה? יכול. אם אמרת לו, אם אמרת לו, "אני משאיל לך את זה לשלושים יום, לחודש", אתה לא יכול לבקש בחזרה. כל עוד לא עבר חודש, אפילו שאתה צריך את זה, השאלת לו לחודש, עכשיו זה כאילו שלו לחודש. אבל אם לא אמרת לו זמן, מתי שאתה רוצה אתה יכול לקחת בחזרה. אז הוא אומר שאתה משאיל לו משהו. עכשיו, ברגע שאתה רואה שהוא רוצה לעשות עם זה איסור, ישר אתה אמור לקחת את זה בחזרה. להגיד לו, "אני צריך את זה", ולקחת בחזרה. זאת אומרת, בידך. לכן זה אסור. אבל כשאתה מוכר לו, מכרת, זה לא קשור אליך. לכן הוא רצה להבדיל בין השאלה לבין מכירה. אבל זה מאוד, מאוד, זה הבדל מאוד, מאוד דק. אז לסיכום. נסכם את השיעור. נראה אם יהיה זמן למספר חמש. יש לנו דברים שהם אסורים בהנאה. נבוא לסריקת המצגת. יש לנו דברים שאסורים בהנאה, שהם ודאי אסור לעשות בהם שום דבר, לא בהנאה, בשום צורה. יש דברים שאסורים באכילה מהתורה שבהם אסור לעשות בהם סחורה. הסיבה שאסור לעשות סחורה זה או גזירת הכתוב או שמא יבוא לאוכלם או שיחשדו בו שהוא עושה סחורה והוא גם אוכל. יש

35:55 דובר 2 דברים שלא שייך בהם איסור. אמרנו שחלב התורה התירה אותו. פירות טבל שאתה יכול לתקן אותם, אז הם לא אסורים בעצמם. אז מותר לעשות סחורה. פירות נטועים גם מותר כי אפשר לבדוק אותם. ובגד שעטנז שלא מצינו איסור בבגדים זה לא איסור מאכל. למכור פה-- למכור ליהודי, כמובן. לגוי, סליחה. לגוי. למכור ליהודי ודאי שאסור בגד שעטנז. דברים שלא מועילים לאכילת אדם, אז הם מותרים. אם באותו מקום הולכים בעיקרון לפי רוב הפוסקים הולכים לפי נהג המקום. אם לפי נהג המקום זה לא עשוי לאכילה אז יהיה מותר וגם בעלי מ-מחלי בעלי חיים שהם נעושים, אז גם כן יהיה מותר. בואו נזכיר רגע את הצמח צדק שדילגנו עליו, מספר חמש. הוא אומר: "והנה אם הזדמן לו מקח וממכח מן הדגים טהורי והצייד אינו רוצה למוכרם בלתי טמאים". זאת אומרת, הוא אחד שמוכר דגים. בא אליו צייד: "יש לי פה שקית מלאה דגים, בוא תקנה". ואז הוא אומר לו: "רגע, יש פה דגים טמאים. אני רוצה בדיוק הדגים הטמאים". הוא אומר: "אין כזה דבר. או הכול או כלום". אז הוא אומר: "לא ברור לאסור". למרות שפה זה לכתחילה. זה לא, זה לא בדיעבד, אבל הוא אומר זה כמו שהזדמנו לו, כי זה לא באמת אתה עכשיו באת-- מה זה לכתחילה? שאתה בא לעשות סחורה בכוונה עם הדברים האסורים. לא מדיני ביטול, יותר מהכוונה של... לא, זה יותר- יותר מהכוונה. מה, מה, איפה הדעת שלך? אז הוא אומר, אומר הצמח צדק: "אם הכוונה שלך ממש בשביל הדגים הטמאים וודאי שזה יהיה אסור, אבל אם זה הזדמן לך והכול פה ביחד, יכול להיות שזה יהיה מותר".

37:51 דובר 3 אפשר למכור אותו.

37:52 דובר 2 לעשות בהם סחורה. זה לקנות ולמכור. עכשיו נסכם את השורה האחרו-- את הנקודה האחרונה לגבי למכור במקום של יהודים זה הרבה יותר חמור. גם איסור דרבנן יהיה אסור כי אתה מכשיל פה יהודים ומסייע. לפי האדמו"ר הזקן אסור גם ממומר, גם באיסור דרבנן וגם אם לא עכשיו אתה עושה את האיסור, אולי זה יצרה אחר כך, יש איסור מסייע. מתי מותר? מתי יכול לתלות שהוא לא יעשה בזה איסור? כי אתה לומד שלא מכשיל אותו.